איש עברי האט געשריבן:רבי גרשון איז א פיינער איד, א קלוגער און א געלאסענער, ביי די לעצטע מחלוקה אין פאניוועזש האט ער זיך ארויסגעוויזן צו זיין גאנץ א גוטע פאליטיקאנט אויך, לאמיר האפן אז ער וועט גיין אין די פוסטריט פון הרב שטיינמאן שליט"א פון פירן א הנהגה וואס איז באזירט אויף חכמה איידלקייט און קידוש השם, און זאל מצליח זיין אויסצוהיילן די ליטווישע עדה פון די שווערע וואונדען וואס די ווילדע הנהגה פון הרב שך ז"ל האט אויף זיי איבערגעלאזט
גראדע קוקט אויס ווי ער וועט ממשיך זיין מיט די פייער וואס איז ענטשטאנען צווישען די רייען אינעם ליטווישען לאגער וואס עס קוקט אויס אז עס פארערגערט זיך ליין דא:
ראש המכינה הקדם צבאית בביקור אצל הגראי"ל שטיינמן שליט"א
אתמול, העלה את רגשותיו על הכתב – הרב נתנאל אלישיב מרבני המכינה הקדם צבאית.הרב אלישיב על הרב שטיינמן – ללא שינויי עריכה.
הנה:במחיצתו של הגאון הרב שטיינמן**שלום לכם אנשים טובים!חזרנו זה עתה משבת בבני ברק, שנועדה להפגיש את תלמידי המכינה שלנו עם הציבור החרדי.בערב שבת קיבל אותנו מנהיג הציבור הליטאי, הרב הגאון אהרן יהודה לייב שטיינמן.האיש נולד לפני מאה שנה (!), ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בעיירה הנודעת בריסק, שם היה מקורב לרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק.כשעלה לארץ ב-1946, עבד בתחום היהלומים, אבל החזון איש זיהה את גדולתו ודחף אותו לתפקידים תורניים בכירים בעולם החרדי, בהם ראשות ישיבת פוניבז' לצעירים.**הרב קיבל אותנו בלבביות, ועורר את הבחורים לקחת את החיים ברצינות, שכן לא ייתכן שתכלית הקיום האנושי היא אכילה, שתייה ושינה, כל אלו נצרכים, אבל הם רק אמצעים, התכלית היא לגדול בתורה ולהיות אנשים שאינם חיים בשפלות, אלא ברוממות.כך גם תהיו מאושרים יותר, הבטיח הרב, לא רק בעולם הבא, אלא גם בעולם הזה, כי מי שאין לו עוגן רוחני חזק בחיים (זו כבר השפה שלי…) מיטלטל כל החיים בין עליות ומורדות, בעוד שחיים של תורה מעניקים יותר יציבות, חוסן ויכולת להתמודד עם אכזבות שכל אדם נתקל בהן בחייו.**מה אנשים לא חרדים יכולים ללמוד מדמותו של הרב שטיינמן?קודם כל, תתבוננו על הקיר שמאחוריו.רק בעזה רואים קירות כאלה.כך נראית כל הדירה הקטנה שהוא חי בה.מילה אחת מצדו ועשרות גבירים עשירים פותחים בתחרות מי יזכה לרכוש לו דירת פאר ולדאוג לכל צרכיו, אבל האיש הזה שמדבר בגיל מאה על אושר (עם חיוך על הפנים!) – מאושר בדירתו המתפוררת, הוא לא שואב את השמחה שלו בחיים מהנאות חומריות אלא מדבקותו בתורה.שנית, בגיל מאה, שעה לפני כניסת השבת (זמן לחוץ מאוד עבור רוב הדתיים…), הוא מוצא לנכון לשבת בנחת, לקבל שתי קבוצות של כחמישים בחורים כל אחת, ולעודד ולחזק אותם.מילא זה, הוא עדיין טס לחו"ל מדי פעם כדי לבקר בקהילות חרדיות ולחזק אותן מבחינה רוחנית.האם יש לתופעה הזאת אח ורע במגזר כלשהו בעם היהודי, או אפילו ברחבי העולם?**כשאמרתי לו שהבחורים שלנו מתגייסים לצה"ל בעוד כשנה, ושאלתי אם יש לו עצה עבורם, איך לשמור על יראת שמיים כשהם מחוץ לבית המדרש, לא ניסה להניא אותם מגיוס, כי הוא יודע שזו דרכנו ומכבד זאת, אלא הוא אמר שהעיקר הוא לחיות חיים מרוממים, להאמין בבורא עולם ולזכור שהעולם אינו הפקר, ועל ידי זה הם יהיו חזקים ואף יהיו דוגמה לאחרים.**התהום הפעורה בין אחינו החרדים לבין שאר האוכלוסייה בארץ גדולה מאוד, לא ניתן לטייח זאת ויש צורך בשינויים, אבל חבל מאוד שכשאנשים בארץ חושבים על "החרדים", הם רואים לנגד עיניהם עסקנים פוליטיים צעקניים או קומבינטורים כאלה ואחרים, ולא את דמות דיוקנם של גדולי ישראל, דוגמת הרב שטיינמן.**שבוע טוב!נתנאל אלישיב, עלי
