אוי די רשעות!

[berlbalaguleh]

כאפצעם: מיט דעם ביסטו גערעכט אז מ'מאכט חתונה די קינדער זייער יונג. וואס כשהוא לעצמו איז נישט קיין שלעכטע זאך. אבער ס'פעלט דער סופפארט סיסטעם וועלכער זאלל פיהרן די יונגע, אומערפארענע מענטשן אויף דעם ריכטיגן וועג. און זיי העלפן עקאנאמיש. אז זיי זאללן זיך קענען באפעסטיגן מיט עפעס א פאך אדער ביזנעס אין זייער לעבן...!

[כאפצעם]

כאפצעם: מיט דעם ביסטו גערעכט אז מ'מאכט חתונה די קינדער זייער יונג. וואס כשהוא לעצמו איז נישט קיין שלעכטע זאך. אבער ס'פעלט דער סופפארט סיסטעם וועלכער זאלל פיהרן די יונגע, אומערפארענע מענטשן אויף דעם ריכטיגן וועג. און זיי העלפן עקאנאמיש. אז זיי זאללן זיך קענען באפעסטיגן מיט עפעס א פאך אדער ביזנעס אין זייער לעבן...!

דעס איז אן עקסטרע פראבלעם... אבער פארוואס בלעקמעילט מען מיר מיט מיינע קינדער?

מען רעדט נישט דא פין חלול שבת... מען רעדט פון [שרייב נישט קיין אומאיידעלע ווערטער. מנהל] תקנות וואס מלייגט אויף די עלטערען אלעס נאר ווייל זיי ווייסן אז אפילו בעצם די תקנה איז כילו נאן-סענס.. אבער יעדער קען גיין בארען קלאפן... מען קען זיך נישט עפענען דאס פיסק...

ווייל זיי קאנטראלען דיך דורך דיינע קינדער וואס זייער סיסטעם האט דיר געמאכט האבן ווען ביסט געוועהן 19!




Sent from my iPhone using Tapatalk

[יעלה ויבא]

תמצית זעקתו של הרב הגאון רבי נפתלי גלאנץ שליט"א, רב קהילת "חסידים" באלעד בדרשת שבת שובה:

בעומדנו בין כסה לעשור. בהם מלך במשפט יעמיד ארץ. סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי. חז"ל (חגיגה ה) על הכתוב (קהלת יב) כי את כל מעשה האלוקים יביא במשפט על כל נעלם. אומרים. כי כאשר רבי יוחנן היה קורא פסוק זה היה מתייפח בבכי. כי מהו הכוונה על כל נעלם? אמר רב זה ההורג כינה בפני חבירו ונמאס בה. שמואל אומר זה הרק בפני חבירו ונמאס.

לא יאומן. במה הכתוב מדבר? בעניינים קלים של גרימת חוסר נוחות לחבר. בהרגשה לא נעימה שגרמנו לידיד. גם על אלו יביאנו במשפט.

אבל מורי ורבותי. מה לנו לדבר על הנעלם, מה לנו להתעסק בענינים שהם בהגדרתם רק גורמי חוסר נוחות. הבה ונדבר על הידועים והמפורסמים, אשר בהגדרתי הינה רציחה ושפיכת דם של ממש, ואין פוצה פה ומצפצף.

וכוונתי ל"וועדות" למינהם הצצות כפטריות לאחר הגשם. תחילת הורתם ולידתם שלא בקדושה החלה בסינון עם מי לגור בבנין ועם מי לא. מי ראוי לבוא בקהל החרדים ומי חס וחלילה. אחר כך אומץ בחום וביתר סינון בסימנרים. משם זלג לעבר תלמודי התורה, וכהיום גם בגני ילדים.

יושבים חבורה של "משרתי ה'" במשרד ממוזג, כיבוד על השולחן. אף אחד אינו יודע את זהותם, ודנים בדיני נפשות של ממש. מי יחיה ומי ימות. בהנף יד ואצבע חורצים גורלות של דורות מי לימין ומי לשמאל.

והכל כמובן לשם שמים, ובעבור שמירת פך השמן הטהור, ועוד סיסמאות שדופות וריקות מכל תוכן, שבאות לחפות בעיקר על העובדה שאין בין וועדות אלו לבין מה שמתוודים בעל חטא שחטאנו לפניך בועידת זנות שום הבדל. ודי לחכימא.

ואני עומד ותמהה, היכן המה הפרי גידולים? איפוא הם גדולי הדור הבא שאמורים היו לצמוח מסינון כה מוקפד ופרטני?

אבי שליט"א ששימש כראש ישיבת צאנז במשך למעלה משלושים שנים למד עד גיל 10 ה' ירחם עם בנות. יחד עמו למדו כאלו ששימשו במשרות תורניות רמות ופיארו את כותל המזרח של דורנו. אציין רק אחד מהם הרב הצדיק רבי אלתר אליהו רובינשטיין זצ"ל ששימש כאב"ד אנטוורפן.

אני בעצמי כל שנות נעורי התחנכתי בקרית צאנז בנתניה. בכיתתי למדו ששה נערים ממעון התינוקות. שמי שאינו יודע, באו מהמשפחות הכי ירודות בנתניה. שהוריהם היו תחת השפעות סמים ועוד מרעין בישין, ואיתם למדנו כל השנים. ומכיתה של למעלה מ40 ילדים, אף אחד לא פקר. אף אחד לא עזב את הדת. כולם שתולים בכרם בית ה' לתפארת ב"ה.

וכהיום, שאין מוסד חינוכי שאינו מתפאר בוועדה הקשוחה שלו. שומעים יום יום על עוד אחד שלדאבון לב עזב את הדת, עוד אחד שחצוי בין עולמות, עוד כאלו המחפשים את עצמם ולא מוצאים מנוח.

עם פתיחת שנת הלימודים "העז" אחד מגדולי הרבנים בעירנו, היודע יותר מדבר וחצי דבר בחינוך, לפתוח סמינר ללא וועדה. שומו שמים!! נעו אמות הסיפים!! האיך תיתכן כדבר הרע הזה? לפתוח מוסד חינוכי ללא וועדה? קדשו צום, קראו עצרה. עברו מעיר לעיר ומאדמו"ר לאדמו"ר לזעוק על העוול הנורא.

ועובדה זו נתנה לי הבנה, במה שתמיד התקשיתי בהפטורה של שבת שובה. הנביא קורא לעצרת, ומצווה אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים, אספו עוללים ויונקי שדים, בין האולם והמזבח יבכו הכהנים משרתי ה'. חלקם של המבוגרים והזקנים בעצרת מובנת. אך מה מקומם של העוללים והתינוקות, מה להם ולעצרת, ומי הם משרתי ה' הבוכים, מה פשר בכיה זו.

אבל לדעתי יבוא יום. וירכזו את התינוקות והעוללים - שאלו המתיימרים להיקרא משרתי ה', אלו שנטלו את הסמכות לידם מבלי שמי הסמיכם לכך - שללו מהם את הכניסה למקום חינוך ראוי, וייראו להם מה היה יכול לצאת מהם לולי חריצת הגורל. ואלמלא נקיפת האצבע לשמאל ולדחיה. באותה העת, כל שיוותר להם לעשות תיהיה רק בכיה. בכיה נגד בכיה שהם גרמו לדורות.

אחי ורעי. לא באתי להצביע באצבע על קלקולים. אין זה דרכי, ואין זה מחובתי. באתי אך ורק לייעץ עצה טובה. עומק הדין מי יכלנו. בפרט בדברים הנוגעים בין אדם לחבירו. אין מי שגרם צער ליהודי שייצא מהעניין בזול. בוודאי ובוודאי מי שהמיט אסון של ממש על משפחות כאובות ונאנקות.

רבים מאלו שבאמת ובתמים חשבו לטובה, עבור חינוך זך לילדיהם. נאלצו לקרוע קריעה כזו או אחרת. על ילדיהם שעליהם שמרו מכל משמר.

הנביא אומר לנו מפורשות בתחילת ההפטורה, אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה. ילכו יונקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון. בכדי להגיע לכך, יש צורך באהבם נדבה. ללמוד להכיל גם מי שבמקצת שונה מאתנו. ואולי לא חושב או נראה בדיוק כמונו. לשמור מכל משמר על הפגיעה ח"ו ביהודי אחר, ולזכור הלכה פסוקה כי בעוד שעבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו.

[יעקב מענטש]

אביסל אן אינטערסאנטע אבזערוואציע.

ווען מען זאל פרעגן די זעלבע פאר קאפ פארדרייערס וואס מאכן משוגע דעם מנהל אז יענער באם לייגט דא זיינע קינדער וכו' אויב מ'מעג ארייננעמען א רוסיש קינד אלץ 'קירוב' וועלן פיל ווייניגער פראטעסטירן.

[דולה ומשקה]

פון סקווירא ישיבה פון שיכון סקווירא, שטייט דארט 'בנשיאות' כ"ק וכו'

[א-שופר-איז-א-שופר]

עס זענען דא אזעליכע וועלעכע לעבען נאר ווייל די תורה שרייט לא תרצח

[או אינו]

ווייל עס איז דא תרצח קען זיין א לא תרצח אין די זעלביגע פארקערט. די נעקסטע דור סקווירא ווילן שוין זיין ציוויליזירט פארשטייט זיך א ציווילאציע וואס די תורה פארלאנגט.

[א-שופר-איז-א-שופר]

ווייסטו וואס, איך טויש. ווייל עס זענען שוין דא אזעלכע וועלכע לערענען אזוי: לא אז מען האט נישט, תגנוב זאלסטו גנב'נן, לא אז דו האסט איהם נישט ליעב, תרצח זאלסטו איהם הרג'נן.

און וועגן צאפן יענעם דאס בלוט איז דאך א מצוה מן המבחר, דארף איך איבערשרייבן אנדערש: עס זענען דא אזעלכע וועלכע לעבן נאך ווייל די ערד וויל זיי נישט אריין נעמען, אדער ווייל דער גיהנם פאר זיי איז נאך נישט באשאפען געווארן