דרשות חז"ל וסיפורי מעשיות

הלכה ואגדה, מוסר וחסידות
תחכמוני
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
הודעות: 93
זיך רעגיסטרירט: פרייטאג מערץ 15, 2013 8:06 am
האט שוין געלייקט: 67 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 328 מאל

שליחה דורך תחכמוני »

ממי_שאמרו האט געשריבן:ווייל דא רעדט מען דאך די מעשה אז ער האט יא ״איינגעזעהן״ מיט זיינע פליישיגע אויגן אז חז״ל זענען גערעכט.

דאן איז מיין פריערדיגע תגובה נאך אלץ גילטיג. עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים?
"It is error only, and not truth, that shrinks from inquiry"
Thomas Paine -
[NAMELESS]

שליחה דורך [NAMELESS] »

איך האב קיינמאל (נאכנישט) געזעהן א חזיון, אבער לויט ווי איך פארשטיי איז עס אויך מיט די פליישיגע אויגן. עס וועט גארנישט געשעהן אז חז״ל איז געווען גערעכט דאס מאהל. קיינער צווינגט דיר נישט צו גלייבן חז״ל, קענסט ווייטער האלטן וואס דו האלסט.
באניצער אוואטאר
קאנצעפט
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
הודעות: 110
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יולי 24, 2012 7:20 pm
האט שוין געלייקט: 61 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 110 מאל

שליחה דורך קאנצעפט »

תכחמוני
כ'האב זיך אלץ געוואונדערט אויפ'ן גמרא מס' רה א''ר יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בר''ה, אחד של רשעים גמורין ואחד של צדיקים גמורין ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים תלויין ועומדין מר''ה ועד יוה''כ זכו נכתבין לחיים לא זכו נכתבין למיתה, זייט וועל הערט מען יעדעס יאר אז האלב שטאט איז אפגעשטארבן, אטליעסט וואלטן אפאר חברה וועם איך קען אלס רשעים זיכער געברויכט שטארבן?
לויט דיין מסקנה זעט עס אויס אז די גמרא האט בסך הכל גע'דרש'נט? אדער דאס איז שוין יא א קבלה וואס איך פארשטיי נישט.
באניצער אוואטאר
יידל
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 4922
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש פעברואר 25, 2012 11:44 pm
האט שוין געלייקט: 2328 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4623 מאל

שליחה דורך יידל »

ממי_שאמרו האט געשריבן:איך האב קיינמאל (נאכנישט) געזעהן א חזיון, אבער לויט ווי איך פארשטיי איז עס אויך מיט די פליישיגע אויגן.

אויב אזוי איז עס נישט געווען קיין חזיון, חוץ אויב איך בין זיך טועה אין די מיינונג פונעם ווארט חזיון. חזיון מיינט לכאורה עפעס וואס מ'זעט דוקא נישט מיט די פליישיגע אויגן נאר עפעס וואס מען "זעט" (בלשון מושאל) מיט רוחניות'דיגע "אויגן". דיין פשט פון חזיון געפעלט מיר גראדע, נאר איך פארשטיי נישט וויאזוי דאס שטימט מציאות'דיגע גשמיות'דיגע שטיינער.
לא רעב ללחם. לא צמא למים.
באניצער אוואטאר
יידל
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 4922
זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש פעברואר 25, 2012 11:44 pm
האט שוין געלייקט: 2328 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 4623 מאל

שליחה דורך יידל »

קאנצעפט האט געשריבן:תכחמוני
כ'האב זיך אלץ געוואונדערט אויפ'ן גמרא מס' רה א''ר יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בר''ה, אחד של רשעים גמורין ואחד של צדיקים גמורין ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים תלויין ועומדין מר''ה ועד יוה''כ זכו נכתבין לחיים לא זכו נכתבין למיתה, זייט וועל הערט מען יעדעס יאר אז האלב שטאט איז אפגעשטארבן, אטליעסט וואלטן אפאר חברה וועם איך קען אלס רשעים זיכער געברויכט שטארבן?
לויט דיין מסקנה זעט עס אויס אז די גמרא האט בסך הכל גע'דרש'נט? אדער דאס איז שוין יא א קבלה וואס איך פארשטיי נישט.

דער מאירי פרעגט דיין קושיא אויף שלשה ספרים נפתחים. דוכט זיך מיר אז ער ענטפערט אז די מימרא איז נאר כדי לעורר את העם בתשובה. כ'וועל דארפן נאכקוקן.
לא רעב ללחם. לא צמא למים.
[NAMELESS]

שליחה דורך [NAMELESS] »

באניצער אוואטאר
יאיר
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 4765
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 9:42 pm
האט שוין געלייקט: 6187 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8320 מאל

שליחה דורך יאיר »

איך בין יא נוטה צו מי שאמרו אז ער האט עפעס פיזיש געזען, הגע בעצמך, אויב איז דאס געווען סתם א דמיון, פארוואס איז דער דמיון נישט געקומען פריער, און פארוואס איז עס געווען פונקט ווען ער איז אוועקגעפארן אויף א ווייטע פלאץ. אלא מאי מוז זיין אז ער האט געזען בחוש ווי מלאכים שטייען און שניידן שטיינער אין עפעס א פארווארפענע פלאץ מעבר לים. אבער דעמאלט שטימט נישט ממי שאמרו'ס סברא אז מען האט געמיינט די דיאמאנט פלאנעט.
האדם לא נברא אלא להתענג
[NAMELESS]

שליחה דורך [NAMELESS] »

זיי האבן דאס לכאורה אראפגעברענגט פון דארט. אדער קען מען גיין נאך מער, ווי באקאנט זענען די חכמים געווען שטארק באקאנט אין אסטראנאמיע (כאטשיק דאס יא?), און זיי האבן ארויסגעהאט פארשידענע זאכן וואס טוט זיך אפ אויבן אין הימל וואס נאסא ווערט היינט געוואר מיט מיליאנען דאלער'דיגע טעלעסקאפן. ערגעץ ווי האבן זיי געקענט גוט זעהן וואס טוט זיך דארט אויבן.

קוק למשל דא:
מאי [מהו] זיקין? אמר שמואל כוכבא דשביט [כוכב היורד כחץ ברקיע ממקום למקום וארוך כשבט שהוא יורה ונראה כמו שפותח רקיע. רש"י].

ואמר שמואל נהירין לי שבילי דשמיא [שבילי השמיים] כשבילי דנהרדעא, לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו [חוץ מכוכב השביט שלא יודע אני מה הוא].

וגמירי [למודים. מקובל במסורת] דלא עבר כסלא [שלא עבר את כסיל. כוכב השביט לא עובר לעולם דרך קבוצת הכוכבים כסיל], ואי עבר כסלא חרב עלמא
[ואם עבר את כסיל, יחרב העולם].

והא קא חזינן דעבר [והרי רואים אנו שעבר]?

זיויה הוא דעבר ומתחזי כדעבר איהו [זיוו הוא שעבר, ונראה כעבר הוא].

רב הונא בריה דרב יהושע אמר וילון הוא דמקרע ומחזי נהורא דרקיעא. [וילון הוא שנקרע ונראה אור הרקיע]

רב אשי אמר [מתרץ כיצד ייתכן שנראה שכוכב שביט עובר דרך כסיל], כוכבא הוא דעקר מהאי גיסא דכסלא [כוכב הוא שעקר מצד זה של כסיל] וחזי ליה חבריה מהך גיסא, ומיבעית, ומחזי כמאן דעבר [וראה אותו חברו מצד ההוא, ונבעת, ונראה כמי שעבר].


שמואל רמי [הקשה שני פסוקים זה בזה]: כתיב: (איוב ט, ט) "עושה עש כסיל וכימה". וכתיב: (עמוס ה, ח) "עושה כימה וכסיל". הא כיצד [שפעם הקדים זה ופעם הקדים זה]? אלמלא חמה של כסיל לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה. ואלמלא צינה של כימה לא נתקיים עולם מפני חמה של כסיל. [כסיל שולט בימות החמה להכי אקדמיה קרא [לכך הקדימו הפסוק]. כימה שולט בימות הגשמים ולהכי אקדמיה קרא. רש"י]

וגמירי [למודים. התקבל במסורת], אי לאו עוקצא דעקרבא [היינו כימה וממזל טלה הוא. רש"י. ובמהרש"א תמה שמשמע מכמה מקומות שעקרב הוא מזל בפני עצמו והוא מזל חודש חשוון] דמנח בנהר דינור [אם לא עוקץ העקרב שמונח בנהר של אש] כל מאן דהוה טריקא ליה עקרבא לא הוה חיי [כל מי שהיה עוקץ אותו עקרב לא היה חי. העקרב עניינו קרירות. ובזה הוא מזיק. ונהר דינור מחמם אותו ומתיש כוחו. לרש"י מכיוון שהוא חלק מכימה, וכימה עניינה קרירות. ולמהרש"א שעקרב הוא מזל בפני עצמו, גם הוא עניינו קרירות, וכמו שאמר בעבודה זרה כ"ח ב' שרפואה לעקיצת עקרב היא חימום. מהסוגיא משמע כרש"י, שאחרי שהזכיר קרירות כימה אמר וגמירי אי לאו עוקצא וכו', ומשמע שמדבר בקרירות כימה. ולמהרש"א דיבר בעקרב מכיוון שאף הוא קריר כמו כימה, אע"פ שהוא מזל אחר]. והיינו דקאמר ליה רחמנא לאיוב: (איוב לח, לא) "התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח".



מאי כימה [מהו כימה]? אמר שמואל כמאה ככבי [כמאה כוכבים. כימה פירושו כמאה. רש"י: כמאה ככבי יש בין הכוכבים של כימה שהן כחה של כימה]. אמרי לה [אומרים לה] דמכנפי [שמכונסים], ואמרי לה דמבדרן [שמפוזרים. אותם המאה שהם כוחה של כימה].

מאי עש [מהו עש]? אמר רב יהודה יותא.

מאי יותא? אמרי לה זנב טלה. ואמרי לה רישא דעגלא [ראשו של עגל. והיינו מזל שור והוא נמשך אחר מזל טלה. ראש השור סמוך לזנב טלה. שכן הסדר טלה שור תאומים. רש"י].

תכלס, זיי האבן געזעהן ביז דארט ארויף, ווי אזוי? איך ווייס נישט
באניצער אוואטאר
יאיר
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 4765
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 9:42 pm
האט שוין געלייקט: 6187 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8320 מאל

שליחה דורך יאיר »

ממי, ערבך ערבא צריך. דו ברענגסט ראיות אז זיי האבן געזען מה למעלה מה למטה פון דעם וואס זיי אליין זאגן אז זיי האבן געזען.
אבער די היינטיגע וויסנשאפטלער קענען דאך זיכער זען מיליאנען ליכט יאר אוועק פון אונז, צו האבן זיי שוין פעסטגעשטעלט וואו דער נהר דינור געפינט זיך? און האט מען שוין פרובירט ארויסצונעמען פון דארט דעם וויידל פון כימה און געזען וואס עס פאסירט?
האדם לא נברא אלא להתענג
[NAMELESS]

שליחה דורך [NAMELESS] »

זיי מיר גענוג נאמן, אז אויב זאגן זיי אז זיי האבן געזעהן, האבן זיי געזעהן.
באניצער אוואטאר
יאיר
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 4765
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 9:42 pm
האט שוין געלייקט: 6187 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8320 מאל

שליחה דורך יאיר »

ממי_שאמרו האט געשריבן:זיי מיר גענוג נאמן, אז אויב זאגן זיי אז זיי האבן געזעהן, האבן זיי געזעהן.

אויב זיי זענען דיר נאמן אויפ'ן ווארט דעמאלט דארפסטו נישט קיין וועלטן פון דיאמאנטן. דו סאונדסט שוין באלד ווי דעם תלמיד פון רבי יוחנן :).
האדם לא נברא אלא להתענג
נולד מאוחר
חבר ותיק
חבר ותיק
הודעות: 3833
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג אפריל 09, 2012 9:21 pm
האט שוין געלייקט: 3807 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1797 מאל

שליחה דורך נולד מאוחר »

תחכמיני כהאב יעצט הערשט גענדיגט דורך לערנען דיין ארטיקעל. סאיז א געוואלדיגע ארבעט. :like
די אברבנאל'ס ברענגן פשט פון חכמי נוצרים ציזאמען מיט חז''ל אן א להבדיל איז מיר געווען גאנץ אינטערסאנט.
דיין מראה מקומות רעדן בעיקר פון אגדת חז''ל. צי קריגן אויף אגדה אדער פשט אין פסוק איז דאך נישט נוגע למעשה. וואס א חילוק אויב נמרוד איז געווען א צדיק אדער רשע?
האסטו נישט סחורה אויף דרשות חז''ל וואס איז נוגע הלכה?
ווי שיין די רמב''ם וויל עס אראפלייגן אז אזוי איז געווען די סדר און יענע צייטן צי מאכן פיטום. האסט דאך געברענגט לשונות פון אברבנאל אז סאיז מאדנע ''רחוקים מאוד מדרך השכל'' איז פארוואס ווען סקומט צי הלכה'דיגע דרשות איז עס יא מחייב ? מ'רעדט דא פון די זעלבע מענטשען?

דאס וואס די פרעגסט אויב די אברבנאל נעמט נישט אן אז יהושע האט געשריבן ספר יהושע, פארווואס נעמט ער אן
אז חמש ספרים האט משה רבינו גשריבן?
די תורה איז פאנדמענטאל צים ריליגיע סאיז מסתבר צי זאגן אז סאיז געווען א קבלה א קראנטע ווער סהאט עס געשריבן. משא''כ די סיפרי נ''ך זענען לאו דוקא א יסודות'דיגע חלק פונעם ריליגיע אטאמאטיש איז נישט דא אזא קראנטע קבלה.
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך 2 אום נולד מאוחר, רעדאגירט געווארן 0 מאל בסך הכל.
באניצער אוואטאר
יאיר
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 4765
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 9:42 pm
האט שוין געלייקט: 6187 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8320 מאל

שליחה דורך יאיר »

נולד מאוחר האט געשריבן:דיין מראה מקומות רעדן בעיקר פון אגדת חז''ל. צי קריגן אויף אגדה אדער פשט אין פסוק איז דאך נישט נוגע למעשה. וואס א חילוק אויב נמרוד איז געווען א צדיק אדער רשע?
האסטו נישט סחורה אויף דרשות חז''ל וואס איז נוגע הלכה?
ווי שיין די רמב''ם וויל עס אראפלייגן אז אזוי איז געווען די סדר און יענע צייטן צי מאכן פיטום. האסט דאך געברענגט לשונות פון אברבנאל אז סאיז מאדנע ''רחוקים מאוד מדרך השכל'' איז פארוואס ווען סקומט צי הלכה'דיגע דרשות איז עס יא מחייב ? מ'רעדט דא פון זי זעלבע מענטשען?

די פראצעדור פון פסיקת הלכה איז א באזונדערע נושא. הלכה ארבעט נישט דוקא לויט ווער עס איז גערעכט, נאר לויט ווי אזוי כלל ישראל האט אנגענומען, כההוא עובדא דתנור של עכנאי.
האדם לא נברא אלא להתענג
נולד מאוחר
חבר ותיק
חבר ותיק
הודעות: 3833
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג אפריל 09, 2012 9:21 pm
האט שוין געלייקט: 3807 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1797 מאל

שליחה דורך נולד מאוחר »

יאיר, אפי' מיר זאלן זאגן אז די הלכדיגע דרשות זענען גלייך ווי די אגדה דרשות ס'געזאגט געווארן פאר קליינע קונדער ווי די אבן עזרא זאגט. האט נאכאלץ הלכה א חשובת?
באניצער אוואטאר
יאיר
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 4765
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 9:42 pm
האט שוין געלייקט: 6187 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8320 מאל

שליחה דורך יאיר »

נולד מאוחר האט געשריבן:יאיר, אפי' מיר זאלן זאגן אז די הלכדיגע דרשות זענען גלייך ווי די אגדה דרשות ס'געזאגט געווארן פאר קליינע קונדער ווי די אבן עזרא זאגט. האט נאכאלץ הלכה א חשובת?

יא.
האדם לא נברא אלא להתענג
אישתישבי
חבר ותיק
חבר ותיק
הודעות: 3541
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 08, 2016 11:19 pm
האט שוין געלייקט: 121 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2068 מאל

שליחה דורך אישתישבי »

.
א קונץ צו זיין אליהו הנביא? א קונץ צו זיין איש תשבי!
באניצער אוואטאר
רביה''ק זי''ע
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 5435
זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג פעברואר 15, 2018 8:46 pm
געפינט זיך: אין קוויטל-שטוב
האט שוין געלייקט: 5089 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 6524 מאל

שליחה דורך רביה''ק זי''ע »

WOW, כ'האב קיינמאל נישט געוואוסט אז ס'דא מענטשן וואס נעמען אן ערנסט די אלע דרשות פון חז"ל.
Do y'all remember before the internet that people thought the cause of stupidity was the lack of access to information? Yeah, it wasn't that
1111
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
הודעות: 107
זיך רעגיסטרירט: זונטאג דעצעמבער 10, 2017 8:29 pm
האט שוין באקומען לייקס: 29 מאל

שליחה דורך 1111 »

גאר גוטע ארטיקל. הערליך
מיר בלייבט איין פראגע

נולד מאוחר האט געשריבן:תחכמיני כהאב יעצט הערשט גענדיגט דורך לערנען דיין ארטיקעל. סאיז א געוואלדיגע ארבעט. :like

ווי שיין די רמב''ם וויל עס אראפלייגן אז אזוי איז געווען די סדר און יענע צייטן צי מאכן פיטום. האסט דאך געברענגט לשונות פון אברבנאל אז סאיז מאדנע ''רחוקים מאוד מדרך השכל'' איז פארוואס ווען סקומט צי הלכה'דיגע דרשות איז עס יא מחייב ? מ'רעדט דא פון די זעלבע מענטשען?

באניצער אוואטאר
עוקר הרים
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
הודעות: 171
זיך רעגיסטרירט: זונטאג אפריל 26, 2020 3:49 am
האט שוין געלייקט: 174 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 81 מאל

Re: דרשות חז"ל וסיפורי מעשיות

שליחה דורך עוקר הרים »

1111 האט געשריבן:גאר גוטע ארטיקל. הערליך
מיר בלייבט איין פראגע

נולד מאוחר האט געשריבן:תחכמיני כהאב יעצט הערשט גענדיגט דורך לערנען דיין ארטיקעל. סאיז א געוואלדיגע ארבעט. :like

ווי שיין די רמב''ם וויל עס אראפלייגן אז אזוי איז געווען די סדר און יענע צייטן צי מאכן פיטום. האסט דאך געברענגט לשונות פון אברבנאל אז סאיז מאדנע ''רחוקים מאוד מדרך השכל'' איז פארוואס ווען סקומט צי הלכה'דיגע דרשות איז עס יא מחייב ? מ'רעדט דא פון די זעלבע מענטשען?

איך טראכט אז די עולם בימי חז"ל וואלטען נישט געגלייבט די חכמים אויב זיי וואלטען געזאגט א הלכה וואס זייערע טאטעס און זיידעס האבען אנדערש געטוהן און ממילא לכאורה מוז מען זאגען אז די הלכות זענען געוועהן מקובל און די חכמים האבען נאר געזאגט די מקור (איך ווייס נישט צו דאס שטימט מוט אלע גמרות...)(ולגבי ענינים שיש בזה מחלוקות בין החכמים זה ענין רחב בפני עצמו...)
באניצער אוואטאר
עוקר הרים
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
הודעות: 171
זיך רעגיסטרירט: זונטאג אפריל 26, 2020 3:49 am
האט שוין געלייקט: 174 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 81 מאל

Re: דרשות חז"ל וסיפורי מעשיות

שליחה דורך עוקר הרים »

קאנצעפט האט געשריבן:תכחמוני
כ'האב זיך אלץ געוואונדערט אויפ'ן גמרא מס' רה א''ר יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בר''ה, אחד של רשעים גמורין ואחד של צדיקים גמורין ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים תלויין ועומדין מר''ה ועד יוה''כ זכו נכתבין לחיים לא זכו נכתבין למיתה, זייט וועל הערט מען יעדעס יאר אז האלב שטאט איז אפגעשטארבן, אטליעסט וואלטן אפאר חברה וועם איך קען אלס רשעים זיכער געברויכט שטארבן?
לויט דיין מסקנה זעט עס אויס אז די גמרא האט בסך הכל גע'דרש'נט? אדער דאס איז שוין יא א קבלה וואס איך פארשטיי נישט.
יש על זה הרבה תירוצים מן הראשונים עיין בארטסקרול שם בר"ה
באניצער אוואטאר
לייבל שטילער
ידיד השטיבל
ידיד השטיבל
הודעות: 298
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג אפריל 19, 2016 5:33 pm
האט שוין געלייקט: 321 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 516 מאל

שליחה דורך לייבל שטילער »

1111 האט געשריבן:גאר גוטע ארטיקל. הערליך
מיר בלייבט איין פראגע

נולד מאוחר האט געשריבן:תחכמיני כהאב יעצט הערשט גענדיגט דורך לערנען דיין ארטיקעל. סאיז א געוואלדיגע ארבעט. :like

ווי שיין די רמב''ם וויל עס אראפלייגן אז אזוי איז געווען די סדר און יענע צייטן צי מאכן פיטום. האסט דאך געברענגט לשונות פון אברבנאל אז סאיז מאדנע ''רחוקים מאוד מדרך השכל'' איז פארוואס ווען סקומט צי הלכה'דיגע דרשות איז עס יא מחייב ? מ'רעדט דא פון די זעלבע מענטשען?



ס'קען זיין אז די שטיקעל חינוך (פרשת שופטים - מצווה תצו) וועט דיך צופרידענשטעלן:
מצוה תצו - לא לסור מדברי השופטים
משרשי המצוה (רמב"ן עה"ת יז יא) לפי שדעות בני אדם חלוקין זה מזה, לא ישתוו לעולם הרבה דעות בדברים. וידע אדון הכל ברוך הוא שאילו תהיה כוונת כתובי התורה מסורה ביד כל אחד ואחד מבני אדם, איש איש כפי שכלו, יפרש כל אחד מהם דברי התורה כפי סברתו, וירבה המחלוקת בישראל במשמעות המצוות ותיעשה התורה ככמה תורות. וכענין שכתבתי במצות אחרי רבים להטות בסדר משפטים (מצוה עח). על כן אלהינו שהוא אדון כל החכמות השלים תורתינו תורת אמת עם המצוה הזאת, שציונו להתנהג בה על פי הפירוש האמיתי המקובל לחכמינו הקדמונים עליהם השלום. ובכל דור ודור גם כן, שנשמע אל החכמים הנמצאים שקיבלו דבריהם, ושתו מים מספריהם, ויגעו כמה יגיעות בימים ובלילות להבין עומק מיליהם ופליאות דעותיהם. ועם ההסכמה הזאת נכוון אל דרך האמת בידיעת התורה. וזולת זה, אם נתפתה אחר מחשבותינו ועניות דעתנו, לא נצלח לכל. ועל דרך האמת והשבח הגדול בזאת המצוה, אמרו זכרונם לברכה (ספרי כאן) "לא תסור ממנו ימין ושמאל", אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל לא תסור ממצותם. כלומר, שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים, אין ראוי לנו לחלוק עליהם, אבל נעשה כטעותם. וטוב לסבול טעות אחת ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטוב[ה] תמיד, ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו, שבזה יהיה חורבן הדת וחלוק לב העם והפסד האומה לגמרי. ומפני עניינים אלה נמסרה כוונת התורה אל חכמי ישראל, ונצטוו גם כן שיהיו לעולם הכת [ה]מועטת מן החכמים כפופה לכת המרובים, מן השורש הזה וכמו שכתבתי שם במצות להטות אחרי רבים.

ו
''מעיד אני עלי שמים וארץ: בין ישראל בין גוי, בין איש בין אשה, בין עבד בין שפחה, הכל לפי המעשה שעושה, כך רוח הקדש שורה עליו". (תנא דבי אליהו רבא, פרק ט')
באניצער אוואטאר
מי אני
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 5784
זיך רעגיסטרירט: פרייטאג אקטאבער 05, 2018 4:32 pm
האט שוין געלייקט: 12391 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8057 מאל

שליחה דורך מי אני »

סליפקין רופט דאס די ״קענאניקעל אטאריטעט״ פון חז״ל (אין זיין Sacred Monsters).
קאנצעפט האט געשריבן:כ'האב זיך אלץ געוואונדערט אויפ'ן גמרא מס' רה א''ר יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בר''ה, אחד של רשעים גמורין ואחד של צדיקים גמורין ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים תלויין ועומדין מר''ה ועד יוה''כ זכו נכתבין לחיים לא זכו נכתבין למיתה, זייט וועל הערט מען יעדעס יאר אז האלב שטאט איז אפגעשטארבן, אטליעסט וואלטן אפאר חברה וועם איך קען אלס רשעים זיכער געברויכט שטארבן?

ז״ל של הרמב״ן בריש שער הגמול:
תנו רבנן (ראש השנה טז:) שלשה ספרים נפתחים בראש השנה, אחד שלצדיקים גמורים, ואחד שלרשעים גמורים, ואחד שלבינונים, צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים; רשעים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה; בינונים תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים. זכו, נכתבין לחיים; לא זכו, למיתה.

זה שאמרו חכמים בצדיקים שנכתבים לחיים ורשעים למיתה, לא צדיקים שאין להם עוונות, ולא רשעים שאין להם זכות. שכמה צדיקים מתים לאלתר, וכמה רשעים מאריכים ימים בשלווה. והכתוב (קהלת ח ) צווח אם יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים, ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים. וכבר אמרו חכמים (אבות ד) אין בידינו לא שלוות רשעים ואף לא יסורי הצדיקים.

אלא כך המידה: יש עוונות שדינו שלהקדוש ברוך הוא ומשפטיו הצדיקים להיפרע עליהם בעולם הזה, ויש מהם שהדין להיפרע בעולם הבא. וכן בזכויות; יש מהן שבעל הגמול משלם שכרן בעולם הזה, ויש בעולם הבא. וכשאדם חוטא כל שעה, ומתלכלך בעוונות ומתטנף בחטאים ומתגלגל בפשעים, ועושה גם כן צדקות ומעשים טובים, ובאים מעשיו לפני אדון הכל, שוקל אותן מעשים אלו נגד אלו. והצדיק שהוא צדיק גמור, זוכה לחיים. וכן הרשע, שדינו נותן לשלם לו שכר טוב בעולם הזה על המעשה הטוב, נכתב ונחתם לאלתר בראש השנה לחיים. כלומר, שפוסקים לו חיים ושלוה ועושר ונכסים וכבוד. ונמצא זה צדיק גמור בדינו. והרשע, שהוא רשע גמור מכל צד, נחתם לאלתר למיתה.

וכן בעל מעשה טוב, שנכשל בעבירה אחת בלבד, ונענש עליה למיתה, נכתב ונחתם לאלתר למיתה בראש השנה. כלומר: שימות בשנה זאת, או שיחיה בתחלואים רעים, חיי צער ויסורין. ונמצא זה רשע גמור ״בדינו״, אף על פי שזה צדיק וזוכה לעולם הבא; והראשון, שזכה לחיים, רשע גמור ואובד לגמרי. עד שיהיה גדול שבנביאים, כשנידון על חטא אחד קל ונענש עליו, נקרא בכאן רשע גמור. ויהיה אחאב, שנאמר בו (מלכים א, כא, כב) "הראית כי נכנע אחאב מלפני", נקרא בזה צדיק גמור. וכן זה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה, לחיים ולמיתה, אינם בימים בלבד, אלא כל העונשים שבעולם הזה: נגעים ומיתת בנים ועוני, וכיוצא בהן, כינו אותם חכמים בשם "מיתה", וכינוי השכר, הגמול הטוב, אמרוהו (נדרים סד ב') בלשון "חיים".
"איך בין אפילו נישט זיכער אז איך עקזיסטיר, ווי אזוי קען איך זיין זיכער אז...?" - יאיר
"אלס וואס איך ווייס איז אז איך ווייס גארנישט (אחוץ דעם עצם פאקט)" - סקראטוס
און אפילו אין דעם בין איך אויך נישט זיכער (וכן הלאה והלאה)
באניצער אוואטאר
מי אני
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 5784
זיך רעגיסטרירט: פרייטאג אקטאבער 05, 2018 4:32 pm
האט שוין געלייקט: 12391 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8057 מאל

שליחה דורך מי אני »

יאיר האט געשריבן:און פון רב שרירא גאון:
"על עניין האגדות הני מילי דנפקי מפסוקי ומקרי מדרש ואגדה אומדנא נינהו... לכן אין סומכין על אגדה ואמרו אין למדין מן האגדות... והנכון מהם מה שמתחזק מן השכל ומן המקרא נקבל מהם ואין סוף ותכלה לאגדות" [ס' האשכול ח"ב עמ' 47 ואוצר הגאונים שם עמ' 60]

רבי יצחק אבוהב הספרדי אין די הקדמה פון זיין מנורת המאור ברענגט דאס אראפ אזוי:
כתב רב שרירא גאון ז״ל במגלת סתריו על ענין האגדות הני מילי דנפקי מפסוקי מקרא מדרש ואגדה אומדנא נינהו. ואמרו עליו כי דבר זה על קצת מהמדרשות שאמרו האחרונים כגון רבי תנחומא ורבי אושעיא ועל דברים מעטים מדברי אגדה שבתלמוד שכתובים באומד כגון מה שאמרו בריש פרק הזורק במסכת שבת דף צ״ז ת״ר מקושש זה צלפחד וכו' והדומים לזה. אבל רובם הם סודות וחכמות עליונות ומוסרים ומדות טובות והנהגות בני אדם ותיקון הגוף והנפש. ואין ראוי להניח הרוב בשביל המיעוט כי גם גופי התורה הנדרשים בי״ג מדות ויש בהם דברי יחיד ודעות שהוא דבר ברור שאין הלכה כמותם ונכתבו להוציא האמת מתוכם.
"איך בין אפילו נישט זיכער אז איך עקזיסטיר, ווי אזוי קען איך זיין זיכער אז...?" - יאיר
"אלס וואס איך ווייס איז אז איך ווייס גארנישט (אחוץ דעם עצם פאקט)" - סקראטוס
און אפילו אין דעם בין איך אויך נישט זיכער (וכן הלאה והלאה)
פארשפארט