א' שלח היסטארישע כינוס אפצוהאלטן דאס דערשטיקן די קול מחאה

[איש את רעהו]

כל זמן די גולמים וועלן ממשיך זיין צו כאפן נפשות אין צה"ל, קענען זיי מאכן אינטערויו'ס און כינוסים אינעם כנסת יעדן טאג, די איבערפעלער גייען זיך נישט סטאפ איין טאג..

ועדת חוץ וביטחון של הכנסת תתכנס בצהריים (שלישי) לדיון ומעקב בטיפול בתופעה המכוערת של תקיפת החיילים החרדים. יוזם הידון, ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), מזהיר בראיון ל"כיכר השבת" כי אם ההסתה לא תיפסק הדבר יעלה בדם. אוחנה מוסיף ומותח ביקורת על הפרקליטות שלדבריו לא הבינה שמדובר בהסתה לאלימות, ודורש מהם שיבקשו עונשי מאסר כבדים.
"קודם כל זה לא דיון ראשון", אומר ח"כ אוחנה בפתח הראיון, "זה דיון מעקב. אחת לכמה חודשים אנחנו מקיימים דיון. יוצא מזה משהו, כי עובדה, אם אתה רואה את פעילות המשטרה - זו תולדה של הלחץ בוועדה. לא יכולים להיות אדישים, כשחיילי צה"ל, במקום להתגאות בכך שהם מגנים על מדינת ישראל, מתביישים בכך, ולמעשה צריכים לעלות על אזרחי כשהם מגיעים לבתיהם".
אוחנה מזהיר: "הדבר הזה יעלה בדם. ראינו אתמול אירוע של מעטפת נפץ שנשלחה לאחד הגייסים החרדים, ראינו לאורך החודשים האלה עליות מדרגה בכמה וכמה רמות, גם של ההסתה וגם של האלימות. לי אין ספק שאם לא נעצור בזה, ולא נטפל, ואני מתכוון למשטרה, לפרקליטות והכנסת"

אתה חושב שהמשטרה, הצבא והפרקליטות עושים מספיק בכדי למנוע את התופעה?
•
"אני חושב שהמשטרה עושה הרבה יותר. לגבי הפרקליטות ובתי המשט אני חייב לומר שלא. הפרקליטות העניקה פרשנות מצמצת מאוד למונח 'הסתה לאלימות'. צריך לשמוע את הדברים באוזניים חרדיות, והזמנתי רבים מהחיילים החרדים לוועדה, באוזניים החרדיות כשמכנים 'חרד"ק' או 'חזיר', זו קריאה לפעול נגדו באלימות. הפרקליטות עד כה לא מבינה את זה, ואנחנו נדרוש שיבינו ושידרשו עונשי מאסר חמורים, אחרת אני לא רואה איך התופעה תיפסק".
אתם מבינים שמדובר בשוליים, ושהציבור החרדי סובל מהם יותר מהציבור שאינו חרדי?
"אנחנו מבינים. ולצד זאת, פה צריך לעשות הבחנה בין הנהגת הציבור המזרחי לאשכנזי. חברי הכנסת של ש"ס מתבטאים נגד ההסתה. אבל הנהגת הציבור האשכנזי החרדי לא עושה זאת".
אומר השר ליצמן, כמו שכל שר חילוני לא מגנה רצח של חילונים, למה שהוא יגנה את אותם קיצונים, הרי אם הוא מגנה הוא מסכים שהם חלק ממנו...
"זה תירוץ. מכוון שבהחלט הוא היה יכול להתבטא גם אם לטענתו האנשים האלו לא מצביעים לו. בציבור הרחב יש לו השפעה. אני לא רואה בכך שאם הוא יגנה זו נטילת אחריות. זה לא צריך ללכת ביחד".
על הטענות לאלימות מופרזת של המשטרה במבצעים במאה שערים אומר ח"כ אוחנה: "קודם כל הטענות על האלימות אפשר לפנות למח"ש, ואם יש מקום להעמיד לדין את השוטרים - הם יועמדו". לדבריו, הוא יבדוק במהלך הדיון האם יש סיבה שהמבצעים המשטרתיים נעשים בסמוך מאוד לשבת.
אני מאמין שגם אתה רואה את הסרטונים ממאה שערים, לא מעט ילדים משתתפים בתקיפות החיילים, עלתה האפשרות לערב את הרווחה?
"תראה, יש חוק מאוד ברור בעניין הזה. אומנם קטין מתחת לגיל 12 לא נושא באחריות פלילית. אבל בגיר, הורה או מנהיג ציבור, שמשדל קטן לאלימות בהחלט אפשר להעמיד אותו לדין פלילי, לא צריך גורם רווחה. וזה לא נעשה היום, בגלל שהפרקליטות בכלל מאפשרת את הביטויים הללו במרחב הציבורי, ובכך אנחנו נאבקים".

[diff]

יאלא סגייט זיין אקשן

[איש את רעהו]

יש עתיד וויל מעניש זיין ביז 10 יאר אין טורמע פארן איבערפאלן און פארשעמען איינער וואס דינט פאר צה"ל
די חומר העונשין, און ווייזן וויכטיגקייט פון היטן אויף די שעצונג פון די חיילי צה"ל, וועט פארמערן די איבערפעלר און פארשעמונגען אויף די חיילים

בדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת הציע ח"כ מיש עתיד להחמיר משמעותית את הענישה נגד תוקפי חיילים. בהצעת החוק יש התייחסות רק למגזר החרדי, תוך התעלמות מתקיפת חיילים במגזרים אחרים. הצעת חוק.
בדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הציג היום ח"כ יואל רזבוזוב ('יש עתיד') פתרון לסוגיית תקיפות חיילים על ידי אזרחים. לפי הצעת החוק שיזמה 'יש עתיד', ממניעים פופוליסטיים כמובן, "תקיפת חייל" תוחרג מעבירת התקיפה המופיעה בחוק, ובגינה יקבע מדרג ענישה חמור יותר – תוקף חייל או אדם העוזר לחייל, דינו עד 7 שנות מאסר.
כמו כן, מוצע בהצעת להבדיל בין "תקיפת חייל צה"ל" לבין "תקיפת חייל צה"ל בנסיבות מחמירות" – אם התוקף השתמש בנשק חם או קר, אם התקיפה נעשתה על ידי יותר משני אנשים, ואם התקוף פגע בחייל בעת במילוי תפקידו, דינו עד 10 שנות מאסר.
לפי אנשי 'יש עתיד', החמרת הענישה על עבירת תקיפת חייל תסייע בהגברת ההרתעה אצל אלו אשר מעלים בדעתם לפגוע בחיילים ולנהוג באלימות כלפיהם. בדברי ההסבר להצעה, שסיכוייה לעבור נמוכים, ישנה התייחסות נרחבת לתקיפות חיילים בזרמים קיצוניים במגזר החרדי, תוך התעלמות מוחלטת מתופעות מבישות אלו במגזרים אחרים.
לפי דברי ההסבר לחוק, "כשנחקק חוק העונשין (ב-1977), איש לא העלה על דעתו שבמדינת ישראל יכול להיווצר מצב ובו חיילי צבא ההגנה לישראל יותקפו בידי אזרחי ותושבי ישראל. משום כך, בחוק העונשין הגדרת "חייל" נכללת תחת הגדרת "עובד ציבור". גם כאשר החריג המחוקק את עבירות "תקיפת שוטר", "תקיפת קטין או חסר ישע", ואת "תקיפת זקן" מעבירת התקיפה הכללית, לא ניתן היה לדמיין שיום יבוא ותידרש מערכת אכיפת החוק לטפל ולפסוק בעניין תקיפת חייל.
בתקופה האחרונה, תופעה מכוערת זו הפכה לנפוצה יותר ויותר. בקרב אזרחי ישראל ישנם זרמים קיצוניים אשר אינם מוכנים לקבל את הימצאותם של חיילים בקרבתם או בסביבת מגוריהם. גם אם החיילים לא נמצאים במקום מתוקף תפקידם אלא רק עוברים במקום בכדי לשוב לביתם, אותם קיצוניים תוקפים אותם, ומשתמשים באלימות קשה כנגדם.
על כן, מוצע להבדיל את עבירת "תקיפת חייל" משאר עבירות התקיפה, ולקבוע בגינה מדרג ענישה חמור יותר".
יום הצעת החוק, ח"כ יואל רזבוזוב ('יש עתיד') אמר בדיון היום כי החמרת הענישה תעביר מסר ברור למתפרעים ולמערכת אכיפת החוק, שהמדינה רואה את תופעת הפגיעה בחיילים כדבר שלא יעברו עליו עוד בשתיקה: "לא נאפשר מצב ובו חיילי צה"ל יתהלכו בחרדה בתוך מדינת ישראל. רק כשננהג ביד קשה ובלתי מתפשרת כנגד אותם פראי אדם, חסרי ערכים וכבוד לחיילי צה"ל תביא לסיום התופעה הפסולה הזו. אני מקווה שהצעת החוק הזו תאושר במהירות הנדרשת, לפני שיהיה מאוחר מדי".
המגזר החרדי מאוחד בגינוי תופעת האלימות כלפי חיילים או כלפי כל אדם אחר, אולם ההצעה המדוברת נועדה ללא ספק להחזיר את השיח המסית והמפלג נגד הקהילה החרדית כולה, שכפי שנהגה בעבר מפלגת 'יש עתיד' בהובלת יאיר לפיד. נראה אם כן שהזמירות הישנות חוזרות, וההיחלשות האחרונה בסקרים מחזירה את יש עתיד לשיטות הפעולה הישנות והנפשעות.

[diff]

אפשר אין תפיסה וועט מזיי לערנען ארבייטן

[diff]

ג. גיוס לצה"ל ולשירות אזרחי. בניגוד לתפיסה המקובלת בציבור הרחב, צעירים חרדים החלו
להתנדב לשירות צבאי ואזרחי במספרים גדלים והולכים כבר מתחילת שנות ה-4111. בתחילה היו
אלו בעיקר בחורים חרדים שנשרו מישיבותיהם והתגייסו לנח"ל החרדי )כיום מוכר בשמו גדוד 'נצח
יהודה'(. הקפיצה הגדולה התרחשה בשנת 4117, עם פתיחת מסלולי שח"ר )שירות חרדים(
בצה"ל ובמקביל – הקמת מנהלת השירות האזרחי-לאומי במשרד ראש הממשלה. בתוך שלוש
שנים הצטרפו לשתי המסגרות הללו למעלה מ-3111 בחורים ואברכים חרדים.
כאן חשוב לציין שהשתלבותם של צעירים חרדים בשירות הצבאי והאזרחי לא קרתה כתוצאה
מהחלטת ממשלה כזו או אחרת, או עקב חקיקה, ובוודאי שלא באמצעות כפייה. הן יוזמת הנח"ל
החרדי והן פתיחת מסלולי שח"ר התאפשרו רק כתוצאה מהסכמות שהושגו בין גורמי צה"ל ובין
. גם הצטרפותם של צעירים חרדים 38 ראשי הציבור החרדי וקיבלו את אישור מועצת גדולי התורה
למסגרת השירות האזרחי, בקצב הולך וגובר במהירות, החל מ-4117 לא הייתה מתרחשת ללא
בירורים והסכמים )להם היה שותף כותב שורות אלו( ותמיכת רבנים בכירים. יש לומר זאת
במפורש: גיוס החרדים לצה"ל ולשירות האזרחי התרחש קודם כל בגלל נכונות פנימית בתוך הציבור
החרדי, שקיבלה את אישור המנהיגות הרבנית.
הגרף שלהלן מציג את העלייה הדרמטית במספר המתגייסים החרדים בין השנים 4115 ל-4100.
השלמת הנתונים עד לחודש פברואר 4104 מצביעה על כמות מצטברת של כ-20,000 חרדים
ששירתו בשירות צבאי או אזרחי במהלך שבע השנים הללו. רק ההחלטה הרת-הגורל של בג"צ,
בפברואר 4104, לבטל את 'חוק טל', ובעקבותיה תהליך החקיקה המייגע )באמצעות 'חוק השוויון
-- הם אלו שעצרו את התהליך שהתפתח מאז שנת 4115. נכון להיום )ינואר 39 ,)4105 בנטל'
מספרי החרדים המתייצבים לגיוס לצה"ל או מתנדבים לשירות אזרחי נמצאים בירידה משמעותית.
ג. גיוס לצה"ל ולשירות אזרחי. בניגוד לתפיסה המקובלת בציבור הרחב, צעירים חרדים החלו
להתנדב לשירות צבאי ואזרחי במספרים גדלים והולכים כבר מתחילת שנות ה-4111. בתחילה היו
אלו בעיקר בחורים חרדים שנשרו מישיבותיהם והתגייסו לנח"ל החרדי )כיום מוכר בשמו גדוד 'נצח
יהודה'(. הקפיצה הגדולה התרחשה בשנת 4117, עם פתיחת מסלולי שח"ר )שירות חרדים(
בצה"ל ובמקביל – הקמת מנהלת השירות האזרחי-לאומי במשרד ראש הממשלה. בתוך שלוש
שנים הצטרפו לשתי המסגרות הללו למעלה מ-3111 בחורים ואברכים חרדים.
כאן חשוב לציין שהשתלבותם של צעירים חרדים בשירות הצבאי והאזרחי לא קרתה כתוצאה
מהחלטת ממשלה כזו או אחרת, או עקב חקיקה, ובוודאי שלא באמצעות כפייה. הן יוזמת הנח"ל
החרדי והן פתיחת מסלולי שח"ר התאפשרו רק כתוצאה מהסכמות שהושגו בין גורמי צה"ל ובין
. גם הצטרפותם של צעירים חרדים 38 ראשי הציבור החרדי וקיבלו את אישור מועצת גדולי התורה
למסגרת השירות האזרחי, בקצב הולך וגובר במהירות, החל מ-4117 לא הייתה מתרחשת ללא
בירורים והסכמים )להם היה שותף כותב שורות אלו( ותמיכת רבנים בכירים. יש לומר זאת
במפורש: גיוס החרדים לצה"ל ולשירות האזרחי התרחש קודם כל בגלל נכונות פנימית בתוך הציבור
החרדי, שקיבלה את אישור המנהיגות הרבנית.
הגרף שלהלן מציג את העלייה הדרמטית במספר המתגייסים החרדים בין השנים 4115 ל-4100.
השלמת הנתונים עד לחודש פברואר 4104 מצביעה על כמות מצטברת של כ-20,000 חרדים
ששירתו בשירות צבאי או אזרחי במהלך שבע השנים הללו. רק ההחלטה הרת-הגורל של בג"צ,
בפברואר 4104, לבטל את 'חוק טל', ובעקבותיה תהליך החקיקה המייגע )באמצעות 'חוק השוויון
-- הם אלו שעצרו את התהליך שהתפתח מאז שנת 4115. נכון להיום )ינואר 39 ,)4105 בנטל'
מספרי החרדים המתייצבים לגיוס לצה"ל או מתנדבים לשירות אזרחי נמצאים בירידה משמעותית.

הרב משה לבל, התכתבות עם המחבר. 38 22.22.2021
בדיעבד הסתבר ש'חוק השוויון בנטל' שעבר בכנסת במרץ 2021 איננו שונה במידה רבה מ'חוק טל' אותו בא להחליף. 39
ואולם תהליך החקיקה שליווה אותו קומם את רוב הציבור החרדי. לשיאה הגיעה התקוממות זו ב"הפגנת המיליון"
שהתקיימה בירושלים בראשית מרץ 2021, בהשתתפות מאות אלפי חרדים מכל הפלגים והזרמים בציבור החרדי.
15
החשיבות של שירות החרדים בצה"ל ובשירות האזרחי איננה מצטמצמת רק במשמעותה )החשובה
כשלעצמה!( לנשיאה שוויונית בנטל. משמעות חשובה לא פחות היא בתרומתה להשתלבות החרדים
הראה כי כ-%71 מהם השתלבו במקומות 40 הללו בשוק העבודה. מעקב אחר בוגרי תכניות שח"ר
עבודה לאחר שיחרורם מצה"ל )בהשוואה ל-%33 שיעורי תעסוקה לפני השירות הצבאי(; עפ"י
41 המעקב שמנהלת ג'וינט/תב"ת אחרי בוגרי שח"ר השיעור הוא אף גבוה יותר ועומד על %20
.
תמונה דומה, אם כי פחות קיצונית, עולה ממעקבים אחר חרדים בוגרי השירות האזרחי: כאן שיעור
. שיעור זה נמוך, אכן, בהשוואה למשוחררי 42 המועסקים עומד על %29% - 53 )לפי מחקרים שונים(
צה"ל, אך הוא עדיין גבוה משמעותית מהשיעור הממוצע בקרב גברים חרדים, העומד על %20.5.
לגבי כל הנתונים הללו, יש לאמר, קשה אמנם לקבוע האם ההבדל נובע מעצם תרומתו של השירות
הצבאי/האזרחי או ממאפיינים מיוחדים של אותם צעירים חרדים שהתנדבו מלכתחילה לשירות כזה.
כך או כך, המשמעות היא ברורה.
משמעויות עיקריות: שירות צבאי או אזרחי של חרדים הינו מנוף מרכזי להשתלבותם בשוק העבודה ובלימודים
גבוהים.
ד. ואולם התמורה העיקרית בחברה החרדית היא בתחום הספקנות והעירעור על ההגמוניה
המסורתית של הרבנים -- 'גדולי הדור', 'המנהיגים הרוחניים' – בתוך החברה החרדית על כל
קבוצותיה. בעוד שבעבר היה מעמדם של הרבנים בלתי מעורער בתוך הקהילה החרדית ומקור
בלעדי לכל החלטה ופעולה הן ברמת הפרט והן בהתנהגות הציבור בכללו, הנה בשנים האחרונות
החלו נושבות רוחות חדשות. למעשה, התהליך החל מאז פטירתו של הרב שך בנובמבר 4110
ומאז הוא נמשך באופן אטי אך עקבי, ללא הכרזות פומביות, אך בהתנהגות בפועל, כפי שהראינו
לעיל.
ניתן לעמוד על השינויים בעמדות ובהלכי רוח בקרב הציבור החרדי מתוך סקר שנערך לאחרונה
. כמעט בכל תחומי החיים העיקריים מסתמנת מגמה של שינוי – בצד 43 ביוזמת מכון 'שחרית'
היצמדות לעיקרי ההלכה. כך למשל, למעלה משליש מהנדגמים )כ- 0021 חרדים בגילאי 02+(
הביעו תמיכה בגיוס לצה"ל של צעירים אשר אינם לומדים בישיבות; כשליש מהנדגמים ציינו כי
ישמחו לראות יותר חרדים לומדים במוסדות אקדמיים להשכלה גבוהה; וכמחצית מהנדגמים הם
בעד השתלבות בשוק העבודה.
אף כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שחלק ניכר מהחברה החרדית עדיין מעונין בשמירה על אורח
החיים החרדי -- בעיקר בתחומי החינוך, חיי משפחה וזוגיות -- בסוגיית החינוך, למשל, נמצא כי
פחות משליש מהנדגמים מעדיפים שילדיהם ילמדו לימודים תורניים בלבד, בעוד שלמעלה
ממחציתם מציינים כי היו מעדיפים שילדיהם ילמדו לימודים תורניים לצד מעט לימודי ליב"ה.
תחום מעניין במיוחד הוא היחס למדינה ומידת ההזדהות איתה: נכון לתקופה זו )הסקר הועבר,
כאמור, בחודש נובמבר 4103(, על כל הטלטלות שעברה הקהילה החרדית בשנה האחרונה,
Dr. Reuven Gal
Head of the "Ultra-Orthodox Integration" Project
Samuel Neaman Institute for National Policy Research

[ליטוואק פון בודאפעסט]

איך מיין דער מציאות וואס דער שרייבער זאגט איז נישט אין גאנצען אמת. ביי חק טל, האבען אלע גדו"י געזאגט אז מיר מאכען נישט קיין נח"ל, מיר זענען נישט משתתף דערמיט, און מיר האבען גארנישט דערפון. מאנכע האבען געהאלטען מ'זאל באיקאטירען די גאנצע וועדה דאס אויפצוווייזען, און רוב מנין ובנין, ובתוכם הגרי"ש אלישיב, הגר"ש וואזנער, ולהבחל"ח הגראי"ל שטיינמן, האבען געזאגט אז באיקאטירען איז נישט קיין חכמה און נישט קיין תכלית ווען זיי מאכען גזירות און געזעצען אויף אונז. עכ"פ אפילו די וואס האבען יא געהאלטען מ'זאל באיקאטירען האבען נישט געהאלטען אז משתתף זיין הייסט געמאכט א נחל, און אפילו די וואס האבען געהאלטען אז מ'דארף נישט באיקאטירען, האבען נישט געהאלטען אז דאס איז צוליעב דעם אז מיר ווילען יא מאכען א נחל חרדי.

אוודאי האבען זיי פון דערויסען געוואלט זאגען אז הרב שטיינמן איז מיט זיי, און מ'האט מיט טרור נישט צוגעלאזט אז הרב שטיינמן זאל קענען זאגען זיין מיינונג בפומבי, און אזוי איז געווארען א טשטוש המושגים. איך האב ביי זיך די גאנצע השתלשלות העניינים פאר דער וואס וויל.

[diff]

הנשק החדש נגד הפלג: ביקורות בישיבות במהלך ההפגנות
במהלך דיון בכנסת על תקיפת חיילים חרדים, הודיע נציג משרד החינוך כי נשקלת האפשרות להוציא לפועל ביקורות בישיבות קיצוניות - בזמני ההפגנות. וגם: כל הנתונים על תקיפות חיילים (אקטואליה)
ישי כהן | י' בתמוז תשעז 17:35 04.07.17
הפגנה של הפלג הירושלמי. ארכיון - נשק חדש מול הפלג: ביקורות בזמני הפגנות
הפגנה של הפלג הירושלמי. ארכיון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
ועדת חוץ וביטחון של הכנסת דנה הצהריים (שלישי) בנושא תקיפת החיילים החרדים על ידי קיצוניים. במהלך הדיון, הציגו נציגי המשטרה והפרקליטות את הדרכים בהן ניתן - לשיטתם - לבצע אכיפה נגד התוקפים. כמו כן, נציגי צה"ל הציגו את מספר החיילים המותקפים, מספר זכאים לפטור מדים וכמות המשרתים החרדים בצה"ל. נציג משרד החינוך הודיע במהלך הדיון כי נשקלת האפשרות להוציא לפועל ביקורות בישיבות המזוהות קיצוניות - דווקא בזמנים בהם נערכות הפגנות.

תת אלוף ערן שני מאגף כוח אדם בצה"ל, חשף כי 600 חיילי צה"ל חרדים קיבלו אישור ללכת לביתם ללא מדים. לדבריו, הצבא לא מעניק אישור גורף לכך בשל העובדה שחייל "צריך להיות גאה במדיו", אך מאידך - חייל חרדי שמבקש אישור חריג ללכת לביתו בלבוש אזרחי, מקבל את האישור.

תת אלוף ערן שני, היום
תת אלוף ערן שני, היום
באשר לנתוני הגיוס במגזר החרדי, אמר תא"ל שני: "אנחנו קרובים מאוד ליעדי הממשלה". נציג צה"ל הציג מצגת לפיה בתוך תשע שנים מספר החיילים החרדים בצה"ל גדל פי עשרה.

ח"כ אמיר אוחנה, שיזם את הדיון בוועדה, תקף את השר יעקב ליצמן שמסרב בעקביות לגנות את תקיפת החיילים החרדים, ואמר כי "בסוף דם החיילים שיישפך - על ידיו".

תת אלוף שני סיפר כי בצבא מתקבלות עשרות תלונות של חיילים חרדים על כך שמוסדות חינוך חרדים מפלים אותם לרעה על רקע שירותם בצה"ל, ומסרבים לקבל את בניהם לתלמודי התורה.

נציגי המשטרה בדיון, היום
נציגי המשטרה בדיון, היום
יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ אבי דיכטר זעם כששמע על הטענות לאפליה במוסדות כנגד בני חיילים, וביקש לקבל רשימה של מוסדות המפלים לרעה, זאת בכדי שהמדינה תבדוק אם הם מקבלים תקציבים ממשלתיים, ובמידה וכן - לשלול מהם את התקציבים. נציג הצבא הגיב כי יעביר את רשימת המוסדות, אולם ציין כי אין לו את כולם, זאת בשל החשש של חלק מהחיילים להתלונן. לדבריו, הצבא מעודד את החיילים להתלונן במשטרה על תקיפות.

נציג משטרת ירושלים סיפר בדיון כי הוגשו 100 כתבי אישום, בסה"כ, בהפגנות הגיוס, תקיפות חיילים, והפגנות על רקע חילולי שבת. נציג המשטרה סיפר כי מאז תחילת השנה התרחשו 19 מקרים של תקיפת חיילים, ולטענתו הענישה שגוזרים בתי המשפט מקלה עם מקרים חמורים אלו.

לדבריו, בסה"כ הוגשו 113 תלונות נגד תוקפי חיילים, ובמקביל הוקם צוות מיוחד במטה הארצי שעוקב אחרי התקדמות החקירות בכל מקרה. הוא הוסיף כי הוקמה גם קבוצת וואטסאפ, בה חברים נציגים מהצבא, המשטרה והפרליטות, בה הם דנים באירועים שונים הקשורים לתקיפת החיילים החרדים.

חברי הכנסת בדיון, היום
חברי הכנסת בדיון, היום
נציג הפרקליטות סיפר בדיון כי על כל אירוע ואירוע נפתחת חקירה, ועל בסיס ראיות מוגשים כתבי אישום. לדבריו: "אין מצב שנסגור תיק מהסוג הזה בטענה של 'חוסר עניין לציבור'".

נציג הפרקליטות התייחס לסוגיית הפעילות היזומה של המשטרה בשכונת מאה שערים, וסיפר כי מאז החלה הפעילות היזומה הוגשו שלושה כתבי אישום. כאשר באופן כללי הוגשו שמונה כתבי אישום בלבד.

באשר למודעות וההסתה נגד ראש אכ"א, האלוף מוטי אלמוז, טען נציג הפרקליטות כי טרם פוענח מי עומד מאחורי המודעות וההסתה, וכי נעצר האדם שהגיע למושב בו מתגורר האלוף אלמוז.

הנציג סיפר, כי באחד התיקים שבו הותקף חייל באלימות מילולית בשכונה חרדית - הוגש כתב אישום על העלבת עובד ציבור, ונגזרו על המגדף עבודות שירות.

ח''כ יעקב מרגי בדיון, היום
ח"כ יעקב מרגי בדיון, היום
הנציג התייחס לעבירות ההסתה, וסיפר כי כמעט בכל המקרים, כשהמשטרה מבקשת פתיחת בתיק פלילי - הם מאשרים זאת. לדבריו, עד כה אין ממצאים בתיקים מסוג זה ולא הוגש כתב אישום בחשד להסתה נגד חיילים חרדים. הוא הוסיף כי קריאת 'חרד"ק' מוגדרת כ'העלבת עובד ציבור'.

נציג הפרקליטות דיווח כי במהלך ישיבה שנערכה בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט הוחלט ללכת גם על מישור של תביעות אזרחיות כנגד התוקפים. לדבריו, נעשתה פנייה לצבא בבקשה שיעביר נתונים בנושא.

כמו כן, נציג הפרקליטות סיפר כי בכוונתם לערער על גזר דינם של תוקפי הרב משה הבלין שהואשם על ידם בעידוד גיוס, ולדרוש עונש מאסר בפועל - חמור יותר מזה שנגזר עליהם.

באשר לישיבות בהן מסיתים לכאורה נגד חיילי צה"ל, הודיע הנציג כי יישקל לפעול נגדם בצעדים מנהליים של שלילת תקציבים. נציג משרד החינוך העיר כי ישקלו לשלוח ביקורות לישיבות הללו בזמני ההפגנות.

מקור:
http://www.kikar.co.il/237819.html

© כל הזכויות שמורות כיכר השבת

[diff]

אנדערש פון איבעראל, די מא"ש קינדער קומען קיינמאל צוריק אהיים אפ"י נאכען דינען. סאיז א פראבלעם. מדארף זיי פארשטיין פ"וו זיי שרייען

[diff]

מהרא


אסיפה

[איש את רעהו]

די צעטל האט מען אויפגעברענגט ביים אסיפה

Capture (4).JPG

דער בארקליעס פארזאמלונג איז א היסטארישע דא אין ק"ש,
חוץ די אנדערע 10 אשכולות דא אין שטיבל איבער די אישו, האט דער אשכול שוין אנגעצויגען היבש הויעך....

[center]מע האלט ביי די 1000'טע תגובה דא, איבער 35.000 קנאקע'ס אויפן אשכול.[/center]

[diff]

מהרא זאגט סניש אמת וואס דארט שטייט

[diff]

דער בארקליעס פארזאמלונג איז א היסטארישע דא אין ק"ש,
חוץ די אנדערע 10 אשכולות דא אין שטיבל איבער די אישו, האט דער אשכול שוין אנגעצויגען היבש הויעך....

[center]מע האלט ביי די 1000'טע תגובה דא, איבער 35.000 קנאקע'ס אויפן אשכול.[/center]

מערסטע תגובות איז צו אפפרעגען ענקער לגיונות

[ליטוואק פון בודאפעסט]

מהרא, אויך ליטואק דא זאגן סניש אמת וואס דארט שטייט

אביסל דרך ארץ וואלט נישט געשאט.מאז דו ווילסט עפעס זאגען פאר א צווייטען, ביטע קוק איבער צו די ווערטער האבען עפעס א מיין אין סיי וועלכע שפראך אויף דער כדור העולם.

Sent from my LG-K373 using Tapatalk

[diff]

פאראכטען, כשרייב וואס כרעד

[ליטוואק פון בודאפעסט]

׳כרעד׳ איז אויך נישט קיין ווארט. מסתמא מיינסטו ׳איך רעד׳.

Sent from my LG-K373 using Tapatalk

[יהודי פשוט]

איך האב יעצט אויסגעהערט א גרויסן חלק פונעם אסיפת רבנים, איך בין נישט אזוי באהאווענט אין אסיפת רבנים, איך בין נייגעריג צו אלעמאל האבן אסיפת רבנים אזוי אויס געזעהן, מיט אזעלכע קולות אזש קוים וואס מען לאזט איינער דעם צווייטן אויסרעדן???

[איש את רעהו]

[center]מע האלט ביי די 1000'טע תגובה דא, איבער 35.000 קנאקע'ס אויפן אשכול.[/center]

מערסטע תגובות איז צו אפפרעגען ענקער לגיונות

רבים ביד מעטים
טמאים ביד..
וכו'..

איך בין נייגעריג צו אלעמאל האבן אסיפת רבנים אזוי אויס געזעהן, מיט אזעלכע קולות אזש קוים וואס מען לאזט איינער דעם צווייטן אויסרעדן???

געווענליך קומען רבנים פאר איין מכוון, דאן איז אן אסיפה רואיגער.
דא איז אנדערש געווען
מפני כבוד ת"ח וכבוד האשכול איז נישט גיט אריינצוגיין אין דעטאלן.

[יהודי פשוט]

לויט ווי עס קוקט מיר אויס איז דער סאטמאר׳ער רבי מהר״א אביסל צולאזט און איבער היציג ער רעדט געוויסע זאכן גאר גוט אבער אויך אביסל נישט צו די זאך, למעשה לגבי די אנדערע רבנים פירט ער זיך אויף פארהאלטנסמעסיג מענטשליך, ער לאזט אנדערע רעדן ער רעדט צו זיי מער ווייניגער מיטן כבוד וואס געהערט זיי, אויסער דעם עדות וואס ער זאגט גאנץ שארף אז ער גלייבט איהם נישט

[diff]

קענסט רופן וואס דו ווילסט. אבער אריינפאלן צי ענק ב"ה נישט

[ליפא]

קענסט רופן וואס דו ווילסט. אבער אריינפאלן צי ענק ב"ה נישט

מיט א וואגן ?

[diff]

כמיין איש, כווילניש ציטירן זיינע נאנסענס

[[NAMELESS]]

לויט ווי עס קוקט מיר אויס איז דער סאטמאר׳ער רבי מהר״א אביסל צולאזט און איבער היציג ער רעדט געוויסע זאכן גאר גוט אבער אויך אביסל נישט צו די זאך, למעשה לגבי די אנדערע רבנים פירט ער זיך אויף פארהאלטנסמעסיג מענטשליך, ער לאזט אנדערע רעדן ער רעדט צו זיי מער ווייניגער מיטן כבוד וואס געהערט זיי, אויסער דעם עדות וואס ער זאגט גאנץ שארף אז ער גלייבט איהם נישט

פארוואס גלייבט ער נישט די עדות?? די זעלבע סיבה פארוואס ער האט זיך נישט געוואלט משתתף זיין ביי די כינוס רבבות?

גראדע איז מהר''א בכלל נישט צולאזט אזוי איז ער נאטורליך...

[איש את רעהו]

די גאנצע אסיפה