'מגן דוד' איז הייליג צו פארבאטן?
-
- שריפטשטעלער
- הודעות: 6959
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך פעברואר 29, 2012 10:16 am
- האט שוין געלייקט: 4586 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 6629 מאל
מ'קריגט זיך דא אויף נארישקייטן, מ'מאכט פונעם מגן דוד א גאנצע דבר שבקדושה, און די סאטמערע מאכן דערפון אן עבודה זרה.
די מגן דוד איז אלעמאל געווען א סימבאל, פונקט ווי די לייבן וואס האלטן די לוחות און די מנורה פונעם למנצח, אפילו די נאצים ימ"ש האבן דאס געוויסט, און געהייסן די אידן טראגן די געלע לאטעס.
שטעלט איך פאר ווען די ציונים וועלן אויס צו לייגן די מנורה אויפן פאן, וואס וואלט סאטמאר דעמאלס געטוהן?
די מגן דוד איז אלעמאל געווען א סימבאל, פונקט ווי די לייבן וואס האלטן די לוחות און די מנורה פונעם למנצח, אפילו די נאצים ימ"ש האבן דאס געוויסט, און געהייסן די אידן טראגן די געלע לאטעס.
שטעלט איך פאר ווען די ציונים וועלן אויס צו לייגן די מנורה אויפן פאן, וואס וואלט סאטמאר דעמאלס געטוהן?
- טעפל
- חבר ותיק
- הודעות: 2048
- זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג מאי 17, 2012 5:25 am
- האט שוין געלייקט: 4610 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 821 מאל
איך אויך האט געשריבן:די מנורה איז די סימבאל פונעם כנסת.
איך בין אויך גערעכט, כ'מיין צו זאגען איך אויך איז גערעכט דא האט עטץ, נידער מיט'ן מנורה, פוי, פוי צא וכו'
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7% ... 7%90%D7%9C
- מנשה לוסטיג
- וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
- הודעות: 1566
- זיך רעגיסטרירט: פרייטאג אפריל 20, 2012 6:07 pm
- האט שוין געלייקט: 192 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 652 מאל
-
- שריפטשטעלער
- הודעות: 7167
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
- האט שוין געלייקט: 4109 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 7909 מאל
יואליש האט געשריבן:מנשה לוסטיג האט געשריבן:לענינינו, די ניגון וואס זיי האבן ארויפגעלייגט אויף די ווערטער, הבה נגילה, איז געווען א הקפה ניגון אין סקווירא,און דער אלטע סקווערע רבי האט עס שוין נישט געקענט זינגען, האט מען עס געזינגען ביים טיש שמחת תורה נאכן בענטשן, ווי אלע האבן זיך אויפגעהויבן דאס גאנצע אויבנאן, און געטאנצן מיט נאסטאלגיע אויף דעם אוראלטן ליד וואס איז ליידער דערטרונקען געווארן, אבער מ'האט עס מער נישט געזינגען ביי די הקפות.
ברענסט דאך א מעשה לסתור צו זיין 'מגן דוד' טענה. פון הבה נגילה איז משמע אז סקווירא האט יא געהאלטן פון דעם "ואף על פי שהיתה אהובה לו בימי האבות, עכשיו שנאה, מאחר שעשאוה אלו חק לעבודת אלילים."
אין בעלזא האט מען היי יאר געזינגען הבה נגילה ביי די הקפות, להחזיר עטרה ליושנה.
Under influence
-
- ידיד ותיק
- הודעות: 975
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מערץ 05, 2012 5:48 pm
- האט שוין געלייקט: 49 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 313 מאל
- מנשה לוסטיג
- וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
- הודעות: 1566
- זיך רעגיסטרירט: פרייטאג אפריל 20, 2012 6:07 pm
- האט שוין געלייקט: 192 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 652 מאל
- אחד העם
- ידיד ותיק
- הודעות: 697
- זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אוגוסט 22, 2013 3:44 pm
- האט שוין געלייקט: 594 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 796 מאל
אז מען רעדט שוין פון די ססימבאל פון די מנורה איז אינטרעסאנט צו ויסען וויאזוי עס אנגעקומען צו דעם סימבאל והי לך לשון הוויקי:
סמל מדינת ישראלפרטיםתאריך אימוץי"א בשבט ה'תש"ט, 10 בפברואר 1949התקניםמגןכחול, מנורת שבעת הקנים בלבן, 2 ענפי זית בלבן, כיתוב: "ישראל"פרטים נוספיםשימושדרכונים, מסמכי ממשלה רשמיים, משרדי ממשלהקטע מתוך התבליט בשער טיטוס.בול משנת 1955 שהונפק לכבודיום העצמאות השביעי בעיצובו של ג. המוריסמל מדינת ישראל הוא מגן אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים, משני צדיה ענפי זית ובתחתיתו הכיתוב "ישראל". יש שתי גרסאות של הסמל: באחת מופיעים המנורה, ענפי הזית והמילה "ישראל" בצבע זהוב על רקע כחול עמוק, ובאחרת הם מופיעים בצבע לבן או אפרפר-כסוף על רקע כחול. הגרסה הראשונה משמשת בדרך-כלל כשסמל המדינה מוצג כשלעצמו, בעוד הגרסה השנייה משמשת בנס הנשיא או כשהסמל מופיע על-גבי דגלונים. על-גבי מסמכים מוצג הסמל לעתים קרובות בשחור-לבן (המנורה ויתר האלמנטים לבנים על רקע שחור), ובמוסדות שונים מוצג הסמל כתבליט, בלי הבדל משמעותי בין צבע האלמנטים לצבע הרקע.את הסמל עיצבו האחים גבריאל ומקסים שמיר, והוא נבחר מבין הצעות רבות שהוגשו לוועדת הסמל והדגל שהקימהמועצת המדינה הזמנית. הוועדה פרסמה מכרז ובו קראה לתושבי המדינה להציע הצעות לסמל המדינה. במכרז פורטו המלצות לגבי האלמנטים שייכללו בסמל, אולם הוועדה התחייבה לדון בכל הצעה שתוגש. מאות הצעות הוגשו לוועדה, ובתהליך ארוך נבחרו שלוש הצעות. אלה הובאו בפני מועצת המדינה הזמנית. המועצה החליטה לבחור בהצעה שהגישו האחים שמיר, ביום י"א בשבטה'תש"ט, 10 בפברואר 1949.לוועדה פנו 164 אנשים שהגישו 450 הצעות. שלוש הצעות נבחרו ועלו לדיון: הצעתם של אוטה וליש וסטרוסקי, הצעתם של איתמר דוד ושכטר, והצעתם של האחים שמיר. הצעתם של וליש וסטרוסקי כללה מגן מחולק לשניים - בחלק הגדול התחתון מופיעה מנורת שבעת הקנים בעיצוב הדומה לתבליט על שער טיטוס ברומא, ובחלק העליון מופיעים שבעת הכוכבים של הרצל. הצעתם של דוד ושכטר התבססה על הפסיפס של בית הכנסת העתיק ביריחו. בפסיפס מופיעה מנורת שבעת הקנים ניצבת על שלוש רגליים (ולא על בסיס רחב כמו בשער טיטוס, ראו להלן), משני עבריה שופר ולולב ומתחתיה הכתובת "שלום על ישראל" (על-פי מזמור קכ"ה בתהילים). בהצעתם של דוד ושכטר המנורה מופיעה בעיצוב דומה לזה שבפסיפס בית הכנסת ביריחו, שבעת הכוכבים של הרצל מקיפים אותה משלושה עברים, ומתחתיה מופיעים ענף זית, אתרוג, לולב,שופר, והמוטו: "שלום על ישראל". הצעתם המקורית של האחים שמיר כללה מגן שבמרכזו מנורת שבעת הקנים בעיצוב סכמטי מודרני. בהצעתם, שבעת הכוכבים של הרצל מסודרים מעל המנורה בשורה, ומשני עבריה ענפי זית.ייתכן שמעצבי הסמל, האחים שמיר, הושפעו מקטע בנבואת הנביא זכריה (ספר זכריה, פרק ד) שבה מראה המלאך לנביא "מנורת זהב כולה וגֻלּה על ראשה ושבעה נרותיה עליה... ושנים זיתים עליה אחד מימין הגֻלּה ואחד על שמאלה". האחים שמיר עצמם לא הזכירו את הקטע מספר זכריה כהשראה לעיצוב, אף על-פי שהסבירו בפירוט את עבודתם בריאיו1ן שנתנו לעיתון מעריב ב-16 בפברואר 1949. לפיכך, אין לדעת אם מדובר בצירוף מקרים, או בדמיון מכוון.הוועדה החליטה כי הצעתם של האחים שמיר תשמש בסיס לסמל המדינה, אולם דרשו לערוך בה שינויים. עיצוב המנורה לא נראה הולם בעיני חברי הוועדה, והם העדיפו את העיצוב המופיע בתבליט שער טיטוס. התבליט המתאר תהלוכה של עבדים וחיילים השבים לרומא לאחר ניצחון הרומאים על יהודה והחרבת בית המקדש בירושלים בשנת 70 לספירה. השימוש בתבליט הרומי נועד לסמל את חזרת המנורה למקומה המקורי. השימוש בענפי זית מצא חן בעיני חברי הוועדה, והועדף על פני השימוש בסמלי הלולב, האתרוג והשופר, שכן הם ביקשו להימנע משימוש בסמלים בעלי אופי דתי מובהק. הוספת ענפי הזית כסמל לשלום נראתה עדיפה על-פני השימוש במוטו "שלום על ישראל", אולם בכל זאת, ביקשה הוועדה להוסיף את השם "ישראל" בעברית מתחת למנורה. שבעת הכוכבים של הרצל הושמטו בסופו של דבר מהעיצוב הסופי.מעמדו המשפטי והמדיני של סמל מדינת ישראל על פי החוק, נקבע ב"חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה", תש"ט-1949
און דא איז איינער מלא טענות אויף דעם סימבאל:
http://www.haaretz.co.il/mobile/1.1188294
דער רב הראשי הרב הרצוג איז אויך נישט געווען צופרידען מיט דעם:
לא טוב עושה ממשלתנו היום הזה, כשזכינו שוב לאורה של ציון המסומלת במנורה, שהיא מחקה דווקא את תמונת המנורה שבקשת טיטוס, אשר כנראה חחו בה ידי זרים ושאינה כלה על מלאכת הקודש, ולא זו בלבד אלא שהעיד לפני אדם מומחה בידיעת הקדמוניות (ארכולוג) שהמנורות המצוירות על הקברים בקטקומבות שברומי כולן בנות שלש רגלים וכן כל המנורות המצוירות בפספיסין של שרידי בתי הכנסת הנמצאים בארץ ישראל,
און ווי עס ליגט מיר און קאפ איז דא עפעס קריטיק אויפ'ן פאן אויכעט, אז די צוויי בלויע שטראכען האבן נישט קיין פשט, און עס שטאמט פון די רומים, כוועל עס נאכקוקען נאכאמאל
באמערק די חילוק פון די צוויי איינס מיט פיסלעך און איינס אן ולזה כיוון הרב הרצוג כנ"ל
סמל מדינת ישראל
סמל מדינת ישראלפרטיםתאריך אימוץי"א בשבט ה'תש"ט, 10 בפברואר 1949התקניםמגןכחול, מנורת שבעת הקנים בלבן, 2 ענפי זית בלבן, כיתוב: "ישראל"פרטים נוספיםשימושדרכונים, מסמכי ממשלה רשמיים, משרדי ממשלהקטע מתוך התבליט בשער טיטוס.בול משנת 1955 שהונפק לכבודיום העצמאות השביעי בעיצובו של ג. המוריסמל מדינת ישראל הוא מגן אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים, משני צדיה ענפי זית ובתחתיתו הכיתוב "ישראל". יש שתי גרסאות של הסמל: באחת מופיעים המנורה, ענפי הזית והמילה "ישראל" בצבע זהוב על רקע כחול עמוק, ובאחרת הם מופיעים בצבע לבן או אפרפר-כסוף על רקע כחול. הגרסה הראשונה משמשת בדרך-כלל כשסמל המדינה מוצג כשלעצמו, בעוד הגרסה השנייה משמשת בנס הנשיא או כשהסמל מופיע על-גבי דגלונים. על-גבי מסמכים מוצג הסמל לעתים קרובות בשחור-לבן (המנורה ויתר האלמנטים לבנים על רקע שחור), ובמוסדות שונים מוצג הסמל כתבליט, בלי הבדל משמעותי בין צבע האלמנטים לצבע הרקע.את הסמל עיצבו האחים גבריאל ומקסים שמיר, והוא נבחר מבין הצעות רבות שהוגשו לוועדת הסמל והדגל שהקימהמועצת המדינה הזמנית. הוועדה פרסמה מכרז ובו קראה לתושבי המדינה להציע הצעות לסמל המדינה. במכרז פורטו המלצות לגבי האלמנטים שייכללו בסמל, אולם הוועדה התחייבה לדון בכל הצעה שתוגש. מאות הצעות הוגשו לוועדה, ובתהליך ארוך נבחרו שלוש הצעות. אלה הובאו בפני מועצת המדינה הזמנית. המועצה החליטה לבחור בהצעה שהגישו האחים שמיר, ביום י"א בשבטה'תש"ט, 10 בפברואר 1949.לוועדה פנו 164 אנשים שהגישו 450 הצעות. שלוש הצעות נבחרו ועלו לדיון: הצעתם של אוטה וליש וסטרוסקי, הצעתם של איתמר דוד ושכטר, והצעתם של האחים שמיר. הצעתם של וליש וסטרוסקי כללה מגן מחולק לשניים - בחלק הגדול התחתון מופיעה מנורת שבעת הקנים בעיצוב הדומה לתבליט על שער טיטוס ברומא, ובחלק העליון מופיעים שבעת הכוכבים של הרצל. הצעתם של דוד ושכטר התבססה על הפסיפס של בית הכנסת העתיק ביריחו. בפסיפס מופיעה מנורת שבעת הקנים ניצבת על שלוש רגליים (ולא על בסיס רחב כמו בשער טיטוס, ראו להלן), משני עבריה שופר ולולב ומתחתיה הכתובת "שלום על ישראל" (על-פי מזמור קכ"ה בתהילים). בהצעתם של דוד ושכטר המנורה מופיעה בעיצוב דומה לזה שבפסיפס בית הכנסת ביריחו, שבעת הכוכבים של הרצל מקיפים אותה משלושה עברים, ומתחתיה מופיעים ענף זית, אתרוג, לולב,שופר, והמוטו: "שלום על ישראל". הצעתם המקורית של האחים שמיר כללה מגן שבמרכזו מנורת שבעת הקנים בעיצוב סכמטי מודרני. בהצעתם, שבעת הכוכבים של הרצל מסודרים מעל המנורה בשורה, ומשני עבריה ענפי זית.ייתכן שמעצבי הסמל, האחים שמיר, הושפעו מקטע בנבואת הנביא זכריה (ספר זכריה, פרק ד) שבה מראה המלאך לנביא "מנורת זהב כולה וגֻלּה על ראשה ושבעה נרותיה עליה... ושנים זיתים עליה אחד מימין הגֻלּה ואחד על שמאלה". האחים שמיר עצמם לא הזכירו את הקטע מספר זכריה כהשראה לעיצוב, אף על-פי שהסבירו בפירוט את עבודתם בריאיו1ן שנתנו לעיתון מעריב ב-16 בפברואר 1949. לפיכך, אין לדעת אם מדובר בצירוף מקרים, או בדמיון מכוון.הוועדה החליטה כי הצעתם של האחים שמיר תשמש בסיס לסמל המדינה, אולם דרשו לערוך בה שינויים. עיצוב המנורה לא נראה הולם בעיני חברי הוועדה, והם העדיפו את העיצוב המופיע בתבליט שער טיטוס. התבליט המתאר תהלוכה של עבדים וחיילים השבים לרומא לאחר ניצחון הרומאים על יהודה והחרבת בית המקדש בירושלים בשנת 70 לספירה. השימוש בתבליט הרומי נועד לסמל את חזרת המנורה למקומה המקורי. השימוש בענפי זית מצא חן בעיני חברי הוועדה, והועדף על פני השימוש בסמלי הלולב, האתרוג והשופר, שכן הם ביקשו להימנע משימוש בסמלים בעלי אופי דתי מובהק. הוספת ענפי הזית כסמל לשלום נראתה עדיפה על-פני השימוש במוטו "שלום על ישראל", אולם בכל זאת, ביקשה הוועדה להוסיף את השם "ישראל" בעברית מתחת למנורה. שבעת הכוכבים של הרצל הושמטו בסופו של דבר מהעיצוב הסופי.מעמדו המשפטי והמדיני של סמל מדינת ישראל על פי החוק, נקבע ב"חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה", תש"ט-1949
און דא איז איינער מלא טענות אויף דעם סימבאל:
http://www.haaretz.co.il/mobile/1.1188294
דער רב הראשי הרב הרצוג איז אויך נישט געווען צופרידען מיט דעם:
לא טוב עושה ממשלתנו היום הזה, כשזכינו שוב לאורה של ציון המסומלת במנורה, שהיא מחקה דווקא את תמונת המנורה שבקשת טיטוס, אשר כנראה חחו בה ידי זרים ושאינה כלה על מלאכת הקודש, ולא זו בלבד אלא שהעיד לפני אדם מומחה בידיעת הקדמוניות (ארכולוג) שהמנורות המצוירות על הקברים בקטקומבות שברומי כולן בנות שלש רגלים וכן כל המנורות המצוירות בפספיסין של שרידי בתי הכנסת הנמצאים בארץ ישראל,
און ווי עס ליגט מיר און קאפ איז דא עפעס קריטיק אויפ'ן פאן אויכעט, אז די צוויי בלויע שטראכען האבן נישט קיין פשט, און עס שטאמט פון די רומים, כוועל עס נאכקוקען נאכאמאל
באמערק די חילוק פון די צוויי איינס מיט פיסלעך און איינס אן ולזה כיוון הרב הרצוג כנ"ל
- נאר,,פרייליך
- וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
- הודעות: 1615
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג יולי 08, 2013 10:52 pm
- האט שוין געלייקט: 109 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 217 מאל
מנשה לוסטיג האט געשריבן:איינע פון די סיבות וואס כ'האב בכלל אנגעהויבן דעם נושא, איז טאקע דערפאר, כ'בין לעצטענס געפלעפט געווארן ווע כ'בין געוואויר געווארן, אז אסאך ווייסן בכלל נישט די היסטאריע און קדושה פון דעם סימבאל.
לאמיר אנהייבן מיט עטליכע פרטים, און ווער ס'ווייסט יא, זאל ביטע צולייגן, כדי מ'זאל וויסן וואס עס האנדעלט זיך דא.
אינעם הייליגן ספר רזיאל המלאך, וואס איז מקובל איז עס איז פון אדם הראשון [כ'האב נישט יעצט די מקור] און איז אלע יארן געווען א קבלה ספר וואס מ'האט געהאלטן פארן העכסטן שמירה און ממש ווייניג האבן פארשטאנען די סודות, שטייט קלאר בילדער פונעם זעקס עקיגער שטערן, וואס איז אלץ מרומז דערין.
אבער בכלל האבן די חסידישע ספרים, און בפרט די הייליגע טשערנאבליר צדיקים, און בפרט דער הייליגער טריסקער מגיד און דער הייליגער טאלנער מגיד נ''ע, מסביר געווען וואס איז נוגע פאר אונז.
אינעם מגן אברהם רופט ער דאס, די 'ששה קצוות' וואס איז מרמז אויף מידת היסוד, און די צוועלעף אלכסונין, דאס הייסט די צוועלעף ווינקעלעך אינעם שטערן, איז די יב' שבטי קה, וואס אלע האבן ממשיך געווען יודישע דורות אויף דעם גאנג, פון די זעקס הייליגע מידות הקדושות חג''ת נה''י און בעיקר פון אלעמען איז גאט ב''ה 'מלכות'.
אין טשערנאביל זענען די ריקודים שמחת תורה, אויפן שטייגער פונעם פארעם פון די 'ששה קצוות' די הייליגע זעקס מידות, און ביים זעקסטן איז ש' ד' י' און ביים זיבעטן איז א עיגול מלכות.
די ששה קצוות ווערט גענוצט אויכעט ביים שאקלען מיט די ארבע מינים, און אינמיטן איז דער 'יוד' דער יודעלע דעם אייבירשטנס הייליג אויסדערוועלט פאלק.
דער טיפת ה'יוד' איז מרומז אויף די ניצוץ קדוש וואס א יוד ווערט באשאפן פונעם טיפת זרע קודש וואס ווערט בקדושה וטהרה נמשך דורך יעדע פאר פאלק. און דערפאר איז דאס די 'יסוד' קדושת ישראל, וואס היטלער ימ''ש האט פאר יעדן פרייז געוואלט פארמעקן,און דאס איז נישט בחינם געווען די שאנדע צייכן אין זייער אויגן, און דאס הייליג סימבאל אין אלע דורות מאז היתה נשמת ה' באפיו של יציר כפיו, וואס איז געווען די יסוד און עיקר תכלית פונעם בריאה וואס איז באשאפן געווארן אויף דעם אופן פון ששה קצוות און עיגול, דער יוד און די מידות און דער מלך מלכי המלכים איבער אלעס.
און דאס הייסט 'מגן דוד' ווייל אויפן פאנצער פון דוד המלך איז געווען אויסגעקרוצט דעם סימבאל דאס איז געווען די רמז אז מיטן כח הקדושה איז מען מנצח אלע שונאים.
דער אלטער סקווערער רבי, האט שטארק געפייערט מ'זאל לייגן א מגן דוד'ל אויפן ארון הקודש, און נאך עטליכע זאכן וואס איז געווארן אין סאטמאר אסור, האט דער אלטער סקווערע רבי מסביר געווען פארן סאטמארער רב ר''ר יואל זצ''ל, מיט דעם לשון: אז זעי וועלן לעיגן תפילין וועלן מיר ניט לעיגן??
און דאס ניגון 'לשנה הבאה' וואס איז געווען פון די הקפה ניגונים אין אלט סקווער, איז פארכאפט געווארן דורך די ציונים און חובבי ציון, טאקע אויפן ווידיאו אין מונקאטש זעט מען דארט א טענצל פון תערובות, וואס שוין דארט איז די ניגון געווען איינגעבאקן.
ווי באוואוסט איז דער מנחת אלעזר געווען פון די שטארקע לוחמים, ווייל טאקע דארט איז געווען א נעסט פון ציונות אין גרויסן.
אויכעט אין שטאט סקווירא, האבן געוואוינט שטארקע חסידים וואס נעבעך זייערע דורות זענען געווארן פארפאלן אין שיטת הציונית, צווישן זיי דער באגאבטער שרייבער 'שלום עליכם' שלום ראבינאוויטש, און דער באקאנטע חזן 'פינטשיק' וואס דער אלטער סקווערע רבי האט עהם נאך געטראפן און עהם זייער שארף געזאגט, נאך וואס זיין טאטע ר' דוד'ל סקווערער האט שוין יונגע הייט געזאגט אויף עהם 'ווי א גרעסערע חאויזען א גרעסערע שעיגעץ..
לענינינו, די ניגון וואס זיי האבן ארויפגעלייגט אויף די ווערטער, הבה נגילה, איז געווען א הקפה ניגון אין סקווירא,און דער אלטע סקווערע רבי האט עס שוין נישט געקענט זינגען, האט מען עס געזינגען ביים טיש שמחת תורה נאכן בענטשן, ווי אלע האבן זיך אויפגעהויבן דאס גאנצע אויבנאן, און געטאנצן מיט נאסטאלגיע אויף דעם אוראלטן ליד וואס איז ליידער דערטרונקען געווארן, אבער מ'האט עס מער נישט געזינגען ביי די הקפות.
אגב, נאך היינט, אפאר יאר צוריק, ווען מיר זעמער געווען אין אלט סקווירא האט מען געהערט אין א 'באר' קרעטשמע.. ווי זיי זינגען די גוים דעם ליד. ווייל די ליד איז געווארן א שטאטס ניגון דארט נאך פון די אלטע צייטן ווען חסידים האבן דערויף געפייערט.
יעצט, אז מ'רעדט וועגן דעם מגן דוד, און מ'ווייסט וואס דאס איז, 'אביסל', איז די ווייטאג אז זיי ניצן דאס די מדינה, מער. אבער גלייכצייטיג אויכעט מיט פאראכטונג אז ס'נישט סתם א לעצטיגע סימבאל און גוט שבת. ווער ס'קען מוסיף זיין זאל ביטע מוסיף זיין. להנאת יושבי בית הקפה.. [קאן זיין אויך אין דעם קאווע שטיבל צעזינגט מען זיך..]
מה שנוגע דעם ניגון הבה נגילה
און קאוועלע דא בארימט זעך אז דער הייליגער בעלזער הויף האט דאס געזינגען ביום שמח''ת
נו! דאס איז דאך דעי הייליגע בעלזע ירושה ווי מער חנופה לציונים והנגררים אחריהם הרי''ז משובח בפרט א מ'קען עס טון אין די הייליגע טעג
-
- שריפטשטעלער
- הודעות: 7167
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
- האט שוין געלייקט: 4109 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 7909 מאל
קאווע טרינקער האט געשריבן:אין בעלזא האט מען היי יאר געזינגען הבה נגילה ביי די הקפות, להחזיר עטרה ליושנה.
נאדיר א קליפ
http://www.gruntig.net/2013/10/singing- ... rebbe.html
Under influence
- איך אויך
- חבר ותיק
- הודעות: 6351
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג אפריל 10, 2012 3:27 pm
- האט שוין געלייקט: 8611 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 2811 מאל
נאר איין 'קליינע' חילוק נישט ביי די הקפות נאר מוצאי יו"ט נאך די שטייעדיגע תורה אזוי ווי אין סקווער. בעצם איז דאך דאס געווען איינע פון די הייליגע הקפה ניגונים אין בעלזא אינדערהיים ביז די ציונים האבען עס פארכאפט ,אבער היינט אז ציונות איז אין די אדמה קען מען מחזיר זיין ניגון לישנה.
Follow The Money ׁׂ(מרן Deep Throat ז''ל)
-
- ידיד השטיבל
- הודעות: 221
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג אוגוסט 19, 2013 9:33 pm
- האט שוין געלייקט: 27 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 31 מאל
איך אויך האט געשריבן:נאר איין 'קליינע' חילוק נישט ביי די הקפות נאר מוצאי יו"ט נאך די שטייעדיגע תורה אזוי ווי אין סקווער. בעצם איז דאך דאס געווען איינע פון די הייליגע הקפה ניגונים אין בעלזא אינדערהיים ביז די ציונים האבען עס פארכאפט ,אבער היינט אז ציונות איז אין די אדמה קען מען מחזיר זיין ניגון לישנה.
די הייליגע רב האט היי יאר געזאגט אז זיי זענען כלבים
ווי טרויט זיך א טייערער בעלזער חסיד אזאנס צו שרייבען אז ס'איז אין די אדמה??
חצוף
רבן דקרו
-
- שריפטשטעלער
- הודעות: 7167
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
- האט שוין געלייקט: 4109 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 7909 מאל
- בשבילי!
- היימישער באניצער
- הודעות: 585
- זיך רעגיסטרירט: פרייטאג סעפטעמבער 13, 2013 5:57 pm
- האט שוין געלייקט: 462 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 541 מאל
קאווע טרינקער האט געשריבן:קאווע טרינקער האט געשריבן:אין בעלזא האט מען היי יאר געזינגען הבה נגילה ביי די הקפות, להחזיר עטרה ליושנה.
נאדיר א קליפ
http://www.gruntig.net/2013/10/singing- ... rebbe.html
איז ער אלעמאל אזוי שווער דיקלעך געווען ?
^*^*^*^
איך האס לייק'ס. אויב ווילסטו מיר אפטוהן. אויב ווילסטו מיר וויי טאן. געמיר א לייק.
איך האס לייק'ס. אויב ווילסטו מיר אפטוהן. אויב ווילסטו מיר וויי טאן. געמיר א לייק.
- איך אויך
- חבר ותיק
- הודעות: 6351
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג אפריל 10, 2012 3:27 pm
- האט שוין געלייקט: 8611 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 2811 מאל
געווען אמאל מער ,ער איז אויף א מייזעלס דייעט און פארלירט צוביסלעך.
Follow The Money ׁׂ(מרן Deep Throat ז''ל)
-
- שריפטשטעלער
- הודעות: 7167
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
- האט שוין געלייקט: 4109 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 7909 מאל