קידוש ה׳ כהלכתה

[נאך א מיינונג]

קידוש ה׳ כהלכתה

א. העושה דבר וכותבים עליו בעיתונות הרי זה קידוש ה׳.

ב. אם לא כתבו עליו בעיתונות יכול לכתוב בעצמו וגם זה בכלל קידוש ה׳ הוא.

ג. אם לא ידפיסו העיתונות את המאמר יש לו לפתוח עיתון בעצמו ולזה קדוש ה׳ יקרא. הגה ויש אומרים שיכול לגזול עיתון מחבירו על ידי כח האגרוף לקיים הקידוש ה׳.

ד. כל הקולות כשרים לקידוש ה׳ בין נעים בין צרוד בין קול ענות גבורה בין קול ענות חלושה ובלבד שיהיה קול רעש גדול.

ה. גדולה קידוש ה׳ יותר מביטול גזירות רעות ואם יישארו הגזירות גם אחר הקידוש אין בכך כלום שכבר קידש את ה׳.

ו. אע׳׳ג דמצוות לאו ליהנות ניתנו במצות קידוש ה׳ לית לן בה ונהפוך הוא שההנאה עצמה מצוה היא.

ז. בארץ ישראל נהגו לצאת בתופים ובמחולות לרגל קידוש ה׳ והעיתונות אבל בחוץ לארץ לא נהיגי לה.

ח. כאשר רבו שתי אנשים בבחירות וכל אחד מהם הוא ספרדי וכל אחד מהם תלה תמונה של מרן ז׳׳ל ואוהב אותו בין אם ינצח זה ובין אם ינצח זה הרי קדשו את ה׳ ששניהם באילן אחד נתלו.

ט. גדולה קידוש ה׳ שנתלה בין כל השמות עדה חרדית אגודת ישראל סאטמאר (הולכי ערכאות)  טב הפלג הבני ברקי הפלג האשדודי ושאר הפילוגים למיניהם זה הכלל כל החופר קברי כנענים בבית שמש מצטרף לקידוש ה׳.

י. כלל כללו חכמים אין קידוש ה׳ בלא סליחות ואין סליחות בלא ניגון ׳אדון הסליחות׳.

יא. הכל חייבים בקידוש ה׳ אנשים נשים וקטנים ואפילו עוללים בידי אמותם באים ומקדשים את ה׳ חוץ ממסרבי דין בוומסב׳׳ג ואלו שנתבזו בעיתוני קידוש ה׳.

יב. המושך בזנב הסוס בעת קידוש ה׳ הרי שניהם נתקדשו קודש קדשים ודמי הסוס למושכו לכל דבריו. הגה ויש חולקים ואומרים דמה ענין הסוס למושכו ואין המושך דומה להסוס אלא לזנב הסוס וכן עיקר וראוי לנהוג.

[מצטמק ויפה]

שלום וברכה, להרב עוד דעה שליט"א.
שמחת פורים ושמחת תמיד!