א שמועס אויף ארמיש

[קוימען קערער]

צפרא חדא הוי קאזילנא בשוקא ועלה בליביה דההוא גברא דכדהא מילתא ליכא, דלמללי אינשא לחבריה בלישנא דארמאי. וזה מילתא בלא טעמא דכיון דבכל יומא איירי בהא לישנא כד עסקין בריתחא דאורייתא ולמה חש דעתייהו דלהוי מלחשין שפתייהו בהא לישנא כד מפטפטי בין גברא לגברא?..
מיד גמרי בליביה דהוי מילתא מעליה, ולא שהה אלא מיד פתח ואמר איזל גבי ההוא פונדק דיתבא בהון אינשא ומפטפטי במילי דעלמא, ופתחנא אשכולתא דלהוי כל חד וחד מספר בהון בלישנא דארמאי.
ותקותנא דלהוי נייחא נפשאי דכל מאן דחזי להו ולא להוי האי אשכולתא כאבנא דלא מהפכי בה אינשא.

[שושן פורים]

צפרא טבא, האידנא בסעודתא דצפרא אכילנא נהמא בנהמא

[מבקר]

viewtopic.php?f=7&t=9376

[קוימען קערער]

http://www.kaveshtiebel.com/viewtopic.php?f=7&t=9376

וי לנפשא דההוא גברא.... אנא קמחפש לה למילי 'ארמיש' ולא אשכחתינהו. ולא הוי סליק לן דעתא לבדקינהו במילי 'ארמיתא'...

[[NAMELESS]]

צפרא חדא הוי קאזילנא בשוקא ועלה בליביה דההוא גברא דכדהא מילתא ליכא, דלמללי אינשא לחבריה בלישנא דארמאי. וזה מילתא בלא טעמא דכיון דבכל יומא איירי בהא לישנא כד עסקין בריתחא דאורייתא ולמה חש דעתייהו דלהוי מלחשין שפתייהו בהא לישנא כד מפטפטי בין גברא לגברא?..
מיד גמרי בליביה דהוי מילתא מעליה, ולא שהה אלא מיד פתח ואמר איזל גבי ההוא פונדק דיתבא בהון אינשא ומפטפטי במילי דעלמא, ופתחנא אשכולתא דלהוי כל חד וחד מספר בהון בלישנא דארמאי.
ותקותנא דלהוי נייחא נפשאי דכל מאן דחזי להו ולא להוי האי אשכולתא כאבנא דלא מהפכי בה אינשא.

מאי דקבעית למיעבד, מילתא חשיבא הויא.
ברם, כבר בעא מאן דהוא למיעבד האי מילתא, ולא אשגחי ביה.

וכיון דמטאן להכא, בעינן למיחשב מאי טעמא דכולי עלמא כד יתבי ועסקי באורייתא, יכלי למללא בהאי לישנא ארמיתא, וכד בעי למללא בהאי לישנא יקירא בלחוד [דגברא קדמאה קא ממללא ביה, כדגלי לן רבנן בתלמודא, בגמרא סנהדרין], תו לא יכלין. והוי מילתא דתמיה.

ואי לא סגי לן בהכי, תא חזי מאי אית לי למימר אלישנא דידך:
כתבת 'קאזילנא'. בעית למיכתב: 'אזילנא' בלחוד.
כתבת 'דכדהא'. בעית למיכתב: 'דהא' בלחוד.
כתבת 'אינשא'. בעית למיכתב: 'אינש' בלחוד [ואי מילתא דידך קאי אציבורא, בעינן למיכתב: 'אינשי'].
כתבת 'דארמאי'. בעינא למיכתב: 'דארמיתא' [דהא לישנא דא, איתקריא 'ארמית'. ואי הוי קאי אכרכא דארם, יכלית למיכתב 'דארמאי'. ואיכא למימר דהיינו דבעית למימר, דהאי לישנא הוי מהאי עיירא דארם. ולא ידענא מחשבתא דמר].
כתבת 'וזה'. בעינא למיכתב: 'ודא'. אי נמי, 'והא'.
כתבת 'בהא'. בעית למיכתב: 'בהאי'. אי נמי, בלישנא 'הדא'. אי נמי, בלישנא 'הדין'.
כתבת 'מעליה'. בעית למיכתב: 'מעליא'.
כתבת 'שהה'. בעית למיכתב: 'אישתהה'.
כתבת 'דיתבא בהון אינשא'. בעית למיכתב: 'דיתבי ביה אינשי'.
ואטו כי רוכלא ליחשב וליזיל...

שמע מינה, דכולא גברי לא ידעין האיך למיכתב האי לישנא יקירא - שפירא. וטעמא דמילתא, משום דלא ידעין כללין דהאי לישנא.

וטעמא דהאי מילתא, משום דהאי לישנא אישתנית כולא זמני. דתרגומא דאוקלוס לאו לישנא דתרגומא דהאי תנא קדישא יונתן. ותרי תרגומין הדין, אישתני מלישנא דבספרא דנחמיה, ודניאל. וכולהו לא דמי ללישנא דתלמודא דהני בבלאי. ותלמודא דבבלאין לא דמיא לתלמודא דארעא קדישא [היינו תלמודא דמערבא]. וכל הני לישני, הוי מילתא אחריתא מלישנא דספרא קדישא דדהרא.

והשתא דאתינן להכי, נימא טעמא דמילתא הדא. דכולא לישנא הדא, לישנא משבשתא היא דהויא. דהוי לישנא קדישא דאישתביש בפומא דאינשי, ומשבתא כיון דעל על, ולהכי אישתנית כולא האי, זימנין סגיאין. ומהאי טעמא לא יכלין למללא בהאי לישנא דהא כללין ליכא כדבעית למיהוי.

וטעמי אחריני אית בהאי מילתא, ברם כיון דאינשין ממילא לא ממללין בהאי לישנא, אמאי טרחנא למיכתב בהאי לישנא, ולא הוינא אלא יהירא ותו לא מידי...