אכשר דרא - כבר היה לעולמים (גיוס בני הישיבות)

[דריידל]

נישט אמונה הכרחית נאר אמונה פשוטה וואס איז נישט מלא סתירות

[גם כי אלך]

לעקוואויד האט דעפענטלי א פוינט, כהאב שוין לאנג געהערט דערפון אז אין די בראשית יארן פון די מדינה איז עס געוועןא נארמאלע ערשיינונג, סאיז דא אסאך מימרות פון די דעמאלטסדיגע גדולי ישראל וואו סזעט נישט אויס קיין גרויסע התנגדות דערקעגן.
דער בלאג איז שוין א חידוש, אזוי שיין צאמגענומען דאס ענין און דאקומענטירט למען יעמוד למשמרת ימים רבים...

[נאר,,פרייליך]

דאס הארבקייט פון האבען א שייכות צום צבא הציוני מחמת האבען שייכות לצבא הציוני בעצם, האט א חוץ בריסקער רב (וואס מחמת זה לא חתם על גיוס בנות דיהרג ואל יעבור, כדי זיך ניש טועה זיין אז גיוס בנים איז דיפרענט) און סאטמאר רב ורבני העדה''ח קיין איינער ניש מיטגעהאלטען און פארדעים איז אלס דא און דארט געווען א מספר ההולכים לצבא.

אבער דא ווי עס איז ברור לכל אז עס איז א נידון פון א גזירת שמד וכליון ווי מען וויל געצליך אראפנעמען דעם דיפערענעץ צווישען חילונים און פרומע ר''ל, און נישט מיט א מטרה ווייל די מיליטער ברויך עס, דאס איז נישט ''כבר הי' לעולמים'' און אויף דעם פרט איז דערווייל נאר דא א שיתוף פעולה פינעם הייליגען ה'אילת מיט'ן דוב הק' ב'בעלז

[איך אויך]

שוין דער פרייליך איז צוריק צו זיין ארבייט.

[דער (פינטעל) איד]

ברוך הבא נאר פרייליך, א פרייד דיר צוריק צו זען!

[נאר,,פרייליך]

שיינע מחזה: שרייבער מיט זיין נייע ידיד מבית בעלזא קריצען מיט די צאהן,
ביטע קיפ-אהן ! ! !

[ראש הישיבה]

געפילטע, מען רעד נישט צי מ'דארף גיין צי נישט. די שאלה איז צי מען איז אמאל מער געגאנגן, אויף וואס דער תירוץ איז זיכער נישט. זאגן אז "ביז אפאר יאר צוריק האבן חרדים געהעריג געדינט אינעם מיליטער", איז סתם אבי גערעד.

[tag]אפטעמיסט[/tag], עס זעהט אויס אז דו האסט נישט געלערנט אין ארץ ישראל.
איך האב געלערנט דערט מעהר ווי פינף יאהר. אין מיינע צייטן האב איך געקענט אסאך מענטשן וואס זענען דאמאלס(נ"ב-נ"ט) געגאנגען אין צבא. איך האב גערעדט מיט א סאך מענטשן העכער 40 (היינט נאנט צו זעכציג). לכאורה מעהר ווי האלב היימישע אידען וואס האבן געוואונט אין ארץ ישראל אין די בראשית יאהרן ביז תשל"ה האבען געדינט אין צבא.

[שעפטל]

אגב, דער סערעט-וויזניצער רבי האט געדינט אין מיליטער, כ'גלייב נישט אז ער איז געווען דער איינציגסטער בשעתו צווישן זיינע חבירים וכו'

[אפטעמיסט]

איך האב אויך געלערענט אין אר"י עטליכע יאר, און פון צווישן די הונדערטע אידן מיט וועמען איך בין געקומען אין קאנטאקט, איז ניטאמאל דא איינער וואס האט געדינט אין מיליטער.
כ'האב קיינמאל נישט געזאגט אז ס'זענען נישט געוועהן חרדים אין צבא, ס"ה האב איך געשריבן אז זאגן אז "ס'איז געוועהן נארמאל דאן" איז נישט אמת.
גראדע, עס וועט אייך מן הסתם אינטערעסאנט זיין: רבי חיים קניבסקי, וואס איז היינט אזוי לוחם קעגן די גיוס, האט אליין געדינט אין צה"ל.

[שעפטל]

גראדע, עס וועט אייך מן הסתם אינטערעסאנט זיין: רבי חיים קניבסקי, וואס איז היינט אזוי לוחם קעגן די גיוס, האט אליין געדינט אין צה"ל.

יא, ביים מלחמת העצמאות

[געפילטע פיש]

מיינסט מסתם די מלחמת העצמאות, ווייל קיין יום העצמאות איז נאכנישט געווען דעמאלס, הערשט לשנה האחרת, ווען מ'האט געזען די הארות, קבעום.

[היימישער ליטוואק]

[tag]לעיקוואד[/tag]
איך וויל אביסל קאונטערן דיינע אינהאלטסרייכע הודעות. (דער מאמר פאר זיך איז כדאי צו לערנן, דער זיסער טעם פון זוין איז נישט נאכצומאכן)

הרב שלמה יוסף זוין:
לשאלת הגיוס של בני הישיבות

(פורסם בחוברת בשנת תש"ח, תחת השם: אחד הרבנים).
(רקע: מאמרו של הרב זוין פורסם כתגובה לפסיקת רבני העדה החרדית, בשנת תש"ח, שאסור לבחורי הישיבות להתגייס לצבא).
כל הכבוד וכל ההערצה למרנן ורבנן, גאוני עיר הקודש, אבל הרשות ניתנת לשאול: ילמדונו רבותינו, זו מנין לכם, שבני תורה ותלמידי-חכמים פטורים מלהשתתף במלחמת מצווה של עזרת ישראל מיד הצר הצורר העומד עליו לכלותו ולהשמידו, חלילה? זו מנין לכם, לפרסם בצורה של הלכה פסוקה ו"דעת תורה" שבני הישיבות אין להם לא להירשם ולא להיפקד ולא להתייצב ולא כלום? וכי לא כך שנינו שבהצלת נפש - לא נפשות, אלא אפילו נפש אחת מישראל - "אין עושין דברים הללו אלא על ידי גדולי ישראל" (יומא, כד ע"ב; רמב"ם, שבת פ"ב ה"ל) וחכמיהם (רמב"ם שם) "כדי להורות הלכה למעשה לרבים" (ט"ז, או"ח, שכ"ח, ושו"ע הרב שם) וכי הבדל יש בין שבאותה שעה הוא מתבטל מתלמוד-תורה או שאינו מתבטל? ואם בהצלת נפש אחת כך, בהצלת רבבות אלפי ישראל על אחת כמה וכמה!
... ואף זו: כלום הצלת אחרים בלבד הוא המדובר שלפנינו? כלום אין כל אחד ואחד מאתנו, באין יוצא ובאין הבדל, עומד בפני סכנת נפשות, הוא וביתו וכל אשר לו? וכי כך היא המידה, שהעוסקים בתורה לא יהיו מחויבים להציל את עצמם, אלא יעמדו מנגד ויטילו חובת ההצלה, הצלתם הם, על אחרים? וכי כך היא המידה, או וכי זו היא דעת תורה? היכן מצינו כזאת?
התורה מגינה על העוסקים בה? אדרבה, היא הנותנת: ישתתפו בני התורה במערכה, וזכות התורה תגן עליהם ועל חברים! "אם בחקותי תלכו, יכול זה קיום המצות...הא מה אני מקיים אם בחקותי תלכו, שתהיו עמלים בתורה" (תורת כהנים שם; רש"י שם). ומה הובטח בשכר זה?
"רבנן לא צריכי נטירותא" (ב"ב, ז ע"ב)? רבש"ע, כלום מותר לסמוך על הנס במקום של סכנת נפשות ממש ולומד שאין רבנן צריכים שמירה? וחברון של תרפ"ט (לא תקום פעמים צרה) תוכיח, כלום לא נפלו לפני בני עולה צעירים קדושים וטהורים, כזוהר הרקיע מזהירים, מבחירי הישיבה וחכמיה? במטותא מינייכו רבנן, הקדושים ההם היו "צריכי נטירותא", או לא היו "צריכי נטירותא"? והרי הם הם אותם האויבים-הערבים שפרעו ורצחו אז והם הם אותם הפורעים ורוצחים עכשיו! ואם אמרו על "נטירותא" של בנין חומה וכיוצא, ובזמנים רגילים, במטרת שמירה מפני שונאים העלולים לבוא (ראה רש"י, ב"מ קח ע"א) מה זה עניין לזמן של סכנת נפשות ולחובה של מלחמת מצוה? הגיעו בעצמכם: הנה יצאה הוראה מ"משמר העם" להדביק את השמשות של כל החלונות בבד או נייר משום סכנת הפצצה. כלום יעלה על הדעת שתלמידי חכמים לא יעשו כזאת בטענה ש"רבנן לא צריכי נטירותא"? כלום היה אף מי שהוא מהעוסקים בתורה שהשתמטו ממילוי הוראה זו? ולמה עזבו תלמידי-החכמים, יחד עם שאר אחינו בני ישראל, את שכונות-הספר הנפגעות מיריות הצלפים ולא השתמשו בסגולה זו של "רבנן לא צריכי נטירותא"? וכי רק בשביל זה בלבד שבמקרים אלה אי אפשר לסמוך על אחרים? וכי זוהי דעת התורה? ולמה אפוא להשתמש שלא בזמנה ושלא במקומה באמרה זו של "נטירותא", שכשהיא לעצמה, בזמנה הנכון ובמקומה המתאים, היא פנינה נחמדה.
מבין אני לרוחם של "נטורי קרתא" המתנגדים בכלל למדינה היהודית והסבורים שכל המלחמה היא מיותרת: עלינו להיכנע, וחסל. אבל אז שוב אין הבדל בין בני ישיבות ליושבי קרנות. מי שסובר כך עליו למנוע מהשתתפות בגיוס כל גבר מישראל, יהיה מי שיהיה. אבל לאשרנו, החושבים כך מתי מספר הם ונער יכתבם. כל העם בארץ ובתפוצות, באין הבדל חוגים וסוגים, מפלגות וכתות, מאשר ומקיים בהתלהבות ובמסירות נפש את ההשתתפות במלחמת התגוננות זו שכפו עלינו. כולם מבינים היטב כי אין תקומה ח"ו לישוב בארץ ולשארית הפליטה בגולה מבלעדי מדינה עצמאית בארצנו, שתקלוט בזרועות פתוחות את אחינו השותתים דם, הנעים ונדים באדמת הגולה, הבוערת מתחת לרגלם. וה' הוא יודע וישראל הוא ידע ואף כל העולם יודעים, שלא אנחנו מתקיפים ולא אנחנו רוצים במלחמה, לא אנחנו ששים לקראת קרב ולא אנחנו פנינו מועדות לשפך דם. אבל אם מתנפלים עלינו בחמת רצח, חובתנו, חובת כל העם, להציל את עצמנו ואת ימנו - גנון והציל. והרי אתם, גאונינו וגדולינו, רובכם מודים בנחיצותה ההכרחית של מלחמת מצוה זו בכלל, ולפיכך הקדימו רבים מכם בהכרזותיהם דברי ברכה ועידוד לבחורינו היקרים העומדים במערכה. ובכך אפוא עליכם לזרז אף את חכמי התורה, המוכשרים מבחינת הגיל והגוף להשתתף במערכה, לעשות כן. האחיכם יצאו למלחמה, ואתם תשבו פה?
מבחינה מעשית יש אולי חשש שהישיבות יתרוקנו בעזוב רוב התלמידים את מוסדות האולפנא, ותורה מה תהא עליה. אבל לשם כך יש להיכנס במשא ומתן עם מוסדות הגיוס על הסדרים מעשיים ידועים, ותמיד אפשר למצא את הדרך להקלות ולהגבלות. עד כמה שידוע לי, הייתה נכונות כזאת מצד אותם המוסדות. אבל להחליט באופן פסקני לבלי להשתתף כלל ועיקר, לא להירשם ולא להיפקד, ולא ולא ולא - זו מנין לכם?
רבים מבני הישיבות מקדשים את השם, עודרים במערכת המלחמה, בגיוס ובמשמר ובכל אשר יידרש. באחת ידם מדפדפים בגווילים ובאותיות של התורה והתלמוד ואחת מחזקת השלח והרמחים והמגנים והקשתות והשריונים. רוחם איתנה ומרוחם משפיעים הם על שורות הצבא על בחורי חיל המגן, רוח האמונה, רוח התורה והמצווה. כלום לא מחובתכם, מרנן ורבנן, לעודדם ולאמצם ולהשפיע על אחרים שילכו בדרכם?
דעת התורה? הנה היא, פשוטה וברורה: והזריז (בהצלת נפשות) הרי זה משובח, ואין צריך ליטול רשות מבית-דין" (יומא, פ"ד ב', וראה רמב"ם מלכים, פ"ה וד'ב)! "כי ד' אלקיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם"!

[על טהרת הקודש]

מען שמועסט אז אפי' די ממשיכים פינעם כבר הי' לעולמים פלאנען צו אסר'ן התייצבות ללשכת הגיוס.

[לעיקוואד]

הרב שך נעמט אויף מיליטער מענטשען ביי זיך אין שטוב און איז זיי מכבד. דא קען מען ליינען א באשרייבונג פון די גאנצע וויזיט און ווי שטארק ער האט זיי מכבד געווען.

[מאטי]

By Rabbi Nachman Kahana on 26 Feb 2014 11:02 amBS”D Parashat Pekudai 5774

Torah Study vs. Military Service – Is there a Solution?

It is superfluous to underscore the painful breach that exists within our society, because the debate and emotions are inescapable.It is the result of “bad blood” which exists between the sides – “bad blood” because the issue is one of life and death, where one side spills its blood while the other does not. I am referring to the matter of military service for Chareidi yeshiva students. The gap between the sides appears to be at this time irreparable. The learners cannot concede because in their eyes they are fulfilling Hashem’s will that Jews should learn Torah and that their learning is defending the Medina. The earners, on the other hand, cannot perceive that learning Torah in an air-conditioned bet midrash and sleeping every night between two clean sheets is as effective in defending the country as dropping a two-ton bomb from an F-16 in Azza or laying in a mud-filled foxhole on the border in ambush for terrorists who are determined to murder as many Jews as they can.There is a legitimate call that in view of the precarious military and political situation we are now in, all citizens must share equally in the defense of the country (milchemet mitzva). However, the nation’s leadership knows that the coercive draft of yeshiva students will provoke mass civil disobedience here and acts of chillul Hashem on the part of certain Jews in chutz la’aretz who are enemies of the State.Wherein lies the solution?I suggest a program that will both deal with the problem and also contribute to raising the qualitative level of Torah study to fill the needs of our technologically developing society.The program consists of three stages for every yeshiva that wishes to receive government aid and military deferment for its students:1- From the age of 16 to 20, the students will be required to complete the entire Shas (Talmud) and to pay tuition to the yeshiva; at the end of which time they will undergo a thorough written and oral test. Those who fail will be excluded from the official recognized yeshiva system and will no longer be deferred from the army, having proven that they were not gifted with the intellect necessary to become a recognized talmid chacham. However, this would not exclude them from being a respected member of the Chareidi community, but rather merely an indication that Hashem is asking them to choose a different path, which of course includes a lifetime of kovaya eeteem la’Torah (Torah study).2- The second period of study will be 4 years, focusing on the entire Shulchan Aruch. Students will be exempt from military service and will now receive a livable stipend. At the end of the 4 years, when the student will be 24 years old, he will undergo another test. Those who fail will be eligible for limited military or national service and then be free to join the labor market.3- The third and final stage will be from 5 to 10 years. Participants who have proven to be the most gifted will receive a more generous stipend. Each will have to choose an halachic specialty (i.e., halacha in medicine, industrial Shabbat, electricity and its appliances, domestic affairs, the military).According to this plan, one who fails the tests will have no one but himself to blame. It will weed out the students who are not sufficiently gifted to learn Torah full-time and only constitute a burden on the system. Most importantly, it will produce rabbis who are able to resolve halachic problems in particular areas of life, as with medicine where the sheer volume of knowledge forces a doctor to specialize.Students who fail the rigid tests can still achieve success in Torah study through their private diligence, but not at the expense of unfulfilled civic responsibility that places an unwanted financial burden on the majority of Israelis.Unfortunately, the question of military and national service goes beyond the matter of how a Chareidi young man should best spend his time – learning Torah or service for the national good. It centers around the basic question of how one relates to the independent Jewish State in Eretz Yisrael after 2000 years of galut.The national religious outlook states that the Medina is the handiwork of HaShem – the precursor of our final redemption. The Medina is preparing the land to welcome the millions of in-gathering sons and daughters so that the Mashiach will not arrive to a barren desert. The Medina has built an army to be commanded by the Mashiach to bring judgment upon our enemies – it is a religious obligation and a privilege to serve and strengthen the Medina in all ways.The Chareidi outlook sees the Medina differently. 

Reversed Worlds

The Gemara (Pesachim 50a) relates that R. Yosef son of R. Yehoshua ben Levi died and returned to life. When his father asked him what he saw in the next world, he replied that the next world is “hafuch” – the reverse of this one; for those who are held in low esteem here are honored in the next world, while those who are famous here are held in low esteem there.The concept of “olam hafuch” – reversed worlds – applies to almost all areas of our lives here, especially our value systems.The most unexpected distortion of Jewish values in this world, in contrast to what is real in the world of absolute truth, is the relationship that many spiritual leaders have towards the Jewish State. If after 2000 years of praying and suffering in the galut, HaShem opened the gates of the Holy Land for His sons and daughters, when for reasons which have no halachic or logical validity they refuse to enter the Land, then those leaders and their followers are destined to experience again and again more barbarous lessons until they internalize that they must leave the galut.Today, the news media announced two interesting items: 1- The Knesset will be dealing with the issue of who is the sovereign authority of the Temple Mount – the government of Israel or the Jordanian government? And 2- The Chareidi leadership is planning to hold a mass demonstration (they speak of one million people) against the intention to include all able young men in the national military draft – university students as well as yeshiva students.For the sake of the Torah and the Jewish nation, I suggest that these two initiatives be combined. That one million Chareidim take to the streets to demand our total and exclusive control over the Temple Mount.The alternative to our initiatives of aliya for the Jews in the galut and our rebuilding of the Bet HaMikdash on the Temple Mount is to wait for the Mashiach to perform these tasks for us, while we sit as spectators enjoying his performance. That will not happen, because HaShem created this world for the Jewish people to do mitzvot, not to be spectators of our fate.We should all pray for a leader to arise from within us, who will reset our thought processes to match the truth as it is in the “real world”. 

Jews Outside of Israel Cry Out for Israel to Defend Them

Arutz Sheva published an article by Gil Ronen on Tuesday titled Israel, Help Us! The report details an urgent plea from the Director of the Federation of Jewish Organizations in Europe, Rabbi Menahem Margolin, to Prime Minister Binyamin Netanyahu and Defense Minister Moshe Yaalon asking them to act urgently and send trained security personnel from Israel to protect Jewish communities in the Ukraine.Rabbi Margolin reported increasing anti-Semitic behavior including “a fire bomb thrown at a synagogue in Zhprozha, a message telling the rabbi of Krivoy Rog that he must leave the city within 72 hours, a graffito on the home of the rabbi of Blitzkorov saying “we are already near you,” another graffito near a Jewish building in Kiev saying “you are next,” and other anti-Semitic graffiti.”Citing the “worrisome trend, in which the acts of violence are focusing increasingly on Jewish targets”, Rabbi Margolin feels attacks could be prev

[איש עברי]

הגאון רבי חיים קנייבסקי האט געדינט אין מיליטער ביי די מלחמת השחרור
http://www.srugim.co.il/63918-%d7%a6%d7 ... d7%aa?di=1

[איחוד פעלד]

קען איינער עפענען א נייער אשכול און מסביר זיין אויף אידיש דער נייער חוק "שקד" ברחל בתך הקטנה?

[דריידל]

איך האב אויך געלערענט אין אר"י עטליכע יאר, און פון צווישן די הונדערטע אידן מיט וועמען איך בין געקומען אין קאנטאקט, איז ניטאמאל דא איינער וואס האט געדינט אין מיליטער.
כ'האב קיינמאל נישט געזאגט אז ס'זענען נישט געוועהן חרדים אין צבא, ס"ה האב איך געשריבן אז זאגן אז "ס'איז געוועהן נארמאל דאן" איז נישט אמת.
גראדע, עס וועט אייך מן הסתם אינטערעסאנט זיין: רבי חיים קניבסקי, וואס איז היינט אזוי לוחם קעגן די גיוס, האט אליין געדינט אין צה"ל.

אקעי, מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי
אפטעמיסט האט זיך מן הסתם געדרייט אין מאה שערים ביי די מער קנאישע לאגער, דארט איז טאקע נישט געווען די סטענדערט צו גיין אין צבא. . אין בני ברק, למשל, איז אבער יא געווען נארמאל צו דינען אין מיליטער און אפילו פון סאטמאר ב"ב זענען געווען אסאך וועלעכע זענען געגאנגען.

[נולד מאוחר]

מיטן שטאפענע היט אויפן קאפ failedmessiah.typepad.com/failed_messiahcom/2014/04/1948-war-hasidic-israel-soldiers-789.html

[דריידל]

שווערן געטריישאפט צום צה"ל, אויף אידיש

[שבת אחים]

איך קען אפּאר היימישע חסידישע אידן וואס האבן געדינט אין צה״ל אין די בראשית יאהרן פון די מדינה אין וויזניץ בני ברק איז עס געוועהן א נארמאלע ערשיינונג

[געוואלדיג]

הגאון רבי חיים קנייבסקי האט געדינט אין מיליטער ביי די מלחמת השחרור
http://www.srugim.co.il/63918-%d7%a6%d7 ... d7%aa?di=1

איך האב זייער הנאה פון די לינק און יעדער זאל אויך ליינען די תגובות פון אונטן און פארשטיין פארוואס איז היינט אנדערש פון דעמאלטס

[איך אויך]

און אנדערע זאגן עס איז סתם שטותים ,אויב עפעס האט ער צוגעהאלפן [ביינאכט] מיט די ביצורים להגנת העורף אזוי ווי כמעט אלע בחורי הישיבות פון יענע יארן. עס הייסט נאכנישט אז מען האט משרת געווען אין צה''ל.