א. ביום ראשוןא)צריכים לנסוע להקאנטרי עם שפחה פולני כדי לנקות הבאנגעלוי מהקורי עכביש וכדומהב).
ב. נאנס ולא נסע ביום ראשון אפשר לו לנסוע עד יום ג'.
ג. לכתחלה צריכין ליקח דוקא שפחה פולניג)אבל בדיעבד אם א"א יש לו ליקח שפחה ספרדית ד).
ד. מיום ג' ואילך אין לבשל ואין לאפותה).
ה. י"א דהא דאין מבשלין היינו דוקא סעודת קבע, אבל בדרך עראי כגון לטרוף ביצה על המחבת מותר, וי"א דאף זה אסורו).
ו. בנוגע סעודות הערב יש כמה מנהגים האיך להתנהג, דיש שהקפידו ליקח כל הילדים להפיצא סטארז), ויש שהקפידו דייקא שלא לילך אלא קונין פת ואוכלין אותו בכריכה עם דג הנקרא טונא, ונהרא נהרא ופשטיה וח"ו לשנות מהמסורה שקיבל.
ז. מבטלין ת"ת מפני הקאנטריח). יש שמבטלין מיום ד' ויש שמבטלין עוד מיום ג', ומקום שנהגו להקדים אין לאחר ולאחר אין להקדים.
ח. הילדים אין להם דריסת הרגל בבית.
ט. הילדים והבחורים מסתובבים בבתי מדרשות וכנסיות לקבץ מעותט).
י. הנשים קבלו על עצמן להיות ער ולא לישן כל הלילה שלפני יום הנסיעהי).
....................
א) דבר פשוט הוא דלפני שלשים יום לא יצא כלל וכלל משום תעשה ולא מן העשוי, אולם בתוך השלשים לפני השבוע שחל בו אם נסע יש להסתפק אם יצא בדיעבד, וצדדי הספק הוא שי"א דהנסיעה אך ורק לנקות וא"כ מה איכפת לן אם ניקתה אותה מקודם, אולם י"א דהנסיעה הוא משום מניעת הפסד דכידוע יום ראשון שלפני הקאנטרי עולה ביוקר רב כשהנשים נמצאים פה בעיר וא"כ בוודאי יש לילך דוקא ביום ראשון, ולמעשה יעשה כל אחד שאלת חכם וח"ו להתיר בעצמו דבר חמור כזה.
ב) כן נקטו כל האחרונים, ומסתימת דבריהם משמע דעיקר תקנת הקאנטרי היה משום הילדים וכדלעיל בפרק א' הערה א', דאם הטעם הנסיעה הוא אך ורק משום הילדים דהקאנטרי הוא להם דבר הכרחי, בוודאי אי"ז מן הראוי שיגיעו לבאנגעלוי שאינו נקי וגורמת שהאם תצווח כאווזא דאז לא העילו חכמים בתקנתם, אבל אם הטעם הוא משום השמירת עינים אז מה איכפת לן הילדים, אלא בוודאי העיקר הוא דנקטינן דעיקר התקנה היה משום הילדים.
ג) הטעם דכידוע הפאלאקן יודעין היטב האיך לעשות בדיקת חורין וסדקין ולנקות הבית מכל.
ד) כנ"ל, וכפי שהעיד לי אחד מבני השמירה, דזה איזה שנים שהאספאניאלאס נעשו בקיאות באומנתן עד כדי כך שעוד מעט יתפסו אומנות הפאלאקן.
ה) כן נהגו קדמאי, והטעם דחיישינן דלמא אתי לאחתויי כדאי שלא יתחרך התבשיל, ותתבטל ממצות היום.
ו) ומ"מ נראה דלכו"ע מותר להחם מאכלים המנוחים בהפריזער דכבר נסתפג בו טעם הפריזער הידוע, דבכגון זה בוודאי אין לחוש דלמא אתי לאחתויי, דהא עינינו רואות דהתבשיל מצטמקת ורע לו (ולאוכלו).
ז) והנה לאחרונה יש איזה בעלי חנויות שהתירו את עצמם לשום טרעילער גדול לפני החנות בשבוע זו, ואוכלים שם נשים אנשים וטף זקנים עם נערים, ואמינא אי איישר חיילא אבטלינהו, דהא אי"ז כי אם פרעס טרעילער בעלמא דכידוע יש כבר חרם הקדמונים על זה.
ח) משום עת לעשות לה' הפרו תורתך.
ט) וזהו שייסד הפייטן, "הבחורים מעות יקבצנה, והאם מביתה תגרשנה", פי' דכדי לגרש הבחורים מהבית שלא יפריעו, משלחים אותם סביבות העיר לקבץ מעות. (מה שנקט בחורים נראה דלאו דוקא נקט דה"ה ילדים, וכמו שכתבנו בפנים).
י) לא מצאתי שום טעם ורמז למנהג הזה, ואולי הטעם משום דבשנה הראשונה דנתקן גזירת הקאנטרי היה איזה נשים שמחמת רוב הטירדות איחרו מלנסוע בזמן משום שיישנו, משו"ה קבלו על עצמן לתקן פגם הזה להיות ער בכל שנה ושנה בלילה הזה.
א גרויסען יישר כח חד גדיא פארען אפדרוקען דעם pdf אין אזא הערליכע פארמאט!
ומי קרי לחינוך השלמה, והא תניא אי זה חינוך היה רגיל לאכול בשתי שעות מאכילין אותו לשלש בשלש מאכילין אותו בארבע? אמר רבא בר עולא תרי חנוכי הוו: (יומא פ"ב ע"א)