קורצע מעלדונגען
-
- ידיד ותיק
- הודעות: 889
- זיך רעגיסטרירט: פרייטאג מערץ 20, 2015 9:01 am
- האט שוין געלייקט: 1566 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 740 מאל
Re: קורצע מעלדונגען
ר' בערל, די גמרא איז ב״ק דף לב, מ'רעדט נישט פון זיך צוגרייטן אויף שבת, נאר פון די עצם קבלת שבת אליינס.
ווי ס'ווייזט זיך אויס, איז דער מנהג צו שפרינגען ביי לכה דודי מיט גרויס עקסטאז, גאנץ אלט.
ווי ס'ווייזט זיך אויס, איז דער מנהג צו שפרינגען ביי לכה דודי מיט גרויס עקסטאז, גאנץ אלט.
דברי אדוננו המלך בעיני, נגידים ומעולים ונכבדים... אבל לא אשבח אותם שהם אמת! - הרמב״ן ליעקב הראשון.
- berlbalaguleh
- שריפטשטעלער
- הודעות: 20420
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יולי 17, 2012 12:57 pm
- האט שוין געלייקט: 25361 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 15512 מאל
- קאנטאקט:
- ונבנתה העיר
- שריפטשטעלער
- הודעות: 3795
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יולי 25, 2012 5:41 am
- האט שוין געלייקט: 6591 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 8112 מאל
בסיבת הריצה זענט עטץ ביידע גערעכט; בנמוק"י מבואר כבערל, און אין ר"ח איז משמע כמפוזרי.
מ'דארף צוריק אראפברענגען דעם רבי'ן
אמר ונבנתה: אל עבר החלון נשקפתי ונתתי אל לבי כי שבת האדם ממנו, חומר וגשם – ורוח אין, בחנתיו, והנה הוא תולדת מקריו – כאשר ילך המקרה כך יתעצב לבו ודמותו, לרגעים אבחננו, כאשר יאמר החכם כי אין הוויית רגע מול רגע נוצרת כי אם בהתחדש מקריו, ואל מי יקר המקרה?
אמר ונבנתה: אל עבר החלון נשקפתי ונתתי אל לבי כי שבת האדם ממנו, חומר וגשם – ורוח אין, בחנתיו, והנה הוא תולדת מקריו – כאשר ילך המקרה כך יתעצב לבו ודמותו, לרגעים אבחננו, כאשר יאמר החכם כי אין הוויית רגע מול רגע נוצרת כי אם בהתחדש מקריו, ואל מי יקר המקרה?
- berlbalaguleh
- שריפטשטעלער
- הודעות: 20420
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יולי 17, 2012 12:57 pm
- האט שוין געלייקט: 25361 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 15512 מאל
- קאנטאקט:
-
- ידיד ותיק
- הודעות: 889
- זיך רעגיסטרירט: פרייטאג מערץ 20, 2015 9:01 am
- האט שוין געלייקט: 1566 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 740 מאל
Re: קורצע מעלדונגען
ונבנתה העיר האט געשריבן:בסיבת הריצה זענט עטץ ביידע גערעכט; בנמוק"י מבואר כבערל, און אין ר"ח איז משמע כמפוזרי.
מפוזרי'ס טעם איז נישט קיין ר״ח נאר א גמ׳. דער ר״ח איז נאר מפרש די גמ׳.
דער נימו״י זאגט אז לפי״ז איז כל שכן שלצורך שבת מותר. והרמב״ם מתיר אפילו לצרכי עצמו כדי שיהיה פנוי בכניסת השבת, ומכח זה חידש הרי״ז מנהגו המפורסם לשבת באפס מעש בכניסת השבת.
עכ״פ, לדעת כולם איז דער היתר נאר סמוך לביהמ״ש כשאין לו יותר פנאי.
דברי אדוננו המלך בעיני, נגידים ומעולים ונכבדים... אבל לא אשבח אותם שהם אמת! - הרמב״ן ליעקב הראשון.
- ונבנתה העיר
- שריפטשטעלער
- הודעות: 3795
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יולי 25, 2012 5:41 am
- האט שוין געלייקט: 6591 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 8112 מאל
דער נמוק"י האט די זעלבע גירסא פונעם ר"ח דערפאר איז ער מפרש די שייכות מיט א ק"ו, אבער פריער ביי רץ ברשות זאגט ער קלאר כדי צו 'קויפן' צרכי שבת.
און אזוי לערנען רובם ככולם, ובכללם הר"מ בהל' חו"מ.
און אזוי לערנען רובם ככולם, ובכללם הר"מ בהל' חו"מ.
מ'דארף צוריק אראפברענגען דעם רבי'ן
אמר ונבנתה: אל עבר החלון נשקפתי ונתתי אל לבי כי שבת האדם ממנו, חומר וגשם – ורוח אין, בחנתיו, והנה הוא תולדת מקריו – כאשר ילך המקרה כך יתעצב לבו ודמותו, לרגעים אבחננו, כאשר יאמר החכם כי אין הוויית רגע מול רגע נוצרת כי אם בהתחדש מקריו, ואל מי יקר המקרה?
אמר ונבנתה: אל עבר החלון נשקפתי ונתתי אל לבי כי שבת האדם ממנו, חומר וגשם – ורוח אין, בחנתיו, והנה הוא תולדת מקריו – כאשר ילך המקרה כך יתעצב לבו ודמותו, לרגעים אבחננו, כאשר יאמר החכם כי אין הוויית רגע מול רגע נוצרת כי אם בהתחדש מקריו, ואל מי יקר המקרה?
-
- ידיד ותיק
- הודעות: 889
- זיך רעגיסטרירט: פרייטאג מערץ 20, 2015 9:01 am
- האט שוין געלייקט: 1566 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 740 מאל
Re: קורצע מעלדונגען
נכון. אבער די גמרא ברענגט נאר די פאל (ס'דא אן אנדער גירסא?) פון די ר״ח
דברי אדוננו המלך בעיני, נגידים ומעולים ונכבדים... אבל לא אשבח אותם שהם אמת! - הרמב״ן ליעקב הראשון.
- ונבנתה העיר
- שריפטשטעלער
- הודעות: 3795
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יולי 25, 2012 5:41 am
- האט שוין געלייקט: 6591 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 8112 מאל
דער ר"ח לייגט צו 'מרקיד ואזיל', פשוט איז לכאורה ווי דער ר"מ אז מען לויפט פריער כדי צו זיין פנוי לקבל פני המלכה.
מ'דארף צוריק אראפברענגען דעם רבי'ן
אמר ונבנתה: אל עבר החלון נשקפתי ונתתי אל לבי כי שבת האדם ממנו, חומר וגשם – ורוח אין, בחנתיו, והנה הוא תולדת מקריו – כאשר ילך המקרה כך יתעצב לבו ודמותו, לרגעים אבחננו, כאשר יאמר החכם כי אין הוויית רגע מול רגע נוצרת כי אם בהתחדש מקריו, ואל מי יקר המקרה?
אמר ונבנתה: אל עבר החלון נשקפתי ונתתי אל לבי כי שבת האדם ממנו, חומר וגשם – ורוח אין, בחנתיו, והנה הוא תולדת מקריו – כאשר ילך המקרה כך יתעצב לבו ודמותו, לרגעים אבחננו, כאשר יאמר החכם כי אין הוויית רגע מול רגע נוצרת כי אם בהתחדש מקריו, ואל מי יקר המקרה?
-
- ידיד ותיק
- הודעות: 889
- זיך רעגיסטרירט: פרייטאג מערץ 20, 2015 9:01 am
- האט שוין געלייקט: 1566 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 740 מאל
Re: קורצע מעלדונגען
ס'דען דא א הו״א אריינצולערנען אין רב חנינא'ס בואו ונצא לקראת כלה, אַנדערש ווי דער ר״ח?
דברי אדוננו המלך בעיני, נגידים ומעולים ונכבדים... אבל לא אשבח אותם שהם אמת! - הרמב״ן ליעקב הראשון.
- ונבנתה העיר
- שריפטשטעלער
- הודעות: 3795
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יולי 25, 2012 5:41 am
- האט שוין געלייקט: 6591 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 8112 מאל
ונבנתה העיר האט געשריבן:אז מען לויפט פריער כדי צו זיין פנוי לקבל פני המלכה.
מ'דארף צוריק אראפברענגען דעם רבי'ן
אמר ונבנתה: אל עבר החלון נשקפתי ונתתי אל לבי כי שבת האדם ממנו, חומר וגשם – ורוח אין, בחנתיו, והנה הוא תולדת מקריו – כאשר ילך המקרה כך יתעצב לבו ודמותו, לרגעים אבחננו, כאשר יאמר החכם כי אין הוויית רגע מול רגע נוצרת כי אם בהתחדש מקריו, ואל מי יקר המקרה?
אמר ונבנתה: אל עבר החלון נשקפתי ונתתי אל לבי כי שבת האדם ממנו, חומר וגשם – ורוח אין, בחנתיו, והנה הוא תולדת מקריו – כאשר ילך המקרה כך יתעצב לבו ודמותו, לרגעים אבחננו, כאשר יאמר החכם כי אין הוויית רגע מול רגע נוצרת כי אם בהתחדש מקריו, ואל מי יקר המקרה?
-
- ידיד ותיק
- הודעות: 889
- זיך רעגיסטרירט: פרייטאג מערץ 20, 2015 9:01 am
- האט שוין געלייקט: 1566 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 740 מאל
Re: קורצע מעלדונגען
דוחק גדול לומר כן. מהיכ״ת אז דער רמב״ם לערנט אזוי פשט אין גמ׳? אפשר לערנט ער ווי דער נימו״י מכח ק״ו?
און די צווייטע מעשה מיט ר׳ ינאי איז דאך זיכער ווי דער ר״ח.
און רש״י וואס זאגט ,,כאדם המקבל פני מלך״ איז אויך ווי דער ר״ח.
און ווער האט ס'האט געהערט ווי חסידים קאכן זיך ביי „בואו ונצא, האט נישט קיין ספק אז דער ר״ח איז גערעכט.
און די צווייטע מעשה מיט ר׳ ינאי איז דאך זיכער ווי דער ר״ח.
און רש״י וואס זאגט ,,כאדם המקבל פני מלך״ איז אויך ווי דער ר״ח.
און ווער האט ס'האט געהערט ווי חסידים קאכן זיך ביי „בואו ונצא, האט נישט קיין ספק אז דער ר״ח איז גערעכט.
דברי אדוננו המלך בעיני, נגידים ומעולים ונכבדים... אבל לא אשבח אותם שהם אמת! - הרמב״ן ליעקב הראשון.
- ונבנתה העיר
- שריפטשטעלער
- הודעות: 3795
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יולי 25, 2012 5:41 am
- האט שוין געלייקט: 6591 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 8112 מאל
מ'דארף צוריק אראפברענגען דעם רבי'ן
אמר ונבנתה: אל עבר החלון נשקפתי ונתתי אל לבי כי שבת האדם ממנו, חומר וגשם – ורוח אין, בחנתיו, והנה הוא תולדת מקריו – כאשר ילך המקרה כך יתעצב לבו ודמותו, לרגעים אבחננו, כאשר יאמר החכם כי אין הוויית רגע מול רגע נוצרת כי אם בהתחדש מקריו, ואל מי יקר המקרה?
אמר ונבנתה: אל עבר החלון נשקפתי ונתתי אל לבי כי שבת האדם ממנו, חומר וגשם – ורוח אין, בחנתיו, והנה הוא תולדת מקריו – כאשר ילך המקרה כך יתעצב לבו ודמותו, לרגעים אבחננו, כאשר יאמר החכם כי אין הוויית רגע מול רגע נוצרת כי אם בהתחדש מקריו, ואל מי יקר המקרה?
-
- ידיד ותיק
- הודעות: 889
- זיך רעגיסטרירט: פרייטאג מערץ 20, 2015 9:01 am
- האט שוין געלייקט: 1566 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 740 מאל
Re: קורצע מעלדונגען
תודה. ועדיין אין זה הפשט הפשוט. וכן מה שפסק שמחצות ואילך לא נפסק להלכה.
ממנהג האר״י רואים שלמד כהר״ח.
אז מ'וויל קען מען עס מאכן פאר א מחלוקת מקובלים עם הפילוסופים, כידוע שכל דברי הר״ח דברי קבלה משא״כ הרמב״ם ...
ממנהג האר״י רואים שלמד כהר״ח.
אז מ'וויל קען מען עס מאכן פאר א מחלוקת מקובלים עם הפילוסופים, כידוע שכל דברי הר״ח דברי קבלה משא״כ הרמב״ם ...
דברי אדוננו המלך בעיני, נגידים ומעולים ונכבדים... אבל לא אשבח אותם שהם אמת! - הרמב״ן ליעקב הראשון.
- שלום על ישראל
- וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
- הודעות: 1042
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג אוגוסט 13, 2013 5:45 pm
- האט שוין געלייקט: 1504 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 877 מאל
-
- ידיד ותיק
- הודעות: 889
- זיך רעגיסטרירט: פרייטאג מערץ 20, 2015 9:01 am
- האט שוין געלייקט: 1566 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 740 מאל
Re: קורצע מעלדונגען
שלום על ישראל,
אויב ליינסטו נישט אויפן קול איז נישט קיין פראבלעם.
נ״ב מ'ברויך נישט קוקן נייעס בעפאר ברכת התורה.
אויב ליינסטו נישט אויפן קול איז נישט קיין פראבלעם.
נ״ב מ'ברויך נישט קוקן נייעס בעפאר ברכת התורה.
דברי אדוננו המלך בעיני, נגידים ומעולים ונכבדים... אבל לא אשבח אותם שהם אמת! - הרמב״ן ליעקב הראשון.
-
- ידיד ותיק
- הודעות: 889
- זיך רעגיסטרירט: פרייטאג מערץ 20, 2015 9:01 am
- האט שוין געלייקט: 1566 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 740 מאל
Re: קורצע מעלדונגען
ונבנתה העיר האט געשריבן:אור זרוע.
שוב התבוננתי, אז די גאנצע אריכות איז אך למותר.
די זעלבע גמרא ווערט אויך געברענגט אין מסכת שבת קיט. און דארט איז גאר נישט שייך צו לערנען שלא על דרך הר״ח.
וכן הוא מובא ברמב״ם הל׳ שבת פ״ל, ובשו״ע סימן רסב.
אין דעם אור זרוע דארף מען אזוי ליינען:
בע״ש מאי ברשות איכא כדר׳ חנינא דאמר בא ונצא לקראת (שבת) כלה מלכה . פירש רש׳׳י ז״ל כאדם המקבל פני מלך. [ול]כן צריך אדם לרוץ ולתקן כל צורכי שבת.
אפילו מ'וועט נישט גורס זיין ולכן ווי איך בין מציע, קען עס נאכאלץ האבן די זעלבע משמעות.
אבל זה אין להעלות על הדעת, אז ווען ר׳ חנינא רופט די תּלמידים בואו ונצא, מיינט ער בואו ונצא לשוק איינצוקויפן לכבוד שבת.
דברי אדוננו המלך בעיני, נגידים ומעולים ונכבדים... אבל לא אשבח אותם שהם אמת! - הרמב״ן ליעקב הראשון.
- שלום על ישראל
- וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
- הודעות: 1042
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג אוגוסט 13, 2013 5:45 pm
- האט שוין געלייקט: 1504 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 877 מאל
מפוזרי האט געשריבן:שלום על ישראל,
אויב ליינסטו נישט אויפן קול איז נישט קיין פראבלעם.
נ״ב מ'ברויך נישט קוקן נייעס בעפאר ברכת התורה.
די רישא האט א רבותא אז אפילו דברי תורה איז מותר כל זמן ס'איז נישט בקול, ווידעראום די סיפא האט א רבותא אז אפילו נייעס בעלמא ברויך מען נישט,ואפילו קוקן!
וויאזוי גייט דאס?
נ.ב. איך האב מיט מיטגעכאפט מיט די לומדים, ווייל כ'האב פיינעלי יוצא געווען ברכת התורה.
(אויב האט איר נישט קיין הנאה און עס האט אייך נישט געקאסט קיין שמייכל, לייק נישט, וחילופיהם בחכם.)
- ונבנתה העיר
- שריפטשטעלער
- הודעות: 3795
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך יולי 25, 2012 5:41 am
- האט שוין געלייקט: 6591 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 8112 מאל
מפוזרי האט געשריבן:אבל זה אין להעלות על הדעת, אז ווען ר׳ חנינא רופט די תּלמידים בואו ונצא, מיינט ער בואו ונצא לשוק איינצוקויפן לכבוד שבת.
לא עלתה על דעתי מעולם.
די נידון איז עפעס אנדערש:
די גמ' זאגט אז איינער האט מזיק געווען בשעת'ן לויפן ער"ש איז ער פטור 'מפני שרץ ברשות'.
פרעגט די גמ' 'מאי ברשות איכא'?
ענטפערט די גמ' 'כדר' חנינא, דאמר ר' חנינא בואו ונצא לקראת כלה מלכתא'.
יעצט איז די שאלה וואס מיינט די גמ' צו ברענגן פון ר' חנינא צו דעם דין אז א רץ בער"ש איז פטור.
אני הקדוש האלט אז פשוט פשט איז, וכן מבואר באו"ז ומשמע בר"מ החו"מ ובריש דברי הנימוק"י, אז דער צושטעל גייט אזוי:
אזויווי מען זעהט דאך אז ר' חנינא איז געגאנגען לקבל פני המלכה, איז מובן אז מ'דארף זיין גרייט אין צייט פאר דעם קעניגליכען קבלת פנים, ממילא האט מען רשות צו לויפן ער"ש איינצושאפן צרכי שבת כדי מען זאל זיין גרייט אין צייט.
ע"כ דער ערשטער פשט.
דער ר"ח לייגט אבער צו צוויי ווערטער אין די גמ': כר' חנינא 'דהוה מרקד ואזיל' ואמר בואו ונצא וכו'.
לויט איהם איז דער צושטעל פון ר' חנינא מער דירעקט. די ראי' איז פון דעם גופא וואס ר' חנינא פלעגט ארומטאנצן בשעת קבלת שבת און האט נישט חושש געווען להיזיקא, וכדברי הגאון מפוזרי נר"ו.
מ'דארף צוריק אראפברענגען דעם רבי'ן
אמר ונבנתה: אל עבר החלון נשקפתי ונתתי אל לבי כי שבת האדם ממנו, חומר וגשם – ורוח אין, בחנתיו, והנה הוא תולדת מקריו – כאשר ילך המקרה כך יתעצב לבו ודמותו, לרגעים אבחננו, כאשר יאמר החכם כי אין הוויית רגע מול רגע נוצרת כי אם בהתחדש מקריו, ואל מי יקר המקרה?
אמר ונבנתה: אל עבר החלון נשקפתי ונתתי אל לבי כי שבת האדם ממנו, חומר וגשם – ורוח אין, בחנתיו, והנה הוא תולדת מקריו – כאשר ילך המקרה כך יתעצב לבו ודמותו, לרגעים אבחננו, כאשר יאמר החכם כי אין הוויית רגע מול רגע נוצרת כי אם בהתחדש מקריו, ואל מי יקר המקרה?
-
- ידיד ותיק
- הודעות: 889
- זיך רעגיסטרירט: פרייטאג מערץ 20, 2015 9:01 am
- האט שוין געלייקט: 1566 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 740 מאל
Re: קורצע מעלדונגען
שלום על ישראל האט געשריבן:מפוזרי האט געשריבן:שלום על ישראל,
אויב ליינסטו נישט אויפן קול איז נישט קיין פראבלעם.
נ״ב מ'ברויך נישט קוקן נייעס בעפאר ברכת התורה.
די רישא האט א רבותא אז אפילו דברי תורה איז מותר כל זמן ס'איז נישט בקול, ווידעראום די סיפא האט א רבותא אז אפילו נייעס בעלמא ברויך מען נישט,ואפילו קוקן!
וויאזוי גייט דאס?
נ.ב. איך האב מיט מיטגעכאפט מיט די לומדים, ווייל כ'האב פיינעלי יוצא געווען ברכת התורה.
נישט אלץ וואס איז מותר ברויך מען טון
דברי אדוננו המלך בעיני, נגידים ומעולים ונכבדים... אבל לא אשבח אותם שהם אמת! - הרמב״ן ליעקב הראשון.
-
- ידיד ותיק
- הודעות: 889
- זיך רעגיסטרירט: פרייטאג מערץ 20, 2015 9:01 am
- האט שוין געלייקט: 1566 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 740 מאל
Re: קורצע מעלדונגען
ונבנתה העיר האט געשריבן:מפוזרי האט געשריבן:אבל זה אין להעלות על הדעת, אז ווען ר׳ חנינא רופט די תּלמידים בואו ונצא, מיינט ער בואו ונצא לשוק איינצוקויפן לכבוד שבת.
לא עלתה על דעתי מעולם.
די נידון איז עפעס אנדערש:
די גמ' זאגט אז איינער האט מזיק געווען בשעת'ן לויפן ער"ש איז ער פטור 'מפני שרץ ברשות'.
פרעגט די גמ' 'מאי ברשות איכא'?
ענטפערט די גמ' 'כדר' חנינא, דאמר ר' חנינא בואו ונצא לקראת כלה מלכתא'.
יעצט איז די שאלה וואס מיינט די גמ' צו ברענגן פון ר' חנינא צו דעם דין אז א רץ בער"ש איז פטור.
אני הקדוש האלט אז פשוט פשט איז, וכן מבואר באו"ז ומשמע בר"מ החו"מ ובריש דברי הנימוק"י, אז דער צושטעל גייט אזוי:
אזויווי מען זעהט דאך אז ר' חנינא איז געגאנגען לקבל פני המלכה, איז מובן אז מ'דארף זיין גרייט אין צייט פאר דעם קעניגליכען קבלת פנים, ממילא האט מען רשות צו לויפן ער"ש איינצושאפן צרכי שבת כדי מען זאל זיין גרייט אין צייט.
ע"כ דער ערשטער פשט.
דער ר"ח לייגט אבער צו צוויי ווערטער אין די גמ': כר' חנינא 'דהוה מרקד ואזיל' ואמר בואו ונצא וכו'.
לויט איהם איז דער צושטעל פון ר' חנינא מער דירעקט. די ראי' איז פון דעם גופא וואס ר' חנינא פלעגט ארומטאנצן בשעת קבלת שבת און האט נישט חושש געווען להיזיקא, וכדברי הגאון מפוזרי נר"ו.
הבנתי.
ולפי״ז ביסטו מסכים מיט מיין הגהה אין אור זרוע.
ועוד אחת: לויט דעם או״ז קען זיין אז אין ר׳ חנינא'ס פאל איז מען נישט פטור, שלא כהנמו״י.
מיין פראבלעם מיט דעם פשט איז געווען, פארוואס דארף מען ר׳ חנינא דערצו, אן דעם וואלט מען דען נישט געוואוסט אז ס'איז א מצווה זיך צוצוגרײטן פאר שבת און אז מ'מוז בע״כ זיין פארטיג בעפאר שבת?
דברי אדוננו המלך בעיני, נגידים ומעולים ונכבדים... אבל לא אשבח אותם שהם אמת! - הרמב״ן ליעקב הראשון.
-
- ידיד השטיבל
- הודעות: 349
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מאי 16, 2016 2:29 pm
- געפינט זיך: נישט ווייט
- האט שוין געלייקט: 268 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 443 מאל
נאר נאך איין קורצע ווארט:
דער פשט אין די ווערטער פון רבינו חננאל אז דאס ווארט איז אז מ'קען מזיק זיין ביים ארומטאנצן האב איך שוין געהערט פון לאנג, אבער כ'געדענק ווען כהאב געלערנט די סוגיא איז מיר נישט געווען ברור אז דאס איז טאקע די כוונה פון ר"ח.
בכל אופן אויב מלערנט אזוי פשט איז מכאן ראי' לתולדות אברהם יצחק ועוד
דער פשט אין די ווערטער פון רבינו חננאל אז דאס ווארט איז אז מ'קען מזיק זיין ביים ארומטאנצן האב איך שוין געהערט פון לאנג, אבער כ'געדענק ווען כהאב געלערנט די סוגיא איז מיר נישט געווען ברור אז דאס איז טאקע די כוונה פון ר"ח.
בכל אופן אויב מלערנט אזוי פשט איז מכאן ראי' לתולדות אברהם יצחק ועוד
בכל אדם יש דבר יקר שאינו נמצא בשום אדם אחר! (רבי פנחס מקוריץ זי"ע)