דערנאך ברענגט ער פון שאול בערלין אז די פאקט אז זוהר פארמאגט אן הקדמה, אנדערש ווי אלע ספרים מימי קדם מאכט אים נוטה זיין לדעתו פון זיין אור-פעטער דער יעב"ץ. דערנאך ברענגט ער צו פון הרב יעקב ישראל סטל (מח"ס סגולה ועוד, עיין כאן) אז ער ברענגט אין די הערות צו ספר קושיות לאחד מן הראשונים (הערה 887) א גאנצע געטואכטס אז דער זוהר ברענגט דעם אויסדרוק "אם יום תעזבני יומים אעזבך" אלס א פסוק, און דערווייל שטייט עס בכלל נישט אין תנ"ך:
ער ברענגט אויך פונעם מקובל תלמיד הגר"א רי"א חבר דעם פאלגענדעם לשון:
ובאמת ספר הזוהר נכתב כמה דורות אחר רשב"י מה שנכתב ונתקבל משמו ומשאר חבריו ותלמידו שהיו בימיו, וגם זה נעשה בו הוספות רבות עד מאוד מן אחרוני האחרונים אחר שבאו בכתב וניתנו להעתיק ושלטו בו ידי רבים כל אחד מה שנראה בדעתו ומה שנתחדש לו וכתב בגליון על ספר הזוה"ק מן הצד ואח"ז בא ריעהו מעתיק מן המעתיק ומצא בגליון דברים רבים ובמעט התבוננות חשב שזה היה חסרון בגוף ספר והכניסם בפנים.
נאך ברענגט ער אז כאטש גרויסע אין קבלה (ווי למשל ר' אברהם בן הגר"א) האבן גע'טענה'ט אז רש"י האט געזען דעם זוהר, שרייבט רי"א חבר פארקערט, אז די וואס האבן געשריבן דעם זוהר האבן אריינגעלייגט דערין זאכן פון רש"י און ר"ת.
איינע פון די זאכן אין זוהר וואס קומען פון ר"ת איז ר"ת'ס פסק לגבי דעם גמרא אין קידושין (ל, ב). די גמ' זאגט אז מ'דארף משלש זיין שנותיו, שליש במקרא, שליש במשנה ושליש בגמרא. זאגט ר"ת אז מיט תלמוד בבלי איז מען יוצא די חיוב פון משלש זיין וויבאלד די גמרא זאגט אין סנהדרין אז תלמוד בבלי איז בלול פון מקרא משנה און גמרא. עס שטעלט זיך ארויס אז אין זוהר (זוהר חדשת תיקונים עמ' ק"ז ע"ב) שטייט ממש די זעלבע זאך בהאי לשינא:
תקינו רבנן לשלש שנותינו במקרא בתלמוד . . . ואוקמוה דמאן דמתעסק (במשנה) [בתלמוד] כאלו התעסק בכלא בגין דאיהי בלילא במקרא במשנה בתלמוד.
אז ער רעדט שוין פון דעם מאמר חז"ל, ברענגט שפירא אפאר מקורות איבער דעם אז אין אשכנז האט מען נישט עוסק געווען אין נ"ך. לדוגמא, ער ברענגט א שטיקל רש"ש (ב"ב ח ע"א) ווי ער שרייבט:
משמע דאפשר שיהיו בעלי משנה או בעלי גמרא ולא בעלי מקרא . . . ודלא כאותן ששופכין בוז על מקצת גדולי זמנינו בש"ס ופוסקים ואין להם יד כ"כ במקרא.
ער ברענגט אויך דעם שטיקל פלאגיאריזם פון הרב שטערן איבער וועלכע איך האב געשריבן נעכטן דא.
המשך יבוא אי"ה.