אָדָם נִיכָּר בּ... וּבִּשְׁלַאקָתוֹ!

[חכם באשי]

[justify]מתני': כמה מידות בעושי שלאק. המְעַשֶׂה את בניו, והוא עצמו מסתפק בצעקות ובגערות עליהם, חסיד רגיל. השוכר פאטריקאנים לעשות את מלאכתו והוא עומד עליהם וגומע ובולע צלחת יאפטשיק מגרילל אן לי, חכם. העומד על מרפסתו עם אשתו המקושטת ומקיש בפטישתו למען ישמעו רחוקים ויבואו לראות כבלע את חתיכת העץ תחת מקישתו, הרי זה שאו אףף. הגורר לייטערתו הישרה ועומד עליה כאשר היא נסמכת על הדופן העקומה, ועושה את מלאכתו סתם לשם מצות שלאק, הרי זה מאותם שאנחנו משמיטין מהם תמיד את פארקינגתם מתחת לאפם.

גמ': ותו ליכא? והאיכא הא דתנו רבנן, מעשה בחסיד אחד שהיה פויל ווי דער רוח, ולא עשה שלאק לסוכתו, וגשם עזה ניתח ארצה ובא על החסיד לשטפו ולאבדו מן העולם. צרח אותו חסיד צריחה אחת גדולה וחזקה עד שלכל פמליא של מעלה האט געגרידזשעט אין די אויערן, וביקש כל העולם כולו להזדעזע כמה מאות אינטשעס על כמה מאות אינטשעס, ונשמטו כמה מלאכים ממעמדם ופרשו כנפיהם מעל סוכת אותו חסיד, וכנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף כן החזיקו את הגשם מעל סוכת החסיד שלא ירד לתוכה. ושמח אותו חסיד שמחה גדולה, ואכל עוד שטיקל קוגל ועוד שטיקל בשר בהמה עד שהשמין מאוד, ויצתה בת קול ואמרה בכריסו של זה אני מוכן לעשות סוכה לבנש"קים לעולם הבא, הדא הוא דכתיב כי בקרובי אקדש, אל תקרי בקרובי אלא בקרבי, בקרביים של חסידים. - לא קשיא, כאן ביש לו חסידים שכותבים עליו פאנטאזיעס, כאן באין לו.

מתני': כיצד עושין שלאק? חסידים הראשונים היו נותנין על גבי מקלות חתיכת בלויע פלאסטיק, ומטאטא הכינו בצד במקום שעוברין ושבין לא יכירו בו, והיה כאשר התחיל לטפטף, חתרו עם המטאטא למצוא על הפלאסטיק איזה חור כדי למשוך על ידו את הפלאסטיק על גבי הסוכה. באחרונה, התחילו הללו לחבר פייפ גדול על צד אחד, וכך הקילו על עצמם את מלאכת הגלילה, והמטאטא הניחו למשמרת כדי להרביץ את הילדים לעת הצורך.

גמ': מאי דכתיב כי בזיעת אפיך תאכל לחם? יש אוכל לחמו בתוך סוכתו אפילו אם הגשם יורד בחוץ, ושמח בסעודתו. ויש אשר אוכל את לחמו בתוך סוכתו אפילו אם הגשם יורד בחוץ, אבל כיון שזיעתו יורדת מפניו אל תוך פיו, ומאפו אל תוך צלחתו, הוא טועם במאכלו טעם זיעה, ואינו שמח בסעודתו. מתקיף להו, חסידים הראשונים היו נותנין על גבי וכו' הרי שהיו מזיעין מאוד, והרי מתוך שחסידים הם למה יכנסו לכלל קללת אדם? אלא, כיון שאפשר לעשות בקל ולא עשה, הרי זה שוטה, ואסור לרחם עליו. והילכתא, מתקשרין ללייטערס עם מידת הסוכה, ובתוך רגע מסתדרין עם שלאק מעולה.

[המשך יבוא][/justify]

[קאווע טרינקער]

זמן שמחתינו!!!!
YUM

[[NAMELESS]]

חכם באשע
האט פארקאכט א קאשע
געמאכט א תורה שלימה
א זיסע הומארסקע
פון א שלאקע

[חכם באשי]

[justify]מתני': באונגאריע היו קורין את נשיהם שלאק. בגאליציע היו נשים זקינות מברכות אחת לרעותה דער שלאק זאל דיך טרעפן. וכאשר גאליציאנע זקינה יושבת בהסוכה תחת השלאק, ומברכת כך את האונגארישע שנור שלה, הרי זה בחינת עולם שנה נפש:

גמ': מאי עולם שנה נפש? עולם, שהשנור שואפת לאבד את הזקינה הימנה. שנה, שתתגלגל עד שהשנור תארח את הזקינה עוד פעם. נפש, שהם שונאים את עצמם עד דם התמצית.[/justify]

[חכם באשי]

איך בין נישט ווי דער געפעלטשטע ירושלמי, אדער ווי די ליאון, איך געב ארויס אין דער עפענטלעך דער כתב יד, שיהא הכל רואים ברור כשמלה.

אט האט איר.

[משה געציל]

תנן התם; בשעה שבא חכימא דבאשא לבית קאוועא (פי' רש"י- חכם באשא- ה"ה חכימא דיהודא בארצות מזרחא, ותושבי שטבלא ה"ה אנשי מדינות אלו) ומתניתה בידיה התחילו אנשי שטיבלא לצעוק טענת מזיופיא. עד שהביא פיתקא דכתיבא על גבי קלפא ומיד נחו צעקותיהן. ואשתפגו כל עמא דשטיבלא אשפיגתא גדלאה וענו ואמרו (בקל רמא) תנא לנו עוד! כי נפשינו קצה בלחמא הצימעסא הלז!

[איחוד פעלד]

[justify]מתני': באונגאריע היו קורין את נשיהם שלאק. בגאליציע היו נשים זקינות מברכות אחת לרעותה דער שלאק זאל דיך טרעפן. וכאשר גאליציאנע זקינה יושבת בהסוכה תחת השלאק, ומברכת כך את האונגארישע שנור שלה, הרי זה בחינת עולם שנה נפש:

גמ': מאי עולם שנה נפש? עולם, שהשנור שואפת לאבד את הזקינה הימנה. שנה, שתתגלגל עד שהשנור תארח את הזקינה עוד פעם. נפש, שהם שונאים את עצמם עד דם התמצית.[/justify]

אמר ר' באשי, הא דתני זקינה יושבת בהסוכה, בחג מיירי. ומנא ידעת דבחג מיירי? מדתני סיפא, שנה. ואם תמצא לומר, חסורי מחסרא והכי קתני, זקינה יושבת בחג בתוך הסוכה. והאי תנא באשאי הוא, ולישנא באשאי נקיט.

[חכם באשי]

[justify]מתני': אדם ניכר בכיסו בכוסו ובכעסו. אחרים אומרים, אף בשלאקתו:

גמ': מאן אחרים? רבי מאיר הוא. האי רבי מאיר? אילימא רבי מאיר דחייש למיעוטא, וסגי עשיית שלאק לחרוץ את טבעו של העושה, הא למיעוטא דמעוטא לא חייש רבי מאיר, ועשיית שלאק הוי מיעוטא דמיעוטא, דעשיית שלאק ממעטת את הכיס וממעטת את הכוח? ואי תימא דהך מיעוטא דמיעוטא לא הוי, אלא מיעוט אחר מיעוט, דרק בתר דגמיר כיסא מיניה גמר כוחיה, ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות, אי הכי הוי עשיית שלאק מעשה רב, ואין למדין מן האגדות?! אלא, הך רבי מאיר ר"מ דאבות הוא, דתנן היה רבי מאיר אומר אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בה, שהאדם ניכר על פי דברים אחרים ולא ממראהו לבד, וחד מינייהו שלאק:[/justify]

[געפילטע פיש]

איבעי להו, בני מחוזא שאין עושים שלאק בכלל, במאי מוקי להו? בחסיד רגיל אי אפשר, דהרי אינו גוער על יוצאי חלציו, חכם אינו, נהי דמיגמע גמיעי הני יאפטשיקותא דבישרא אגומרי, אבל פטריקניתא לא שכרי, שאו אפף אינו דאינו נמצא בין פטיש לסדין, ומפסיד פרקיותיו אינו דהרי ליטרתו לעולם לא נגע בדופנו העקומה, הכא במאי עסקינן, בחסידי הוגה שאין נותנים תרגומו של ויהס, וכשיודר גשם אכלי נהמא בטיט היון בתוך בתיהם, ושמחים ועולזין בשמחת יום טוב.

[שמעקעדיג]

שאין נותנים תרגומו של ויהס

[איחוד פעלד]

איך ווארט אויף די משנה פין די רעבישע שלאקס. א שלאק על גבי שלאק נעשה על ידי שלאקעס.

[משה געציל]

יערב נא תפילתינו,
העבים יתפרזנו,
הגשמים תעצרנו,
ונפתח שלאקתינו,
ונאכל בסיכתינו,
לכבוד אשפיזתינו,
ולכבוד דוד מלכינו!

[חכם באשי]

יערב נא תפילתינו,
העבים יתפרזנו,
הגשמים תעצרנו,
ונפתח שלאקתינו,
ונאכל בסיכתינו,
לכבוד אשפיזתינו,
ולכבוד דוד מלכינו!

אז משה געציל איז משה דוד,
ארבעט נאר מיט'ן לומדות פון לבוד,
עס צו פארשטיין איז ביי מיר א דבר האבוד,
אבער אז איר וועט מסביר'ן וועל איך אויסהערן בכבוד.

[משה געציל]

נישט קיין לבוד, נישט קיין דופן עקומה,

אונזער געבעט טוה נעמען,
די וואלקענעס טוה צושפרייטן,
די רעגן טוה אפהאלטן,
דעם שלאק (מלשון ...שלאקתו) וועלן מיר עפענען,
אין סוכה וועלן מיר עסן,
לכבוד אונזער גאסט,
און לכבוד דוד אונזער קעניג,

סארי, גראמט נישט אויף אידיש

[רויטע וואנצעס]

יערב נא תפילתינו,
העבים יתפרזנו,
הגשמים תעצרנו,
ונפתח שלאקתינו,
ונאכל בסיכתינו,
לכבוד אשפיזתינו,
ולכבוד דוד מלכינו!

אונזער תפילות זאלן גיין הויעך
אוועק מיטן וואלקן רויעך
איינהאלטן זאל די רעגן שלאק
די שלאק אוועקפאק
לאמיר עסן אין סוכה מיט פרייד
מיט די אושפיזא זיצט ביי די זייט
לכבוד אונזער קרוין דוד (געציל)
ס'פעלט דא א גראם וועל איך אויך ניצן דעם לבוד.

[חכם באשי]

[justify]מתני': בכל אדם מתגאה, באתרוגו, בקוישלו, בפישקתו, בלולב האלטערתו, בזייגערתו הזהב בשעה שמנענע את המינים ומפשיל את שרוולו קצת למעלה, באויט-פיטס של בניו הקטנים בשעת ברכת כהנים, בסוכתו, בנוי סוכתו, ובשלאקתו.

גמ': בכל לאתויי מאי? לאתויי האי דאמרי אינשי האלט דיך גרויס, ווייל א צווייטע וועט עס נישט טוהן פאר דיך. ומתניתין דלא כר' אהרן, דאי ר' אהרן, הא אמר ר' אהרן לא ישגר אדם סבלנות לחתנו לא משעוני הזהב ולא וכו' שמא יצטרך לבריות. תנו רבנן, מאי דכתיב גבר בגוברין, לעולם יבקש אדם שבנו לא יתראה בין שאר בנים, אלא יהא מעורב עמהם, לא חכים ולא טיפש וכו', אמר רב, ובשאר ימות השנה אמרו, אבל בימים טובים בשעת ברכת כהנים, לא שלטא עינא בישא בזכות זרעו של אהרן, ושפיר דמי לאתויי בנייהו לבי כנישתא מקושטים באויטפיטס בני כמה מאות דאללער. כי גאה גאה, אמר רב דרישא תרי גאה למה לי חד להמתגאה במה שקנה בדמים מרובים, וחד להמתגאה במה שלא הוציא דמים יקרים, וכדהוגה, דתני הוגה מתגאה הייתי לקנות ארבעת המינים בדמים מועטים בפניא מעלי דסוכתא, וחיזק על ידו קינות'ל דנהג כוותיה.[/justify]

[[NAMELESS]]

תמיהני עליך חכם באשי דבזימנא דמרנא מלכא עובדיה שכבא בחוליא סגיאה ובניה מתקוטטין אדאחסנתיה את תלמידיה, דהוי משתעי בלימודיה, יתבית ועסקית בשמעתא דשלקתא, מאי ליך גבי שלקתא כלך לך לצלויי לחיי דמרנא ולאתקוטטא למיתב אכורסיה

[חכם באשי]

ר' עובדיה האט אויפגעשטעלט א שטוב פון קינדער וואס זענען אלע ראוי להורות הוראה בישראל. בנין וחתנין רבנן. ילקוט יוסף, הלכה ברורה, ישיבת חזון עובדיה, בד"ץ בית יוסף, יעדער האט זיך זיין ניטש. אלס מנהיג פון דער פאליטישע ש"ס, איז לכאורה ר' יצחק'ס טשאנסן גרעסער יעצט אז ער מאיז געווארן ראשון לציון, אבער באמת וועט זיך עס ווענדן אין איינער וואס טראגט דעם טאטנ'ס לא חת ולא זע פון קיין נברא אין דער וועלט מצד אחד, ומצד השני לפני מלכים יתייצב בחן ונועם, ממש להפליא. ר' עובדיה האט מצליח געוועהן צוליב א זעלטענע מיזוג פון גאסן שפראך ביי די דרשות און תורה ריז שפראך אין זיינע ספרים. - איך ארבעט אויף מיין "אנשי שם" באשרייבונג איבער איהם, האפענטליך וועט עס בקרוב זיין גרייט.

[לעיקוואד]

מתני': ירדו גשמים בחג למה הדבר דומה, לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו.
גמ'': הני מילי בימיהם שלא היה להם שלאק, אבל האידנא דאית להם שלאק, שעולה יותר בטורח ובכסף מכל הסוכה, אדרבה הוי שפך לו קיתון על פניו כשטרח כל ערב החג על שלאקתו ולא ירדו גשמים כל החג.

[חכם באשי]

מתני': ירדו גשמים בחג למה הדבר דומה, לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו.
גמ'': הני מילי בימיהם שלא היה להם שלאק, אבל האידנא דאית להם שלאק, שעולה יותר בטורח ובכסף מכל הסוכה, אדרבה הוי שפך לו קיתון על פניו כשטרח כל ערב החג על שלאקתו ולא ירדו גשמים כל החג.

איך האב נעכטן געטראכט דערפון. ברוך שכוונתי!

[דולה ומשקה]

קען איינער דאס אלעס מלקט זיין, אין מאכען דערפון א געהעריגע פי די עף פייל פון דעם?

[איחוד פעלד]

מתני': ירדו גשמים בחג למה הדבר דומה, לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו.
גמ'': הני מילי בימיהם שלא היה להם שלאק, אבל האידנא דאית להם שלאק, שעולה יותר בטורח ובכסף מכל הסוכה, אדרבה הוי שפך לו קיתון על פניו כשטרח כל ערב החג על שלאקתו ולא ירדו גשמים כל החג.

תנו רבנן, בשעה שכה"ג יוצא מקדשי הקדשים היה מתפלל תפלה קצרה, ואל יעלה לפניך תפלת עושי השלאקעס, המתפללים לגשמים בשעה שאין העולם צריך לו.

[זר זהב]

איך בין נישט ווי דער געפעלטשטע ירושלמי, אדער ווי די ליאון, איך געב ארויס אין דער עפענטלעך דער כתב יד, שיהא הכל רואים ברור כשמלה.

אט האט איר.

יא טאקע פון יענעם ביבליאטעק האביך דאס אויך גענומען..