די חלוקה פון פרקי התנ"ך

אידישע און וועלטליכע היסטאריע
באניצער אוואטאר
ונבנתה העיר
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 3795
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יולי 25, 2012 5:41 am
האט שוין געלייקט: 6591 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8112 מאל

די חלוקה פון פרקי התנ"ך

שליחה דורך ונבנתה העיר »

[התנצלות המביא לבית הקפה: איך האב געטראכט צו שרייבן עטליכע אינטערעסאנטע ידיעות פון דא אין דעם 'זאכן וואס כ'האב נישט געוואוסט ביז היינט' אשכול, כ'האב אבער געזאגט צו מיין זעהל אז באמת איז די גאנצע מאמר אינטערעסאנט, האב איך זיך אנגעגארטעלט ווי א העלד זיינע לענדן און איהר איבערגעזעצט, כדי נישט צוריקצוהאלטן גוטס פון איהר בעל הבית.]

[center]די אידישע חלוקה[/center]

אין די אידישע מסורה זענען דא דריי חלוקות אין תנ"ך:

די עיקר חלוקה – און זי איז געגעבן געווארן למשה מסיני – רופט זיך 'פרשיות', א פרשה איז א כמו פאראגראף וואס האט א ליידיגע פלאץ פאר און נאך זיך, און עס זענען דא צוויי סארט פרשיות, פתוחות און סתומות, א פתוחה וועט זיך אנהייבן אויף א נייע שורה אזוי אז זי איז 'אפן', און א סתומה וועט נאר לאזן ליידיג אפאר אותיות נאך די פריערדיגע פרשה און ווייטער ממשיך זיין אויף די זעלבע שורה, אין די היינטיגע חומשים ווערן זיי באצייכענט מיט א 'פ' [פתוחה] און א 'ס' [סתומה].

די חלוקה אין תורה לויפט געווענטליך לויט די תוכן הענין, וואו עס הייבט זיך אהן און וואו עס ענדיגט זיך, אין נ"ך איז עס אבער נישט אזוי, אין די הקדמה פון תנ"ך קורן ברענגען זיי אן אינטערעסאנטע השערה פון ר' שאול קוסובסקי, די מספר פון פרשיות אין נ"ך איז 293 וואס דאס איז די מספר פון ימי חול אין א יאהר, קען זיין אז עס איז געווען א געוויסע סדר פון ענדיגן נ"ך אין א יאהר, פרשה ליום פרשה ליום.

די צווייטע חלוקה איז אין די סדר הקריאה, אין ארץ ישראל [ווי א טייל פון נוסח ארץ ישראל] האט מען צוטייילט די תורה אויף 154 סדרים, יעדע וואך האט מען געליינט איין סדר, און מען האט גענדיגט די תורה איין מאל אין דריי יאהר, דער סדר איז געווען אין באנוץ ביז בערך 900 יאהר צוריק.

די דריטע חלוקה איז וועלכע מיר נוצן היינט און דאס איז די בבלי'שע חלוקה, מען צוטיילט די תורה אין 54 סדרים, און מען ענדיגט די תורה איין מאל א יאהר.

[center]די נוצרישע חלוקה[/center]

די חלוקה פון 'קאפיטלן' און די נומערן פון די פסוקים מיט וואס מיר באנוצן זיך היינט האט זיך ערשט אנגעהויבן אין מיטל-אלטער, זי איז מיוחס צו אן ענגלישן גלח Stephen Langton וועלכער האט אין יאהר 1205 איינגעטיילט די תורה און להבדיל דעם ברית החדשה אויף קאפיטלן און גענומערט די פסוקים.

דער ערשטער עס אריינצוברענגן ביי אידן איז לכאורה געווען ר' שלמה בן ישמעאל וועלכער האט, אין יאהר 1330 בערך, אנגעהויבן צושרייבן די מספר הקאפיטל אונטער יעדן עמוד בכתבי יד התנ"ך [דער דרוק איז נאכנישט געווען אין באנוץ].

גאר אינטערעסאנט איז דער טעם וואס ער גיבט אהן אויף דעם:
אלו הן פרקי הגוים, הנקראים 'קפיטולש', של ארבעה ועשרים ספרים ושמות כל ספר וספר בלשונם, והעתקתים מהספר שלהם, שיוכל אדם להשיב להם תשובה מהרה על שאלותם שהם שואלים לנו בכל יום על עניין אמונתנו ותורתנו הקדושה ומביאים ראיות מפסוקי התורה, הן מנביאים או מספרים אחרים ואומרים לנו: 'ראה וקרא בפסוק פלוני שהוא בספר פלוני, בכך וכך קפיטולש מהספרים, ואין אנו יודעים מהו הקפיטולש ולהשיב להם מהרה תשובה, לכן העתקתים פה ספר בראשית, נקרא בלשונם גֶינישי (=גנסיס), פרק ראשון 'בראשית ברא אלהים', שני 'ויכלו השמים' וגו'.

[center]די חלוקה אין די געדרוקטע תנ"כים[/center]

ביז 1517 האט מען אלעס געדרוקט לויט די אידישע חלוקה פון פרשיות [פתוחות וסתומות] אהן דערמאנען בכלל די נוצרישע חלוקה פון קאפיטלן, אין דעם דערמאנטן יאהר האבן נוצרים געדרוקט דעם תנ"ך זייט ביי זייט מיט א גריכישע און לאטיינישע איבערזעצונג, און כדי זיי צו פארגלייכן האבן זיי אויסגעלאזט די אידישע חלוקה און אנגעצייכענט די מספר הקאפיטלן אונטער די עמודים מיט לאטיינישע אותיות.

דער ערשטער זיך צו באנוצען מיט אידישע אותיות צו אנצייכענען די קאפיטלן איז געווען דניאל באמבערג הידוע [א גוי], וועלכער האט אין דעם אויבן-דערמאנטן יאהר געדרוקט א תנ"ך אין וועניציע וואו ער האט אנגעצייכענט די קאפיטלן מיט אידישע אותיות אונטער די עמודים, ער האט אבער אויך אנגעהאלטן די אידישע חלוקה פון פרשיות, דער סדר האט אנגעהאלטן ביז 1570.

דאן איז געקומען Arias Montanus און אין זיין תנ"ך וואס ער האט געדרוקט אין אנטווערפן בשנת 1571 האט ער אפגעטיילט די טעקסט לויט די קאפיטלן און האט אריינגעלייגט די מספר הקאפיטל אינעם טעקסט גופא, ומשם נתפשט.

שפעטער זענען שוין געווען מדפיסים וואס סוף פון א חומש האבן זיי געדרוקט רמזים אויף די צאהל קאפיטלן, ווי ר' וואלף היידענהיים רעדט זיך אפ אין זיין חומש:
לכן, מה שאמר כאן, 'ופרקיו 50', שהרצון בו על מספרי הקאפיטולי, איננו בשום דפוס קדמון גם לא במקראות כתבי יד, כי החלוקה הזאת בלתי מקובלת אצלינו ולא יפה חומש 'מאיר עינים' עשו המדפיסים האחרונים להכניס חולין בקדש.


נאכן קריג איז געדרוקט געווארן אין ארץ ישראל דער תנ"ך 'קורן' [און לכבוד דעם האבן זיי געשאפן די 'קורן' פאנט] וואו עס איז צוריק געשטעלט געווארן די אידישע חלוקה, און די נוצרישע איז אנגעצייכענט פון די זייט, אויך האבן זיי אריינגעשטעלט די חלוקת ארץ ישראל פון 154 פרשיות, אזוי אויך איז געדרוקט געווארן א תנ"ך לויטן כתר ארם צובה, וואס איז כמובן אויסגעשטעלט מיט די אידישע חלוקה.

[center]טעויות און אגענדע'ס אין די נוצרישע חלוקה[/center]

עס זענען דא פשוטע טעיות אין די נוצרישע חלוקה וועלכע שטאמען פון א שוואכע הבנה, לדוגמה: קאפיטל ד' אין שיר השירים ענדיגט זיך מיט א שמועס פון די רעיה מיט איהר דוד, דער דוד ווענדט זיך צו איהר 'עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו', זי ענטפערט 'יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו', און דא געהערט די ענטפער פונעם דוד וואס מען האט בטעות פארשיקט צום נעקסטן קאפיטל 'בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם-בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם-דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם-חֲלָבִי אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים'.

דערנאך זענען פארהאן פלעצער וואו זיי האבן פארדרייעט בכוונה, גלייך אנפאנג בראשית האבן זיי אפגעריסן דעם יום השבת פון די ערשטע זעקס טעג און אריינגעווארפן אין א נייע קאפיטל מיט א גאר אנדערע שמועס, כדי אוועקצונעמען די הדגשה פונעם יום השבת.

נאך א דוגמה איז די קאפיטל וואו די תורה איז מזהיר איבער דינען עבודה זרה (דברים י"ב), און דער פסוק וואס איז מסכם דעם ענין אֵת כָּל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא-תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ [און די אידישע חלוקה ענדיגט זיך טאקע נאך די פסוק] האבן זיי אריינגעלייגט אינעם נעקסטן קאפיטל וואס רעדט איבער א נביא שקר, דאס האבן זיי געטוהן כדי צו קענען טענה'ן אז די איסור ע"ז איז נאר אויף Paganism, אבער די נוצרישע הוספות ווי שילוש איז נישט קיין פראבלעם.

די פרשה פון הנה ישכיל עבדי אין ישעיהו נ"ב-נ"ג רעדט זיך איבער א שליח פונעם אייבערשטן באחרית הימים, ע"פ פשט האט נישט קיין מקום עס אפצוטיילן, די נוצרים האבן אבער אנגעהויבן א נייע קאפיטל מיט מִי הֶאֱמִין לִשְׁמֻעָתֵנוּ וּזְרוֹעַ יְהוָה עַל-מִי נִגְלָתָה, וואס ווערט אויסגעטייטשט אויפן אותו האיש אין ברית החדשה.

א יוצא מן הכלל איז ספר תהילים וואס איז יא א אידישע חלוקה לויט די צאל מזמורים וואס זי האט.
מ'דארף צוריק אראפברענגען דעם רבי'ן

אמר ונבנתה: אל עבר החלון נשקפתי ונתתי אל לבי כי שבת האדם ממנו, חומר וגשם – ורוח אין, בחנתיו, והנה הוא תולדת מקריו – כאשר ילך המקרה כך יתעצב לבו ודמותו, לרגעים אבחננו, כאשר יאמר החכם כי אין הוויית רגע מול רגע נוצרת כי אם בהתחדש מקריו, ואל מי יקר המקרה?
באניצער אוואטאר
לשוא הכיתי
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
הודעות: 65
זיך רעגיסטרירט: זונטאג דעצעמבער 02, 2012 9:00 pm
האט שוין געלייקט: 3 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 36 מאל

שליחה דורך לשוא הכיתי »

ונבנתה העיר האט געשריבן:א יוצא מן הכלל איז ספר תהילים וואס איז יא א אידישע חלוקה לויט די צאל מזמורים וואס זי האט.


כן, אבל חלוקה שלנו משובשת. ומנין מזמוריו אינה לא כתלמודא דידן ולא כתלמודא דבני מערבא.
לשוא הכיתי את־בניכם מוסר לא לקחו
באניצער אוואטאר
יאיר
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 4765
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 9:42 pm
האט שוין געלייקט: 6187 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8320 מאל

שליחה דורך יאיר »

זייער שיין באשריבן, ונבנתה און קארלסבורג. לאמיר מוסיף זיין לדברי קארלסבורג אז די חלוקה צווישן עזרא נחמיה איז שוין געמאכט געווארן פיל פריער. אין דעם תרגום שבעים איז עס שוין צוטיילט און נחמיה ווערט אנגערופן עזרא ב'. אין ש"ס זעט אויס אז די חכמי התלמוד האבן יא געהאט איין צוזאמגעשטעלטער ספר. היינט איז דא חילוקי דעות צווישן היסטאריקער אויב עס איז איין ספר אדער צוויי.
דאס וואס קארלסבורג דערמאנט וועגן ר' יהודה גרינוואלד ווערט געברענגט דורך שמואל גליק אין זיין העכסט אינטערעסאנטער מאמר "על שינויים השמטות וצנזורה בספרי שאלות ותשובות", וז"ל:
שמואל הכהן וינגרטן, במאמרו "חלוקת התורה לפרקים", סיני מב (תשי״ח), עמ׳ רצב-רצג, מספר כי מחבר שו״ת "זכרון יהודה", ר׳ יהודה גרינולד, לא ידע כי חלוקת הפרקים בתנ״ך נעשתה על ידי הנוצרים, וכשקרא זאת בדברי אחד מעמיתיו שהתכתב איתו הזדעזע מאוד. וכך מתאר זאת ש״ה וינגרטן:

רבה של הקהילה החרדית בסאטמר, רבי יודא גרינוולד, נפטר חשוך בנים ל״ע. תלמידיו, חבריו עשו מאמצים להוציא את תשובותיו, כתביו והקפידו על כל תשובה ילדי רוחו שלא תאבד. בשנת תרפ״ג מסרו את כתבי היד של תשובותיו לדפוס האחים קצבורג בבודפשט ואבי המדפיסים, הרב דוד צבי קצבורג, עורך העתון התורני "תל תלפיות" קיבל עליו את העריכה. והנה נתקל, תוך כדי העריכה בתשובה אחת, עליה הוא כותב: "לא רציתי ליתנה בדפוס וזו תוארה: ’ומה שהעיר כהדר״ג על הא שמסומן בפ׳ פקודי תחלת פרק לט מפסוק ומן התכלת שהוא פסוק קודם פ׳ "שני" וכתב ש״בעל מחלק הפרשיות" טעה כי לפי פירוש רש״י ז״ל כאן יש בגדי שרד... עכת״ד הדרת גאונו נ״י‘. פליאה נשגבה בעיני היאך פלטה קולמוסו לומר ש’בעל המחלק‘ הזה עשה כן מדעתו וגם שטעה. חס לנו מלהרהר כן בדבר שמסור לרבבות אלפי ישראל זה כמה אלפים שנה, כי אפילו הנקודה היותר קטנה מסורה לנו בסתרי תורה, דברים שהם כבשונו של עולם".

לאחר ציטוט קטע ארוך של דברי תוכחה מאת המחבר ממשיך וינגרטן ומספר על תדהמתו של המדפיס, ד״צ קצבורג, למקרא הדברים העומדים בסתירה לידוע ומפורסם. המדפיס מציין אף למאמר שנדפס בשנת תרס״ג בקובץ שבעריכתו ("תל תלפיות") ובו מוכיח ר׳ פסח פינפר, דומו״ץ בווילנא, כי "הקאפיטלען המה מעשי הכומרים". בצר לו פנה קצבורג לשני גדולי הדור, ר׳ שמואל ענגל ור׳ מרדכי ליב ווינקלר. ר׳ שמואל ענגל הודה כי אינו "בקיא בענינים אלה", אך מכל מקום לא מצא פסול בדברי המחבר. לעומת זאת ר׳ מרדכי ליב וינקלר יעץ שלא להדפיס בספר את התשובה עד שיתבררו הדברים, "והלא יש מקום להדפיס בהשמטות ואם לא ימצא דבר מכריע לענ״ד ידפיסה עם מה שכתבתי [כלומר, עם מכתבו של ר״מ וינקלר] ב’תל תלפיות‘". ואכן, תשובת המחבר ותשובת ר״מ וינקלר נדפסו בתל תלפיות של שנת תרפ״ג.
ווי מען קען זען האט דער געדאנקענגאנג אז יעדע זאך וואס כלל ישראל טוט פאר טויזנטער יארן מוז זיין יסודתו בהררי קודש צוגעברענגט אז ר' יהודה גרינוואלד זאל שרייבן אויף די ווערק פון א קריסטליכער גלח אז עס ליגט דערין סתרי תורה. אפשר וועט מען נאך אויפקומען מיט עפעס א מעשה אז דער גלח איז באמת געווען א איד וכו'.
אגב, דער גאנצער ענין ווערט באשריבן אין דעם ספר וואס איז לעצטנס ארויסגעקומען דורך הרב גדליה אויבערלאנדער פון מאנסי "מנהג אבותינו בידינו - שונות".
האדם לא נברא אלא להתענג
גם כי אלך
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
הודעות: 80
זיך רעגיסטרירט: זונטאג פעברואר 16, 2014 1:31 pm
האט שוין געלייקט: 50 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 42 מאל

שליחה דורך גם כי אלך »

ווי ערווענט איז תהלים טאקע די איינציגע וואס איז יא קלאר צעטיילט געווארן דורך די פריערדיגע. מערקווירדיג אז תוספות אין פסחים דף קיז דערמאנט פון מסכת סופרים אז תהלים איז איינגעטיילט אין 147 פרקים.

דאס וואס ווערט דא געברענגט פון רבי יהודא גרינוואלד דער גרויסער סאטמארער רב, איז ממש א חידוש, ס'איז מוראדיג אינטערסאנט אזא טעות. אלענפאלס ס'איז א שיינע ליקוט דא אין דעם אשכול, שכח פאר אלע שרייבער און מגיבים.
באניצער אוואטאר
יאיר
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 4765
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 26, 2012 9:42 pm
האט שוין געלייקט: 6187 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8320 מאל

שליחה דורך יאיר »

תהלים איז קיינמאל נישט געווארן "צוטיילט". עס איז לכתחילה א ליקוט פון באזונדערע מזמורים. ביי די געציילטע מזמורים וואו עס איז נישט קלאר וואו עס איז דער אנהויב און וואו עס איז דער סוף איז טאקע דא חילוקי דעות, ווי דו האסט געברענגט פון דעם תוס' אין פסחים.
אגב, אין די מגילות פון קומראן און תרגום שבעים זענען צוגעלייגט נאך עטליכע מזמורי תהלים, און עס זענען דא צווישן קנ"א און קנ"ג מזמורים.
האדם לא נברא אלא להתענג
סודני
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
הודעות: 52
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג דעצעמבער 16, 2013 4:46 pm
האט שוין געלייקט: 59 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 54 מאל

שליחה דורך סודני »

יאיר נישט ר יודא גרינוואלד פארקערט ר יודא גרינוואלד תשובה האט הרב קצבורג נישט געוואלט אריין לייגן קארעקט מי אויב איך בין ראנג
באניצער אוואטאר
ונבנתה העיר
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 3795
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יולי 25, 2012 5:41 am
האט שוין געלייקט: 6591 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8112 מאל

שליחה דורך ונבנתה העיר »

קארלסבורג האט געשריבן:די גמ' שרייבט אין נדרים "ושום שכל, אלו הפסוקים." אבער אנדערש ווי די אנדערע חלוקות, געפינט מען נישט די חלוקה פון פסוקים אין דער תורה, דאס איז אלע יארן אריבערגעגאנגען מפה לאוזן אין תורה של בעל פה.
אויך - און אפשר האסטו דאס געמיינט - ווערן זיי דערקענט אין די טעמים.
מ'דארף צוריק אראפברענגען דעם רבי'ן

אמר ונבנתה: אל עבר החלון נשקפתי ונתתי אל לבי כי שבת האדם ממנו, חומר וגשם – ורוח אין, בחנתיו, והנה הוא תולדת מקריו – כאשר ילך המקרה כך יתעצב לבו ודמותו, לרגעים אבחננו, כאשר יאמר החכם כי אין הוויית רגע מול רגע נוצרת כי אם בהתחדש מקריו, ואל מי יקר המקרה?
באניצער אוואטאר
לשוא הכיתי
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
הודעות: 65
זיך רעגיסטרירט: זונטאג דעצעמבער 02, 2012 9:00 pm
האט שוין געלייקט: 3 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 36 מאל

שליחה דורך לשוא הכיתי »

גם כי אלך האט געשריבן:ווי ערווענט איז תהלים טאקע די איינציגע וואס איז יא קלאר צעטיילט געווארן דורך די פריערדיגע. מערקווירדיג אז תוספות אין פסחים דף קיז דערמאנט פון מסכת סופרים אז תהלים איז איינגעטיילט אין 147 פרקים.


ירושלמי שבת פרק טז הלכה א
ר יהושע בן לוי אנא מן יומוי לא איסתכלית בספרא דאגדתא אלא חד זמן איסתכלית אשכחית כתוב בה מאה ושבעים וחמש פרשיות שכתוב בתורה דבר אמירה ציווי כנגד שנותיו של אבינו אברהם דכתיב (תהילים סח) לקחת מתנות באדם. וכתיב (יהושוע יד) האדם הגדול בענקים. מאה וארבעים ושבעה מזמורות שכתוב בתהילים כנגד שנותיו של אבינו יעקב. מלמד שכל הקלוסין שישראל מקלסין להקדוש ב"ה כנגד שנותיו של יעקב שנאמר (תהילים כב) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל.

ברכות ט:
אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשה היא דאמר ר' יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי ק"ג פרשיות אמר דוד ולא אמר הללויה עד שראה במפלתן של רשעים שנאמר (תהלים קד, לה) יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה. הני ק"ג ק"ד הויין אלא שמע מינה אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשה היא דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי פתח באשרי דכתיב (תהלים א, א) אשרי האיש וסיים באשרי דכתיב (תהלים ב, יב) אשרי כל חוסי בו:
לשוא הכיתי את־בניכם מוסר לא לקחו
באניצער אוואטאר
לשוא הכיתי
מאנשי שלומינו
מאנשי שלומינו
הודעות: 65
זיך רעגיסטרירט: זונטאג דעצעמבער 02, 2012 9:00 pm
האט שוין געלייקט: 3 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 36 מאל

שליחה דורך לשוא הכיתי »

ונבנתה העיר האט געשריבן:
קארלסבורג האט געשריבן:די גמ' שרייבט אין נדרים "ושום שכל, אלו הפסוקים." אבער אנדערש ווי די אנדערע חלוקות, געפינט מען נישט די חלוקה פון פסוקים אין דער תורה, דאס איז אלע יארן אריבערגעגאנגען מפה לאוזן אין תורה של בעל פה.
אויך - און אפשר האסטו דאס געמיינט - ווערן זיי דערקענט אין די טעמים.
יעו' בדברי הרב חנוך אהרנטרוי בספרו עיונים בדברי חז"ל ולשונם, שביאר מאמר המפורסם י'ש ש'ישים ר'בוא א'ותיות ל'תורה עפ"י חלוקה חדשה בפסוקי משנה תורה.
לשוא הכיתי את־בניכם מוסר לא לקחו
פארשפארט