במשך מספר שנים היה יהודה מרדכי חבר בקהילת 'אגודת ישראל' שבבולטימור. הוא היה אורח קבע בסעודות ובקידושים, מה שהקנה לו את הכינוי "איש הקידושים".
בערב פסח נתקל אחד מחברי הקהילה במאמר שכותרתו: "בבולטימור, האדוונטיסטים מלמדים את היהודים על המושיע". בתמונה מופיע אותו יהודה מרדכי. האדוונטיסטים הם כת של נוצרים שומרי שבת.
במאמר מספר הכותב כי מרדכי נולד בוושינגטון, גדל כיהודי חילוני, והוטבל לנצרות לפני כשלושים שנה. במאמר הוא מצוטט אומר: "אתה אף פעם לא עוזב את היהדות. כאשר אתה מקבל את ישוע, אתה רק הופך לשלם יותר. היהודים המשיחיים הם יהודים לכל חיים".
הגילוי גרם למהומה גדולה בקהילה, כשהתברר כי הקהילה שתתה משך שנים יין נסך.
בקהילה הוחלט לכנס אסיפה דחופה, בה ידונו הרבנים בהשלכות הנגזרות מהגילוי.
נע, די אסיפה איז ווייל דער מאיער פון באלטימאר האט פאראדענט א ויכוח צווישן דעם רב פון די קהלה מיט דעם יהודה מרדכי, און אין פאל אז דער יהודה מרדכי זיגט אין דעם ויכוח גייט מען פארטרייבן די יידן פון באלטימור. א תענית ציבור פון ג' ימים ולילות איז שוין פאררופן.. פרטים יבואו.
"אי השימוש בשכל הישר, הוא מקור כל הטומאה, שורש כל הרשעה שבעולם כולו"
וואס וואלט מען געטוהן אין [tag]לעיקוואד[/tag], אין אזא פאל? (דוכט זיך מיר אז עס איז אמאל דארטן געווען א מעשה דומה).
אסור ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם, כי אז אינה עוד יראת שמים טהורה.
סימן ליראת שמים טהורה הוא כשהמוסר הטבעי, הנטוע בטבע הישר של האדם, הולך ועולה על פיה במעלות יותר גבוהות ממה שהוא עומד מבלעדה.
כעת אין לי פנאי להאריך רק אציין לש"ע י"ד קפ"ה סעיף ד' בהג"ה, עיין שם גם בדברי הפוסקים, ונודע מאמרם אונס רחמנא פטריה, ובאנצוקלפדיה תלמודית (שאין לי תח"י כעת) שם תמצא מבוקשתו די הצורך. (אגב יש לציין שהיה יותר נכון לומר אנוס, ע"פ דקדוק)
למה נקרא שמו רבי נהוראי, שמנהיר עיני חכמים (עירובין:)
אתר חדשות מקומי בבולטימור – 'בולטימור חיים יהודיים', התבקש לפרסם את מכתבו של הרב שלמה פורטר, מנכ"ל מרכז עץ חיים ללימודי יהדות, ונשיא לשעבר של AJOP (האגודה לאנשי מקצוע יהודי לקירוב לבבות), שנשלח אל רבנים בעיר.
במכתב מודיע הרב פורטר, כי לאחר התייעצות עם הרבנים היינמן, קוסטליץ, גולדברגר וניימן, הוא מיידע את הקהילה בנוגע למצבו של מארק הארט, או בשמו המוכר ליהודי המקום: יהודה מרדכי.
כזכור, בערב חג הפסח גילה אחד מחברי הקהילה כי מארק, או מרדכי, הוא חבר בכת מסיונרית נוצרית. הגילוי יצר מהומה עצומה בקהילה, והרבנים הודיעו כי יקיימו מיידית אסיפה בה ידונו הרבנים בהשלכות הנגזרות מהגילוי, שכן האיש היה אורח קבע בסעודות ובקידושים, מה שהקנה לו את הכינוי "איש הקידושים" – ועתה התברר כי הקהילה שתתה משך שנים יין נסך.
הרב פורטר קובע במכתבו, כי "מארק נולד לאם יהודייה שלא יכלה לטפל בו, והוא נלקח ממנה והופקד בידי משפחה מאמצת נוצרית. בגיל 20 גילה מארק את יהדותו והחליט לחזור בתשובה, ולפני 18 שנה עבר לבולטימור על מנת להתערות בקהילה היהודית.
"בכל אותן שנים בהם חי מארק את חייו הכפולים. לא ידוע על אדם שניסה להשפיע עליו לקבל את הנצרות או להתקרב אליה. בזכות ארגון 'יהודים למען היהדות', גילינו כי הוא משמש כ'רבאיי' בכנסיה. הוא עומת מול המידע – והודה.
"נכון לערב פסח, ניתק מארק את כל קשריו עם הכנסייה, ואנו הרבנים סוברים כי על הקהילה לקבל את חזרתו בתשובה ולהעמידו בתקופת ניסיון.
"מארק בחר לחזור לחיק היהדות ואין להציק לו בשל עברו הקודם".
על פי פסק הרב היינמן, יין שנגע בו מארק אחרי ערב פסח, מותר בשתייה ואינו יין נסך