סיפורים עממיים מתורגמים ללשון המקראית

[ונבנתה העיר]

הפלא! זייט משה מענדלסאהן איז נישט געווען אזא בקי אין תנ"ך...

וכי נחמד הגה צפרים

מלשון דיבור?

אך אוזניים ארנבת לך.

אפשר 'אזני ארנבת'?

[פישלע העררינג]

(איז נישט כסא א לשון נקבה?).

געטראכט די זעלבע.

וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא, וְיָשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת (ישעיהו פרק טז)
יֹשֵׁב עַל-כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא (ישעיהו פרק ו)
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא-שֵׁן, גָּדוֹל (דברי הימים ב פרק ט)

איך דארף אפילו נישט צוגיין צום ספרים שאנק נאכקוקען. גראד ווען איך קום אריין אין בית המדרש זעה איך דעם כסא של אליהו, שטייט דארט בפירוש מיט גרויסע געגילדעטע אותיות: "זה" הכסא של אליהו הנביא זכור לטוב".

[יואליש]

מייסטערפול, הערשי!

ותאמר, זה אויב לי, על כן קרא שמו זאב.

Genius!

[מאטי]

ותאמר הנערה, אך אוזניים ארנבת לך. ויאמר הזאב, שמועה טובה תדשן עצם
.ותאמר, אך ידיים כמלתעות לביא לך. ויאמר, המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה.
ותאמר, אך שיני כפירים לך. ויאמר, שיני אחרוק ותמס.

כ'ווער קראנק פאר התפעלות. הערשי די מאכסט דער עולם זאל גלייבן אין בייבל קריטיק.

[פישלע העררינג]

ותאמר הנערה, אך אוזניים ארנבת לך. ויאמר הזאב, שמועה טובה תדשן עצם
.ותאמר, אך ידיים כמלתעות לביא לך. ויאמר, המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה.
ותאמר, אך שיני כפירים לך. ויאמר, שיני אחרוק ותמס.

כ'ווער קראנק פאר התפעלות. הערשי די מאכסט דער עולם זאל גלייבן אין בייבל קריטיק.

ריכטיגער וואלט געוועהן ווען ער שרייבט אוזני, נישט אוזניים. ס'איז דבוק.

[מאטי]

וואס איז אנדערש פון ידים, שיני.

[פישלע העררינג]

וואס איז אנדערש פון ידים, שיני.

והידים ידי עשו. זעהסט די צווייטע "ידי"? אזני ארנבת איז די זעלבער. אדער איז עס אזני ארנבת, אדער אזניים כארנבת.

[הערשי]

הפלא! זייט משה מענדלסאהן איז נישט געווען אזא בקי אין תנ"ך...

נאריש אויף מערערע שטאפלן.

וכי נחמד הגה צפרים

מלשון דיבור?

כסוס עגור כן אצפצף, אהגה כיונה (ישעיהו לח)

אך אוזניים ארנבת לך.

אפשר 'אזני ארנבת'?

טעות. אזניים כארנבת, כצ"ל.

(איז נישט כסא א לשון נקבה?).

געטראכט די זעלבע.

וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא, וְיָשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת (ישעיהו פרק טז)
יֹשֵׁב עַל-כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא (ישעיהו פרק ו)
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא-שֵׁן, גָּדוֹל (דברי הימים ב פרק ט)

איך דארף אפילו נישט צוגיין צום ספרים שאנק נאכקוקען. גראד ווען איך קום אריין אין בית המדרש זעה איך דעם כסא של אליהו, שטייט דארט בפירוש מיט גרויסע געגילדעטע אותיות: "זה" הכסא של אליהו הנביא זכור לטוב".

אמת. אבער פארט איז א פסוק א שטארקערע ראיה ווי די עמברוידערי אין אייער שול.

[מאטי]

האסט דאס איבערגעטייטשט פון די ענגלישע שפראך הנקרא bunny ears. יעצט ליינט זיך דאס ears like a bunny

[יואליש]

פארשטייט זיך, הערשי, מיר ווארטן יעצט מיט שפאנונג אויף די "השלשה חזיריים קטנים". ס'וועט זיין אינטערענסאנט וויאזוי מ'שרייבט huff and a puff אין לשון המקראית.

[יואליש]

ותאמר הנערה, אך אוזניים ארנבת לך. ויאמר הזאב, שמועה טובה תדשן עצם
.ותאמר, אך ידיים כמלתעות לביא לך. ויאמר, המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה.
ותאמר, אך שיני כפירים לך. ויאמר, שיני אחרוק ותמס.

כ'ווער קראנק פאר התפעלות. הערשי די מאכסט דער עולם זאל גלייבן אין בייבל קריטיק.

ס'איז זייער ריזנעבעל צו זאגן אז די שרייבער פון די בייבעל האבן געזעהן הערשי'ס לעגענדעס, ווי מ'זעהט קלאר אסך לשונות געבארגט פון הערשי'ס מעשיות.



הערשי'ס מעשיות אליין זענען מעגליך געשריבן געווארן דורך עטליכע שרייבער אדער רעדאטקארן. פון איין זייט זעהט מען א פערפעקטע ידיעה און ביבלישע גראמאטיק, אבער פון די אנדערע זייט זעהט מען עטליכע גרייזיגע אויסלייגן. הגם מ'קען דאס אנלייגן אלס א טעות סופר ביים איבערשרייבן.

[הערשי]

יואליש, וואס מיינסטו מיט אויסלייג גרייזן?
ס'דא א וועדה לכתיבת ספרים חיצונים. איך בין מקור H, פארשטייט זיך.
עובדא דתלת חזירי אי"ה קומענדע לאנגוויילע נאכט.

[הערשי]

איש היה בעיר חמת, ולו נער ושמו עצבן. ויגדל הנער ויגמל, ויהי בעל חרון. והיה כאשר יצא ויצחק עם הנערים, ויחרה אפו. ויחרף עצבן בנערים, ויאמר לאחד רק כי לב חמור לך. ויאמר אל השני, אף כי בן נעות המרדות אתה. ויאמר גם אל נער השלישי, קולך ערב כעורב, ותפארת פרה פארותיך. ויתעצבו הנערים אל לבם, ויבואו אל אביהם זועפים ואל אמותם וייבבו. וירא עצבן, וחמתו שככה, וינחם כי פגע בנערים. ויאמר אליהם, אל נא אחי תרעו, כי כמצחק הייתי בכם. וימאנו הנערים להנחם, לא אבו סלוח. וייסר האיש את הנער לאמר, לא טובה הדבר אשר אתה עושה. שמע בני מוסר אביך, ואל תעצב את בני האדם. השנוא עליך לא תגמול אל אחיך, ואהבת לרעך כמוך. ויהי כדבר אל הנער יום יום ולא שמע אליו, ולבו ערל משמוע לקח. ויאמר האיש אל בנו, הנה הגרזן ומלוא חופן סיכים. והיה כאשר יעשן אפך, ובאת אל הגדר החיצונה אשר סביב הבית. ושמת הגרזן בידך, ותקעת סיך בגדר. וייטב הדבר בעיני הנער, ויעש כן. ויהי מספר הסיכים אשר תקע עצבן בגדר בראשונה עשרים סיכים. ויהי מספר הסיכים אשר תקע ביום השני עשר סיכים. ויתקע הנער ביום השלישי חמש סיכים, וביום הרביעי שני סיכים. ואת סיך השלישי תקע בזנבו, ואת ראשו לא תקע. ויבא עצבן ויגד לאביו, תמו כל הסיכים אשר נתתה לי, וגם פני הגדר כולו מלא סיכים. ויאמר האיש אל הנער, הפוך נא את הגרזן אשר בידך. והיה כאשר יחרה אפיך, ובאת אל הגדר, ושלפת סיך מן הגדר. ויבא עצבן ביום הראשון, וישלוף עשרים סיכים. ויבא גם ביום השני, וישלוף עשר סיכים. ויבא עוד ביום השלישי, וישלוף חמשה סיכים. וביום הרביעי בא, וישלוף שני סיכים. ואת השלישי לא שלף, כי נעץ בתוך הגדר לא יוסר. אשר תקע יום יום, כמתכנתו כן שלף. ויבא עצבן ויגד לאביו לאמר, הנה הסיכים אשר הסרתי מעם הגדר. רק כי סיך אחד נאחז בקרשי הגדר, לא אוכל סר. ויבואו שניהם אל הגדר, והנה קרשי הגדר חורים חורים מעשה כברה, והסיך בתוך הגדר. ויען האיש וידבר על לב הנער לאמר. כה הם דבריך הקשות כסיכים, ולשונך כגרזן מכה. וקרבי הנערים כגדר המה, ועצמותם כקרשיה. והיה בשלחך דבריך בלשון, ויבואו בקרב הנערים, ויחמרמרו מעיהם. חרפותיך בבטנם יבואו, וייבשו לשד עצמותיהם. כי תשיב דבריך אחור, ולבם לא השבת. בטנם תחסרו, לא ימלאו חסרונם. נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה. רדה בדברים לא דברת עתה, ודבריך אשר מפיך יצאו ירדו בך. וישמע עצבן, וילך בעצת אביו. וידבר רכות אל הנערים, לא יכעס ולא יקלל. ויסבו שם הנער עבצן, והוא שפט את חמת ארבעים שנה, וימות.