א' שלח היסטארישע כינוס אפצוהאלטן דאס דערשטיקן די קול מחאה

[diff]

https://s3.kikar.co.il//data/auto/flv/go/y6n1nleh.m4v

[diff]

לסלף משפחת הסלפי

[איש את רעהו]

הונף הגרזן על עולם התורה

[איש את רעהו]

די ספרדים האבן אסאך דרוק
אלץ וועג ארויס האבן זיי ארויסגעשטעלט איינע פון זיי צו מסביר זיין די געוואלדיגע אויפטו פינעם חק און די תקנות

ראיון מיוחד: השר לשעבר אריאל אטיאס ממעט להתראיין, וכמעט ולא עשה זאת מאז פרש מהכנסת. אם רק היה רוצה, היה ממונה לשר עם הקמת הממשלה הנוכחית, אך הוא בחר להישאר בחיים הפרטיים. למרות זאת, הוא נקרא לדגל בכל מה שקשור ל'חוק הגיוס' - תפקיד שקיבל ממרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל.

יומיים לאחר אישור תקנות הגיוס בוועדת חוץ וביטחון, שבגיבושן היה שותף אטיאס מתחילה ועד סוף, הוא מתייצב לראיון מיוחד ל"כיכר בכנסת" ומפרט את ההישגים בתקנון, מגיב לטענות 'הפלג הירושלמי', ואם שאלתם - הוא לא מתגעגע לכנסת.

בפתח הראיון מסביר אטיאס את ההישגים בתקנון: "בעצם אנחנו נמצאים במצב שמי שרוצה לשבת וללמוד כפי שהיה לפני הביטול של חוק טל, מגיש דחייה פעם בשנה ללא מפריע, ויושב ולומד כאוות נפשו. זו מטרת החוק, והתקנות האלה על פני כל מאות השעות שהושקעו בהן מגיעות ליעד הזה".

אתה מכיר את החששות שאנחנו שומעים בכל החודש האחרון שהתקנות הללו יגרמו לגיוס בני הישיבות, אתה רואה גם את הפלג הירושלמי שיוצאים ומפגינים, הם אומרים שהתקנות הללו הם נזק ליהדות החרדית וודאי לבני התורה

"תראה, אני לא רוצה להתנצח, ובוודאי לא עם כל הנושאים הפוליטיים שנלווים סביב העניין הזה. רק שיש בסוף את מבחן התוצאה: כל אחד ישאל את עצמו, כל בחור ישיבה או אברך כולל, האם השתנה משהו כשהוא מגיע להגיש את הדחייה השנתית שלו ואחרי זה הוא יושב ולומד עד השנה הבאה? האם השתנה משהו? זה מה שקובע".

לדבריו: "התקנות ניסו להביא סעיפים וכללים חדשים שלא היו, ונדרשה המון עבודה יחד עם משרד הביטחון ויחד עם אנשים של משרדי החוץ וביטחון כדי לצמצם ולהגיע למצב האופטימלי, שבו מצד אחד יש את החוק כפי שהוא בכנסת ובממשלה, ויש את התקנות שמשלימות את החוק, והיעד שלהם לא מיועד למי שגם עובד וגם לומד או מי שנוסע לחו"ל לתקופות ארוכות, הוא מיועד ללומדי התורה".

"זה הזמן, ובשביל זה הושקעו מאמצים על ידי כל אנשי הציבור, ואני נשלחתי לעניין הזה על ידי מרן עוד כשהייתי בממשלה ואחרי זה כשהיינו באופוזיציה, בוועדת שקד, ואחרי זה כשהוא נפטר קיבלתי בהמשך שליחות זו ממרן ראש הישיבה הרב שלום כהן ויו"ר התנועה הרב אריה דרעי שאמרו לי, 'תעשה כל מה שניתן כדי שאנחנו שאחראים על עולם התורה, בדגש על עולם התורה הספרדי - יש למעלה מ-120 ישיבות ספרדיות שבהן מגישים דיחוי וצריך לטפל בזה - והדגיש את זה שלא תהיה סיטואציה שבה יהיה מישהו שירצה לשבת וללמוד ותהיה לו הפרעה".

יש את המושג של 'הבריכה', כמות תלמידי הישיבות החרדיות שצריכים להתגייס מדי שנה. איך הבריכה הזו תתמלא, בסופו של דבר מאיפה יגיעו אותם בחורי ישיבות שהצבא רוצה שיתגייסו אליו?
"כשבוטל חוק טל, הוא בוטל כי לא היו לו יעדים. בג"צ אמר 'זה חוק ריק מתוכן, אם החוק נותן אפשרות לכל מי שרוצה ללמוד, אבל במקביל יש מציאות של מי שהיה פעם לומד ומתגייס בסוף מטעמי פרנסה, כל אחד והשיקולים שלו, ואין יעדים, אז החוק ריק מתוכן' - ולכן הוא בוטל".

לדבריו: "החוק הזה קבע יעדים, והיעדים האלה קורים בשני פרמטרים: פעם אחת 'השירות האזרחי' שזה דברים שקורים - כל אחד שואל את רבותיו, והדרך השניה זה מי שהולך למסלולים שונים, כאלה שממילא מתגייסים".

"בחוק הזה, פעם ראשונה שבמדינת ישראל יש הגדרה של 'מי הוא חרדי'. ההגדרה אומרת, שמי שבין הגילאים 14-16 למד במוסד שלא ממלכתי ולא ממלכתי דתי, כל סוגי המוסדות, גם כאלה ששולחים לצבא, הם נחשבים לחרדים שממלאים את היעדים".

אתה יכול בבקשה לספר לנו מהן בסופו של דבר הסמכויות שהופקדו בידיו של שר הביטחון? כי יש חשש, היום זה איווט ליברמן, אנחנו יכולים להסתדר איתו, מחר יגיע שר ביטחון מיש עתיד וכולנו נסתבך

"החוק נתן סמכויות לשר הביטחון להתקין תקנות, אבל החוק עצמו הוא לא בסמכות שר הביטחון. החוק עצמו אומר, שמי שיושב ולומד בישיבה - והוגדר "מה זה ישיבה" - יכול להגיש דחיה כפי שהיה מהקמת המדינה. מגיש דחיה לשנה, הצבא דוחה לו בשנה את הגיוס עד גיל 26, מגיל 26 הוא לא צריך דחיה יותר. אבל עד גיל 26 הוא יכול לשבת ןוללמוד באין מפריע. הוא מגיש פעם בשנה ונגמר הסיפור, וזה לא קשור לשר הביטחון".

אבל האם אין חשש שבעוד קדנציה יגיע שר ביטחון אחר שיביא תקנות אחרות?

"הוא לא יכול לשנות את זה, כי זה החוק. התקנות מסדרות מה התנאים, איך נראית ישיבה, מה כמות הבחורים בישיבה, איזה טופס צריך להגיש, למי מגישים".

אז יכול לבוא שר ביטחון אחר שיביא תקנות שיזיקו לציבור החרדי

"תיאורטית כן, ובשביל זה יש ברוך השם את המפלגות החרדיות, הן צריכות לעמוד בפרץ, בשביל זה יש את תנועת ש"ס שהיא תנועה חזקה שבה ראש המפלגה והרבנים שלה מובילים אותה כדי לא להגיע לסיטואציה הזאת, וכן, כשפעם אחת היינו באופוזיציה, ש"ס הייתה באופוזיציה, חטפנו. קיבלנו אז את ממשלת לפיד - שבנט היה שותף לה, וקיבלנו את החוק הזה. זה מה שבעצם הציבור צריך להבין, למה צריך לחזק את הכוח של הנציגים החרדיים. אתה בעצם שואל ועונה, זאת המציאות".

השבוע ישבת עם נשיא מועצת חכמי התורה ראש הישיבה הגר"ש כהן ועם ראשי ישיבות ספרדיות, ומראשי הישיבות הללו שומעים כל הזמן את הדאגה לפריפריה, לתלמידי הישיבות הספרדיות. הם אומרים שבאים ומפתים אותם 'בואו תתגייסו לצבא', וככה ממלאים את אותה ה'בריכה' ועומדים ביעדי הגיוס. איך אתם תדאגו לאותם בחורי ישיבות ספרדיים מהפריפריה?

"אז תראה, אני מפריד בין החוק לבין מה שהצבא עושה. החוק לא מבדיל בין הפריפריה לבין המרכז. הוא מבדיל רק במספר של המינימום הנדרש לדחייה. לא אלאה את הצופים שלך בפרטים טכניים, אבל בעצם החוק אומר שמי שרוצה לשבת וללמוד יכול להגיש דחייה ונגמר הסיפור, וזה לא משנה ספרדים, אשכנזים, פריפריה, מרכז - זה לא רלוונטי. הטענה לא קשורה לחוק, הטענה אומרת שבלי קשר לחוק יתכן והצבא מפעיל מערך שלם של מגייסים ודברים מהסוג הזה שהם לא קשורים לחוק בכלל.

הצבא יכול לעשות מה שהוא מבין עם הכסף שלו, בסדר? זה לא קשור לחוק. החוק לא נועד לנושא הזה, החוק עושה דבר אחד, מה שהיה בתקופת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, הרב אלישיב והרב שך זצ"ל, כל גדולי הדור הקודמים, דבר אחד הם ביקשו: 'תנו לי יבנה וחכמיה', תאפשרו למי שרוצה ללמוד, לשבת וללמוד באין מפריע. החוק הזה משיג את יעדו".
"אני רוצה להזכיר לכם", אומר אטיאס, "איפה היינו לפני זה. בחוק שהיה בממשלה שלא היינו בה, ממשלת לפיד, היה חוק שאמר שברגע שלא עומדים ביעדים פוקעת סמכותו של שר הביטחון לתת דחיה ואז כולם נמצאים במה שנקרה סנקציות פליליות שדינן שנתיים מאסר, ולכולם בטל המעמד. זה ירד, אין את זה יותר, בעצם חזרנו למצב הקודם שלפני חוק טל ולתקופת חוק טל, שאומר שאין מגבלה ללומדי התורה. כמה שרוצים, כן ירבו, יישבו ויילמדו. זה לא דבר שנהיה ככה, זאת עבודה מאוד מורכבת, שבסוף אנחנו צריכים גם לצלוח את הבג"ץ שיש על החוק הזה ושאמור לתת את החלטתו בתקופה הקרובה".

עוד רגע נגיע לבג"ץ, אבל אני שוב רוצה להתמקד בבחורי הישיבות הספרדיות מהפריפריה, גם בלי קשר לחוק. אתה מכיר את הטענה הזו. אתה חושב שבאמת הצבא מגיע דווקא אליהם כדי לעמוד ביעדים?

"תראה, אני אגיד לך משהו. אני לא חושב שהצבא יושב יום ולילה וסופר יעדים. צריך להבין שהציבור נמצא בתקופה מורכבת. את הדאגה הזאת הביעו בפני מרן הגר"ש כהן ראש הישיבה, שהוא בעצם אבי הישיבות הספרדיות כיום, וזה בא לפתחו, ואני הייתי בישיבה הזאת. זאת לא ישיבה ראשונה וכנראה גם לא אחרונה, שבה לא מתעסקים עם החוק. זה נושא אחר, שהייתי מגדיר אותו כחינוכי: איך מפעילים את כל המערכת החינוכית הספרדית בראשות הרב שלום כהן שליט"א, שבה יגרמו לחיזוק עולם התורה הספרדי. זה לא רלוונטי לחוק, אני מדגיש את זה. החוק מאפשר למי שרוצה ללמוד ללמוד - ספרדי, אשכנזי, חסידי, פריפריה ומרכז כאחד. את זה צריך לשים על השולחן. זה הובן בישיבה, והובן שצריך לעשות פעולות, בעיקר חינוכיות, גם של הרבנים, לראות מה הם עושים כדי לחזק את עולם התורה - וכך ייעשה".
דיברת על בג"ץ, אתה חושב שהחוק הזה יעמוד שם? יש כבר עתירה שעומדת בפתחו של בג"ץ, השאלה היא, האם כל העבודה שלכם לא תרד לטמיון אם בג"ץ יפסול את החוק או את התקנות?
"תראה, אני רוצה להדגיש, שהסיבה שהכניסו יעדים לחוק היא כדי שזה יעמוד בבג"ץ. החוק הקודם, חוק טל, בוטל כי לא היו לו יעדים מדידים. בג"ץ בא ואמר 'יש פה דבר שהוא סמי-שוויוני, שנותנים ללמוד למי שרוצה וקבוצה שלימה גדולה בלי יכולת של אף אחד מהם להתגייס, ואז חזרנו לעולם האפליה. אני לא מייצג את בג"ץ ואני לא מסכים עם הקביעה הזו, כי אני חושב שהתורה היא חיינו ואורך ימינו וזה מגן על עם ישראל, אבל בראייתם של בג"ץ, אם אני צריך בסוף לתרגם חוק שאומר 'איך בג"ץ יודע להטמיע את ההערות שהיו בחוק טל, להטמיע אותם פה', מזה נולד עניין היעדים. עכשיו התפקיד שלנו הוא לדאוג לכך שהיעדים לא יפגעו בלומדי התורה, זה בעצם ה'טרייד-אוף' שעשינו בחוק הזה. יש לומדי תורה, כן יירבו, ויש כאלה שממילא הולכים לצבא - שייספרו אותם בתוך היעדים. זה בעצם כל הסיפור על רגל אחת. אתה שואל אותי אם זה יעבור? אני כולי תקווה שכן".

ההערכה שלך?
"אני מאמין שזה יעבור, בעז"ה, גם תקווה וגם הערכה, ולו מהעובדה שנעשו שינויים במה שבית המשפט חשב. לא נעשו שום שינויים בעולם התורה. עולם התורה הולך ומשגשג, גם בכמות לומדי התורה וגם בתקציבים".
"זה דבר שהדיר שינה מעניהם של כל פרנסי הציבור, בראשות מרן ראש הישיבה הגאון חכם שלום כהן, וגם יו"ר התנועה אריה דרעי, שהיה שם באופן מובהק. כשהייתי נתקל בתקלות, הייתי צריך להפעיל אותו מול איווט ליברמן בכדי שרוח המפקד תשתנה. הצבא ומשרד הביטחון ראו יעד לשנות את עולם התורה, אני שמח שלא עלה בידם. לקחנו את זה כמשימה. אני חושב שעולם התורה יכול להיות במקום שהוא יכול לפרוח ללא מגבלה".

היו לך שיחות עם הפלג הירושלמי, הם פנו אליך?
"לא. ואני אגיד לך למה לא. אני בסוף לא איש פוליטי, לא ח"כ ולא שר, לא מקבל החלטות. אני בהס"כ צברתי ידע וניסיון בשליחותו של מרן הרב עובדיה יוסף. ראיתי בזה שליחות".
לקראת סיום: התגעגעת לכנסת, לחיים הציבוריים?
"לא, ואני אגיד לך למה לא: אני בסוף לא איש פוליטי, לא ח"כ, לא שר ולא מקבל החלטות. אני בסך הכל צברתי ידע וניסיון בשליחותו של מרן הרב עובדיה יוסף. ראיתי בזה שליחות".
לסיום אטיאס מבקש להבהיר: "בנקודה הזו של הגיוס, זה המשך של מרן. ראיתי בזה זכות, השקעתי בזה לא מעט זמן שלא על מנת לקבל פרס - בוא נשאיר את זה בזה".

[diff]

שפתים ישק משיב דברים נכוחים

[diff]

ס'איז נישט צופארשטיין וויאזוי די חכי"ם זארגן זיך אזוי שטארק פאר קנאים וואס שטימען נישט

[איש את רעהו]

זארגן זיי דען??
יעצט איז דא אסאך לחץ אויף זיי קומען זיי ארויס מיט פורים תורות.

[diff]

יא זיי זארגן זיך. סניש לחץ, סאיז שנאת חינם און כפוית טובה ווי אייביג

כמו כן, על פי התקנות, ישיבות שלא היו מוכרות במשרד הדתות כמו ישיבות שלא מתוקצבות, ייהנו מהאפשרות להגיע להסדר דיחוי, ותתבצע הפרדה בין המימון למוסד לבין ההכרה שלו מול משרד הביטחון.

[איש את רעהו]

אין אר"י ערשיינט "במערכה"


דאס איז פון לעצטע וואך


פרשת פנחס "במערכה"

[ליטוואק פון בודאפעסט]

כח הפועל בנפעל! ווען א.ג הימיישע א.ג. ישיבות באקומען א כלומרש׳ט פטור פון די א.ג. צבא השמד דורך די רעגירונג, איז יעדער (געציילטע) ווארט וואס מ׳לערנט אין די א.ג. ישיבות פונ׳ם סטרא אחרא.

Sent from my LG-K373 using Tapatalk

[איש את רעהו]

כח הפועל בנפעל!
ווען א.ג הימיישע א.ג. ישיבות באקומען א כלומרש׳ט פטור פון די א.ג. צבא השמד דורך די רעגירונג,
איז יעדער (געציילטע) ווארט וואס מ׳לערנט אין די א.ג. ישיבות פונ׳ם סטרא אחרא.

Sent from my LG-K373 using Tapatalk

א פארצייטישער מנגד צו צדיקים פון חסידישע הויפן, טרייבט ליצנות פון אידן, עס איז קייינע נייעס.
עס איז פארשטענדליך די ווארט וואס מען זאגט וואס מען וועט געפינען אינעם הארץ פון א ליטוואק אז איר וועט עס עפענען.

[diff]

בעז"ה יתקיים ביום ה' השבוע (פר' דברים) כינוס "ועידת אשרינו ב'" על מצב הדור.[יותר בהירות על המצב]

הכינוס יתקיים בביהמ"ד דקהל יראים חוג חתם סופר בני ברק ברח' מימון 18.

בשעה 8:30 תפילת מעריב

לאחמ"כ המשא המרכזי מפי כ"ק אדמו"ר הגה"צ רבי יוסף מאיר אלטמן שליט"א

בשעה 10:30 החלטות הכינוס.

מה ההחלטה

[diff]

חסידות קומט צינוץ ווען מדארף. כח הפועל בנפעל איז ע"פ חסידות. אבער סדארף זיין א פועל

[diff]

אפשר דערפאר ווילן זיי אזוי שטארק תפיסה

[diff]

ג עבירות חמורות. טאקע א גזירה

[איש את רעהו]

2 פון די שבעת המינים קומען ארויס מיט פרישע פורים תורות וועגן די תקנות וואס זיי האבן מחוקק געווען

אחד ההישגים המשמעותיים והבולטים בקדנציה הנוכחית של הנציגות החרדית הושג השבוע עם אישורן של תקנות הגיוס.
מי שפעלו ללא לאות מאחורי ולפני הקלעים בנושא החשוב היו חבר הכנסת אורי מקלב, סגן השר מאיר פרוש, והשר לשעבר אריאל אטיאס.
אמש העניק אטיאס ראיון נרחב על כל הפעילות ב'כיכר השבת'. בסוף השבוע בוחרים פרוש ומקלב כל אחד בביטאונו לפתוח צוהר לפעילות העניפה והסבוכה במשך חודשים ארוכים.
התקנות עוסקות בין היתר באמות מידה של התנהלות הישיבות מול משרד הביטחון. במהלך הדיונים, דרש משרד הביטחון כי כל ישיבה תצטרך להציג אישורים רבים של היתרי בניה, רישוי, בריאות ועוד כדי לזכות בהסדר דיחוי. ההיגיון מאחורי הדרישה היה כי אם שר הביטחון מכיר במוסד לצורך מתן הסדר דיחוי, עליו גם לקחת אחריות על אותו מוסד משאר ההיבטים. אך הנציגות החרדית הפעילה מאמצים רבים כדי לסכל דרישה זו
נושא נוסף שנדון היה הגדרת מספר התלמידים המינימלי בישיבה ובכולל לצורך הכרה להסדר דיחוי. על פי התקנות, יחזור המצב לקדמותו כאשר מספר התלמידים המינימלי לצורך פתיחת ישיבה חדשה יהיה 20 ומתוכם עשרה דחויי שירות. רק לאחר שנתיים יידרש המספר הנדרש מישיבה ותיקה – 35 בחורים לפחות.
בכוללים, יעמוד המספר המינימלי להכרה במסגרת על 15 אברכים, כאשר חמשה בלבד מתוכם צריכים להיות דחויי שירות. בהקשר זה, נדונה גם ההגדרה בחוק לכוללים, כאשר החוק המקורי ניסח זאת כ"ישיבה המיועדת לאברכים נשואים ובעלי משפחות", וכעת הניסוח הוא "ישיבה המיועדת בעיקר לנשואים ובעלי משפחות". בנוסף, אברך שהתחתן באמצע הזמן ועבר לעיר אחרת, תהיה לו אפשרות להצטרף לכולל מקומי ולקבל דיחוי על אף שהוא לא התקבל עדיין בכולל כתלמיד מן המנין.
כמו כן, על פי התקנות, ישיבות שלא היו מוכרות במשרד הדתות כמו ישיבות שלא מתוקצבות, ייהנו מהאפשרות להגיע להסדר דיחוי, ותתבצע הפרדה בין המימון למוסד לבין ההכרה שלו מול משרד הביטחון. בנוסף, בחור ישיבה ייחשב כזכאי להסדר דיחוי גם אם למד בישיבה שאינה מוכרת בכלל בשום צורה מול משרד הביטחון.
תקנה נוספת קובעת, כי תלמידים שנמצאים בגיל גיוס והם עדיין בישיבה קטנה, ייהנו מהסדר לפיו הם יקבלו דחיה של תאריך הגיוס עד שיגיעו לישיבה גדולה המוכרת בחוק לענין דיחוי. תקנה משמעותית נוספת היא עבור הבחורים המתחזקים, אשר אחרי גיל 16 עדיין למדו בתיכונים חילוניים וכעת הם לומדים בישיבות קדושות. בחורים אלו התמודדו עם קשיים רבים מול לשכת הגיוס אך כעת תוקן עבורם תהליך מיוחד במסגרתו ייהנו גם הם מהסדר דיחוי.
רפורמה מקיפה נוספת עוגנה בתקנות החדשות בנושא קביעת מועדי בין הזמנים בישיבות. לישיבות ניתנה אפשרות להגדיר בעצמן את ימי בין הזמנים באופן שיתן מענה לכל ישיבה על פי הנהגותיה.
לבני הישיבות והאברכים הנצרכים לצאת לחו"ל, יהיו הסדרים במסגרתם תהיה אפשרות לשהות בחו"ל עד חצי שנה זאת בכפוף לאישור מיוחד, כאשר ימי בין הזמנים לא ייחשבו בחשבון החצי שנה.
"המשימה העיקרית בדיונים הללו", מדגיש ח״כ מקלב, בשיחה ליתד נאמן "היתה לחשוב על כל האופציות שעולות על הדעת מתוך הניסיון של 'ועד הישיבות', להבין על מה אנחנו מדברים, להכיר את הצרכים ואת ההווי להזדהות עם זה, ולמצוא לזה פתרונות בתקנות. מצאנו גם אוזן קשבת בלשכת שר הביטחון אצל עוזרו מר אבי אבוחצירא הי"ו שעמד לימיננו לאורך כל הדרך ואנו מוקירים לו טובה רבה על כך".
לדבריו, "ההישג העיקרי בסייעתא דשמיא הוא שנשמר מעמדם של לומדי התורה בארץ ישראל, הלגיטימיות שלהם עוגנה בחוק ושמרה על זכותם ללמוד תורה ביישוב הדעת. גם סמכותם ומכובדותם של ראשי הישיבות נשמרה כראוי, כאשר התקנות שחידשו ימינו כקדם באופן שהכל יחזור להיות כקדמת דנא ואפילו טוב יותר, החזירו להם את האפשרות להתנהל ביישוב הדעת ובקלות מול הרשויות. כבודם של לומדי התורה נשמר במקומו הראוי!".
סגן השר מאיר פרוש מספר על הפעילות לעיתון הבית ״המבשר״. לדברי פרוש "אנחנו באים עם אידיאולוגיה מאוד ברורה, ועם עוצמה פוליטית וציבורית שהם לא יכולים להתכחש לה, אבל הכח שלנו לא מספיק חזק כדי להעביר חוקים כאוות נפשנו, שיהיו תואמים את דעת התורה. ולכן אנחנו צריכים לשחק אתם כביכול במשחק פוליטי, להגיע להבנות ולקבל את המתווה שעליו הם יהיו מוכנים להסכים בדיעבד".
"לכן, בהתייעצות והכוונה של גדולי ישראל, קבענו קווים אדומים שמהם לא נזוז בשום אופן. לא תהיה פגיעה בלומדי התורה. לא יהיו מכסות חלילה וחס. לא תהיה שום הגבלה לכל יהודי לעסוק בתורה ככל שתאווה נפשו".
"הקווים האדומים הם שהנחו אותנו לכל אורך הדרך. והשקענו חודשים ושנים במאמצים של הסברה בין הח"כים, בוויכוחים, בדיונים וגם בהעברת מסר ברור מאוד, שאם הקווים האדומים הללו לא יכובדו, אין לנו מה לחפש בממשלה הזאת, ומבחוץ נסעיר עולמות. אם הם דורשים שבחור שעובר ישיבה יידרש להצהיר על כך בתוך שבעה ימים, אנחנו לא אוהבים את זה. אבל בלית ברירה אנחנו יכולים להתפשר על זה".
"אם הם דורשים שיהיו תנאי סף מסוימים לישיבה כדי שהיא תוכר כמוסד לימודים שהלומדים בו זכאים לקבל דיחוי של הגיוס לצבא, אנחנו לא מתלהבים, אבל כדי שלא לשבור את הכלים ולחזור חס ושלום לחוק שהיה בתקופתו של לפיד, אין לנו ברירה אלא להסכים לכך. כל עוד הקווים האדומים לא נפגעו, אנחנו יכולים לדון ולהתווכח על כך. גם אם מציבים לבחורי הישיבות לו"ז נוקשה שבו הם חייבים לעמוד כדי להיות זכאים לדיחוי, אנחנו נושכים שפתיים ומסכימים עם זה בלית ברירה, כי לו"ז נוקשה זה דבר שאפשר לעמוד בו, גם אם אנחנו לא אוהבים אותו".
פרוש מספר על הקושי הכפול שחוו הוא וחבריו במהלך השנים האחרונות: "קיבלנו הרבה מאוד ביקורת מתוך הציבור החרדי. ואני רוצה לומר לך שאנחנו מגדירים את הביקורת הזאת בגדר של "נאמנים פצעי אוהב". בין אם מדובר ברבנים ובין אם בעסקנים או סתם יהודים שהמצב כואב להם, אנחנו מרגישים שהביקורת שנמתחה עלינו באה מהכיוון של אהבת תורה והדאגה ללומדי התורה ולעתיד עולם התורה. קיבלנו את זה בהכנעה, ואפילו באהבה".
"גם אם היינו מחוקקים חוק שבמדינת ישראל חייבים לשמור שבת הם היו מוצאים כיצד לבקר אותנו. ובכל זאת, גם את הביקורת שלהם קיבלנו בהכנעה. לא באנו לכאן כדי לזכות בכבוד ובאהדה ציבורית. באנו לכאן כדי למלא את השליחות שהוטלה עלינו מהציבור הקדוש ומגדולי ישראל העומדים בראשו. כל הערה, כל מחאה, כל ביקורת קיבלנו והתייחסנו אליה בצורה עניינית", אומר פרוש.

[איש את רעהו]

השבוע יום ג' ישבו רשעי ישראל, המכונים 'ועדת חוץ ובטחון' של כנסת המינים, ובתוכם חברי הכנסת החרדים, ואישרו פה אחד תקנות (סכנות) חדשות, בענין חוק שמד הגיוס – אשר לא היו עד כה, הממיטים שואה נוספת על בחורי ובנות ישראל, להפיל עוד מאות בחורי ואברכי ישראל לכבשונות השמד. רח"ל
ע"י חקיקתם לחוק התקנות השמד החדשות של צבא השמד, שמטרתם לסבך עוד הרבה בחורי ואברכי ישראל.
והם הכריזו עוד פעם.
• האיסור שהוציאו כל גדולי ישראל ובראשם מארייהו דארעא קדישא ומרן החזו"א והגרי"ז מבריסק וכל פוסקי ההלכה זצוק"ל שהתגייסות לצבא הינו איסור חמור ונורא, בטל ומבוטל, לא שרירין ולא קיימין.
• אנו יותר חשובים בחכמה ובמנין מכל גדולי ישראל מאז הקמת המדינה שאסרו כל שירות לאומי ואזרחי וכל התגייסות לצבא לשום בר ישראל יהי' מי שיהי'.
• נשתדל להכניס מה שיותר בחורים חרדים לצבא - לכסות את יעדי הגיוס שקבע השלטון הציוני.
• נשתף פעולה עם השלטון למזימות הסתגלות הציבור החרדי ולכפות עליו את גזירות הגיוס, ולבטל כל הגדרים וסייגים שגבלו ראשונים.
• כל בחור שאינו לומד יומם ולילה מקומו בצבא הציוני, ונקריבהו למולך ר"ל ברוחניות ובגשמיות.
• אנו מכירים בצבא הציוני ובעצם קיומו עם היותו כרוך בג' החמורות ובהעברת על ג' השבועות ובטומאה מינות וכפירה.
• אנו מסכימים לגזירות הנוראות למסור בפועל מדי שנה בשנה מכסות ויעדים של אלפי נפשות נשמות יקרות מישראל לקלון הגיוס.
• נעשה כל מאמץ לשנות את צביון הציבור החרדי ולבולל אותם בתוך הציבור החילוני.
• והעיקר שנוכל להמשיך לישב בקואליציה והתקציבים ימשיכו לזרום באין מפריע.
מי יגלה עפר מעיני גדולי ישראל נבג"מ אשר הקימו מוסדי דור לגדל דור יראים ושלמים לה' ולתורתו ואלו המתיימרים להיקרא בשמם הורסים כל עמלם ומורידים את הכל לטמיון ר"ל ואין פוצה פה ומצפצף!
!אוי לאותה בושה!
ומי יגלה עפר מעיני גדולי ישראל אשר נבג"מ שכל עמלם להשם ולתורתם הולך לריק ובניהם אחריהם הורסים בידיים ממש כל מה שהשקיעו.
האיך לא אתם לא בושים לחוקק חוקות ולשתף פעולה להוריד לטמיון בחורי ישראל, - גרועים אתם יותר מכל המשכילים בכל הדורות ומהרצל בן גוריון שר"י, שאתם באים במחזה תורני להוריד להעביר את ישראל על דתם.
תורידו את הלבוש החרדי שלכם וידעו כולם שאתם לא דורשים טובתינו רק טובת כספכם !!
ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון !!

[איש את רעהו]

צעטליך אין לעיקוואד פאר די מסיבת להציל בחורי ישראל

[ליטוואק פון בודאפעסט]

בקיצור, עולם כמנהגו נוהג. דער שרייט כפירה, שלש שבועות, פאבריצירטע יהרג ואל יעבור׳ס און פרישע מימרות פון פארשטארבענע גדולים.

און מ׳פארט ווייטער. די חברי כנסת טוהן וואס מ׳האט זיי געהייסען, אזוי ווי מ׳האט אייביג געטוהן.

הכלבים נובחים והשיירה עוברת.

Sent from my LG-K373 using Tapatalk

[איש את רעהו]

די חברי כנסת טוהן וואס מ׳האט זיי געהייסען, אזוי ווי מ׳האט אייביג געטוהן.


Sent from my LG-K373 using Tapatalk

בכלל אזוי איז אסור למלאת שחוק..
אבער יעצט אין די 9 טעג? וואס איז דאס מיט דיר

__________________________________
עס איז חלילה א גזירה נישטא, קיינער ווערט נישט נגד רצונו אריינגעשלעפט אינען מיליטער דינסט, אבער ווער עס האט א געפיל צו א צווייטער איד זאל מתפלל זיין פאר די נעמען
https://drive.google.com/open?id=0B8stx ... I1OW5nR3l3

[diff]

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלהֵינוּ מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן ה' אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחְלָה וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם וִיעַטְרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבְעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם איבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם: וְנאמַר אָמֵן:

הכרת הטוב

[diff]

הכרת הטוב

[איש את רעהו]

נאך א פורים תורה פארוואס דאס העלפן יעדי גיוס און ענג מאכן בחורי ישראל איז די גרעסטע טובה פארן עם ישראל,
פערדן וועלן נאך לויפן נאכאמאל אריינוועלן די חברה אויף זייערע בענקלעך.

ליינט די שורות וואס זענען אנגעצייכענט, פלוצים איז שוין יא דא הודאה אז עפעס בחורים זענען נישט מסודר

IMG-20170728-WA0019.jpg

יותר משנה וחצי של פעילות אינטנסיבית, תקיפה, חסרת פשרות אך שקטה וחשאית, הסתיימו השבוע בהישג היסטורי בס"ד, עם אישורן הסופי של התקנות המעשיות בחוק הגיוס.

במשך שנה ושבעה חודשים התקיימה פעילות רגישה אותה ניהלו נציגי ועד הישיבות, בהנהגת חברי וועד ראשי הישיבות שליט"א, יחד עם הנציגות החרדית בכנסת, מול משרד הביטחון, שלטונות הצבא, וועדת חוץ וביטחון והמחלקה המשפטית בכנסת. השבוע בס"ד אפשר לומר כי הושלמה המלאכה וכי רק עכשיו ניתן לומר כי גזירות ממשלת לפיד מאחורינו.

במשך שנה ושבעה חודשים, עוקב "יתד נאמן" בחרדה אחר הנעשה בחדרי הדיונים, אך נמנע מלדווח על כך, מתוך אחריות, שיקול דעת ודאגה להצלחת המהלך שלא יכשל חלילה בשל פרסום מיותר ומזיק. כיום, עם השלמת המלאכה, התפנה ח"כ הרב אורי מקלב שניהל את הדיונים, לפרט בקצרה את עיקרי התקנות, שהושגו בעמל ואשר מחזירות את המצב לקדמותו, בדומה לימים שלפני פרוץ הגזרות.

מירוץ נגד השעון

לדברי הרב מקלב, הצורך החיוני בתקנות אלו, הוא תוצאה של גזירות הממשלה בימי לפיד ושותפיו הקואליציונים, אשר קבעו כי לומדי התורה בארץ ישראל הינם "עבריינים" שיש לנקוט נגדם בסנקציות פליליות וכלכליות. לאותו חוק גיוס נלוו גם תקנות בהתאם, אשר התהליך לאישורן היה בעיצומו כאשר קרסה אותה ממשלת זדון קצרת ימים.

עם זאת, הצבא כבר אימץ חלק מאותן תקנות על אף שהן טרם אושרו אז בכנסת. עם הקמת הממשלה הנוכחית ובהתאם להסכמים הקואליציוניים, בוטל בס"ד חוק הגיוס וחלפה הסכנה העיקרית שריחפה מעל ראשם של לומדי התורה.

יצוין, כי בכל תהליך של חקיקת חוק ובפרט בחוקים מסובכים וכבדי משקל, נוסח החוק קובע מסגרת כללית אשר בתוכו יש אחר כך צורך לאשר תקנות שיתנו את הפן המעשי למשמעות החוק. כך היה גם בחוק הגיוס בממשלת לפיד, אך שם כאמור התקנות לא הספיקו להגיע לידי אישור. כעת, עם ביטול החוק, עדיין נותר הצורך לאשר מחדש את התקנות ולהחזיר את המצב לקדמותו.

הח"כים מקלב ובן צור (צילום: הדס פרוש \ פלאש 90)
כך נוצר הצורך להסדיר מחדש את כל הסעיפים המעשיים בהתנהלות 'ועד הישיבות' ועולם התורה מול משרד הביטחון ושלטונות הצבא. אך עד מהרה התברר כי המלאכה קשה מהצפוי. נציגי משרד הביטחון והמחלקה המשפטית של הכנסת, התקשו לוותר על רוח המפקד שאחזה בהם מהממשלה הקודמת ולא מיהרו להתפשר על סעיפים קריטיים שהיו ברורים ומקובלים קודם לכן. יועצים משפטיים רבים גייסו את כל כשרונם כדי להוכיח שהתקנות אותן דורשים החרדים אינן חוקיות כביכול.

המצב בשטח היה אבסורדי. הצבא המשיך להתנהל על פי תקנות ביניים מה שסיבך את המצב עוד יותר. משום כך, קרוב לארבעת אלפים בחורים ואברכים מצאו עצמם מסובכים ללא הסדר דיחוי מתאים, כאשר הישיבות בהן למדו לא עמדו בדרישות או שהתנהלותם ביציאות לחו"ל וכדו' לא תאמה את תקנות הביניים. אישור התקנות הפך אם כן למירוץ נגד השעון, להציל את המצב מבעוד מועד.

תקנות במסגרת החוק

בהכוונת מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, נציגי 'ועד הישיבות' וחברי הכנסת של 'דגל התורה', מצאו עצמם במאבק שקט, אך עיקש מאוד, כדי להעמיד את הדברים על תיקונם על הצד הטוב ביותר ללא פשרות ובמהירות האפשרית. ב'וועד הישיבות' רתמו את הניסיון רב השנים שנבנה על כל מגוון הפניות והמקרים שטופלו, ושרטטו מפה ברורה של דרישות שתקיף עד כמה שניתן את התמונה המלאה, כדי למנוע 'חורים' ופרצות בתקנות.

הנושאים שנדרשו לתיקון נסובו בעיקר סביב הצד הפרקטי. התיקון בחוק קבע אמנם את מעמדם של לומדי התורה והסיר מעל ראשם את סכנת הסנקציות, אך כעת נוצר הצורך להסדיר את ההתנהלות הפרקטית. כיצד יתקבלו האישורים, כיצד יתבצע התהליך וכו'.

ועל המלאכה הרגישה הזאת ניצחו באופן מעורר השתאות הנציגים החרדים, בניצוחו של ח"כ הרב משה גפני שכיוון וסייע, כאשר הרב מקלב מנהל בפועל את הדיונים והמגעים בכשרון רב. עשרות רבות של דיונים התקיימו בוועדת החוץ והביטחון, במשרד הביטחון, במפקדות הצבא ובמחלקה המשפטית בכנסת. בנוסף, לפני ואחרי כל דיון כזה, התקיים דיון פנימי של הנציגות החרדית וראשי הישיבות שליט"א, להסקת מסקנות ולהכנה לדיון הבא, כשהכל בהכוונת מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א.

הדיונים הטעונים דרשו תשומת לב מרובה, הנושא רגיש ויש לטפל בו בכפפות של משי, על מנת להשיג את התוצאה הטובה ביותר בתיקון חוק הגיוס, שנעשה כפי הוראתם והכוונתם של מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א.

מטבע הדברים, גם בשלב זה לא ניתן לפרט את כל פרטי התקנות כולן, אך בסופו של דבר מדובר בהישג עצום ובתוצאה הטובה ביותר שיכל עולם התורה להשיג.

דאגה לכל לומד

התקנות עוסקות בין היתר באמות מידה של התנהלות הישיבות מול משרד הביטחון. במהלך הדיונים, דרש משרד הביטחון כי כל ישיבה תצטרך להציג אישורים רבים של היתרי בניה, רישוי, בריאות ועוד כדי לזכות בהסדר דיחוי. ההיגיון מאחורי הדרישה היה כי אם שר הביטחון מכיר במוסד לצורך מתן הסדר דיחוי, עליו גם לקחת אחריות על אותו מוסד משאר ההיבטים. אך הנציגות החרדית הפעילה מאמצים רבים כדי לסכל דרישה זו

נושא נוסף שנדון היה הגדרת מספר התלמידים המינימלי בישיבה ובכולל לצורך הכרה להסדר דיחוי. על פי התקנות, יחזור המצב לקדמותו כאשר מספר התלמידים המינימלי לצורך פתיחת ישיבה חדשה יהיה 20 ומתוכם עשרה דחויי שירות. רק לאחר שנתיים יידרש המספר הנדרש מישיבה ותיקה – 35 בחורים לפחות.

לשכת גיוס (צילום: חיים גולדברג)
בכוללים, יעמוד המספר המינימלי להכרה במסגרת על 15 אברכים, כאשר חמשה בלבד מתוכם צריכים להיות דחויי שירות. בהקשר זה, נדונה גם ההגדרה בחוק לכוללים, כאשר החוק המקורי ניסח זאת כ"ישיבה המיועדת לאברכים נשואים ובעלי משפחות", וכעת הניסוח הוא "ישיבה המיועדת בעיקר לנשואים ובעלי משפחות". בנוסף, אברך שהתחתן באמצע הזמן ועבר לעיר אחרת, תהיה לו אפשרות להצטרף לכולל מקומי ולקבל דיחוי על אף שהוא לא התקבל עדיין בכולל כתלמיד מן המנין.

כמו כן, על פי התקנות, ישיבות שלא היו מוכרות במשרד הדתות כמו ישיבות שלא מתוקצבות, ייהנו מהאפשרות להגיע להסדר דיחוי, ותתבצע הפרדה בין המימון למוסד לבין ההכרה שלו מול משרד הביטחון. בנוסף, בחור ישיבה ייחשב כזכאי להסדר דיחוי גם אם למד בישיבה שאינה מוכרת בכלל בשום צורה מול משרד הביטחון.

תקנה נוספת קובעת, כי תלמידים שנמצאים בגיל גיוס והם עדיין בישיבה קטנה, ייהנו מהסדר לפיו הם יקבלו דחיה של תאריך הגיוס עד שיגיעו לישיבה גדולה המוכרת בחוק לענין דיחוי. תקנה משמעותית נוספת היא עבור הבחורים המתחזקים, אשר אחרי גיל 16 עדיין למדו בתיכונים חילוניים וכעת הם לומדים בישיבות קדושות. בחורים אלו התמודדו עם קשיים רבים מול לשכת הגיוס אך כעת תוקן עבורם תהליך מיוחד במסגרתו ייהנו גם הם מהסדר דיחוי.

רפורמה מקיפה נוספת עוגנה בתקנות החדשות בנושא קביעת מועדי בין הזמנים בישיבות. לישיבות ניתנה אפשרות להגדיר בעצמן את ימי בין הזמנים באופן שיתן מענה לכל ישיבה על פי הנהגותיה.

לבני הישיבות והאברכים הנצרכים לצאת לחו"ל, יהיו הסדרים במסגרתם תהיה אפשרות לשהות בחו"ל עד חצי שנה זאת בכפוף לאישור מיוחד, כאשר ימי בין הזמנים לא ייחשבו בחשבון החצי שנה.

עצמאותם של ראשי הישיבות

"המשימה העיקרית בדיונים הללו", מדגיש הרב מקלב, "היתה לחשוב על כל האופציות שעולות על הדעת מתוך הניסיון של 'ועד הישיבות', להבין על מה אנחנו מדברים, להכיר את הצרכים ואת ההווי להזדהות עם זה, ולמצוא לזה פתרונות בתקנות. מצאנו גם אוזן קשבת בלשכת שר הביטחון אצל עוזרו מר אבי אבוחצירא הי"ו שעמד לימיננו לאורך כל הדרך ואנו מוקירים לו טובה רבה על כך".

לדבריו, "ההישג העיקרי בסייעתא דשמיא הוא שנשמר מעמדם של לומדי התורה בארץ ישראל, הלגיטימיות שלהם עוגנה בחוק ושמרה על זכותם ללמוד תורה ביישוב הדעת. גם סמכותם ומכובדותם של ראשי הישיבות נשמרה כראוי, כאשר התקנות שחידשו ימינו כקדם באופן שהכל יחזור להיות כקדמת דנא ואפילו טוב יותר, החזירו להם את האפשרות להתנהל ביישוב הדעת ובקלות מול הרשויות. כבודם של לומדי התורה נשמר במקומו הראוי!".

הכתבה באדיבות 'יתד נאמן'