געוואלטיקע נס פאר חיילי בית דוד, פארווישט און דערשטיקט

[Buddy]

א הפלא'דיגע אינצידענט האט זיך אפגעשפילט לפני כל העולם כולו, וואו א באס פיל מיט חיילים [חרד"ק בלע"ט] זענען געראטעוועט געווארן פון די אידישע פיינט.

כידוע זענען פון די עשרת הדברות ביי די מאמינים בגאולה ע"י נס ולא ע"י טבע אז די נסים אין ארץ ישראל זינט תש"ח נישט פארבונדען מיט די צד פון די ריכטיקע...

א חלק פון די קייט פון די נסים וואס ווערן אזוי געלייקנט אדער ג'פעיקט ניוזד' מיט כל מיני טוויסטס איז טאקען אונזערע מעשה'לע דא

זע דא אן ווידאיו מיט ארטיקל אין יונייטעד מיט ישראל, און The ‘Miracle’ that Saved 50 IDF Soldiers from Hamas Missile פון דאהי ירושלים אויפן געוועב. אויך אין 'די ישיווע וועלט' איז עס באריכטעט לוילעכערהייט.

מען קען הערן א וואויסנאוט פון א מיטבאטטיליגטער וואס גיט איבער פערסאנעלי די מעשה. מיט א הארצענדע מעסעדזש פיל מיט אהבת ויראת שמים.

א הערליכע רירנדע ווידיאו ווי חיילים געבן אויס געפילן צום אייבישטען קען דא געזען ווערן, אבער ס'איז אן אלטע ווידאו.
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=lfPDo0e9Twk&feature[/youtube]

אבערדא זינגען זיי ביים פארן על הניסים וואס מאנכע זאגן אז היינו הך

נאר די וואס גייען אין די פיסטריט פון קוה"ק רבי אהרן רוקח מבעלזא זיעוכי"א האבן געזעהן דאס צו ברענגען אין הידברות

הפלא ופלא!

[Buddy]

אדער איז עס קאלט באשריבן

ווייל די חרדישע גילט אז ערליכע חרדי"ם קדושי"ם זענען די בעלי הנס שטימט נישט מיט די חריידעשע מהלך...

אבל בתקשורת מסתירים את הנס, ואת העובדה שמדובר בחיילים חרדים
בתקשורת כרגיל לא מדבברים על הנס, ואת העובדה ש 50 החיילים שניצלו הם מגדוד חיילים חרדים

[berlbalaguleh]

באדדי: ייש"כ. זייער א שיינע מחזה. ס'האט אנגעפולט מיין הארץ מיט פרייד צו זעהן די אידישע בחורים געבן אפ א שבח והודי' צום הייליגן באשעפער.
דאס אז די פרייע מידיא פארווישט דעם פאקט אז די סאלדאטן זענען געווען חרדים. דאס איז נישט קיין חידוש. (נישט אז ס'איז א נפקא מינה. אידן זענען אידן.) אבער ביי א יעדע נעגאטיווע ערשיינונג פארגעסן זיי נישט מדגיש צו זיין דעם פאקט די גאנצע צייט אז די מענטשן זענען געווען חרדים אדער דתיים. דער חידוש איז אז געוויסע גרופס ביי די ערליכע אידן (וועלכע האבן א דרך עקלקלות) ווען זיי הערן ח"ו פון אן אומגליק, בארירט עס זיי נישט. העכסטנס וועללן זיי וויינען מיט קראקאדיל טרערן. און באוויינען ..."די קרבנות אויפ'ן מזבח פון די עבודה זרה פון ציוניזם."... און אויב ס'געשעהט א נס, וועללן זיי נישט מודה זיין דערין. און זאגן אז דאס איז פון די סיטרא אחרא

[Buddy]

אינטערסאנט אז די חברה פון נצח יהודה זענען געווען די וואס זענען אדורך געוואלדיגע ניסים, און יעצט די וואך האבן זיי פארלוירן אזוי פיל!

צום באמערקן אז אין די משפחה מאגאזין די וואך איז געווען באשריבן א אפטיילונג אין די ארמי נאך די צווייטע וועלט מלחמה פון פרומע אידן, און ווי ס'שיינט האבן די פרייע געהאט א חלק אין זייער אומברענגען, אבער ווייל זיי האבן נישט געהאט קיין משפחה [נאכן קריג] איז עס שנעל דערשטיקט געווארן

דא קוקט אויס האבט זיך איבערגעשפילט די פרשה, [נצח יהודה האט אויך אסאך חיילים בודדים] און מזעהט טאקע ווי די שוטרים האבן זיי געקענט שלאגן גרינגערהייט

איי די הייליגע נשמות האבן נישט קיין רוה נישט פון די פרומע און נישט פון די פרייע....


השבוע הקשה של גדוד 'נצח יהודה'
19:57 ז׳ בטבת תשע״ט 15.12.2018 קובי פינקלר
שלושת הפיגועים הקשים שהתרחשו בימים האחרונים, היו במעורבות של גדוד 'נצח יהודה' – איך קורה שהשטח חם והגזרה בכונונות גבוהה, מצליחים מחבלים לחדור פעמיים ולבצע ירי מדוייק, לרצוח חיילים ולפצוע אזרחים ולהמלט ללא שריטה. מחבל ללא נשק חם, מפתיע חייל בעמדת שמירה פוצע אותו קשה ונמלט | פרשננו הצבאי קובי פינקלר עם מספר שאלות נוקבות, על השבוע הקשה | (פרשנות) (צבא וביטחון)

הלוויתו של החייל יובל מור אסף הי"ד ביום שישי הלוויתו של החייל יובל מור אסף הי"ד ביום שישי : פלאש 90
שבוע קשה עבר השבוע על חטיבת כפיר וגדוד "נצח יהודה".

לוחמי הגדוד פעלו (או לא פעלו) השבוע בגזרת בינימין, במסגרת פעילות שוטפת לאבטחת המרחב ובמרדף אחרי חוליית המחבלים שפועלת באזור.

ההתחלה היתה ביום ראשון בערב, כאשר חוליית המחבלים עושה דרכה מראמללה לצומת עפרה, עוצרת מול קבוצת אזרחים וחיילים, אש נפתח לעברם משני כלי נשק תקינים.

התוצאה קשה. עובר שנרצח, אמא פצועה קשה ועוד חמישה אנשים פצועים.

הכח שהיה במקום השיב אמנם באש, אך זו היתה לא אפקטיבית והמחבלים ברחו בריאים ושלמים אל תוך ראמללה והכפרים הסמוכים.

עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותישארו מעודכנים
לאחר מרדף של ארבעה ימים, מצליח הצבא ואנשי המודיעין להביא לחיסולו של ראש החוליה ולמעצרם של עוד כמה מחברי החוליה.

למרות שידוע היה שרק חלק מחברי החוליה נתפסו והדריכות בשטח היתה גבוהה, פריסת הלוחמים מאותו הגדוד בצומת גבעת אסף לא היתה נכונה, דבר שהביא לתוצאה קשה ביותר לאחר ירי מחבל שיורד מרכבו,יורה לעבר העומדים בתחנה, הורג שניים ופוצע שניים נוספים ומצליח (שוב) לחזור לרכבו בלא פגע ואף נוטל את כלי נשקו של אחד הלוחמים.

ההמשך היה קשה עוד יותר מבחינת ההתנהלות הצבאית.

ביום שישי בבוקר הוצב חייל לבדו בעמדה צבאית מול ג'ילזון בפאתי בית אל.מחבל שחודר לשטח העמדה, דוקר אותו מטיח אבן כבדה בראשו. איך עומד חייל בלי כובע פלדה?? ומדוע הוא לא יורה במחבל כאשר הוא בתוך שטח העמדה?

החייל נפצע בינוני והערב הוא מפרסם מילות עידוד לעם ישראל, אך כל אילו לא מורידים את הצורך לתחקר ומהר את כל שלושת האירועים ואת תיפקוד החיילים בהם.

מישהו בדרג הפיקודי צריך להתעורר. יש חיילים טובים אך משהו לא טוב קורה בשרשרת הפיקוד והתוצאות ניכרות בשטח.


עימות אלים בין שוטרי מג"ב לחיילי נצח יהודה
במהלך מעצר אלים של מפגינים מהישוב בית אל, חיילי נצח יהודה, חבריהם של הלוחמים שנרצחו ונפצעו בפיגועים האחרונים בגזרה, מחו נגד שוטרי מג"ב על האלימות כלפי התושבים.

עדי ראיה סיפרו שבמקום פרץ עימות אלים ושוטרי המג"ב עיכבו את החיילים באלימות ואף לקחו את נשקיהם. לפי עדי ראיה אחד החיילים הצליח לברוח כשהוא לוקח חזרה את נשקו. שוטרי המג"ב ניהלו אחריו מרדף לעבר בסיס נצח יהודה, אך שם הגנו עליו חבריו לגדוד ועל פי הדיווחים מנעו מהשוטרים להיכנס לבסיס.

מהמידע שהגיע לקול היהודי עולה כי החייל הנוסף הועבר בידי שוטרי המג"ב למפקד גדוד נצח יהודה, וגם החייל השני נקרא למג"ד. על פי הדיווחים, שני הלוחמים חבולים.

יש לציין כי מדובר בחבריהם של הלוחמים שנרצחו ונפצעו בפיגועים האחרונים וכי הרוחות בגדוד סוערות.

בהפגנה שנערכה הערב באזור מחסום פוקוס סמוך לבית אל נעצרו כעשרה מפגינים. לדברי עדי ראיה ששוחחו עם הקול היהודי, שוטרי המג"ב נהגו באלימות רבה וניסו למנוע מהמפגינים לצלם, בפרט את העימות מול החיילים.
http://www.hakolhayehudi.co.il

[berlbalaguleh]

באדדי: דער ענטפער צו אט די אלע שווערע שאלות איז 2 ווערטער..."אלאור עזריה"...די (הייליגע) סאלדאטן האבן מורא צו זיין פרא-אקטיוו. ווייל זיי האבן געזעהן וואס מ'האט נעבעך געטון צו דעם אויסגעצייכנטן , ערליכן סאלדאט ומאמין בהשי"ת. ווען ער האט געהרג'עט דעם פארשאלטענעם אראבישן מערדער און רוצח. די סאלדאטן ציטערן מער פאר'ן פצ"ר (פרקליט צבאי ראשי) ווי פאר די פארשאלטענע אראבישע רוצחים, ימ"ש...!

[Buddy]

בנר שמיני של חנוכההשתנו חייו של יורם חי זכריה מן הקצה אל הקצה, לאחר שראה במו עיניו את הפיגוע בעפרה. "לא אמות כי אחיה, ואספר מעשי י-ה", כתב זכריה בפוסט מרגש מאוד ברשתות החברתיות, תוך שהוא מספר את אשר ראו עיניו באותו יום ששינה את הפרספטיבה שלו על העולם ועל החיים. "מה שאתם מכירים זה את הוידאו של המצלמת אבטחה, מתעד את הרכב של המחבלים ימח שמם - עוצר, יורה ובורח. אני הייתי ברכב התכלת שנראה במצלמה כשהוא עוצר ועושה רוורס".

בנקודה זו מתאר זכריה את אשר אירע באותם רגעים, כאשר נסע בכביש 60 העובר בין יישובי בנימין - שאחד מהם הוא עפרה. "נסעתי והכביש היה ממש ריק, באופן מפתיע. בערך חמישה קילומטרים לפני עפרה, אני רואה רכב לבן קטן שנוסע לפניי. שנינו נוסעים בערך במהירות של 100 קמ"ש. לאחר זמן מה, הרכב שלפניי האט באופן קיצוני והוריד את מהירותו לסביבות ה-50 קמ"ש. אני במחשבה ראשונה חושב שיש לרכב תקלה ולכן הוא מאט. החלטתי לבצע עקיפה, כיוון שהיה שדה ראייה מצוין, אבל איך שאני בא לבצע את העקיפה ולפני שעשיתי משהו בפועל - הקב"ה ישתבח ויתעלה שמו לעד, נותן לי הבזק של מחשבה: 'אל תעקוף - אולי זה מחבל'".

ועכשיו תבינו את גודל הנס: לדברי זכריה, היה כאן משהו שהוא מעל לטבע, שכן הרכב של המחבל שנסע לפניו - היה עם לוחית זיהוי צהובה, ומשום כך - לא הייתה לו סיבה לחשוד כי מדובר במחבל. כמה פעמים ביום אתם כנהגים נתקלים ברכבים שמאטים פתאום את מהירות הנסיעה שלהם? כמה פעמים חלפה במוחכם המחשבה הזו, שאולי מדובר במחבל? סיכוי אפסי, אבל במוחו של זכריה המחשבה הזו לא נעצרה אלא הפכה לחשש של ממש. "אחרי שעלתה לי המחשבה הזאת, בחסדי השם יתברך התחלתי לפחד אולי מדובר באמת במחבלים. לאחר מכן, פעולות הרכב שלפניי העלו לי יותר ויותר את החשד. הם התחילו להאט ולהאט, וירדו כבר לשולי הכביש, ואני מרגיש שממש הם מחכים שאעקוף אותם".



"פתאום, בשנייה, אני רואה יד עם נשק יוצאת מהחלון"
תחושת הפחד בליבו של זכריה מתעצמת. הזמן נדמה לו כנצח, והוא מתחיל להאט גם כן את מהירות נסיעתו, ומבין אט אט שהוא לא באמת מתכוון לעקוף. "החלטתי באופן מוחלט שלא משנה מה קורה, אני לא הולך לעקוף אותם. פתאום באה לי מחשבה שאם הם חמושים הם יכולים להסתובב מהרכב ולירות עלי בלי שאני יעקוף, לא ידעתי מה לעשות".

פתאום, מאמצע שום מקום, נזכר זכריה במשפט ששמע בשיעור תורה ברבנות של שייטת 13 לפני כשנתיים, כאשר היה חייל. "הרב מאיר גול שהעביר את השיעור, סיפר על מישהי שהלכה לקיים מצוות טבילה במקווה בשעה מאוחרת בלילה, ומישהו עקב אחריה. היא פחדה ואמרה כל הזמן 'מימיני מיכאל, משמאלי גבריאל'. באותו סיפור, לאחר שתפסו את האדם שהפחיד אותה, הוא סיפר שראה שתי דמויות של אנשים שליוו אותה, ולכן פחד ולא עשה לה כלום. כשנזכרתי בסיפור הזה, אני בפחד שלא יירו עליי נזכר במשפט הזה ואומר תוך כדי נהיגה - 'מימיני מיכאל, משמאלי גבריאל ומעליי שכינת א-ל', והתפללתי להשם יתברך ואמרתי לו: ריבונו של עולם, שמור עלינו. מה אנחנו בלעדיך".

באותם רגעים ותוך כדי תפילה, החל זכריה להרגיש יותר ויותר ביטחון, כשבד בבד - בשבריר של שניות ממש, רכב המחבלים מתחיל לנסוע מהר יותר. כשזכריה מגיע לטרמפיאדה שבה התרחש הפיגוע - הוא החל להאט במטרה לאסוף טרמפיסטים, אך כשהסתכל קדימה קלט את הרכב של המחבלים כשהוא מאט ממש עד לכדי עצירה. "פתאום, בשנייה, אני רואה יד עם נשק יוצאת מהחלון, ופשוט יורה באנשים שנמצאים בטרמפיאדה. באותו רגע אני מבין שהחשד שלי היה אמיתי, ומדובר במחבלים ארורים. עצרתי, אבל אז היה לי פחד שהוא יסובב את היד ויכוון עליי. הסתכלתי במראה לראות שאין אחריי רכב, ונכנסתי לעפרה תוך כדי שאני מתחיל לעכל מה ראיתי. עם רעדה בידיים אני מבין שהשם יתברך נתן לי את החיים במתנה".



"קיבלתי על עצמי להודות להשם יתברך על הישועה הענקית"

בנקודה זו מונה זכריה אחת לאחת את המחשבות שהיו לו מרגע שהחשד כי מדובר במחבלים - ניצת בלבו, ומבין כי היה כאן נס ענק שהקב"ה עשה עמו. "כל העולם כולו קיים בנס. כל רגע מחדש הקב"ה מחדש את עולמו, כמו שאנחנו אומרים 'המחדש בטובו בכל יום תמיד, מעשה בראשית'. העניין שרוב העולם חיים בנס נסתר, ואני מאז אותו אירוע - יודע שאני חי בנס גלוי. לא סתם התרחש הנס דווקא בנר השמיני של חנוכה. כמו שבנר השמיני כל הנרות דולקים והחנוכייה מאירה בשלמות, כך הנס שלנו היה גלוי ומאיר לכל. ושמונה זה מספר מעל הטבע, כמו שכותב המהר"ל מפראג".

ממשיך זכריה וכותב כי רק לאחר שהצליח ליישב את דעתו, הרגיש את גודל הנס שאירע לו. "רבותינו אומרים בגמרא ש'אין בעל הנס מכיר בניסו', וגם כאן, אם לא הייתי רואה את המחבלים יורים הייתי חושב שמדובר על פחד טיפשי וסתם פחדתי, בלי סיבה. אבל כאן הקב"ה נתן לי, בעל הנס, להכיר באופן הכי גלוי שיש איזה נס ענק הוא עשה בשבילי בחסדיו המרובים.

"באותו רגע הרגשתי בכל עצמותיי כמה השם יתברך אוהב אותי ושומר עליי, למרות שהוא לא חייב לי כלום. נוסף על הנס שלי שניצלתי, היו כאן עוד אינספור ניסים, למשל הכביש שהיה ריק באופן מפתיע ולא היו רכבים לפני המחבלים. בנוסף היריות היו מדויקות, והייתי בטוח שיש כמה הרוגים. זה נס גלוי שהסתיים בכמה פצועים שרובם יצאו מכלל סכנה. אחים יקרים, דעו לכם שהשם יתברך איתנו כל הזמן. גם כשקשה ולא מרגישים את זה, הוא לא עוזב אף פעם. זה מה שהרגשתי כשהבנתי כמה השם יתברך איתי תמיד. כשעוברים ניסים כאלה גלויים - מבינים כמה השם יתברך אוהב אותנו אהבת עולם. אהבה שהיא לא תלויה בדבר, ולא משנה מה מעשינו. השם יתברך אוהב אותנו.

"קיבלתי על עצמי בלי נדר להודות להשם יתברך על הישועה הענקית, ולפרסם כמה שיותר את הנס הזה. מי שיכול, שיעביר את הסיפור לעוד כמה אנשים, וככה נזכה לקדם שם שמיים ביחד. לא סתם קראתי לכותרת על הסיפור שלי 'לא אמות כי אחיה, ואספר מעשי י-ה'. אין לנו על מי להישען, אלא על אבינו שבשמיים ורק על ידי התורה הקדושה ומצוותיה, נזכה להידבק בה' יתברך - שזה התענוג הכי גדול שיש".

[איך אויך]

עד מתי יהיה טראל זה לנו למוקש??

[berlbalaguleh]

איך אויך: איך פארשטיי דיך. איך טו שטארק סימפאטיזירן מיט דיינע פילינגס פון נייגער און פרוסטראציע. ווען איינער זאלל קומען און פארציילן א שיינע מעשה אויף אונגאריש אדער טערקיש, וואלט איך מיך אויכעט גערעגט. אדער פארצייל אין א שפראך וואס (כמעט) א יעדער פארשטייט. אדער פארצייל גארנישט. באדדי איז א זיסער איד. ער ברענגט גאר אינטרעסאנטע זאכן. ער האט אבער איין חיסרון. דאס האט צו טון מיט די מצוות ארום דעם קרבן פסח. ס'שטייט אין די תורה..."אל תאכלו ממנו נא"...עטץ זאלטץ נישט עסן פון דעם קרבן פסח האלב געקאכט אדער געבראטן...! באדדי וואלט ווען געדארפט אראפברענגען די סיפורי מעשיות אין אידיש. אדער לכה"פ זיך נעמען די טירחה און איבערטייטשן אט די אלע מאמרים... כשולחן הערוך לפני האדם...!