אין ליכט פון [tag]עזריאל[/tag]'ס אשכול וועגן פרייליכע סליחות און ונבנתה'ס הנחה וואס מען האט געטוהן יוהכ"פ בזמן שבית המקדש היה קיים, בין איך נתעורר געווארן צו מעורר זיין אונזער קהילה צו זיכער מאכן צו זיין וואס מער פרייליך יום כיפור, וועט איהר דאך אוודאי פרעגן ולשמחה מה זו עושה, פאסטן איז נישט עפעס מסוגל לשמחה אף אתה אמור לו
א''ר שמעון ב''ג לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיוה''כ: בשלמא יום הכפורים משום דאית ביה סליחה ומחילה
אויף יוהכ"פ האט די גמרא אפילו נישט קיין שאלה פארוואס מען איז פרייליך, עס איז דאך א יום סליחה ומחילה,
נו אויב אזוי ברודערלעך לאמיר געדענקען אז עיצומו של יום מכפר, עס איז א יום סליחה ומחילה און לאמיר פארגיין אין א טענצל,
האטס מיר א פרייליכן יום הכיפורים.
עס נעמט א מאנקי בערך 3 שעה צו טרענירן א מענטש אים צו געבן באנאנעס יעדע פאר מינוט...
אבער על פי פשוטו נראה ביותר צו זאגן, אז דער 'יום טוב' דריקט זיך נישט אויס מיט 'שמחה', נאר 'לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים' מיינט, אז ס'איז נישט געווען מער א 'גוטע' טאג ווי דעם טאג אז מ'איז געווארן מכופר. וכפשוטו של לשון יום 'טוב'. אבער פון דא ביז א 'פרייליכע' טאג, איז פאלג מיר א גאנג.
כאטש אזויפיל איז יא באמערקנסווערד, אז דורכדעם וואס מ'פארשטייט אז ס'איז א טאג וואס מ'ווערט אין דעם נמחל אויף די עבירות, קומט מען אויטאמאטיש צו צו אן אינערליכן שמחה.
אדנירם האט געשריבן:שיינע, אפילו זיסע, רעיון פאר א דרשה.
אבער על פי פשוטו נראה ביותר צו זאגן, אז דער 'יום טוב' דריקט זיך נישט אויס מיט 'שמחה', נאר 'לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים' מיינט, אז ס'איז נישט געווען מער א 'גוטע' טאג ווי דעם טאג אז מ'איז געווארן מכופר. וכפשוטו של לשון יום 'טוב'. אבער פון דא ביז א 'פרייליכע' טאג, איז פאלג מיר א גאנג.
כאטש אזויפיל איז יא באמערקנסווערד, אז דורכדעם וואס מ'פארשטייט אז ס'איז א טאג וואס מ'ווערט אין דעם נמחל אויף די עבירות, קומט מען אויטאמאטיש צו צו אן אינערליכן שמחה.
אבער לאמיר נישט פארפאטשקענען דעם גרויסן שמחה...
די גמרא ברענגט דארט נאך א טעם משום יום שניתנו בו לוחות האחרונות וואס איז לכאורה יא א סיבה אויף שמחה
תענית ל ב א"ר שמעון ב"ג לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיוה"כ: בשלמא יום הכפורים משום דאית ביה סליחה ומחילה יום שניתנו בו לוחות האחרונות אלא ט"ו באב מאי היא וכו׳
רוב האנשים לא באמת רוצים חופש , כי חופש כרוך באחריות ,ורוב האנשים פוחדים מאחריות .
ירא שמים האט געשריבן:איז דען דא גרעסערע פרייד ווען מזיצט אין ביהמ״ד אויסגעטוען פונעם גאנצען עולם הזה און מזאגט שירות ותשבחות תפלות ותחנונים פארן אייבערשטן , אידן טראכטס אביסל וואס איר זאגט אין די הערליכע פיוטים וועט איר אויסגיין פאר מתיקות.
ווער רעדט נאך ווען מען לערנט מס' יומא פאר יו״כ, און מען האט אינזין די ווערטער פון די עבודה פונעם כהן גדול ביי מוסף, ס'נישט דא קיין גרעסערע מתיקות ווי דעם! אויף מיין ווארט, פראבירט עס אויס אפילו נאר איינמאל!!
ירא שמים האט געשריבן:איז דען דא גרעסערע פרייד ווען מזיצט אין ביהמ״ד אויסגעטוען פונעם גאנצען עולם הזה און מזאגט שירות ותשבחות תפלות ותחנונים פארן אייבערשטן , אידן טראכטס אביסל וואס איר זאגט אין די הערליכע פיוטים וועט איר אויסגיין פאר מתיקות.
ווער רעדט נאך ווען מען לערנט מס' יומא פאר יו״כ, און מען האט אינזין די ווערטער פון די עבודה פונעם כהן גדול ביי מוסף, ס'נישט דא קיין גרעסערע מתיקות ווי דעם! אויף מיין ווארט, פראבירט עס אויס אפילו נאר איינמאל!!
מען קען צוגיין פאר מתיקות
ותחזינה עינינו במהרה בשובך לציון ברחמים
רוב האנשים לא באמת רוצים חופש , כי חופש כרוך באחריות ,ורוב האנשים פוחדים מאחריות .
ארבעים ימים האחרונים שעלה משה שנייה להר סיני להביא תורה לעמו גזרו ישראל יום צום יום תענית יום האחרון שבכולם שהוא יום ארבעים גזרו תענית ולנו בתעניתם כדי שלא ישלוט בהם יצר הרע ולמחרת השכימו ועלו לפני הר סיני הם בוכים לקראת משה ומשה בוכה לקראתם עד שעלתה אותה בכייה למרום באותה שעה נתגלגלו רחמיו של הקב"ה עליהם ובישרה אותן רוח הקודש בשורות טובות ונחמות ואמר להם בניי נשבע אני בשמי הגדול שלי שתהא לכם בכייה זו לכם בכיית שמחה ויהיה לכם יום זה סליחה וכפרה ומחילה לכם ולבניכם ולבני בניכם עד סוף כל הדורות סליק
געוואלדיג האט געשריבן:האטס מיר א פרייליכן יום הכיפורים.
c/p אליהו רבה פרשה א דבר אחר ימים יוצרו ולו אחד, זה יום הכפורים לישראל, שהוא שמחה גדולה לפני מי שאמר והיה העולם, שנתנו באהבה רבה לישראל, משלו משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שהיו עבדיו ובני ביתו מוציאין את הזבלים ומשליכים אותם כנגד פתח של מלך, וכשהמלך יוצא ורואה הזבלים (היה) [הוא] שמח שמחה גדולה, לכך (נאמר) [נדמה] יום הכיפורים, שנתנו הקב"ה באהבה רבה [ובשמחה], ולא זו בלבד אלא בשעה שהוא מוחל לעונותיהן של ישראל אין מתעצב בלבבו אלא שמח שמחה גדולה, ואומר להם להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות, בואו ושמחו עמי שמחה גדולה, שאני מוחל לעונותיהם של ישראל, לפיכך יהא אדם זוכר מיום שבחר הקב"ה באברהם עד אותה שעה, וכל טובות וצדקות שעשה עם ישראל בכל שעה ושעה, שנאמר זכר אלה יעקב (ישעיה מ"ד כ"א) ואומר מחיתי כעב פשעיך (שם שם /ישעיהו מ"ד/ כ"ב), מה עבים הללו נמחין על ידי הרוח כך עונותיהם של ישראל נמחין בעולם הזה ואין להם תקומה לעולם הבא, שנאמר מחיתי כעב, מה תלמוד לומר כי גאלתיך (שם /ישעיהו מ"ד/), גאלתיך מספר מיתה ונתתיך בספר חיים, לכך נאמר כי גאלתיך, מה ענין שלאחריו רונו שמים (שם /ישעיהו מ"ד/ כ"ג).
לויט דיר, ווען מען קומט ארויף לאחר מוע"ש איז דער גאנצער דין וחשבון נאר אויף די לעצטע יאר, וואס מען האט געלעבט נאך יו"כ?
האזהרה שהזהרנו מלהיות חפשיים במחשבותינו, עד שנאמין דעות המנגדות לדעות שהביאה התורה, אלא נגביל את מחשבתנו ונעשה לה סייג שתעמוד אצלו - והן מצוות התורה ואזהרותיה.
והוא אמרו יתעלה: "ולא תתורו אחרי לבבכם"... זו מינות. (ספר המצוות להרמב"ם ל"ת מ"ז)
אז דו גייסט דעם גאנג וואס צדיקים זאגן וואלט איך עבליבן אינדערהיים ר''ה און יו''כ ווי באקאנט וואס צדיקים האבן געזאגט אז דאס גאנצע חודש תשרי איז דאך נאר אן הכנה צום אתה הראיתה פון שמח''ת, און איך בין נישט אזוי מקפיד אויף הכנות. ווער רעדט נאך אז דער עכטער גמר הדין איז דאך זאת חנוכה... און פורים איז גרעסער פון יום כיפור. שוין האסטו א גוטן קוגל און האמיר א זיס יאר.