מילתא דבדיחותא
- שמעון וואלף
- חבר ותיק
- הודעות: 3547
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג דעצעמבער 14, 2014 1:33 pm
- געפינט זיך: אין דרום
- האט שוין געלייקט: 5476 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 3921 מאל
- נופת צופים
- ידיד ותיק
- הודעות: 737
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג פעברואר 09, 2015 12:26 pm
- געפינט זיך: וואו נישט
- האט שוין געלייקט: 553 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 606 מאל
Re: מילתא דבדיחותא
אפשר זאל מען רינעימען דעם אשכול צו "וואטסעפפ דק"ק קאווע שטיבל"
סענט פראם מיי קאושער פאון...
- שמעון וואלף
- חבר ותיק
- הודעות: 3547
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג דעצעמבער 14, 2014 1:33 pm
- געפינט זיך: אין דרום
- האט שוין געלייקט: 5476 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 3921 מאל
למדן האט געשריבן:מ' עסט מצות אלס זכר אז פרעה האט נישט געלאזט די אידן ארויסגיין
גענומען פון דא
פארפאלן, אויף אידיש זאגט זיך עס סאך בעסער
מעשה שהיה, עטליכע בריסקערס זענען אנגעקומען חוה"מ עולה רגל זיין צום הייליגען כותל כמנהגינו גיין צום מקום המקדש בפרט שלוש רגלים בשם כל ישראל (סאטמר אינקלאדינג) וואס איז געשעהן איז אז די בריסקערס האבן זיך אויסגעטהון די הויזען און זייער תחתונים אין זיך מגלה געוועהן אויך די ר"ת גאטשעס, ווען מהאט זיי געפרעגט וואס דא גייט פאר אין צו זיי זענען געפאלען פון די כוכב שביט האבן זיי געזאגט אז ניין, נאר סאיז א בפירוש'ע פסוק שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך....
-
- שריפטשטעלער
- הודעות: 7167
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 18, 2012 11:01 am
- האט שוין געלייקט: 4109 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 7909 מאל
-
- היימישער באניצער
- הודעות: 371
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג דעצעמבער 30, 2012 8:41 pm
- האט שוין געלייקט: 149 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 133 מאל
ק/פ
די מצה זיצט נאך אינעם מאגן באקוועם און טראכט נישט פון פארלאזן דעם געדערים ׳עני טיים סאן׳ פאראורזארכענדיג גרויס טרעפיק.
אין זיין קופקע זיצן דארט זיינע אחים לדעה, קארטאפל, אייער מיט שמאלץ, קניידלעך, שטיקער פלאנקען מיט בארשט און האבן א ׳גוד טיים׳, ביי זיי איז נאך חול המועד, פון צייט צו צייט מאכן זיי פייערווארקס אז ס׳גייט א רויעך, זיי שמייכלען זיך אונטער מיט א רשעות ווען זיי הערן ביטערע ווייטאגליכע קרעכצן, און ווען מ׳פרובירט זיי ארויסצוטרייבן כאפן זיי זיך אהן מיט אלע קרעפטן אין איעדן געגנשטאנד וואס מעגליך און קעמפן פאר זייערע טעריטאריע רעכטן.
מיטאמאל הערן זיי פיסטריט...
איינער, עפעס א פרישער גאסט קומט, נאך עטליכע סעקונדן שפאצירט אריין א אומגעצייטיגטע אומצוקייטע רויע פיצא.
ס׳מוצאי יום טוב! שרייען זיי אלע אויס וואו אין א כאר.
שלום עליכם! באגריסט אים דער קניידל, קום זעץ דיך אראפ לעבן מיר, כ׳האב דיך שוין נישט געזעהן פאר א וואך.
עליכם שלום ענטפערט דער פיצא מיט א שמייכל, עטס האטס נאך נישט געזעהן וואספארא הריגות און לאנגע ליינס ס׳געווען.
דו רעדסט פון לאנגע ליינס? שרייט דער מצה גערעגטערהייט, דו האסט געדארפט זעהן ערב פסח וואו מ׳האט זיך געשלאגן איבער מיר, און וואו ביסטו דאן געווען? אין דאמפסטער, דו צולייגער.
ס׳האט אנגעהויבן צו גיין שלעק צווישן די פיצא מיט מצה.
ביז פעטש! הייב נישט קיין הענט! האט די שמאלץ מיט די פאטעיטעס אויסגערופן, לאמיר מאכן שלום, ווער וויל טאנצן?
און אזוי זענען אלע פארגאנגען און א פייערליכען טאנץ ביז אין די פריע שטונדן פונעם מארגן.
די מצה זיצט נאך אינעם מאגן באקוועם און טראכט נישט פון פארלאזן דעם געדערים ׳עני טיים סאן׳ פאראורזארכענדיג גרויס טרעפיק.
אין זיין קופקע זיצן דארט זיינע אחים לדעה, קארטאפל, אייער מיט שמאלץ, קניידלעך, שטיקער פלאנקען מיט בארשט און האבן א ׳גוד טיים׳, ביי זיי איז נאך חול המועד, פון צייט צו צייט מאכן זיי פייערווארקס אז ס׳גייט א רויעך, זיי שמייכלען זיך אונטער מיט א רשעות ווען זיי הערן ביטערע ווייטאגליכע קרעכצן, און ווען מ׳פרובירט זיי ארויסצוטרייבן כאפן זיי זיך אהן מיט אלע קרעפטן אין איעדן געגנשטאנד וואס מעגליך און קעמפן פאר זייערע טעריטאריע רעכטן.
מיטאמאל הערן זיי פיסטריט...
איינער, עפעס א פרישער גאסט קומט, נאך עטליכע סעקונדן שפאצירט אריין א אומגעצייטיגטע אומצוקייטע רויע פיצא.
ס׳מוצאי יום טוב! שרייען זיי אלע אויס וואו אין א כאר.
שלום עליכם! באגריסט אים דער קניידל, קום זעץ דיך אראפ לעבן מיר, כ׳האב דיך שוין נישט געזעהן פאר א וואך.
עליכם שלום ענטפערט דער פיצא מיט א שמייכל, עטס האטס נאך נישט געזעהן וואספארא הריגות און לאנגע ליינס ס׳געווען.
דו רעדסט פון לאנגע ליינס? שרייט דער מצה גערעגטערהייט, דו האסט געדארפט זעהן ערב פסח וואו מ׳האט זיך געשלאגן איבער מיר, און וואו ביסטו דאן געווען? אין דאמפסטער, דו צולייגער.
ס׳האט אנגעהויבן צו גיין שלעק צווישן די פיצא מיט מצה.
ביז פעטש! הייב נישט קיין הענט! האט די שמאלץ מיט די פאטעיטעס אויסגערופן, לאמיר מאכן שלום, ווער וויל טאנצן?
און אזוי זענען אלע פארגאנגען און א פייערליכען טאנץ ביז אין די פריע שטונדן פונעם מארגן.
למה הכומר לא יכול ללמוד גמרא?
יום אחד אמר הכומר לרב, "הרבה דברים לימדת אותי אבל דבר אחד אני רוצה ללמוד ואתה לא מוכן – אני רוצה שתלמד אותי גמרא."
אמר לו הרב, "אתה גוי ויש לך ראש של גוי, אין סיכוי שתצליח להבין גמרא."
המשיך הכומר והפציר ברב עד שזה הסכים.
אמר לו הרב, "אני מסכים ללמד אותך גמרא, בתנאי שתענה לי על שאלה אחת."
"טוב", משיב הכומר, "מה השאלה?"
שואל אותו הרב, "שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי. מי מבין שניהם ילך להתרחץ?"
"פשוט מאוד", עונה הכומר, "המלוכלך יתרחץ והנקי לא."
"אמרתי לך שלא תצליח להבין", אומר לו הרב, "בדיוק להפך – הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת, מסתכל על הנקי חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ."
"על זה לא חשבתי", מסכים הכומר, "שאל אותי עוד שאלה."
"טוב", אומר הרב, "שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי, מי מבין שניהם ילך להתרחץ?"
"פשוט מאוד", עונה הכומר בביטחון, "הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ."
"שוב טעית", אומר לו הרב, "אמרתי לך שלא תצליח להבין, הנקי מסתכל במראה, רואה שהוא נקי ולא הולך להתרחץ, המלוכלך מסתכל במראה רואה שהוא מלוכלך והולך להתרחץ."
"אבל לא אמרת שיש שם מראה", מתלונן הכומר.
"זה מה שאמרתי לך", עונה הרב, "זה הראש שלך – אתה גוי ולא תצליח להבין – לפי הגמרא צריך לחשוב על כל ההיבטים האפשריים – צריך לחשוב על כל האפשרויות."
"טוב", נאנח הכומר, "בא ננסה שוב, שאל אותי עוד שאלה."
"פעם אחרונה", אומר הרב, "שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי, מי מבין שניהם ילך להתרחץ?"
"זה נורא פשוט", מחייך הכומר, "אם אין שם מראה – הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ. אם יש שם מראה - הנקי מסתכל במראה, רואה שהוא נקי ולא הולך להתרחץ, המלוכלך מסתכל במראה רואה שהוא מלוכלך והולך להתרחץ."
אומר לו הרב, "אמרתי לך שלא תצליח להבין – אתה גוי ויש לך ראש של גוי – תסביר לי איך יכול להיות ששני אנשים יפלו דרך ארובה - אחד יצא מלוכלך והשני יצא נקי.....
יום אחד אמר הכומר לרב, "הרבה דברים לימדת אותי אבל דבר אחד אני רוצה ללמוד ואתה לא מוכן – אני רוצה שתלמד אותי גמרא."
אמר לו הרב, "אתה גוי ויש לך ראש של גוי, אין סיכוי שתצליח להבין גמרא."
המשיך הכומר והפציר ברב עד שזה הסכים.
אמר לו הרב, "אני מסכים ללמד אותך גמרא, בתנאי שתענה לי על שאלה אחת."
"טוב", משיב הכומר, "מה השאלה?"
שואל אותו הרב, "שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי. מי מבין שניהם ילך להתרחץ?"
"פשוט מאוד", עונה הכומר, "המלוכלך יתרחץ והנקי לא."
"אמרתי לך שלא תצליח להבין", אומר לו הרב, "בדיוק להפך – הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת, מסתכל על הנקי חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ."
"על זה לא חשבתי", מסכים הכומר, "שאל אותי עוד שאלה."
"טוב", אומר הרב, "שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי, מי מבין שניהם ילך להתרחץ?"
"פשוט מאוד", עונה הכומר בביטחון, "הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ."
"שוב טעית", אומר לו הרב, "אמרתי לך שלא תצליח להבין, הנקי מסתכל במראה, רואה שהוא נקי ולא הולך להתרחץ, המלוכלך מסתכל במראה רואה שהוא מלוכלך והולך להתרחץ."
"אבל לא אמרת שיש שם מראה", מתלונן הכומר.
"זה מה שאמרתי לך", עונה הרב, "זה הראש שלך – אתה גוי ולא תצליח להבין – לפי הגמרא צריך לחשוב על כל ההיבטים האפשריים – צריך לחשוב על כל האפשרויות."
"טוב", נאנח הכומר, "בא ננסה שוב, שאל אותי עוד שאלה."
"פעם אחרונה", אומר הרב, "שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך ואחד יוצא נקי, מי מבין שניהם ילך להתרחץ?"
"זה נורא פשוט", מחייך הכומר, "אם אין שם מראה – הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ. אם יש שם מראה - הנקי מסתכל במראה, רואה שהוא נקי ולא הולך להתרחץ, המלוכלך מסתכל במראה רואה שהוא מלוכלך והולך להתרחץ."
אומר לו הרב, "אמרתי לך שלא תצליח להבין – אתה גוי ויש לך ראש של גוי – תסביר לי איך יכול להיות ששני אנשים יפלו דרך ארובה - אחד יצא מלוכלך והשני יצא נקי.....
-
- א גאסט אין שטיבל
- הודעות: 18
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 10, 2015 9:16 pm
- געפינט זיך: בארא פארק
- האט שוין געלייקט: 2 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 2 מאל
בחור אמריקאי מישיבת בריסק ניגש לר' אברהם יהושוע בתחילת חודש אדר, וביקש ממנו אישור לחזור הביתה למחרת פורים, ונימוקו עמו: שבזמן האחרון נכנס לתקופת השידוכים, והחשבון הוא כך: הבירורים לוקח 4-5 ימים, ופגישות 4 ימים, ואירוסין יום אחד, ואחרי זה היא תבוא אליהם לשבת שלפני פסח, וכך יוכל להתחיל את זמן קיץ באופן רגוע.
ענה לו ר' אברהם יהושוע שיחכה עוד יום אחד. שאל הבחור: מה הענין ? ענה לו: לפי החשבון הברית יצא בשבת, לא כדאי.
ענה לו ר' אברהם יהושוע שיחכה עוד יום אחד. שאל הבחור: מה הענין ? ענה לו: לפי החשבון הברית יצא בשבת, לא כדאי.
שמעתי על אחד מהאדמורי"ם זצ"ל וואס מחמת כבודו וועל איך נישט מזכיר נשמתו זיין נאר ברמיזה אז ס'איז נעכטען געוועהן זיין יארצייט... אז ער פלעגט אריין לייגן סעלטצער אין דע כוס של אליהו הנביא, האט ער געזאגט זעהן זעה איך דאך איהם נישט זאל איך כאטש הערן ווי ער מאכט א גרעבץ...
והאמת אומר אז איך גלייב שווער די ווערטעל אבער דאך איז דאס א גוט'ס
והאמת אומר אז איך גלייב שווער די ווערטעל אבער דאך איז דאס א גוט'ס
- יין שרף
- חבר ותיק
- הודעות: 2570
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך פעברואר 27, 2013 7:11 pm
- געפינט זיך: ביים שוויגער...
- האט שוין געלייקט: 4803 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 3340 מאל
עורך דין נפטר בפתאומיות מגיע לגן עדן. הוא פונה למלאך בשער וכועס: "הייתי באמצע עבודה על תיק של מיליונים, ואתם לוקחים אותי סתם כך? ממה אני מת פתאום? אני אתבע אתכם! מביט המלאך במחשב, מחייך ואומר לעורך הדין: מה אתה רוצה, אני רואה פה שנפטרת בשיבה טובה סליחה?? משתומם עורך הדין, אני בן ארבעים!!!" יכול להיות, צוחק המלאך, אבל על פי חישוב שעות העבודה שחייבת את הלקוחות שלך, אתה בן 172...