אויפן וועג צום בית המקדש
-
- היימישער באניצער
- הודעות: 499
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג יוני 18, 2018 8:24 am
- האט שוין געלייקט: 25 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 120 מאל
אויפן וועג צום בית המקדש
מיר ווילן דא ווידמען א אשכול פאר אלע נייעס, נאטיצן אדג, פאר אלעס און אנגעלעגענהייט פון די אקטועלע הכנות וואס קומט פאר אין די וועלט צו די פראקטישע הכנות צו די בויען די בית המקדש און די עבודה דארט.
אויב איז מעגליך צו בעטן די טייערע חברים צו לאזן די אשכול קליען פון נעגאטיוויטי און סתם טענהרייען, און אוודאי אוועקדרייען די נושא...
[מקען מאכן א באזונדערע אשכול צו דיסקאסירן דאס]
אויב איז מעגליך צו בעטן די טייערע חברים צו לאזן די אשכול קליען פון נעגאטיוויטי און סתם טענהרייען, און אוודאי אוועקדרייען די נושא...
[מקען מאכן א באזונדערע אשכול צו דיסקאסירן דאס]
-
- היימישער באניצער
- הודעות: 499
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג יוני 18, 2018 8:24 am
- האט שוין געלייקט: 25 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 120 מאל
מען גרייט אן ריינע וויין
צפו: בציר ענבים בטהרה התקיים בכרם אלבה
מכינים יין טהור לנסוך על גבי המזבח • תוך ארבעים יום יהיו חמישים ליטר יין • שבועיים אח"כ יהיו עוד אלף ליטר • מחכים לבניית המזבח במקומו
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=WESI0_eJzdM[/youtube]
בן למואל יום שלישי, י"ב באב ה'תשע"ח
בכרם הרוגליות שנטע הרב שלמה אלבה זצ"ל לשם יין נסכים למזבח התקיים היום בציר ייחודי להפקת יין טהור מטומאה.
בבציר ובדריכת הענבים השתתפו עשרות בחורי ישיבות חרדיים בראשות הרב אהרון יצחק שטרן שליט"א מרבני המתפללים של ציון קבר דוד המלך.
בחורי הישיבות טבלו והתפללו ביישוב כוכב השחר בבית הכנסת המרכזי. משם יצאו עם הרב עמירם אלבה לבציר הכרם. לבושים ועטויי כיסויי פלסטיק וכפפות, ובעזרת מזמרות טבולות, בצרו שמונים ק"ג ענבים, והפיקו מהם כ-50 ליטר תירוש.
מן הכרם שנטע הרב אלבה זצ"ל לפני עשרים וחמש שנה, הוסע התירוש, בכלים צמיד-פתיל, כלומר מיכלים סגורים הרמטית, אל היישוב איתמר.
במשק ברק מלט הולבש להם צינור לניקוז התסיסה במיכלים.
בעוד כארבעים יום יאמר היין בבקבוקים טבולים כפולי זכוכית ועטופים בחרס.
היין ישווק כיין המקדש בטהרה על ידי עמותת המקדש-בציון שבראשה עומד פרופ' הלל ויס.
בעוד שבועיים יתקיים אי"ה בציר גדול נוסף במושב שובה, בכדי להפיק 1000 ליטר בטהרה
מכינים יין טהור לנסוך על גבי המזבח • תוך ארבעים יום יהיו חמישים ליטר יין • שבועיים אח"כ יהיו עוד אלף ליטר • מחכים לבניית המזבח במקומו
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=WESI0_eJzdM[/youtube]
בן למואל יום שלישי, י"ב באב ה'תשע"ח
בכרם הרוגליות שנטע הרב שלמה אלבה זצ"ל לשם יין נסכים למזבח התקיים היום בציר ייחודי להפקת יין טהור מטומאה.
בבציר ובדריכת הענבים השתתפו עשרות בחורי ישיבות חרדיים בראשות הרב אהרון יצחק שטרן שליט"א מרבני המתפללים של ציון קבר דוד המלך.
בחורי הישיבות טבלו והתפללו ביישוב כוכב השחר בבית הכנסת המרכזי. משם יצאו עם הרב עמירם אלבה לבציר הכרם. לבושים ועטויי כיסויי פלסטיק וכפפות, ובעזרת מזמרות טבולות, בצרו שמונים ק"ג ענבים, והפיקו מהם כ-50 ליטר תירוש.
מן הכרם שנטע הרב אלבה זצ"ל לפני עשרים וחמש שנה, הוסע התירוש, בכלים צמיד-פתיל, כלומר מיכלים סגורים הרמטית, אל היישוב איתמר.
במשק ברק מלט הולבש להם צינור לניקוז התסיסה במיכלים.
בעוד כארבעים יום יאמר היין בבקבוקים טבולים כפולי זכוכית ועטופים בחרס.
היין ישווק כיין המקדש בטהרה על ידי עמותת המקדש-בציון שבראשה עומד פרופ' הלל ויס.
בעוד שבועיים יתקיים אי"ה בציר גדול נוסף במושב שובה, בכדי להפיק 1000 ליטר בטהרה
-
- היימישער באניצער
- הודעות: 499
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג יוני 18, 2018 8:24 am
- האט שוין געלייקט: 25 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 120 מאל
א הערליכע מעמד צוצוגרייטן פאר די מנחות סולת אין בית המקדש
מחר יתקיים כנס אלפא לסולת
כנס אלפא לסולת • גלגולה של החיטה מאז ועד היום • תפקיד החיטה הלכה למעשה בבית המקדש • יום חמישי, י"ד באב • משעה 9:00 ועד 19:00 • אולם בק, בניין מדעי היהדות (410) באוניברסיטת בר אילן • נשארו קצת מקומות פנויים • הציבור הרחב מוזמן
מחר יתקיים באוניברסיטת בר אילן כנס אלפא-לסולת בענין שחזור שימושי החיטה במקדש.
יחד עם עשרה אנשי מדע ישאו דברים בכנס גם הרבנים יעקב סביר והרב עזריה אריאל, שילמדו את נושאי הטהרה בעיסה ובאפיה. הרבנית צביה סביר בנושא המנחות והרבנית עידית ברטוב בנושא "אשה בעיסה".
תפוסה של 75 אחוז של המקומות בכנס נרשמה כבר ברישום המוקדם באמצעות המדרשה לידע המקדש.
לקראת ערב ט"ו באב יתקיים בסוף הכינוס אירוע חברתי של הפדרציה של יהודי תוניס בסיוע ד"ר מרים גז אביגל. במקום יוגשו עוגות סולת ולחמי תודה. תופיע תזמורת בכלי נגינה עתיקים של העדה התוניסאית ופייטנים מקוריים.
כנס אלפא לסולת • גלגולה של החיטה מאז ועד היום • תפקיד החיטה הלכה למעשה בבית המקדש • יום חמישי, י"ד באב • משעה 9:00 ועד 19:00 • אולם בק, בניין מדעי היהדות (410) באוניברסיטת בר אילן • נשארו קצת מקומות פנויים • הציבור הרחב מוזמן
מחר יתקיים באוניברסיטת בר אילן כנס אלפא-לסולת בענין שחזור שימושי החיטה במקדש.
יחד עם עשרה אנשי מדע ישאו דברים בכנס גם הרבנים יעקב סביר והרב עזריה אריאל, שילמדו את נושאי הטהרה בעיסה ובאפיה. הרבנית צביה סביר בנושא המנחות והרבנית עידית ברטוב בנושא "אשה בעיסה".
תפוסה של 75 אחוז של המקומות בכנס נרשמה כבר ברישום המוקדם באמצעות המדרשה לידע המקדש.
לקראת ערב ט"ו באב יתקיים בסוף הכינוס אירוע חברתי של הפדרציה של יהודי תוניס בסיוע ד"ר מרים גז אביגל. במקום יוגשו עוגות סולת ולחמי תודה. תופיע תזמורת בכלי נגינה עתיקים של העדה התוניסאית ופייטנים מקוריים.
-
- היימישער באניצער
- הודעות: 499
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג יוני 18, 2018 8:24 am
- האט שוין געלייקט: 25 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 120 מאל
הגה"צ רבי יצחק בראנד שליט"א מקיים מצוות מורא מקדש
אויף די וועג פון די וואס האלטן אז מ'איז מחוייב צו בויען די בית המקדש בפועל, איז ארויפגיין א חלק פון די עשייה צוצוברענגען מען זאל קענען גיין צו די בילדינג דעפארטמענט צו באקומען די נויטיגע פערמיטס עפ"י הלכה
מקיים די הלכה כפשוטו:רמב"ם (בית הבחירה (פ"ז ה"ז)
אף על פי שהמקדש היום חרב בעונותינו חייב אדם במוראו כמו שהיה נוהג בו בבניינו, לא יכנס אלא למקום שמותר להכנס לשם ולא ישב בעזרה ולא יקל ראשו כנגד שער המזרח שנאמר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, מה שמירת שבת לעולם אף מורא מקדש לעולם שאע"פ שחרב בקדושתו עומד
מקיים די הלכה כפשוטו:רמב"ם (בית הבחירה (פ"ז ה"ז)
אף על פי שהמקדש היום חרב בעונותינו חייב אדם במוראו כמו שהיה נוהג בו בבניינו, לא יכנס אלא למקום שמותר להכנס לשם ולא ישב בעזרה ולא יקל ראשו כנגד שער המזרח שנאמר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, מה שמירת שבת לעולם אף מורא מקדש לעולם שאע"פ שחרב בקדושתו עומד
- berlbalaguleh
- שריפטשטעלער
- הודעות: 20420
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יולי 17, 2012 12:57 pm
- האט שוין געלייקט: 25361 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 15512 מאל
- קאנטאקט:
באדדי: ס'איז זייער שיין צו זעהן די טייערע אידן ווי זיי גרייטן זיך אויפצובויען דעם ביהמ"ק. די פראבלעם איז, אז די שמוציגע, שטינקעדיגע אראבערס ( עיין רש"י הק') (יא. שבת אחים. איך בין א ראסיסט. איך האב פיינט די אראבערס. לכה"פ מיט אזא שטארקע שנאה ווי זיי האבן מיך פיינט.) האלטן נישט ווי דער הייליגער רמב"ם. און ביז ביאת משיח צדקנו וועללן די אידן נישט קענען אויפבויען דעם בית המקדש. . עפ"י דרך הטבע...! ווען משיח וועט קומען וועט שוין ישמעאל האבן א מפלה (עיין בעל הטורים פ' חיי שרה).. און דאמאלס וועט שוין אי"ה מקויים ווערן דער פסוק..."ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו. והיתה לה' המלוכה...!
-
- היימישער באניצער
- הודעות: 499
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג יוני 18, 2018 8:24 am
- האט שוין געלייקט: 25 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 120 מאל
שיין ערהאבען בילד
כידוע איז אין די לעצטע קרוב צו צוויי הונדערט יאר אסאך בליאונגען פאסירט אין ארץ הקודש בדרך שיטה של התקדמות קימאה קימאה לגאולה בדרך הטבע, וכידוע פון די התייסדות המדינה ביז היינט איז דאס געגאנגען אין א אנדערע ריכטונג, וואס די שיטה בדרך נס נעמט איבער א חלק גדול פון שומרי תורה ומצוות, דא אין דעם אשכול ווילן מיר נישט אריינגיין בדעות וכו', נאר ברענגן די וואס גייען בשיטה אז גאולה בדרך הטבע איז די וועג (כמובן בשילוב אופן הנס) וישמעו רחוקים ויבואו ויתנו לך כתר מלוכה, אן אריינגיין צו שפעקולירן צו ס'איז מעגליך וכו', און ביטע האלטן די אשכול שיין אין קלין, א דאנק!
- berlbalaguleh
- שריפטשטעלער
- הודעות: 20420
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יולי 17, 2012 12:57 pm
- האט שוין געלייקט: 25361 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 15512 מאל
- קאנטאקט:
באדדי: ס'איז זייער שטארק אינטרעסאנט צו זעהן אט דעם צדיק קדוש וטהור, וועלכער האט, דרך אגב אריינגעברענגט דעם סטייל פון צולאטשעטע, צופלויגענע פיאות ביי די ערליכע, אפגעהיטענע אידן אין סאטמאר. ווייל די סאטמאר'ע קהילה אלס אונגערישע אפשטאמיגע, האבן די מאמעס זייער שטארק מקפיד געווען אז די קינדערלעך זאללן האבן שיינע, געקרייזלטע פיאה'לעך. ווען זיי גייען אין ביהמ"ד. אט דער צדיק, קדוש וטהור האט אויף די עלטערע יארן געטון תשובת המשקל. און ר'האטציך אינגאנצן אפגעטון און ממאס געווען אין דעם רעליגיעז-ציוניסטישן עולם. און פרובירט נענטער צו ווערן מיט די עדה החרדית (די סיקריקים אפטיילונג) און מיט סאטמאר. פאר איהם איז אלעס געווען כדאי אבי מ'זאלל שרייבן שיינע העדליינס און איהם באטיטלען מיט שיינע תוארי כבוד אין די הייליגע צייטונג, וואס איז נאך נתייסד געווארן בימי ועל פי פקודת רביה"ק מ'סאטמאר זי"ע ועכי"א. דער איד...! אבער אין זיינע יונגערע יארן האט ער רחמנא ליצלן מהאי דעתא (לידיעת מנשקה'לע פליפ-לאפ) זיך געשטעלט צוזאמען מיט די רעליגיעזע ציונים. וועלכע גלייבן אין שלימות הארץ און שרעקליכע (ווילקירליכע) התגרות באומות. וואס כידוע פסק'נען מיר ווי דער רמב"ם אז התגרות באומות גייט נאר אן אין מדינת ישראל. נישט אין חוץ לארץ. און אוודאי נישט אין ארענדזש קאונטי...!
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך 2 אום berlbalaguleh, רעדאגירט געווארן 0 מאל בסך הכל.
- ליטוואק פון בודאפעסט
- שריפטשטעלער
- הודעות: 9705
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך דעצעמבער 19, 2012 6:51 pm
- האט שוין געלייקט: 3162 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 9133 מאל
Re: אויפן וועג צום בית המקדש
אף על פי שהמקדש היום חרב בעונותינו חייב אדם במוראו כמו שהיה נוהג בו בבניינו, לא יכנס אלא למקום שמותר להכנס לשם ולא ישב בעזרה ולא יקל ראשו כנגד שער המזרח שנאמר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, מה שמירת שבת לעולם אף מורא מקדש לעולם שאע"פ שחרב בקדושתו עומד
איך האב אויך מקיים געווען דער רמב"ם כפשוטו, זיצעדיג אין לעיקוואד נ. דזש.. איך בין נישט אריין ווי מ׳טאר נישט און איך האב נישט מיקל ראש געווען וכו׳.
און אגב אורחא, דאס אראפ לייגען זאצען און דערנאך זיך איידעלעהייט אויסדרייען פון האנדלען זייער אויסגעהאלטענקייט איז פון די מדות פון א טראלל. מענטשען פרעגען און ברענגען ראיות דאקעגען, אבער דיין פונדאמענטאליזם לאזט נישט אריין טראכטען.
Sent from my LG-K373 using Tapatalk
איך האב אויך מקיים געווען דער רמב"ם כפשוטו, זיצעדיג אין לעיקוואד נ. דזש.. איך בין נישט אריין ווי מ׳טאר נישט און איך האב נישט מיקל ראש געווען וכו׳.
און אגב אורחא, דאס אראפ לייגען זאצען און דערנאך זיך איידעלעהייט אויסדרייען פון האנדלען זייער אויסגעהאלטענקייט איז פון די מדות פון א טראלל. מענטשען פרעגען און ברענגען ראיות דאקעגען, אבער דיין פונדאמענטאליזם לאזט נישט אריין טראכטען.
Sent from my LG-K373 using Tapatalk
The greatest obstacle to discovery is not ignorance--it is the illusion of knowledge.
(Daniel J. Boorstin) דא
(Daniel J. Boorstin) דא
-
- היימישער באניצער
- הודעות: 499
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג יוני 18, 2018 8:24 am
- האט שוין געלייקט: 25 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 120 מאל
ליטוואק פון בודאפעסט האט געשריבן:אף על פי שהמקדש היום חרב בעונותינו חייב אדם במוראו כמו שהיה נוהג בו בבניינו, לא יכנס אלא למקום שמותר להכנס לשם ולא ישב בעזרה ולא יקל ראשו כנגד שער המזרח שנאמר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, מה שמירת שבת לעולם אף מורא מקדש לעולם שאע"פ שחרב בקדושתו עומד
איך האב אויך מקיים געווען דער רמב"ם כפשוטו, זיצעדיג אין לעיקוואד נ. דזש.. איך בין נישט אריין ווי מ׳טאר נישט און איך האב נישט מיקל ראש געווען וכו׳.
און אגב אורחא, דאס אראפ לייגען זאצען און דערנאך זיך איידעלעהייט אויסדרייען פון האנדלען זייער אויסגעהאלטענקייט איז פון די מדות פון א טראלל. מענטשען פרעגען און ברענגען ראיות דאקעגען, אבער דיין פונדאמענטאליזם לאזט נישט אריין טראכטען.
Sent from my LG-K373 using Tapatalk
ר' יוסף דינקליס איז אויך אנטלאפן פון א"י אין שמיטה ווייל ער האט געוואלט אזוי מקיים זיין שביתה...
עס איז דא כמה אשכולות פאר דעם זעה דא און דא
ייש"כ ובתקוה להבנה
-
- היימישער באניצער
- הודעות: 499
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג יוני 18, 2018 8:24 am
- האט שוין געלייקט: 25 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 120 מאל
לא להשאיר למשיח את כל העבודה
צפו: לא להשאיר למשיח את כל העבודה
הרב יצחק ברנד נשא דברי תורה בהר הבית ביום השנה לפטירת אביו • הסיבה שמעטים עולים להר הבית - משאירים את המצוות למשיח • חוששים לקיים מצוות שאבותינו לא קיימו מאונס • בנוסף נשא הרב דרשה על ברכה הארץ בברכת המזון • נוֹדֶה לְּךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ, עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה • לַאֲבוֹתֵינוּ? - ומה איתנו? הרי חזרנו כבר ארצה • האם לא הגיע הזמן לשנות את הנוסח?
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=dO_LB0sXLMQ[/youtube]
הרב יצחק ברנד נשא דברי תורה בהר הבית ביום השנה לפטירת אביו • הסיבה שמעטים עולים להר הבית - משאירים את המצוות למשיח • חוששים לקיים מצוות שאבותינו לא קיימו מאונס • בנוסף נשא הרב דרשה על ברכה הארץ בברכת המזון • נוֹדֶה לְּךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ, עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה • לַאֲבוֹתֵינוּ? - ומה איתנו? הרי חזרנו כבר ארצה • האם לא הגיע הזמן לשנות את הנוסח?
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=dO_LB0sXLMQ[/youtube]
-
- היימישער באניצער
- הודעות: 499
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג יוני 18, 2018 8:24 am
- האט שוין געלייקט: 25 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 120 מאל
שביעי: בחצרות בית ה'
חג הסוכות בחצרות ה׳
2,738 יהודים עולי רגל פקדו במהלך ימי החג את הר הבית, ביניהם רבנים וראשי ישיבות.
בין העולים הרבים בלטו: קייסים בכירים, מנהיגי עולי אתיופיה, הרב צפניה דרורי, רבה של קרית שמונה עם משפחתו וקבוצה מבני קהילתו וישיבת ההסדר, הרב יהודה שלוש מרבני העיר נתניה, הרב יאיר פרנק רב הישוב עמונה, פרופ' הרב יואל אליצור, קבוצה גדולה של אליעזר מלמד. תושבי הר ברכה בראשות ראש הישיבה, הרב גור גלון ורבנים נוספים ובעידוד רב הישוב הרב אליעזר מלמד.
מדי יום נערכו תפילות שחרית עם הנץ החמה בעת ההמתנה לפתיחת שערי הר הבית ליהודים.
ישיבת הר הבית דאגה לרווחת עולי הרגל
ישיבת הר הבית הציעה כיבוד לעולי הרגל בסוכה שבנתה בכניסה להר. הכיבוד כלל עוגיות, מטבעות שוקולד עם כיתוב "עליה מתוקה", פירות, שתיה וקרחונים לילדים.
רבני הישיבה הצטרפו לקבוצות הרבות של עולי רגל, הדריכו אותם והרביצו תורה לכל המעוניין.
העליות היו נינוחות, אם כי המשטרה זירזה את העולים לא להתעכב בהר עקב ריבוי עולי הרגל.
בדרך כלל ההמתנות לא היו ארוכות, אם כי ביום השלישי של חול המועד נאלצו חלק מהעולים להמתין כשעה, עקב ריבוי העולים ביום זה.
יהודים שהשתחוו מול פני ה' עוכבו והוצאו מההר, כך גם נעצרו שני יהודים שהעזו ושרו את ההמנון הלאומי "התקווה" לזכרו של ארי פולד הי"ד שפעל רבות למען הר הבית.
תפילות חרישיות נאמרו לרוב, ללא הפרעה משטרתית.
הר הבית שלי / דוד מיכאל
עוד לפני שהכרנו, לאשתי ולי היה חלום לעלות להר הבית בפעם הראשונה ביום החתונה, ואכן זכינו כל אחד לעלות בנפרד ביום חתונתנו.
מאז היה לנו רצון עז לעלות אל ההר יחד, כזוג, אך לא הצלחנו לממש את זה עד כה.
לרגל מלאת שנה לבננו אברהם, שנולד בכ"ה אלול, יום תחילת בריאת העולם, החלטנו שהפעם באמת נעלה להר ה'.
בזכות יקיצה טבעית של התינוק, קמנו מוקדם מספיק וכך הצלחנו לממש את החלום הקטן הזה.
מבחינתנו זו היתה דרך קטנה שלנו, להגיד תודה לה' על הילד המתוק שקיבלנו ממנו לפני שנה.
בתור כהן, משושלת שמגיעה עד צדוק הכהן, חלומי הגדול הוא לזכות ולעבוד ולחנך את בני לעבודת ה' בבית המקדש.
זה הכהן הקטן, גדול יהיה.
כרגע אני מגדיר את עצמי כ"מובטל" עד שיפתחו שם מחדש משרות לכהנים ולעת עתה אני עובד כצלם ומרגלא בפי: "שנזכה להעמיד צַלָם בַהֵיכָל" שמבטאת גם את שאיפתי הפרטית לצלם את בית המקדש ביופיו ותפארתו!
שו"ת הר הבית/ הרב אליהו ובר, ראש ישיבת הר הבית
שאלה: כבכל רגל, עליתי בסוכות להר הבית וזכיתי להתרוממות נפש. פגשתי יהודים שעולים מדי חודש, מדי שבוע ואף מדי יום. האם ראוי לעלות להר הבית מעבר לשלוש פעמים שהתורה מצווה?
תשובה:
בחגיגה (ז.) מביאה הגמרא את הפסוק במשלי (כה, יז) "הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ" ופירושו שם שלא ראוי לבוא הרבה פעמים לבית חבירו הרבה פעמים כי זה גורם לשנאה, ובאמת התורה צוותה לבוא רק שלש פעמים בשנה. אמנם הגמרא מסבירה שמדובר במביאי חטאות ואשמות, שמגיעים בגלל חטא. אולם כשמדובר במביאי עולות ושלמים, יש מעלה בביאה מרובה לבית ה'.
דוד המלך אומר "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי" וישעיהו הנביא מנבא שלעתיד לבוא יבואו מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו.
דבר דומה מצאנו בהקבלת פני רבו. כתוב בגמ' במסכת ר"ה שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל וכתב ע"ז הריטב"א (סוכה כז:) שבנמצא בעירו צריך להקביל פניו בכל יום, ונראה בזה שתלוי במרחקים של האנשים וכמו שכתוב בירושלמי בפסחים (פ"ד ה"א) שהיה ראוי שישראל כולם יעמדו על קרבנותיהם כל יום רק אי אפשר ולכן התורה ציותה לבוא רק ברגל, אבל מי שבאפשרותו יבוא יותר ויותר ואפילו כל יום. על נבואת ישעיהו שיבואו כל חודש וכל שבת, כתוב בפסיקתא שהעננים יהיו טוענים אותם ומביאים אותם למקדש (אפשר לדמיין את למטוסים, מסוקים של היום עם רכבות וכל כיוצא בזה שהיום יותר קל לבוא) ובצורה כזו מגיעים כל שבוע וכל חדש.
לשליחת שאלות עבור שו"ת הר הבית: y.arabiet@gmail.com
2,738 יהודים עולי רגל פקדו במהלך ימי החג את הר הבית, ביניהם רבנים וראשי ישיבות.
בין העולים הרבים בלטו: קייסים בכירים, מנהיגי עולי אתיופיה, הרב צפניה דרורי, רבה של קרית שמונה עם משפחתו וקבוצה מבני קהילתו וישיבת ההסדר, הרב יהודה שלוש מרבני העיר נתניה, הרב יאיר פרנק רב הישוב עמונה, פרופ' הרב יואל אליצור, קבוצה גדולה של אליעזר מלמד. תושבי הר ברכה בראשות ראש הישיבה, הרב גור גלון ורבנים נוספים ובעידוד רב הישוב הרב אליעזר מלמד.
מדי יום נערכו תפילות שחרית עם הנץ החמה בעת ההמתנה לפתיחת שערי הר הבית ליהודים.
ישיבת הר הבית דאגה לרווחת עולי הרגל
ישיבת הר הבית הציעה כיבוד לעולי הרגל בסוכה שבנתה בכניסה להר. הכיבוד כלל עוגיות, מטבעות שוקולד עם כיתוב "עליה מתוקה", פירות, שתיה וקרחונים לילדים.
רבני הישיבה הצטרפו לקבוצות הרבות של עולי רגל, הדריכו אותם והרביצו תורה לכל המעוניין.
העליות היו נינוחות, אם כי המשטרה זירזה את העולים לא להתעכב בהר עקב ריבוי עולי הרגל.
בדרך כלל ההמתנות לא היו ארוכות, אם כי ביום השלישי של חול המועד נאלצו חלק מהעולים להמתין כשעה, עקב ריבוי העולים ביום זה.
יהודים שהשתחוו מול פני ה' עוכבו והוצאו מההר, כך גם נעצרו שני יהודים שהעזו ושרו את ההמנון הלאומי "התקווה" לזכרו של ארי פולד הי"ד שפעל רבות למען הר הבית.
תפילות חרישיות נאמרו לרוב, ללא הפרעה משטרתית.
הר הבית שלי / דוד מיכאל
עוד לפני שהכרנו, לאשתי ולי היה חלום לעלות להר הבית בפעם הראשונה ביום החתונה, ואכן זכינו כל אחד לעלות בנפרד ביום חתונתנו.
מאז היה לנו רצון עז לעלות אל ההר יחד, כזוג, אך לא הצלחנו לממש את זה עד כה.
לרגל מלאת שנה לבננו אברהם, שנולד בכ"ה אלול, יום תחילת בריאת העולם, החלטנו שהפעם באמת נעלה להר ה'.
בזכות יקיצה טבעית של התינוק, קמנו מוקדם מספיק וכך הצלחנו לממש את החלום הקטן הזה.
מבחינתנו זו היתה דרך קטנה שלנו, להגיד תודה לה' על הילד המתוק שקיבלנו ממנו לפני שנה.
בתור כהן, משושלת שמגיעה עד צדוק הכהן, חלומי הגדול הוא לזכות ולעבוד ולחנך את בני לעבודת ה' בבית המקדש.
זה הכהן הקטן, גדול יהיה.
כרגע אני מגדיר את עצמי כ"מובטל" עד שיפתחו שם מחדש משרות לכהנים ולעת עתה אני עובד כצלם ומרגלא בפי: "שנזכה להעמיד צַלָם בַהֵיכָל" שמבטאת גם את שאיפתי הפרטית לצלם את בית המקדש ביופיו ותפארתו!
שו"ת הר הבית/ הרב אליהו ובר, ראש ישיבת הר הבית
שאלה: כבכל רגל, עליתי בסוכות להר הבית וזכיתי להתרוממות נפש. פגשתי יהודים שעולים מדי חודש, מדי שבוע ואף מדי יום. האם ראוי לעלות להר הבית מעבר לשלוש פעמים שהתורה מצווה?
תשובה:
בחגיגה (ז.) מביאה הגמרא את הפסוק במשלי (כה, יז) "הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ" ופירושו שם שלא ראוי לבוא הרבה פעמים לבית חבירו הרבה פעמים כי זה גורם לשנאה, ובאמת התורה צוותה לבוא רק שלש פעמים בשנה. אמנם הגמרא מסבירה שמדובר במביאי חטאות ואשמות, שמגיעים בגלל חטא. אולם כשמדובר במביאי עולות ושלמים, יש מעלה בביאה מרובה לבית ה'.
דוד המלך אומר "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי" וישעיהו הנביא מנבא שלעתיד לבוא יבואו מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו.
דבר דומה מצאנו בהקבלת פני רבו. כתוב בגמ' במסכת ר"ה שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל וכתב ע"ז הריטב"א (סוכה כז:) שבנמצא בעירו צריך להקביל פניו בכל יום, ונראה בזה שתלוי במרחקים של האנשים וכמו שכתוב בירושלמי בפסחים (פ"ד ה"א) שהיה ראוי שישראל כולם יעמדו על קרבנותיהם כל יום רק אי אפשר ולכן התורה ציותה לבוא רק ברגל, אבל מי שבאפשרותו יבוא יותר ויותר ואפילו כל יום. על נבואת ישעיהו שיבואו כל חודש וכל שבת, כתוב בפסיקתא שהעננים יהיו טוענים אותם ומביאים אותם למקדש (אפשר לדמיין את למטוסים, מסוקים של היום עם רכבות וכל כיוצא בזה שהיום יותר קל לבוא) ובצורה כזו מגיעים כל שבוע וכל חדש.
לשליחת שאלות עבור שו"ת הר הבית: y.arabiet@gmail.com
-
- היימישער באניצער
- הודעות: 499
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג יוני 18, 2018 8:24 am
- האט שוין געלייקט: 25 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 120 מאל
די קאטטאן געיט
בחזרה לשער הכותנה
ברחוב שמוביל אליו התגורר בעבר אליעזר בן־יהודה, ומסורות מזהות את החנויות שלאורכו עם אלו שבהן ישבה הסנהדרין • שער הכותנה המרהיב מושך יותר ויותר יהודים המחדשים מנהג קדום ובאים להתפלל בו ולצפות ממנו אל חצרות הר הבית
נדב שרגאי יום שני, כ"ט בתשרי ה'תשע"ט
באחד מארמונות בית המלוכה הירדני ברבת עמון תלוי ציור בן 133 שנה, פרי מכחולו של הצייר הגרמני גוסטב באוארנפיינד. שליחיו של המלך חוסיין (אביו של עבדאדללה) רכשו עבורו את התמונה בגרמניה. לא קשה לנחש מה שבה את ליבו של חוסיין בציור הזה. הוא ממחיש אדנות ושליטה מוסלמית במקום הראשון בקדושתו ליהודים והשלישי בקדושתו למוסלמים, וחוסיין הרי ראה עצמו אפוטרופוס על המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים, גם אחרי 1967.
באוארנפיינד עצמו תיאר את יצירתו במכתב ששיגר לאחותו בביירות בזו הלשון: "זה עתה התחלתי תמונה: 'יהודים בשער הר הבית בירושלים'. הרעיון, בלי להחניף לעצמי, הוא טוב מאוד. לפני אותו שער של שוק הכותנה עומדת קבוצת יהודים הפושטים פחות או יותר את צוואריהם אל עבר גן העדן שלהם, שמבהיק באור השמש, בשלל צבעים, כיפות ומלאכת שיש, אשר בעבר היה מקדשם הלאומי. שומר השער, כמעט אמרתי שומר בית המקדש, אוחז בידו חנית, ומונע מהם כעת את הכניסה. בפנים מטיילים ושרועים המוסלמים. לבושים בצבעים עליזים. ניגוד טוב. לא כן?"
בשנים האחרונות - טיפין, טיפין - יהודים שבים לשער הכותנה, האמצעי משבעת השערים בחומה המערבית של הר הבית. הם באים לשם בתשעה באב, בערבי שבתות ובחגים, ובסתם ימים של חול, בעיקר יהודים דתיים; לרוב כבודדים, ולעיתים בקבוצות. כל עוד הנוכחות שלהם ולעיתים גם התפילות שלהם שם לא יוצרות הפרעה או אי סדר, המשטרה מאפשרת להם לעמוד, להתפלל ולהשקיף פנימה אל "הארץ המובטחת" והבלתי מושגת, הר הבית, בדיוק כמו היהודים בציור של באוארנפיינד.
שער הכותנה הופך בשנים האחרונות אבן שואבת למבקרים ומתפללים יהודים, מכיוון שהוא ממוקם על תוואי הכותל המערבי, בדיוק מול מקומו המשוער של קודש הקודשים במרכז כיפת הסלע. המיקום הזה קרוב למקומו המשוער של קודש הקודשים יותר מאשר רחבת התפילה המרכזית למרגלות הכותל המערבי, ואף יותר מ"הכותל הקטן", המשכו של הכותל המערבי באזור שער הברזל שבלב הרובע המוסלמי. יהודים שמונעים עצמם הלכתית להיכנס להר הבית, באים לכאן, לא רק כדי להיות הכי קרובים להר שאפשר בלי להיכנס אליו, אלא גם כדי לצפות בו מקרוב, דבר שאינו אפשרי למרגלות הכותל המערבי הגדול או הקטן. שניהם חוסמים את שדה הראייה לכיוון הר הבית. המסורת אינה חדשה, אך היא מתחדשת עתה. בתקרת החנויות שבקרבת שער הכותנה היתה תלויה לאורך שנים שרשרת ברזל. יהודי ירושלים הקפידו שלא לחצות את קו השרשרת. הם צפו ממנה בגעגוע לעבר מקום המקדש.
שער הכותנה צילום: רנבר/ ויקיפדיה
טחנות קמח ובתי מרחץ
שער הכותנה שקבוע בכותל המערבי של הר הבית היה אחד ממוקדי התפילה הרבים של היהודים לאורך הכותל המערבי, וחלק ממציאות שאינה מוכרת היום: עוד לפני שהשלטון העות'מאני הקצה (במאה ה־16) את "סמטת הכותל" (לימים: רחבת הכותל) לתפילות יהודים מסודרות - יהודים התפללו לאורך הכותל המערבי, צפונה ודרומה משם. הם התפללו לא רק בשער הכותנה אלא גם במספר מוקדים נוספים, ובהם בית הכנסת "אור חדש" שליד שער המשגיח, בכותל הקטן שמצפון לשער הברזל, בבית הקדש ראנד שבשוק הכותנה, וגם ליד שער השלשלת; ליד שער המוגרבים, בבית הכנסת בחצרו של ר' פישל לאפין, סמוך לשער המאג'לס, ואף סמוך לפינה הדרום־מערבית של הר הבית.
הארכיאולוג פרופ' דן בהט מעיר בעניין זה במחקריו כי הציטוטים מכתבי הגניזה הקהירית שהובאו על ידי הצד היהודי ב"משפט הכותל" (בתקופת המנדט הבריטי) אכן לימדו על קדמות הזיקה של היהודים אל הכותל המערבי, אלא שהם לא התייחסו כפי שסוברים בטעות לאזור הסמטה (וכיום הרחבה) המוכרת, אלא למקום תפילה צפוני יותר ליד הכותל המערבי, מול קודש הקודשים, אולי אף באזור שער הכותנה.
מה שחיזק את הנוכחות היהודית בשער הכותנה ובאזורים הסמוכים לו, היו מגורי יהודים במקומות הללו שבאו אל קיצם בפרעות תרפ"ט. אחד היהודים המפורסמים שהתגוררו במקום היה ר' יהוסף שוורץ, מחוקריה הידועים של ארץ ישראל ובעל ספר "תבואות הארץ". הוא גר על פי עדותו סמוך לבית המרחץ "חמאם אל שפע", שהכניסה אליו היתה משוק הכותנה.
יהודים פקדו את בית המרחץ הזה וגם את בית המרחץ הסמוך, "חמאם אל עין" והשתמשו בהם דרך קבע. ברחוב החנויות המוביל לשער הכותנה שכנו בעבר גם כמה טחנות קמח קטנות שאותן הפעילו יהודים. אחת מהן נרכשה בסוף המאה ה־19 על ידי משפחת ברמן, מבעלי המאפייה המפורסמת. בסמוך פעל גם היקב המפורסם של משפחת שור.
מסורות אחדות מזהות החנויות בשוק הכותנה עם "החנויות" שבהן ישבו הסנהדרין, (בית דין של 71 שהיווה ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי). התלמוד במסכת שבת מתאר את 'החנויות' הללו וכותב: "ארבעים שנה, עד שלא חרב הבית, גלתה לה סנהדרין וישבה בחנויות". אלא שהמחקר נוטה להניח שהזיהוי הזה - מוטעה. אגב - שער הכותנה שוכן מעל שער קדום יותר - שער וורן שבמעמקי מנהרת הכותל. על פי השערתו של דן בהט, בחללו של שער וורן, שכן "בית הכנסת המערה", בתקופה המוסלמית הקדומה. שבתי זכריה, חוקר ירושלים, שנפטר לפני כשנה, הביא לא פעם את ההשערה, ששער וורן, שמתחת ל"כותנה" הוא שער קיפונוס, שנזכר במסכת מידות כשער המערבי של הר הבית. לעומת זאת, הארכיאולוג מאיר בן דב סבור ששער קיפונוס הוא דווקא שער ברקלי שנחשף מתחת לשער המוגרבים.
היהודי המפורסם ביותר בן הדורות האחרונים שחי באזור "החנויות" שמוביל לשער הכותנה היה מחיה השפה העברית אליעזר בן־יהודה שמעיד על התיישבותו במקום: "נהייתי 'בעל בית' בירושלים. שכרנו לנו דירה ופרשנו מעל שולחן בעל ה'חבצלת' ונתחיל לחיות חיי 'בעלי בתים' בפני עצמנו (בן־יהודה מכוון לישראל דב פרומקין, עורך עיתון "החבצלת"; נ"ש). דירתנו היתה בחצר קטנה, בקצה מבוא מקורה אפל, בקרבת הר הבית, שבתוך קירותיו מימין ומשמאל אתה רואה כעין פתחים סתומים באבנים ועפר, ומראה להם כפתחי חנויות מזמן קדום, והיהודים בירושלים אומרים כי אלה הן 'החנויות' אצל המקדש שנזכרו בתלמוד".
מקוננים בתשעה באב בשער הכותנה
יצירה מפוארת
את הווי החיים המשותף בין יהודים לבין ערבים שנוצר בשוק הכותנה - בואכה שער הכותנה - מקום שרק לפני שבועות אחדים נרשם בו עוד ניסיון פיגוע נגד שוטר שהוצב במקום, תיארו כמה וכמה כותבים בני הדורות הקודמים. הסופר והמתעד יעקב יהושע, אביו של הסופר א"ב יהושע, מספר כי לצד המבקרים הערבים, המבקרים היהודים במרחצאות בשוק "אל קטאנין" היו בעיקר הספרדים ובני עדות המזרח האחרים, בעוד היהודים האשכנזים העדיפו להתרחץ בבתי המרחץ הסמוכים לבית הכנסת החורבה שברובע היהודי. גם פרופ' יוסף יואל ריבלין, אביו של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, מתאר בזיכרונותיו את ההווי שהתפתח בשני בתי המרחץ באזור שער הכותנה. ריבלין מספר שחלק מהיהודים נמנעו מלבוא לחמאם אל עין, מכיוון שסברו שהוא נכנס לגבולות הר הבית, ומציין שמרחצי ההזעה הללו היו מן התענוגות המעטים שאדם בירושלים, יהודי או ערבי, היה יכול להרשות לעצמו בעת ההיא (סוף התקופה הטורקית).
את שוק הכותנה בנה האמיר תנכז א־נאסרי - מושל דמשק, בשנים 1337-1336, על יסודותיו של שוק צלבני חרב, בצו הסולטאן הממלוכי אבן קלאון. השוק, כ־100 מטרים אורכו, מוביל להר הבית מרחוב הגיא. השער שבקצהו, שחזיתו פונה פנימה, להר הבית, ולא כלפי חוץ, הוא אחת היצירות המפוארות של הארכיטקטורה בתקופה ההיא. הוא נמוך מיתר השערים שבכותל המערבי, ומדרגות יורדות אליו ממפלס ההר.
מתכנני השוק ביקשו להוביל את המבקרים בהר דרך מרכז מסחרי מקורה, מעין קניון של הזמנים ההם. ההכנסות בחלקן הוקצו למימון הפעילות הדתית במדרסת אל תנכזיה הסמוכה שהקים תנכז א־נאסרי. את שמו, שוק הכותנה, קיבל השוק משום שהפך למרכז מקומי של תעשיית הכותנה, שפרנסה מנפצי כותנה שהפרידו את גרעיני הכותנה מהסיבים שעטפו אותם, נשים טוות וסוחרים. עם השנים נזנח המקום. מרבית עולי הרגל העדיפו את הציר הצפוני יותר - רחוב דוד, ורחוב ושער השלשלת כציר מועדף לביקורים בהר. עם זאת, לפחות על פי עדות אחת מספר מסעותיו של ר' משה באסולה, בשנת 1522 עדיין היה מראה השוק מרשים: "ויש שוק אחד, נאה מכולם", רשם באסולה, "כולו חנויות של צמר גפון, ובראש זה השוק שער אחד לבית המקדש... נקרא באב אל קוטון".
החנויות ב"כותנה" היו שוממות שנים ארוכות. הדלתות הנאות שלהן נופצו במהלך מלחמת העולם הראשונה, כדי להשתמש בעץ להסקה, והחנויות עצמן התמלאו באשפה. רק אחרי מלחמת ששת הימים ישראל שיפצה אותן ומסרה אותן לוואקף שהשכיר את החנויות לסוחרים מוסלמים. ישראל גם העניקה לרחוב את שמו הנוכחי: רחוב החנויות. עתה, כאמור, שבים יהודים לאזור, אך לא למטרות מגורים אלא לביקור, תפילה ותצפית על ומול רחבת הר הבית מבעד לשער הכותנה.
תלמידי ישיבת כינור דוד ליד שער הכותנ
ברחוב שמוביל אליו התגורר בעבר אליעזר בן־יהודה, ומסורות מזהות את החנויות שלאורכו עם אלו שבהן ישבה הסנהדרין • שער הכותנה המרהיב מושך יותר ויותר יהודים המחדשים מנהג קדום ובאים להתפלל בו ולצפות ממנו אל חצרות הר הבית
נדב שרגאי יום שני, כ"ט בתשרי ה'תשע"ט
באחד מארמונות בית המלוכה הירדני ברבת עמון תלוי ציור בן 133 שנה, פרי מכחולו של הצייר הגרמני גוסטב באוארנפיינד. שליחיו של המלך חוסיין (אביו של עבדאדללה) רכשו עבורו את התמונה בגרמניה. לא קשה לנחש מה שבה את ליבו של חוסיין בציור הזה. הוא ממחיש אדנות ושליטה מוסלמית במקום הראשון בקדושתו ליהודים והשלישי בקדושתו למוסלמים, וחוסיין הרי ראה עצמו אפוטרופוס על המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים, גם אחרי 1967.
באוארנפיינד עצמו תיאר את יצירתו במכתב ששיגר לאחותו בביירות בזו הלשון: "זה עתה התחלתי תמונה: 'יהודים בשער הר הבית בירושלים'. הרעיון, בלי להחניף לעצמי, הוא טוב מאוד. לפני אותו שער של שוק הכותנה עומדת קבוצת יהודים הפושטים פחות או יותר את צוואריהם אל עבר גן העדן שלהם, שמבהיק באור השמש, בשלל צבעים, כיפות ומלאכת שיש, אשר בעבר היה מקדשם הלאומי. שומר השער, כמעט אמרתי שומר בית המקדש, אוחז בידו חנית, ומונע מהם כעת את הכניסה. בפנים מטיילים ושרועים המוסלמים. לבושים בצבעים עליזים. ניגוד טוב. לא כן?"
בשנים האחרונות - טיפין, טיפין - יהודים שבים לשער הכותנה, האמצעי משבעת השערים בחומה המערבית של הר הבית. הם באים לשם בתשעה באב, בערבי שבתות ובחגים, ובסתם ימים של חול, בעיקר יהודים דתיים; לרוב כבודדים, ולעיתים בקבוצות. כל עוד הנוכחות שלהם ולעיתים גם התפילות שלהם שם לא יוצרות הפרעה או אי סדר, המשטרה מאפשרת להם לעמוד, להתפלל ולהשקיף פנימה אל "הארץ המובטחת" והבלתי מושגת, הר הבית, בדיוק כמו היהודים בציור של באוארנפיינד.
שער הכותנה הופך בשנים האחרונות אבן שואבת למבקרים ומתפללים יהודים, מכיוון שהוא ממוקם על תוואי הכותל המערבי, בדיוק מול מקומו המשוער של קודש הקודשים במרכז כיפת הסלע. המיקום הזה קרוב למקומו המשוער של קודש הקודשים יותר מאשר רחבת התפילה המרכזית למרגלות הכותל המערבי, ואף יותר מ"הכותל הקטן", המשכו של הכותל המערבי באזור שער הברזל שבלב הרובע המוסלמי. יהודים שמונעים עצמם הלכתית להיכנס להר הבית, באים לכאן, לא רק כדי להיות הכי קרובים להר שאפשר בלי להיכנס אליו, אלא גם כדי לצפות בו מקרוב, דבר שאינו אפשרי למרגלות הכותל המערבי הגדול או הקטן. שניהם חוסמים את שדה הראייה לכיוון הר הבית. המסורת אינה חדשה, אך היא מתחדשת עתה. בתקרת החנויות שבקרבת שער הכותנה היתה תלויה לאורך שנים שרשרת ברזל. יהודי ירושלים הקפידו שלא לחצות את קו השרשרת. הם צפו ממנה בגעגוע לעבר מקום המקדש.
שער הכותנה צילום: רנבר/ ויקיפדיה
טחנות קמח ובתי מרחץ
שער הכותנה שקבוע בכותל המערבי של הר הבית היה אחד ממוקדי התפילה הרבים של היהודים לאורך הכותל המערבי, וחלק ממציאות שאינה מוכרת היום: עוד לפני שהשלטון העות'מאני הקצה (במאה ה־16) את "סמטת הכותל" (לימים: רחבת הכותל) לתפילות יהודים מסודרות - יהודים התפללו לאורך הכותל המערבי, צפונה ודרומה משם. הם התפללו לא רק בשער הכותנה אלא גם במספר מוקדים נוספים, ובהם בית הכנסת "אור חדש" שליד שער המשגיח, בכותל הקטן שמצפון לשער הברזל, בבית הקדש ראנד שבשוק הכותנה, וגם ליד שער השלשלת; ליד שער המוגרבים, בבית הכנסת בחצרו של ר' פישל לאפין, סמוך לשער המאג'לס, ואף סמוך לפינה הדרום־מערבית של הר הבית.
הארכיאולוג פרופ' דן בהט מעיר בעניין זה במחקריו כי הציטוטים מכתבי הגניזה הקהירית שהובאו על ידי הצד היהודי ב"משפט הכותל" (בתקופת המנדט הבריטי) אכן לימדו על קדמות הזיקה של היהודים אל הכותל המערבי, אלא שהם לא התייחסו כפי שסוברים בטעות לאזור הסמטה (וכיום הרחבה) המוכרת, אלא למקום תפילה צפוני יותר ליד הכותל המערבי, מול קודש הקודשים, אולי אף באזור שער הכותנה.
מה שחיזק את הנוכחות היהודית בשער הכותנה ובאזורים הסמוכים לו, היו מגורי יהודים במקומות הללו שבאו אל קיצם בפרעות תרפ"ט. אחד היהודים המפורסמים שהתגוררו במקום היה ר' יהוסף שוורץ, מחוקריה הידועים של ארץ ישראל ובעל ספר "תבואות הארץ". הוא גר על פי עדותו סמוך לבית המרחץ "חמאם אל שפע", שהכניסה אליו היתה משוק הכותנה.
יהודים פקדו את בית המרחץ הזה וגם את בית המרחץ הסמוך, "חמאם אל עין" והשתמשו בהם דרך קבע. ברחוב החנויות המוביל לשער הכותנה שכנו בעבר גם כמה טחנות קמח קטנות שאותן הפעילו יהודים. אחת מהן נרכשה בסוף המאה ה־19 על ידי משפחת ברמן, מבעלי המאפייה המפורסמת. בסמוך פעל גם היקב המפורסם של משפחת שור.
מסורות אחדות מזהות החנויות בשוק הכותנה עם "החנויות" שבהן ישבו הסנהדרין, (בית דין של 71 שהיווה ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי). התלמוד במסכת שבת מתאר את 'החנויות' הללו וכותב: "ארבעים שנה, עד שלא חרב הבית, גלתה לה סנהדרין וישבה בחנויות". אלא שהמחקר נוטה להניח שהזיהוי הזה - מוטעה. אגב - שער הכותנה שוכן מעל שער קדום יותר - שער וורן שבמעמקי מנהרת הכותל. על פי השערתו של דן בהט, בחללו של שער וורן, שכן "בית הכנסת המערה", בתקופה המוסלמית הקדומה. שבתי זכריה, חוקר ירושלים, שנפטר לפני כשנה, הביא לא פעם את ההשערה, ששער וורן, שמתחת ל"כותנה" הוא שער קיפונוס, שנזכר במסכת מידות כשער המערבי של הר הבית. לעומת זאת, הארכיאולוג מאיר בן דב סבור ששער קיפונוס הוא דווקא שער ברקלי שנחשף מתחת לשער המוגרבים.
היהודי המפורסם ביותר בן הדורות האחרונים שחי באזור "החנויות" שמוביל לשער הכותנה היה מחיה השפה העברית אליעזר בן־יהודה שמעיד על התיישבותו במקום: "נהייתי 'בעל בית' בירושלים. שכרנו לנו דירה ופרשנו מעל שולחן בעל ה'חבצלת' ונתחיל לחיות חיי 'בעלי בתים' בפני עצמנו (בן־יהודה מכוון לישראל דב פרומקין, עורך עיתון "החבצלת"; נ"ש). דירתנו היתה בחצר קטנה, בקצה מבוא מקורה אפל, בקרבת הר הבית, שבתוך קירותיו מימין ומשמאל אתה רואה כעין פתחים סתומים באבנים ועפר, ומראה להם כפתחי חנויות מזמן קדום, והיהודים בירושלים אומרים כי אלה הן 'החנויות' אצל המקדש שנזכרו בתלמוד".
מקוננים בתשעה באב בשער הכותנה
יצירה מפוארת
את הווי החיים המשותף בין יהודים לבין ערבים שנוצר בשוק הכותנה - בואכה שער הכותנה - מקום שרק לפני שבועות אחדים נרשם בו עוד ניסיון פיגוע נגד שוטר שהוצב במקום, תיארו כמה וכמה כותבים בני הדורות הקודמים. הסופר והמתעד יעקב יהושע, אביו של הסופר א"ב יהושע, מספר כי לצד המבקרים הערבים, המבקרים היהודים במרחצאות בשוק "אל קטאנין" היו בעיקר הספרדים ובני עדות המזרח האחרים, בעוד היהודים האשכנזים העדיפו להתרחץ בבתי המרחץ הסמוכים לבית הכנסת החורבה שברובע היהודי. גם פרופ' יוסף יואל ריבלין, אביו של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, מתאר בזיכרונותיו את ההווי שהתפתח בשני בתי המרחץ באזור שער הכותנה. ריבלין מספר שחלק מהיהודים נמנעו מלבוא לחמאם אל עין, מכיוון שסברו שהוא נכנס לגבולות הר הבית, ומציין שמרחצי ההזעה הללו היו מן התענוגות המעטים שאדם בירושלים, יהודי או ערבי, היה יכול להרשות לעצמו בעת ההיא (סוף התקופה הטורקית).
את שוק הכותנה בנה האמיר תנכז א־נאסרי - מושל דמשק, בשנים 1337-1336, על יסודותיו של שוק צלבני חרב, בצו הסולטאן הממלוכי אבן קלאון. השוק, כ־100 מטרים אורכו, מוביל להר הבית מרחוב הגיא. השער שבקצהו, שחזיתו פונה פנימה, להר הבית, ולא כלפי חוץ, הוא אחת היצירות המפוארות של הארכיטקטורה בתקופה ההיא. הוא נמוך מיתר השערים שבכותל המערבי, ומדרגות יורדות אליו ממפלס ההר.
מתכנני השוק ביקשו להוביל את המבקרים בהר דרך מרכז מסחרי מקורה, מעין קניון של הזמנים ההם. ההכנסות בחלקן הוקצו למימון הפעילות הדתית במדרסת אל תנכזיה הסמוכה שהקים תנכז א־נאסרי. את שמו, שוק הכותנה, קיבל השוק משום שהפך למרכז מקומי של תעשיית הכותנה, שפרנסה מנפצי כותנה שהפרידו את גרעיני הכותנה מהסיבים שעטפו אותם, נשים טוות וסוחרים. עם השנים נזנח המקום. מרבית עולי הרגל העדיפו את הציר הצפוני יותר - רחוב דוד, ורחוב ושער השלשלת כציר מועדף לביקורים בהר. עם זאת, לפחות על פי עדות אחת מספר מסעותיו של ר' משה באסולה, בשנת 1522 עדיין היה מראה השוק מרשים: "ויש שוק אחד, נאה מכולם", רשם באסולה, "כולו חנויות של צמר גפון, ובראש זה השוק שער אחד לבית המקדש... נקרא באב אל קוטון".
החנויות ב"כותנה" היו שוממות שנים ארוכות. הדלתות הנאות שלהן נופצו במהלך מלחמת העולם הראשונה, כדי להשתמש בעץ להסקה, והחנויות עצמן התמלאו באשפה. רק אחרי מלחמת ששת הימים ישראל שיפצה אותן ומסרה אותן לוואקף שהשכיר את החנויות לסוחרים מוסלמים. ישראל גם העניקה לרחוב את שמו הנוכחי: רחוב החנויות. עתה, כאמור, שבים יהודים לאזור, אך לא למטרות מגורים אלא לביקור, תפילה ותצפית על ומול רחבת הר הבית מבעד לשער הכותנה.
תלמידי ישיבת כינור דוד ליד שער הכותנ
-
- היימישער באניצער
- הודעות: 499
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג יוני 18, 2018 8:24 am
- האט שוין געלייקט: 25 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 120 מאל
גם אחרי החגים: מאות עולים להר הבית
425 יהודים עלו בשבוע שעבר כהלכה להר הבית. ביניהם קבוצת תלמידי ישיבות שעלו להר הבית עם תחילת זמן חורף, בראשות ראש ישיבת המקדש הרב ישראל אריאל.
בנוסף, עלו גם הרב אליעזר שנקלובסקי, ראש ישיבת בית שמש, ראב"ד "גזית" מרבני בי"ד הר הבית, הרב שמעון בן ציון מרבני 'מכון מאיר', הרב אפרים זיק ראש אולפנת 'להבה' בקדומים והרב שאול יונתן וינגורט ראש ישיבת שבות ישראל.
עוד עלו להר הבית כ-50 מתושבי נהריה, שיצאו מהצפון להר הבית בשעת בוקר מוקדמת בהסעה מאורגנת.
שיא חודשי
סיכומי חודש תשרי מעלים שבחודש תשרי השנה נשבר שיא חודשי נוסף – 4,702 יהודים עלו בטהרה במשך החודש.
בכך נשבר השיא החודשי הקודם – 4,369 יהודים שעלו בחודש אב תשע"ז בעקבות הפיגוע בו נרצחו לפני כ-15 חודשים שני שוטרים.
כנס יזמות ההר והבית
בכ"ח בחשון יערך כנס בו יוצגו יוזמות חדשות לצד יוזמות שכבר פועלות, אשר עניינן חיזוק תודעת המקדש והרחבת העליות בטהרה להר הבית.
הכנס נועד להפגיש בין בעלי רעיונות לבעלי רעיונות משיקים ובינם לבין פעילים שמוכנים להשתתף בביצוע.
הרשמה בדוא"ל: olimlahar@gmail.com או sms/ וואטסאפ: 054-5245529
הר הבית שלי / זיו רפפורט
הר הבית- אימון לאומי
לקח לי 30 שנה לעשות את הצעד ולעלות להר.
היו לי הזדמנויות שונות אבל דווקא כך "סתם" בערב חג אחרי שנים של דיבורים קמתי ועליתי.
עולם האימון מלא בבחישה פנימית, בהתמודדות עם מטלות לא מבוצעות, בהתבוננות פנימית בעיקר לאזורים הפחות נוחים.
בואו נודה בזה - הר הבית הוא לא רק חבית נפץ בינינו ובין אומות העולם, הוא קודם כל פצע פתוח בתוכנו. מן מקום שמזמין אותנו להביט במראה ולשאול מי אנחנו, למה אנחנו, לשם מה? טוענים שרוב מוחלט של העם מאמין. אבל מאמין במה? מה אומרות לנו המילים "הר הבית בידינו", מה מסמל עבורנו הר הבית?
מה שהבנתי זה שהר הבית הוא ליבת הבית שלנו. הבית שעזבנו אותו או נזרקנו ממנו לפני 2,000 שנה. הבית ששבנו אליו במאה האחרונה.
בהר הבית שוכן אלוקים, אבא. וכמו בן אובד שחוזר לבית, מגשש בין חדריו ומסדרונותיו אבל חושש לדפוק בחדר השינה של אביו.
כמו הבן שדוחה עוד ועוד את העימות הבלתי נמנע עם דמות האב או האם, עימות שמשמעותו התמודדות עם מי שהם, עם מי שהוא. נוח לנו להסתובב בבית ולהימנע מלהישיר מבט.
העניין הוא שהמשחק הזה צריך להסתיים.
אם נרצה להתקדם הלאה נצטרך לאזור אומץ ולקבוע פגישה. בהר. פנים אל פנים. ניאלץ להגדיר את עצמנו מחדש. לכוונן מטרות. להגביה מבט.
אם רק נעז, נגלה שהשמיים הם ממש לא הגבול אלא רק נקודת התחלה לידידות מופלאה. ובימינו נביא גואל ב-הר הבית.
שו"ת הר הבית/ הרב יהודה קרויזר
רב הישוב מצפה יריחו וראש ישיבת הרעיון היהודי
שאלה: טבלתי במקווה לאחר רחצה יסודית (כולל צחצוח שיניים ונטילת ציפורניים) ללא כוונה לעלות להר הבית. האם טבילה זו מספיקה, או שהטבילה צריכה להיות במפורש לצורך עליה להר הבית?
תשובה: נפסק בשולחן ערוך שטבילה ללא כוונה עולה לטובל, כגון מי שבמקרה נפל לתוך מי המקווה, לדעת הרמ״א לכתחילה יש לטבול פעם נוספת (יו״ד קצח מח).
כתבו פוסקים שדינו של הרמ״א הוא רק במי שלא התכוון בכלל לטבול, אבל מי שהתכוון לטבול והכין את עצמו לטבילה, אינו חוזר לטבול, גם אם מטרת הטבילה השתנתה.
לכן, מי שהכין עצמו כראוי לטבילה הכשרה לעלייה להר הבית יכול לסמוך על טבילתו גם אם לא התכוון לכך בזמן הטבילה.
לתרומה לישיבת הר הבית
88
תגיות: שביעיישיבת הר הבית
תגובות (6)
יהודי
י"א בחשון ה'תשע"ט, 20:44:13
לכאורה טבילה להר הבית לא פחותה מטבילה למעשר שבה לכל הדעות ההלכה היא שטבילה ללא כוונה ספציפית לא מועילה גם לשיטת הרמב"ם שלטבילת נידה לא צריך כוונה לטהרה מנידה
הוכחה נוספת על דרך השלילה שנדרש טבילה עם כוונה לעלייה להר, ה יא מהעובדה שבטבילת קרי רגילה למי שלא מתכווין לעלות להר הבית אין מברכים עליה 'אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על הטבילה' למרות שמי ששוחט גם אם כוונתו שלא לאכול מהשחיטה מברך על השחיטה, אמנם היות ושחיטה ללא כוונה היא שחיטה כשרה ומותר לאכול משחיטה זו לכן מברכים עליה אבל טבילה ללא כוונה לעלות להר הבית אינה טבילה המועילה לעלייה להר לכן אין מברכים עליה.
וכן כתב הרמב"ם הלכות שאר אבות הטומאה פרק יג הלכה ב
מי שטבל בלא כוונה ה"ז טהור לחולין ואסור במעשר שני עד שיתכוון לטבול למעשר, טבל למעשר הרי זה בחזקת טהרה למעשר ואסור בתרומה, טבל לתרומה הוחזק לתרומה ואסור בקדש, טבל לקודש הוחזק לקדש ואסור לחטאת, טבל לחטאת הוחזק לכל שהטובל לחמור הוחזק לקל, טבל סתם ולא נתכוון לאחד מכל אלו הרי זה טהור לחולין בלבד וטמא כשהיה אפילו למעשר, וכן הטובל ידיו או הטבילן צריך כוונה אפילו למעשר ומן המעשר ומעלה צריך כוונה אבל לחולין אינו צריך כוונה, וכל המעלות האלו מד"ס אבל דין תורה הואיל וטבל מ"מ הרי הוא טהור לכל.
בגמרא תלמוד בבלי מסכת חולין דף לא עמוד ב
: טבל לחולין והוחזק לחולין - אסור למעשר; הוחזק אין, לא הוחזק לא! הכי קאמר: אף על פי שהוחזק לחולין - אסור למעשר.
וברש"י: הכי קאמר - לעולם חולין לא בעו כוונה והאי דתנא בהו הוחזק דאיצטריך לאשמועינן דאע"ג דאיכוין לטבילת טהרה לא הויא כוונת חולין כוונה למעשר.
לפי רבי יוחנן ואותם הפוסקים המחמירים כדעתו שטבילה ללא כוונה אינה מועילה באשה נידה, גם טבילה לצורך יום כיפור אינה מועילה לטבילת נידה ודברי הרב קרויזר שמי שהתכוון לטבול והכין את עצמו לטבילה, אינו חוזר לטבול, גם אם מטרת הטבילה השתנתה. נסתרים במפורש מדברי הפוסקים הרמב"ם והגמ' המצוטטים לעיל וגם בטבילת נידה דבריו אינם נראים
ולדעת הרמ"א אשה נידה שטבלה לצורך יום כיפור ולא לנידה למרות שעשתה הכנות אם לא התכוונה לטבילת נידה לכתחילה עליה לטבול שוב.
-
- היימישער באניצער
- הודעות: 499
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג יוני 18, 2018 8:24 am
- האט שוין געלייקט: 25 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 120 מאל
פיינע יאפטשיק און העררינג...
על עשיו הוטלה עבודת הקרבנות שכן: "עד שלא נבחר אהרן לכהונה הייתה העבודה בבכורות" (חזקוני).
עשיו היה זהיר במצוות, לפחות כלפי חוץ, לכן הוא הפגין שמחה על מכירת הבכורה. כך נחסך ממנו הסיכון להיכשל באיסורים חמורים, כפי שאמר ליעקב: "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה", ובמילים אחרות: "כמה אזהרות ועונשים תלויות בעבודה, כאותה ששנינו: ואילו שבמיתה, שתויי יין ופרועי ראש" (רש"י).
הבריחה מעבודת המקדש, גם אם באה בתחילה מצדיקות יתר, עלולה להביא ליחס של בוז וגסות רוח לעבודת הקודש: "וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" ובמילים אחרות: "אמר אותו רשע מה אני מלכלך ידי בקרבנות?" (חזקוני)
מאוחר מדי, הבין עשיו שהאזהרות החמורות לא נועדו להרתיע את האדם מהתעסקות בעבודת הקודש, אלא נועדו ללמד על גודל מעלתה. יש להתקרב לעבודת המקדש בזהירות רבה, אבל לא לברוח ממנה. הוא הבין זאת כשראה שיצחק השלים עם מתן הברכות ליעקב, לאחר ששמע על מכירת הבכורה.
הברכות ראויות למי שמוסר את נפשו על עבודת המקדש בגיל, ברעדה ובחפץ לב.
ומה אתנו? אנחנו רוצים לממש את הבכורה, לעבוד את ה' בבית מקדשו ולהשפיע ברכה לכל העולם.
כמדי שבת, ניפגש השבת לתפילת מוסף בשעה עשר ליד הר הבית הנעול ליהודים דווקא בשבת קודש.
נתחייב מול מול מקום המקדש שאֶת מוּסַף יום הַשַּׁבָּת הַזֶּה נַעֲשה וְנַקְרִיב בְּאַהֲבָה, ונדרוש לפחות לעלות בשבת להר הבית.
- איך אויך
- חבר ותיק
- הודעות: 6351
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג אפריל 10, 2012 3:27 pm
- האט שוין געלייקט: 8611 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 2811 מאל
רעב איד! מען האט דיר שוין עטליכע מאל געבעטן מיט שיינעם פליז נעם צוזאם אלע דיינע אורות-ניסים-גילוים-טראגעדיעס-געדאנקען-קרעפ עטש. אין איין אשכול און סטאף זאפארט צו ספעמן ק''ש.
Follow The Money ׁׂ(מרן Deep Throat ז''ל)
-
- היימישער באניצער
- הודעות: 499
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג יוני 18, 2018 8:24 am
- האט שוין געלייקט: 25 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 120 מאל
א הערליכע Q&A פון הגה"צ רבי יצחק בראנד שליט"א
די שיינע קובץ
הטענות נגד העליה להר הבית, והתשובות ● "לשם יחוד" לעליה להר הבית
הקדמה ● בענין מצוות העליה להר הבית ● אנו מצווים לקיים למרות חששות למכשולים ● טעות יסודית של "פטור" ממצוות לפני ביאת משיח \\●●●\\ "לשם יחוד" לעליה להר הבית ● בו מפורטים המצוות שמקיימים בעליה להר הבית
בענין העליה להר הבית ● גדולי ישראל שתמכו בעלייה ● עליית הרמב"ם להר הבית ● ברדב"ז מפורש ההיתר לעליה להר הבית, הובא בשערי תשובה ● נכד הרא"ש, הרב מאיר אלדבי זצ"ל, בחשיבות תפילה בהר הבית ● מכתב הגאון ר' שריה דבליצקי זצ"ל על בקשה להתיר עליה להר הבית ● הרב שמואל הורביץ זצ"ל, מרבני ברסלב ● דברי הגאון ר' ישראל יעקב פישר זצ"ל על היתר כניסה להר הבית
הטענות נגד העליה, והתשובות ● [טענה א] העולה להר הבית חייב כרת, משום שכולנו טמאי מת [טענה ב] אנחנו לא יודעים איפה העזרה [טענה ג] חשש זיבה, שצריך ז' נקיים ומים חיים [טענה ד] השר משה מונטיפיורי עלה להר הבית, והחרימו אותו בגלל זה [טענה ה] יש חשש שיעלו בטעות למקום שחייב כרת. [טענה ו] יש לחשוש שאחרים יעלו שלא כדין [טענה ז] מותר לעלות רק לצורך מצוה, וכעת אין בזה מצוה [טענה ח] התגרות באומות, ומכניס סכנה לכלל ישראל [טענה ט] גדולי ישראל אסרו את העליה [טענה י] הרבנות הראשית אסרו, וצריך לשמוע לרבנות הראשית [טענה יא] אנחנו לא ראויים [טענה יב] אלו שעולים הם מהשוליים של החברה
נספח: הרב מדן: השב"כ בעד עליית יהודים להר הבית
הטענות נגד העליה להר הבית, והתשובות ● "לשם יחוד" לעליה להר הבית
הקדמה ● בענין מצוות העליה להר הבית ● אנו מצווים לקיים למרות חששות למכשולים ● טעות יסודית של "פטור" ממצוות לפני ביאת משיח \\●●●\\ "לשם יחוד" לעליה להר הבית ● בו מפורטים המצוות שמקיימים בעליה להר הבית
בענין העליה להר הבית ● גדולי ישראל שתמכו בעלייה ● עליית הרמב"ם להר הבית ● ברדב"ז מפורש ההיתר לעליה להר הבית, הובא בשערי תשובה ● נכד הרא"ש, הרב מאיר אלדבי זצ"ל, בחשיבות תפילה בהר הבית ● מכתב הגאון ר' שריה דבליצקי זצ"ל על בקשה להתיר עליה להר הבית ● הרב שמואל הורביץ זצ"ל, מרבני ברסלב ● דברי הגאון ר' ישראל יעקב פישר זצ"ל על היתר כניסה להר הבית
הטענות נגד העליה, והתשובות ● [טענה א] העולה להר הבית חייב כרת, משום שכולנו טמאי מת [טענה ב] אנחנו לא יודעים איפה העזרה [טענה ג] חשש זיבה, שצריך ז' נקיים ומים חיים [טענה ד] השר משה מונטיפיורי עלה להר הבית, והחרימו אותו בגלל זה [טענה ה] יש חשש שיעלו בטעות למקום שחייב כרת. [טענה ו] יש לחשוש שאחרים יעלו שלא כדין [טענה ז] מותר לעלות רק לצורך מצוה, וכעת אין בזה מצוה [טענה ח] התגרות באומות, ומכניס סכנה לכלל ישראל [טענה ט] גדולי ישראל אסרו את העליה [טענה י] הרבנות הראשית אסרו, וצריך לשמוע לרבנות הראשית [טענה יא] אנחנו לא ראויים [טענה יב] אלו שעולים הם מהשוליים של החברה
נספח: הרב מדן: השב"כ בעד עליית יהודים להר הבית