אייניקעל האט געשריבן:מאיר האט געשריבן:די אישו מיט ציונות איז אפאר נקודות:
ד) מרשעים יצא רשע, קען זיין אז די טובה פאר כלל ישראל קימט פין מינים גמורים, אין שונאי הדת גמורים (הערצעל וכו')?.
מאיר טאקע אזויווי מאטי האט שוין ערווענט, די אלע פונקטן זענען שוין פריער אויסגעשמועסט געווארן וזיל קרי ביה
ווי א קלאסישער "כ'האב שוין אבגעמאכט מיין מיינט, פארדריי מיר נישט מיט די פאקטן" געבסטו א שיס ארויס פאקטן פון אונטער די ארבעל אן אנצוצייכענען א מקור ווי דער ליינער זאל קענען נאכקוקען
אלע פוסקים זאגן אזוי צו אזוי, רוב גדולי ישראל זאגן אזוי צו אזוי, אבער מקורות זענען נישט פארהאן
איך וויל מיר נאר באציען צו דיין לעצטע פונקט, ווי זעהן מיר אז אז די טובה פאר כלל ישראל קומט פין מינים גמורים, אין שונאי הדת גמורים? אויף דעם עיין בספר מלכים ב' י"ד פסוקים כ"ג עד הסוף (צוגעברענגט פריער)
ווי הקב"ה האט געראטעוועט גאנץ כלל ישראל נאר אין די זכות פון אן אדם רשע א שונא הדת ומחטיא את הרבים ושמו ירבעם בן יואש, וואס זיין איינציגסטע מצוה איז געווען "השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה"
א) אויף דיין ראיה מיט ירבעם, אף שיש לחלק בין מין לעובד ע"ז, וכן יש לומר שזה היה עפ"י הנביא כמבואר בפירוש בקרא והוא כמו אליהו בהר הכרמל שעשה עבירה לפי שעה, אבער מ"מ ס'איז א ראיה.
ב) מקור לשלש שבועות בפוסקים: רמב"ם באגרת תימן, רבנו בחיי בראשית לד פסוק ח, מהר"ל בנצח ישראל פ' כד (שהוא ביהרג ואל יעבור), רבי יהונתן אייבשיץ מפראג ב'אהבת יונתן' הפטרת פ' ואתחנן, הגר"א שיר השירים פרק ב פסוק ז, אור החיים הקדוש ויקרא פרק כו פסוק לג', ח"ס יו"ד ס' רכ.
לעומת זה אין די ווקפדיה פעטש האב איך נאר געזען איין מקור וואס זאגט בפירוש אז עס נישא אקטועל: ר' שלמה קליגער בספר מעשה יוצר וואס זאגט בדרך דרוש, אז וויבאלד די אוה"ע האבען משתעבד געווען יותר מדאי איז שוין נישט דא קייין שבועות. (וחולק בזה על המהר"ל וואס זאגט אנדערש אז אפילו מוועט הארגענען אין פייניגען "בעניום קשים" אסור לעבור על השבועות ולצאת מגלות).
(די אנדערע מקורות וואס וויקפידה צייכענט צי דארט, שטייט נישט אז עס איז נישט אקוטעל).
עכ"פ ביז דערווייל האב איך איין גדול שבאחרונים וואס זאגט (בדרך דרוש) אז עס איז נישט דא קיין שבועות. איך הער...
אויב די ווייסט פין נאך וואס זאגן "בפירוש" אז עס נישט דא פליז לעט מי נא.