ב. אפילו עני שבישראל חייב לחזור על הפתחים, וכבר הפליגו רז"ל דלעולם ימכור אדם כל מה שיש לו ואל יפרוש מן הציבור.
ג. מי שאין לו ילדים קטנים בבית אינו מחויב א),וי"א דמחויב ב), וכן נקטינן.
ד. לכתחלה יש לנסוע דוקא לערי הקעטסקילס ג), ובדיעבד אם נסע לפליישמאנס וכדומה יצא ד).
ה. עיקר תקופת הקאנטרי נקבע לחדשי תמוז ואב ה), והמהדרין נוסעים ג"כ לשבתים מפסח ועד סוכות ו), והמהדרין מן המהדרין אף מקדימין משבת הגדול ז).
ו. ומ"מ אף אלו שאין להם באנגעלוי לכל ימי הקיץ ישתדלו לנסוע לכה"פ לד' שבועות ח).
..................
א) דס"ל דעיקר תקנת הקאנטרי תקנו לצורך הילדים הקטנים שהקאנטרי הוא להם כנעלים להולכי יחף, ולפי"ז מי שאין לו ילדים קטנים בבית פטור.
ב) המחמירים ס"ל דהטעם הוא ג"כ משום שמירת עינים ולא משום הילדים גרידא, ולפי"ז פשוט דאין לחלק בין מי שיש לו ילדים קטנים בבית ומי שאין לו. (וב"ה שאכשר דרא בפרט זה, ומעולם לא שמעני מאדם שנוסע סתם למלאות תאוותו).
ג) כן נהגו רבותינו זצ"ל, והסכמת האחרונים דבקעטסקילס גופא אין לחלק בין וואודרידזש לסאוט פאולסבערג וכדומה.
ד) כנ"ל פשוט, ולא מיבעיא להטעם דתקנת הקאנטרי היא משום שמירת עינים פשיטא דפליישמאנס וכדומה אינם גרוע מהקעטסקילס, אלא אף לפי הטעם דעיקר התקנה היה משום הילדים, הסכימו הפסיכיאטערן דשאר מקומי נופש ג"כ מועיל להילדים.
ה) ומשום שני העוברין דעלול שלא יהא חודש אב כ"כ חם, נקבע התקופה כפי לוח ימות החמה ונמצא דלעולם חל התקופה בחדשי יולי ואוגוסט למספרם.
ו) ובפרט אלו שיש להם בתי חורף (ווינטערייז"ד אפארטמענט"ס).
ז) אף שנסיעות שבת הגדול תלוי כמה פעמים במסירת נפש ממש.
ח) הנה בדבר זה נתרבו הדיעות איזה חלק עדיף, ואף שאיני כדאי להכריע, נראה דיש לחלק, דאם תקופת הקאנטרי חל תיכף אחר השבועות כגון אחר שנת העיבור אז חצי השני עדיף, כדאי ליתן רווח בין פרשה לפרשה, ואם חל התקופה מאוחר מחצי תמוז, יש להעדיף חצי הראשון שלא להגיע לימי הסליחות בהול ונחפז.
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך 3 אום משה געציל, רעדאגירט געווארן 0 מאל בסך הכל.
ומי קרי לחינוך השלמה, והא תניא אי זה חינוך היה רגיל לאכול בשתי שעות מאכילין אותו לשלש בשלש מאכילין אותו בארבע? אמר רבא בר עולא תרי חנוכי הוו: (יומא פ"ב ע"א)
דער מחבר ברויך אדרעסירן דאס מענער בלייבן אין די שטאט, ווי אפט ארויסצופארן, ווי צו קויפן סאפער, טו סטעי אר טו גאו, און אויב טאנצן אין נאכט-קלאבן האט א מקור מוסמך.
אי״ה האפענטליך וועט מען אנקומען צו דעם אויך, אבער ביז ווען די מענער קומען צוריק אריין אין שטאט איז נאך דא א שיינע פאר סימנים.
ומי קרי לחינוך השלמה, והא תניא אי זה חינוך היה רגיל לאכול בשתי שעות מאכילין אותו לשלש בשלש מאכילין אותו בארבע? אמר רבא בר עולא תרי חנוכי הוו: (יומא פ"ב ע"א)
רציתי לשאול את כבוד הרב, היות שיש הרבה שנוסעים כיון שמקבלים מעות ב"טעקס ריטערן" (בלע"ז) ומשתמשים בזה להוצאות הקאנטרי, אם מי שאינו מקבל טעקס ריטערן, רק שמשלם, האם גם כן מחוייב לנסוע, אי אמרינן זיל בתר טעמא, שאילו רק נוסעים כיוון שבחודשים אלו של השנה יש להם עודף מעות, או אמרינן דכיוון שדשו בהם רבים מעשה כמנהג המקום וחייבים ללכת.
געפילטע פיש האט געשריבן:רציתי לשאול את כבוד הרב, היות שיש הרבה שנוסעים כיון שמקבלים מעות ב"טעקס ריטערן" (בלע"ז) ומשתמשים בזה להוצאות הקאנטרי, אם מי שאינו מקבל טעקס ריטערן, רק שמשלם, האם גם כן מחוייב לנסוע, אי אמרינן זיל בתר טעמא, שאילו רק נוסעים כיוון שבחודשים אלו של השנה יש להם עודף מעות, או אמרינן דכיוון שדשו בהם רבים מעשה כמנהג המקום וחייבים ללכת.
שאלה גדולה שאלת, ובאמת לא היה לי הזמן עכשיו לעיין כפי הצורך, אמנם מחמת נחיצות הענין גנבתי יום, ולאחר העיון נראה דח"ו להם לפטור את עצמם בטענה גרוע כזו דאינו אלא הדחה בעלמא, ואלפיין עיקערס וכדומה יוכיח, דוק ותשכח.
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך 1 אום משה געציל, רעדאגירט געווארן איין מאל בסך הכל.
ומי קרי לחינוך השלמה, והא תניא אי זה חינוך היה רגיל לאכול בשתי שעות מאכילין אותו לשלש בשלש מאכילין אותו בארבע? אמר רבא בר עולא תרי חנוכי הוו: (יומא פ"ב ע"א)
אי"ה ביים נעקסטען ישיבת בי"ד וועלען מיר עס ארויף ברענגען אויפען טיש...
ומי קרי לחינוך השלמה, והא תניא אי זה חינוך היה רגיל לאכול בשתי שעות מאכילין אותו לשלש בשלש מאכילין אותו בארבע? אמר רבא בר עולא תרי חנוכי הוו: (יומא פ"ב ע"א)
געפילטע פיש האט געשריבן:רציתי לשאול את כבוד הרב, היות שיש הרבה שנוסעים כיון שמקבלים מעות ב"טעקס ריטערן" (בלע"ז) ומשתמשים בזה להוצאות הקאנטרי, אם מי שאינו מקבל טעקס ריטערן, רק שמשלם, האם גם כן מחוייב לנסוע, אי אמרינן זיל בתר טעמא, שאילו רק נוסעים כיוון שבחודשים אלו של השנה יש להם עודף מעות, או אמרינן דכיוון שדשו בהם רבים מעשה כמנהג המקום וחייבים ללכת.
שאלה גדולה שאלת, ובאמת לא היה לי הזמן עכשיו לעיין כפי הצורך, אמנם מחמת נחיצות הענין גנבתי יום, ולאחר העיון נראה דח"ו להם לפטור את עצמם בטענה גרוע כזו דאינו אלא הדחה בעלמא, ואלפיין עיקערס וכדומה יוכיח, דוק ותשכח.
וצריכא, דאי משום אלפיינס איכא למיפרך שכן עשירים הם, ואטו בעשירי עסקינן? והא אין עשירות ועניות מתקיימת במקום אחד, ואי משום דיירי באנגעלות איכא למיפרך שכן מקבלי נכסי טעקס ריטורן, הצד השוה שבהן שכן שוכני ברוקלין הם וחייבים לגלות, אף כל דיירי ברוקלין וחייבים לגלות.
גלות יוד האט געשריבן:ידוע שכשרוצים לעשות תשובה ילבש שחורים וילך למקום שאין מכירין אבל כהיום נשתנה המנהג כשרוצין להתנהג שונה..... אז הולכין בקיץ למקום שאין מכירין וכו'
וכמו"כ כשרוצין לכתוב איזה דבר זר הולכין להקאווע שטיבל.
ומי קרי לחינוך השלמה, והא תניא אי זה חינוך היה רגיל לאכול בשתי שעות מאכילין אותו לשלש בשלש מאכילין אותו בארבע? אמר רבא בר עולא תרי חנוכי הוו: (יומא פ"ב ע"א)
כבוד הרב גם לי שאלה גדולה לשאול הגם מגונה ההכרח לא יגונה.
היות שהעגול המפורסמת של הנשים הנה ממש אצל חלוני בקאנטרע (ידוע כן קרא לה המלך רבי יואליש) ולבושי הטורבאנס מצפצפין בקול עד משמורה השניה של הלילה (זמן שא.. מספרת וכו') וזה מביא לתוצאות לא מנעימים ואכמ"ל כליו"ח. האם אני מחויב למחות לצעוק שששאא בכל כוחי וכונתי או כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה לא לומר שאינה נשמע והוא רחום יכפר עון.
בן תמליון האט געשריבן:כבוד הרב גם לי שאלה גדולה לשאול הגם מגונה ההכרח לא יגונה.
היות שהעגול המפורסמת של הנשים הנה ממש אצל חלוני בקאנטרע (ידוע כן קרא לה המלך רבי יואליש) ולבושי הטורבאנס מצפצפין בקול עד משמורה השניה של הלילה (זמן שא.. מספרת וכו') וזה מביא לתוצאות לא מנעימים ואכמ"ל כליו"ח. האם אני מחויב למחות לצעוק שששאא בכל כוחי וכונתי או כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה לא לומר שאינה נשמע והוא רחום יכפר עון.
הנסין הראה ששום דבר שבעולם לא יועיל לגרש הני נשי יענטאס טאליבענטאס ואף לא למעט קולם, וכפי שסיפר לי ידידי שבחן בעצמו דיותר קל לתפוס זבוב הפורח בידיו (דכידוע להיודעים שדבר זה עולה בקושי רב) מלגרשם, ומ״מ ידוע דרשת חז״ל עה״פ אחצתי וארפנו, דכשהקב״ה מכה את ישראל בורא מקודם רפואה, וכמו״כ לענינו ברא הקב״ה בעל חי קטנה וסקאנק שמו, וזה מועיל הפליא ופלא למכה הנ״ל, א״כ אפשר שכבוד מעלתו יראה לרכוש לעצמו בעל חי כזה ויסגירנו במדור מיוחד לה, וח״ו כשיצטרך לה אז לחפשי ישלחנו.
ומי קרי לחינוך השלמה, והא תניא אי זה חינוך היה רגיל לאכול בשתי שעות מאכילין אותו לשלש בשלש מאכילין אותו בארבע? אמר רבא בר עולא תרי חנוכי הוו: (יומא פ"ב ע"א)
ומי קרי לחינוך השלמה, והא תניא אי זה חינוך היה רגיל לאכול בשתי שעות מאכילין אותו לשלש בשלש מאכילין אותו בארבע? אמר רבא בר עולא תרי חנוכי הוו: (יומא פ"ב ע"א)
בן תמליון האט געשריבן:כבוד הרב גם לי שאלה גדולה לשאול הגם מגונה ההכרח לא יגונה.
היות שהעגול המפורסמת של הנשים הנה ממש אצל חלוני בקאנטרע (ידוע כן קרא לה המלך רבי יואליש) ולבושי הטורבאנס מצפצפין בקול עד משמורה השניה של הלילה (זמן שא.. מספרת וכו') וזה מביא לתוצאות לא מנעימים ואכמ"ל כליו"ח. האם אני מחויב למחות לצעוק שששאא בכל כוחי וכונתי או כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה לא לומר שאינה נשמע והוא רחום יכפר עון.
הנסין הראה ששום דבר שבעולם לא יועיל לגרש הני נשי יענטאס טאליבענטאס ואף לא למעט קולם, וכפי שסיפר לי ידידי שבחן בעצמו דיותר קל לתפוס זבוב הפורח בידיו (דכידוע להיודעים שדבר זה עולה בקושי רב) מלגרשם, ומ״מ ידוע דרשת חז״ל עה״פ אחצתי וארפנו, דכשהקב״ה מכה את ישראל בורא מקודם רפואה, וכמו״כ לענינו ברא הקב״ה בעל חי קטנה וסקאנק שמו, וזה מועיל הפליא ופלא למכה הנ״ל, א״כ אפשר שכבוד מעלתו יראה לרכוש לעצמו בעל חי כזה ויסגירנו במדור מיוחד לה, וח״ו כשיצטרך לה אז לחפשי ישלחנו.
צריכים ליוצר איזה ספרעי בלע״ז שהריח שלה דומה להריח שהסקאנק מוציא לפעמים...
נאר איין הערה, טויש די קעפל צו נטעי געציל אדער עפעס ענליכס...
®
