תחרות פיוט בלשון הקודש!

[ונבנתה העיר]

וואס איז די נייע טראנס-מגיפה דא? עטץ ווייסט נישט אז 'טראנס' איז אפיקורוס'ס?...

[[NAMELESS]]

(מקור המילה צרופה לקוח מהמשכילים שרצו ליסד יהדות צרופה נקייה ונאורה, עפ"ל, ואנו בחכמתנו האינסופית לקחנו את החנית מיד המצרי)

א שטיקל טעות. די מקור שטאמט פון ישיעהו פרק א פסוק כה;
" וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ. "
די פסוק רעדט פון כלל ישראל, און דינתורה רופט אן כלל ישראל צרופה (ואצרוף כבר סיגיך)

און די מלבים איז מפרש;

"ואשיבה ידי עליך", פעם אחר פעם.
"ואצרף", תחלה אצרוף את הכסף בכור לברר ולהבדיל הסיגים מן הכסף שלא יהיה מעורב עמו, ואחר שיוכר הסיג לבדו. אז "ואסירה כל בדיליך", לבל ימצאו בעולם כלל, ולא ימצאו המזייפים מתכות גרועות בהן יזייפו את הכסף, (ומאמר זה י"ל צורה ג"כ שהמשיל הרשעים בין הצדיקים כסיגים בין הכסף, ואמר שיבדיל הערב מישראל ואחר שיוכרו לבדנה יכרית אותם ויחליפם מן העולם), עתה באר איך יסיר גם הסבה הראשיית לכל חטאת, שהיו השופטים הרעים, אמר.
ביאור המילות
"כבר". כמו תרבי לך בורית (ירמיה ב' כב) (זייף):
"בדיליך". מין מתכות (במדבר לה) והרבום על המינים השונים:
 

מצודת דוד
"ואצרוף" - אסיר ממך הסיג כמו שמסירים כתמי הבגד ע"י הבורית ור"ל אכלה ממך הפושעים והמורדים
"ואשיבה" - להכותך מכה אחר מכה


מצודת ציון
"ואצרוף" - ענין זכוך וזקוק
"כבור" - כבורית שמנקין בו הבגדים מכתמיהם
"בדיליך" - היא מין מתכת כמו ואת הבדיל (במדבר לא)


האבן מיר שוין ווי אין תנך ווערט דערמאנט יהדות הצרופה.

[טעפל]

אה...חברה זה מתחיל להיות מעניין..יהיה כאן נחושתניקוס ומיץ לימון וביחד יהיה כאן תחרות גדולה, יאללה לעבודה..

[[NAMELESS]]

איך זעה אבער אז מיץ לימון איז א שטארקע ליטוואק. ער שרייבט נישט לשון הקודש מיט ו וואס דארף מאכן דעם חולם. ער שרייבט דאס אן דעם ו כדאי אונז מכשיל צו זיין און אונז מאכן עס ליינען מיט א סגול. לשון הקעידש

[[NAMELESS]]

(מקור המילה צרופה לקוח מהמשכילים שרצו ליסד יהדות צרופה נקייה ונאורה, עפ"ל, ואנו בחכמתנו האינסופית לקחנו את החנית מיד המצרי)

א שטיקל טעות. די מקור שטאמט פון ישיעהו פרק א פסוק כה;
" וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ. "
די פסוק רעדט פון כלל ישראל, און דינתורה רופט אן כלל ישראל צרופה (ואצרוף כבר סיגיך)

און די מלבים איז מפרש;

"ואשיבה ידי עליך", פעם אחר פעם.
"ואצרף", תחלה אצרוף את הכסף בכור לברר ולהבדיל הסיגים מן הכסף שלא יהיה מעורב עמו, ואחר שיוכר הסיג לבדו. אז "ואסירה כל בדיליך", לבל ימצאו בעולם כלל, ולא ימצאו המזייפים מתכות גרועות בהן יזייפו את הכסף, (ומאמר זה י"ל צורה ג"כ שהמשיל הרשעים בין הצדיקים כסיגים בין הכסף, ואמר שיבדיל הערב מישראל ואחר שיוכרו לבדנה יכרית אותם ויחליפם מן העולם), עתה באר איך יסיר גם הסבה הראשיית לכל חטאת, שהיו השופטים הרעים, אמר.
ביאור המילות
"כבר". כמו תרבי לך בורית (ירמיה ב' כב) (זייף):
"בדיליך". מין מתכות (במדבר לה) והרבום על המינים השונים:
 

מצודת דוד
"ואצרוף" - אסיר ממך הסיג כמו שמסירים כתמי הבגד ע"י הבורית ור"ל אכלה ממך הפושעים והמורדים
"ואשיבה" - להכותך מכה אחר מכה


מצודת ציון
"ואצרוף" - ענין זכוך וזקוק
"כבור" - כבורית שמנקין בו הבגדים מכתמיהם
"בדיליך" - היא מין מתכת כמו ואת הבדיל (במדבר לא)


האבן מיר שוין ווי אין תנך ווערט דערמאנט יהדות הצרופה.

יישר כח פארן זיצן שבעה נקיים אויף מיין טיפת דיו, און פארן אפירזוכן פון גאנץ תנ"ך, איינהאנדלען א קאנקעראנציע און מאכן ריסוירטש. אבער איך האב נישט געזאגט אז די ווארט צירוף איז א משכיליש, נאר אנצורופן דאס יהדות "הצרופה" דאס אויסגערייניגטע איז פון די זעלבע משפחה ווי יהדות "הנאורה" די באלאכטענע,אויפגעקלערטע.

[[NAMELESS]]

זיי מיר נישט חושד, פשוט די גמרא אין מסכת שבת רעדט פון די פסוק, איך האב דאס לעצטענס געלערנט (זאג נישט הויעך פארוואס) און דארט רעדט די גמרא פון די פסוק.

די פסוק אליינס רופט דארטן אן כלל ישראל עבודות הצרופה. נאורה איז לכאורה פון משכילים און נישט צרופה, דאס איז פון נך.

[[NAMELESS]]

ווייסט איינער וואס עס איז געווארן פונעם תחרות? עפעס אזוי איינגעשלאפן?

[[NAMELESS]]

ווייסט איינער וואס עס איז געווארן פונעם תחרות? עפעס אזוי איינגעשלאפן?

[שמעקעדיג]

לאז דעם עולם זיך אויסניכטערן קודם.

[לעמאן דזשוס]

לאז דעם עולם זיך אויסניכטערן קודם.

[יאיר]

קודם לאז דעם עולם זיך צוריקוואקסן די ציינער נאך די אץ קוצץ "פאעזיעס".

[[NAMELESS]]

אזוי ווי עס נעמט א לענגערע צייט, און כדאי נישט עובר צו זיין אויף לא תשקצו, האס איך זיך נישט איינגעהאלטן און געשריבן עפעס דא; viewtopic.php?p=90206#p90206

לעמאן, דארפסט נישט מורא האבן, איך וויל נאך אלס א טייל נעמען אינעם לשון הקודש פארמעסט, גיב נאר א צייכן און איך וועל אריינשיקן איינס צו עטליכע שטיקלן.

[לעמאן דזשוס]

קופערניקוס, וואס טוה מיר דא, דער ממי שאמרו קען נישט האלטן דאס פיסק, ער שיסט פיוטים און יצירות!! קום אריין שנעל, מען דארף ריידן.

[ודי למבין]

בייגעלייגט א פיוט וואס איך האב געמאכט פאר פורים, מען קאן דאס ליינען אהון און צעריק
די צווייטע שורה וועל איך נישט קענען מסביר זיין ווייל דארט איז מרומז מיין נאמען, עס איז א חשש גילוי
די אנדערע זאכן אז עס וועט אויספעלן א הסבר וועל איך מסביר זיין, עס איז געבויט אויף פסוקים און מאמרי רז"ל
הִנָם יָמִים עוֹז וְאֹרָה נְהֹורָם,
אִיגֶרֶת אָכִין כִּשְׁמִי וְנִימָיו, יָלִי"ץ אֶל אוֹמֶר אוֹרוֹת.
לוּלֵא מֹשֶׁה בְּחִירוֹ עוֹמֵד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו, עַם דַל נִרְפַּס יֻדַשׁ,
דוֹד הִנְחִיל אַהֲבָה, הַנֵס הִלְלוּ בְּעוֹדָם, חִלוּפָם שׂוֹנְאָם יָבֹא
כִּי בֹּא יָבֹא הַרֶמֶז, וְהַדָת נִתְּנָה בְּשׁוּשָׁן.
יָאוֹר לְאַרְבַּע, לַיְשָׁרִים תְּהִלָה
לִי גַם תָּאִיר קְרִיאַת מְגִילָה
לְהַתְּמִיר שַׁי לְעֵבֶר אֵ- ל רוֹאִי
נָשׂוּשׂ בְּהִנָתֵן תֹּדָה וְזִמְרָה,
אָבִי אָבִי! כְּאֵבִי מֵאֶנוֹשׁ מְפוּלָח!
מַדוּעַ בּוּלַל הַסְנֶה?, הָבָה אֵלַי "חָנָה דָוִד"
שַׁדַ-י סֹפְרָן לְדֶמַע, וְיָנֶף לְצַרֵף בְּדִמוּע,
וְרִיחְבָה שׂמאֹלוֹ לְתּוֹר וַאַרָם וְאֶל אַצִילֵי, וִיְמִינוֹ יִמְשְׁכֵנִי כָּאֶתרֹג,
יֹאמְרוּ הִנֵה רְאוּ זוּ עַמִי מִי מָנָה

[ודי למבין]

דאס האב איך געמאכט פאר פורים צוויי יאר צוריק
בס"ד
מכתם לפורים, על סדר המגילה ומצוות ועניני היום, מסודר על פי א"ב בראש כל קטע ובסופו, ואחר כן התיבות 'שושנת יעקב צהלה ושמחה'. וכל קטע עולה למנין ה' אלפים תשע"א כמנין שנה זו
אחשורוש המולך על כל הארץ ואיי הים, כשבתו על כסא ממלכתו בסוף ע' שנות לגלות בבל, כיון דחזי דלא איפרוק סבר אנא חשבנא ולא טעינא
בהראותו את עושר כבוד מלכותו עשה משתה גדול לכל העם ועבדי המלך, והשקות בכלים שונים ביין מלכות רב
גם ושתי עשתה משתה נשים, כי אף היא לדבר עבירה נתכוונה, בא גבריאל ועשה לה זנב והיא מצורעת כשלג
דת ודין יצא מלפני המלך ליתן מלכותה לרעותה הטובה ממנה, קרבנות אש הזכירו מלאכי השרת לפני הקב"ה ויקצוף המלך מאד
הדסה זו אסתר היתה לבת לאיש יהודי בשושן הבירה שמו מרדכי בן יאיר, ותלקח אל המלך בהגיע תור נערה ונערה
ותיטב הנערה בעיניו ותשא חסד לפניו, הן היתה ירקרוקת וחוט של חסד משוך עליה , ואת עמה ואת מולדתה לא הגידה לו
זממו שני סריסי המלך לשלוח יד בחיי המלך, ויודע הדבר למרדכי שהוא היה מן הסנהדרין ויגד לאסתר המלכה, ויתלו על עץ ויכתב בדברי הימים, רפואה למכה הקדים הקב"ה אז
חק יצא מלפני המלך להגדיל את המן בן המדתא האגגי במאד, וישם את כסאו מעל כל השרים ועבדי המלך, משגיא לגוים ויאבדם להשמדם עדי עד, ויציצו כל פועלי און כמו עשב בפרוח
טוב לפני האלהי"ם זה מרדכי לא יכרע ולא ישתחוה, מפני שחקק המן הרשע עבודת כוכבים על לבו , ויבוקש הדבר וימצא אשר הוא יהודי, וימלא המן עליו חמה באש לוהט

י"ב חדשים עברו בגורל לפני המן מיום ליום ומחודש לחודש, כשנפל פור על חודש אדר שמח שמחה גדולה ובטח בו שבו מת משה ביום השביעי
כבואו למלך אמר בפשע: ישנו עם אחד מפוזר ומפורד, דלא אכלי מינן ולא נסבי מינן ולא מנסבי לן , אם על המלך טוב יכתב לאבדם, ועשרת אלפים ככר כסף אשקול לגנזי המלך
לבות רשעים חרשו און להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים והעיר שושן נבוכה אבל גדול ליהודים, ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל
מרדכי ידע את כל אשר נעשה כי כן יסד המלך, ויזעק ברחוב העיר זעקה גדולה ומרה, לבטל זעקת עשיו , ויקרע בגדיו, שק ואפר יוצע לרבים
נתן כל פתשגן כתב הדת להראות לאסתר ולצוות עליה לבא אל המלך לבקש מלפניו על עמה ולהתחנן
סעדני ואושעה , ביקשה אסתר המלכה צומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשה ימים, ויהיו באלו הימים המסוגלים למלחמת עמלק כי י"ד על כס
עמדה בת אביחיל בחצר בית המלך הפנימית ותלבש בגדי מלכות ויושט אליה בבאה את שרביט הזהב ותקרב ידה ותגע
פיה פתחה בחכמה לאמר למלך, יבא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו וסעדו לבכם, כי אמרה בלבבה אולי ירגיש המקום שאני צריכה לזלזל בכבודי ולהחניף
צר ואויב יצא שמח וטוב לב בראותו כי נקרא עוד אל המשתה, כל זה לא שוה לו בראותו את מרדכי ויטב אז הדבר בעיניו לעשות העץ
קול ברמה נשמע, נדדה שנת מלכו של עולם , וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי, אשר דבר טוב על המלך והציל חייו, המלאך גבריאל כותב ובן המן מוחק
רבות מחשבות בלב איש צר ואויב לאמר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו, ויבוא בוטח בלבו אל בית המלך בחצר
שאל לו המלך מה לעשות כבוד למי אשר המלך חפץ ביקרו, ויאמר המן יביאו הלבוש והסוס והלבישוהו והרכיבוהו ברחוב העיר וקראו לפניו ככה יעשה לאיש
תחת זאת אמר לו המלך מיד, קח את הלבוש ואת הסוס ועשה כן למרדכי היהודי אל תפל דבר מכל אשר דברת
שמע המן בקול המלך ויעש כן למרדכי היהודי, בתו ראתהו מגג ביתו ותשב לו גמולו בראשו , וישב אל ביתו אבל וחפוי ראש
ויספר לזרש אשתו ולכל אוהביו את כל אשר קרהו, ויאמרו לו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו, עודם מדברים עמו וסריסי המלך באו והגיעו
שנית ישבו המלך והמן אל משתה אסתר, ויאמר לה המלך וישאל, מה בקשתך עד חצי המלכות ותעש
נגד המן הראתה באצבעה ואמרה נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד, ויאמר מי הוא זה ואי זה הוא ותאמר הנה איש צר ואויב המן, והמלך קם בחמתו ממשתה היין
תצא רוחו ישוב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתונותיו, ויצו המלך ויתלו את המן על העץ אשר הוא הכין לו, גבוה חמישים אמות
יום אשר שברו אויביהם לשלוט בהם, ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, ויכו בכל אויביהם בחזק יד, מכת חרב ויעשו בשונאיהם כרצונם, בחיל פרס ומדי
עיר שושן צהלה בראותם יחד מרדכי היהודי יוצא מלפני המלך בלבוש מלכות בוץ וארגמן ועטרת זהב גדולה, ובתכלת הדומה לרקיע
קימו וקבלו היהודים יחדו עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור, להיות עושים את שני הימים האלה בכל שנה ושנה, והימים האלה נזכרים ונעשים, ויעמידה ליעקב לחוק
בימי מרדכי ואסתר תיקנו את ארבעה מצוות היום, מקרא מגילה קרייתה זו הילולה להודות בזה על חסדי ה' בהדרת מלך בעם רב
צהלה ורינה גילה וחדוה ומשתה ושמחה, ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים לבסומי ביין המשומר, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, ירבה בו השמחה עד אין קץ
הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, ומשלוח מנות איש לרעהו, שתי מנות לאיש אחד , וכמלאה מן היקב , להרבות בישראל אהבה ואחוה
לאביונים תנו מתנות אל תאחרו, ויאכלו אביוני עמך, וכבר הבטיח הקב"ה אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך בכל מכל כל
הקורא את המגילה למפרע לא יצא , וביארו על זה בספרי תלמידי הבעש"ט הק' זי"ע כי בכל שנה ושנה בימי הפורים חוזר הכל וסובב כאשר היה בימים ההם, וחסד הוי"ה מעולם בזמן הזה
וימים אלה מסוגלים לביטול הדינים, כמבואר בספה"ק דגל מחנה אפרים דתכלת וארגמן הוא בחי' הדין, ומרדכי בגי' רב חסד, וכשראו שנמתקו הדינים עם רב חסד, צהלו ושמחו
שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם, יעשה לנו ניסים ויום טוב בזמן הזה, תשועתם היית לנצח ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך, כאור יזרח שמש
מי שענה למרדכי ואסתר הוא יענה אותנו וכה יהיה לנו אורה ושמחה וששון ויקר כעשותו נוראות באותם הימים
חסדו יגבר עלינו ויעש גם הוא מטעמים וישלח לנו מנות משמי מעל, בני חיי ומזוני רוויחי, ומתנות לאביונים , לראות בטובת בחיריך ולשמוח
הנה בא יבא כל שורה בגימטריא סך הכל "ה' אלפים תשע"א", יהי רצון שיהיה שנה זו שנת גאולה וישועה ויציאה מיגון לשמחה ומהשעבוד לגאולה ומאפלה לאורה

[הערשי]

ודי למבין! ווי קען זיין איר האט נישט באקומען מער לייקס? א גאנצער פיוט א פאלינדראם. סאיז מרפסין איגרא. נישט אז איך פארשטיי עס. אדרבא, זיי עס ביטע מסביר. אבער די של ראש וואס איר פארמאגט. געוואלדיג.