יעקב מענטש האט געשריבן: אגב דאגב, איך זעה נישט אין ערגעץ אז די איסור זאל זיין תלוי אין מיין מעגליכע ווילן איר בועל צו זיין, קען זיין אז דאס איז די טעם פון די הלכה, אבער מאכט דאס אויס אויף למעשה ?
איז נישט דאס א חלק פון די חילוק פון א פנויה און א נשואה??? און די גמרא אין סנהדרין זאגט אז מען מעג קוקן אויף א נישט לעבעדיגע פרוי איבעראל, (כפי שראיתי בוויקיפידיע) ממילא איז א ווידעא אפשר אנדערש?
ווי עס פאלט מיר איין, די איסור פון פריצות איז דאס זיין פרוץ - אפען. א פרוי וואס ווייזט א מאן עפעס וואס דארף זיין פריוואט, איז עס אן איינליידונג צו איהר נאנטקייט, און נישט נאר אלס גזירה איז עס אסור, נאר דאס איז אליינס א זנות העין (כמבואר במס"י), א נאנטשאפט וואס ווערט געמאכט דורך די אויגען. מ׳קוקט, און זי לאזט קוקען און זי מאכט עס געשמאק צו קוקען, איז עס א באציאונג וואס איז אסור. און ווען זי לאזט נישט איז עס אן איסור מצד איהם, וואס ער כאפט א בליק פון א פרוי, כאילו ער כאפט א ריר שלא ברצונה.
אויף דעם דרשנ׳ט די גמרא פיהר זאכען, וואס זענען אויך ׳ערוה׳ און דאס האבען א שייכות מיט זיי איז א נאנטקייט וואס איז אסור. דאס איז קול באשה, שוק באשה, שער באשה און טפח באשה. ווען מ׳ווייזט די האר, איז עס אן עפענונג צווישען זיי.
לדעתי אויף א סקרין צו א בילד, הייבט זיך נישט אן די גאנצע מעשה. דער אוסר דארף דא ברענגען די ראיה, נישט דער מתיר.
דאס איז אוודאי, אז עפעס וואס ברענגט צו לידי הרהור איז אסור מטעם ובתחבולות עשה מלחמה, אז מ׳לאזט זיך אריין אין אן איסור פון הרהור, וואס איז לא תתורו אחרי לבבכם, נישט עיניכם. אבער דער חפצא של איסור איז דער הרהור, נישט דער ראייה. דער ראייה איז די הכנה צו דער איסור, אנדערש ווי ביי א לעבעדיגע פרוי וואס ראייה אליינס איז אסור.
און ווען 2 גוים גייען צוזאמען און מען האט נישט וואס צי רעדן, קודם רעדט מען פון די אויסזעהן פון די פרויען וואס גייען דורך (מיטגעהאלטן אפאר מאל פון מיינע ארבעטערס). אז דו וועסט פרעגן א גוי אויפן גאס וואס ער וויל יעצט די מערסטע, אויב וועט ער זיין אויפריכטיג וועט ער ענטפערן צי האבן אין בעט די ארימיגע פאר נקיבות. א איד אויך ווייל דאס איז די טבע, אבער אויב ער זעהט נישט האט ער ממילא נישט די תאווה.
איך מיין אז מען מוז מודה זיין אז חז"ל זענען גערעכט מיט הרחקות
ווי איך פארשטיי פון די אשכול און פון סתם אזוי, אז א גרויס עולם קוקט כמעט אלע טי-ווי שאוס יא פרוי נישט פרוי, קוים וואס עס איז א נושא, ובתוכם אני הקטן, די נושא דא איז צי עס איז אויסגעהאלטן לויט הלכה, "כמעט זיכער נישט" נאר דא קומט אריין די מיליאן דאלאר קשיא פארוואס אויב עס כמעט זיכער אסור קוקט מען עס נאכאלץ, איך לדעתי האלט אז איז א קולטור וואס האט זיך געטוישט, ווען חז"ל האבן געאסרט און געמאכט די אלע הרחקות איז עס נישט נאר אסור געווען ביי אידן, נאר אין די גאנצע וועלט איז געווען די הרחקות עס איז געווען א פארשטענדליכע זאך, צי עס איז דא לאגיק זעכער אזוי, אבער עס איז אן אנדערע וועלט פרוען דרייען זיך איבעראל פונקט ווי מענער און מען מער ציגעוואונט צי זען פרויען סא איז עס נישט אזא פראבלעם,
פון דער גוי איז א קנאפער ראיה ווייל די סיבה פארוואס ער האט נישט קיין פראבלעם מיט די אלע זאכן וויבאלד אויב ער פארליבט זיך אין א פרוי מאכט ער אפ צי וואונען מיט איר, איז זי מסכים טוט מען עס און פארטיג,
(איך מיין חלילה נישט צי מזלזל אין חז"ל איך זאג נאר לדעתי די "פאקט" פארוואס א ריזן ציבור קוקט טי-ווי, אנשטאט מיר קריטיקירן, זאג א צווייטע הסבר פארוואס מקוקט טי-ווי )
און ווען 2 גוים גייען צוזאמען און מען האט נישט וואס צי רעדן, קודם רעדט מען פון די אויסזעהן פון די פרויען וואס גייען דורך (מיטגעהאלטן אפאר מאל פון מיינע ארבעטערס). אז דו וועסט פרעגן א גוי אויפן גאס וואס ער וויל יעצט די מערסטע, אויב וועט ער זיין אויפריכטיג וועט ער ענטפערן צי האבן אין בעט די ארימיגע פאר נקיבות. א איד אויך ווייל דאס איז די טבע, אבער אויב ער זעהט נישט האט ער ממילא נישט די תאווה.
איך מיין אז מען מוז מודה זיין אז חז"ל זענען גערעכט מיט הרחקות
חז"ל זענען ווייניג אנגעוויזען אויף אינזער מודה זיין. א פוינט קען געמאכט ווערן אז אן די אלע הרחקות וואלט ווען מער פרויען און מער צייטן געווען "ווייסע קאטשקעס" - דאס טוישט אבער נישט חז"ל
מיר קוקט אויס אז ראובן'ס השקפה נעמט זיך פין די "פעמעניסט מאוומענט", ס'האט נישט מיט ריאלעטי\טבע גארנישט -און זיכער קימט דאס נישט אריין ווען די שאלה איז הלכה. ווען איך דארף ווען געסען ווער ס'האט דאס געשריבן וואלט איך געזאגט - הוגה אדער ראובן
I want atheism to be true and am made uneasy by the fact that some of the most intelligent and well-informed people I know are religious believers
קען זיין ליטוואק איז גערעכט, און א וועג ביסטו אויך גערעכט, און מען טרעפט דעם היתר אין די פוסקים, אבער ביי רוב עולם קיקערס וואלט איך געזאגט אז זיי ניצען דעם דעם היתר פין עבר ושנה
קען זיין ליטוואק איז גערעכט, און א וועג ביסטו אויך גערעכט, און מען טרעפט דעם היתר אין די פוסקים, אבער ביי רוב עולם קיקערס וואלט איך געזאגט אז זיי ניצען דעם דעם היתר פין עבר ושנה
קען זיין ליטוואק איז גערעכט, און א וועג ביסטו אויך גערעכט, און מען טרעפט דעם היתר אין די פוסקים, אבער ביי רוב עולם קיקערס וואלט איך געזאגט אז זיי ניצען דעם דעם היתר פין עבר ושנה
שיין צולייגט די הלכה מיסודו, אבער איך מיין אז אין 'מציאות' איז שווער צו זאגן אז א עקטרעס וואס די פראדוסערס פוצן אויס און גרייטן צו אז זי זאל צוציען מענטשען צום שפיל זאל נישט ברענגן צו קיין הרהור.
אישתישבי האט געשריבן:זאגען אז א פרוי איז שיין איז לאו דוקא הרהור. ס'דא מענער וואס זענען אויך שיין, און מען קען באוואונדערן זייער שיינקייט. אין די גמרא זעהט מען אויך אז זיי האבען באוואונדערט פארשידענע מענער פאר זיין שיין, צ.ב.ש. ר' יוחנן, און עס האט גארנישט מיט זנות וכו'.
על כך אמרו חז"ל: "כל המסתכל באצבע קטנה של אשה, כאילו מסתכל במקום התורף[ וכפירוש הרמב"ם ונתכוון ליהנות - כמי שנסתכל במקום התורף (=איבר מינה) לדעת הרמב"ם מדובר במקום באיסורי עריות וכן כתב הרמב"ם: "המסתכל בעריות, מעלה על דעתו שאין בכך כלום, שהוא אומר וכי בעלתי או קרבתי אצלה, והוא אינו יודע שראיית העיניים עון גדול, שהיא גורמת לגופן של עריות, שנאמר: 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם' (במדבר טו, לט)
בחז"ל מובאת דוגמה לאיסור כדרשה לפסוק "יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע" - "המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גיהנם". חז"ל הטעימו את האיסור בכך שאיסור זה הוא גדר לעריות: "העין רואה והלב חומד וכלי המעשה גומרים" וש"אל יהרהר אדם ביום ויבוא לידי קרי בלילה"[21], שיש בכך הוצאת שכבת זרע לבטלה שנאסרה בחז"ל.
שטעלסט צוזאמען צוויי זאכען. הרהור ביום איז נישט עריות, נאר איסור הוצאת זרע. נישטמנאר הוצאת זרע איז אסור, נאר דאס וואס ברענגט דערצו אויך. ולא תתורו איז אויף די כלי המעשה פון עריות, אז מ׳גייט צום סוף זינדיגען מיט א פרוי.
נישט אז עס כאפט א נ"מ לגבי דיין נקודה, אבער נאר קלאר צו מאכען
קלאפ דיר אויף די מויל! וואו אזוי רעדסטו! דו ביסט עובר אויף "אבדשעקעטעפייען" Sexual objectification
דו טראכסט אזוי נאר ווייל דו האסט באקימען די פאר... חסידישע חינוך אויך באמערק איך דו האלסט אז די וועלט האט א דיזיינער וואס באשאפט זאכן מיט א חשבון
נארמאל גערעד: קען social re engineering טוישן די בעסיק בריאה? קען מען ברען וואשען די מענשטהייט אז זו זאל נישט האבן קיין סעקסעיעל המשכה צי די אנדערע מין אדער איז דאס הארד-ווייערעד און די סייקי פין די בריאה? וואו נישט וואו איז דאס אדאפטיוו
איך בין זיכער אז וויינשטיין און פרענקין האבן געגעבן אסך געלט פאר די פעמעניסט מאוומענט.
I want atheism to be true and am made uneasy by the fact that some of the most intelligent and well-informed people I know are religious believers
הנה הנה הוא מוזהר מן התורה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם לאפוקי אם ראה פתאום בלא הודע שלא בכוונה אינו עובר אבל צריך תיכף להיות עוצם עיניו...
ח) עוד נכלל בכלל אזהרה זו, אזהרה מדיבורי המותרות עם האשה כמו שהזהירו חז"ל [אבות פ"א ה] אל תרבה שיחה עם האשה באשתו אמרו ק"ו וכו', ומידי דברי בזה אזכור להזכיר זה לי ולבני גילי מה שנראה לי בזה, דהנה לפי הדין כמעט הוא דבר שאי אפשר להיזהר כי צריך האדם לספור ולמנות התיבות שמוציא מפיו בעת דברו עם האשה שלא יוסיף תיבה אחת בשפת יתר כמ"ש בגמ' [עירובין נג ע"ב] בההוא דשאל לאיתתא באיזו דרך ללוד והשיבה לו ריקה לא כך אמרו חכמים אל תרבה שיחה וכו' דהיה לו לומר באיזה ללוד, הנה על שאמר תיבה יתירה שהיה אפשר לקצר הוכיחתו, הנה בענין הזה כמעט אי אפשר ליזהר, ובפרט העוסק במשא ומתן וכיוצא, הנה המון עם הדבר הזה הוא להם כשחוק ולא יחשבו לעון אפילו המרבה לספר בדברי שחוק וליצנות עמהם וחושב שהמחמיר בזה ממדת חסידות.
והנה עוברים על דברי חז"ל בשאט בנפש ועונשם סגי, אין התימא עליהם כי לא יבינו אל פעולת ד' הן המה דברי חז"ל אשר רוח ד' דיבר בם, אבל מן התימא על בעלי תורה ויראת השם אינן נזהרים בזה לשקול בפלס הדיבורים שמדבר עם האשה שלא יעדיף תיבה אחת הבלתי מוצרכת: ולא מצאתי לי היתר מספיק בעניינים כאלה, רק תמכתי יתידותי על הענין הנאמר בספר חסידים [סימן שצ"ג וסי' תתש"כ] הובא בבית שמואל באה"ע [סימן ס"ב סקי"א] דבסעודות חתונה אם ישנם לשם אנשים ונשים בחדר אחד לא יאמרו בברכת הזימון נברך שהשמחה במעונו כי כביכול אין שמחה במקום שיצה"ר שולט, והנה לא ראינו מעולם מי שחשש לזה, ומצאתי בלבוש במנהגים [סוף או"ח] כתב דעכשיו אין נזהרין בזה, אפשר משום דנשים מורגלות בינינו עכשיו הרבה בין האנשים (היינו במשא ומתן ואומנות וחנויות וכיוצא) ואין כאן הרהורי עבירה כל כך דדמיין עלן כי קאקי חיורי מתוך רוב הרגלן בינינו וכיון דדשו דשו עכ"ל, וצריך לומר לפי"ז דבעת שהיה קרן ישראל על מכונו והיתה הפרנסה מצויה לא היו רואים שום אשה בחוץ כי לא היו עוסקים במשא ומתן, וא"כ כאשר הזדמן לאדם לראות איזה אשה היה חידוש ונפל ההרהור במחשבה ובלב, משא"כ עתה בכובד הגלות וקושי הפרנסה הנשים עוסקות במשא ומתן, אין כאן חידוש בראיית נשים כי הוא דבר המורגל ולא יתפעל האדם כ"כ בהרהור, א"כ הכי נמי בנידון דידן בענין מרבית השיחה י"ל שלא יתפעל האדם במרבית הדיבור לבא לידי הרהור מחמת ההרגל המצוי:
אבל אעפי"כ יש לדון שאין הנדון דומה לראיה, דהלא כאן במרבית השיחה אסרו אפילו באשתו שרגיל בה (כי הדיבור והקול הוא מענייני ערוה כי הוא מהאמור בפסוק כי קולך ערב ומראיך נאוה [שה"ש ב יד]) ואפשר בזמן שהיה הדיבור עם האשה בחזקת איסור ועלול להרהור עשו גדר לגדר לאסור גם באשתו, אבל כעת שאין מסוכן מחמת ההרגל אין כאן בית מיחוש:
ט) והנה זה כתבתי ללמוד זכות על רוב העולם, ובפרט על בעלי תורה שראיתי כמה וכמה אינן נזהרין בזה וכמעט אי אפשר להיזהר בזמן הזה, אבל הירא את דבר ד' יזהר עכ"פ בעת דיבורו להסתכל לצד אחר ושיראה כמדבר עם אחר ולא יעבור על דברי חכמים, וכן יש לדקדק מדבריהם שאמרו אל תרבה שיחה עם האשה ולא אמרו אל האשה, ואמרו עם יורה דוקא כאשר ידבר איש אל רעהו פנים בפנים וזה לקראת זה (כמ"ש בפסוק [תהלים קמח יב] בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים יהללו וכו', שדקדקו המפרשים למה לא נאמר בחורים עם בתולות, ואמרו כי תיבת עם יורה חיבור זה לקראת זה ואין זה מדרך כבוד לומר כן בבחורים ובתולות), אבל כשמסתכל לצד אחר לית לן בה כי יש לו היכר במה שמשנה, וההיא תנא דשאל באיזה דרך ללוד היה באפשר במוכרח להסיב פניו אל האשה להראות שהוא שואל אותה הדרך הנכון ולולי זאת לא היתה יודעת את מי שואל על כן הוכיחתו מרביית השיחה אפילו על תיבה אחת, זה מה שנראה לי:
I want atheism to be true and am made uneasy by the fact that some of the most intelligent and well-informed people I know are religious believers