ליפא האט געשריבן:U sound sarcastic
די נחיצות פון זיין נזהר אויף קליינע קריגלעך איז געזאגט געווארן בכגון דא.
הסיבה שצדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם כי הם מבינים שהכסף שלהם זה לא רכושם הפרטי אלא ניתן להם מה' ואסור לבזבז הכסף שיש לו יעוד מה שה' צווה לעשות בו וזה התנהגות של צדיקים שלא מבזבזים אותו
ועל נקודה זו בא שרו של עשיו לריב איתו ולהפריע לו בקיום מצווה זו.
אותו אדם שנזהר מלקלקל בגד של חברו, או לגזול זמן עבודה ממעבידו, אותו אדם שרוצה שכל ממונו יגיע אליו ביושר, יזהר מאוד מלבזבזו. כך כשמקפידים על הממון, אין מגיעים לידי גזל, וממון זה שבא ביושר, חביב הוא מאוד – כי הרי עבדו קשה עבורו. לכן חזר יעקב לעבר הנהר לקחת את אותם פכים קטנים ששכח
הצדיקים חביבים עליהם ממונם. כי להיות שהוא נשפע מלמעלה, אין ראוי שימאס בו, כי אם לא היה צורך בו לא היה נותן לו הקדוש ברוך הוא. ולכן חזר על הפכים הקטנים, כי אם לא היה חוזר היה נראה כאילו אינו רוצה באותם הפכים. וכל דבר הנשפע מלמעלה צריך לחזור עליו
חביבות שרוכשים הצדיקים לכל דבר גדול או קטן שהגיע לידם, הוא מפני שיודעים הם שבהשגחה פרטית בא הדבר לידם. כמובא בגמרא (יומא לח, ב): "אין אדם נוגע במה שמוכן לחברו אפילו כמלוא נימא". דהיינו שיש השגחה מיוחדת אפילו על החלק הקטן ביותר "כמלוא נימא". וסבורים הם הצדיקים, כי אם ניתן להם הדבר, בודאי יש בו צורך לשלמותם. ולכן מתאמצים בכל יכלתם שלא לאבד שום דבר השייך להם
השאלות הקטנות מטרידות אותנו הרבה יותר מהשאלות הגדולות - מי שוטף כלים ומי לוקח את הילד לרופא, מדוע הסעודה מתעכבת או המרק קר, ומדוע הבעל תמיד מאחר לשוב הביתה. מדוע כל אחד יודע לפתוח את המגירה - אבל שוכח לסוגרה, ומדוע השולחן מלא בפריטים שמשהו השתמש בהם ולא החזירם למקומם. לכאורה כל אלו הם נושאים של רגע, כמעט חסרי חשיבות, אולם הם המעיבים על חיינו וגורמים לתרעומת איש על רעהו.
נלמד גם אנו מיעקב אבינו, ונחזור אל 'פכים קטנים'. כיצד?
א. אם מתעוררת בלבנו תרעומת על בן זוגנו בנקודה פרטית כזאת, נרשום לעצמנו את הדבר, ובהזדמנות ראשונה, ללא כעס, אלא מתוך רצון לתקן, נביא לידיעת בן זוגנו שפרט זה מפריע לחיינו ויחד נמצא דרך לשנות ולתקן.
ב. ניתן פרופורציות לחיינו. אכן יש פריטים מעיבים, אך הכלל הוא טוב ושמח, והוא העיקר.
ג. נלמד את עצמנו לקבל את בן הזוג עם הפרטים המאכזבים אותנו תמיד מחדש, ולראות שדווקא הנקודות הללו גורמות לנו את הצורך לתקן את מידותינו.
ד. נאמין שתמיד אפשר לתקן גם אם הצטברו תרעומות וכעסים, ואפשר לנקות את הלב.... ולהתחיל מבראשית