און קיינער רעדט זיך נישט איין אז די ציוניסטישע מיליטער וועט אונז ראטעווען פון די תוצאות וואס דער היינטיגער אנטיסמיטישע כוואליעס וואס פארפלייצט די וועלט... אויב עפעס מאכן זיי עס נאר ערגער....
מיר קענען נאר זיך בייגן דעם קאפ צי די גזירת הגלות פונעם הייליגן באשעפער, און מתפלל זיין אז ער זאל אינז שוין שיקן אונזער אויסלייזער משיח בן דוד עבדו ומשיחו.... און וואו אויך אז די אימות העולם זאלן נישט עובר זיין אויף די שבועה וואס דער אייבישטער האט זיי באשוואוירען "שלא ישתבדו בישראל יותר מידי" עד שיצעקו אל ה' וידקחו את הקץ.. נאר די ישועה השלימה זאל קימען מתוך רחמים וחסדים, אן קיין טראפ אידיש בלוט .....
א איזארעלי דזשורנאליסטקע וואס איז געווארן אטאקירט אויף די גאסן פון פאריז באשרייבט איר איבערלעבעניש:
לא התכוונתי להעלות את הסרטון הזה. לא ניתן להבין מה בדיוק קרה שם בקטע הקצר הזה והוא גם לא ממש מחמיא לי. אבל אחרי הכתבה אתמול שהציגה נתונים קשים על מצב האנטישמיות ובמיוחד באירופה קיבלתי כמה שאלות מצופים וחברים שחושבים שהתקשורת (ואני, כחלק ממנה) מקצינה את המצב. אז נכון, אם תטיילו ברחובות פריז יתכן שלא תרגישו כלום.
אבל אם תחבשו כיפה, תענדו שרשרת עם תליון של מגן דוד או תחזיקו בידכם מיקרופון שעליו כתוב בעברית "חדשות 10", יש יסוד סביר להניח שבמוקדם או במאוחר תבינו שהמציאות חמורה מהנתונים. את ההערות האלה לא מכניסים לנתונים, גם לא מדווחים עליהן. זה קורה כאן, כל יום ובכל מקום וזה קרה גם לי.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שכוונה לעברי הערה כשעמדתי ברחוב באחת מבירות אירופה ודיווחתי. לרוב זה משהו שקשור בישראל.
בפעם הזאת יצאתי מהיורוסטאר (הרכבת מלונדון למרכז פריז) כשהייתי בדרך להרי האלפים לדווח על התרסקות המטוס של חברת "ג'רמן ווינגס", רגע לפני הדיווח זה קרה. מה שרואים כאן זו רק ההתחלה, האיש שאת פניו לא ניתן לראות בסרטון מזהה עברית על המיקרופון, מעביר לחברים שלו את המידע ומתחיל להציק. מה שקרה אחר כך היה מלחיץ הרבה יותר, הם הקיפו אותי. ארבעה או חמישה גברים והחלו לקלל אותי, גם המילה "יהודיה" חזרה על עצמה. הידיים שלי רועדות שלושה שבועות אחרי, כשאני נזכרת בדברים שאמרו. עמדתי ברחוב, לא הפרעתי לאף אחד וחטפתי קללות נמרצות (בתוספת תנועות ידיים מאיימות) ואיומים. הסתכלתי סביב, הרחוב היה עמוס באנשים ששמו לב למה שקרה, הם צפו מהצד, היה גם מי שצילם את מה שקרה בסמארטפון, אבל אף אחד לא נחלץ לעזרתי. כשהרגשתי מאויימת ברחתי (כן, זו המילה המתאימה) לתחנת הרכבת, שם היו חיילים. רק אז הם עזבו אותי.
מוטרדת במרכז פריז רק כי אחזתי במיקרופון ועליו כיתוב בעברית.
אז לא, לא הגזמנו. זו המציאות. עכשיו צריך להילחם בה.
berlbalaguleh האט געשריבן:נעגל וואסער: אבער דער הויכגעשעצטער ארטיסט וועלכער האט אנגעדרייט די גאנצע סומאטוכע, און ר'איז א וואוילער ווייל ער האטציך ..."אנטשולדיגט"... וואלט איך איהם געוואלט פרעגן אויב ער וואלט אויכעט פרובירט זיין טאלאנט אין ארט אויפ'ן חשבון פון די מוסלמענער פאקיסטאנער-אפשטאמיגע באפעלקערונג אין לאנדאן...?!
ער האט געמאכט כל מיני אנדערע סיינס ארום די שטאט, אזוי ווי ס'געווען באריכטערט. ווי נאר ער האט זיך אנטשולדיקט איז עס גלייך אראפ פון די נייעס, ווייזט אויס אז מ'גלייבט זיין מעשה. פארדעם איז עס געווען פון די טאפ סטוריס אין אלע נייעס צענטערן ברחבי ענגלאנד.
