סיפור שר׳ מיילך ע"ה היה מספר:
בחור בכפר חב״ד (או לוד לא זוכר בדיוק) עבר על איזה דבר, וכתב לרבי בבקשה לתיקון. במכתכו כתב שבספר פלוני כתוב לעשות איזה דבר, והאם הוא יעשה כהספר?
תשובת הרבי היה לשאול להמשפיע בישיבה שאז היה ר׳ שלמה חיים ע"ה.
הבחור שאל ר׳ שלמה חיים, וענה לו, תן לי יום לחשוב איך להדריכך.
למחר קרא אליו ר׳ שלמה חיים ואמר לו שהוא שוואנץ. דכשכותבים לרבי, אין ליתן עצות מספרים מה לעשות. אלא שואלים מה לעשות, ומה שהרבי עונה, כך עושים. והדריך אותו ר׳ שלמה חיים לכתוב עוד הפעם כ״מענטש״.
ר׳ שלמה חיים הסביר שכהראה לו המכתב מהרבי, לא ידע מה לתרץ. מה לו ולתיקונים? כשחשב על זה, עלה בדעתו שבוודאי הרבי רוצה שהוא יאמר לבחור מה שהרבי אינו יכול לאמר לבחור. אז הבין שצריך להגיד אל הבחור שהוא שוואנץ שכתב לרבי וכאילו נותן להרבי עצה על תיקון.
ואח"כ צריך לכתוב עוה"פ ויקבל תיקון מהרבי וכו'.
[הסיפור כמדומני כבר נדפס בח״ב של הספר על ר׳ שלמה חיים, וכמדומני ג״כ ששם מופיע בשם ר׳ מייליך. סתם להעיר]
פון א חב"ד טלגרם טשאנעל. דאס איז א פארקערטען בליק אויף שוואנצאנות
