קורצע מעשה'לעך פון גרויסע לייט
- שמואל הלוי
- חבר ותיק
- הודעות: 4393
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 4:39 pm
- געפינט זיך: צווישן דא און דארט
- האט שוין געלייקט: 624 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1456 מאל
קורצע מעשה'לעך פון גרויסע לייט
[center]נישט פארטריבן די פליגן
[/center][justify]הגה"צ בעל אוהל משה ממאקאווע זצ"ל הי"ד, ווען ער פלעגט פארלערנען זומער פאר די בחורים אין די גרויסע היצן, און פליגן האבן זיך באקוועם געמאכט אויף אים, פלעגט ער זיי נישט פארטרייבן, נאר ער האט געזאגט: "אז דער אייבערשטער האט אהערגעשיקט די פליגן דעמאלס דארפן זיי דא זיין".[/justify]
[/center][justify]הגה"צ בעל אוהל משה ממאקאווע זצ"ל הי"ד, ווען ער פלעגט פארלערנען זומער פאר די בחורים אין די גרויסע היצן, און פליגן האבן זיך באקוועם געמאכט אויף אים, פלעגט ער זיי נישט פארטרייבן, נאר ער האט געזאגט: "אז דער אייבערשטער האט אהערגעשיקט די פליגן דעמאלס דארפן זיי דא זיין".[/justify]
- שמואל הלוי
- חבר ותיק
- הודעות: 4393
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 4:39 pm
- געפינט זיך: צווישן דא און דארט
- האט שוין געלייקט: 624 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1456 מאל
[center]פארלוירענע חיבורים[/center][justify]הרה"ג ר' מרדכי גר"פ זצ"ל האט פארציילט אז אמאל איז ביי זיין רבי'ן דער מהרש"ג פארלוירן געווארן א חיבור אויף יור"ד, און עס האט עם שטארק וויי געטוהן, ווייל עס איז געווען זייער א שיינע חיבור אויפן שו"ע, האט ער דאס מזכיר געווען פאר הרה"ק רבי ישכר בער מבעלזא, האט עם דער בעלזער רב געענטפערט: איין חיבור איז מען נישט מזכיר", מיינענדיג צו זאגן אז ווילאנג ס'איז נאר איין חיבור וואס איז פארלוירן געגאנגען איז נישט געפערליך, און ער האט מסיים געוועהן מיט דעם לשון: "מען זאגט נאך אז אויך ביים דברי חיים איז פארלוירען געווארן זייער א חשוב'ער חיבור כתב יד קדשו".[/justify]
- יידל
- שריפטשטעלער
- הודעות: 4922
- זיך רעגיסטרירט: מוצ"ש פעברואר 25, 2012 11:44 pm
- האט שוין געלייקט: 2328 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 4623 מאל
שמואל הלוי האט געשריבן:[center]נישט פארטריבן די פליגן
[/center][justify]הגה"צ בעל אוהל משה ממאקאווע זצ"ל הי"ד, ווען ער פלעגט פארלערנען זומער פאר די בחורים אין די גרויסע היצן, און פליגן האבן זיך באקוועם געמאכט אויף אים, פלעגט ער זיי נישט פארטרייבן, נאר ער האט געזאגט: "אז דער אייבערשטער האט אהערגעשיקט די פליגן דעמאלס דארפן זיי דא זיין".[/justify]
איז עס צער בעלי חיים אויב מען פארטרייבט פליגן?
לא רעב ללחם. לא צמא למים.
- שמואל הלוי
- חבר ותיק
- הודעות: 4393
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 4:39 pm
- געפינט זיך: צווישן דא און דארט
- האט שוין געלייקט: 624 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1456 מאל
- שמואל הלוי
- חבר ותיק
- הודעות: 4393
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 4:39 pm
- געפינט זיך: צווישן דא און דארט
- האט שוין געלייקט: 624 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1456 מאל
[center]אהער מיט די פאטעיטעס[/center][justify]איך האב געהערט פון א עלטערן איד לאויט"א וואס האט פארציילט אז טאמער ס'האט אמאל אויסגעפעלט פאטעיטאס אין שטוב פון ר' ישעי'לע קערעסטירער זי"ע און ס'איז דורך געפארן א וואגן מיט פאטעטאס, האט זיך דער וואגן אפגעשטעלט און נישט געוואלט ווייטער גיין, עס האט נישט געהאלפן צו שמייסן די פערד, נאר ר' ישעי'לע האט זיך אנגערופן דורכ'ן פענסטער "אויב דו וועסט געבן איין זאק פאטעטאס וועט דאס ווייטער גיין און אז נישט וועט גארנישט העלפן".[/justify]
- שמואל הלוי
- חבר ותיק
- הודעות: 4393
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 4:39 pm
- געפינט זיך: צווישן דא און דארט
- האט שוין געלייקט: 624 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1456 מאל
[center]אונגארישע ברויט[/center][justify]אמאל האט מען ארויף גערופן ר' שלום אליעזר'ל ראצפערטער זי"ע הי"ד צום שטאט-הויז, און ר' שלום אליעזר'ל האט נישט פארשטאנען וואס זיי רעדן. האט זיך דער באאמטער געבייזערט זאגענדיג : "ער עסט אונגאריש ברויט, און ער קען נישט אונזער לשון?", האט ר' שלום אליעזר'ל געפרעגט זיין באגלייטער וואס ער בייזערט זיך אזוי, האט ער עם איבערגעזאגט זיינע רייד דאס ער זאגט אז דער רבי עסט אונגאריש ברויט און ער קען נישט די לשון, האט ר' שלום אליעזר'ל געגעבן א קלאפ אין טיש און געזאגט: "ח"ו אונגאריש ברויט עס איך? איך עס דעם רבונו של עולם'ס ברויט!".[/justify]
- שמואל הלוי
- חבר ותיק
- הודעות: 4393
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 06, 2012 4:39 pm
- געפינט זיך: צווישן דא און דארט
- האט שוין געלייקט: 624 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1456 מאל
[center]קודם וויל איך דיר זאגן דעם מהרי"ט אלגאזי[/center][justify]ווען דער מהרש"ג זצ"ל איז געווען א קינד פון צען יאר אלט, איז ער אמאל ארויפגעקראכן אויפן דאך, און ווען זיין פאטער דער בעל קול יודא זצ"ל האט אים אראפגערופן און ער האט מורא געהאט אז דער פאטער וועט עם שלאגן דערפאר, האט ער געזאגט: "יא טאטע איך גיי שוין אראפ נאר קודם וויל איך דיר זאגן דעם מהרי"ט אלגאזי אויף מס' בכורות אויסנווייניג" (כדי ער זאל נישט כאפן קיין שלעק).[/justify]
-
- מאנשי שלומינו
- הודעות: 116
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג דעצעמבער 19, 2021 5:24 pm
- האט שוין געלייקט: 35 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 249 מאל
מסופר, שכאשר שהה מרן הרה"ק רבי שלמה מבאבוב זי"ע
בימות הקיץ בקאנטר"י, היה שם אחד שהיה "חיוב", והיות וה"בעל
תפילה" הקבוע לא היה שם, ולא היה שם "חיוב" אחר, לכן ביקש
אותו "חיוב" רשות מאת הרבי אם יוכל להתפלל לפני התיבה כל
בוקר תפילת שחרית במנין שלו, והרבי אמר לו "בודאי, בתשואות
חן!"
והנה בבאבוב המנהג בתפילת שחרית, שמיד אחר שאומרים
"רבי ישמעאל אומר", מתחילים לומר "הודו" ולא אומרים "ידיד
נפש". כשניגש הלה לפני העמוד, התחיל להגיד "רבי ישמעאל
אומר", ואח"כ אמר קדיש, ואח"כ התחיל לומר "ידיד נפש" –
כמנהג כמה חצרות – ורק אח"כ המשיך ואמר "הודו".
כששמע הרבי שהלה התחיל "ידיד נפש", רמז למשמשיו
והחסידים שהתפללו שם שלא יאמרו לו שום דבר בנידון, אלא
יניחו לו להתפלל ולומר כאוות נפשו. כך עברו עליהם כמה
שבועות, כשכל יום מתפלל היהודי הזה אצל הרבי ואומר "ידיד
נפש".
ביום ד' אב, יומא דהילולא של הרה"ק בעל "קדושת ציון"
מבאבוב זי"ע – אביו של הרבי – ניגשו הגבאים לאותו "חיוב"
ואמרו לו שהיום לא יוכל להתפלל לפני העמוד, כי היום הוא
היארצייט של אבי הרבי, והרבי יגש לפני העמוד.
ואכן הרבי ניגש לעמוד, ואמר "רבי ישמעאל אומר", ואח"כ
אמר קדיש, ואח"כ אמר "ידיד נפש", ואח"כ המשיך לומר "הודו".
הגבאים והחסידים שהתפללו שם עם הרבי השתוממו עד למאוד,
ולא הבינו למה שינה הרבי ואמר "ידיד נפש".
לאחר התפילה ניגש אחד המקורבים של הרבי, ושאל את
הרבי "למה שינה הרבי ממנהג בית באבוב ואמר ידיד נפש?", השיב
הרבי בפשטות "אילו הייתי מתחיל מיד "הודו" ולא הייתי אומר
"ידיד נפש", אז האיש הזה שהתפלל כמה שבועות לפני העמוד
ואמר "ידיד נפש", היה מבין מיד שאצלנו המנהג שאין אומרים
"ידיד נפש", והייתה נגרמת לו מכך חלישות הדעת ששינה
ממנהגנו, ולכן אמרתי "ידיד נפש" כדי שלא להכאיב ליהודי ושלא
תגרם לו חלילה חלישות הדעת"...
בימות הקיץ בקאנטר"י, היה שם אחד שהיה "חיוב", והיות וה"בעל
תפילה" הקבוע לא היה שם, ולא היה שם "חיוב" אחר, לכן ביקש
אותו "חיוב" רשות מאת הרבי אם יוכל להתפלל לפני התיבה כל
בוקר תפילת שחרית במנין שלו, והרבי אמר לו "בודאי, בתשואות
חן!"
והנה בבאבוב המנהג בתפילת שחרית, שמיד אחר שאומרים
"רבי ישמעאל אומר", מתחילים לומר "הודו" ולא אומרים "ידיד
נפש". כשניגש הלה לפני העמוד, התחיל להגיד "רבי ישמעאל
אומר", ואח"כ אמר קדיש, ואח"כ התחיל לומר "ידיד נפש" –
כמנהג כמה חצרות – ורק אח"כ המשיך ואמר "הודו".
כששמע הרבי שהלה התחיל "ידיד נפש", רמז למשמשיו
והחסידים שהתפללו שם שלא יאמרו לו שום דבר בנידון, אלא
יניחו לו להתפלל ולומר כאוות נפשו. כך עברו עליהם כמה
שבועות, כשכל יום מתפלל היהודי הזה אצל הרבי ואומר "ידיד
נפש".
ביום ד' אב, יומא דהילולא של הרה"ק בעל "קדושת ציון"
מבאבוב זי"ע – אביו של הרבי – ניגשו הגבאים לאותו "חיוב"
ואמרו לו שהיום לא יוכל להתפלל לפני העמוד, כי היום הוא
היארצייט של אבי הרבי, והרבי יגש לפני העמוד.
ואכן הרבי ניגש לעמוד, ואמר "רבי ישמעאל אומר", ואח"כ
אמר קדיש, ואח"כ אמר "ידיד נפש", ואח"כ המשיך לומר "הודו".
הגבאים והחסידים שהתפללו שם עם הרבי השתוממו עד למאוד,
ולא הבינו למה שינה הרבי ואמר "ידיד נפש".
לאחר התפילה ניגש אחד המקורבים של הרבי, ושאל את
הרבי "למה שינה הרבי ממנהג בית באבוב ואמר ידיד נפש?", השיב
הרבי בפשטות "אילו הייתי מתחיל מיד "הודו" ולא הייתי אומר
"ידיד נפש", אז האיש הזה שהתפלל כמה שבועות לפני העמוד
ואמר "ידיד נפש", היה מבין מיד שאצלנו המנהג שאין אומרים
"ידיד נפש", והייתה נגרמת לו מכך חלישות הדעת ששינה
ממנהגנו, ולכן אמרתי "ידיד נפש" כדי שלא להכאיב ליהודי ושלא
תגרם לו חלילה חלישות הדעת"...
-
- מאנשי שלומינו
- הודעות: 116
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג דעצעמבער 19, 2021 5:24 pm
- האט שוין געלייקט: 35 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 249 מאל
סיפר לי אחד מידידיי, שלפני זמן נכנס עם בנו חתן ה"בר
מצוה" אצל זקן האדמורי"ם כ"ק מרן האדמו"ר מראחמיסטריווקא
שליט"א שיניח לו תפילין. בהיכנסו, אמר אבי הבן להרבי, שהוא
רוצה שהרבי ילמד את בנו את כל המנהגים שהוא (הרבי) נוהג בעת
הנחת תפילין, כדי שהבחור ילמד את המנהגים ויוכל לנהוג כך
בעצמו.
הרבי שמע את בקשתו, ושאל בהשתוממות: מה? אתה
מבקש שאת המנהגים שלי ינהג גם הוא? – הרי יש לו ב"ה אבא,
הוא צריך להתנהג כמו שאביו נוהג! אויב מיין זון וואלט
נאכגעמאכט עפעס א רבי'לע, וואלט עס מיך געשטערט [אם הבן
שלי היה נוהג כהמנהגים של איזה רבי'לע היה הדבר מפריע לי]...(נועם שיח)
מצוה" אצל זקן האדמורי"ם כ"ק מרן האדמו"ר מראחמיסטריווקא
שליט"א שיניח לו תפילין. בהיכנסו, אמר אבי הבן להרבי, שהוא
רוצה שהרבי ילמד את בנו את כל המנהגים שהוא (הרבי) נוהג בעת
הנחת תפילין, כדי שהבחור ילמד את המנהגים ויוכל לנהוג כך
בעצמו.
הרבי שמע את בקשתו, ושאל בהשתוממות: מה? אתה
מבקש שאת המנהגים שלי ינהג גם הוא? – הרי יש לו ב"ה אבא,
הוא צריך להתנהג כמו שאביו נוהג! אויב מיין זון וואלט
נאכגעמאכט עפעס א רבי'לע, וואלט עס מיך געשטערט [אם הבן
שלי היה נוהג כהמנהגים של איזה רבי'לע היה הדבר מפריע לי]...(נועם שיח)
- berlbalaguleh
- שריפטשטעלער
- הודעות: 20420
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יולי 17, 2012 12:57 pm
- האט שוין געלייקט: 25361 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 15512 מאל
- קאנטאקט:
בענבען: יא דאס ווייזט אויף די ענוה יתירה און צידקות פון ראחמיסטריווקא רבי שליט"א, ה' יאריך ימיו ושנותיו..!
איך געדענק ווען איך פלעג אמאל, פון צייט צו צייט גיין צו דעם רבין'ס טיש. האביך צוגעקוקט מיט וואספארא עניוות די רבי איז אריינגעקומען אין ביהמ"ד. ממש כאילו כפאו שד. ער איז געגאנגען מיט אן אראפגעלאזטע קאפ. און נעבן איהם די גבאים. אן קיין רעש און טומל. ביז ער איז צוגעקומען צו זיין פלאץ...!
איך געדענק ווען איך פלעג אמאל, פון צייט צו צייט גיין צו דעם רבין'ס טיש. האביך צוגעקוקט מיט וואספארא עניוות די רבי איז אריינגעקומען אין ביהמ"ד. ממש כאילו כפאו שד. ער איז געגאנגען מיט אן אראפגעלאזטע קאפ. און נעבן איהם די גבאים. אן קיין רעש און טומל. ביז ער איז צוגעקומען צו זיין פלאץ...!