מדרש שוחר טוב תהילים יא
השותה מים בין השמשות גוזל את מתיו
והטעם, שבלי הלקט ענין שבת סי' קכז
כל בין השמשות נותנים רשות לנשמתן של מתים לשתות מים וכל השותה מים בין השמשות בשעה ששותות נשמות מתות אין מניחין נשמה של מת קרובו לשתות מים
און לפי זה איז דאס נאר אין י"ב חודש לאחד מהקרובים.
דער רבינו תם (ספר הישר סי' תרכ) לייגט צו "בשבת"
והטעם מובא בב"י או"ח סי' רצא, בדפוס מנטוה וסאלוניקי
לפי שהמים צריכים במוצאי שבת כדי לכבות האש מן הגיהנם כשמורידין בו הרשעים במוצאי שבת ואם היה שותה כאילו גוזל את המתים
אבער דער מרדכי אין פסחים פרק ערבי פסחים ברענגט בשם רבינו משולם
במדרש שלו דגריס בערב שבת במנחה כאילו וכו' וטעמא משום דעייפין מן הדין שסבלו כל השבוע ושותים
און דער ב"ח איז משלב
ונ"ל דכיון דחשש סכנה הוא יש ליזהר בשניהם
נאר פאר איהר ווערט דערשראקן, דער ב"י אויפן פלאץ זאגט אז נאר פון נהרות וכדומה אבער פון וואסער אין שטוב דארף מען בכלל נישט חושש זיין.
עס נעמט א מאנקי בערך 3 שעה צו טרענירן א מענטש אים צו געבן באנאנעס יעדע פאר מינוט...
-יין שרף-