בד"א: הגה"צ רבי אלישע ווישליצקי זצ"ל

היימיש, לאקאל, און איבער דער וועלט
פארשפארט
Buddy
היימישער באניצער
היימישער באניצער
הודעות: 499
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג יוני 18, 2018 8:24 am
האט שוין געלייקט: 25 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 120 מאל

בד"א: הגה"צ רבי אלישע ווישליצקי זצ"ל

שליחה דורך Buddy »

בילד
ירושלמ'ר רב שליט"א יעצט מספיד

לייו סטרים פון ביהמ"ד מכון מאיר
Buddy
היימישער באניצער
היימישער באניצער
הודעות: 499
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג יוני 18, 2018 8:24 am
האט שוין געלייקט: 25 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 120 מאל

שליחה דורך Buddy »

תלמידו של הרב אלישע וישליצקי זצ"ל, גל תושיה, סופד לרבו בערוץ 7 ומספרם על היכרות רבת שנים.

"הפעם הראשונה שבה שמעתי את הרב אלישע זה היה באוזניות בקול חלש ופתאום הרגשתי שהאוזניות חשבו לעוף לי מהאוזניים, הדברים שלו יצאו מהלב", נזכר תושיה.

"כחקלאי נעזרתי בו רבות כי היה לי חשוב לעשות חקלאות עם עבודה עברית. אני זוכר פעם אחת שהתקשרתי לבקש את עזרתו כי לא מצאתי עובדים יהודים
כי היה בשמיטה ושאלתי אותו אם כדאי להעסיק תאילנדים או דרוזים. פתאום אחד מתלמידיו מתקשר אליי ואומר 'אנחנו בדרך עם הרב אלישע' .

"הרב אלישע ותלמידיו הגיעו למרות מזג האוויר הקשה. ישבנו באוהל עם לחם וגבינה צהובה והרב לא ויתר, לא על השיעור ולא על העבודה בכרם. אני זוכר שהרב מחזיק את המזמרה כדי לבצור ואומר לי 'אני כל כך רגיל לחבר איך אני אמור לחתוך את אשכול הענבים?'. כל פעם שאני עובר בשורה שהרב אלישע עבד בה ויש בכרם 30 שורות, השורה של הרב אלישע גדלה אחרת, השורה הכי מיוחדת בכרם".

"תמיד כשהרב שמע חקלאות, העיניים שלו התעוררו לחיים ואמר שחשוב להתעסק בחקלאות וכל מה שאני עושה זה מכוחו", מוסיף תושיה.
Buddy
היימישער באניצער
היימישער באניצער
הודעות: 499
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג יוני 18, 2018 8:24 am
האט שוין געלייקט: 25 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 120 מאל

הערליך וווארט

שליחה דורך Buddy »

אתמול הלך לעולמו הרב אלישע וישליצקי זצ"ל, שהיה ידוע בתור מרביץ תורה בכל ישראל. הרב אלישע סבב בכל עיירות ישראל כדי להפיץ את תורתה של ארץ ישראל.

וזאת למעשה צוואתו – לא לשכוח שיש לנו (אלו שחיים את תורת ארץ ישראל) למסור את הנפש כדי להרבות תורה אצל כל שכבות הציבור.

כמובן שאי אפשר לכתוב דף קשר יום לאחר פטירתו של הרב אלישע בלי להזכיר מדבריו.

הרב אלישע הרבה בשיעוריו לצטט מן התלמוד הירושלמי ופה אביא מאמר אחד שקשור לנושא החירות.

נושא החירות הוא אחד הנושאים המרכזיים והבסיסיים של היהדות. עד כדי כך שבפרשה הקרובה פרשת וארא אנו פוגשים את מאמר הירושלמי (ראש השנה ג, ה) שהמצווה הראשונה שהצטוו ישראל היא מצוות שחרור עבדים.

חז"ל בתלמוד הבבלי (קידושין כב, ב) מביאים את מאמרו של רבן יוחנן בן זכאי מדוע רוצעים את אוזנו של עבד שרוצה להאריך את עבדותו – אוזן ששמעה על סיני כי לי בני ישראל עבדים.

בתלמוד הירושלמי (קידושין א, ב) מובאים הדברים בצורה אחרת: שאלו התלמידים את רבן יוחנן בן זכאי מדוע רוצעים את אוזנו של אדם שרוצה להאריך את עבדותו. ואז עונה להם רבן בן יוחנן בן זכאי את ההסבר שמביא הבבלי (ובנוסף מביא הירושלמי שאותו עבד עובר על הפסוק – 'לא יהיה לך אלהים אחרים על פני – עבדות היא בעצם עבודה זרה).

רואים פה בראש ובראשונה את הנושא הדידקטי. כדי להדגיש את הרעיון בוחר הירושלמי להדגיש את הרעיון דרך הצגת שאלה (בכלל הנושא הדידקטי והחוויתי מודגש מאוד אצל הירושלמי).

מוסיף הרב ואומר. מדוע בחר הירושלמי להציג את הדברים בצורה כזאת דווקא כאשר מדובר על עבד, כי הוא רצה ללמדנו שבן חורין הוא זה ששואל שאלות. אדם שמפחד לשאול שאלות נתפש בתודעה הציבורית כמאמין בהא הידיעה, התלמוד הירושלמי מלמד אותנו שאדם כזה שאינו שואל הוא בחינת עבד (ועבד כבר כתבנו בשם הירושלמי נכנס לגדר של עובד עבודה זרה. מי ששואל שאלות יותר חריפות בעולם היהדות הוא בן חורין, הוא מאמין יותר גדול. הוא מאמין שהתורה היא תורת חיים ולכן היא מבררת לנו יסודות אמונה עקרוניים יותר, דבר שלא יכול להיעשות שלא דרך שאילת שאלות נוקבות.
אישתישבי
חבר ותיק
חבר ותיק
הודעות: 3541
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מערץ 08, 2016 11:19 pm
האט שוין געלייקט: 121 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 2068 מאל

שליחה דורך אישתישבי »

הערליך אבל שקר
א קונץ צו זיין אליהו הנביא? א קונץ צו זיין איש תשבי!
Buddy
היימישער באניצער
היימישער באניצער
הודעות: 499
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג יוני 18, 2018 8:24 am
האט שוין געלייקט: 25 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 120 מאל

שליחה דורך Buddy »

וְהָיָה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ לְזִכָּר֔וֹןרשימה לפרשת בא
יציאת מצרים צרובה בזכרון שלנו. פסוקים מרובים בפרשה מצווים על זכירה זו.
למצווה מיוחדת, הנגזרת מזכירה זו, התוודעתי לפני כשבוע בהספדו המרגש של יונתן בנו של הרב אלישע וישלצקי זצ"ל.
בספר דברים פרק ח נאמר:
"פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ. וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה. וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים…".
בספר מצוות גדול לר"מ קוצי מופיעה מצוה מיוחדת – ס"ד במניין מצוות לא תעשה- והיא:
אזהרה שלא יתגאו בני ישראל כשהקדוש ברוך הוא משפיע להם טובה.
המיוחד במצוה זו שמחבר ספר המצוות הוסיפה למניין המצוות בגלל חלום שראה !

ציטוט מדברי הסמ"ג במצווה ס"ד. ראו נא מצוה זו במלוא היקפה באתר hebrewbooks.



הרב ראובן מרגליות, במבוא המקיף שכתב לספר שו"ת מן השמים (ירושלים, מוסד הרב קוק, תשי"ז 1959), הביא דוגמא זאת כאחת מני רבות ונוספות לחלומות כאלו. ראו נא כאן.
כאמור למצווה זו התוודעתי לפני כשבוע בהספדו המיוחד של יונתן בנו של הרב אלישע וישלצקי זצ"ל. בתוך דבריו סיפר:
חזרת המון פעמים על הסיפור של הסמ"ג על החלום
ועל המצווה הס"ד
מצוות הענווה
כל כך אהבת את המספר 64
אמרת שזה לא מקרה שזו המצווה ה 64
וזה אולי בגלל הוראת חז"ל
שתלמיד חכם צריך שיהיה בו אחד משמונה שבשמונה
ושמונה כפול שמונה זה ששים וארבע.
הרב אלישע חידש שלא במקרה מצוה זו היא ס"ד (=64) במניין המצוות .
היא בנויה על דברי הגמרא:
אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית (סוטה ה, א).
שמונה כפול שמונה = 64.
החוקר טוביה פרשל הביא כמה פירושים ל"אחד משמונה בשמינית" ברשימה שפרסם בעיתון הצופה, ראו נא כאן.
יונתן ציין שהרב אלישע נפטר בשנתו ה-64 ושיש בזה סמליות רבה.
פארשפארט