וואו שכחתי שכבר כתבתי. עכ"פ עוד מעשה משעשע ששמעתי אבל לא ממקור מיוחד. הדבר"י הלך ברחוב בדרכו להתפלל מנחה, וזה היה זמן רב אחרי שקיעה, והגרי"ק הלך ברחוב בדרכו למעריב. הדבר"י שאלו "הרב קמינצקי, איר האט שוין געדאוונט מנחה?" רבי יעקב נעצר ואחרי כרגע ענה "היינט? נאך נישט...

שוין, נחזור לעניינו של אשכול, ודוקא בענין שהזכיר בן עירי, הליטאי מאובן ישן, ה'טשעפעריי' בין הגרי"ק והדבר"י. שמעתי מהרב שמואל דישון שסיפר שבשעה שעסק האדמו"ר מסקולען להוציא לאור קול קורא נגד טלוויזיה, הוא חפץ מאוד בחתימה של האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל. לאדמו"ר מסקולען לא היה שפר...

תשמע. אני נכד של תלמיד של הגר"ג, וכל ימי נתגדלתי בין תלמידיו. ולהיפך, בין משפחתי ומכריי אין אוהדים את הגרי"ק בכלל. וכמדו' שאני מכיר את המצב דאז. (אני יליד מאנסי). כוונתי היתה במה שהערתי, שהמצב בבית מדרש עליון לא היה של תלמידים של רב, אלא זה היה קיבוץ של עילויים וברי מעלה לעילא לעילא, שלא ה...

אוי געוואלד, נצטרך לעשות קצת סדר כאן בכמה דברים. אין לי זמן, אבל רבי גדליה היה ה'מח' של אמעריקא?? היה גדול בסייענס? מי גילה לך רז זה? הוא הקים אלפי רבנים ומורי הוראה? אזוי?? אני צאצא לאיש שנמנה על אחד מתלמידיו. כמדו' שמה שנכתב כאן אודותיו הוא גוזמא גדולה. ובכלל, דומה שזה נובע מחוסר הכרת המציאות בישי...

אם כבר דנים, אולי יוכל איזה מישהו כאן להאיר עיני במילה באידיש שמקורה לכאורה בלשון קודש "חויזק". באידיש הכוונה "שפאט - התלוצצות - בזיון". מהיכן נולדה הוראה זו ממילת חוזק שבלשוה"ק?

הק׳ היא על לישנא דעלמא שקוראים ערב לכל היום כולו , האם על זה יש מקור ? פסחים פ"ד מ"א "מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות". היום שלפני נקרא "ערב" מסתמא מפני שהיום מביא לערב, בפרט כשמדובר בענייני היום ההוא ביחס אל הערב. אגב גם צורת הרוב של 'שבת' הנהוג בעגה החרדי ...

גנדי האט געשריבן:זכותים

נישט דא אזא ווארט אין לשון הקודש. זכות איז לשון נקיבה. זכיות.

שטותים...

דער גאנצער פרייטאג ווערט אנגערופן ערב שבת, וכן די טאג בעפאר יום טוב. אבער ערב מיינט דאך "אווענט", ניין? סליחה שאני בא באיחור... פעמים שבא בארוכה. זה לא כ"כ פשוט. לפעמים פירושו יום הקודם, "ערבי פסחים סמוך למנחה". ולפעמים הפירוש הוא ליל שבת כמו "עונת ת"ח מערב שבת לע...

דוכט זיך אז.ער.איז.א איידעם אדער אייניקל פין ר' אביגדור מילר אין געווען א נאנטע קרוב מיט הרה''ק הרעבעצין אלטע פיגא פין דארט איז זיין קירבה צי סאטמאר חלילה אינני ממתנגדי הרה"ק גאון ישראל הדברי יואל זיע"א. ואין ספק כלשהו ברמת גאונותו הנשגבה. וכן ענוותנותו של הגרמ"פ ידועה לכל, ואין פלא ...

אוקיי, העמיר אויך ווארטן עד אשר יתיישב אותו חכם היושב בישיבה, ויישב את הטעון יישוב.
היושב ומצפה בשבת תחכמוני,
ישבב

ג"א מעוניין. כאן נמצאים הכללים בשפת גרמנית. אלא שבגרמנית יש גם "דען". m ואיך אפשר לא להזכיר את מאמרו הסאטירי של מארק טוויין על שפת גרמנית הנוראה. m להעיר, בעיתונות היהודיות רואים את רוב האופציות האפשריות: "דער איד/בלאט", "די צייטונג", "דאס אידישע ווארט", ...

מעשה ביהודי אחד שפתח לפרנסתו מסעדה חלבית. ביום שישי הראשון, נכנס לחנות יהודי חסידי עם חלוק ארוך וכובע רחב-שוליים, וקווצותיו סדורות לו תלתלים, והוא ניגש למוכר וקונה לחמניה [בולקע] עם חמאה וביצה טרופה לצידה. האיש הולך והמגש בידו, ומתיישב אצל השלחן ומברך בכוונה "בא"י אמ"ה המוציא לחם מן ה...

אענה אף אני חלקי.
"בלבול" - משמש בלשון אידישאי עתיק יומין למובן "עלילה". אינני יודע מנין ומדוע.
"הגם" - עוד לא מצאתי היכן הוא התחיל לשמש במובן "על אף, למרות, אע"פ". בכתבי הקודש מובנו תמיד "האם גם" והה"א הוא הא התימה.

ובצאתי אציין את הבדיחה שלו הכי אהובה עלי:
בסיום של מערכון בידור, הוא בא לקראת הסיום. ואומר:

"I would like to end with something positive..... ok, I have nothing positive to say. Would two negatives suffice?"

איך מיין צו פרעגן אויב עס איז דא עפעס 'אידישלעך' וועגן זיינע פילמס. איך מיין גראדע די תשובה איז יא, כלומר זיין זיין א איד פיגורירט אין זיינע ווערק , איך זיך איינער זאל מסביר זיין וואס דאס איז און וויאזוי. בניגוד למנהגי שלא להגיב בדברים שאינני מבין בהם, אענה לשאלת ידידנו המלומד ממה שנראה לי לפענ&quo...

כל שבוע וחצי יש דיווח על אשה באוקלוהומה שמצאה את צורת איקוניו של בן פנדירא חקוק בתוך איזה עציץ נקוב, או לפעמים צורת קלסטר פני אמו מרים בתולתא דא בתוך הקצף בכוס קפוצ'ינו. ועכשיו פשתה מספחת אווילית זו לקצה מחנה עדת ישראל. לכאורה זה יכנס לאט לאט לנורמה, ובעוד כחמשים שנה כבר יהיה דבר רגיל למצוא דיווחים ...

שכחתי להוסיף נקודה חשובה, יש גם דיון שלם על המימרא בהמשך הגמ' "אמר רב זירא אין מוסרין סתרי תורה אלא לאב ב"ד, ולכל מי שלבו דואג." ונחלקו הראשונים בפירוש מימרא זו, וחלקם מפרשים שלצדדין קתני, ולא מיירי בראשי פרקים שמותר לחכם שמבין מדעתו. אבל הרמב"ם סובר שהוא הוספה על אותו איסור של &...

להעיר מקופיא, שיש שיטה אחרת לפרש את המתני' שם, שאסור בכלל לרב ללמד, [חוץ מראשי פרקים, אולי], והתלמיד יכול רק לחדש ולדרוש מעצמו, והרב יכול להסכים אם התלמיד כיוון. יש עמדי אריכות בזה, ומהירושלמי משמע כן, ואכמ"ל שיש על כך ראיות נאות מכל הסוגיא. אבל כשלמדתי את הענין אני זוכר שלא משמע מהרמב"ם ש...

תודה רבה לך, דבריך קילורין לעיניים, ואעיין בל"נ במאמר שציינת.

לעיקוואוד - אנסה לקצת במקום שאמרו להאריך. ראיתי שנגעת בדבר שהוקשיתי כבר מזה שנה. לא אלאה אותך בסידור הסוגיא בחגיגה פ"ב, אבל יש ב' אופנים לפרש את המימרא של רב חייא "אבל מוסרין לו ראשי פרקים", דהיינו א] שלתלמיד שהוא חכם ומבין מדעתו מותר למסור הכל, ולתלמיד אחר מותר רק ראשי פרקים. ב] שלאו...

קצת מאוחר, אבל כמאמר החכם "מאוחר עדיף מלעולם-לא". כבר זמן רב לא יצא לי לקרוא דברי קטלא, אבל הוא אחד מהכותבים שאני פשוט מתמוגג לקורא הגיגיו. למרות שמטבע הדברים אין לבי תמיד עם המסרים שהוא מביע, ולפעמים המשפטים נועזים מדאי לטעמי האישי, בכל זאת פעמים הרבה אני מרגיש שהוא ממש ביטא את ההרגשה שנל...

*האשכנזית

לא הרי זו כהרי זו? [העיירות] (הערים) הם הנושאים, או ה'יוסף בן שמעון'ים?
ולמה אתה מעדיף 'עיירה' על 'עיר'? הרי לשון הגמ' הוא חיישינן לשני יב"ש הדרים בעיר אחת".
כל דברי הדר"כ צ"ת