יש להם על מה שיסמוכו (קונטרס אוסף קולות)
- ראש הישיבה
- שריפטשטעלער
- הודעות: 792
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך נאוועמבער 06, 2013 4:35 pm
- האט שוין געלייקט: 914 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1109 מאל
-
- וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
- הודעות: 1029
- זיך רעגיסטרירט: פרייטאג מאי 11, 2012 1:00 pm
- האט שוין געלייקט: 1704 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 310 מאל
דעת תורה האט געשריבן:היסטאריקער, מנא לך הא? לפי דבריך דארף יעדער איד זיך אויסוועלן איין קולא אין די גאנצע תורה, וזהו. מער טאר ער נישט מקיל זיין.
די גמרא זאגט אין עירובין קלאר לא ליעבד כי קוליה דמר וכי קוליה דמר, אוודאי מעג מען מקיל זיין, אבער נישט נעמען פון יעדען זיינע קולות
עיין עירובין דף ו׳ ע״ב ( תורתיך שעשועי ה׳ ויחי) מקולי ב"ש ומקולי ב"ה רשע
היסטאריע קען מען נישט פארדרייען..
-
- שריפטשטעלער
- הודעות: 1717
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יולי 23, 2013 9:42 pm
- האט שוין געלייקט: 1778 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 2305 מאל
ס'איז מיר נישט אויסגעקומען קיין צייט מראשית אחרית צו באווארענען כמה וכמה נקודות וואס ס'האט זיך פארצויגן דא אינעם אשכול
ערשטענס איז מיין כוונה נישט געווען מיט עפענען דעם אשכול צו מאכן הלצות ובדיחות, כ'האב בעצם געוואלט מלקט זיין אלע לייכטע פסקים מיט וואס איך האב מיך אלס באגעגנט און ס'איז פארשטענדליך א גרויס תועלת מחמת כמה סיבות, קודם כל לידיעה בעלמא איז אויך נישט קיין מילתא זוטרתא, זאת ועוד אחרת אז ווער ס'דארף אמאל נוצן א געוויסע קולא ויש לאל ידו אליין מברר זיין די סוגיא על בוריין צוזען אם יש מקום להקל זאל ער האבן די געלעגנהייט דאס צוטאן.
נאך א וויכטיגע נקודה וואס איך האב אינזין געהאט דערביי אז ס'איז פארהאן יחידים און געוויסע קהילות וואס מאכן אסאך גערודער און זענען זייער פארנומען אראפרייסן רבנים גדולי תורה פון אנדערע קרייזן אז זיי זענען זיך נישט מתנהג כהלכה און זיי זענען מגלה פנים בתורה מחמת אסאך פון די פסקים להקל וואס כ'האב אראפגעברענגט און כ'האף בעז"ה ווייטער אראפצוברענגן און רעדן אלס ווי זיי זענען די איינציגסטע וואס האלטן זיך צום שו"ע און אלע אנדערע זענען נעבעך קאליע געווארן, האב איך געוואלט מיט דעם ארויסברענגן די איראניע ווי די זעלבע חברה פירן זיך און בארעכטיגן גענוג איך נאך קולות וואס איז זייער שווער מיישב צוזיין מיט די הלכה.
ווייטער דאס וואס מהאט ארויפגעברענגט מקולי ב"ש ומקולי ב"ה רשע, ריכטיג, מיין כוונה איז נישט דא מעודד צוזיין אז מ'זאל נאכטון אלע קולות נאר אז מ'זאל טאקע נעמן און באטראכט די כללי פסיקה , ווי אויך איינער וואס איז א בר הכי און קען אליין מלבן זיין די סוגיא און זעהן אז די פסק איז א לעגעטימער פסק זאל ער טוען כטוב בעיניו
ממילא בעט איך זייער אז מ'זאל נישט דא שרייבן סתם הלצות אדער נארישקייטן ס'איז פארהאן א שמייכעל אפטיילונג דערפאר.
ווי אויך ווער ס'געדענקט נאך אינטערסאנטע פסקים איז העפליך געלאדענט אנטיילצונעמן און מוסיף זיין כיד ה' הטובה עליו אבער נעמט און באטראכט אז ערכאות, מאסקאווי קאטשקעס, צומת הגידין וכדומה, זענען נישט קיין קולות וואס איז פארבינדן מיט קיין שום קהילה היות ס'ווערט קאטאגאריש אפגעלייקנט די מינדעסטע שייכות צו די ענינים
צום לעצט וויל איך זיך מתנצל זיין אז היות רובא דרובא שרייב איך פון זכרון, קמא קמא דמטי לידי און איך האב נישט געהאט קיין צייט איבערצוקוקן צו כ'האב אלעס געשריבן ריכטיג וויל איך דאס צו וויסן געבן אז איך ערווארט אז כ'האב געמאכט מערערע גרייזן צו מיט מקורות אזוי אויך איז דא געוויסע פסקים וואס מערערע רבנים האבן גע'פסקנ'ט און איך בין נישט אנגעקומן צו שרייבן נאר איין נאמן, כ'האף מיט די צייט צו פאררעכטן .
ערשטענס איז מיין כוונה נישט געווען מיט עפענען דעם אשכול צו מאכן הלצות ובדיחות, כ'האב בעצם געוואלט מלקט זיין אלע לייכטע פסקים מיט וואס איך האב מיך אלס באגעגנט און ס'איז פארשטענדליך א גרויס תועלת מחמת כמה סיבות, קודם כל לידיעה בעלמא איז אויך נישט קיין מילתא זוטרתא, זאת ועוד אחרת אז ווער ס'דארף אמאל נוצן א געוויסע קולא ויש לאל ידו אליין מברר זיין די סוגיא על בוריין צוזען אם יש מקום להקל זאל ער האבן די געלעגנהייט דאס צוטאן.
נאך א וויכטיגע נקודה וואס איך האב אינזין געהאט דערביי אז ס'איז פארהאן יחידים און געוויסע קהילות וואס מאכן אסאך גערודער און זענען זייער פארנומען אראפרייסן רבנים גדולי תורה פון אנדערע קרייזן אז זיי זענען זיך נישט מתנהג כהלכה און זיי זענען מגלה פנים בתורה מחמת אסאך פון די פסקים להקל וואס כ'האב אראפגעברענגט און כ'האף בעז"ה ווייטער אראפצוברענגן און רעדן אלס ווי זיי זענען די איינציגסטע וואס האלטן זיך צום שו"ע און אלע אנדערע זענען נעבעך קאליע געווארן, האב איך געוואלט מיט דעם ארויסברענגן די איראניע ווי די זעלבע חברה פירן זיך און בארעכטיגן גענוג איך נאך קולות וואס איז זייער שווער מיישב צוזיין מיט די הלכה.
ווייטער דאס וואס מהאט ארויפגעברענגט מקולי ב"ש ומקולי ב"ה רשע, ריכטיג, מיין כוונה איז נישט דא מעודד צוזיין אז מ'זאל נאכטון אלע קולות נאר אז מ'זאל טאקע נעמן און באטראכט די כללי פסיקה , ווי אויך איינער וואס איז א בר הכי און קען אליין מלבן זיין די סוגיא און זעהן אז די פסק איז א לעגעטימער פסק זאל ער טוען כטוב בעיניו
ממילא בעט איך זייער אז מ'זאל נישט דא שרייבן סתם הלצות אדער נארישקייטן ס'איז פארהאן א שמייכעל אפטיילונג דערפאר.
ווי אויך ווער ס'געדענקט נאך אינטערסאנטע פסקים איז העפליך געלאדענט אנטיילצונעמן און מוסיף זיין כיד ה' הטובה עליו אבער נעמט און באטראכט אז ערכאות, מאסקאווי קאטשקעס, צומת הגידין וכדומה, זענען נישט קיין קולות וואס איז פארבינדן מיט קיין שום קהילה היות ס'ווערט קאטאגאריש אפגעלייקנט די מינדעסטע שייכות צו די ענינים
צום לעצט וויל איך זיך מתנצל זיין אז היות רובא דרובא שרייב איך פון זכרון, קמא קמא דמטי לידי און איך האב נישט געהאט קיין צייט איבערצוקוקן צו כ'האב אלעס געשריבן ריכטיג וויל איך דאס צו וויסן געבן אז איך ערווארט אז כ'האב געמאכט מערערע גרייזן צו מיט מקורות אזוי אויך איז דא געוויסע פסקים וואס מערערע רבנים האבן גע'פסקנ'ט און איך בין נישט אנגעקומן צו שרייבן נאר איין נאמן, כ'האף מיט די צייט צו פאררעכטן .
למה נקרא שמו רבי נהוראי, שמנהיר עיני חכמים (עירובין:)
-
- שריפטשטעלער
- הודעות: 2147
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מערץ 18, 2013 1:07 am
- האט שוין געלייקט: 5895 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1719 מאל
איי געס אז עירובין איז די מסכתא איצט פון איינע פון די אהרוני'שע חבורות, וועל מיר צו ווארטן ביז די חבורה וועט האלטן ביי ראש השנה צו זען וואס די גמרא איז דארט מסביר אויף מקולי ב"ש ומקולי ב"ה רשע (הינט: עפעס מיט סתרי אהדדי).
און וואס טוט זיך מיטן "כסיל בחושך הולך"? פון דעם האסטו עפעס פארגעסן.
און וואס טוט זיך מיטן "כסיל בחושך הולך"? פון דעם האסטו עפעס פארגעסן.
האזהרה שהזהרנו מלהיות חפשיים במחשבותינו, עד שנאמין דעות המנגדות לדעות שהביאה התורה, אלא נגביל את מחשבתנו ונעשה לה סייג שתעמוד אצלו - והן מצוות התורה ואזהרותיה.
והוא אמרו יתעלה: "ולא תתורו אחרי לבבכם"... זו מינות. (ספר המצוות להרמב"ם ל"ת מ"ז)
והוא אמרו יתעלה: "ולא תתורו אחרי לבבכם"... זו מינות. (ספר המצוות להרמב"ם ל"ת מ"ז)
-
- מאנשי שלומינו
- הודעות: 80
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך מערץ 21, 2012 11:53 am
- האט שוין געלייקט: 29 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 133 מאל
מעשה ביהודי אחד שפתח לפרנסתו מסעדה חלבית. ביום שישי הראשון, נכנס לחנות יהודי חסידי עם חלוק ארוך וכובע רחב-שוליים, וקווצותיו סדורות לו תלתלים, והוא ניגש למוכר וקונה לחמניה [בולקע] עם חמאה וביצה טרופה לצידה. האיש הולך והמגש בידו, ומתיישב אצל השלחן ומברך בכוונה "בא"י אמ"ה המוציא לחם מן הארץ", ופורס את הלחמניה, טובל פתו במלח ואוכלו ביישוב הדעת.
והאיש בעל החנות משתאה לו, מחריש לדעת מה זה ועל מה זה, האיך התיר לעצמו לאכול פת ללא נטילת ידים?? הוא ניגש לקונה ומתנצל מאוד שאינו נוהג להתעניין במעשי הקונים ובפרט בעניני דת, אבל הוא כולו תמיהה על הנהגתו התמוהה לאכול המוציא בסיאוב ידיים.
"פלא שאינך יודע, " עונה הקונה החסידי, "אין זידיטשויב האט מען זיך פרייטיג נישט געוואשן.".
והאיש בעל החנות משתאה לו, מחריש לדעת מה זה ועל מה זה, האיך התיר לעצמו לאכול פת ללא נטילת ידים?? הוא ניגש לקונה ומתנצל מאוד שאינו נוהג להתעניין במעשי הקונים ובפרט בעניני דת, אבל הוא כולו תמיהה על הנהגתו התמוהה לאכול המוציא בסיאוב ידיים.
"פלא שאינך יודע, " עונה הקונה החסידי, "אין זידיטשויב האט מען זיך פרייטיג נישט געוואשן.".
מכריז רב ינאי "חבל על דלית ליה דרתא, ותרעא לדרתא עביד". (שבת לא:)
-
- שריפטשטעלער
- הודעות: 1717
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יולי 23, 2013 9:42 pm
- האט שוין געלייקט: 1778 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 2305 מאל
מנהג נפוץ אצל חסידים לקדש בשבת בבקר על כוס יי"ש בכוס קטן שאינו מחזיק רביעית
בגלציה שהיו לוקחין תמכא למרור סמכו על פסקו של האדמו"ר ר' נפתלי מראפשיץ ז"ל שיוצאין אף בפחות מכזית ואף ברכו עליו
הגר"י ויינבערג ז"ל בעל שרידי אש התיר לנשים לשורר ביחד עם אנשים כגון זמירות שבת
הגר"י משאש ז"ל מתיר לשמש המטה לאור הנר
רוב פוסקים התירו לצאת יד"ח מצות מצוה בהידור עם מצות מכונה
הרבה פוסקים התירו בזמנינו ללמוד עם הבנות חומש ופרש"י
הגאון חת"ס ז"ל מתיר בתשובה לעשות המציצה בכלי וכן המ"ב מביא דעה זו
הגרי"ד סאלאווייטשיק ז"ל מבאסטאן כפי עדות כמה מתלמידיו אמר שלא לעשות מציצה כלל
בעולם הישיבות מתפללין מנחה קצרה כדי שלא לבטל מלימודן
לדעת הנוב"י אין צריך לחוש כלל לצואת ריה"ח, והרבה פוסקים מקילים באיזה סניף קל.
בגלציה שהיו לוקחין תמכא למרור סמכו על פסקו של האדמו"ר ר' נפתלי מראפשיץ ז"ל שיוצאין אף בפחות מכזית ואף ברכו עליו
הגר"י ויינבערג ז"ל בעל שרידי אש התיר לנשים לשורר ביחד עם אנשים כגון זמירות שבת
הגר"י משאש ז"ל מתיר לשמש המטה לאור הנר
רוב פוסקים התירו לצאת יד"ח מצות מצוה בהידור עם מצות מכונה
הרבה פוסקים התירו בזמנינו ללמוד עם הבנות חומש ופרש"י
הגאון חת"ס ז"ל מתיר בתשובה לעשות המציצה בכלי וכן המ"ב מביא דעה זו
הגרי"ד סאלאווייטשיק ז"ל מבאסטאן כפי עדות כמה מתלמידיו אמר שלא לעשות מציצה כלל
בעולם הישיבות מתפללין מנחה קצרה כדי שלא לבטל מלימודן
לדעת הנוב"י אין צריך לחוש כלל לצואת ריה"ח, והרבה פוסקים מקילים באיזה סניף קל.
למה נקרא שמו רבי נהוראי, שמנהיר עיני חכמים (עירובין:)
-
- שריפטשטעלער
- הודעות: 1717
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יולי 23, 2013 9:42 pm
- האט שוין געלייקט: 1778 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 2305 מאל
הרבה מקילים להמאחרים בתפילת מוסף דר"ה לקדש על מיני תרגימא קודם תק"ש
הגרמ"פ ז"ל כתב בתשובה שלא מצא שום איסור להאזין או לשורר לניגונים שנתחבר ע"י מי שעזב את דרכי התורה (הנידון הי' על הרב שלמה קרליבך ז"ל שרבים לא הבינו את דרכו והחזיקו אותו לעבריין)
בעל שלטי הגיבורים מתיר לאשה לחבוש פאה נכרית ולצאת ברה"ר וכ"פ הרמ"א והמג"א
הרבה פוסקים ומכללם ש"ע הגר"ז פסקו שכיסוי ראש לאנשים שלא בשעת התפילה אין בזה אלא משום מידת חסידות ודלא כהט"ז
הרמ"א כתב שאין לחשוש להוז"ל בשעה שעוסק עם אשתו בעניני אישות
רוב פוסקים ומכללם החת"ס ז"ל נקטו בדעת ר"ת כהמ"כ שהכל תלוי לפי האופק
הגרח"ע ז"ל התיר ג'לטין העשויים מעצמות נבילות וטריפות
הרבה מקילים להקל בתענית בכורים בער"פ ע"י שמשתתפין באיזה סעודת סיום מסכת ואף שאין לו שום היכרות לבעל המסיים
נתפשט להקל לאלו שרוצים לברך הז' ברכות בכל שבעת ימי המשתה להביא פנים חדשות מן השוק ואף שלא היו מרבים בשבילו
רוב פוסקים מתירים לעקור אילן הנושא פירות באופנים המותרים בהלכה ולא חששו לסכנה
הגרמ"פ ז"ל כתב בתשובה שלא מצא שום איסור להאזין או לשורר לניגונים שנתחבר ע"י מי שעזב את דרכי התורה (הנידון הי' על הרב שלמה קרליבך ז"ל שרבים לא הבינו את דרכו והחזיקו אותו לעבריין)
בעל שלטי הגיבורים מתיר לאשה לחבוש פאה נכרית ולצאת ברה"ר וכ"פ הרמ"א והמג"א
הרבה פוסקים ומכללם ש"ע הגר"ז פסקו שכיסוי ראש לאנשים שלא בשעת התפילה אין בזה אלא משום מידת חסידות ודלא כהט"ז
הרמ"א כתב שאין לחשוש להוז"ל בשעה שעוסק עם אשתו בעניני אישות
רוב פוסקים ומכללם החת"ס ז"ל נקטו בדעת ר"ת כהמ"כ שהכל תלוי לפי האופק
הגרח"ע ז"ל התיר ג'לטין העשויים מעצמות נבילות וטריפות
הרבה מקילים להקל בתענית בכורים בער"פ ע"י שמשתתפין באיזה סעודת סיום מסכת ואף שאין לו שום היכרות לבעל המסיים
נתפשט להקל לאלו שרוצים לברך הז' ברכות בכל שבעת ימי המשתה להביא פנים חדשות מן השוק ואף שלא היו מרבים בשבילו
רוב פוסקים מתירים לעקור אילן הנושא פירות באופנים המותרים בהלכה ולא חששו לסכנה
למה נקרא שמו רבי נהוראי, שמנהיר עיני חכמים (עירובין:)
-
- וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
- הודעות: 1029
- זיך רעגיסטרירט: פרייטאג מאי 11, 2012 1:00 pm
- האט שוין געלייקט: 1704 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 310 מאל
דעת תורה האט געשריבן:איי געס אז עירובין איז די מסכתא איצט פון איינע פון די אהרוני'שע חבורות, וועל מיר צו ווארטן ביז די חבורה וועט האלטן ביי ראש השנה צו זען וואס די גמרא איז דארט מסביר אויף מקולי ב"ש ומקולי ב"ה רשע (הינט: עפעס מיט סתרי אהדדי).
און וואס טוט זיך מיטן "כסיל בחושך הולך"? פון דעם האסטו עפעס פארגעסן.
מ׳ דארף נישט ווארטן ביז ר״ה, די גמרא זאגט עס דא אין עירובין ו׳ ע״ב "מקולי ב"ש ומקולי ב"ה רשע, מחומרי ב"ש ומחומרי ב"ה עליו הכתוב אומר (קהלת ב, יד) הכסיל בחשך הולך אלא אי כב"ש כקוליהון וכחומריהון אי כב"ה כקוליהון וכחומריהו"
דערנאך אויף ז׳ ע״א פירט די גמרא אויס, "אמר רב שיזבי כי לא עבדינן כחומרי דבי תרי היכא דסתרי אהדדי"
היסטאריע קען מען נישט פארדרייען..
-
- שריפטשטעלער
- הודעות: 1717
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יולי 23, 2013 9:42 pm
- האט שוין געלייקט: 1778 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 2305 מאל
ס'איז זייער שווער אויף אזויפיל ענינים צו צוברענגן די מקורות, איך וואלט ליבערשט אויסגעניצט די געלעגנהייט ארויפצולייגן מער און מער פון די לייכטע פסקים, און עס איז נאך דא בלי גוזמא טויזענטער פון די סארט, איז אויב איר ווילט דוקא וויסן א מקור פאר א געוויסן פסק איז היינט גאנץ לייכט נאכצוקוקן, אלע ספרי שו"ת ענטהאלטן מפתחות הנושאים, ווי אויך איז דא אסאך אינפארמאציע וואס סורקעלירט דא אויפן אינטערנעט, מ'קען זיך אויך פארבינדן מיט מיר אין אישי און איך וועל גערן פאר אייך צושטעלן די גענויע מקור.
למה נקרא שמו רבי נהוראי, שמנהיר עיני חכמים (עירובין:)
- פיטומי מילי
- ידיד השטיבל
- הודעות: 178
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך דעצעמבער 11, 2013 12:03 am
- האט שוין געלייקט: 68 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 89 מאל