א' שלח היסטארישע כינוס אפצוהאלטן דאס דערשטיקן די קול מחאה

[diff]

פעיק בריוו

באשמוץ אונז אבי רעד פון אונז. דער לאזונג פונם עצרת הפייק-ניוז בבראקליס סנטר

[איש את רעהו]

5u7kzxjm__w470h582q95.jpg

[טשעסטער]

שלום עליכם!
כ'מיין אז ממעג אפטיילן די אלע שמועסן איבער די אסיפת הרבנים אינטער א אייגן קעפל אסיפת הרבנים במאנסי א בלק איבער גזירת הגיוס

[איש את רעהו]

כ'מיין אז ממעג אפטיילן די אלע שמועסן איבער די אסיפת הרבנים אינטער א אייגן קעפל אסיפת הרבנים במאנסי א בלק איבער גזירת הגיוס

עס איז אלעס א פאראייניגטע פעולה צו אפשטעלן דאס פארשווייגן גזירת הגיוס.

[diff]

זיי מסביר

[קורקלענד]

שכח דיףף פאר די מכתב
עס איז א שטארקער חיזוק אז מען זעהט רבנים פון די מפלגות אינעם כנסת המינים מאכן זיך צו טון פון א צוזאמקום אין בארקליעס.

דאן איז דער גערער רבי יא געוועזן גערעכט מיטן נישט חתמ'נען יענע בריוו..

[diff]

דאן איז דער גערער רבי יא געוועזן גערעכט מיטן נישט חתמ'נען יענע בריוו..

ביי חסידים זענען אלע פרומע אייניג. הגם אז מילטער נישט געווען אזוי הארב. ממוז זיך צושטעלן צו די ליטאים אלס תפסת מועט תפסת
מושג בני הישבות נוגד לחסידות

[קאך_לעפל]

דאן איז דער גערער רבי יא געוועזן גערעכט מיטן נישט חתמ'נען יענע בריוו..

ביי חסידים זענען אלע פרומע אייניג. הגם אז מילטער נישט געווען אזוי הארב. ממוז זיך צושטעלן צו די ליטאים אלס תפסת מועט תפסת
מושג בני הישבות נוגד לחסידות

כבוד הרב diff הי''ו

כ'מיין חלילה נישט צו פארדרייען דאס קריטישע נושא דא. איז דיין ניק באזירט אויף די ווארט defective? (פעלהאפטי''ג בלע''ז)

[diff]

דיחו Deferment דוחה השקרים it means Defer
de·flate cause (someone) to suddenly lose confidence or feel less important.

[diff]

סגן השר מאיר פרוש נגד האדמו"ר מפערשיי: "לא היו דברים מעולם"

[איש את רעהו]

דער כנסת זיצער איז א פשוטער משקר
ער ווייסט אז די מטרה פון ברענגן די עדות איז געווען דאס וואס מען האט געוואלט זיצן מיט אים
נאר היות זיין פרצוף קומט ארויס אין בעד שעיפ, איז ער תולה קללתו ב'פארשעי רבי

שכח דיףף פאר די מכתב
עס איז א שטארקער חיזוק אז מען זעהט רבנים פון די מפלגות אינעם כנסת המינים מאכן זיך צו טון פון א צוזאמקום אין בארקליעס.

דאן איז דער גערער רבי יא געוועזן גערעכט מיטן נישט חתמ'נען יענע בריוו..

ער האט גארנישט אויפגעטון די רבי מהר"א האט עס ארומגעשיקט צו די וועלט, עס איז נתגלה געווארן אז עטוואס האט די בארקליעס א שאקל געגעבן.

[I'm back]

אויסגעמעקט צוליב דעם וואס עס איז נישט נאכגעקומען געוואלדיג'ס באדערפענישן.

[diff]

קיינעם שטערט נישט בארקלעיס. מהאט געוואלט מאכן זיכער אז חוץ סאטמאר זאלן אנדערע חסידות נישט גיין. ראה בהמבשר. וממילה כך הוה
סעגווען אגוטע פראסק. זאגסטי, כאטש זענטץ געווען ווערד א פראסק. נו

[אלגעמיין]

.

[diff]

פרובוקציה: צעדת תמיכה בחיילים במאה שערים
תנועת "מחזקים את החיילים", החליטה לערוך ביום החמישי הקרוב, צעדת תמיכה בחיילים במאה שערים. לחצים פוליטיים על המשטרה שלא למנוע את ההפגנה, כפי שעשתה בעבר. המארגנים ל'בחדרי': "זכותינו. המשטרה צריכה לשמור על הסדר"
איציק מן יום שלישי י"ז תמוז תשע"ז 22:30 11/07/2017
7 הדפסתגיות: מאה שערים, צעדה, , , , אקטואליה
צעד תמיכה בחיילים חרדים. צילום: ארכיון צעד תמיכה בחיילים חרדים. צילום: ארכיון
לפני כחודש התגברו מעשי האלימות המילולית והאיבה כנגד חיילים מהמגזר החרדי בערים, בשכונות, ברחובות, בבתי כנסת ובמרכזי תפילה ולימוד אליהם הגיעו, בעודם לובשים את מדי צה"ל.

מצידם של החיילים נשמעו טענות רבות, המשטרה אמנם עשתה כמיטב יכולתה עם מעצרים במאה שערים כשהכניסה בלשים לבושים במדי צה"ל, אך האיבה והאלימות לא פסקו.

פוסט אחד קטן ברשת שכתב קצין מילואים בשם בנימין צברי ובו הוא קרא לנקוט בצעדים קונקרטיים כנגד הפלגים הקיצוניים והאלימים, המטילים אימה ופחד בקרב רוב הציבור הנורמטיבי והשפוי, הפך לויראלי וסחף מאות רבות של מגיבים שתמכו בו.

הצעד הבא היה מתבקש מאליו, והוא הוצאת צעדת תמיכה של אזרחים ואנשי מילואים בנושא.

לאור הצלחת הצעדה והפעילות הפרלמנטרית הברוכה שהחלה לאחריה, ייסד צברי, ביחד עם חברים ושותפים נוספים, את תנועת "מא"ה- מחזקים את החיילים" והוחלט על חיזוק הפעילות אל מול חברי וחברות הכנסת כמו גם על המשך הפעילות הציבורית והוצאת צעדה נוספת.

ביום חמישי הקרוב, 13.7, בשעה 20:00, תצא מכיכר הדוידקה צעדה נוספת. הצעדה הקודמת שהתקיימה בכיכר הדוידקה לפני כשלושה שבועות, לא צעדה לכיוון מאה שערים, מאחר והמשטרה חששה שהסיפור יצא משליטה.

הפעם החליטו מארגני הצעדה שהיא כן תצעד לתוככי שכונת מאה שערים. לדברי צברי "עצם העובדה שישנם גורמים המתייחסים לצעירים המתגייסים כאילו היו סרח עודף שיש להחרים, לגדף ולהכות אותו היא בלתי נסבלת ובלתי מקובלת עלינו ועל כלל הציבור. לא נעצור עד שהתופעה הזו תיעלם ונמשיך לפעול לחיזוק חיילי וחיילות צה"ל וזכותם לנוע במדים ללא פחד, ללא מורא ובתחושת גאווה וכבוד".

בפעם הקודמת שהצעדה התקיימה, המארגנים פרסמו את ההודעה הבאה."מספר דגשים: ההפגנה אינה פוליטית. איננו קוראים לאלימות מכל סוג. ההפגנה היא בעד לובשי המדים בכלל והחיילים החרדים בפרט. נעשה תהלוכה רועשת מכיכר הדוידקה עד כיכר השבת".

ח"כ עליזה לביא ממפלגת יש עתיד, הגישה שתי שאילתות למשטרת ישראל לגבי הווטו שנתנה לכניסתנו לכיכר השבת, ונכון לעכשיו לא התקבלה תשובה קונקרטית".

לפי מידע שהגיע ל'בחדרי חרדים' גורמים פוליטיים עומדים מאחורי הצעדה, דבר שמארגני הצעדה מכחישים. מארגני הצעדה מסרו ל'בחדרי חרדים' "אנחנו נתכנס ונצעד על סמך זכויותינו הדמוקרטיות, ואנחנו סומכים על משטרת ירושלים שתדע לשמור על הסדר ועלינו, אנחנו אזרחים שומרי חוק ונצעד בשקט ובכבוד מבלי להפר שום חוק ושום סדר ציבורי".

[diff]

דנים בתקנות
ירוחם שמואלביץ
י"ח תמוז תשע"ז 09:50
וועדת חוץ וביטחון דנה כעת בתקנות לרשימת ישיבות
וועדת חוץ וביטחון דנה הבוקר בתקנות של שר הביטחון לאמות המידה לגיבוש רשימה של ישיבות. בין התקנות סעיפים שחברי הכנסת החרדים מתנגדים, ושדורשים כי לא יעלו לדיון והצבעה.

וועדת חוץ וביטחון של הכנסת החלה הבוקר את ישיבתה בתקנות שר הביטחון לחוק שירות הביטחון. התקנות שדנים בהם הינם חלק מדיונים שנערכים מזה מספר חודשים בנושא התקנות של שר הביטחון, כאשר לחברי הכנסת החרדים החברים בוועדה ישנן הסתייגויות שונות.

בין היתר אחד הסעיפים שלא הגיעו לכדי הסכמה עם הנציגות החרדית, זהו אותו סעיף שמדבר על הכללת ישיבות ברשימה שהינן חלק מהסדר 'תורתו אומנותו', כאשר על פי אחת התקנות מציעים לכלול ברשימה, רק ישיבות שיש להם 35 תלמידים כאשר לפחות 25 מהם מוגדרים כדחויי שירות. סעיף זה מדבר על כך שההסדר יהיה עד ל' באב תשע"ט, כאשר מ-א' אלול תשע"ט, יהיה צורך ב-40 תלמידים שמתוכם 25 לפחות יהיו דחויי שירות.

בקרב חברי הכנסת החרדים, אינם מקבלים את אותו סעיף שכן הדבר יכול לגרום לבעיות בעיקר בקרב כוללים, שם לא בהכרח שיהיו 25 דחויי שירות, אם זה בגלל הגיל שבהם קיבלו חלקם פטור, ואם זה בגלל טעמים אחרים שבגינם לא יעמדו באותו קריטריון.

טענה נוספת היא על כך שישנם מוסדות שבהם יושבים ולומדים גם חוזרים בתשובה, שחלק ניכר מהם שירתו בצבא ואינם מוגדרים כ'דחויי שירות' מה שכמובן לא יאפשר לקחת אותם בחשבון אותם 25 תלמידים מתוך ה-35.

ואולם, זהו לא הסעיף היחיד שמצליח לגרום לחילוקי דעות בין חברי הכנסת החרדים לבין אנשיו של שר הביטחון ליברמן. כך למשל גם אותה תקנה שבה ליברמן יוחלט להחליט איזו ישיבה תצא מההסדר, אם וכאשר יגדיר אותה ככזו שטעמים מיוחדים מצדיקים את הסרתה מהרשימה.

הבוקר התראיין בנושא ח"כ מנחם לייזר מוזס בתוכנית 'חדש על הבוקר' ברדיו קול ברמה, שם אמר כי הוא סמוך ובטוח שהתקנות יעברו על פי מה שאישרו גדולי ישראל והן יהיו טובות לישיבות ולכוללים.

[ימים ידברו]

האט איינער גהערט די טעללער טייטלבוים שמיעס בנוגע די גזירות ? ווען איז געווען די שמיעס איז דאס נאך אקטועל? איז למעשה יעצט א גזירה אדער נישט לשיטת טייטלבוים טעלער מאזעס? מעג מען יעצט מוחה זיין? איז דא נאך קאסעטעס וווער ווייסט?
אויב סנישטא גזירה אצינד איז דאך רבי אהרן גרעכט סתם זיך האלטען ביזי מיט א מחאה סקומט אים א שכוח ער איז דאך סיווי א פארנימנע מענטש!

[diff]

ווער איז דער רבי

[היסטאריקער]

האט איינער גהערט די טעללער טייטלבוים שמיעס בנוגע די גזירות ? ווען איז געווען די שמיעס איז דאס נאך אקטועל? איז למעשה יעצט א גזירה אדער נישט לשיטת טייטלבוים טעלער מאזעס? מעג מען יעצט מוחה זיין? איז דא נאך קאסעטעס וווער ווייסט?
אויב ס'נישטא גזירה אצינד איז דאך רבי אהרן גרעכט סתם זיך האלטען ביזי מיט א מחאה סקומט אים א שכוח ער איז דאך סיווי א פארנימנע מענטש!

דאס קימט פון די האט ליין קול משמרת הדת וואס מכלומפערשט נייטאראל אין סאטמארע פאליטיק, און איז נאר דא לוחם צו זיין קעגן פירצות, זיי האבן ארויפגעלייגט די שמועס פון מהר"א מיט ש"ש טעלער, דאס האט מען געבאגט נישט לעגאל, און מ׳ קען גיין זיצן דערפאר, אבער זעט אויס המטרה מקדשת האמצעים
צו הערן (פערצופאל זייער א נארמאלע שמועס) ריפט 718-362-8800 # 499 , נאכדעם ריפט צוריק, אויף נומבער 9 קענט איר לאזן א מעסעדזש מוחה זיין אויף עובר זיין חרם דרבינו גרשון און אויף חוקי המדינה

[סקרן]

די עקסטענשין ארבעט נישט

[היסטאריקער]

עס האט געהאלפן, זיי האבן עס אראפגענומען

[איש את רעהו]

האט איינער גהערט די טעללער טייטלבוים שמיעס בנוגע די גזירות ? ווען איז געווען די שמיעס איז דאס נאך אקטועל? איז למעשה יעצט א גזירה אדער נישט לשיטת טייטלבוים טעלער מאזעס? מעג מען יעצט מוחה זיין? איז דא נאך קאסעטעס וווער ווייסט?
אויב ס'נישטא גזירה אצינד איז דאך רבי אהרן גרעכט סתם זיך האלטען ביזי מיט א מחאה סקומט אים א שכוח ער איז דאך סיווי א פארנימנע מענטש!

דאס קומט פון די האט ליין קול משמרת הדת וואס מכלומפערשט נייטראל אין סאטמארע פאליטיק, און איז נאר דא לוחם צו זיין קעגן פירצות, זיי האבן ארויפגעלייגט די שמועס פון מהר"א מיט ש"ש טעלער, דאס האט מען געבאגט נישט לעגאל

די רעקארדינג איז א טייל פון פילע אנדערע וואס פארט ארום די לעצטע יאר געליעקטע סחורה פון די קול סאטמאר טעלעפאון, דער שמועס ווי מאזעס רעדט צו א ווארטזאגער פון מהר"א איז פון די געליעקטע סחורה, עס איז בזיונות פאר א חסיד מהר"א אז אזעלכע שמועסן קומען פאר צווישן א רבי און זיין ווארטזאגער,
אבער אומלעגאל איז עס געווען פאר די חברייא פון קול סאטמאר עס איז צו לייגן אין א ארט ווי עס זאל ליקן מאסן אינפארמאציע אין גרויסן.

און מ'קען גיין זיצן דערפאר, אבער זעט אויס המטרה מקדשת האמצעים
צו הערן (פערצופאל זייער א נארמאלע שמועס) רופט 718-362-8800 # 499 , נאכדעם רופט צוריק, אויף נומבער 9 קענט איר לאזן א מעסעדזש מוחה זיין אויף עובר זיין חרם דרבינו גרשון און אויף חוקי המדינה

אויב זיצן דארפן גיין זיצן די וואס שטעלן ארויס אומלעגאלע סחורה אויף א וועג אז מען זאל דערצו האבן צוטריט

פארוואס דו רופסט אהן די שמועס נארמאל איז א חידוש, אויב וועט אין די שמועס געזאגט ווערן אז די פעטער די ויואל משה האט געשריבן ספרו נאר פאר יענע זמן, און היינט דארף מען גיין וואוטן וועט די שמועס אויך ווערן אנגערופן נארמאל?

און אויב שוין מוחה זיין וועגן חדר"ג און חוקי המדינה איז עס פאר די קול סאטמאר ליניע וואס האט נוהג געווען אזא הפקרות מיט פילע אינסייד סחורה
שוין א יאר צוריק איז גאר אסאך סחורה ארומגעגאנגען אין אימעיל, דערווייל האב'ך פון די 2 וואס כ'האב געהערט א האלבע יאר צוריק קיין איינס נישט אהערגעלייגט, נישט וועלנדיג מכשיל זיין די בעלי בתים פון קול סאטמאר אין אזא הארבע פארברעך.

[diff]

חדשות
אחרי קמפיין "החרדקים" נפתח קמפיין "הסרוגים"
לאור ההצלחה הגדולה שנחל קמפיין ה"חרדקים" הידוע, נפתח אתמול קמפיין המשך דומה מאוד, אך חדשני הרבה יותר בשם "מהפכת הסרוגים". הקמפיין החדש הוא ממוקד יותר ומציג בפני קהל הקוראים את העתיד שצפוי לאלו המתגייסים לצבא ומאמינים להבטחות הסרק כי הם יוכלו לשמור על אורח חיים חרדי לחלוטין גם בין כותלי היחידות הצבאיות ולאחריהם.

קמפיין "החרדקים", כזכור, הפך להצלחה מסחררת מהרגע שהופק, וגם אם היו ביקורות שנשמעו ממוגי לב שבשולי המחנה, אשר חששו מ'מה יאמרו' ו'מה יגידו', וטענו בתוקף כי מדובר בקמפיין בעייתי שלא ישיג את המטרה ורק יפגע בה – בסופו של דבר התברר כי כל הטענות והמענות היו לחינם. הקמפיין הממוקד השיג שורה של מטרות ברורות, ובראשם – ירידה משמעותית באחוזי הגיוס מקרב הציבור החרדי. הקמפיין סייע גם למיגור התופעה הבזויה בה היו נראים אברכים הנראים כחרדים לכל דבר ומתהלכים בחוצות השכונות החרדיות כשהם לבושים במדי צבא ומשטרה, ללא פוצה פה ומצפצף. כיום זה היסטוריה, וגם אלו המתגייסים לצבא חוששים לעבור בשכונות במדי צבא, מה שמסייע למיטוט הלגיטימציה להתגייס לצבא בקרב אלו הפוזלים לכיוון.

לעומת קמפיין "החרדקים" שהגדיר את המתגייסים והגייסים כחרדים – הקמפיין החדש כבר הולך שלב אחד קדימה ומציג את אלו הפועלים לשנות את הציבור החרדי מבפנים לאנשי הציונות הדתית, כאשר המוסר הוא כי אין ביניהם לבין אנשי הציונות כל הבדל, אלא שניהם חותרים להגיע לאותו מקום…

מודעות הקמפיין צפויים לפנות ישירות לאותם גורמי שוליים הפועלים למען הגיוס והאקדמיה, ומבקשים מהם לחבוש כיפות סרוגות כדי להראות לציבור הרחב כולו את האמת שעומדת מאחוריהם ולהיכן בדיוק הם חותרים.
© Copyright - גזירת הגיוס