נו, אז דער נאמען איז "סאלאווייטשיק"...

[היימישער ליטוואק]

קבר החייל החרדי האלמוני • סיפורו של פנחס סולובייצ'יק הי"ד

פנחס סולובייצ'יק היה צעיר חרדי שהתנדב לאצ"ל, ונהרג במלחמת השחרור סמוך להר ציון • פנחס לא הותיר אחריו משפחה, וקברו ב'שערי צדק' נשכח מלב • ביוזמתם של הרב ישראל גליס ויהודה משי זהב שופץ הקבר, ומתנדבים מגיעים מידי שנה לומר פרקי תהילים לזכרו ולהדליק נר לעילוי נשמתו
דוד לוסטיג, בחדרי חרדים 16:10 15/04/2013

בית העלמין העתיק השוכן בחצר בית החולים 'שערי צדק' הישן, בו פועלים כיום משרדי רשות השידור, אינו מורגל בביקורים תכופים, ולו בשל העובדה שמספר הקבורים בו זעום. רק בתקופת מלחמת השחרור, כאשר הר הזיתים היה נתון במצור ולא התאפשרה אליו הגישה - קברו במקום. אחד מגדולי ישראל שנטמן כאן הוא הגה"ק המהרי"צ דושינסקיא זצ"ל גאב"ד ירושלים שנפטר בשנת תש"ח. מאוחר יותר, לפני שנים אחדות, נטמן לצידו בנו הגה"צ המהרי"ם דושינסקיא זצ"ל.

אחת המצבות שזכו לעדנה רק לפני שנתיים, היא של בחור בשם פנחס סולובייציק הי"ד, שנפל כחלל בעת מלחמת השחרור, בעת פריצת החומה ליד הר ציון בח' אב תש"ח, שעות מעטות לפני שחרורו, ונקבר בחצר שערי צדק.

פנחס, נולד לאביו ר' יעקב ז"ל ואמו חנה ע"ה בכ"ב מרחשוון תרפ"ז בירושלים. הוא למד בתלמוד תורה בשכונת בית ישראל, ולאחר מכן אף השתלב באחת הישיבות בירושלים. כאשר בגר והיה לאיש, החליט לפנות לשוק העבודה. הוא נקלט בבית חרושת למוצרי חשמל, ולפי עדות הממונים עליו היה אחד העובדים המוכשרים במקצועו.

עם תחילת המלחמה, הצטרף למחתרת של ארגון האצ"ל, ולאחר מכן, התבקש על ידי צה"ל להצטרף לשורותיו ככוח חיוני חשוב ביותר. כאן התגלה כאחד הצעירים האמיצים שלחמו את מלחמת העיר העתיקה. גם בשירותו הצבאי שמר על כל המצוות ונזהר במצווה קלה כבחמורה.

בעת ניסיון הפריצה להר ציון, כאשר צה"ל ביקש לפרוץ דרך עבור הנצורים בעיר העתיקה, ניסיון שנכשל, נמנה פנחס עם הלוחמים והוא נפל בקרב מאש האוייב. שלא כמצויין באתר הזיכרון של צה"ל, נקבר פנחס בחצר בית החולים "שערי צדק" בירושלים ולא בהר הרצל.

במשך שנים, היה הקבר נטוש ואיש לא פקד אותו. לפני כשנתיים, הסב מבקר בבית העלמין את תשומת ליבו של הרב ישראל גליס אודות הקבר המיותם והבלתי נודע. חיקור שעשה הרב גליס העלה כי אף אחד מבני משפחתו אינם בחיים. שמועות טענו, כי המנוח הותיר אחריו אחות בעיר חיפה, אך הן לא אוששו.

גליס פנה ליו"ר זק"א יהודה משי זהב, שפנה לאגף הנצחת חללי צה"ל במשרד הביטחון וביקש ממנו לסייע בשיפוץ קברו של מי שנפל חלל במערכות המדינה. משרד הביטחון אישר את השיפוץ. לבקשת משי זהב וגליס, אף לא התנה המשרד את הזרמת התקציב בהטבעת סמל צה"ל על המצבה, כפי שנהוג בקברי חללי צה"ל, זאת כדי לכבד את זכרו של החייל החרדי.

"שנה שעברה וגם השנה", אומר משי זהב ל'בחדרי חרדים', "החלטנו, כי ביום הזכרון לחללי צה"ל, נפקוד את קברו של החייל החרדי, שנותר ללא קרוב או מודע, ונאמר פרקי תהילים לזכרו. מספר מתנדבים מזק"א יחד עם הרב ישראל גליס הגענו לקבר, אמרנו תהילים והדלקנו נר לעילוי נשמתו".

למרות שהאזכרה של פנחס הי"ד חלה בח' באב, הקדימו משי זהב וחבריו לפקוד את קברו, דווקא ביום הזיכרון, "כדי להזכיר לציבור, כי גם חרדים הקריבו את חייהם למען מדינת ישראל".

[בדחן]

ווען די חילונים וועלן ארקענענן אינעם זכות פינעם חרדי צו לעבן א תורה׳דיג לעבן און זיי וועלן נישט טעגליך באשמיצען העצן און פארפירען קעגן די חרדים, דעמלאטס וועט אפשר זיין די צייט זיך מתבונון צו זיין און זען צו מיר קימען זיי א שטיקעל הכרת הטוב אדער מעגליך פארקערט ווי די משל פינעם פייער דער צינדער מיטען לעשער.

אבער לעת עתה ווען די חרדים זענענן אינטער טעגליכע אטאקעס, איז נישט מער ווי נערמאל אז מען זאל זיך ניטאמאל פאראינטערסירען אז איז בכלל יום הזכרון..

נאר א חילוני איז אומשטאנד צו טיען דאס וואס מען האט געטיען פאריגע וואך יום השואה מיטען העצין קעגן חרדים ווייל 20 חרדים האבן געמאכט א בארביקיו, עס האט אויסגעזען אז א חלק פינעם יום השואה איז צו דערמאנען די צייטונג פון די נאציס מיטען ״דער שטירמער״