מילתא דבדיחותא

[ציבעלע-קיגל]

א אינגעל קומט אהיים איין טאג און פרעגט זיין מאמע, היינט צופרי ווען איך בין געפארען אויפ'ן סיטי באס מיט טאטי איז ארויפגקומען א אינגע שיינע בלאנדע ווייבעל און אזוי ווי דער באס איז געוועהן געפאקט האט טאטי מיר גבעטען צו טאהן א מצוה און אויפגעבען מיין פלאץ.

איז דאס טאקע א מצוה?

האט זיין מאמע גע'ענטפערט, א וודאי, א וודאי, עס איז א גרויסע מצוה.

פרעגט דער אינגעל, אבער איך בין געזיצען אויף טאטי'ס שויס...

[וואלווי]

ס'איז מקוים געווארען די פסוק (במדבר י"א י"ב) כי תאמר אלי שאהו בחקיך כאשר ישא האומן את הינק...

[דער דאס]

זאגט מיר איינער, אז וואס ס'איז געווען ביי די שבתון בן ששים ל.. וועט מען קיינמאל נישט קענען וויסן, ווייל ביי מוצאי שבת געדענקט שוין קיינער גארנישט..

[גר ותושב]

כידוע איז מונטאג פארגעקומען א אסיפה דחופה בקהילה קדושה פאפא זאגט מיר איינער אז א בעל דרשן האט זיך גרויס געהאלטן אז "ביי אונז און פאפא איז מען געוועין פון די ערשטע צו אויס רייסן אלע סמארט זאכן"

[ציבעלע-קיגל]

וואס איז די שטראף פון איינער וואס האט חתונה מיט צוויי ווייבער ?

צוויי שוויגער'ס (אוי וויי)

[וואלווי]

וואס איז די שטראף פון איינער וואס האט חתונה מיט צוויי ווייבער ?

צוויי שוויגער'ס (אוי וויי)

אדרבה, ס'קען גאר זיין א גוטע פלאן. דעמאלטס וועלען זיך די צוויי שוויגערס רצח'נען צווישען זיך וועגען די טעכטער און לאזן דער איידעם ענזשויען א חיים טובים

[ונבנתה העיר]

[הוגה]

זיס געשריבן. איך האב אמאל געהערט פון ליאזנער רבי, ביי א באזוך אין זיין מוזעאם, אז מ'ווייסט פונקטליך וואו עס צו שחט'ן נאר מען עסט עס נישט ווייל עס קאסט הון תועפות. דאכציך א דרייסיג אלפים.

[מפוזרי]

אוודאי ווייסט מען וואו צו שעכטן, מן הצאוור!
הרב קאפח איז מעיד אז מ'האט עס געשחטן און ס'איז נישט געווען געשמאק. והאריך בזה בספר שיחת חולין.

נ"ב. הרב גענוט פון לוח דבר בעתו האט געבעטן מעורר זיין די רבי'ס אין חדר אויסצומאלן נח'ס תיבה מיט זיבן גיראפעס.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

איך געדענק פון אלס קינד אז קינדער האבען געזאגט אז מ'ווייסט נישט ווי צו שחט'ן און דער מלמד אדער מיין טאטע, איך געדענק נישט ווער, אדער ביידע, האבען געזאגט אז ס'מאכט נישט קיין סענס און די סבה איז א. ווייל די פלייש איז נישט גוט, ב. ווייל ס'איז קעגען די געזעץ.

[[NAMELESS]]

אן אלטס אבער א גוטס.

והנמשל, די אלע מיעסע פרויען וואס לויפן ארום אגאנצן טאג מוסרן אדערע איבער זייערע שייטל/סנוד/שיך/שפיצל/מעיקאופ/דאסטער זענען פרומע זונות.

ענליך צו דעם שטייט שוין אין גמרא:

ת"ר, בתולה צליינית ואלמנה שובבית... הרי אלו מבלי עולם.

ציילנית - בעלת תפלה:
ואלמנה שובבית - בעלת שכינות הולכת ומבקרת שכינותיה תמיד:
הרי אלו מבלי עולם - שאינן אלא נואפות ומכשפות ומראות עצמן כצדקניות שלא יבדקו אחריהן:

[ציבעלע-קיגל]

זיס געשריבן. איך האב אמאל געהערט פון ליאזנער רבי, ביי א באזוך אין זיין מוזעאם, אז מ'ווייסט פונקטליך וואו עס צו שחט'ן נאר מען עסט עס נישט ווייל עס קאסט הון תועפות. דאכציך א דרייסיג אלפים.

דאכציך א דרייסיג אלפים
שוין! האסט אוסגעזאגט? דאס פעלט אונז אויס, יעצט ווייסען זיי אז מען קאן מאכען געלט דערפון און יעצט וועלען אונטערקומען די רעבנים וואס וועלען שוין זאגען אז עס איז א מצוה און אינדערהיים און פישפיקלאדיין האט מען דאס אויך געגעסען

[שמעון וואלף]

ארוני, א זאלי, א סקווירא'ער און א פאפאנער זענען צוזאמען ארויפגעקראכן א ריזיגן בארג.

די סקווירא'ער איז גלייך צוגעגאנגן צום שפיץ און זיך אנגערופן "דאס טו איך פאר סקווירא רבי" און געגעבן א טאנץ אראפ.

די פאפאנער האט מקנא געווען די פייערדיגע חסיד און נאכ'ן קווענקלען א מינוט איז ער געגאנגען צום שפיץ און זיך אנגערופן "דאס טו איך פאר פאפא רבי" און זיך געגעבן א ווארף אראפ.

דער ארוני זעהט וואס דא גייט פאר, ער טראכט נישט קיין צוויי מינוט און רופט זיך אן "דאס טו איך פאר סאטמארע רבי" און גיבט א שטופ אראפ דעם זאלי...

[ציבעלע-קיגל]

וואס איז די שטראף פון איינער וואס האט חתונה מיט צוויי ווייבער ?

צוויי שוויגער'ס (אוי וויי)

אדרבה, ס'קען גאר זיין א גוטע פלאן. דעמאלטס וועלען זיך די צוויי שוויגערס רצח'נען צווישען זיך וועגען די טעכטער און לאזן דער איידעם ענזשויען א חיים טובים

ניין עס קאן נאך זיין אסאך ערגער, אזוי ווי ביי אברהם אבינו האבען די מלכים שלום געמאכט צו קענען מלחמה האלטען צוזאמען, שטעלסט דיר נאר פאר ווען די צוויי שוויגערס מאכען שלום אין נעמען זיך צוזאגען זיינע ביינער צוזאמען

[וואלווי]

וואס זאל איך טון, אזוי האב איך פארשטאנען פון מיין מגיד שיעור אין ישיב"ק צר"ת רבים חצי נחמה...

[דער דאס]

א חבד'סקער זאגט מיר, אז ביי זיי מאכט מען נישט קיין דייעט..

ווייל דער רבי האט נישט געהאלטען פון אויפגעבן שטחים..

[[NAMELESS]]

ילד: אמא מזה נס כד השמן?
אמא: אממ נו איך אני אסביר לך, נכון יש את הסוללה של האייפון
ילד : נו
אמא: תחשוב שהיא הספיקה לשמונה ימים
ילד : ואו

[מתושלח]

מילא אונז מענטשען האבן געקענט נוצן די דזשאן טו גאו'ס אויף מארסי נעכטען נאכט, אבער ווי האבן די כלבים געהויבן א פיס'ל ווען די פאמפ'ס זענען געוווען פארנומען מיט מיניווען'ס?

[סקרן]

א. נהגו צעירים חרדים העומדים להינשא לרכוש בגד מיוחד המכונה בשם 'פראק', והוא כמין מעיל ארוך אלא שנבדל הוא ממנו בשני הכפתורים שבגבו המצויים שם ללא כל מטרה, וכן בשסע אחורי עמוק המגיע עד לקו המותניים.

ב. כבר נהגו הבריטים מן המאה ה-18 לחבוש צילינדר וללבוש פראק כבגד רשמי והדור לגברים, אולם בזמן הזה אין רוכשים את הפראק אלא תלמידי ישיבות המשתייכים למגזר הליטאי, וספרדים המכונים בלשון המדינה 'משתכנזים", המחוייבים בכך אף יותר מאחיהם הליטאים. והעידו לפני הגדולים, כי שמחים הם בכך.

ג. תלמיד ישיבה ספרדי 'אותנטי' לא ילבש פראק פן יכונה בשם הלא מחמיא 'משתכנז', ויושם ללעג בקרב חבריו, שכניו ודודתו מעפולה ללא כיסוי הראש – שתשאל את אמו בדאגה: מה זה הבגד המשונה הזה שלובש ציון?

ד. גם בין תלמידי הישיבות העוטים את הפראק לחתונתם יש מנהגים שונים, בבחינת לא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול. אינו דומה דינו של פלוני המצטיין בישיבה, לרעהו הת"תניק שעסק בצרכי ציבור ועל כן מן הראוי שיסתפק בחליפה שחורה חלקה וקצרה.

ופעם ניגש בחור חשוב לאחד מגדולי הדור לקבל הוראתו האם ללבוש הפראק בחתונה, והבין הגדול ההוא את גודל המצוקה אשר לפניו והשיב כי כדאי הוא שיתייעץ בשאלה מרכזית זו עם ראש הישיבה שלו.

קבל פרסום לאתרך פרסם למגזר הדתי/חרדיהמרכז הארצי לקרקעות - רחובות - אדלנד
ה. בני הרבנים המוכרים מחוייבים הם לדעת הכל בעיטוף בפראק, וכבר צווחו הקדמונים על בני ראשי הישיבות הגדולים, שאינם מעוניינים ללבוש את הפראק בחתונתם, וממיטים קלון וחרפה על ראשי אבותיהם.

ו. חתן שזכה ב'סידור מלא', כלומר בדירה שלמה על חשבון חמיו מחוייב הוא בלבישת פראק, שאם לא כן נמצא הוא מחרף את חותנו שהשקיע מאות אלפי דולרים על 'בחור מצויין'. במה דברים אמורים ברכישת דירה בפרוייקט, אולם אם נקנתה עבורו דירה בירושלים, על אחת כמה וכמה, והעובר על כך, תינטל ממנו דירתו וסופו שיגור הוא בשכירות בעיר חריש עד סוף ימיו.

ז. עם לבישת הפראק יעטה החתן על פניו ארשת חשיבות, ויפסע בכובד ראש. לא יצחק בפה מלא, לא יטפח על שכם חבריו, ויענה בלחש לברכות השלום של עמי הארץ. מצווה מן המובחר להלך בכפיפות קומה מעט, לאחוז ספר ביד, ולהשתתף בשיחה עם תנועות ידיים למדניות.

ח. אבי החתן ואבי הכלה נהגו גם כן ללבוש פראק בחתונת ילדיהם, אולם אם אבי החתן עוטה פראק, ואילו אבי הכלה אינו נוהג כן מאבותיו, מחויב הצד השני 'ליישר קו' ועל כן – או ילבשו שניהם או יפשטו שניהם, שאם לא כן נמצא האחד חש נעלה על חברו, ומתקלס בו, ודי לנו בתגרת הכתובה ובעימות על זהות מברך ה'ברכה אחריתא'.

ט. גם אם חש החתן קירבה גדולה לכלתו ועסק עמה בעבר בעניינים של מה בכך, יעמוד תחת החופה עם הפראק בכובד ראש, ויבהיר באמצעות התנהגות זו, את הבדלי המעמדות בין ראש המשפחה, לעזר כנגדו. ואם מסרבת היא, אות היא כי עשויה לזלזל בו ובתורתו לעתיד לבוא.

י. לא יפשוט החתן את הפראק במשך כל שעות החתונה שמא יטעו האורחים ויסברוהו לאחד מן הקוראים או חמור מכך, למלצר העובד במקום. ואם חם לו, וסובל הוא מזיעה, יחשוב כי עושה הוא זאת למען מטרה נעלה ויקבל שכר רב על מעשיו. ואם מתאמץ הוא ואינו מצליח להבין מהי המטרה למעשה, יסמוך על חבריו המבוגרים ממנו שלבשו גם הם פראק, ולא תמהו ולא כפרו בחובתם.

יא. לאחר החתונה יניח החתן את הפראק בארון, ויחשוב בנפשו, כי אברך שבארונו יש פראק אינו יכול ואינו רשאי להתנהג כאחד הריקים ותקנה גדולה יש בדבר.

יב. בחגים, ובימים טובים ובשמחות, ילבש החתן את הפראק לאחר שינער אותו מן האבק שדבק בו. אם שכח והופיע בבית הכנסת ללא הפראק מצווה על חבריו לקרוע ממנו את בגדי עם הארץ שלבש, ולהחזירו לביתו, ואין מוחלים על כבודו.

יג. לא ילבש האברך פראק אלא אם כן צימח חתימת זקן בסנטרו, שאם לא כן נדמה הוא כקוסם. ואם חל החג בתוך ג' חדשים לחתונתו רשאי הוא לצאת בפראק בצינעה.

יד. בחול המועד נחלקו המנהגים. יש הנוהגים ללבוש פראק, ויש הגורסים כי השתכשכות בפארק יהושע, בדשא הבוצי, עם בניה הקשים של האחות ברכה אינם סימן ברכה לבגד המכובד, ועל כן יצא בכתונת לבנה בלבד.

טו. שבת הסמוכה ליום טוב האחרון האם רשאי הוא ללבוש פראק? יש המצדדים לאסור שכן החג הסתיים לו, ועתה שבת היא ככל השבתות. אולם יש הסבורים כי מאחר ואין בין השנים ולו רגע כמימריה רשאי ואף מצווה הוא ללבוש את הפראק. ועוד אמרו: האם קלה היא קדושת השבת החמורה מקדושת החג?

טז. כפתורי הפראק האחוריים. יש שנהגו להניחם כמות שהם – פלסטיק פשוט, ויש המחפים אותם בקטיפה עדינה. והמחפים יש להם על מה שיסמוכו.

חרדים, פראק

יז. מנהג נפוץ הוא אצל ראשי הישיבה השקועים בתורה, או הסובלים מבלבול הדעת, ללבוש פראק בעל כפתור אחד, ופרימה במקום הכפתור השני.

יח. ומעשה בראש כולל שהילך לו ברחובה של עיר ולו כפתור אחד באחוריו, וכשתמהו לפניו תושבי הארץ, מדוע חסר הוא כפתור והלא ראש כולל הוא? השיב ברצינות כי אמנם כן הוא אבל זהו כולל של 'חצי יום'. אלא שדחו את דבריו, שאם כן הוא יידרש רב שהינו גם 'ראש כולל ערב' ללבוש ג' כפתורים ודבר שאינו אפשר הוא.

יט. יש האומרים כי הטעם לשסע העמוק בחלקו האחורי של הפראק הוא כדי שללובשו תהיה אפשרות ב'כריעת מודים' להתבונן מבעד לחור הפתוח האם סיימו רוב המתפללים את תפילת שמונה עשרה ורשאי גם הוא לעשות כן, ומילי דבדיחותא היא.

כ. מקובלנו כי אין צבעו של הפראק אלא שחור, אולם מצינו אצל רבנים ידועי שם גם פראק בצבע כחול, ואף פראק בצבע אפור. פראקים אלו הינם נחלת העבר, והיום העושה כן אינו אלא כמתמיה.

כא. איכה לובשים את הפראק, האם כשהוא פתוח או סגור בכפתוריו הקדמיים? אם דל בשר הוא הלובש, יותיר את הפראק כשהוא פתוח, שמא יראה כחנוט בבקבוק ורע לו הדבר, אולם אם בעל בשר הוא רשאי להותירו פתוח. ומכל מקום, יש להקפיד כי בכניסה לאירועים יהיה הבגד הרבני סגור, שמוסיף הוא כך כבוד והדר ללובשו.

כב. הרוצה ללבוש את הפראק ינהג כסדר הזה: בתחילה ילבש הפראק בחתונת בנו הגדול, ומשם יתרחב ויתפשט אף לשבתות השנה, וסופו שלובש הוא אף בימות החול. וכן הוא הדין לעניין כובע 'ההמבורג'.

כג. אימתי מותר להתחיל ללבוש את הפראק אף בימות החול? באמת אמרו, שהמתמנה לדיין בכל בית דין שהוא ילבש הפראק ואף מחוייב הוא בכך, וכך גם עם קבלת משכורתו הראשונה כרב שכונה. ברם אם מכהן הוא כראש ישיבה או כר"מ בה, יש לצדד לכאן ולכאן. ונראה שיש לחלק בין ישיבה קטנה לגילאי תיכון לישיבה גדולה לבחורים בני 18 ומעלה, שאז יש להקל יותר בדבר.

כד. רב בית כנסת פטור מלבישת הפראק, אלא אם כן עמוס בית הכנסת באברכים ורבו המתפללים לובשי הפראק על לובשי החולצות הכחולות, שאז מחוייב המרא דאתרא בפראק. דגזירה היא שלא יבא לכדי 'רבם דקרו'.

כה. ישיבה ספרדית נחשלת, אינה מתירה לראשה לעטות את בגד הפראק, ואם סבור הוא כי בכך יקל עליו לגייס תלמידים, יש להתיר בדוחק.

כו. 'משיב' ב'ישיבה קטנה' לא ילבש פראק, וכן נהגו. ומשיב ב'ישיבה גדולה' רשאי ללבוש, אך אינו מחוייב בדבר.

כז. ומצאנו ב'משיב' בישיבה קטנה שהחל ללבוש פראק, ולגוי הארץ שהגיב בתימהון אמר: "אני איני חפץ בכך, אלא שהישיבה דרשה, ולא נותרה בידי כל ברירה", וסימן לדבר 'הגדולים לחצו'. ואמנם כבר פשט המנהג לעשות שימוש בתירוץ זה, והנח להם לישראל שאם אינם נביאים בני נביאים הם.

כח. מנהל ישיבה אדמיניסטרטיבי רשאי ללבוש פראק שכן בכך הוא מגייס את ליבותיהם של עשירי ארה"ב לאביהם שבשמים, ופותחים הם את כיסיהם ומזילים מממונם לישיבה ולמנהלה העטוי בחלוקא דרבנן. וכבר שמענו על מנהלים הנוהגים ללבוש את פראקיהם רק בחו"ל, והפטירו בענווה כי 'בגדי עבודה' הם, וסימן יפה הוא.

כט. מעשה בראש ישיבה קטנה שלבש פראק, ולאחר זמן נאלץ לסגור את ישיבתו בשל חוסר תלמידים וביקוש. כיוון שקשתה עליו פרנסתו נאלץ לעבוד בחנות טמבור הסמוכה, רק שאת ה'פראק' לא הוריד, והתקלסו בו נערי השכונה החרדים מאחורי גבו, ואף קראו לחבריהם לצפות ברב לבוש הפראק, מסביר ללקוחה את ההבדל בין תנור עם 2 ספירלות [מחמם בינוני], ל-3 ספירלות [מחמם מאד].

ל. ראשי ישיבה ורמי"ם ליטאים הנוהגים לצעוד עם פראק, לא יחבשו כובע 'המבורג' לראשם, אלא יסתפקו בכובע 'קנייטש', וכך נהגו. ואם ראשי ישיבה מפורסמים המה לית לן בה.

לא. הלובש כובע המבורג וחליפה קצרה, אם ליטאי הוא, אינו אלא מן המשונים, אמנם אצל הרבנים הספרדים מצינו כן, ובלבד שיהיה הרב למעלה מגיל 60 שנים.

לב. בזמן הזה שרבו לובשי הפראק, מפורסם בשם גדולי הדור, כי תלמיד חכם אמיתי ילבש חליפה קצרה או עניבת פפיון, שכן אסור לתלמיד חכם ללבוש בגדי עם הארץ, ומכל מקום יעשה שאלת חכם.

[פליקער]

איינער זאגט מיר אז ער וויל ענדערש פארקינסאנס ווי אלטסהיימער'ס, ענדערש זאל זיך אים די קאווע אביסל אויסגיסן ווי זיכן די קאווע.

[ביליג]

‏אלבערט איינשטיין האט זיך געמוטשעט א גאנץ לעבן צו פארשטיין וויזוי איז מעגליך אז א דאונאט וואס וועגט 2 אונסעס מאכט גרעבער דע מענטש מיט 5 פונט

[וואלווי]

איינער זאגט מיר אז ער וויל ענדערש פארקינסאנס ווי אלטסהיימער'ס, ענדערש זאל זיך אים די קאווע אביסל אויסגיסן ווי זיכן די קאווע.

ווי לאנג ער איז נישט א מקובל וואס גייט מיט ווייסע בגדים...

[[NAMELESS]]

‏אלבערט איינשטיין האט זיך געמוטשעט א גאנץ לעבן צו פארשטיין וויזוי איז מעגליך אז א דאונאט וואס וועגט 2 אונסעס מאכט גרעבער דע מענטש מיט 5 פונט

יעדער דאונאט פראדיצירט 8.9* גרעוויטי אין די מוח.