פראפעסאר יעקב ישראל דעהאן

[לעיקוואד]

די שאלה איז ווער איז כלל ישראל.
כלל ישראל האט טאקע א גוטע נאז, און דערפאר איז די שיטה פון ויואל משה אפגעפרעגט מתחלה ועד סוף אפילו ביי די ערנסטסטע חרדים, און די איינציגסטע פלאץ ווי מען נעמט עס אפילו פאר א צד איז ביי זיינע אייגענע חסידים. ווידער הרב קוק איז אנגענומען פאר א גאון וצדיק ביי מיליאנער יודען, פון די פילע ערליכע מזרחיסטים מכל מיני ביז אלע מער מאדערנע אין אמעריקע. און אפילו ביי קלוגע חסידים וואס ווייקען זיך אין מקווה שבת צופרי. אריינגערעכנט אסאך וואס זענען נישט מסכים צו זיין שיטה בחלקו אדער בכולו.

[זר זהב]

די שאלה איז ווער איז כלל ישראל.
כלל ישראל האט טאקע א גוטע נאז, און דערפאר איז די שיטה פון ויואל משה אפגעפרעגט מתחלה ועד סוף אפילו ביי די ערנסטסטע חרדים, און די איינציגסטע פלאץ ווי מען נעמט עס אפילו פאר א צד איז ביי זיינע אייגענע חסידים. ווידער הרב קוק איז אנגענומען פאר א גאון וצדיק ביי מיליאנער יודען, פון די פילע ערליכע מזרחיסטים מכל מיני ביז אלע מער מאדערנע אין אמעריקע. און אפילו ביי קלוגע חסידים וואס ווייקען זיך אין מקווה שבת צופרי. אריינגערעכנט אסאך וואס זענען נישט מסכים צו זיין שיטה בחלקו אדער בכולו.

צ"ל קיהלע

[הדד בן בדד]

יש"ו הנוצרי איז אויך פארהייליגט ביי אסאאאך אידן...

און אפילו ביי טייל "קלוגע" חסידים...

[זר זהב]

איך האב געשפיגען אויף לעיקוואוד'ס תגובה. יעצט וויש איך אפ די סקרין

[לעיקוואד]

וואו, פאר אזעלכע קלוגע זאכליכע תגובות הייב איך הענט.
תנו כבוד לשיטה הקדושה מיסודו של הרביזעכיסויאגיינאליינו וואס איז מחנך אזעלכע חכמים ונבונים!!

[משה געציל]

. און למעשה איז הר' קוק אפגעפרעגט ביי אלע חרד'ישע קרייזן, אפילו ביי די ליטווישע פרומע ציונים וועלכע הענגען דעם דגל ביי ביים יום העצמות.

אויב איך וועל דיר זאגן אז ביי מיר איז ער נישט אפגעפרעגט גיי איך ווערן אויס חרדי? אויב יא וועל איך עס איבערטראכטן צוויי מאל.

[ממרום שלח אש]

די שאלה איז ווער איז כלל ישראל.
כלל ישראל האט טאקע א גוטע נאז, און דערפאר איז די שיטה פון ויואל משה אפגעפרעגט מתחלה ועד סוף אפילו ביי די ערנסטסטע חרדים, און די איינציגסטע פלאץ ווי מען נעמט עס אפילו פאר א צד איז ביי זיינע אייגענע חסידים. ווידער הרב קוק איז אנגענומען פאר א גאון וצדיק ביי מיליאנער יודען, פון די פילע ערליכע מזרחיסטים מכל מיני ביז אלע מער מאדערנע אין אמעריקע. און אפילו ביי קלוגע חסידים וואס ווייקען זיך אין מקווה שבת צופרי. אריינגערעכנט אסאך וואס זענען נישט מסכים צו זיין שיטה בחלקו אדער בכולו.

הבל הבלים אמר קהלת, הכל הבל
די צוויי זענען נישט קיין פארגלייך, קוק ווי ביי סאטמאר רעדסטו פון שיטה, און ביי קוק פונעם פערזאן, קאנוויניענט, הא?

[לעיקוואד]

ניין, איך רעד פון סאטמער אישית ושיטה און פון קוק אישית ושיטה.

[יידל]

ממרום, קרוך ארויס פון קעסטל...

[ממרום שלח אש]

ממרום, קרוך ארויס פון קעסטל...

וואס איז דיין קעסטל בעסער ווי מיין? עס הערט זיך אראגאנט...

[זר זהב]

אפשר טיילסטע אפ און פיר עס אריין אין די קוק אשכול?

viewtopic.php?f=42&t=1183

[הדד בן בדד]

אה, שוין עפעס א גוטע זאך פון די גבאים דא, מען זאל זיך האלטן צום ענין. ביטע, שקויעך.

[פאר הדור]

[center]טרול אלערט.[/center]

שוב, מפני שממשיכות תגובות קנאיות קיצוניות כלפי הרב קוק, היה נדרש תגובה כזאת המראה גדולי עולם נודעים ומפורסמים שהתייחסו בהערצה אישית לרב קוק אף שהתנגדו לדעותיו וכן גדולי עולם רבים שלא רק שהעריצוהו אלא אף תמכו בדעותיו. מה שמעמיד באופן מגוחך ועלוב את כל התגובות הקנאיות האלו.

[פאר הדור]

פאר, איך בין נישט געקומען דא זיך טענה'ן מיט דיר, איך האב בכלל נישט געעפנט דעם אשכול פון וואס דו רעדסט ווייל איך קען שוין די אלע שקרים אויסענווייניג, און איך האב נישט געדולד און נישט קיין צייט זיך צו טענה'ן מיט דיר.

כלל ישראל האט א גוטע נאז, היסטאריע האט אלעמאל גוט אפגעלערנט אירע גדולים און אירע קטנים וכו' (כ'קען נישט שרייבן מער ווייל די וועסט לויפן צום רבי'ן מיך אויס'מסר'ן פאר די הנהלה (אזוי ווי דו האסט שוין געטאן). און למעשה איז הר' קוק אפגעפרעגט ביי אלע חרד'ישע קרייזן, אפילו ביי די ליטווישע פרומע ציונים וועלכע הענגען דעם דגל ביי ביים יום העצמות.

איך וועל מיך באגענוגען מיט דעם און נישט אריינגיין אין קיין פאלעמיק מיט דיר. עס איז מיר גענוג געווען צו זעהן דער סייט פון וואנעט דו נעמסט דיינע מקורות.

השקרים הם שלכם ואתן שתי דוגמאות שראיתי בעיניי:
בפרסום של אנטי ציוניים כמוכם ראיתי שכתוב שמרן הגרש"א אלפנדארי זצוק"ל מצפת סירב לקבל את הרב קוק בביתו בביקור הרב קוק בגליל ו"זרק" אותו מכל המדרגות, אך זה שקר מוחלט כיוון שביקור זה התקיים גם התקיים בכ' בכסלו תרפ"ד, ומתועד בגיליון "דאר היום" מכ"ה בכסלו תרפ"ד, עמ' 4'. "הסבא קדישא" קיבל את מרן הגאון הרב קוק זצוק"ל ואת מלוויו מרנן הגאונים רי"מ חרל"פ ור"ש אהרונסון, זצ"ל, בכבוד גדול ודיבר עימם בדברי תורה, ואף מצוין בידיעה שהס"ק שלח לקראת ביקורם מכתב ברכה (נשלח בי"ט בכסלו). ראה כאן את הידיעה: http://jpress.org.il/Default/Scripting/ ... wMode=HTML

כמו כן באותו פרסום נכתב כי מרן הגאון הח"ח זצוק"ל זלזל ברב קוק לאחר נאומו בפתיחת האונברסיטה העברית בניסן תרפ"ה, אך גם זהו שקר, גם כי הדברים היוחסים לרב קוק הם שקר כי הוא לא אמר הבית השלישי על האוניברסיטה ולא דרש את הפסוק "כי מציון תצא תורה" וגו' על האוניברסיטה. הוא דיבר בסוף נאומו כפי שמקובל שרבנים מסיימים מסיימים נאומיהם בציפייה לבניין ביהמ"ק שכולנו מצפים לו והוא דיבר בלשון עתיד כך שברור שהכוונה לביהמ"ק שעדיין לא קיים והרי בניין האוניברסיטה כבר היה קיים אז... וכן לאחר נאומו קרא תפילה שחיבר במיוחד לאירוע (לא מופיע בנוסח הנאום המוכר) ובשבע השורות האחרונות מבקש מהקב"ה שירים את קרן תורתו הקדושה כדי שיאמנו דבריו ע"י נביא "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" ורק בהקשר הזה נאמר הפסוק, בקשר לתורה ולמוסדות התורה.
ושנית, חתן הח"ח הגאון בעל "עבודת הקרבנות", זצ"ל, פרסם בתרפ"ח מכתב נגד מעשי הקנאים נגד הרב קוק ופרסומיהם נגדו, ובו כותב שחמיו מוקיר ומחבב מאוד את הרב קוק ושדחה בבוז מכתבי הנאצה נגד הרב קוק שהגיעו אליו מבלי לפותחם. ועוד כותב במכתב שהוא מצטרף למחאת רבני הארץ והגולה. מכאן אתה למד שהח"ח המשיך לכבד מאוד את הרב קוק גם לאחר הנאום בפתיחת האוניסרסיטה ושכלל רבני הארץ והגולה כיבדו את הרב קוק באותה מידה והתנגדו מאוד לפגיעה בכבודו. כך דעת כלל גדולי החרדים וכל מי מהם שהכירוהו אישית מקרוב בירושלים.

בהקשר לפתיחת האוניברסיטה העברית, מסתבר שגרסת הסיפור שסיפר מרן הגר"י הוטנר זצ"ל כפי שהובאה ב"האיש על החומה" בחלק השלישי (כמדומני בפרק "האמת והעימות") אינה נכונה:
1. המעשה לא היה יכול להיות זמן קצר לאחר פתיחת האוניברסיטה בניסן תרפ"ה כיוון שלימוד ביקורת המקרא החלו בה רק בתרפ"ז והופסקו לאחר פחות משנה בגלל שהפרופ' האחראי עליהם חזר לחו"ל וחודשו רק בתרצ"ג (מדובר במסגרת המכון ללימודי יהדות כי החוג למקרא נפתח רק בת"ש ומסלול מסודר של לימודי ביקורת המקרא החל לאחר לאחר קום המדינה).
2. פרופ' טורצ'ינר שאליו מיוחסים דברי ביקורת המקרא בסיפור הגיע לאחר רק בתרצ"ג והחל ללמד באוניברסיטה רק בתרצ"ד בחוג ללשון שבו לימד כל שנותיו האקדמיות.
3. הרב קוק לא היה יכול לומר "וייצמן רימה אותי" כי וייצמן לא יכול היה לרמות אותו כי לא הוא הבטיח שלא יהיו לימודי ביקורת המקרא את שני רבנים מאנגליה וצרפת שהיו חברים בוועד המנהל של האוניברסיטה. למעשה גם לא היה מדובר ברמאות כיוון שבהתחלה המרצים היו שומרי מצוות ונגד ביקורת המקרא ורק במהלך תרפ"ו חל שינוי בהרכב המרצים לטובת התומכים בביקורת המקרא, מה שא"א היה לצפות בניסן תרפ"ה.
4. הרב קוק לא היה יכול להיות כ"כ מופתע ומאוכזב מששמע את דבריו של פרופ' טורצ'ינר (לימים טור-סיני) כי כבר בתרפ"ו עם שינוי הרכב המרצים כותב הרב קוק מכתב שבו מביע חששו מכניסת ביקורת המקרא לאוניברסיטה ולאחר שנכנסה לאוניברסיטה הביע דעתו בפומבי, כל זאת הרבה לפני המקרה עם הרב הוטנר שיכול היה להתרחש רק במחצית הראשונה של תרצ"ד כשפרופ' טורצ'ינר כבר לימד באוניברסיטה והרב הוטנר עדיין לא נסע לארה"ב לכהן כר"י "רבנו חיים ברלין".
5. הרב הוטנר לא אמר בסוף לרב קוק ש'את הרב זוננפלד א"א היה לרמות' אלא כפי שכותב במכתב לרב נריה "כנראה שחוץ מהנשמה צריך גם להכיר את הגוף".
ראה כאן מאמר בעניין המביא את הגילויים האלו: http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan- ... %20&id=722
יש לציין שבמכתבו לרב נריה בקטע בהקשר למקרה זה כתוב הרב הוטנר על הרב קוק 'מרן זצוק"ל' ו'מרן נ"ע'.

בהקשר ל"האיש על החומה" ויחס גדולי החרדים לרב קוק, אז באותו פרק "האמת והעימות", כתוב שהייתה הערצה הדדית בינו לרב קוק גם במחלוקות הגדולות ביותר, כולל מצד הרב זוננפלד לרב קוק. חוץ מדברי נכדו, יש עדויות לא מעטות על שהרב זוננפלד חלק כבוד רב לרב קוק, כי שהבאתי באשכול את הרב קוק בהתייחסות ליחס הרב זוננפלד לרב קוק.

[בעריש]

כמו כן באותו פרסום נכתב כי מרן הגאון הח"ח זצוק"ל זלזל ברב קוק לאחר נאומו בפתיחת האונברסיטה העברית בניסן תרפ"ה, אך גם זהו שקר, גם כי הדברים היוחסים לרב קוק הם שקר כי הוא לא אמר הבית השלישי על האוניברסיטה ולא דרש את הפסוק "כי מציון תצא תורה" וגו' על האוניברסיטה. הוא דיבר בסוף נאומו כפי שמקובל שרבנים מסיימים מסיימים נאומיהם בציפייה לבניין ביהמ"ק שכולנו מצפים לו והוא דיבר בלשון עתיד כך שברור שהכוונה לביהמ"ק שעדיין לא קיים והרי בניין האוניברסיטה כבר היה קיים אז... וכן לאחר נאומו קרא תפילה שחיבר במיוחד לאירוע (לא מופיע בנוסח הנאום המוכר) ובשבע השורות האחרונות מבקש מהקב"ה שירים את קרן תורתו הקדושה כדי שיאמנו דבריו ע"י נביא "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" ורק בהקשר הזה נאמר הפסוק, בקשר לתורה ולמוסדות התורה.

האסט א מיליאן תרוצים האט נישט דאס געמיינט אדער יענץ געמיינט די באדעם ליין איז אז יעדע מאוו זיינע ברויך מען דרייען די קישקעס צי פארענטפערן.

נאר לאמיר נאר הערן וואס איז בכלל געווען פשט צי גיין דרשנען ביי די פתיחת היונעווירסעטי? ווען איז דאס פריער געווען אזאנס אז אן ארטעדאקסישער רב זאל גיין דרשנען ביי אזא פייערונג וואס די מטרה פון די מוסד איז געווען צי לערנען מיט אידישע קינדער בתערובות אנשים ונשים כפירה ומינות וכל מיני לימודי עכו"ם, אלעס אויסער אידישקייט???
וואס איז מיר א חילוק וועם ער האט געמיינט מיטן כי מציון תצא (די חברה דארט האבן עס זיכער אזוי אנגענומען, סאיז דא מאוויס פון יענע דרשה ווי סקומט ארויף אויפן סקרין די ווערטער)

סאיז אשאד דיין מי און פלאג ער איז אפגעפרעגט און אויסגעשפיגן ביי די חרדים לדבר השם, זיינע ספרים טרעטען נישט איבער די שוועל פון קיין שום ביהמ"ד ארויס פון די מזרחי .
כלך לך לחוגי המזרחי און לאז דעם ציבור החרדי פירען ווי זייערע רביס האבן פארשטאנען.

[שרייבער]

אבוויעסלי נישט. קיין איין רב וואס האט געקענט הרב קוק האט געזאגט אויף אים ימ"ש.

סאטמאר רב האט נאך אסאך אזעלכע רשעים בדומה לו נישט געקענט פערזענליך, ועכ"ז האט ער אים אויסגעוועלט צו באטיטלען מיט דעם טיטל און אנדערע נישט, כידוע איז ער דער איינציגער וועם דער סאטמאר רב האט אזוי באטיטלט

*
אגב, וועלכע פון די חסידישע קרייזן היינט צוטאג האלטן פון קוק אז איך זע דא אזא גרויסער ציבור נעמט זיך אן פאר זיין כבוד?

[פאר הדור]

כמו כן באותו פרסום נכתב כי מרן הגאון הח"ח זצוק"ל זלזל ברב קוק לאחר נאומו בפתיחת האונברסיטה העברית בניסן תרפ"ה, אך גם זהו שקר, גם כי הדברים היוחסים לרב קוק הם שקר כי הוא לא אמר הבית השלישי על האוניברסיטה ולא דרש את הפסוק "כי מציון תצא תורה" וגו' על האוניברסיטה. הוא דיבר בסוף נאומו כפי שמקובל שרבנים מסיימים מסיימים נאומיהם בציפייה לבניין ביהמ"ק שכולנו מצפים לו והוא דיבר בלשון עתיד כך שברור שהכוונה לביהמ"ק שעדיין לא קיים והרי בניין האוניברסיטה כבר היה קיים אז... וכן לאחר נאומו קרא תפילה שחיבר במיוחד לאירוע (לא מופיע בנוסח הנאום המוכר) ובשבע השורות האחרונות מבקש מהקב"ה שירים את קרן תורתו הקדושה כדי שיאמנו דבריו ע"י נביא "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" ורק בהקשר הזה נאמר הפסוק, בקשר לתורה ולמוסדות התורה.

האסט א מיליאן תרוצים האט נישט דאס געמיינט אדער יענץ געמיינט די באדעם ליין איז אז יעדע מאוו זיינע ברויך מען דרייען די קישקעס צי פארענטפערן.

נאר לאמיר נאר הערן וואס איז בכלל געווען פשט צי גיין דרשנען ביי די פתיחת היונעווירסעטי? ווען איז דאס פריער געווען אזאנס אז אן ארטעדאקסישער רב זאל גיין דרשנען ביי אזא פייערונג וואס די מטרה פון די מוסד איז געווען צי לערנען מיט אידישע קינדער בתערובות אנשים ונשים כפירה ומינות וכל מיני לימודי עכו"ם, אלעס אויסער אידישקייט???
וואס איז מיר א חילוק וועם ער האט געמיינט מיטן כי מציון תצא (די חברה דארט האבן עס זיכער אזוי אנגענומען, סאיז דא מאוויס פון יענע דרשה ווי סקומט ארויף אויפן סקרין די ווערטער)

סאיז אשאד דיין מי און פלאג ער איז אפגעפרעגט און אויסגעשפיגן ביי די חרדים לדבר השם, זיינע ספרים טרעטען נישט איבער די שוועל פון קיין שום ביהמ"ד ארויס פון די מזרחי .
כלך לך לחוגי המזרחי און לאז דעם ציבור החרדי פירען ווי זייערע רביס האבן פארשטאנען.

1. אלו עובדות לא תירוצים! אלו עובדות שמשפט הסיום שלו מתייחס לבית המקדש שעל הר הבית שעליו נאמר בישעיהו שינהרו אליו כל הגויים וזה נוסח המשפט: "ונזכה לראות בשמחת גויינו ובבנין בית מקדשנו ותפארתנו, אשר אליו ינהרו כל הגויים לקחת תורה מציון ודבר ה' מירושלים, אמן". רואים שהוא דיבר על ביהמ"ק בלשון עתיד, ולכן הכוונה לא יכולה להיות לאוניברסיטה שכבר עמדה על תילה...
וכן במשפטים האחרונים של התפילה שחיבר הוא מבקש מהקב"ה לחזק את עם ישראל שיאהב את אלוקיו ויקיים את כל חוקיו וירים את קרן תורתו הקדושה, ובהקשר הזה של לימוד תורה וקיום מצוות הוא מסיים בפסוק "כי מציון...":
"ואהבת הדעת אשר מאז היא מקננת בעם זו קנית,
היא סמכתם לבנות היכל לחכמה ותושיה,
והיום הזה אלפים ורבבות נאספו יחד,
לפתח בחדות לב לרווחה את שערי הדעת,
הננו מפילים לפניך תחנון צור ישראל וגואלו,
חזק נא ואמץ את לבב עמך אשר בחרת
לאהבה את שם קודשך, ולשמר בכל לב את כל חוקיך,
לרומם את קרן תורתך הקדושה,
מקור חייהם לנצח להגדיל תורה ולהאדירה.
ולמען יאמן דברך אשר אמרת על-יד נביאך:
'כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים'".

2. כבר הראיתי היטב באשכול על הרב קוק שגם כלל גדולי היהדות החרדית שהתנגדו לדרכו ולדעותיו, וכמובן לא היו במזרחי, התייחסו אליו בהערצה אישית, כי בניגוד לקיצוניים ביותר לא פסלו אנשים בלי להכיר ולא התייחסו כאפיקורוס ורשע לכל מי שדעתם הייתה לא טובה בעיניהם וכמו שהנצי"ב כות בהקדמת בראשית שגדולי בית שני שהיו צדיקים ועוסקים בתורה וגומלי חסדים, לא היו ישרים בהליכות עולמים ומי שלא כדעתם היו רואים בו צדוקי ואפיקורוס. כלל גדולי היהדות החרדית בתקופתו של הרב קוק היו ישרים בהליכות עולמים וידעו להבדיל בין אישיות הגדולה כפי שראה כל מי שהכירו מקרוב בהיותו בירושלים, לבין דעותיו שהתנגדו להם בחריפות.
ראה למשל בעמוד זה בתגובות 8-6: viewtopic.php?f=42&t=1183&p=131409#p131409
בעמוד זה בתגובה 21 (תגובה חמישית מהסוף): viewtopic.php?f=42&t=1183&start=200
רא למשל את התייחסות כלל קהילת ירושלים וגדולי ישראל אליו כאל רבה של ירושלים: http://www.hydepark.co.il/topic.asp?whi ... m_id=21099

[פאר הדור]

אפילו ביי די ליטווישע פרומע ציונים וועלכע הענגען דעם דגל ביי ביים יום העצמות.

אכן מדובר ביום העצמות, יום חזון העצמות היבשות של יחזקאל שבעצמות היבשות של מדינת ישראל תיכנס בהם הרוח עד הגאולה השלמה ואז הכל יהיה על טהרת הקודש.
אך מפני שהגאולה האחרונה היא גאולת בעתה, גאולה בדרך טבעית לעיניונו ובהדרגה, כפי שמופיע בירושלמי (בברכות ויומא) ובמדרשים, גאולה כזו באה בכל מקרה גם ללא תשובה וללא קשר לשאלה האם הגאולה תלויה בתשובה או לא וכל הדיון הזה שייך רק בגאולת אחישנה, גאולה ניסית בבת אחת, אך גאולת בעתה באה בזמנה המיועד לה גם ללא תשוה ולכן מדינת ישראל הרחוקה מתשובה יכול להיות חלק מתהליך הגאולה ואתחלתא דגאולה.

[הדד בן בדד]

איך פיל מיך ווי א פערד פארן ענטפער פאר דעם ... אבער דאך: און דערפאר טאקע האט דיין צדיק געהאלטן אז מיטן שפילן פוטבאל שבת איז מען מעלה די שכינה עפ"ל.

יעצט קען מען זיך גרייטן פאר א לאנגס און א ברייטס אפצוענטפערן און מסביר זיין אז ער האט עס קיינמאל נישט געזאגט בלא בלא בלא...

[דעת תורה]

הדד, אויב האסטו נישט דורכגעטון אליינס די נושא פון אביעקטיווע מקורות, נאר וואס דו האסט געהערט און געליינט אין די קנאי'שע קרייזן, דאן רעד נישט.

[פאר הדור]

איך פיל מיך ווי א פערד פארן ענטפער פאר דעם ... אבער דאך: און דערפאר טאקע האט דיין צדיק געהאלטן אז מיטן שפילן פוטבאל שבת איז מען מעלה די שכינה עפ"ל.

יעצט קען מען זיך גרייטן פאר א לאנגס און א ברייטס אפצוענטפערן און מסביר זיין אז ער האט עס קיינמאל נישט געזאגט בלא בלא בלא...

אין כל מקום בכתבי הרב קוק שמשבח את הכדורגל ובוודאי לא כדורגל בשבת ולהפך הוא פעל נגד חילול שבת בכדורגל ובדברים אחרים ויש פרסומים משותפים שלו ושל הרב זוננפלד נכד משחק הכדורגל בשבת.
מה שכתוב הוא על "ההתעמלות של צעירי ישראל" שמתעמלים להיות "בנים אמיצי כח לאומה", ולא משחק הכדורגל שאינו מוזכר בכתביו. כוונתו, וכפי שנראה להלן זה ברור ממקומות אחרים בכתביו ואף ב"אורות" בסמוך, למצב שהגבורה הגופנית באה מתוך הקדושה, מתוך גבורה רוחנית, כפי שהיה למשל, אצל משה רבנו, דוד המלך וחייליו ושמשון הגיבור, ושכשההתעמלות הזו מנותקת מתורה ומצוות היא פסולה, ורק כשיש שילוב בין הגבורההרוחנית לגבורה הגופנית, ההתעמלות היא חיובית.
למעשה דבריו מוסברים בדברים שכתב הוא עצמו ומופיעים גם בסמוך לדברים על ההתעמלות ב"אורות" ובמקומות אחרים ב"אורות" ו"אורות הקודש" (כלומר מדובר באותם דברים מ"שמונה קבצים" שנכנסו ל"אורות" שערך הרצי"ה ול"אורות הקודש" שערך הגאון הרב דוד יהודה אריה לייב הכהן זצ"ל, "הרב הנזיר"):
באותו עמוד ב"אורות" (עמ' פ') כתוב: 'גדולה היא תביעתנו הגופנית, גוף בריא אנו צריכים... שכחנו שיש לנו בשר קודש לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש (המקור ב"תיקוני זוהר", תיקון י"ט, ושם בביאור הגר"א ובשל"ה "בית ישראל": 'הגוף קדוש והנשמה ק"ק'). עזבנו את החיים המעשיים... ואת הקישור עם המציאות הגופנית המוחשית מפני יראה נפולה, מפני חוסר אמונה בקדושת הארץ... כל תשובתנו תעלה בידינו רק אם תהיה... תשובה גשמית יוצרת דם בריא, גופים חטובים ואיתנים, רוח לוהט זורח על גבי שרירים חזקים, ובגבורת הבשר המקודש תאיר הנשמה שנחלשה.'
וכן כותב בסוף עמ' ע"ט-תחילת עמ' פ' (וכן ב"אורות הקודש" א' עמ' קמ"ו, וב' בעמ' שי"ג): "כשמתרבה הכוח החומרי של האומה, נשמה מתפשטת ומתגדלת יותר, וכך היחידים שואבים כל אחד לפי צינורו חיים מהמעיין הכללי." מקור הדברים ב"מורה נבוכים" (ג', כ"ה) ובשמונה פרקים (פרק ה') לנשר הגדול הרמב"ם זיע"א.
אותו רעיון בסגנון אחר מופיע בעמ' קמ"א ב"אורות": "כשעם הקודש יהיה בריא וחזק בגופו תתגבר ותתחזק הקדושה בעולם... ומובן בזה שהבריאות והיתרון הגשמי של כללות ישראל זהו היסוד לאור עולם, לקודש העולם, לגילוי האלוקות בעולם, לטהרת המידות לרוממות הצדק והופעת המוסר בניצחונו בעולם... כל דבר גשמי ישראלי הוא מוכן לקדושה ואצילות עליונה. פיתוח האומץ הגופני שבישראל יוציא מן הכוח אל הפועל אימוצי נשמה נפלאים, ואורה העליון של תורה ימצא את הבסיס האיתן הראוי לו."
מכל הדברים האלה הכתובים בדברי הרב עצמו שהחיוב באומץ הגופני, הגבורה הגופנית, הוא רק כשהיא נעשית לפי ההלכה, קשורה בקדושה ומשרתת אותה.
במכתב לגאון הרב יוסף משאש זצ"ל, אז ראב"ד תלמסאן באלג'יר ובהמשך רבה הראשי הספרדי של חיפה, בי"ג באדר תרפ"ח כתב: 'אפילו אלה הצעירים שרוצים להתפתח בבריות גופא כדי שיהיה כוחם חזק להגן על אומתנו הקדושה... דרכי להגיד להם שיכולים לכוון מעשיהם לשם שמים להוסיף אומץ וגבורה בכנסת ישראל כדי שקדושת השי"ת ואור שכינתו הקדושה תהיה מופיעה בגבורה בעולם, אז שכרם רב וחלקם יהיה חלק צדיקים קדושי עליון כמו שיהיו אבותינו הגיבורים חיילותיו של בית דוד, גבורי כח ואזורי גבורה, ובזה חזקו את אור הקדושה, ודברים כאלה ראויים כל חכמי ישראל צדיקי הדור להגיד לדורנו, ויקרבו הרבה לבבות לאבינו שבשמים... ואם אפשר להכניס רוח קדושה גם באלה שהם מתגדרים בגבורה גופנית, הלא נוציא יקר מזולל, ובזה כוחם של צדיקים מתעלה וגבורת הקודש מתרוממת בתפארת עוזה...'
ובמכתב לרב ד"ר חנה (אלחנן) אנסבכר, רבה של דוויסבאדן, בט' בתמוז תרפ"ז, בעניין בחורים שיכולים לשבת וללמוד ונמשכים למשחקי כדור, כותב שמטרתו "להראות לצעירים השטופים באימוץ הגוף ע"י ההתעמלות, שהם חושבים את זה לשלמות רבה, ומבזים הם את תופסי התורה בחשבם שאין להם מושג באמוץ החיים, שאין הדבר כן, שאם רק יקדשו את דרכיהם ואת מחשבותיהם יש ג"כ אפשרות לרומם כ"כ את הרעיון של אימוץ הגוף של כלל ישראל עד שיהיה עומד במדרגה קדושה ונפלאה עד מאוד, שייתן כח ואומץ ג"כ על ידי זה לצדיקים ולקדושים בישראל להיות מתעלים בקדושה...", והוסיף בסוף המכתב: "אבל התעסקות והתעמלות בפריקת עול תורה ומצות, חס ושלום לומר עליה אלו המדות האמורות בקדושת גבורת ישראל".
ומצד אחר כותב לגאון הרב יעקב זריהן זצ"ל, רב בטבריה, בי"ב בטבת תרפ"א: '...כלפי קדושתה של כנסת ישראל הכל הוא קדוש ונשגב לאין חקר. ושמשון שנשתבח בגבורת גופו, הוא קְדוש השם... ונקרא על שמו של הקב"ה (סוטה י' ע"א). ומתוך הצורך הגדול של התגברות הקדושה בעולם באחרית הימים על ידי כנסת ישראל, מוכרחת גם הגבורה הגופנית להתעורר ברב כח. ועל עובדי ה' באמת, החובה מוטלת לזכך היסוד הפנימי של הגבורה בגבורה קדושה ברוחניות... וכשם שהעבודה הפנימית של קדושי עליון שבדורות כולם היא נמשכת מהשפעת קדושתו של בניהו בן יהוידע ע"ה כן כל העבודה של התגברות הגבורה הגופנית בכללות כנסת ישראל, היא נמשכת מקדושת נזיר אלוקים שמשון הגיבור ע"ה.'
וכן אמר לפני שלושה מתלמידיו: "קדושה זקוקה גם לגבורה, אף לגבורה גופנית. שמשון הגיבור היה גבור בגופו והייתה שכינה מקשקשת לפניו כזוג (סוטה ט' ע"ב) ודוד המלך היה גיבור ממש, גיבור בגופו והיה כולו קדושה". ('שבחי ראי"ה', עמוד קס"ג, מפי הרב אברהם יצחק שרייבר, וראה המשך דבריו לפני התלמידים בפסקה הבאה בעניין העלאת ניצוצות הקדושה מתוך החול והטומאה)
בעניין הקודש שבחול לעומת הקודש שבקודש, הקשור ישירות לעניין ההתעמלות, כוונתו היא שכשמעלים את ניצוצות הקדושה שבחול ומבטלים את ההשפעה השלילית של דברי החול, אז מקדשים ומעלים את החול ומבטלים את הרע, ולכן הקודש שבחול מעולה מהקודש שבקודש כי על ידו ניתן לבטל את הרע, אך היתרון הזה בפועל קיים רק במצב של אחרי ביטול הרע, וכל עוד ההשפעה הרעה קיימת, ברור שהקודש שבקודש עדיף לאין שיעור. ובדברים לפני שלושה מתלמידיו אמר: "יש ערך גם לניצוץ של קדושה. אם יש אפילו ניצוץ קטן של קדושה אף בתוך תוכה של הטומאה, הרי כשהניצוץ הזה מתגלה, כלה הטומאה בהכרח ועוברת מן העולם. משום כך אין הסטרא אחרא מניחה לגלות את הניצוץ של קדושה'. ולגבי ניצוץ הקדושה שבהתעמלות ההתעמלות אמר בהמשך דבריו לפני שלושת התלמידים: 'ההתעמלות יש בה ניצוץ של קדושה, אך יש ונלווים אליה ע"י צעירינו היום דברים של טומאה, על כן יש לגלות את ניצוץ הקדושה שבהתעמלות ואז תכלה ותעבור מן העולם כל הטומאה הנלווית אליה..."

טענות נוספות של קנאים כמוך על דברים של הרב קוק והסברם:
בעניין הנפש של החילונים העוסקים ביישוב בארץ שהיא שהיא שלמה יותר מהנפש של שומרי המצוות שלא עוסקים ביישוב הארץ, הרב קוק בהמשך הדברים כותב שברמת הרוח החרדים לדבר ה' עולים בהרבה על החילונים.
במכתב לרב דוד טביל דיינובסקי זצ"ל, שהיה אז ראב"ד פיאנטניצה (כנראה בתרצ"ד) כותב הרב קוק שהמקור הוא בשער הגלגולים מגאון הקבלה ר' חיים ויטאל זצוק"ל זיע"א, גדול גורי האר"י עמוד הקבלה זצוק"ל זיע"א, בשער הגלגולים בסוף הקדמה ז' כותב שאמרו חז"ל שלמרות כל הדברים הרעים שאמרו על אחאב, מ"מ הוא היה שקול מבחינת הנפש, 'ועיין שם שישנם צדיקים גדולים שמכל מקום מצד בחינת הנפש אינם בשלמות, רק הרוח הוא המשלים את בחינת הנפש שלהם ע"י קדושת תורה ויראה'.
ועוד מוסיף הרב במכתב וכותב שההמשכה הטבעית לאהבת ישראל היא בחינת נפש מלידה כמבואר בזוהר (משפטים צ"ד ב') שהנפש ניתנה מלידה והרוח ונשמה ניתנות לפי מה שזוכה יותר. 'נמצא', כותב הרב, 'שגעגועים טבעיים לדבר טוב וקדוש, אפילו לא נתגלה עניין הקדושה שבהם, יש בזה משום שלמות הנפש, ואם יש בזה חיסרון, זה קלקול בנפש, אבל מכל מקום קדושת הרוח משלימה את החיסרון בנפש. אבל השלמות האמתית באה בשילוב כל המעלות בבחינת נר"ן... וע"י התאחדות הכלל כולו נזכה לתשובה שלמה שתתפשט בכל ישראל ע"י סגולת א"י שתתאחד באור התורה והיראה, ובוודאי יש תועלת רבה לפרסם דברים כאלה בכל הצדדים. חדא, שמתעוררת לפעמים עי"ז זיק של קדושה אצל הרחוקים וסוף סוף אל ידח ממנו נדח, וקל וחומר שהכשרים מתעוררים עי"ז להיכנס באהבת ארץ הקודש ואהבת כלל ישראל ובזה מתעלים הם הרבה מאוד'.

לגבי דבריו "הספרות, הציור והחיטוב עומדים להוציא אל הפועל כל המושגים הרוחניים המוטבעים בעומק הנפש האנושית, וכל זמן שחסר גם שרטוט אחד הגנוז בעומק הנפש שלא יצא אל הפועל, עוד יש חובה על עבודת האמנות להוציאו", ותקפו אותו קשות על שמשבח את הפיסול, אז הפיסול אינו פסול באופן גורף, אלא רק דמות שלמה כפי שנפסק בשו"ע וכפי שהרב קוק כותב בהתייחסות הלכתית שלו לעניין זה.

ראה את דברי הגרש"נ גרינשפאן זצ"ל שהיה מתחילה תלמיד מובהק למרן הגאון רידב"ז זצוק"ל ומתנגד חריף לדרכו של מרן הגאון ראי"ה קוק זצוק"ל ולאחר שהכיר את הר קוק בלונדון הפך למעריץ נהלב שלו ושל דרכו ופרסם דברי שבח על הספר "אורות": http://www.shoresh.org.il/spages/articl ... le1778.htm

וראה עוד על תמיכת גדולי עולם בדרכו של הרב קוק ובמשנתו כמו הדברים שב"אורות": http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?t ... 20354#R_14

[אשכולות אויפוועקער]

אויפגעוועקט
צום יארצייט

[הדד בן בדד]

געצונדן א ליכט און געלערנט משניות לע"נ הצדיק ר' יעקב ישראל ז"ל לרגל זיין יארצייט. הי"ד.