אמרתי אכפרה

[הערשי]

אני הגבר
ראה, חבר
חברים ואוב,
ישיב חוב
חבלתו, להתם
חטאת, להחתם
בספר החיים,
בשבי מלקוחיים
מקנת כסף.
ויהי קצף
גדול, כתועבת
הגוים, וכטעוות
עממין ומוף,
מכל עוף
כנף, לעולה
על חומה, בגולה.

לא דברתי את
אבותיכם, צאת
השמש בתשיעי,
רובע הקב רעי
דביונים, עטרה
לראשיכם, בכפרה.

לא יחפוץ זבח,
וטבוח טבח
והכן, נכון רוח
מעפר תיחוח
ירצה, ולבם הופך
מדם אשר שופך
בה, לא יכופר
כי אם בשיפור
מעש, כל קבל
דצלותהנא תתקבל,
ובעותהנא מן קדם
אבוהנא. בני אדם.