קינה לתשעה באב על גזירות תשע"ד

[יאיר]

ויקונן יאיר מבית הקפה על הגזירות האיומות שנחרצו על ידינו ועל ידי אחינו בני ישראל על עצמינו.

אבות ממסים ערסותיהם בדמעות כל לילה ולילה
בניהם נתונים בראש כל חוצות ומחפשים עליהם כל עילה
גדולים ורבנים אשר עליהם אמרו מרבים שלום בעולם
דולקים ורודפים אחר כבוד ושררה וכל אחד פיו בולם
הוי, נשים בציון עינו בגזירות וחרמות חדשים לבקרים
ואשה תחזור בכינוסים צמאה לשמוע מה' דיבורים
זדים קמים עליה, רבנים ומגידים להרבות איסורים
חן אשה על בעלה עקרו ותחתיו שנאה ותחרות מעירים
טפשות וסכלות תולים בשם ה' ובתורתו מחכימת פתאים
יראת ה' היא טהורה נהפכה לאלימות לכל בית ה' באים
לימוד חכמות ואומנות נעצרה על ידי בני עולה בכל תואנה
מי יתן ראשי מים על שבר בת עמי שנהפכו לאכזרים כיענה
נהי בכי תמרורים ארימה על ילדים נחטפים מחיק אמותם
ספדי וקוננו על רחמנים בני רחמנים איה חכמתם ובינתם
עורו עורו בעבור האומללים אשר זועקים תחת עול צואריהם
צערם ומצוקם כאשר אין בידיהם לפרנס עולליהם וטפיהם
קראו עצרה למען בחורים ובתולות התמימים ביום חתונתם
רק אין בידם שום עצה ותבונה לממן בעתיד משפחתם
שנו ושלשו אמריי הכתובים בדם לבבות אחינו ואחיותינו
תתאונני על מצוקותינו ותתעוררו לקום לעזרתנו

[לעיקוואד]

ולמה לא נאמר כ' בקינת יאיר? לפי שנסתרה בה תקוות הדור כ'אווע שטיבל הוא יחיש לנו את הגואל.

[פלעין יודיש]

ולמה לא נאמר כ' בקינת יאיר? לפי שנסתרה בה תקוות הדור כ'אווע שטיבל הוא יחיש לנו את הגואל.

בת כ' כבת ז' ליופי וכיון שאבדה היופי מהנשים אבדה הכ'

[אפטעמיסט]

וישאל אפטע את יאיר איש קפה, הלא מאז היתה חרדים לגוי הגזירות והסבל מטפסים ועולים ואיש את רעהו חיים בלעו, ואמאי רק על תשע"ד קננת?

[כוכב]

ויקונן כוכב על הך כשרון עצום אשר הלך לטמיון לחבר עוד אשכול לקונן על הסיסטעם הארורה אשר נשתברו כבר כל הקולמוסן עלי' וכבר אמרו רבנן לא בכפילא, אלא בתתק'ס ויותר.

[אחד העם]

אש קדחת בקרבי
חזיון בעיני חזיתי
דור של מנהיגים

הוי, לכלבים נדמו
עוללים וטף נדרסו
משתלטים ולא חמלו

חמלת ה' הגיע
זהר דברי [tag]יאיר[/tag] הופיע
קול נחמה השמיע

[יאיר]

ויקונן כוכב על הך כשרון עצום אשר הלך לטמיון לחבר עוד אשכול לקונן על הסיסטעם הארורה אשר נשתברו כבר כל הקולמוסן עלי' וכבר אמרו רבנן לא בכפילא, אלא בתתק'ס ויותר.

ויען יאיר ויאמר, הייתי היום משוטט על חוצות, וחמותי ראיתי קול קורא, דָרַך כוכב מתלונן ומקונן, מטיח דברים קשים על הקינות, ואומר ומכריז אין לי כח לקונן כל כך בשפה שאינה מובנת ובדברים שאינם נוגעים אל הלב. או אז אזרתי כגיבור חלציי, ואמרתי לנפשי, הלא כבר נהגו ישראל מאז ומקדם, להרבות בקינות ביום זה על כל צרה ומצוקה אשר מצאתנו, וכמו שאמרו, מה יתאונן אדם חי, כשמתאונן אל יתאונן אלא בדברים שנוגעים לנפשו ולחייו, ובכך אהיה ממצדיקי הכוכבים.
אך כאשר ראיתי אחר ששקע כוכב, שוב עלה והולך ובוכה ומקונן. אמרתי לנפשי, הלא ממקוננים המובהקים הוא, יש לו קינות ותלונות ככוכבים בלילה, ולמה לו קינותיי. אלא ארבה בתנחומים.
וישא יאיר את משלו ויאמר, נחמו נחמו כוכב, עוד יבא יום ויבקע כשחר אורך, ואז יאיר אורך שבעתיים כאור הכוכב.

[יאיר]

וישאל אפטע את יאיר איש קפה, הלא מאז היתה חרדים לגוי הגזירות והסבל מטפסים ועולים ואיש את רעהו חיים בלעו, ואמאי רק על תשע"ד קננת?

ויאמר יאיר, הלא על כי גזירות חדשות מתחדשות בכל יום, וצרות האחרונות משכחת הראשונות, בכל יום עומדים עלינו לכלותינו, על כן אמרתי לנפשי, אינו דומה קינה של שנה זו לקינה של שנה אחרת, ואין אדם יוצא אלא בקינה מיוחדת כל שנה ושנה.

[אפטעמיסט]

ויען אפטע ויאמר כריסי ענק כמגדלות מרקחים ולחיי כערוגת הבושם, הנה זה עומד להיפצץ ואין בידי כח לענות.

[יאיר]

וישאל יאיר את אפטע, האם אכלת הלילה בבית ה' את לחם הקאקאש, טבול ביערות דבש וסוכר וקוקו שזב ומפצפץ בין השיטין, ביחד עם קפה. ויאמר אפטע, כן אכלתי. ויצעק יאיר אהה! הלא ידעת אם לא שמעת שלחם הקאקאש אחרי צום שורף כל הקרביים עם הבני מעיים עד שכל הגוף נעשה כמין מקשה אחת של קוקו וסוכר וקפה. ויאמר, אין טרי למכותיך, ואין קץ לאורך יסוריך.

[אפטעמיסט]

ויאמר אפטע לא, כי העררינג אכלתי ומימיו המשומן שתיתי ויסוריי בוקעות ועולה עד לב השמים.

[שמעקעדיג]

ויאמר שמעקעדיג ויצחק בלבו ויפלץ לאמר, הא הא הא הא הא הא....

[diff]

seems, this osfasten fres is also one of the new gezeiras

[יאיר]

ויאמר יאיר, אחידה לכם חידה. אותיות שמו ארבעה, שפות שמשתמש שלשה, מלותיו שתים, ואין מבין ואפילו אחד. מי הוא זה?

[שמעקעדיג]

יאיר

[רויטע וואנצעס]

בא רויטע והעמידן על אחת, הפסק תעניתא בנחת, שלא יאמרו הוא מת לשחת, מיסורי קדחת, ומכוורות ספחת, מראש ועד תחת.

[ווייט פיש]

כמה כוסות שתתת, וכמה אונסים יי''ש הלך לשם

[diff]

וואס איז פשט פון דער פרעס אין שול. קען מען נישט אהיים גיין

[מ גפני]

אש קדחת בקרבי
חזיון בעיני חזיתי
דור של מנהיגים

הוי, לכלבים נדמו
עוללים וטף נדרסו
משתלטים ולא חמלו

חמלת ה' הגיע
זהר דברי [tag]יאיר[/tag] הופיע
קול נחמה השמיע

א שאד אז דו האסט נישט קיין לענגערן נאמען....

[מבקר]

ולמה לא נאמר כ' בקינת יאיר? לפי שנסתרה בה תקוות הדור כ'אווע שטיבל הוא יחיש לנו את הגואל.

ועל הפ' אינני שואל,
כי שום מקום לו לא יועיל,
כמו ב'איכה' הוא משובש
גם מכאן יהי' מגורש.

[[NAMELESS]]

ויבוא אתא ויוסף על דברי יאיר באתא קלילא ורוח נשברה
הנה זה האיש העברי שוכן בבית קפאין ורוחו אמיצה
לא נס ליחו ורעיונותיו בהירים ומצאתיו מקונן על הכבשה
זה שנות אלפיים נרדפת על צוארה באין לה דורש ומבקש ולא מנוחה

ויקונן אתא ברוב בעתא, קולו נשא ויחפש אסא, ויבך בדמעות חנוקות
על הצבי ישראל שנהפכו להיקרא בעיני ההמונים עלוקות
בסיבת מנהיגיהם ודייניהם לוקחי השוחד אשר הם הדיוטות
בפעלץ מתעטפים בימות הגשמים ומחלפותיהם המה בגדי חמודות
ותיחרט הקינה בליבו ויבקש מזור ואסותא לתחלואה ויזעק בקול אנושות

הנה זה המקונן יאיר גיאות לבש כאיש יהיר וחשכת הליל הפציע
לגלות על צפונייך בקול חזיז ורעם בליבותינו הופיע
מבשר ואומר הוא לנו הנה קם לישראל מבין גואל מושיע
בבית הקפאין הוא שוכן מתפתל בהגיגיו, דעותיו בהשקט מודיע

אתה קוננת מישרים כאחד הע״ם באליפות השמעת היבבה
תמימות הלב צפיתי בה והמיית מחך הקודח וכשרונך אשר חבוייה
אולי בקולי תאזין ולשועת שה הפזורה ותוסיף הגיגיך להשמיע ברמה

קול דממה דקה הנה חזית הנסתרת פנימה בתוככי המעמקים והמון לבבות
לפיכך יהיו עיניך ולבך עליהם צופיות לבלתי סתום עוד הפיות בתירוצים ואמתלאות
יזעקו במשמרות ולא תהא עוד זעקה אילמת חבוייה, חבוקה בין הררי האשפתות
להושיע עם אביון ילמדו התועים בינה ויתאמצו להשכיל לבל ישלטו בנו הריקות
אנשי דמים לא לנו, בל יוסיפו לכפות דעתם המשובשה ומחלפות שיטותיהם המסולפות

חזקו ואמצו נאמר איש אל אחיו בידידות כי חג ה׳ לנו
זאת עצתכם לבלתי נפול עוד ועתה כתבו לכם בבית הקפאין אשר שם כולנו
קחו מעט צרי ודבש ואכלו ממתקים שה פזורה אומתינו חבי כמעט רגע ונגאלנו

ובעט הברזל אשר בידכם מתעופף חרטו לדורות הבאים תלאותיכם
אשר עברתם עד בואכם אל ארץ הנושבת לרום מעמדכם
מבית הכלא אשר בירכתיים,הלהבה היהודית בית הקפאין תרוו צמאונכם
צעקתכם תהדהד בקול גדול אשר ישמע גם החירש אשר בסביבתכם

א׳נחנו בעזר השוכן בציון נצעד לקראת משיחנו בדרך הסלולה קריית חוצות
ק׳ול אליהו הנה שמענו ונשמח במחול בשירה חדשה והשיב לב בנים על אבות

אתא קלילא חזק ואמץ, באחיך רוח חיים הפיח
ברכיים כושלות אותם לחזק וליתן לעייפים כח
והאיש יאיר אשר רוחו העיר, ממרום הרים בחשיבת המח
אותנו יצעיד בששון לעתיד זורח כצאת החמה אשר מן הליל בורח

[ונבנתה העיר]

אוי וועט מען דיר איבערלייגן, אתא, דו קענסט דאך יא, למה זה תהי כמת?

[[NAMELESS]]

למה נהיה כמתים? אגיטע פראגע!
דאס קוועטשט דעם קאפ פאר אונז אלע!

נעמט דעם פען און קולמוס טינקט איין
שרייבט אפ אפאר שורות אין בלייבטס נישט שטיין

אין אונזער בית הקפאין זאל לעבען אין בליעהן
קיינמאל נישט זיין וי א גיא צלמוות וואס דארט זענען די וואס רועהן

ועתה כתבו לכם איז דער חובת השעה מיט גייסט
ונבנתה עיר על תלה אין ירושלים אלע גייטס!


דברי חכמים בבית הקפאין יהיו נשמעים בשלוה ובנחת
והמיית קול הכסילים השואגים כתנינים ידחקו לתחת
יתגלגלו בעפר ערות הארץ וילחכו השחת

מה אנוש כי תזכרהו בן אדם זכרונו ייפקד
הלא בזאת יתהלל בדיעה עליה התמיד ושקד
לכן צנצנת הדיו בידו יטול בעת רעיונותיו יקשקשו
ולזכרון הדורות הבאים יחקוק רשימה אותה ברעבתנות ילקקו

שוב נטיתי ידי על גבי היריעה
בקיצור אמרים ובשפה ברורה
להיות בשופר גדול תוקע ומריע

ולקהלא קדישא הנחפזים להיות מבשר
להפריש מן הזמן לכתיבה מתורת מעשר
כי בא יום אורך הגיע הזמן לכתבי הפלסתר

יוקח נא מעט פסק זמן לתיקון עולם
אל נא ניחשב כפתאים או כגוילעם
על טיפת הדיו אל תהיו חסים
למען רבות צדק ואל יזעקו הנחמסים