טעכנאלאגיע אסיפה באשטימט אויף כ"ח אייר

[שמואל הלוי]

מסתמא

[לעמיל]

גאנץ א גיטע איידיע צו שלעפין מענטשין יעדען ועט דיך וועלען זעין די צדיקי דורינו...........

[ידען]

א כינוס לצדיקים?!

מע טוהט דאך תשובה ווען מע נעמט א פילטער אדער אפי׳ אז מע קומט זיך צאם מיט א רצון צו טוהן תשובה, ממילא איז מען שוין צדיקים...

[ידען]

אויך איז בני יואל פון די צדיקים, און נישט סתם כלל ישראל וואס מיט זיי טאר מען זיך אפי׳ נישט מכנס זיין.

[[NAMELESS]]

פאפא רבי האט חרטה.....
http://www.scribd.com/doc/96611024/Dibr ... Nusoy-5772

(קרעדיט הירשל ציג)

[שמואל הלוי]

[gehlungen]

That's not puppe that's R ' YITZCHOK LEBVTZ

[שמואל הלוי]

ווי קומט אהער puppe?

[שמואל הלוי]

פון אן אנדערע פערספעקטיוו

http://m.youtube.com/watch?desktop_uri= ... 3N5A&gl=US

מיין קאמפיוטער זאגט מיר אז ער קען עס נישט עפענען, עפעס איז ראנג מיט דעם.

איז דאס חיים הערש ווייס זון?

יאפס! איך האב זיך נאכגעפרעגט, והנה זה הוא.

געפינען א בילד פון דעם ווייס ווי ער דראמט ביי ליפא'ן [עירמאנט] אין שוהל
http://1.bp.blogspot.com/-YGa_9Q-Jq78/T ... 1AD9E8.JPG

[שמואל הלוי]

אצינד קומט די רייע אויף לאנדאן

[real jew]

דוירכאויס די זומער חדשים ווען טויזענטער אינגערלייט פארברענגען שעות אויף די נעכט אין אסאך קהילות סעווירען נאכטמאל האבין די עסקנים פין איחוד הקהילות למען טוהר המחנה אויסגעניצט די געלגנהייט אין ציגעשטעלט מומחים אין אלע היימשער בתי מדרשים/חדרי האוכל פאר בחינם. ציזעהנדיק די שווערער ארבערט אין מילינין $ וואס די עסקנים לייגעו אריין דוירכאויס די זומער חדשים ווערט קלאר אז זיי האבין לכתחילה געהאט א העכרער ציל.

[a1b2]

ווי עס זעהט אויס איז עס פערטיג, דהיינו יעדער ווייסט שוין די פראבלעם
יעדער האט שוין געפילטערט וויפיל מען וויל
מער איז נישט שייך צו טוען
נאר מ'וועט אריינלייגן אינטערנעט צווישען אסאך אנדערע זאכן וואס איז נישט שייך צו טיען מער
ווי עס איז גווען אלעמאל שקצים וואס האבן געטון מה שליבם חפץ אין אנדערע ענינים
נאר זיי האבן גוט געוואוסט אז זיי טוען נישט גוט, נאר זיי קענען זיך נישט איינהאלטן
די זעלבע וועט דא געשען

[שמעקעדיג]

פון וואו נעמסטו דאס?
אפשר איז נאך דא אנדערע פלענער אין די ווארקס?

[באמת]

קען מען טיען מער?
וואס?

[באמת]

וואס האט סאטמארע רבי געטון ביי די פראבלעם פון צייטונגען.
איך קען נישט פארשטיין מהרז''ל.

[משכיל]

נאר מ'וועט אריינלייגן אינטערנעט צווישען אסאך אנדערע זאכן וואס איז נישט שייך צו טיען מער
ווי עס איז גווען אלעמאל שקצים וואס האבן געטון מה שליבם חפץ אין אנדערע ענינים
נאר זיי האבן גוט געוואוסט אז זיי טוען נישט גוט,

האלטסטו אז די אלע עסקנים רבנים זיינען אויסגעהאלטן אין דעם?

[a1b2]

וואס זאגסטי?

[[NAMELESS]]

כ"ק אדמו"ר מהרי"י מסאטמאר האט פאריפען א אסיפה קעגן די אינטערנעט, פאר די בחורי חמד

[אשכולות אויפוועקער]

אויפגעוועקט
דערנעטערט זיך די יארטאג

[איך אויך]

עצרת הדיברות- מדריך חיים דב לוינסון ועקיבא נוביק לסיקור עצרת ענק חרדית.

***

חג הפסח הממשמש ובא הוא זמן נהדר לעצרות וכינוסים בציבור החרדי. עוד בתקופת הבחירות נקהלו המון עם לקבל עול מלכות שמיים (עצרות בחירות), ובפסח הקרוב יגיעו המוני בית ישראל החרדים לקבל את פני רבם באצטדיונים השונים. העיתונות החרדית כבר גדושה בטקסטים שמאלציים אינסופיים על כל עצרת ועצרת. התגייסנו אנחנו הקטנים וליקטנו את 20 המוטיבים שמהם רוקחים עצרת רוחנית כהלכתה. מוזמנים לנסות בבית הכנסת הקרוב למקום מגוריכם **

לפני העצרת:

1) "הכנות אפופות הוד"- חודש לפני האירוע, התחל לפמפם בעיתונך תמונות מההכנות. יישור הקרקע, בניית הטריבונות, הדפסת השלטים- הכול הולך. בשבת שלפני המעמד חשוב מאד לפרסם תמונה של נוכרי מכין את הבמה. אם הוא כושי ממתגיירי מצגר- בכלל טוב.

2) "מזמינים את גדולי ישראל" – שבועיים לפני האירוע, 'הועדה המכינה' (ע"ע) מבקרת בבתיהם של גדולי ישראל (רק אלו שאנחנו מוכנים לדבר איתם, כמובן) ומזמינים אותם לקחת חלק במעמד ההיסטורי. הכן לעצמך תמונה של אדמו"ר רכון על תלמודו, לפניו כלי כסף עם תפוחים, והמונים מקיפים אותו צמאים לדבריו.

3) "המעמד האדיר לקידוש שם שמיים" – הכינוס עצמו. חובה להצמיד לו שמות תואר מנופחים. יכול להיות גם "מעמד אדיר" ו"מעמד רב רושם". אין קשר לגודל המעמד, כך הוא ייקרא בעיתונות המגזר החל מחודש לפני פתיחת השערים ועד עולם.

4) מוטיב "המעמד ההיסטורי" – יש כזה עשר פעמים בשנה, אבל בכל זאת, המעמד מחייב. כל התכנסות של רבנים היא היסטורית בפני עצמה, למרות שהיא נעשית בתדירות מרשימה מאז ועידת קטוביץ ב1912 (שגם היא, אגב, הייתה מעמד אדיר).

5) תיאור "מערך ההסעות" - אין דבר שמרגש בני תורה יותר מלקרוא על הסדרי התנועה לעצרת. שפעם אחת החילונים האלה יראו מה זה עוצמה. רק דבר אחד מדליק בחורי ישיבה יותר מתיאור האוטובוסים- הדיווחים הקבועים על קריסה של מערך ההסעות עם "מאות ממתינים בתחנות". מובן וברור שקריסה שכזו מתרחשת בעל עצרת, בשל "הביקוש האדיר" (ע"ע).

6) מוטיב "הועדה המארגנת" – מאה עסקנים זבי חוטם שמתמחים בדחיפות לפילוס מקום לרבניהם. בכל דיווח יזכו לשבחים מופלגים כאילו מינימום הצילו את העולם מפגיעת מטאור. אחרי הכול, אף עיתונאי לא רוצה להישאר בפעם הבאה מחוץ למתחם העיתונאים (ע"ע).

הכינוס:

7) "נותר מספר מצומצם של כרטיסים"- 200 איש הבטיחו את מקומם, נותרו רק עוד 30,000 מקומות.

8) מוטיב "ביצור עולם התורה" – זוהי כותרת העצרת. למעשה, רוב הכנסים הם אירועים פוליטיים לחיזוק כוחן של המפלגות, אבל רבנים ודאי אינם עוסקים בפוליטיקה אלא רק מבצרים מחזקים ומגנים על עולם התורה.

9) מי המשתתפים? "ציבור חשוב ואיכותי" – מחמאה עצמית שאך טבעי לתת אותה לנוכח האירועים. המשמעות היא שמשתתפים רק בחורי ישיבות, בלי שבאבניקים פרענקים.

10) מוטיב העיתונאי החילוני המתפעל - הצלחתה של עצרת תתואר גם דרך עיניו המשתאות של עיתונאי עם-הארץ מכלי תקשורת "כללי" שאינו מצליח להסתיר את התרגשותו מאורחותיהם של בני התורה הטהורים. "עיתונאי שסיקר עבור אחד מכלי התקשורת הכלליים את המעמד פנה אליי ותמה, הלוא ימי הפסח חלפו עברו ולמה נספר עדיין ביציאת מצריים? כלום שכחתם את לוח השנה? בחסדי השם הצלחנו להשיבו כי העצרת הזו מעל לזמן היא, וקיבל את דברינו בהתפעלות עצומה" (ירמיהו ויין, 1983, בסיומה של עצרת היסטורית).

11) מוטיב "משא התקופה על חובתנו בשעה זו" - הנאום הפוליטי המרכזי, אותו יישא גדול הרבנים. בין דברי התורה אפשר להבין היטב מיהו העמלקי התורן, מיהו מרדכי היהודי (כל מי שבא לעצרת) ומהי חובתנו בשעה זו – לעשות מנוי לעיתון המפלגתי.

12) "זדים ותועים המבקשים להניף חרב על עולם התורה ולפרוץ פרץ בחומת הדת מתוך מטרה לבולל את הציבור החרדי כולו בתרבות אנשים חטאים"- כל צעד פוליטי שמפלגה חילונית תעשה, מחוק הגיוס עד שינוי בקצבאות, יתואר ב'משא הקודש' כגזירה איומה ושואה נוראה בסדר גודל שבין פרעה להמן הרשע. זה הדלק שמאחורי כל עצרת.

14) השוואה לאירוע מההיסטוריה היהודית- חובה למצוא אירוע שפרטיו דומים מאד או פחות לפרטיה של העצרת. כל המגזים הרי זה משובח "המעמד הנשגב ראוי ללא ספק להיזכר בנשימה אחת עם הליכתו של המהר"מ מרוטנבורג אל הפריץ לבקש על עמו". אפשר גם: השוואות לעצרת ההיסטורית של הרב ברזל מתשל"ד.

למחרת:

15) מוטיב "עשרות אלפים התכנסו במעמד הנשגב". זהו נס העזרה המודרני. כל אולם של 3,000 איש יכול להכיל עשרות אלפים, וכולם משתחווים ברווח. לא משנה היכן הכנס, תמיד היו בו כמויות אנשים שעין אנושית אינה יכולה להכיל. אם מחברים את המשתתפים בכל הכנסים, לחרדים יש 40 מנדטים בכנסת.

16) הסיקור העיתונאי – למחרת יופיע בעיתון המפלגתי טור של אדם פיקטיבי בעל שם כמו א.קריגמן תחת הכותרת "הייתי שם" וכולו הקבלות למעמד הר סיני. "ראיתי את הקולות ושמעתי את התמונות". "וירא העם וינועו, ויעמדו מרחוק". "מסוג המעמדים שהמשתתפים בו נוטלים אותו בצקלונם לכל ימי חייהם, כשהוא נחרט על לוח לבם לנצח"- (אריה חיימסון, הפלס, 17.3. אמיתי)

17) מוטיב "היה זה מעמד מרטיט שנחרט באותיות של זהב בדברי קורותיה של היהדות הנאמנה"- רק מי שקורא את העיתון הזה יודע שבכלל היה אירוע, היתר מחרימים את העצרת.

18) "מתחם העיתונאים"- כלוב מגודר בירכתי הבמה. בימים כתיקונם, העיתונאים החרדים נחשבים כרכלנים בזויים, שעסקני הועידה המכינה לא היו מעלים על דעתם לשדך להם את אחותם החירשת חיגרת פרענקית וחולת הסכרת. אבל באירוע שכזה, כולם זוכים ליחס VIP ובקבוקי טמפרי תפוזים.

19) "אולמי הארנה" – העצרות תמיד יהיו באצטדיוני ספורט, אך הס מלהזכיר את שמם ובדרך כלל יוזכר בעיתון רק שם השכונה. צעירי הצאן עוד עלולים לשאול מה זה כדורסל. עדיף שיחשבו שבימים כתיקונם יש שם בר מצוות וכנסים של משגיחי כשרות. "ההמונים התקבצו באולמי הפוסיקעט" (כותרת שאולי עוד תהיה).

[געוואלדיג]

זייער גוט, אין וועלעכע צייטונג איז דאס ערשינען?