דבר האמת, אלעס ארום קהלת "לב טהור"

[חקרן]

עפעס נייעס פונעם היינטיגן טאג אין קארט?

[קרני צבי]

קרני צבי, דיין בריוו פון די הכחשת רבני מאנסי האט מיר פארשטימט פאר א וויילע. איך האב זיך נישט געפוילט און אפגערופן איינע פון די רבנים מיט וועמען איך האלט זיך נאנט, און יענער האט מיר געזאגט אז די הכחשה איז נישט ריכטיג.

קרני, איך וויל הערן וואס דו האסט צו זאגן און איך קען באשטיין צו הערן די צווייטע זייט פון די מטבע, אבער ביטע... פארקויף אונז נישט קיין ליגנט, איך וועל דיר נישט קענען גלויבן מער... גיב אכט אויף דיין כבוד און פעדער. אז דו וועסט שרייבן אמת, איז פאראן א מעגליכקייט אז מאנכע פון דא וועלן דיר גלויבן. מיט שקר וועסטו אין ערגעץ נישט אנקומען.

די בריוו איז אוטענטיש. עס קען זיין אז איינער אדער מער פון די רבנים גלייכן נישט לב טהור עד היום. עס קען זיין אז א חלק פון זיי האבן שפעטער זיך קעגן געשטעלט דעם התר מאה רבנים (אפרשה פאר זיך, 4-5 יאר שפעטער), דארט האבן נאך אמאל די רבנים געשריבן, עס האט זיך נאכאמאל געטוהן א חזרת החתימות מיט הכחשות. אבער איך ווארט קודם אויף ידידי בעל "דבר האמת". איך וויל נישט סתם אנהייבן אריינגיין אין פרשיות שעברו. זייער מעגליך, אז דער רב וועמען דו האסט געפרעגט באציהט זיך אויף די מעשה פון היתר מאה רבנים. אבער לגבי דעם צעטל פון תשנ"ט האבן די רבנים וואס דו זעהסט מכחיש געווען. הרב מ' גרין מיט הרב י' גאלד האבן נישט מכחיש געווען. אז ס'איז א זיוף פארוואס האבן זיי נישט מזייף געווען די חתימה פון הרב מ' גרין און הרב י' גאלד?
די הכחשה אגב, איז אויך גאנץ "פארווע" ס'געט נישט קיין איין גוט ווארט פאר לב טהור, ס'זאגט נאר אז זיי האבן דאס נישט געפאסקנט

[קרני צבי]

די הפגנה איז געווען אין תל אביב, אפאר לינקע פרייע חברה, מיט איין זק"א מעמבער, אנטקעגן דעם קאנאדישן קאנסולאט.
דער איד פון בית שמש שבשבילו כל הרעש, איז אויך געקומען דארט זיי צו אפענטפערן פארן מידיע און פארן קאנסולאט.
עס טוהט וויי אז אזוי גערופענע חרדישע אידן (אזוי ווי יענער זק"א מעמבער, און אויך עפעס א גאר מאדערנע פרוי פון שטיינמאנס לב לאחים) שעמען זיך נישט צו צאפן בלוט פון א צווייטע איד פאר די פרייע עולם לעיני קהל ועדה, המקום ישיבנו בתשובה שלימה אליו ית'.

[ירושלים]

בס"ד,
די בעגראונ"ד איז:
בשעת די גרויסע מחלוקת וואס א געוויסע גרופע האבן אנגעפירט אנטקעגן הרב העלבראנץ אין קהילת לב טהור אין שנת תשנ"ח
קרני טייערער, הרוצה לשקר ירחיק עדותו
אבער פאר איך זאג דיר וואס איך ווייס
לאמיר דיר זאגן "וואס דו שרייבסט"
בשעת די גרויסע מחלוקת, דערצייל אונז ביטע, ווער האט אנגעזייעט די מחלוקת? ווער האט צובראכן קאשויער רב'ס שטוב? ווער האט אזוי דערצערנט דעם צדיק וישיש הרה"ק מקאשוי זיע"א?
ווער האט צובראכן צענדליגע משפחות, ועדיין ידו נטוי'?
צו וועמען איז הצלה ד'מאנסי געקומען בתמידות, ווען זייערע קינדער זענען געווען צוביילט מחמת... (אין געגענט ווי ס'איז היינט ווינער דרייוו אין מאנסי)?
איז ווער האט געמאכט די גרויסע מחלוקת??? לה' פטרונים!!!

האבן די גרופע וואס קריגט אויף הרב העלבראנץ צוגעגרייט א פסק דין כתוב וחתום מראש, להחרימו ולנדותו.
אט הרב העלבראנץ געמאכט אן ויצעקו, היתכן?

קודם ווער איז די גרופע וואס קריגט זיך? (לאמיר דיר זאגן א סוד, דאס זענען די רבנים חשובים יושבי על מדין, די צעטל וואס דבר האמת האט געלייגט, ווייס איך פון לפחות דריי רבנים וואס האבן גע'חתמ'עט מרצונם הטוב, און געשטאנען אונטער דעם, און דער נוסח האט כ"ק אדמו"ר מוויזשניץ שליט"א (מאנסי) געמאכט (מ'איז געקומען מיט א ערגערע נוסח, וואס איז געשריבן געווארן מחמת ריתחא, און ר' מאטע'לע האט דאס אויסגעבעסערט) נאר למעשה איז די מכתב נישט ארויסגעקומען, לאמיר זאגן קלאר פארוואס ווייל רשעי הכת, כל אחד בשמו הטוב יקו... סליחה. האבן געמאכט "פאני קאלס" און געסטראשעט יעדע נאכט (יא! יעדע נאכט) ביז זיי האבן אויפגעגעבן.
היינטיגע רבנים... איז געבליבן שב ואל תעשה.
ווער רעדט מיט אזא זילזול בוטה אויף די רבנים??? קרני צבי, דו קענסט די רבנים פון מאנסי??? האסט בכלל א אנונג וואס זיי טוהן???? נישטא נאך אזא שטאט אין אמעריקא, ווי די רבנים לאזין זיך הערן אויף יעדע נושא, איז ווי קומט דא אריין "שב ואל תעשה" אלא מאי, זאגט דער פסוק, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, און דערפאר האבן זיי איינגענומען א שווייגעניש, איי דאס איז א מקום וואס מ'דארף אסר'ן, אמרו לנו חז"ל חמירא סכנתא מאיסורא.
מיט די כלומר'שטע חתימה פון רבני מאנסי, וואס למעשה האבן זיי נישט געוואלט חתמענען אויף דעם קיינמאל. (חשש מיתה? אהה? להד"ם! אפשר חשש מיתה בידי שמים, דאס אפשרֱ! )

איינמינוט, מאן יימר אז די חתימה וואס דו לייגסט, איז די אמת'ע און די אנדערע זענען כלומר'שטע, יבוא ירושלים עם לכבוד שבת קודש (וכל מי שרוצה יכול לעשות כמוהם) און האבן גערעדט מיט די רבנים שליט"א וואס האבן דאס מכחיש געווען (נישט די בריוו, נאר די הכחשה) און האבן מעיד געווען אויף די איומי רצח.
וילכו הפרענקען לצעוק על נפשם, האבן די ראזנער - טעללער פרענקעישע אידן געגאנגען צו רבני מאנסי,

אבער די אנדערע רבנים האבן געגעבן די פאלגענדע צעטל, הכחשה על הפתקא המזוייפת שהובא על ידי הקורא לעצמו "דבר האמת"

זאג מיר קרני צבי טייערער, דו שעמסט זיך נישט???? דו שרייבסט אויף די פאר אשכנזים וואס זענען נסחב געווארן מיט רשעות צו דיין כת, "פרענקען" ווער איז שלמה ארז אויב נישט א פרענק??? ווער איז שלמה ארז'ס שווער??? וילכו הפרענקען, שרייב ביטע ויילכו מוכי פרענק, די געשלאגענע פון די פרענקען., און אגב, אמאי היה הפגנה בתל אביב נגד הרב מלב ט...????

איז יעצט קרני, כאפ דעם אטעם, און נעם א קאלט געלזל מילעך און שאר ארויף די ארבל, (און אויב ביסטו נישט דער רבי אליין, רעד זיך דורך מיט דעם רבי'ן דער חכם ארז'ים) און שיס צוריק, מיט טראכטן אדער אן טראכטן
דער עיקר שרייב זייער לאנג, דער עולם זאל מיינען אז דו ביסט גערעכט, און נישט האבן קיין כוח צו ליינען אלעס וואס דו שרייבסט, און דיר נישט קענען אפפרעגן....


איך ענדיג מיט א אנטשולדיג צו דבר האמת, אבער איך האב מיך נישט געקענט איינהאלטן, דערפאר האב איך דא געשריבן.

[דבר האמת]

ביטע אלע געשרייבאכטס, לייגט'ס אין אנדערן אשכול
נ.ב. ירושלים, האסט מיר געשפארט אביסל ארבעט. עיין באשכול השני

[דבר האמת]

בעגראונ"ד
נאכדעם וואס קאשוי'ער רב שליט"א'ס געוועזענער איידעם איז פארכאפט געווארן צום כת,
האט הרה"ק מקאשוי זיע"א זיך געוואנדן צום ראש הכת אליין, און נאכ'ן נישט געענטפערט ווערן,
האבן די רבנים געמאכט דעם פאריגן דאקומענט וואס איך האב געלייגט

און יעצט קרני צבי טייערער, שיס צוריק כדרכך בקול רעש גדול, ווי ירושלים האט גוט געשריבן...

[דבר האמת]

בעגראונ"ד
נאכדעם וואס די רבנים אין מאנסי זענען געסטראשעט געווארן מיט'ן ארגסטן, וואס דערפאר איז דער קול קורא למעשה נישט ארויסגעקומען בראש כל חוצות
האבן די רבנים דאך געזען א פליכט צו לאזן וויסן דעם ציבור די שעדליכקייט פונעם כת,

דערפאר האבן זיי געהייסן פאר כמה עסקנים צו מפרסם זיין דעם בריוו, וואס איך לייג דא צו.

(וכנ"ל קרני איך ווארט אויף דיינע "קלוגע" ענטפער'ס.

[שמעקעדיג]

די מכתב פנימי איז איינס און א גוטס, כ'האב גוט געלאכט.
און דאס דארף צו זיין א אמת'ע בריוו?? הא הא.

[אויסדריקלעך]

די מכתב פנימי איז איינס און א גוטס, כ'האב גוט געלאכט.
און דאס דארף צו זיין א אמת'ע בריוו?? הא הא.

איך גלייב נישט אז ס'איז אן אמתע בריוו. איך ווייס אז זיי זענען פארריקט, אבער עד כדי כך?

[קרני צבי]

בעקגראונ"ד:
אין שנת תשנ"ח, איז געווען א גאנצע סובמאטאכע, ובלע"ז "מחלוקת". וכידוע ומפורסם אז ביי א "מחלוקת" קען מען נישט פארדינען נאר פארלירן.
גרעסערע מענטשן ווי קאשויער רב זצוק"ל אדער לב טהור חסידים האבן שוין נכשל געווארן בגשמיות וברוחניות בשעת המחלוקת.
אין שנת תשנ"ט, איז די מחלוקת פריש אנגעצינדן געווארן. וכן נמשך עד שנת תשס"ד (כמדומה), מחמת סיבות שאין כאן המקום לפורטם.
אבער, ס'איז געווען לכולי עלמא א געהעריגע מחלוקת, מיט קלארע צוויי צדדים.
יעדער מוז מודה זיין אז כאטש איין זייט האבן דא פארגרייזט, די שאלה איז נאר וועלעכע.
אצינד, יענע מחלוקת אבד זכרה. הגה"צ מקאשוי זצוק"ל איז שוין בעולם האמת.
כפי המיטב הידוע לי, כל בניו וחתניו שיחיו, ווילן נישט בשום אופן אז די מחלוקת זאל אויפגעמאכט ווערן על שמם.
קהל לב טהור דרימנוב, האט א סטאקפייל פון יענע ביטערע צייטן. אבער זיי זענען נישט אינטרעסירט דאס צו עפענען, זיכער נישט צו פארשפרייטן, ווייל זיי זוכן נישט צו פוגע זיין בכבוד הגה"צ מקאשוי זצוק"ל, וואס (לפי דעתם, כמובן) האט זיך א ביסל פארנארט פון אינשי דלא מעלי (ג"כ לפי דעתם, כמובן), און האט זיכער חרטה בעולם האמת אויף דעם (לפי דעתם כמובן). ועוד יותר, זיי זוכן זיך נישט צו רייצן מיט קאשוי, נישט מיט קאשוי אין בעדפארד און נישט מיט קאשוי אין וויליאמסבורג און נישט מיט קאשוי אין מאנסי. לפי שיטתם, מאי דהווה הווה. באשר הוא שם איז דא אייניקלעך וואס זענען סיי פון הגה"צ מקאשוי זצוק"ל און סיי להבחל"ח האדמו"ר מלב טהור שליט"א, ומה בצע לעורר חטאות ישנים ועוונות נרדמים ומחלוקת שאבד זכרם.
ווען איך האב געבעטן די "הכחשה" פון ידידי .... ני"ו פון קהל לב טהור דרימנוב, האט מיר יענער געפרעגט פארוואס איך דארף דאס, האב איך געדרייט אהין און אהער. אצינד איז ער געוואור געווארן פונעם גאנצן ענין דא, האט ער מיר געוואלט כמעט איינשלינגען לעבעדיגע הייט, היתכן? איך וועק אויף די מחלוקת. שוין, האב איך אים מסביר געווען וואס איז דא פארגעגאנגען, יעצט צום שלוס:

די פאלגענדע מעסעדזש, האט מיר געבעטן איינער פון די חשובע יונגעלייט פון קהילת לב טהור איבער געבן:
ביטע, יעדע בריוו וואס דו ברענגסט ארויס פון אלטע פרשיות, האט אן ענטפער, אבער די ענטפער איז פוגע בכבוד פון געוויסע חשובע רבנים אדער דיינים אדער סתם עסקנים. א חלק פון זיי האבן חרטה אויף אלע זאכן, און רובם טאמער נישט אלע זענען נישט אינטרעסירט ביים עפענען די אלטע וואונדן.
לכולי עלמא, איז עס מער נישט נוגע, קיין פרישע אייניקלעך פון קאשויער רב זצוק"ל וועלן שוין לכאורה נישט קומען צו קהל לב טהור דרימנוב פאר סוף האלף השישי. אזוי אויך די אייניקלעך וואס האבן שוין מתקרב געווען וועלן שוין לכאורה נישט אפלאזן קהל לב טהור דרימנוב בגלגול זה. הרב טעללער האט שוין קינדער פונעם צווייטן פרוי, זיין ערשטע פרוי האט שוין לאנג לאנג צוריק (10 יאר?) באקומען א גט וכתובה, אזוי אז די גאצנע פרשה איז נישט מעלה ומוריד.
רוב צעטלען, פאשקווילן, פסקים וכדו' זענען געשריבן מיט א ציהל עפעס אויפצוהטוהן, נישט צו עפענען א טויזנט יעריגע מחלוקת.
על כן אחי חביבי, בעל-דבר האמת, חדל לך ממעשים שאין לך הנאה בהם. שלא תכריח אותנו לפרסם גם את כל החומר שבידינו שלא יוסיף כבוד לקהילת קאשוי החשובה ולא לרבני מאנסי שיחי'. ויסכסך לחינם בין משפחות חשובות בישראל שכבר הצליחו ב"ה ביגיעה רבה להשכין שלום ביניהם.
והגם שיש מחלוקת על קהילת לב טהור, הוא נוגע לענינים אחרים, דיה לצרה בשעתה ואין מערבין שמחה בשמחה.
עד כאן המעסעדזש.

יעצט מיינע ווערטער, ר' איד טייערער, איך האב שוין מצליח געווען צו ארויס באקומען אלע כתבים פון קהל לב טהור, למשל: א בריוו פון הרב העלבראנץ שליט"א אודות די פרשה, וואס רירט אויך אהן די ווייטאגליכע פרשה פון די שטוב מענטשן פון הגה"צ מקאשוי זצוק"ל, אזוי אויך אסאך בריוון וואס זענען געשריבן געווארן צו רבני מאנסי שיחי' וואס מ'זעהט קלאר אז ס'איז נישט געווען חשש מיתה און נישט קיין סטראשונגען נאר פשוט מ'האט גרעדט ללבם בדברי טעם ותורה. ועוד ועוד בריוון וואס מ'זעהט קלאר למי החותמת ולמי הפסולים. אבער וואס טויג דאס מער?
אז קהל קאשוי יצ"ו רופט זיך אליין אן צו באשמוצן קהל לב טהור יצ"ו, נו, פארשטייט זיך, האבן זיי נישט קיין ברירה נאר צו צוריק ענטפערן. אבער סתם אזוי צו מפרסם זיין און זיך דיסקוטירן אויפן שניי פון פארגאגענע יארן, וואס טויג דאס?
צום שלוס, די בריוו בשם הראזנערס איז מזוייף, אבער איך ברענג נישט - ביז דערווייל - די בריוו פון זיי וואס איז מתפרסם געווארן אינעם איד ועוד ווייל עס איז נוגע בכבוד משפחתם החשובה מיט וועם זיי האלטן זיך גוט, האלטן מיט די שמחות איינעם צום אנדערען. מאי דהווה הווה.
אנא אל תתן את ידך סתם לחרחר ריב. האסט עפעס דאקומענטן וואס ווייזן אז קהל לב טהור דרימנוב איז "יעצט" צריך תיקון, נו, קען איך דיר גארנישט זאגן. אבער סתם אלטע מעשיות, איז ממש איבעריג.
בברכת שים שלום.

[ירושלים]

די מכתב פנימי איז איינס און א גוטס, כ'האב גוט געלאכט.
און דאס דארף צו זיין א אמת'ע בריוו?? הא הא.

איך גלייב נישט אז ס'איז אן אמתע בריוו. איך ווייס אז זיי זענען פארריקט, אבער עד כדי כך?

אויב קרני צבי לייקנט דאס נישט, מאכט אסאך סענ"ס אז ס'איז אמת
אבער איך ווייס נישט, מ'דארף זיך גוט נאכפרעגן

[ירושלים]

אין שנת תשנ"ח, איז געווען א גאנצע סובמאטאכע, ובלע"ז "מחלוקת". וכידוע ומפורסם אז ביי א "מחלוקת" קען מען נישט פארדינען נאר פארלירן.

כפי שהמציאות הוכיחה שהכת הפסידה בגדול

כפי המיטב הידוע לי, כל בניו וחתניו שיחיו, ווילן נישט בשום אופן אז די מחלוקת זאל אויפגעמאכט ווערן על שמם.

אך זעה נישט אז קאשוי זאל פירן די מלחמה, דבר האמת האט געברענגט עפעס דאקומענטן, אבער קאשוי כנראה קיינע אייניקל פון קאשוי רב דרייט זיך דא אין קאווע שטיבל (חן חן להם)

וואס (לפי דעתם, כמובן) האט זיך א ביסל פארנארט פון אינשי דלא מעלי (ג"כ לפי דעתם, כמובן), און האט זיכער חרטה בעולם האמת אויף דעם (לפי דעתם כמובן).

זאג מיר ביסט אויפן קאפ געפאלן, א מחלוקת פירט מען "לפי דעתם" וואו איז דער דעת תורה, וואו איז דער דעת אנושי, וואו איז לפחות דער גלאטער דעת בעל הבית???? נאר וואס לפי דעתם דארף מען נישט קיין דעת, נאר אלעס ווערט פארקויפט פארן רבי'ן
און אגב פון וואו איז די זיכער קייט אין קאשוי'ער רב'ס חרטה, אולי וויינט ער יעדע נאכט אויף דעם שם במרומים, ומעתיר בעדם שינצלו מציפרני....

ווען איך האב געבעטן די "הכחשה" פון ידידי .... ני"ו פון קהל לב טהור דרימנוב, האט מיר יענער געפרעגט פארוואס איך דארף דאס, האב איך געדרייט אהין און אהער. אצינד איז ער געוואור געווארן פונעם גאנצן ענין דא, האט ער מיר געוואלט כמעט איינשלינגען לעבעדיגע הייט, היתכן? איך וועק אויף די מחלוקת. שוין, האב איך אים מסביר געווען וואס איז דא פארגעגאנגען,

גיב אכט דער רבי זאל נישט וויסן אז דו שרייבסט דא, ווייל ווען ער וועט געוואר ווערן, וועסטו כאפן מכות (לפי (חוסר) דעתם), חוץ אויב ביסטו דער רבי אליין, מעגסטו טוהן וואס דו ווילסט.

די פאלגענדע מעסעדזש, האט מיר געבעטן איינער פון די חשובע יונגעלייט פון קהילת לב טהור איבער געבן:
ביטע, יעדע בריוו וואס דו ברענגסט ארויס פון אלטע פרשיות, האט אן ענטפער, אבער די ענטפער איז פוגע בכבוד פון געוויסע חשובע רבנים אדער דיינים אדער סתם עסקנים. א חלק פון זיי האבן חרטה אויף אלע זאכן, און רובם טאמער נישט אלע זענען נישט אינטרעסירט ביים עפענען די אלטע וואונדן.
לכולי עלמא, איז עס מער נישט נוגע, קיין פרישע אייניקלעך פון קאשויער רב זצוק"ל וועלן שוין לכאורה נישט קומען צו קהל לב טהור דרימנוב פאר סוף האלף השישי. אזוי אויך די אייניקלעך וואס האבן שוין מתקרב געווען וועלן שוין לכאורה נישט אפלאזן קהל לב טהור דרימנוב בגלגול זה. הרב טעללער האט שוין קינדער פונעם צווייטן פרוי, זיין ערשטע פרוי האט שוין לאנג לאנג צוריק (10 יאר?) באקומען א גט וכתובה, אזוי אז די גאצנע פרשה איז נישט מעלה ומוריד.
רוב צעטלען, פאשקווילן, פסקים וכדו' זענען געשריבן מיט א ציהל עפעס אויפצוהטוהן, נישט צו עפענען א טויזנט יעריגע מחלוקת.
על כן אחי חביבי, בעל-דבר האמת, חדל לך ממעשים שאין לך הנאה בהם. שלא תכריח אותנו לפרסם גם את כל החומר שבידינו שלא יוסיף כבוד לקהילת קאשוי החשובה ולא לרבני מאנסי שיחי'. ויסכסך לחינם בין משפחות חשובות בישראל שכבר הצליחו ב"ה ביגיעה רבה להשכין שלום ביניהם.
והגם שיש מחלוקת על קהילת לב טהור, הוא נוגע לענינים אחרים, דיה לצרה בשעתה ואין מערבין שמחה בשמחה.
עד כאן המעסעדזש.

זאג דעם ידיד זיינעם, אז יעדע מאל וואס ס'וועקט זיך אויף א פרשה, קומט אפיר די אלטע אויך.


אבער דאך קרני צבי דו האסט א גוטע פעדער, אולי הייב אן שרייבן מעשיות וואס מיר וועלן מער גלייכן, און ליינען מיט גרויס אינטערעס.

[דבר האמת]

דא וועל איך יעצט ציטירן וואס איך האב דערהאלטן אין אישי
פון א חבר פון ארץ ישראל

נישט אז יעדע ווארט איז 100% אמת
אבער אסאך אמת שטייט דארט יא ליידער
און דאס וועט צייגן פאר "שמעקעדיג" און "אויסדריקלעך" אז דער מכתב פנימי איז ליידער אמת
(גראדע באקומען פון א געוועזענער חבר הכת)

[quote=]
יוכבד זהו שמה. יוכבד מביטה בי בעיניה הגדולות בנות שמונה השנים, לא מרפה.

בשבוע האחרון כך נדמה, לוותה אותי כצל. בוקר, צהריים וערב.

כשהערתי את ילדיי, שישנו שנת ישרים כל אחד במיטתו, שקמו לקול: בוקר טוב, שוקו חם וארוחה מזינה, היא הסתכלה עליי כ...אומרת: אני קמה לבד, כל בוקר במיטה אחרת, אני זו שמכינה וטורחת, אימא בכלל לא לידי!

כשילדיי לבשו בגדיהם, והתלבטו איזה נעל לנעול היום. היא התכסתה למול עיניי בלבוש שחור, שמשאיר רק פיסת פנים ונעלה נעליים קטנות ממידתה שלוחצות כל כך, ואוי לה אם תעז לחולצן .

כשהם חזרו מלימודיהם ואני היטיתי אוזן קשבת, היא הסתכלה בעיניים מקנאות, כי לאימא ואבא שלה לא מרשים להיות ביחד איתה.

כשכעסתי על ילדיי והרמתי קול, היא צרחה אליי בלי קול- עלי לא צועקים, אותי מכים במלקות בשוט, בקולבי מתכת ובכיסא.

שילדיי נכנסו להתקלח במים חמים, עיניה קפאו אל מול עיניי, בזמן שאותה הענישו במקלחות קפואות של מים קפואים בחורף הקנדי המושלג.

נזכרתי בעיניה, בעבדות שכופים עליה, בתרופות הפסיכיאטריות שנותנים לה ללא צורך וללא אבחנה רפואית, במעבר כל לילה מבית לבית, כדי לשבור את רוחה, את ישותה, את הזהות העצמית שלה ולהפוך לצל אדם, לשפוטה. ונזכרתי באימא שלא יכולה להתנגד, כי היא מפוחדת עד מוות, כי גם היא סופגת מכות והתעללויות ולמרות שרוצה כל כך לגדל את ילדיה באהבה, כמוני, כמו אימהות רבות אחרות, היא פשוט, כבולה אסירה בידי הכת.

יוכבד ממשיכה לצבוט בי בעיניה הגדולות, המתחננות שמנסות לשמור על שפיות. שפיות של ילדה בת 8 שמגיל קטן, רק רוצים לחנך אותה מחדש, לאבד את אישיותה, שתהיה תלושה , בודדה שתרגיש תלות וצורך בכת האכזרית הזאת שלוקחת לבבות טהורים והורסת אותם.

ויוכבד ועיניה המושפלות , הכואבות שדוקרות בי, ללא הרף—לא לבד!!! כמוה יש עוד כ-130 ילדים שכלואים, מתענים, בידי כת אפילה שמתימרת ומציגה עצמה כחרדית ההולכת בצווי ה' ובדרך התורה, מתבדלת וקיצונית, ביחד עם הוריהם!

סיפורי הזוועה סביב כת זו- מרטיטים ומזעזעים. אי אפשר להישאר אדישים. ככל שתחקרו אודותיה, כך כאב הלב יעמיק והיכולת להאמין שיש בני אנוש שחיים כך, לא תרפה מהמחשבה ומהרגש.

"לב טהור" זהו שם הכת, שם תמים וטהור שמחביא מאחוריו סבל אנושי, עבדות, איבוד השפיות והאני עצמי של אנשיה.

בראש הכת עומד שלמה הלברנעץ, שבעברו היה חילוני בשם ארז הלברנץ, חוזר בתשובה, שנתוודע לחסידות, התרשם ממנה ובנה לעצמו קהל חסידים מילדים ונערים נושרים, לאחר ניתוקם מהוריהם.

קיומה של הקהילה הקיצונית, המתבדלת והשנויה במחלוקת אינו חדש: מאז תחילת שנות התשעים, נקשר שמה בפרשיות שונות, ובהן כאלה שהגיעו לטיפול משטרת ישראל, ה-FBI ובתי משפט בישראל ובארה"ב. הלברנץ אף ריצה עונש מאסר בארה"ב בגין חטיפת ילד מהוריו. והעדויות, מסמכים והקלטות המאמתים אותן, שלפיהן מפעילים ראשי הקהילה אלימות קיצונית, שליטה מחשבתית ומניפולציות פיזיות ורגשיות, הן רבות.

בשנת 1990 עזב את ישראל, עם שפוטיו, לאחר שציווה עליהם לנתק קשר עם משפחתם "משום שהוריהם" כך טען "רוצים רק ברעתם". לאחר שניסה להתיישב בארה"ב ונתגלו מעלליו, הוצאו נגדו בקהילות החרדיות החשובות בארה"ב, פשקוילים המתארים את אכזריות הכת, וזוהי לשונם:

"שלמה העלבראנץ הלזה, תחת מסווה האדמו"רות, עשה מעשים חמורים מאוד, אשר כל השומע תיצלינה שתי אוזניו", כך כתבו בגילוי דעת "נכשל בעוון עריות. גזל בחורים מחיק הוריהם וניתקם מהם אחת ולתמיד. צבר הון תועפות של מיליונים מבני ישראל התמימים לבית גנזיו, כדרך הרמאים. ציווה לחסידיו להתפרד מנשותיהם, ביניהם משפחות גדולות של שמונה ועשרה ילדים, בשביל שלא הסכימו הנשים להצטרף לחסידות. היכה הרבה פעמים אשתו בלי חמלה, וגם נשי חסידיו במו ידיו, ומסביר שזה מוציא כוח הטומאה שבהם ומכניס הקדושה. הנהיג בישיבתו ליתן מכות לחסידיו שהם עבדיו עד כדי התעלפות והזלת דם. מושחת מאוד בכל המידות הרעות ומצטיין במידת אכזריות ומתענג לראות כאשר יהודים מצטערים ומסתגפים…

…זאת בקשתנו אליכם. אם אינכם מאמינים כל הכתוב לעיל, אל תבטלו את הנ"ל לומר שהכל הבל, כי בזה גורמים שאנשים אחרים ייפלו גם כן ברשתו של שלמה העלבראנץ. מוטב שתשאלו את כל חסידיו בעבר, ויאמתו את הדברים, וכל מה שעליכם לעשות הוא להיות מוכנים לשמוע סיפורים שעות על גבי שעות. הורים יקרים, היזהרו בנפשות בניכם. השגיחו עליהם בעינא פקיחא".

"..מנוגדות לדרכי התורה והיראה… תחת מסווה של חסידות ועבודת השם, באופן מבהיל אשר לא היה כמוהו בדורותינו. על כן מודיעים אנו שאסור ליקח לקח מפיו ולהשתייך לחבורתו בשום מגע ומשא".

בשנת 1999 שלטונות ארה"ב הוציאו צו גירוש להלברנץ לישראל ובעקבות זאת הוא הגיע לקנדה, ושם ביקש מקלט מדיני כפליט שסכנה מרחפת על חייו בישראל. לא ברור מה גרם לשלטונות הקנדיים להיעתר לבקשתו, אך בסופו של דבר ייסד הלברנץ את חצרו וחסידותו, בעיירה הקטנה סנט אגט במחוז קוויבק שם הוא יושב עד היום. הקהילה מכונה "לב טהור" וגם "חסידות רימינוב". ההערכות מספרות על עשרות עד מאות מעריצי הכת מתגוררים בישראל ובארה"ב. החסידים שאינם מתגוררים במתחם הקהילה בסנט אגט מאמצים את אורחות החיים הקיצוניים של הכת, מקדשים את ספריו של הלברנץ וכפופים להנחיותיו. למשל, משפחה המתגוררת באזור חרדי במרכז הארץ, שילדיה מתחנכים בחינוך ביתי, וההורים מקבלים מהלברנץ הוראות יום-יומיות.

הם מפתים אנשים קשי יום ונערים נושרים, אנשים שמרגישים שחטאו ורוצים לחזור בתשובה. מתנהגים אליהם בעדינות, ברגש ובהבנה, עד שחודרים אל ליבם. הם גורמים להם למכור את רכושם ולהעביר כספם לקרן המשותפת לכת, ולברוח אל הקהילה בקנדה, ללא ידיעת ההורים והמשפחה. כאשר הם מגיעים לשם ונתפסים בציפורניהם, אז מתחילה מסכת של התעללויות בשם הדת, סיגופים ונטילת תרופות כדי לכפר על חטאיהם.

את הרוב מנתקים לגמרי מהמשפחה, אלו שיכולים לשמור על קשר, עושים זאת על ידי מעקב צמוד של שיחות הטלפון, מצלמות נסתרות ובשומרים/ות מטעם האדמור. בחלק מהמקרים, גם כשנודע על פטירת ההורים, הם לא הורשו לשבת שבעה.

את הבנים והבנות מגיל קטן מחתנים נגד רצונם ועם מי שהאדמור בוחר להם ללא קשר לגיל ולהתאמה.

ילדה בת 14 עם גבר בן 40 (עפ"י עדותה, לאחר שחולצה מהמקום ע"י יחידת חילוץ שנשכרה לשם כך) ועברה התעללות קשה והוכרחה לקחת כדורים פסיכיאטריים.

אחות של יוכבד- מרים- אשר רצו לחתנה עם ילד לוקה בשכלו ובגלל שהתנגדה נכלאה למשך חודשיים(!!) במרתף. ואלו רק שתי דוגמאות מתוך עשרות. הוא מכריח להתחתן וגם להתגרש ללא רצונם או החלטתם. הכול לפי החלטתו ורצונו להתעמר ולהתעלל, וכמובן שהנישואין והגירושים לא לפי תורת ישראל. ברגע שהוא מרגיש שמישהו מתקומם הוא מפריד משפחות שלימות, לשם חינוכם מחדש, מפזר את הילדים בין משפחות שונות בקהילה האבא מקבל מכות ונשלח לאסוף תרומות למען הקהילה. האימא, לאחר שהאבא יוצא, מותקפת על ידי עושי דברו של הרב ומקבלת אף היא מכות. כשהאב חוזר הוא נלקח לשיחה אצל הרב שיכולה להימשך למשך 9 שעות עד לנץ החמה ועד בכלל.

האוכל המותר בכת הוא רק לחם וירקות, ולכן רבים מאנשי הקהילה סובלים מתת תזונה ומחלות. מה שמוסיף וגורם להם עוד יותר להשתגע ולאבד את הרצון לחיות. בנוסף, כולם חייבים לצום, ברב ימות השבוע, כולל הילדים! בימים מסוימים ובתור עונש מקובל.

חברי הקהילה נשלחים לאסוף תרומות "שנורר" בערים שונות לקופת הקהילה, ובזמן זה עושה האדמור כרצונו, בנשי ובילדי הקהילה.

לאחר חזרתם מאיסוף התרומות הוא מכריח אותם ללמוד ולשמוע את הרצאותיו עד לשעות הקטנות של הלילה, והם מתוך חולשה ועייפות מסכימים עם כל הנאמר להם.

תינוקות לאחר לידתם מופרדים מאימותיהם. תינוקות נפטרו שם, וההורים אינם יודעים את סיבת המוות.

הוא בודה מצוות וחוקים חדשים, שלא על פי דעת התורה ומציג עצמו כחרדי.

עודד טוויק- הוא הדוד של יוכבד, אחי האם. יוכבד עם עיניה הגדולות והמתחננות על נפשה, היא סמל המאבק בשבילו, למען אותם ילדים, אותם משפחות שעוברים שואה נפשית יום יום ואין מציל.

במשך שנתיים, הוא אוסף עדויות של אנשים שניצלו מהתופת הזאת, מידי הכת האכזרית הזאת וללא הצלחה. כאשר ביקר את אחותו בקויבק, מעוז הכת,(שהייתה כל העת במעקב צמוד), הוא ראה חיים מושלמים. חברי הכת דאגו להביא לבית אחותו מוצרי מזון שונים. הילדים נאספו והוחזרו לבית. ועודד קיבל את הרושם שאחות אומנם התחרדה מאוד, אך חייה סבירים. כשהמשיך את טיולו בארה"ב, וסיפר לאחד מאנשי הקהילה שביקר את אחותו בקויובק, הוא שאלו בזעזוע, אם מדובר על קהילת לב טהור. שעודד השיב בחיוב, הוא החל לספר לו על הכת האכזרית שבה נתונה. עודד סירב להאמין. שהגיע לארץ החל לחקור את הדבר וכך התגלתה לו האמת המרה על אחותו ששבויה בידי כת שטנית זו.

יחד איתו נלחמים עוד עשרות משפחות שבני משפחתם שבויים שם, אך מעדיפים לפעול בעילום שם, כדי שמשפחתם לא תקבל עונשים בגלל פעילותם.

עודד, חוזר ואומר כל הזמן שעל כולנו להתאחד ולפעול למען אותם ילדים אומללים ומשפחות מסכנות, הוא יודע שרק לחץ מול הממשל הקנדי, אולי ישים קץ לתופעה מסוכנת זו ויגרם ללכידתו של הלברענץ והשמתו מאחורי סורג ובריח. לאורך כל השיחה, שנמשכה שעה ארוכה, הוא מדגיש באוזניי, "כל מה שסיפרתי לך (והוא סיפר הרבה, הדברים לא נכתבו, בגלל אכזריותם והקושי לעכל אותם), הם רק קצה קצהו של הנעשה. הדברים איומים ונוראיים עוד יותר".

עודד והנלחמים למען שחרור הילדים והמשפחות קוראים לכולם לבוא וליטול חלק בהפגנה שתיערך היום(יום שני), מול שגרירות קנדה בתל אביב, ברחוב נירים 1 בשעה 5 . והוא מסיים במשפט: "כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו הציל עולם מלא".

.[/quote]
עד כאן ככתבו וכלשונו

[דבר האמת]

און דא איז די צווייטע זאך וואס ער האט מיר געשיקט אין אישי


ילדים עוברים התעללות ואף אחד לא מונע את זה"
משפחות נפגעי "כת הטליבאן" יפגינו היום מול שגרירות קנדה, לאחר שלטענתן הרשויות לא עושות דבר כדי לסייע לילדיהם ונכדיהם שמוחזקים אצל מנהיג הכת, שלמה הלברנץ בקוויבק. "הוא מחליט מתי זוגות יתחלפו, מתי הם יתגרשו", מספר אב לאחד המאמינים. להפגנה תגיע גם אחת מנשותיו של גואל רצון: "לאנשים שנמצאים במקום כזה אין יותר רצון וערכים משלהם"
אלינור פוקס | mako | פורסם 14/10/13 07:13:28

"בני שלוש צריכים להיטהר במקווה לפני טקס החאלקה, גם אם המקווה קפוא"
צילום׃ צילום ביתי
כששאול, אחיה של אורית כהן חזר בתשובה, משפחתו קיבלה אותו בזרועות פתוחות ואפילו התקרבה לדת בעצמה. אבל אז, כשהתחיל להתרחק ולהיעלם הבינו בני המשפחה שלא מדובר בהתחזקות רוחנית בלבד. "אין לנו התנגדות לחזרה שלו בתשובה או בעיה עם היותו חרדי. אין לנו גם בעיה עם אידיאולוגיות הזויות ככל שיהיו", כהן מבהירה, "הבעיה הייתה שלא ראינו בזמן לאן הוא נופל. רק לפני שנתיים, כשהתחלנו לקרוא ולחקור בעניין הקהילה אליה השתייך בקנדה הבנו שהוא בצרה והוא נתפס על ידי גורו בתחפושת של רב, אדם שמשעבד את האנשים סביבו, מנתק את האנשים מהמשפחה שלהם המתנגדת לכת וכך משיג עליהם שליטה מלאה".
אורית, שבשנים האחרונות לא מקיימת כל קשר עם אחיה, היא רק אחת מבני המשפחה הישראלים הרבים של חברי קהילת "לב טהור" המתגוררים בקנדה, ובראשם עומד שלמה הלברנץ. אורית מנהלת בשנים האחרונות את המאבק למען התערבות הרשויות בארץ ובקנדה במתרחש בתוככי הקהילה. קהילת "לב טהור", לה דבק הכינוי "כת הטאליבן", בשל כיסוי הגוף והראש הקפדניים שחייבת כל אישה להתכסות בה החל מגיל שלוש, ממוקמת בקוויבק, קנדה, מאז שמנהיגה הורשע בחטיפת קטין בארה"ב וגורש. מאז, הספיקה הכת לעלות לכותרת בעקבות תחקירים ועדויות המציגים תמונה עגומה של פגיעה בילדים הכוללת הכאה, נישואי קטינים והעברתם מבית לבית כדרך קבע, כמו גם חוקים קפדניים כלפי נשים. למרות החשיפות, הקהילה נותרה בעינה ללא התערבות הרשויות, מלבד משפט שמנהל כיום בנו של מנהיג הקהילה, נתן הלברנץ, שעזב את הכת ודורש בימים אלה משמורת על ילדיו.
היום בשעה 17:00 יפגינו משפחות חברי הקהילה ותומכיהן מול שגרירות קנדה ברחוב נירים 3 בתל אביב בדרישה מהרשויות להתערב בנעשה בשטח המדינה. "ישנם 137 ילדים שמתעללים בהם ואף אחד לא מונע את זה", אורית מדגישה.
"אין כל קשר בין הלברנץ ובין רב"

"לב טהור" היא אמנם קהילה חרדית, אך למשפחות חבריה חשוב להדגיש כי אין מדובר כאן בדת או ברב שרוחשים לו כבוד. מנדל הורוביץ (66), חרדי המתגורר בירושלים ניסה לשמור על קשר עם בנו במשך שנים רבות, עד שלפני כשמונה שנים החליט הבן לנתק קשר באופן סופי. "לפני כ-22 שנה הבן שלי הגיע לחתונה של אחותו בארה"ב ושם הוא נתקל בו, בלברנץ. מאז הוא עבר להתגורר בארה"ב ומשם עבר לקנדה", מספר הורוביץ ל-mako, ספק בעצב ספק בכעס, ומבהיר: "אני חרדי הדוק ואין שום קשר בין שלמה לבין רב – רב עושה חופה וקידושין וזה הכל. הוא נכנס לחיים שלהם, מכתיב מה מותר, מה אסור ומתי. הוא מחליט מתי זוגות יתחלפו, מתי הם יתגרשו".
הורוביץ, שנהג לבקר בתוך הקהילה ואף פגש את הלברנץ מספר פעמים, מספר כי המשיך לשמור על קשר הדוק עם בנו ונהג לבקר אותו מדי שנה, למרות שנחשף להכאות שספג מצד חברי הכת בהוראת הלברנץ, עד שיום אחד בנו ניתק כל קשר. "אשתו של בני רצתה לעזוב את הכת ולהתגרש. שלמה אמר לו: 'אנחנו צריכים את הכסף אז תגיד לה שתקבל את הגט רק אם תשלם עשרת אלפים דולר'. כששמעתי על זה, הגעתי לשם, והודעתי שאדאג שהכת תוחרם אם הוא לא יתן לה את הגט. בשלב מסוים הוא התחיל לפחד, נתן לה את מה שרצתה, ירק לי בפרצוף, כינה אותי אוכל נבלה וטרפה וקרע את הבגד לאות זה שאני יותר לא קיים מבחינתו". כיום יש לבנו שלושה ילדים, אך מנדל אינו זוכה לראותם.
"אצלנו מותר להכות רק מגיל שנתיים"

הבן עזב את הכת ומנהל משפט משמורת על ילדיו. שלמה הלבראנץ
צילום׃ צילום ביתי
קרובי המשפחה של חברי הקהילה זועקים לעזרת הציבור והרשויות ומעידים כי נחשפו לשיטות חינוך נוקשות. בין השאר, הן כוללות הכאות, עונשים הכוללים המתנה בקור המקפיא של קנדה ללא לבוש מתאים ושיחות הפחדה על גורל נשמתו של הילד, הנמשכות שעות במקרה של התנהגות ילד הסוטה מהדרך שמכתיב הלברנץ. כמו כן, לפי עדויות, נאסר לחגוג לילדים ימי הולדת ובגיל שלוש, לפני טקס החאלקה (טקס התספורת הנערך לילדים בגיל שלוש), הם מצווים לרחוץ במקווה לצורך "היטהרות", גם אם מדובר במי קרח בימי החורף הקפואים. "אחד הילדים, בן פחות משנה חטף סטירה בראש", מספרת עדת ראייה, "הזדעזעתי לחלוטין ושיתפתי את מלכה, אשתו של שלמה הלברנץ, לפני שהכרתי אותה. היא אמרה לי בתגובה: 'זה באמת לא בסדר. אצלנו מותר להכות את הילדים רק מגיל שנתיים'. לא האמנתי".
"כמו בכל כת מוחקים למאמינים את סולם הערכים ויוצרים במקומו אחד חדש. בראש סולם הערכים מוצב מה שאומר 'המנהיג', ונושאים כמו משפחה מקבלים חשיבות שולית", אומרת אורית. הורים אחרים לילדים שחברו לקהילה מספרים כי תוך זמן קצר הפכו ילדיהם לבני אדם שונים לחלוטין ואף קיבלו שמות חדשים. עם זאת, חלקם חוששים לספר את סיפורם ולהיחשף מחשש שבני משפחתם, ילדיהם או נכדיהם יענשו ויאלצו לחוות סבל נוסף על ידי חברי הקהילה.
"אם זה קורה במשפחות האלה זה יכול לקרות לכל אחד", אומרת אחת האימהות שבתה, שהייתה קרובה אליה מאוד, ניתקה עימה קשר. "תתעוררו ותבינו", היא פונה אל הציבור, "הספרים האלה מסתובבים היום בכל הארץ. זה שהאדם הזה שוחרר מהכלא וממשיך לעשות את מה שעשה בעבר - זה בושה לכל הרשויות. תחשבו על כאב של אמא שכל דקה ודקה חושבת באיזה נידוי או איזה עונש נמצאים עכשיו כל אחד מהיקרים שלה, ששואלת את עצמה בכל יום אם תזכה מתישהו לחיות חיים נורמליים ולזכות ליום אחד שמח".
"אם המדינה הייתה מתערבת בפרשת גואל רצון - היו פחות נפגעים"

"מעיין מרים. "גם אבא שלי כתב מכתבי התרעה וזכה לתשובות לא רציניות
צילום׃ רועי ברקוביץ'
להפגנה שתתקיים מחר תצטרף נפגעת כת נוספת – מעיין מרים, מי שהייתה לאחת מנשותיו של גואל רצון וחשפה את אשר התרחש בבית בספרה "נביעת אמת". "כמו אותם הורים שזועקים עכשיו, גם אבא שלי כתב מכתבי התרעה וזכה לתשובות לא רציניות. המדינה העלימה עין למרות כל הסימנים והעדיפה להמשיך לשלם לנו קצבאות במקום להתערב. כידוע - אם היו פועלים בזמן - התופעה לא הייתה מגיעה לממדים האלה ופחות נשים וילדים היו נפגעים. צריך להבין שאם המדינה לא תתערב, המצב ימשיך והציבור הוא שבסופו של דבר יצטרך לסבסד את השיקום של כל האנשים האלה".
מעיין מציינת, כי "אם מישהו אומר לעצמו שמדובר ברצון החופשי של האנשים שכלואים בכת, חשוב להבין שהאנשים שנמצאים במקום כזה אין יותר רצון וערכים משלהם. הרצון היחידי שלי למשל היה מה גואל רוצה ומה הוא מכתיב. אם הייתי פועלת לפני הרצון שלי הייתי מתחילה ללמוד משפטים לפני עשור ולא בגיל 33. הייתי לומדת והולכת לעבוד בעבודה מכובדת יותר מלנקות לאנשים את השירותים. במצב הזה לא יכולים להגיש תלונה: רוצחים אותך בפנים, אין לך אישיות. יש לאנשים במצב הזה כוח לפעול למען המנהיג שלהם אבל אין להם את הכוח לקום ולעזוב.
"מגיעות אליי פניות מהורים לילדים שנפלו לכת ואם המדינה לא תתייחס לנושא הכתות באופן רציני ותעגן אותו בחקיקה אנשים ימשיכו להצטרף לכתות כצאן לטווח. הנואש של לב טהור חשוב אבל הוא רק חלק מהסיפור. חבל שעולות הצעות חוק שטויות לפעמים בכנסת וכשזה נוגע לחיי אדם זה לא מספיק חשוב".
>> "המורדת" של גואל רצון סוגרת חשבון

שוב פעם עד כאן ככתבו וכלשונו

[קרני צבי]

אויך באקומען ביי אישי פון א חבר אין ארץ ישראל, ליידער איז יעדע ווארט 100% אמת.
=======================

בס"ד
נכתב על ידי קרוב משפחה רחוק הדר בארץ ישראל שלא מעורה בסיפור לפי מיטב ידיעותיו והפרטים על אחריותו והפרסום לפי בקשתו
אמא קטנה עם לב טהור
ביקוריו של הברנש
"קחו, קחו" אמר הברנש... ואחי עמדו קפואים במקומם והביטו בערימת הממתקים שהוצבה מול פניהם. "קחו" פקד הברנש בחוסר סבלנות בולטת. "קחו כבר". הילדים הביטו זה אל זה ואליי, ואני שידעתי את גודל המצווה המוטלת עלי, לא נגעתי בדבר. הברנש נראה מאד עצבני הוא פתח את אחד הממתקים ותחב אותו בפראות לפיו של אחי הקטן וסגר את פיו בחזקה. "אל תאכל" צעקתי לאחי "זה לא כשר". התגובה לא אחרה לבוא, כאב צורב של סטירה בוערת ומצלצלת הציף את ראשי, התנדנדתי והרגשתי את המליחות המעורבת של דם המכה ודמעותיי... לא, אני לא אוותר הם לא יגעו באוכל לא כשר! כשעה אח"כ לאחר שהברנש סוף סוף הסתלק, הגעתי עם מלווה לבית החולים הסמוך. הנפיחות על פני הייתה גדולה, אך גם שמחתי בלבי, עמדתי בניסיון הזה, וידעתי שאני חייבת להיות חזקה גם בפעם הבאה.
אמא אמרה לי שלעת עתה אין לנו ברירה, אנו חייבים לעבור את הסבל הזה ולהתפלל שהוא יחלוף כמה שיותר מהר.
העזיבה
בוקר, דפיקות נשמעות בדלת, לדירתנו החדשה שמתחת לבית סבא וסבתא, נכנסות מספר נשים שסורקות במהירות את הבית ומפטירות, איזה לכלוך, הן פוקדות עלינו לצאת עמן מיד, הדמעות חונקות שוב את גרוני, לא..., זה שוב הברנש הרע הזה, לא, אני לא אעזוב לעולם..., המרירות מתפוצצת בתוכי וצרחה של צער מתפרצת מפי, כל הילדים, כולם, לא מפסיקים לצרוח ולבכות, הן רואות את התנגדותנו ומזמינות לביתנו את אחת מנשי הקהילה, אליה אנו מצטרפים בחוסר רצון בולט, כאשר הלב הומה, אולי, אולי בכל זאת יש תקווה.
הבוקר שלמחרת...מובילים אותנו לאולם ענק, שם אנו רואות את אנשי הקהילה, את אמא, את סבא ואת סבתא, הלב מתפוצץ מהתרגשות, חוזרים סוף סוף הביתה. לאחר כחמש דקות מתחילים כולם לעזוב את האולם ואנו מבינים לאט, לאט שהביתה לא נחזור כבר, הייאוש וההשלמה מנסים כבר לחדור דרך טבעת המרירות שמציפה אותי, לא גם עתה אני לא אוותר, אנו נשמור על כשרות ועל צניעות כמו בבית. משליכים אותנו בדירה אחרת, רחוק, רחוק מביתנו וללא מילים, משתדלים להבהיר לנו שלבית ולאמא לא נחזור לעולם, אם לא הספקתם להבין עד עתה, הברנש הרשע הוא אבא שלי.

אמא עם לב טהור
(שמואל ב" י"ב ד") "ויבוא הלך לאיש העשיר ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאורח הבא אליו ויקח את כבשת האיש הראש ויעשה לבא אליו"
הלב מתחמץ כשאני רואה בעיני רוחי את בתי בת השבע וחצי משתדלת בחירוף נפש ממש, לשמור על דרכי האבות שקבלה, אפילו שאחיה הקטנים, אט אט ומבלי משים, מתפתים לברק המזויף של הרחוב, בדמות אוטו צעצוע חדש, בדמות קשת לשער, ועוזבים לנגד עיניה, לנגד הדמות שלי, שהיא מנסה לשאת, את החינוך שספגו בדמי שלי בבית. אינני יודעת למה להתפלל, אם האמת והמרירות יתקררו בליבה, היא תלך אחרי אותו רחוב שהאכזריות הדקה של הוריה החדשים הכפויים מובילה את אחיה אליו, ואם לא...היא כל-כך רזה כבר, ממש עור ועצמות עקב סירובה לאכול אוכל שלא מגיע ממני, מי יודע איפה זה יסתיים...
ערב יום כיפור
שלום אמא זומם הקול בחביבות מעושה בצד השני של קוו הטלפון, אמא את בטח תשמחי לשמוע שהתכנית שלנו מתקדמת, בקרוב, בעזרת השם יתברך שמו, טפטף הקול את הארס החוצה מבין שיניו, בקרוב נוכל להחזיר לך את ביתך, את תיהני ממנה, לאט, לאט היא הופכת להיות גויה גמורה...בכי ללא דמעות שכבר תמו עולה בליבי שאני רואה בעיני רוחי את צמותיה שהם גזרו לה במהלך שנתה מונחות ליד הפאות הגזורות של אחיה, שהקריב אותן על מזבח צעצוע חדש שקבל, נראה שהשנאה המוסווית ליידישקייט של הוריה מביאה את הייאוש להתחיל לכרסם גם בליבה שלה, היא ממשיכה להתנגד אם כי יותר ויותר באפיסת כוחות ורצון...
התחלת המעשה - "ולרש אין כל כי אם כבשה אחת אשר קנה"
"אני סופר עד שלוש, אם לא תתחילי לזוז את יודעת מה יהיה בסופך!", אחד, שתים וש... הרושם של הדלת הכניסה לבית שהוא שבר בפראות ושל הכיסא שהושלך לא מכבר על גיסתי בביתה, לא הותיר לי כל ברירה ולאחר שנגררתי על כרחי בתחילת הדרך המשכתי אח"כ ללכת מעצמי, כוחות הנפש והגוף שהחלו לחזור אליי לאחר שבחסדי השם הוא החליט לעזוב אותי ואת הקהילה עדיין לא הספיקו. בנסי ניסים נודע הדבר לכמה מאנשי הקהילה שדלקו אחרינו ולאחר דין ודברים חריף הם הצליחו להוציא אותי מידי הרשע, לא לפני שמצאתי את עצמי מושלכת ארצה בחמת זעמו. הקב"ה שמע לתפילותיי והשוטר שהגיע ובירר עמי שאיני רוצה בנוכחות הרשע בסביבתי והעובדה שהוא ממילא כבר הסתלק מהבית, הביאו לכך שהמשטרה המקומית הודיעה לו שהוא מורחק מאזור הקהילה עד להודעה חדשה.
אני חוזרת אחורה יותר - "ולרש אין כל כי אם כבשה אחת אשר קנה"
מעולם לא היה שלום בית בביתנו, הוא טרח בדרכו העקיפה והחלקלקה ליידע את כולם על מסירות הנפש שלו בהחזקת אשה חולנית, כלומר אותי. אכן גם את התרופות שהתחלתי לקחת לאחר נשואיי, עקב יחסו המשפיל, הוא מנע ממני בתירוצים מתירוצים שונים, הן כלפיי והן כלפי הרופא שגם אותו הוא ידע לסובב בערמה. הוא ידע בדרכו המשפילה והדוחה, לסחוט ממני את כל כוחותיי, הבית היה צריך תמיד להיות מבריק, תמיד גם ידעתי שצרכי הרפואיים כמו גם צרכי הבית ידחו מול ערימת ספרים חדשה שהתאווה לקנות. הוריי אחי והקרובים לי ידעו מאז נישואיי, שביתם לא תוכל להניח את כף רגלה בביתם, הם לא ידעו על הזוועות שהוא מחולל בביתנו, גם אותם הוא ידע לסובב בחלקלקות לשונו.
כך שאני, מנותקת למעשה מכל קשר אחר בקהילה השתדלתי להשקיע בילדיי ובחינוכם את שאריות האהבה שנותרו בי הם היו כל עולמי.
"כל עוף למינו ישכון ובן אדם לדומה לו"
בסופו של דבר את רצונו האמתי הוא לא הצליח, וגם לא יכול היה, להסתיר, הוא רצה חברה אחרת, אצלנו בקהילה הוא מעולם לא הסתדר, כל תוכחה שהוא שמע מהנהלת הקהילה לוותה בחירופים וגידופים ממנו, איך אפשר שלא, הרי הוא ראה את עצמו כמנהל האמתי של הקהילה, שעל פיו יישק דבר, כל דבר שדרשו ממנו הוא עשה בהיפך, דווקא. בקשו ממנו ללמד את הנערים והוא לימד דווקא את הקטנים וההיפך, סיפרו לי שכיוון שיש איסור עישון בקהילה, מיד לאחר שעזב את הקהילה, הוא החל לעשן כמו קטר, כמעט עד מותו. אם משהו התנגד לו, לא היה מעצור לנקמתו, אם כי הרבה יותר מאשר הוא הסתיר ודרש ממני להסתיר הוא היכה אותי בלעג הנסתר ובחוסר ההערכה לכל דבר שעשיתי. כאשר שמעתי שמועה שהוא נכנס לשידוכים, לא ידעתי את נפשי משמחה ותקווה, שהוא ימצא סוף סוף בת-זוג אחרת, שמי יודע אולי תוכל להעמיד אותו במקומו הראוי לו ובכל אופן תפטור אותי, ולו מעול המחשבה על מה שהוא מעולל ומתכנן לעולל לי.
בסופו של דבר הוא עזב את הקהילה לאחר שצפצף על התחייבותו לבית הדין שלא להעליל על הקהילה לשלטונות; הוא ישב שעות בתחנת המשטרה וחפש ונבר בכל רע שיוכל לומר עלי ועל הקהילה; ולאחר שצפצף על שטר ההסכמה לבוררות עליו אני והוא חתמנו מתוך מטרה לסיים את הנישואין העגומים ביננו.
השאיפה לנקמה
יש סוג כזה של אנשים, כולם מכירים אותו, שסכנה להימצא במחיצתו, הקב"ה ברוב רחמיו, שם בפיהם את קול נקישת הנחש, אותו הם לא יכולים להימנע מלהוציא לעתים תדירות ובכך הם מזהירים את סביבתם מלהתקרב אליהם, ואוי למי שנופל ברשתם... כל עוד אתה במחיצתם, הם לא מפסיקים מלהתרעם עליך בתלונה מסותרת וכאשר אתה מעוניין להיפרד מהם, כל כולם תאווה בוערת לנקום בך על מה שלדעתם עוללת להם. הרשע חזר לקנדה במטרה ברורה לנקום בי אישית ובקהילה בכלל, זאת לאחר תקופה לא קצרה בה הוא התחנן לחזור אלי ואל הקהילה. הוא למד כיצד לשבת שעות על שעות עם נציגי השלטון, ובין עלילה לעלילה, לחפש ולדוג בדיוק מקרוסקופי, את הנקודות בהם הסתתו חודרת לליבם ושם להרחיב ולהרחיב את בקע השקר במהלומה אחר מהלומה של פטיש ההסתה. ואכן יותר ויותר נודעת לציבור ההתעללות שהוא העביר אותי דרך דין התורה ביננו.
הנקמה
אף אחד לא חלם שהוא מסוגל בחלקלקות דבריו להביא לפשיטה של כ50 עובדים סוציאליים על הקהילה, בדיעבד שמחנו כאשר שמענו בטלפון את קולו קורא לחבר מרעיו לסעודת ראש חודש ולחגיגה, על כך שקהילת "לב טהור" תתפרק בהקדם, הוא ראה בעיני ליבו בשמחה רבה ילדים מבועתים שנתלשים מחיק הוריהם, הוא ראה את הצער המחריד שהוא תכנן לגרום מתממש לנגד עיניו, אם כי איני מאמינה שמאורע כזה היה מספק את תאוותו הרצחנית ליותר מאשר יום או יומיים, הוא סבר כך היות והוא ראה רכבים של השירות הסוציאלי הקנדי חוזרים עם ילדי הקהילה, הוא לא ידע שהפשיטה אך הוכיחה ההיפך. ואנו שמחנו היות וידענו שהפשיטה רק הוכיחה שכל המדובר על לב טהור הינו עלילות שווא.
ויקרא רבא אמור ל"א "ברכיה מלך, זה משה, דכת' ביה ויהי בישורון מלך (דברים לג, ה). אסור ברהטים, שגזר עליו הקב"ה שלא יכנס לארץ ישראל. בשביל מי, בשביל רהטים של מי מריבה, הה"ד המה מי מריבה (במדבר כ, יג). ר' יהודה משלו משל למה הדבר דומה, למלך שגזר ואמ' כל מי שילקוט ויאכל מפגי שביעית יהו מחזירין אותו בקומפון, והלכה אשה אחת בת טובים ובת גניסים ולקטה ואכלה מפגי שביעית, התחילו מחזירין אותה בקומפון. והיתה צווחת ואומ' בבקשה ממך אדני המלך תלה את הפגין הללו בצוארי, כדי שלא יהו הבריות/ אומ' דומה שנמצא בה דבר של ערוה או דבר של כשפין".
העובדים הסוציאליים בלשו בקפדנות ביערות שליד הקהילה ותרו אחרי כלי עינוי ומשחית למיניהם, הם עברו בית בית וקהילה ובדקו ביסודיות את ילדי הקהילה מכף רגל ועד ראש ותרו אחר סימני מכות, שלוש משפחות מהקהילה שקרובי משפחתן השתתפו בהלשנה על הקהילה נלקחו לחקירה ואכן התלוננו על כך שבתקופה שהרשע היה בקהילה הם ספגו ממנו מכות לא פעם ולא פעמיים.
העובדים המשיכו לבדוק את הקהילה ולהלן ממצאיהם, היו בתים בהם חסרו מברשות שיניים או שהיו מברשות שיניים חדשות ולא משומשות, היו פרידיג"ידרים עם ירק אחד או שנים רקובים, היו מקומות בהם נמצאה כביסה לא מקופלת.
וכן ככלל במרבית הבתים היו כלים לא רחוצים בכיור, העובדים הסוציאליים דרשו חד-משמעית שכל ילד יתרגל לשטוף את כלי האוכל שלו בכיור בסיום, הארוחה, הם דרשו שבעה בגדים לכל ילד (בגד ליום), הם אסרו הימצאות של כביסה מלוכלכת בבית, לדבריהם הבית בכללות צריך להיות מצוחצח כמו בית של גוי בלי ילדים, אסור שימצא סיר ריק על הגז.
נמצא קיר שחור שהיה צריך שיפוץ וכן נמצא חור ברצפה מתחת לאחת המיטות, ובכלליות דרשו העובדים הסוציאליים שיפוץ לבתי הקהילה.
כמו כן ראתה אחת העובדות הסוציאליות ילד משחק בחוץ ודרשה מאמו לא להשגיח עליו מהצד אלא לשחק עמו יחדיו פן יינזק ח"ו, כן דרשו העובדים שהחדר בו מתבצעים הלימודים יענה לכללי הבטיחות המחמירים של קוויבק.
ואח"כ, אח"כ הגיעו ולקחו את ילדיי...
המצב נכון להיום
לא חלמתי שהקהילה כולה תבחן בבית המשפט, לא חלמתי שהקרבן הראשון לתאוות הנקמה והניצחון של הרשע יהיו ילדיו, הוא אגב הודיע שאין לו עניין בהם מעבר לכך שהם ייגזלו מלב טהור, כשם שהוא הודיע לסבתו שבאמת אין לו עניין אף בי. לא חלמתי שמי שהיה יועץ הנישואין שבית הדין סידר לי יהיה זה שייקח אח"כ באכזריות את ילדיי, גם הוא במטרה להשחית את החינוך שנתתי להם ולהיפטר מהם אח"כ ללא כל נקיפת מצפון. לא חלמתי שאעמוד מנגד לילדיי ובפרט לבתי הבכורה המשוועת אליי ואהיה כבולה מלעשות מאום, הצער כה רותח, זיכרון הרשעות כה ממוטט, עד שלרוב איני מעוניינת ואיני מסוגלת להיזכר במשמעות המציאות האיומה בה אני נמצאת.
ישועת השם כהרף עין
כל העובדות בסיפור הובאו מתוך מכתבי חני העלבראנץ ששימשו כמעין תצהיר שלה בבית הדין החרדי במונטריאול שדן בעניינה ובעניין בעלה נתן העלבראנץ.

עד כאן מה שקבלתי באישי, אבל מה שקבלת אתה באישי הוא סך הכל "פרייע מידיע" שאפשר לראותו היום באינטרנעט, זה אינו שווה אפילו לצור על פי צלוחיתו לא רק בעניני לב טהור, רק בכל ענין וענין.

[ירושלים]

אני נהנה לראות את דבר האמת, מתנגח עם קרני צבי, וחזור.
אבל הפעם קרני'לע הגזמת קצת
קודם, רואים שהכתבה שלך, הולך בדרך של כל הכת, באריכות גדולה, אבל שום מילה לא תואמת את השניה.

ואגב אני מכיר טוב את הרב נתן אלברנץ שנפל קורבן לאביו הרשע מרושע, ואחיו נחמן, ששניהם ברוב רשעות ניסו לחסל אותו אחת ולתמיד (לא צריך אקדח לחסל בנאדם, כפי שאתה לבד מבין)
וזה שכל הקהלה (לך תדע) תומכת בהם, זה לא בדיוק, והפחד כ"כ חזק שמה, וכ"א מפחד מהצל שלו.

ולכן אכן רואים שכמעט כל מי שפרש משם התקלקל (סליחה, לא היה להם ממה להתקלקל)

ואם נתן נשאר חרדי, צריכים ללכלך עליו כ"כ

אכן זהו דרך של לב ט....


(ואגב אמאי הרבי בר????, ואמאי לקחו לו את הבת???? ואמאי העיף את זו'???? ואמאי לקחה הממשלה את הילדים של נתן מאמם???)
תענה לעצמך, כי אני יודע התי' (וגם אתה)

[יהודי שפוי]

שמעתי מידידי תושב קרית רימנוב יע"א. שכל החתימה שחתם ר' שלום פאלאק, על הקול קורא, כאילו שקהילת לב טהור היו אצלו ואיימו על הרבנים ברציחה, זה גופא נחתם תחת איום של הרה"ח ר' מענדל גרינוואלד ני"ו שכפה אותו לכך (כופין על המצוות!). ואחר כך כתב בכתב ידו (לא חתימה על טופס מודפס) שלא היו דברים מעולם. ובקשתי מידידי הנ"ל (דובר אמת) שיואיל בטובו לחפש העתק הכתב של ר' שלום פאלאק והבטיח לי למצאו. ואי"ה מיד כשישלח לי העתק הכתב אפרסמו לכם ידידי וחבירי.
ולגבי עצם הענין, לו יצוייר שרבני מאנסי אכן כתבו וגזרו וחתמו, איזה תוקף יש להם ולדבריהם, מעולם לא עברתי על דברי חברי ואכתוב את דברי באשכול השני, אך לא כעת כי אם כשאתפנה בס"ד, כנראה ביחד עם קבלת הכתב של ר' שלום פאלאק.

ברוך שומר הבטחתו לישראל



וזה לשונו:
כשבאו אלי לחתום זאת לא הרגשתי טוב, [size=200]והייתי בלחץ גדול, [size=150]על כן חתמתי זאת. ואין אני נותן שום היתבר בשמי לרדוף את הרב הלבראס (העלבראנץ) ולא קבלתי שום עדות בפניו, ועדות שלא בפניו לא מהני ולא מידי, ע"כ לענ"ד אין שום היתר לרדפו ח"ו, ולהשומע תבוא ברכת טוב.
וע"ז בעה"ח ל"ד באומר תש"ס
שלום פאלאק.[/size][/size]

א סך הכל:
1) מה שאמר בעל-דבר האמת שהמכתב לא נתפרסם ברבים, היתל בנו, כי אמנם לא נתפרסם במאנסי, מחשש גילוי הזיוף על ידי רבני מאנסי בעצמם. אמנם נתפרסם בכל חוצות ירושלים עיה"ק. כמו שכתוב הרוצה לשקר ירחיק עדותו.
2) מה שכתוב בכתב יד על הפתק שהמכתב לא נתפרסם ברבים מחמת איומי רציחה הוא כתב יד הרה"ח ר' מענדל גרינוואלד ני"ו, שרפו ידיו מחמת שראה שאין הרבנים מסכימים להתיר לו את הרציחות.
3) שני קאר-סערוויסן באו לר' שלום פאלאק באייר תש"ס, לאחר שהמכתב נתפרסם בכל ארץ ישראל, ואמרו שיש בקהילת לב טהור אנשים שמסוגלים לרציחה. ככל הנראה קאר סערוויסן אלו נשלחו על ידי הרב ר' מענדל גרינוואלד בעצמו במחיר שוה לכל נפש.
4) מיד שיצאו הקאר סערוויסן, נכנס הרה"ח ר' מענדל גרינוואלד ני"ו לר' שלום פאלאק שליט"א, וקיים בו כופין על המצוות, ור' שלום פאלאק היה "בלחץ גדול"...
5) איך שלא יהיה, כל שליחות הקאר סערוויסן היה בשנת תש"ס, ומכתב הרבנים היה אמור להיות כאילו בשנת תשנ"ט (שלמעשה לא הוציאו פסק זה מתחת ידיהם).
6) אחרי שהמכתב נתפרסם, לא נפל אפילו שער אחד ארצה משערות הרבנים הגאונים הצדיקים רבני וגאוני ואבד"י מאנסי נרם יאיר נצח. אפילו לא משערות הרב ר' משה גרין שליט"א והרב ר' יחזקאל גאלד שליט"א, שלא רצו אף לחתום על ההכחשה, לא אירע להם מאומה. ונמצא שכל אלו שמדברים על רציחה ואיומים מדברים בעצם על הצד השני ולא על קהילת לב טהור.

ועכשיו, אני מניח מעותיי על קרני הצבי, ומצטרף לבקשתו של ידידי הנ"ל, אל נא אחיי תרעו לצער משפחות חשובות ולעשות מריבה ביניהם.
ולידידי ירושלים, אני מברך "וראה בטוב ירושלים..."

[יהודי שפוי]

[שעפסעלע]

קראנטע באריכטן גיבן אן, אז רב העלבראנס מיט רוב פון זיין קהילה, זענען היינט ארויסגעפארן מיט באסעס פון זייער ביז יעצטיגע שטעטל, אין זענען אינטערוועגענס צו ווענקאווער קאנאדא, א צווייטע געגענט, גאר ווייט פון מאנטריאל, אין ער פלאנט זיך דארט צו באזעצן מיט זיין קהילה.

עטליכע פון זיין קהילה זענען נאך יא פארבליבן אין די ביז יעצטיגע ישוב, אכטונג צו געבן, אין עס פארקויפן ווייטער.

[ביליג]

ארויפגעברענגט

[מאן דאמר]

פונקט האב איך געזעהן דעם גאלדמאן, העלבראנס׳עס רעכטע האנט, פאריגע וואך דא אין אמעריקא, שנארן פאר די מוסדות

[א איד]

און וויפיל האסטו עם געגעבן?

[סאשי פיש]

וויאזוי האסטו געגעבן מיט די הענט אדער מיט די פיס?