אידישע וועלט טרויערט: בד"ה מרן הגאון רבי עובדי' יוסף זצ"ל!
-
מנשה לוסטיג
- וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
- הודעות: 1566
- זיך רעגיסטרירט: פרייטאג אפריל 20, 2012 6:07 pm
- האט שוין געלייקט: 192 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 652 מאל
-
מנשה לוסטיג
- וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
- הודעות: 1566
- זיך רעגיסטרירט: פרייטאג אפריל 20, 2012 6:07 pm
- האט שוין געלייקט: 192 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 652 מאל
-
מנשה לוסטיג
- וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
- הודעות: 1566
- זיך רעגיסטרירט: פרייטאג אפריל 20, 2012 6:07 pm
- האט שוין געלייקט: 192 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 652 מאל
-
היימישער ליטוואק
- וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
- הודעות: 1658
- זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג דעצעמבער 20, 2012 5:26 pm
- האט שוין געלייקט: 1449 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1074 מאל
-
היימישער ליטוואק
- וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
- הודעות: 1658
- זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג דעצעמבער 20, 2012 5:26 pm
- האט שוין געלייקט: 1449 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1074 מאל
הספד של נשיא ישראל מר שמעון פרס
נשיא המדינה שמעון פרס ספד לזכרו של הרב עובדיה יוסף ז"ל: "מורי ורבי שכב בשלום ותישן בשלום עד בוא מנחם משמיע שלום".
נשיא המדינה ספד לגר"ע יוסף, לאחר שובו מבית הלוויות: "לפני מספר שעות הלכתי להיפרד ממורי רבי וידיד נפשי מרן עובדיה יוסף - זו הייתה שעה קשה. גרוני נחנק מדמעות - לחצתי את ידו שעוד הייתה חמה ונשקתי על מצחו שנראה לי גדול כתמיד.
"כשלחצתי את ידו חשתי שאני לוחץ את ידה של ההיסטוריה וכנשקתי לראשו חשתי שאני מנשק לגדולתה של ישראל. אנו עם קטן והקדוש ברוך הוא שיגר לנו ענקי רוח ופיצה אותנו באיכות ענקית על המזער של החומר.
"מיד לאחר חורבן בית שני קמו שני ענקי רוח - יוחנן בן זכאי ויהודה הנשיא. אני מזכיר את זה כיון והם הגיעו למסקנה שכדי לקיים את העם היהודי צריך ללמוד. "והגית יומם ולילה"- הרב עובדיה יוסף סימל את זה, ועשה את זה - הוא פשוט היה אדם גדול. גדולה אינה נמדדת, היא מורגשת כרוח הנושבת החודרת לפינות עלומות ומפיצה אור גדול במקומות בלתי צפויים. גם כאשר לא חסך את שבטו הוא אהב את בנו. היה תמיד סנגור לכל אדם קטגור לכל עוולה. מעולם לא ביטל את זמנו, והשקיע בעיון ולימוד תורה, והתאמת התורה למצבים החדשים. משהכרתי אותו חשתי שהוא אדם גדול עם זיכרון בל יאומן, וחוכמה לדעת עוד ולחלוק עם האחרים. תרומתו הייתה בגדולתו ובאהבתו לארץ, בהתחשב עם בעיותיה פתר בעיות שאף אחד אחר לא יכל לפותרן תוך שימוש ברוח.
הנשיא סיים את דבריו במילות פרידה אישיות ואמר: "מורי ורבי שכב בשלום ותישן בשלום עד בוא מנחם משמיע שלום. זכותך תגן עלינו ועל כל ישראל ותהא מליץ אושר לבני משפחתך ולבני ישראל כולם".
נשיא המדינה ספד לגר"ע יוסף, לאחר שובו מבית הלוויות: "לפני מספר שעות הלכתי להיפרד ממורי רבי וידיד נפשי מרן עובדיה יוסף - זו הייתה שעה קשה. גרוני נחנק מדמעות - לחצתי את ידו שעוד הייתה חמה ונשקתי על מצחו שנראה לי גדול כתמיד.
"כשלחצתי את ידו חשתי שאני לוחץ את ידה של ההיסטוריה וכנשקתי לראשו חשתי שאני מנשק לגדולתה של ישראל. אנו עם קטן והקדוש ברוך הוא שיגר לנו ענקי רוח ופיצה אותנו באיכות ענקית על המזער של החומר.
"מיד לאחר חורבן בית שני קמו שני ענקי רוח - יוחנן בן זכאי ויהודה הנשיא. אני מזכיר את זה כיון והם הגיעו למסקנה שכדי לקיים את העם היהודי צריך ללמוד. "והגית יומם ולילה"- הרב עובדיה יוסף סימל את זה, ועשה את זה - הוא פשוט היה אדם גדול. גדולה אינה נמדדת, היא מורגשת כרוח הנושבת החודרת לפינות עלומות ומפיצה אור גדול במקומות בלתי צפויים. גם כאשר לא חסך את שבטו הוא אהב את בנו. היה תמיד סנגור לכל אדם קטגור לכל עוולה. מעולם לא ביטל את זמנו, והשקיע בעיון ולימוד תורה, והתאמת התורה למצבים החדשים. משהכרתי אותו חשתי שהוא אדם גדול עם זיכרון בל יאומן, וחוכמה לדעת עוד ולחלוק עם האחרים. תרומתו הייתה בגדולתו ובאהבתו לארץ, בהתחשב עם בעיותיה פתר בעיות שאף אחד אחר לא יכל לפותרן תוך שימוש ברוח.
הנשיא סיים את דבריו במילות פרידה אישיות ואמר: "מורי ורבי שכב בשלום ותישן בשלום עד בוא מנחם משמיע שלום. זכותך תגן עלינו ועל כל ישראל ותהא מליץ אושר לבני משפחתך ולבני ישראל כולם".
"אי השימוש בשכל הישר, הוא מקור כל הטומאה, שורש כל הרשעה שבעולם כולו"
-
מיין מיינונג
- ידיד השטיבל
- הודעות: 260
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 5:12 am
- האט שוין געלייקט: 26 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 166 מאל
די אויסטערלישע ברייטע דעקונג פון צענדליגער זייטן אין א-ל-ע צייטונגן אין די מדינה, חרדישע ווי פרייע צוגלייך, זאגט גאר אסאך אויף דעם מורא'דיגן אימפעקט וואס הרב עובדי' יוסף האט געלאזט אויפן עם היושב בציון.
ליינענדיג אפאר מאמרים פון פרייע צייטונג שרייבער איז צום שטוינען פון די שטארקע הערצה וואס יעדער פון זיי האבן כלפי הגר"ע. אנדערש ווי ביי סתם א פאליטיקאנט וואס האט שטיצער און קעגנער, איז ביי הגר"ע דא בעיקר פארעהערער, און עהערע האט ער גענאסן פון גאנץ לאנד, נישט דווקא פון די ש"ס'ניקעס אדער חרדישע אידן.
ליינענדיג אפאר מאמרים פון פרייע צייטונג שרייבער איז צום שטוינען פון די שטארקע הערצה וואס יעדער פון זיי האבן כלפי הגר"ע. אנדערש ווי ביי סתם א פאליטיקאנט וואס האט שטיצער און קעגנער, איז ביי הגר"ע דא בעיקר פארעהערער, און עהערע האט ער גענאסן פון גאנץ לאנד, נישט דווקא פון די ש"ס'ניקעס אדער חרדישע אידן.
'ישראל שחטא ישראל הוא', אבל יש כאלה ששוכחים שגם 'ישראל שלא חטא ישראל הוא'...
-
סאו וואט
- היימישער באניצער
- הודעות: 397
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג יולי 07, 2013 10:08 pm
- האט שוין געלייקט: 229 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 354 מאל
איך מוז גראדע געבן קרעדיט פאר קול מבשר, וואס האט געמאכט גאנץ א דיסענט הערכה אויפן גאון וגדול רבי עובדיה זצוק"ל.
פארשטייט זיך, ער האט עס נישט אראפגעלייגט מיט זיין באוויינטע שטימע, און ווי אויך נישט אנגעהויבען קשה מיתת צדיקים
וכו' ווי ער טוט אויף אדמורי"ם. עכ"ז האט ער פרובירט צו זיין מענטשליך.
דרעזנער ביי איינע פון זיינע אונטערוויוס, האט אים איינער ביים סוף שמועס געזאגט, אז ער זאל זיין א מליץ יושר פאר אונז אלע.
דרעזנער האט נעבעך געמוזט שווערליך ענטפערן אמן. בבחינת מלאך רע בעל כרחו יענה אמן.
דער לוח הציבור היינט האט א שיינע באשרייבונג
פארשטייט זיך, ער האט עס נישט אראפגעלייגט מיט זיין באוויינטע שטימע, און ווי אויך נישט אנגעהויבען קשה מיתת צדיקים
וכו' ווי ער טוט אויף אדמורי"ם. עכ"ז האט ער פרובירט צו זיין מענטשליך.
דרעזנער ביי איינע פון זיינע אונטערוויוס, האט אים איינער ביים סוף שמועס געזאגט, אז ער זאל זיין א מליץ יושר פאר אונז אלע.
דרעזנער האט נעבעך געמוזט שווערליך ענטפערן אמן. בבחינת מלאך רע בעל כרחו יענה אמן.
דער לוח הציבור היינט האט א שיינע באשרייבונג
I AM SICK AND TIRED ALREADY
-
היימישער ליטוואק
- וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
- הודעות: 1658
- זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג דעצעמבער 20, 2012 5:26 pm
- האט שוין געלייקט: 1449 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1074 מאל
הנער העבריין שהפיל את כובע הרב
"הכדור יצא מן המגרש ועף לכיוון בית הכנסת. בדיוק באותו רגע יצא מבית הכנסת הרב, והכדור פגע במגבעת שלו והפיל אותה לאדמה".
איתמר מור
בשבתות אנו יושבים אחרי תפילת שחרית בנץ בביתו של הרב אגוזי ולומדים יחד.
אחד מבני החבורה הוא אלישי, בחור טוב. צעיר ממני בכמה שנים. לפרנסתו הוא עובד עם צעירים עולים מאתיופיה ומדינות חבר העמים במכללה להנדסאים במסגרת עתודה צבאית.
לפני כשנה סיפר לנו אלישי סיפור, כשישבנו יחד כולם. אלישי חזר בדיוק ממילואים. שבוע בצאלים בחום של סוף ספטמבר המתעקש שלא להניח לסתיו לבוא. בסוף השבוע, באוטובוס בדרך חזרה צפונה - הביתה, בעפולה, בחניית הביניים, עלה לאוטובוס יהודי מבוגר- שניכר בו שיהודי מכובד הוא וזקנו כבר הלבין, והוא עוטה מעיל ארוך של דיינים ומגבעת פרנקפורטר לראשו.
האוטובוס מלא, וליד אלישי מקום פנוי. התיישב היהודי ומיד החל לדבר בפרשת השבוע. משם הפליגו לדף היומי ולענייני הלכה. והנסיעה חולפת לה ועוד מעט כבר מגיעים אל טבריה.
כשכבר היו כמעט לפני סוף הנסיעה פנה אותו יהודי לאלישי והתעניין במעשיו. הוא סיפר לו על עבודתו, על הצעירים שאיתם הוא עובד ומלמד. על הניתוק שלא פעם יש בינם ובין חיי תורה ומצוות.
היהודי שתק.
אחרי כמה דקות אמר: "בחודש הבא אני פורש פרישה מוקדמת לגמלאות מבית הדין שבו אני מכהן כדיין כבר עשרים וחמש שנה. אבל דע לך שלא תמיד נראיתי ככה", כך סיפר. "הבגדים הללו, הזקן, המגבעת, זה לא מהבית. "הורי היו ניצולי שואה מבוגרים. לא היה להם יכולת נפשית לתת לי את תשומת הלב שדרשתי. התגלגלתי ברחובות. מהר מאוד הגעתי גם למחוזות של כמעט פשע ואני אפילו עוד לא הייתי בגיל בר מצווה".
"ליד בית הורי היה בית כנסת אחד ולידו מגרש כדורגל שבו הייתי משחק עם חברים במשך השבוע ובעיקר בשבתות. לא פעם הכדור היה עף לחצר בית הכנסת. פעם הוא אפילו נפץ את אחד הזגוגיות. שבת אחת, היינו במגרש ושיחקנו. אני הייתי אז כבן 15. בשכונה היו מכנים אותי 'עבריין'. שחקנו ואני בעטתי חזק בכדור. הכדור יצא מן המגרש ועף לכיוון בית הכנסת. בדיוק באותו רגע יצא מבית הכנסת הרב, והכדור פגע במגבעת שלו והפיל אותה לאדמה. אני והחברים שלי נפלנו גם אנחנו על האדמה מרוב צחוק. התפקענו כשראינו איך הכובע של ה"דוס" הופך לצלחת מעופפת", הוסיף וסיפר.
הרב הרים את הכובע והלך אלי למגרש. "שבת שלום. כבודו רוצה לעשות לנו קידוש או להצטרף למשחק", שאלתי אותו אז בחוצפה, אבל הוא לא נבהל. הוא הסתכל בי ושאל אותי: "איפה ההורים שלך?" אני עניתי בחוצפה: "ההורים שלי מתו".
'הרב אמר לי "בוא איתי". זה נראה לי אז משעשע, אז החלטתי לשחק את המשחק והלכתי אחריו. הגענו לבית שלו. הוא נכנס ואני אחריו. הוא עשה קידוש ונתן לי לשתות, ואז שאל: "אתה רעב?".
"מת מרעב", אמרתי. הרב סימן לרבנית וערכו לי בשולחן מקום ונתנו לי אוכל. אכלתי כמו אדם שלא ראה אוכל שבוע. הרב אכל מעט מאוד ורוב הזמן הסתכל בי ודיבר. לימים הבנתי כי אכלתי אז גם את המנה שלו. כשסיימתי לאכול שאל אותי: "אתה עייף?". "אני מת מעייפות", אמרתי. הרב הלך והציע לי מיטה. הלכתי לישון. ישנתי שם כל השבת. כשקמתי כבר היה מוצאי שבת. הרב שאל אותי: "מה אתה רוצה לעשות?". אמרתי שאני רוצה ללכת לסינמה לראות סרט. "כמה עולה סינמה הוא שאל?". לירה וחצי אמרתי. הוא נתן לי כסף ושלח אותי, ולפני שהלכתי אמר לי "מחר תבוא עוד פעם".
ואני באתי גם למחרת. ואכלתי וישנתי וקבלתי כסף לסינמה. ועוד יום ועוד יום. עם הזמן התגלה לי שיש עוד 12 ילדים כמוני מהרחוב אצל הרב הזה בבית. לא יכולתי להיות כפוי טובה, מה גם שאהבתי אותו באמת. עם הזמן הוא החל ללמד אותי מצוות. נטילת ידיים. קנה לי תפילין. היה יושב ולומד איתי חומש, משנה, הלכות. לימים הלכתי בזכותו לישיבה והגעתי ללמוד לרבנות והסמכה ובסוף לדיינות. הוא חיתן אותי, והשתתף בחתונות של ילדי והיה סנדק לנכדי".
"אז אל תתייאש מהתלמידים שלך", אמר אותו יהודי לאלישי. "אתה רואה אותי היום כך- דיין בבית הדין הרבני, אבל פעם אני הייתי כמותם. רק תאהב אותם. תאהב אותם כמו את ילדיך שלך".
בינתיים האוטובוס נכנס לרציף בטבריה והנוסעים נעמדים לצאת. אלישי עוד מספיק לשאול שאלה אחת לפני שהיהודי נעלם.
"איך קראו לרב הזה?", הוא שאל.
"למה אתה אומר קראו, עדיין קוראים אותו. הוא אמנם זקן מאוד, בן 92, אבל ברוך ה' בחיים", ענה לו היהודי.
"ומה שמו?"
"קוראים לו הרב עובדיה יוסף".
מקור: http://www.inn.co.il/News/News.aspx/263375
איתמר מור
בשבתות אנו יושבים אחרי תפילת שחרית בנץ בביתו של הרב אגוזי ולומדים יחד.
אחד מבני החבורה הוא אלישי, בחור טוב. צעיר ממני בכמה שנים. לפרנסתו הוא עובד עם צעירים עולים מאתיופיה ומדינות חבר העמים במכללה להנדסאים במסגרת עתודה צבאית.
לפני כשנה סיפר לנו אלישי סיפור, כשישבנו יחד כולם. אלישי חזר בדיוק ממילואים. שבוע בצאלים בחום של סוף ספטמבר המתעקש שלא להניח לסתיו לבוא. בסוף השבוע, באוטובוס בדרך חזרה צפונה - הביתה, בעפולה, בחניית הביניים, עלה לאוטובוס יהודי מבוגר- שניכר בו שיהודי מכובד הוא וזקנו כבר הלבין, והוא עוטה מעיל ארוך של דיינים ומגבעת פרנקפורטר לראשו.
האוטובוס מלא, וליד אלישי מקום פנוי. התיישב היהודי ומיד החל לדבר בפרשת השבוע. משם הפליגו לדף היומי ולענייני הלכה. והנסיעה חולפת לה ועוד מעט כבר מגיעים אל טבריה.
כשכבר היו כמעט לפני סוף הנסיעה פנה אותו יהודי לאלישי והתעניין במעשיו. הוא סיפר לו על עבודתו, על הצעירים שאיתם הוא עובד ומלמד. על הניתוק שלא פעם יש בינם ובין חיי תורה ומצוות.
היהודי שתק.
אחרי כמה דקות אמר: "בחודש הבא אני פורש פרישה מוקדמת לגמלאות מבית הדין שבו אני מכהן כדיין כבר עשרים וחמש שנה. אבל דע לך שלא תמיד נראיתי ככה", כך סיפר. "הבגדים הללו, הזקן, המגבעת, זה לא מהבית. "הורי היו ניצולי שואה מבוגרים. לא היה להם יכולת נפשית לתת לי את תשומת הלב שדרשתי. התגלגלתי ברחובות. מהר מאוד הגעתי גם למחוזות של כמעט פשע ואני אפילו עוד לא הייתי בגיל בר מצווה".
"ליד בית הורי היה בית כנסת אחד ולידו מגרש כדורגל שבו הייתי משחק עם חברים במשך השבוע ובעיקר בשבתות. לא פעם הכדור היה עף לחצר בית הכנסת. פעם הוא אפילו נפץ את אחד הזגוגיות. שבת אחת, היינו במגרש ושיחקנו. אני הייתי אז כבן 15. בשכונה היו מכנים אותי 'עבריין'. שחקנו ואני בעטתי חזק בכדור. הכדור יצא מן המגרש ועף לכיוון בית הכנסת. בדיוק באותו רגע יצא מבית הכנסת הרב, והכדור פגע במגבעת שלו והפיל אותה לאדמה. אני והחברים שלי נפלנו גם אנחנו על האדמה מרוב צחוק. התפקענו כשראינו איך הכובע של ה"דוס" הופך לצלחת מעופפת", הוסיף וסיפר.
הרב הרים את הכובע והלך אלי למגרש. "שבת שלום. כבודו רוצה לעשות לנו קידוש או להצטרף למשחק", שאלתי אותו אז בחוצפה, אבל הוא לא נבהל. הוא הסתכל בי ושאל אותי: "איפה ההורים שלך?" אני עניתי בחוצפה: "ההורים שלי מתו".
'הרב אמר לי "בוא איתי". זה נראה לי אז משעשע, אז החלטתי לשחק את המשחק והלכתי אחריו. הגענו לבית שלו. הוא נכנס ואני אחריו. הוא עשה קידוש ונתן לי לשתות, ואז שאל: "אתה רעב?".
"מת מרעב", אמרתי. הרב סימן לרבנית וערכו לי בשולחן מקום ונתנו לי אוכל. אכלתי כמו אדם שלא ראה אוכל שבוע. הרב אכל מעט מאוד ורוב הזמן הסתכל בי ודיבר. לימים הבנתי כי אכלתי אז גם את המנה שלו. כשסיימתי לאכול שאל אותי: "אתה עייף?". "אני מת מעייפות", אמרתי. הרב הלך והציע לי מיטה. הלכתי לישון. ישנתי שם כל השבת. כשקמתי כבר היה מוצאי שבת. הרב שאל אותי: "מה אתה רוצה לעשות?". אמרתי שאני רוצה ללכת לסינמה לראות סרט. "כמה עולה סינמה הוא שאל?". לירה וחצי אמרתי. הוא נתן לי כסף ושלח אותי, ולפני שהלכתי אמר לי "מחר תבוא עוד פעם".
ואני באתי גם למחרת. ואכלתי וישנתי וקבלתי כסף לסינמה. ועוד יום ועוד יום. עם הזמן התגלה לי שיש עוד 12 ילדים כמוני מהרחוב אצל הרב הזה בבית. לא יכולתי להיות כפוי טובה, מה גם שאהבתי אותו באמת. עם הזמן הוא החל ללמד אותי מצוות. נטילת ידיים. קנה לי תפילין. היה יושב ולומד איתי חומש, משנה, הלכות. לימים הלכתי בזכותו לישיבה והגעתי ללמוד לרבנות והסמכה ובסוף לדיינות. הוא חיתן אותי, והשתתף בחתונות של ילדי והיה סנדק לנכדי".
"אז אל תתייאש מהתלמידים שלך", אמר אותו יהודי לאלישי. "אתה רואה אותי היום כך- דיין בבית הדין הרבני, אבל פעם אני הייתי כמותם. רק תאהב אותם. תאהב אותם כמו את ילדיך שלך".
בינתיים האוטובוס נכנס לרציף בטבריה והנוסעים נעמדים לצאת. אלישי עוד מספיק לשאול שאלה אחת לפני שהיהודי נעלם.
"איך קראו לרב הזה?", הוא שאל.
"למה אתה אומר קראו, עדיין קוראים אותו. הוא אמנם זקן מאוד, בן 92, אבל ברוך ה' בחיים", ענה לו היהודי.
"ומה שמו?"
"קוראים לו הרב עובדיה יוסף".
מקור: http://www.inn.co.il/News/News.aspx/263375
"אי השימוש בשכל הישר, הוא מקור כל הטומאה, שורש כל הרשעה שבעולם כולו"
-
א שוויצער
- ידיד השטיבל
- הודעות: 221
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג אוגוסט 19, 2013 9:33 pm
- האט שוין געלייקט: 27 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 31 מאל
סאו וואט האט געשריבן:איך מוז גראדע געבן קרעדיט פאר קול מבשר, וואס האט געמאכט גאנץ א דיסענט הערכה אויפן גאון וגדול רבי עובדיה זצוק"ל.
פארשטייט זיך, ער האט עס נישט אראפגעלייגט מיט זיין באוויינטע שטימע, און ווי אויך נישט אנגעהויבען קשה מיתת צדיקים
וכו' ווי ער טוט אויף אדמורי"ם. עכ"ז האט ער פרובירט צו זיין מענטשליך.
דרעזנער ביי איינע פון זיינע אונטערוויוס, האט אים איינער ביים סוף שמועס געזאגט, אז ער זאל זיין א מליץ יושר פאר אונז אלע.
דרעזנער האט נעבעך געמוזט שווערליך ענטפערן אמן. בבחינת מלאך רע בעל כרחו יענה אמן.
דער לוח הציבור היינט האט א שיינע באשרייבונג
ער האט פרובירט צו באפרידיגען און נאר,,פרייליך מאכען זיינע סאקמירע שומעים און אויך עטוואס מנחם זיין זיינע אלטוועלטליכע שומעים
עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים? אם לה'סאקמורים לך אחריהם ואם לע''ז הציונות לכו אחריו
-
אכשיר דרא
- מאנשי שלומינו
- הודעות: 88
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג אקטאבער 01, 2013 7:59 pm
- האט שוין געלייקט: 71 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 92 מאל
היימישער ליטוואק האט געשריבן:[b]
"איך קראו לרב הזה?", הוא שאל.
"למה אתה אומר קראו, עדיין קוראים אותו. הוא אמנם זקן מאוד, בן 92, אבל ברוך ה' בחיים", ענה לו היהודי.
"ומה שמו?"
"קוראים לו הרב עובדיה יוסף".
מקור: http://www.inn.co.il/News/News.aspx/263375
מען זיכט נאך איין רבי אין וויליאמסבורג וואס טוט דאס! דערווייל נישט געפונען
אבער די עיקר, דער הרב עובדי' איז געווען א ציוניסט א לינקער, לא משלנו, אפשר א צוגלייך גאר צו א גויאישער עקטיאר אדער פאליטיקאנט, ניין? נישט אזוי האט ראובן געזאגט היינט
ראובן, עס טוט מיר נאך אלץ וויי!
-
א שוויצער
- ידיד השטיבל
- הודעות: 221
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג אוגוסט 19, 2013 9:33 pm
- האט שוין געלייקט: 27 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 31 מאל
אכשיר דרא ווי געפינט מען נאך אזא אהבת ''ישראל''???
[center]באשרייבונג פון א ''מזרחיסטישער שרייבער''
אכשר דרא
[/center]
ייחודו התרבותי וההיסטורי של עם ישראל התבטא באלפי השנים האחרונות ביחס המעריץ של המוני העם לתלמידי החכמים שצעדו בראש המחנה. איור: אלחנן בן אוריהמוכנות הקיומית להמית את עצמך פשוטו כמשמעו באוהלה של תורה עבור החברה בה אתה חי היתה פסגת השאיפות של כל פרט באומה והיא זו שלכדה את המחנה כולו סביב הזהות היהודית שלו שקיבלה את צורתה על ידי תלמידי חכמים גדולים אלו.הנביאים ואחרי כן אנשי כנסת הגדולה, התנאים, האמוראים, הגאונים וגדולי ישראל הראשונים והאחרונים לא תמיד היו אנשי המעשה הכי גדולים אולם כוחם נבע מההכרה הכללית בעובדה שבעצם הווייתם הם משמרים את לפיד האש הפנימי שניתן לעם על ידי משה רבנו בהר סיני.מבחינה זו הרב עובדיה יוסף זצ"ל שהלך לעולמו המשיך מסורות ארוכה של הנהגה רוחנית ישראלית שלכדה סביבה את הציבור הרחב ונתנה לו משמעות ותוכן. אולם בעקבות הקמתה של מדינת ישראל והמהפכה הרוחנית הענקית שהיא חוללה בקיום היהודי בעולם כולו פעל הרב יוסף להוסיף קומה חדשה שהלכה לאיבוד בשנות הפיזור והגלות הארוכות של עם ישראל. קומה זו היתה ליכוד כלל החברה המזרחית ספרדית סביב מנהיג רוחני מרכזי אחד שמתווה דרך לא רק לקהילה מקומית אלא לכלל הקהילות.מגמה רוחנית אדירה זו היוותה השלמה של כור ההיתוך אליו שאף דוד בן גוריון בארץ ישראל. מגמת איחוד הפסיקה ויצירתו של כיוון רוחני כולל היו פסגת עשייתו הציבורית של הרב. כלומר החזרת העטרה ליושנה היתה לא רק הרמת קרנה של הפסקה הספרדית שנדחתה על ידי האליטה האשכנזית בארץ אלא יצירתה של מהפכה תודעתית ענקית בעם היהודי כולו שהפך שוב פעם ללאום אחד ולא לקהילות מפזרות.ההישג הייחודי הזה הוא שעמד ביסוד הפעילות הענקית של הרב שנכנסה אל כל היבטי החיים של הפרהסיה הציבורית במדינת ישראל. הרב עובדיה יוסף לא היה מוכן להותיר פרט בתוך פעילות המדינה שלא ייבלע בתוך הכיוון הרוחני הכללי שהתווה וששאף בסופו של דבר להשפיע על כל החברה הישראלית אשכנזית וספרדית.
'''בנקודה זו המשיך הרב יוסף את פעולתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק''' שהחל לשאוף ליצירתה של מהפכה תרבותית כזו במדינת ישראל כחלק משיבת ציון. שני הענקים הללו, כל אחד בדרכו, חתרו לייצר תוכן כולל למצב החדש אליו התקדם העם היהודי אחרי 2000 שנות גלות ופירוד.המפעל הזה, שמתבטא במעיין יצירתי תורני ענק כמו גם בהעמדת קאדרים עצומים של תלמידי חכמים, מחנכים, דיינים וראשי ישיבות מעמיד את הרב יוסף כיחיד בדורו. יחידות זו, ענקיות זו, אבדה היום לעם ישראל. אולם השפעתו של התהליך והמפעל הרוחניים חסרי התקדים שחולל הרב עוד ילוו את מדינת ישראל בדורות הבאים ויחיו ביתר שאת את הזיכרון של הרב.
[center]ווי חסידי בעלזא געבן אהן שטרעבט שטארק כ''ק שליט''א צו ממשיך זיין ווייטער דעי גאלדענע קייט
אכשר דרא[/center]
[center]באשרייבונג פון א ''מזרחיסטישער שרייבער''
אכשר דרא
[/center]
ייחודו התרבותי וההיסטורי של עם ישראל התבטא באלפי השנים האחרונות ביחס המעריץ של המוני העם לתלמידי החכמים שצעדו בראש המחנה. איור: אלחנן בן אוריהמוכנות הקיומית להמית את עצמך פשוטו כמשמעו באוהלה של תורה עבור החברה בה אתה חי היתה פסגת השאיפות של כל פרט באומה והיא זו שלכדה את המחנה כולו סביב הזהות היהודית שלו שקיבלה את צורתה על ידי תלמידי חכמים גדולים אלו.הנביאים ואחרי כן אנשי כנסת הגדולה, התנאים, האמוראים, הגאונים וגדולי ישראל הראשונים והאחרונים לא תמיד היו אנשי המעשה הכי גדולים אולם כוחם נבע מההכרה הכללית בעובדה שבעצם הווייתם הם משמרים את לפיד האש הפנימי שניתן לעם על ידי משה רבנו בהר סיני.מבחינה זו הרב עובדיה יוסף זצ"ל שהלך לעולמו המשיך מסורות ארוכה של הנהגה רוחנית ישראלית שלכדה סביבה את הציבור הרחב ונתנה לו משמעות ותוכן. אולם בעקבות הקמתה של מדינת ישראל והמהפכה הרוחנית הענקית שהיא חוללה בקיום היהודי בעולם כולו פעל הרב יוסף להוסיף קומה חדשה שהלכה לאיבוד בשנות הפיזור והגלות הארוכות של עם ישראל. קומה זו היתה ליכוד כלל החברה המזרחית ספרדית סביב מנהיג רוחני מרכזי אחד שמתווה דרך לא רק לקהילה מקומית אלא לכלל הקהילות.מגמה רוחנית אדירה זו היוותה השלמה של כור ההיתוך אליו שאף דוד בן גוריון בארץ ישראל. מגמת איחוד הפסיקה ויצירתו של כיוון רוחני כולל היו פסגת עשייתו הציבורית של הרב. כלומר החזרת העטרה ליושנה היתה לא רק הרמת קרנה של הפסקה הספרדית שנדחתה על ידי האליטה האשכנזית בארץ אלא יצירתה של מהפכה תודעתית ענקית בעם היהודי כולו שהפך שוב פעם ללאום אחד ולא לקהילות מפזרות.ההישג הייחודי הזה הוא שעמד ביסוד הפעילות הענקית של הרב שנכנסה אל כל היבטי החיים של הפרהסיה הציבורית במדינת ישראל. הרב עובדיה יוסף לא היה מוכן להותיר פרט בתוך פעילות המדינה שלא ייבלע בתוך הכיוון הרוחני הכללי שהתווה וששאף בסופו של דבר להשפיע על כל החברה הישראלית אשכנזית וספרדית.
'''בנקודה זו המשיך הרב יוסף את פעולתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק''' שהחל לשאוף ליצירתה של מהפכה תרבותית כזו במדינת ישראל כחלק משיבת ציון. שני הענקים הללו, כל אחד בדרכו, חתרו לייצר תוכן כולל למצב החדש אליו התקדם העם היהודי אחרי 2000 שנות גלות ופירוד.המפעל הזה, שמתבטא במעיין יצירתי תורני ענק כמו גם בהעמדת קאדרים עצומים של תלמידי חכמים, מחנכים, דיינים וראשי ישיבות מעמיד את הרב יוסף כיחיד בדורו. יחידות זו, ענקיות זו, אבדה היום לעם ישראל. אולם השפעתו של התהליך והמפעל הרוחניים חסרי התקדים שחולל הרב עוד ילוו את מדינת ישראל בדורות הבאים ויחיו ביתר שאת את הזיכרון של הרב.
[center]ווי חסידי בעלזא געבן אהן שטרעבט שטארק כ''ק שליט''א צו ממשיך זיין ווייטער דעי גאלדענע קייט
אכשר דרא[/center]
-
אכשיר דרא
- מאנשי שלומינו
- הודעות: 88
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג אקטאבער 01, 2013 7:59 pm
- האט שוין געלייקט: 71 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 92 מאל
באשרייבונג פון א ''מזרחיסטישער שרייבער'' אכשר דרא
אוי אוי אוי, מאכסט מיר פאר א מזרחיסט? כ'בעט דיר, רחמנות!!!!!
-
א שוויצער
- ידיד השטיבל
- הודעות: 221
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג אוגוסט 19, 2013 9:33 pm
- האט שוין געלייקט: 27 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 31 מאל
דעת תורה האט געשריבן:ווער איז דער מיטן לאנגן בארד אנעם קאפל?
שלמה גורן שהתיר ממזרים כנוסח ההיתר מכירה והכשרת גרי צה''ל
וויי צו אונזער אכשר דרא'ניקס
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך 1 אום א שוויצער, רעדאגירט געווארן איין מאל בסך הכל.