שטורעם אין חסידישע וועלט: אדמו"ר הייסט בא'גנב'ענען א איד
- ארי נוהם
- שריפטשטעלער
- הודעות: 478
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 27, 2016 3:13 am
- האט שוין געלייקט: 1139 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1918 מאל
שטורעם אין חסידישע וועלט: אדמו"ר הייסט בא'גנב'ענען א איד
כ'האב געהערט א מעשה דעם שבת, כ'ווייס נישט צי ס'איז אמת אדער נישט, אבער ס'איז זיכער ווערד א אפהאנדלונג אין אינזער שטובל.
נישט צי לאנג צירוק איז א באקאנטע רבי אנגעקומען אין א געוויסע שטאט (כ'וויל נישט פורט בשם זיין, אבער ווער ס'וויל פארשטיין וועט מעגליך אליינס כאפן פון וועם מ'רעט), און ער האט געמוזט האבן געלט. האט ער געמאנט פון א גביר א גרויסן סכום געלט, וואס יענער האט נישט געוואלט געבן. האט דער רבי געהייסן זיין גבאי'ן אוועקצונעמען פון יענעם גביר זיין מנורה אדער אן אנדערע צירונג פון שטוב.
דער גבאי איז געבליבן שטיין שאקירט הערנדיג אזא באפעל: אוועקנעמען פון אן עושר א חפץ אן רשות?
האט אים דער רבי ערקלערט לויט די גמרא אין ברכות (דף ג:) איבערן סדר היום פון דוד המלך ע"ה, אז יעדן טאג זענען די חכמי ישראל אריין צו אים, און האבן אים געזאגט: "עמך ישראל צריכים פרנסה", מיינענדיג סיי פרנסת הגוף און סיי פרנסת הנפש והנשמה. האט ער זיי געענטפערט: "לכו והתפרנסו זה מזה", וואס איז פשט, אז דאס פאלק זאל אויסהאלטן און מפרנס זיין די תלמידי חכמים מיט פרנסת הגוף, און די תלמידי חכמים זאלן אויסהאלטן דאס פאלק מיט פרנסת הנפש. האבן זיי גע'טענה'ט: "אין הקומץ משביע את הארי", ס'זענען דאך דא קמצנים וואס ווילן נישט זעטיגן דעם לייב, דאס איז דער תלמיד חכם. האט זיי דוד המלך געענטפערט: "לכו ופשטו ידיכם", אויב וויל מען נישט געבן, מוז מען פון זיי נעמען מיט געוואלד.
מיט דעם "היתר" האט דער אדמו"ר געהייסן בא'גנב'ענען דעם אידישן גביר!
איך ווייס נישט ווי אנציהייבן. פון די היתר צו גנב'ענען שלא כדת ושלא כדין, פון דאס פארדרייען א שטיקל גמרא וואס טראגט ניטאמאל די משמעות פון זיינע ווערטער, צי פון דער פאקט אז זיין פשט ארבעט נישט מיט לעצטן ווארט: לכו ופשטו ידיכם "בגדוד", וואס דאס מיינט ביים מלחמה מיט די ארומיגע פעלקער, און אדאנק דעם קען מען פשוט נישט איינזעצן פשט ווי דער רבי.
די מערסטע קען איך נישט פארשטיין, וויאזוי א רבי שעמט זיך נישט צו הייסן גנבענען אפענערהייט? ער האט נישט מורא פון קיין באשעפער? ער מיינט טאקע אז ער האט רעכט צו גנב'ענען? און אפילו די חסיד זיינע, וואס גלייבט אז וויבאלד דער רבי האט אזוי באפוילען זעט ער אין הימל אז אזוי ברויך זיין, איז דאך אבער די הלכה אז תורה לא בשמים, און אין אונזער ש"ס און שו"ע איז נישטא קיין היתר מיט חסידישע תורה'לעך צו לקח'ענען זאכן פון א צווייטן.
ווי איז די בושה פארלוירן געווארן? כ'האב אפילו געהערט אז די מעשה קורסירט ארום און די חסידים שעמען זיך אפילו נישט מיט זייער רבי'ן, און ווערן גאר נתפעל פון זיין געוואלדיגע טייטש אינם שטיקל גמרא.
אויף וועלכע פלאנעט לעב איך, און אויף וועלכע פלאנעט לעבן זיי???
נישט צי לאנג צירוק איז א באקאנטע רבי אנגעקומען אין א געוויסע שטאט (כ'וויל נישט פורט בשם זיין, אבער ווער ס'וויל פארשטיין וועט מעגליך אליינס כאפן פון וועם מ'רעט), און ער האט געמוזט האבן געלט. האט ער געמאנט פון א גביר א גרויסן סכום געלט, וואס יענער האט נישט געוואלט געבן. האט דער רבי געהייסן זיין גבאי'ן אוועקצונעמען פון יענעם גביר זיין מנורה אדער אן אנדערע צירונג פון שטוב.
דער גבאי איז געבליבן שטיין שאקירט הערנדיג אזא באפעל: אוועקנעמען פון אן עושר א חפץ אן רשות?
האט אים דער רבי ערקלערט לויט די גמרא אין ברכות (דף ג:) איבערן סדר היום פון דוד המלך ע"ה, אז יעדן טאג זענען די חכמי ישראל אריין צו אים, און האבן אים געזאגט: "עמך ישראל צריכים פרנסה", מיינענדיג סיי פרנסת הגוף און סיי פרנסת הנפש והנשמה. האט ער זיי געענטפערט: "לכו והתפרנסו זה מזה", וואס איז פשט, אז דאס פאלק זאל אויסהאלטן און מפרנס זיין די תלמידי חכמים מיט פרנסת הגוף, און די תלמידי חכמים זאלן אויסהאלטן דאס פאלק מיט פרנסת הנפש. האבן זיי גע'טענה'ט: "אין הקומץ משביע את הארי", ס'זענען דאך דא קמצנים וואס ווילן נישט זעטיגן דעם לייב, דאס איז דער תלמיד חכם. האט זיי דוד המלך געענטפערט: "לכו ופשטו ידיכם", אויב וויל מען נישט געבן, מוז מען פון זיי נעמען מיט געוואלד.
מיט דעם "היתר" האט דער אדמו"ר געהייסן בא'גנב'ענען דעם אידישן גביר!
איך ווייס נישט ווי אנציהייבן. פון די היתר צו גנב'ענען שלא כדת ושלא כדין, פון דאס פארדרייען א שטיקל גמרא וואס טראגט ניטאמאל די משמעות פון זיינע ווערטער, צי פון דער פאקט אז זיין פשט ארבעט נישט מיט לעצטן ווארט: לכו ופשטו ידיכם "בגדוד", וואס דאס מיינט ביים מלחמה מיט די ארומיגע פעלקער, און אדאנק דעם קען מען פשוט נישט איינזעצן פשט ווי דער רבי.
די מערסטע קען איך נישט פארשטיין, וויאזוי א רבי שעמט זיך נישט צו הייסן גנבענען אפענערהייט? ער האט נישט מורא פון קיין באשעפער? ער מיינט טאקע אז ער האט רעכט צו גנב'ענען? און אפילו די חסיד זיינע, וואס גלייבט אז וויבאלד דער רבי האט אזוי באפוילען זעט ער אין הימל אז אזוי ברויך זיין, איז דאך אבער די הלכה אז תורה לא בשמים, און אין אונזער ש"ס און שו"ע איז נישטא קיין היתר מיט חסידישע תורה'לעך צו לקח'ענען זאכן פון א צווייטן.
ווי איז די בושה פארלוירן געווארן? כ'האב אפילו געהערט אז די מעשה קורסירט ארום און די חסידים שעמען זיך אפילו נישט מיט זייער רבי'ן, און ווערן גאר נתפעל פון זיין געוואלדיגע טייטש אינם שטיקל גמרא.
אויף וועלכע פלאנעט לעב איך, און אויף וועלכע פלאנעט לעבן זיי???
אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן, אלא מתוך קופה של בשר (ברכות לב.) ובימינו אין ארי נוהם אלא מתוך קופה של תבן (ארי נוהם)
- ליטוואק פון בודאפעסט
- שריפטשטעלער
- הודעות: 9705
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך דעצעמבער 19, 2012 6:51 pm
- האט שוין געלייקט: 3162 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 9133 מאל
Re: שטורעם אין חסידישע וועלט: אדמו"ר הייסט בא'גנב'ענען א איד
איך קען דיר ברענגען צענדליגע מעשות פון זיידעס פון דער רבי, וואס האבען זיך אויסגעדרוקט ׳די וועלט׳ס געלט באלאנגט צו אונז. אז זיי געבען עס נישט גערן, נעמט מען מין געוואלד׳. ער איז ממשיך די שושילתא קדישא.
Sent from my LG-K373 using Tapatalk
Sent from my LG-K373 using Tapatalk
The greatest obstacle to discovery is not ignorance--it is the illusion of knowledge.
(Daniel J. Boorstin) דא
(Daniel J. Boorstin) דא
- berlbalaguleh
- שריפטשטעלער
- הודעות: 20420
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יולי 17, 2012 12:57 pm
- האט שוין געלייקט: 25361 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 15512 מאל
- קאנטאקט:
- ארי נוהם
- שריפטשטעלער
- הודעות: 478
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 27, 2016 3:13 am
- האט שוין געלייקט: 1139 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1918 מאל
זעט אויס אז ער האט זיך געשעמט אריינצומישן די באהערדע, און ס'איז אים געווען ענדערש ניחא צו בלייבן שטיל.
אבער וואס האלסטו איבערן מעשה זעלבסט? אומגלויבליך!!
אבער וואס האלסטו איבערן מעשה זעלבסט? אומגלויבליך!!
אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן, אלא מתוך קופה של בשר (ברכות לב.) ובימינו אין ארי נוהם אלא מתוך קופה של תבן (ארי נוהם)
-
- וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
- הודעות: 1098
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג סעפטעמבער 25, 2016 3:53 pm
- האט שוין געלייקט: 619 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 916 מאל
Re: שטורעם אין חסידישע וועלט: אדמו"ר הייסט בא'גנב'ענען א איד
די מעשה האט אזוי פאסירט פשוטו כמשמעו אדער האסטו גענומען א נקודת אמת פון א מעשה שהיה און עס דא פארציילט בדרך משל.
Sent from my Nexus 6 using Tapatalk
Sent from my Nexus 6 using Tapatalk
-
- היימישער באניצער
- הודעות: 385
- זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג מאי 14, 2015 3:13 pm
- האט שוין געלייקט: 9 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 254 מאל
כל בני הרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל זיע"א היתה דרכם "אויסבעטן געלט", דהיינו שהיו מבקשים ממון מהחסידים שלהם. אולם אביו הרה"ק רבי יוחנן מראחמיסטריווקא זיע"א לא היתה דרכו בכך, ופעם השיא אביו רבי יוחנן שנים מילדיו זה אחר זה, ומהוצאות נישואי הילדים נעשה בעל חוב לח"י מאות רובל כסף ולא היה לו מאיפה לשלם זאת, אבל הוא כדרכו בקודש לא ביקש ממון מחסידיו.
בעת ההיא נכנס אליו חסיד אחד מאנשי שלומו ושפך לבו לפניו על עצמו שהוא מתחיל לפשוט את הרגל, ואמר לו הרה"ק רבי יוחנן שהשי"ת יעזור לו לצאת ממצוקתו. נענה החסיד ואמר שמונחים אצלו כספים רבים שאנשים הפקידו אצלו, ואין לו לשלם להם את כספם שהפקידו אצלו. נענה רבי יוחנן שאין לו שום ברירה אלא למכור את חפציו ורכושו ולשלם את כספיהם של המפקידים. שוב שח לבו החסיד לפני הרבי על מצבו הרע ושוב נענה הרבי ואמר לו שאין לו ברירה והוא חייב למכור את כל אשר יש לו ובלבד שלא להשאיר את בעלי החוב ללא כספם המגיע להם. למען האמת, החסיד לא בא כלל להשיח את לבו על מצבו העצמי שאליבא דאמת לא היה רע כפי שהציגו, אלא בא אל רבו רק כדי לרמוז לו על כך שהוא נעשה בעל חוב של מאות רו"כ, ולתת לו עצה על כך.
שמע הרה"ק רבי יוחנן והבין את רמזו של החסיד, אך נענה ואמר, שמה הוא יכול לעשות לכך, והציע לו החסיד שהרבי יבקש מכמה וכמה חסידים שלו שהם בעלי ממון ועשירים שיתאספו יחדיו ואז יבקש מהם סכומי כסף הגונים וכך ישלם ויכסה את חובותיו.
נענה הרה"ק רבי יוחנן אל חסידו בזה"ל: "וי קען איך דאס טאהן" - כיצד הנני יכול לעשות כן. נענה החסיד ואמר, שכמו שאביו הק' ואחיו הק' עושים כן ומבקשים ממון מחסידיהם כן יעשה גם הוא. השיב לו הרה"ק רבי יוחנן כך: "דער טאטא האט געקענט אויס בעטן געלט, די ברידער ווייס איך נישט, איך נישט" - אבי היה יכול לעשות כן היינו שהיה לו את הכח לבקש כסף מחסידיו, אחיי - אינני יודע, אולם אני בוודאי איני יכול לעשות כן.
וסיפר הרה"ק רבי יוחנן, שאביו הק' רבי מרדכי המגיד מטשערנאביל זיע"א נסע פעם בדרכו, ונכד אחד של אביו הרה"ק בעל "מאור עיניים" זיע"א נסע בעת ההיא על פני העיירות השונות כדי לאסוף כספים, ואנשים כיבדו אותו
בתור נכד של בעל ה"מאור עיניים", וכישצא הנכד מעיר אחת ראה את דודו המגיד מטשערנאביל מגיע לעיר הזאת. הוא ראה את עגלתו של דודו ועלה עליה והתיישב לצידו של דודו כדי לשוחח עמו. בין הדברים שאל אותו אחיינו מדוע הוא - דודו מקבל כספים מאנשים בעיירות בנקל והוא מתקשה בכך מאוד. השיב לו המגיד מטשערנאביל שהוא יסביר לו כיצד אוספים ממון, תחילה שאל אותו אם הוא מכיר גביר פלוני מעיר פלונית, והשיב שהוא מכיר אותו כי הוא עשיר ידוע מאוד. נענה המגיד מטשערנאביל והחל לגולל בפניו את טיבו של העשיר ההוא, וכה סיפר לו, שהעשיר הזה היה קמצן גדול וידו היתה סגורה עד שלא נתן ממון לאף אחד, ובעת שהיה מגיע )רבי מרדכי מטשערנאביל( אל עיירתו היה מגיע העשיר רק לליל שבת לתפילת קבלת שבת כדי לתת לו שלום, ואילו אל ה'טיש' בליל שבת לא היה מגיע כי חשש שיבקשו ממנו לשלם כסף עבור 'משקה' להעמיד על השולחן...
המשיך הרה"ק רבי יוחנן לספר את מה שאביו סיפר לאחיינו: לעת רעוא דרעוין בסעודה שלישית שהיה בין כך חשוך, באותו זמן הגיע העשיר להשתתף בעריכת השולחן הטהור, כי בכל זאת היה חסיד של רבו ודבוק ומקושר בו, ולכן היה מגיע לשולחנו הטהור, אולם תיכף בעת שהביאו את הנרות להדליק אותם מיד נעלם מהמקום...
העשיר הזה היה מגיע להיפרד מרבו רק בעת שכבר ישב על העגלה והיה בטוח שהרבי כבר לא יעכב אותו. באותה שעה היה נותן את ידו לשלום לרבו ומיד לאחר מכן היה בורח...
פעם התבטא אבי המגיד זיע"א שצריך לעכב את העשיר ההוא, וכלשונו: "מען דארף איהם אריינכאפן".
היה זה בפעם האחרת שביקר באותה עיירה בה התגורר העשיר ההוא. אחד מחסידיו כיבד אותו לשמש כסנדק בשמחת הברית מילה שתתקיים ביום ראשון. בעת שכבר ישב המגיד על העגלה בא העשיר כדרכו להיפרד ממנו
כי הוא לא ידע שהרבי נשאר בעיר כדי לשמש בסנדקאות לאחד מחסידיו וחשב לתומו שהרבי כבר נוסע לדרכו ולכן בא להיפרד ולהושיט לו את ידו לשלום...
המגיד שראה את העשיר הזה שבא להיפרד ממנו החזיר לו את ידו לשלום ואחז את ידו ועיכבו, ואמר לו שהוא אינו נוסע כעת לדרכו אלא הוא נוסע להשתתף בברית מילה ולשמש בסנדקאות להרך הנולד, וכיבד את העשיר לעלות לעגלה ולשבת לצידו.
באותה שעה רמז המגיד לבעל העגלה שיסע דרך ביתו של העשיר. בעברם על יד ביתו של העשיר לא היתה לו ברירה לעשיר וכיבד את רבו המגיד לעלות אל ביתו ולהתכבד ב'כוס תה'. הסכים המגיד לעלות אל ביתו אולם התנה עמו תנאי שיתן לו ח"י רובל כסף עבור זה, לא היתה לו ברירה לחסיד כי בכל זאת היה חסיד של רבו ולכן
הסכים לכך ושילם לרבו ח"י רובל כסף. ירד המגיד מהעגלה, ופנה לביתו של העשיר. בדרך היה עליו לעלות את גרם המדרגות שמתחת לבית העשיר כדי לבוא אל תוך ביתו של העשיר, בראותו זאת נעצר על מקומו ולא רצה
לעלות באמרו שאין בכוחו לעלות את המדרגות.
הפציר החסיד ברבו שיעלה לביתו, אולם המגיד התנה עמו תנאי שיתן לו עבור כך עוד ח"י רובל כסף. שוב לא היתה לו ברירה ושילם לרבו עוד ח"י רו"כ. המגיד עלה כמה מדרגות ושוב נעצר באמרו שאין בכוחו לעלות כ"כ הרבה מדרגות, ושוב הפציר החסיד העשיר שאם הרבי כבר כאן שיואיל נא לעלות בכל זאת לביתו, אולם המגיד
התנה עמו שישלם לו על כך עוד ח"י רובל. ללא ברירה אחרת הוציא עוד ח"י רו"כ ושילם לרבו. כך נשנה הדבר בכניסה לבית שם נעצר שוב המגיד ודרש שוב תשלום של ח"י רו"כ עבור הכניסה שלו לבית וכן בכניסה לסלון ביקש שוב עוד ח"י רו"כ, והעשיר הוציא שוב ושוב ח"י רו"כ ושילם לרבו ולא חסך מכספו כלום ובלבד שרבו
המגיד יבקר בביתו. בהמשך כיבד החסיד את רבו המגיד והכניס לו כוס תה. המגיד לא נגע בכוס ואמר לו שהוא
לא מוכן לשתות את ה'תה'. הפציר החסיד שהרבי ישתה את כוס התה המוגש לו. ושוב דרש ממנו המגיד תשלום של ח"י רו"כ ושוב נצרך העשיר לשלם מכיסו עוד ח"י רו"כ. לאחר כל אלה הכניס החסיד את רעייתו וביקש ברכה מהרבי. המגיד החל לומר לו שכל הקללות הכתובות בתורה ובמשנה תורה יחולו
עליו ועל זרעו וזרע זרעו אחריו.
החסיד נבהל מאוד מהקללה הגדולה שקיבל במקום הברכה המיוחלת. והמגיד אמר לו שרק בתנאי שיביא לו במתנה גמורה את כל רכושו כולל את כל הכסף והזהב שלו וכל ממונו הנמצא ברשותו, כי אז יוכל להיפטר מכל הקללות הנ"ל.
העשיר התייעץ עם אשתו ופה אחת נמנו וגמרו כי מה להם ולכספם אם חלילה יחולו הקללות עליהם ועל זרעם, וכי אין להם ברירה אחרת אלא להעניק במתנה גמורה לרבי את כל ממונם ורכושם.
היות שבכל זאת היה העשיר חסיד של רבו המגיד משום כך נטל את כל השטרות וכל ממונו ורכושו וכל כלי הכסף והזהב שלו ועטף אותם בסדין והעניק אותם במתנה לרבו המגיד. בה בשעה שקיבל המגיד את כל רכושו של
החסיד העשיר, נענה אליו רבו המגיד ואמר לו בזה"ל: "יעצט איז שוין דאס מיינע געלט. ביז יעצט איז געלעגן א קליפה אויף דיינע געלט, דאס האט דיר נישט געלאסט געבן קין צדקה. יעצט אז עס איז אריין אין מיין רשות, איז אוועק די קליפה, און דו וועסט שוין קענען געבן צדקה. און נעמ'זע אויף צוריק די גאנצע געלט, נאר די ערשטע אכצן רובל" - כעת כבר כל הממון שלי. עד עתה היתה מונחת 'קליפה' על הממון שלך, ולכן היא לא נתנה לך לתת מכספך לצדקה. כעת כשנכנס הממון לרשות שלי, התבטלה ה'קליפה', ומעתה ואילך תוכל לתת מכספך לצדקה. קח נא את כל כספך חזרה ותשאיר לי רק את הח"י רובל הראשונים שנתת לי.
החל מאז אכן הרבה העשיר לתת מכספו לצדקה, ושוב לא היתה ידו סגורה כבתחילה. הפטיר המגיד רבי מרדכי מטשערנאביל בפני אחיינו בסיימו לספר את כל הסיפור: "וויסט שוין וואס דאס הייסט זיך אויסבעטן געלט?" -
האם עתה כבר תדע כיצד מבקשים את הממון מהחסידים.
בסיימו לספר את מה שהתרחש עם אביו המגיד מטשערנאביל הפטיר הרה"ק רבי יוחנן מראחמסטריווקא ואמר שוב: "דער טאטא האט געקענט אויס בעטן געלט, די ברידער וויס איך נישט, איך נישט" - אבי היה יכול לעשות כן
לבקש כסף מחסידיו, אחיי - אינני יודע, אולם אני בוודאי איני יכול לעשות כן.
בעת ההיא נכנס אליו חסיד אחד מאנשי שלומו ושפך לבו לפניו על עצמו שהוא מתחיל לפשוט את הרגל, ואמר לו הרה"ק רבי יוחנן שהשי"ת יעזור לו לצאת ממצוקתו. נענה החסיד ואמר שמונחים אצלו כספים רבים שאנשים הפקידו אצלו, ואין לו לשלם להם את כספם שהפקידו אצלו. נענה רבי יוחנן שאין לו שום ברירה אלא למכור את חפציו ורכושו ולשלם את כספיהם של המפקידים. שוב שח לבו החסיד לפני הרבי על מצבו הרע ושוב נענה הרבי ואמר לו שאין לו ברירה והוא חייב למכור את כל אשר יש לו ובלבד שלא להשאיר את בעלי החוב ללא כספם המגיע להם. למען האמת, החסיד לא בא כלל להשיח את לבו על מצבו העצמי שאליבא דאמת לא היה רע כפי שהציגו, אלא בא אל רבו רק כדי לרמוז לו על כך שהוא נעשה בעל חוב של מאות רו"כ, ולתת לו עצה על כך.
שמע הרה"ק רבי יוחנן והבין את רמזו של החסיד, אך נענה ואמר, שמה הוא יכול לעשות לכך, והציע לו החסיד שהרבי יבקש מכמה וכמה חסידים שלו שהם בעלי ממון ועשירים שיתאספו יחדיו ואז יבקש מהם סכומי כסף הגונים וכך ישלם ויכסה את חובותיו.
נענה הרה"ק רבי יוחנן אל חסידו בזה"ל: "וי קען איך דאס טאהן" - כיצד הנני יכול לעשות כן. נענה החסיד ואמר, שכמו שאביו הק' ואחיו הק' עושים כן ומבקשים ממון מחסידיהם כן יעשה גם הוא. השיב לו הרה"ק רבי יוחנן כך: "דער טאטא האט געקענט אויס בעטן געלט, די ברידער ווייס איך נישט, איך נישט" - אבי היה יכול לעשות כן היינו שהיה לו את הכח לבקש כסף מחסידיו, אחיי - אינני יודע, אולם אני בוודאי איני יכול לעשות כן.
וסיפר הרה"ק רבי יוחנן, שאביו הק' רבי מרדכי המגיד מטשערנאביל זיע"א נסע פעם בדרכו, ונכד אחד של אביו הרה"ק בעל "מאור עיניים" זיע"א נסע בעת ההיא על פני העיירות השונות כדי לאסוף כספים, ואנשים כיבדו אותו
בתור נכד של בעל ה"מאור עיניים", וכישצא הנכד מעיר אחת ראה את דודו המגיד מטשערנאביל מגיע לעיר הזאת. הוא ראה את עגלתו של דודו ועלה עליה והתיישב לצידו של דודו כדי לשוחח עמו. בין הדברים שאל אותו אחיינו מדוע הוא - דודו מקבל כספים מאנשים בעיירות בנקל והוא מתקשה בכך מאוד. השיב לו המגיד מטשערנאביל שהוא יסביר לו כיצד אוספים ממון, תחילה שאל אותו אם הוא מכיר גביר פלוני מעיר פלונית, והשיב שהוא מכיר אותו כי הוא עשיר ידוע מאוד. נענה המגיד מטשערנאביל והחל לגולל בפניו את טיבו של העשיר ההוא, וכה סיפר לו, שהעשיר הזה היה קמצן גדול וידו היתה סגורה עד שלא נתן ממון לאף אחד, ובעת שהיה מגיע )רבי מרדכי מטשערנאביל( אל עיירתו היה מגיע העשיר רק לליל שבת לתפילת קבלת שבת כדי לתת לו שלום, ואילו אל ה'טיש' בליל שבת לא היה מגיע כי חשש שיבקשו ממנו לשלם כסף עבור 'משקה' להעמיד על השולחן...
המשיך הרה"ק רבי יוחנן לספר את מה שאביו סיפר לאחיינו: לעת רעוא דרעוין בסעודה שלישית שהיה בין כך חשוך, באותו זמן הגיע העשיר להשתתף בעריכת השולחן הטהור, כי בכל זאת היה חסיד של רבו ודבוק ומקושר בו, ולכן היה מגיע לשולחנו הטהור, אולם תיכף בעת שהביאו את הנרות להדליק אותם מיד נעלם מהמקום...
העשיר הזה היה מגיע להיפרד מרבו רק בעת שכבר ישב על העגלה והיה בטוח שהרבי כבר לא יעכב אותו. באותה שעה היה נותן את ידו לשלום לרבו ומיד לאחר מכן היה בורח...
פעם התבטא אבי המגיד זיע"א שצריך לעכב את העשיר ההוא, וכלשונו: "מען דארף איהם אריינכאפן".
היה זה בפעם האחרת שביקר באותה עיירה בה התגורר העשיר ההוא. אחד מחסידיו כיבד אותו לשמש כסנדק בשמחת הברית מילה שתתקיים ביום ראשון. בעת שכבר ישב המגיד על העגלה בא העשיר כדרכו להיפרד ממנו
כי הוא לא ידע שהרבי נשאר בעיר כדי לשמש בסנדקאות לאחד מחסידיו וחשב לתומו שהרבי כבר נוסע לדרכו ולכן בא להיפרד ולהושיט לו את ידו לשלום...
המגיד שראה את העשיר הזה שבא להיפרד ממנו החזיר לו את ידו לשלום ואחז את ידו ועיכבו, ואמר לו שהוא אינו נוסע כעת לדרכו אלא הוא נוסע להשתתף בברית מילה ולשמש בסנדקאות להרך הנולד, וכיבד את העשיר לעלות לעגלה ולשבת לצידו.
באותה שעה רמז המגיד לבעל העגלה שיסע דרך ביתו של העשיר. בעברם על יד ביתו של העשיר לא היתה לו ברירה לעשיר וכיבד את רבו המגיד לעלות אל ביתו ולהתכבד ב'כוס תה'. הסכים המגיד לעלות אל ביתו אולם התנה עמו תנאי שיתן לו ח"י רובל כסף עבור זה, לא היתה לו ברירה לחסיד כי בכל זאת היה חסיד של רבו ולכן
הסכים לכך ושילם לרבו ח"י רובל כסף. ירד המגיד מהעגלה, ופנה לביתו של העשיר. בדרך היה עליו לעלות את גרם המדרגות שמתחת לבית העשיר כדי לבוא אל תוך ביתו של העשיר, בראותו זאת נעצר על מקומו ולא רצה
לעלות באמרו שאין בכוחו לעלות את המדרגות.
הפציר החסיד ברבו שיעלה לביתו, אולם המגיד התנה עמו תנאי שיתן לו עבור כך עוד ח"י רובל כסף. שוב לא היתה לו ברירה ושילם לרבו עוד ח"י רו"כ. המגיד עלה כמה מדרגות ושוב נעצר באמרו שאין בכוחו לעלות כ"כ הרבה מדרגות, ושוב הפציר החסיד העשיר שאם הרבי כבר כאן שיואיל נא לעלות בכל זאת לביתו, אולם המגיד
התנה עמו שישלם לו על כך עוד ח"י רובל. ללא ברירה אחרת הוציא עוד ח"י רו"כ ושילם לרבו. כך נשנה הדבר בכניסה לבית שם נעצר שוב המגיד ודרש שוב תשלום של ח"י רו"כ עבור הכניסה שלו לבית וכן בכניסה לסלון ביקש שוב עוד ח"י רו"כ, והעשיר הוציא שוב ושוב ח"י רו"כ ושילם לרבו ולא חסך מכספו כלום ובלבד שרבו
המגיד יבקר בביתו. בהמשך כיבד החסיד את רבו המגיד והכניס לו כוס תה. המגיד לא נגע בכוס ואמר לו שהוא
לא מוכן לשתות את ה'תה'. הפציר החסיד שהרבי ישתה את כוס התה המוגש לו. ושוב דרש ממנו המגיד תשלום של ח"י רו"כ ושוב נצרך העשיר לשלם מכיסו עוד ח"י רו"כ. לאחר כל אלה הכניס החסיד את רעייתו וביקש ברכה מהרבי. המגיד החל לומר לו שכל הקללות הכתובות בתורה ובמשנה תורה יחולו
עליו ועל זרעו וזרע זרעו אחריו.
החסיד נבהל מאוד מהקללה הגדולה שקיבל במקום הברכה המיוחלת. והמגיד אמר לו שרק בתנאי שיביא לו במתנה גמורה את כל רכושו כולל את כל הכסף והזהב שלו וכל ממונו הנמצא ברשותו, כי אז יוכל להיפטר מכל הקללות הנ"ל.
העשיר התייעץ עם אשתו ופה אחת נמנו וגמרו כי מה להם ולכספם אם חלילה יחולו הקללות עליהם ועל זרעם, וכי אין להם ברירה אחרת אלא להעניק במתנה גמורה לרבי את כל ממונם ורכושם.
היות שבכל זאת היה העשיר חסיד של רבו המגיד משום כך נטל את כל השטרות וכל ממונו ורכושו וכל כלי הכסף והזהב שלו ועטף אותם בסדין והעניק אותם במתנה לרבו המגיד. בה בשעה שקיבל המגיד את כל רכושו של
החסיד העשיר, נענה אליו רבו המגיד ואמר לו בזה"ל: "יעצט איז שוין דאס מיינע געלט. ביז יעצט איז געלעגן א קליפה אויף דיינע געלט, דאס האט דיר נישט געלאסט געבן קין צדקה. יעצט אז עס איז אריין אין מיין רשות, איז אוועק די קליפה, און דו וועסט שוין קענען געבן צדקה. און נעמ'זע אויף צוריק די גאנצע געלט, נאר די ערשטע אכצן רובל" - כעת כבר כל הממון שלי. עד עתה היתה מונחת 'קליפה' על הממון שלך, ולכן היא לא נתנה לך לתת מכספך לצדקה. כעת כשנכנס הממון לרשות שלי, התבטלה ה'קליפה', ומעתה ואילך תוכל לתת מכספך לצדקה. קח נא את כל כספך חזרה ותשאיר לי רק את הח"י רובל הראשונים שנתת לי.
החל מאז אכן הרבה העשיר לתת מכספו לצדקה, ושוב לא היתה ידו סגורה כבתחילה. הפטיר המגיד רבי מרדכי מטשערנאביל בפני אחיינו בסיימו לספר את כל הסיפור: "וויסט שוין וואס דאס הייסט זיך אויסבעטן געלט?" -
האם עתה כבר תדע כיצד מבקשים את הממון מהחסידים.
בסיימו לספר את מה שהתרחש עם אביו המגיד מטשערנאביל הפטיר הרה"ק רבי יוחנן מראחמסטריווקא ואמר שוב: "דער טאטא האט געקענט אויס בעטן געלט, די ברידער וויס איך נישט, איך נישט" - אבי היה יכול לעשות כן
לבקש כסף מחסידיו, אחיי - אינני יודע, אולם אני בוודאי איני יכול לעשות כן.
- רביה''ק זי''ע
- שריפטשטעלער
- הודעות: 5435
- זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג פעברואר 15, 2018 8:46 pm
- געפינט זיך: אין קוויטל-שטוב
- האט שוין געלייקט: 5089 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 6524 מאל
און נאכדעם קומען זיי וויינען מיט קראקאדייל טרערן אוי די 'צאדיקאוו' גזירה, די רשעים האלטן אונז אונטער הויז ארעסט. יא יא, דו מיינסט אז דו קענסט טון וואס דו ווילסט? אבער וויסן זאלסטו אז ס'דא נאך מענטשן וואס מיינען אז זיי קענען טון וואס זיי ווילן, און זיי קענען טאקע.
Do y'all remember before the internet that people thought the cause of stupidity was the lack of access to information? Yeah, it wasn't that
- ליטוואק פון בודאפעסט
- שריפטשטעלער
- הודעות: 9705
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך דעצעמבער 19, 2012 6:51 pm
- האט שוין געלייקט: 3162 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 9133 מאל
Re: שטורעם אין חסידישע וועלט: אדמו"ר הייסט בא'גנב'ענען א איד
א יונגערמאן אין סקווער, הרב האלצער, האט ארויסגעגעבען א ספר מיט׳ן נאמען ׳בצל הכסף׳ מיט די אלע סארט מעשה׳ס. צו דעם האב איך מרמז געווען אין מיין ערשטען תגובה דא אין אשכול. מ׳קען עס באקומען אויף היברובוקס.
ההולך בדרכי אבות, מזכירין לו זכות אבות. אזוי האט דער רבי ז"ל געוויינט הושע"ר ביים הושענות. וואס וויל מען פון דעם אומשולדיגען רבי׳ן?
Sent from my LG-K373 using Tapatalk
ההולך בדרכי אבות, מזכירין לו זכות אבות. אזוי האט דער רבי ז"ל געוויינט הושע"ר ביים הושענות. וואס וויל מען פון דעם אומשולדיגען רבי׳ן?
Sent from my LG-K373 using Tapatalk
The greatest obstacle to discovery is not ignorance--it is the illusion of knowledge.
(Daniel J. Boorstin) דא
(Daniel J. Boorstin) דא
-
- וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
- הודעות: 1127
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג אפריל 28, 2015 5:40 pm
- האט שוין געלייקט: 876 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 935 מאל
- ארי נוהם
- שריפטשטעלער
- הודעות: 478
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 27, 2016 3:13 am
- האט שוין געלייקט: 1139 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1918 מאל
יא יא, דער עולם האט שוין געכאפט.
איך רעד פון ר' מאטילע טשערנאבלער, וואס פלעגט זיך אויסבעטן גרויסע געלטער און אויף עם איז עס דערציילט געווארען.
די מעשה האב איך געזען געדרוקט אין "מיין שבת אוצר" כמעט א חודש צוריק (לרגל יא"צ פון ר' מאטילע, כ' אייר).
איך פרעג ענליך צו יעקב מענטש: וויאזוי דרוקט מען נאך אזעלכע מעשיות אין יאר 2018? דאס דארף צו ברענגען כבוד פארן צדיק? ס'ברענגט ארויס זיין גדלות? און דאס שרייבט מען אין אידיש, אז קינדער זאלן דאס ליינען און זיך אפלערנען צדיק מה פעל?
איך רעד פון ר' מאטילע טשערנאבלער, וואס פלעגט זיך אויסבעטן גרויסע געלטער און אויף עם איז עס דערציילט געווארען.
די מעשה האב איך געזען געדרוקט אין "מיין שבת אוצר" כמעט א חודש צוריק (לרגל יא"צ פון ר' מאטילע, כ' אייר).
איך פרעג ענליך צו יעקב מענטש: וויאזוי דרוקט מען נאך אזעלכע מעשיות אין יאר 2018? דאס דארף צו ברענגען כבוד פארן צדיק? ס'ברענגט ארויס זיין גדלות? און דאס שרייבט מען אין אידיש, אז קינדער זאלן דאס ליינען און זיך אפלערנען צדיק מה פעל?
אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן, אלא מתוך קופה של בשר (ברכות לב.) ובימינו אין ארי נוהם אלא מתוך קופה של תבן (ארי נוהם)
ארי נוהם האט געשריבן:איך פרעג ענליך צו יעקב מענטש: וויאזוי דרוקט מען נאך אזעלכע מעשיות אין יאר 2018? דאס דארף צו ברענגען כבוד פארן צדיק? ס'ברענגט ארויס זיין גדלות? און דאס שרייבט מען אין אידיש, אז קינדער זאלן דאס ליינען און זיך אפלערנען צדיק מה פעל?
דו זארגסט זיך טאקע אויף זיין כבוד? ס'איז גוט אזוי, מ'זאגט נאך אז ער האט נישט געדארפט קיין כבוד. און אויף זיין גדלות דארפט איר זיך אויך נישט זארגן, דער וואס האט ביז יעצט געהאלטן פון אים, וועט ווייטער האלטן, און די מתנגדים וועלן ווייטער זיין מתנגדים. ושלום על ישראל. אפשר יא אן עצה טובה, איר זאלט אפשר אריינגיין צום טשערנאבילער רבי פון ב"פ און אים זאגן אז ער דארף מקיים זיין והשיב את הגזילה פאר יעדעם וועם זיינע זיידעס האבן באגנב'עט און באגזל'ט ר"ל.
- ארי נוהם
- שריפטשטעלער
- הודעות: 478
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג מערץ 27, 2016 3:13 am
- האט שוין געלייקט: 1139 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1918 מאל
סמבטיון האט געשריבן:ארי נוהם, דיין גיפט צו אינזערע הייליגע חסידישע רביס קענסטו שיקן פריוואט פאר מושב זקנים.
א דאנק
שיס דעם מעסענדזשער.
פארענטפערן די מעשה קענסטו יא?
אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן, אלא מתוך קופה של בשר (ברכות לב.) ובימינו אין ארי נוהם אלא מתוך קופה של תבן (ארי נוהם)
- רביה''ק זי''ע
- שריפטשטעלער
- הודעות: 5435
- זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג פעברואר 15, 2018 8:46 pm
- געפינט זיך: אין קוויטל-שטוב
- האט שוין געלייקט: 5089 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 6524 מאל
עיין כאן מל"ת ט"ז אות ד'.
ובפרט מה שכתב בא"ד וז"ל: כי חלילה להרהר אחר רבו כחוט השערה. אבל התלמיד בעצמו הרוצה להתלמד, לא יאבה להתנהג בשום אופן במנהג העוקר איזה הלכה דברי תוה"ק. כגון לבטל עונת ק"ש ועונת תפלה בזמנים שקבעו חז"ל.
ובפרט מה שכתב בא"ד וז"ל: כי חלילה להרהר אחר רבו כחוט השערה. אבל התלמיד בעצמו הרוצה להתלמד, לא יאבה להתנהג בשום אופן במנהג העוקר איזה הלכה דברי תוה"ק. כגון לבטל עונת ק"ש ועונת תפלה בזמנים שקבעו חז"ל.
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך 1 אום רביה''ק זי''ע, רעדאגירט געווארן איין מאל בסך הכל.
Do y'all remember before the internet that people thought the cause of stupidity was the lack of access to information? Yeah, it wasn't that
- ליטוואק פון בודאפעסט
- שריפטשטעלער
- הודעות: 9705
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך דעצעמבער 19, 2012 6:51 pm
- האט שוין געלייקט: 3162 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 9133 מאל
-
- חבר ותיק
- הודעות: 3541
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 08, 2016 11:19 pm
- האט שוין געלייקט: 121 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 2068 מאל
רביה''ק זי''ע האט געשריבן:עיין כאן מל"ת ט"ז אות ד'.
ובפרט מה שכתב בא"ד וז"ל: כי חלילה להרהר אחר רבו כחוט השערה. אבל התלמיד בעצמו הרוצה להתלמד, לא יאבה להתנהג בשום אופן במנהג העוקר איזה הלכה דברי תוה"ק. כגון לבטל עונת ק"ש ועונת תפלה בזמנים שקבעו חז"ל.
אבער ווען דער תלמיד ווערט א רבי אליין, מעג ער שוין יא טוהן די אלע זאכן, בזכות עצמו.
א קונץ צו זיין אליהו הנביא? א קונץ צו זיין איש תשבי!