דרשות חז"ל וסיפורי מעשיות

הלכה ואגדה, מוסר וחסידות
טמיר
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
הודעות: 1145
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:07 pm
האט שוין געלייקט: 5304 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1338 מאל

Re: דרשות חז"ל וסיפורי מעשיות

שליחה דורך טמיר »

מי אני האט געשריבן:
יאיר האט געשריבן:און פון רב שרירא גאון:
"על עניין האגדות הני מילי דנפקי מפסוקי ומקרי מדרש ואגדה אומדנא נינהו... לכן אין סומכין על אגדה ואמרו אין למדין מן האגדות... והנכון מהם מה שמתחזק מן השכל ומן המקרא נקבל מהם ואין סוף ותכלה לאגדות" [ס' האשכול ח"ב עמ' 47 ואוצר הגאונים שם עמ' 60]

רבי יצחק אבוהב הספרדי אין די הקדמה פון זיין מנורת המאור ברענגט דאס אראפ אזוי:
כתב רב שרירא גאון ז״ל במגלת סתריו על ענין האגדות הני מילי דנפקי מפסוקי מקרא מדרש ואגדה אומדנא נינהו. ואמרו עליו כי דבר זה על קצת מהמדרשות שאמרו האחרונים כגון רבי תנחומא ורבי אושעיא ועל דברים מעטים מדברי אגדה שבתלמוד שכתובים באומד כגון מה שאמרו בריש פרק הזורק במסכת שבת דף צ״ז ת״ר מקושש זה צלפחד וכו' והדומים לזה. אבל רובם הם סודות וחכמות עליונות ומוסרים ומדות טובות והנהגות בני אדם ותיקון הגוף והנפש. ואין ראוי להניח הרוב בשביל המיעוט כי גם גופי התורה הנדרשים בי״ג מדות ויש בהם דברי יחיד ודעות שהוא דבר ברור שאין הלכה כמותם ונכתבו להוציא האמת מתוכם.

פארשטייסט וואס ער שרייבט? איך נישט.

וואס איז אנדערש מקושש זה צלפחד ווי די מעשה פון עוג מיט די בארג וכדומה. און וויאזוי ווייס איך וואס עס גייט אריין די גדר פון אומדנא אדער אין סודות?


ווייטער די מאמרי חז"ל וואס רעדן פון מחדות און הנהגות טובות איז דאך פשוט אז רב שרירא האט נישט גערעדט פון דעם!
געשריבן לזכות א גוטע חבר וואס זיכט א חברותא אין ווילי http://www.kaveshtiebel.com/viewtopic.p ... 83#p535783
באניצער אוואטאר
מי אני
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 5784
זיך רעגיסטרירט: פרייטאג אקטאבער 05, 2018 4:32 pm
האט שוין געלייקט: 12391 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8057 מאל

שליחה דורך מי אני »

מסתם מיינט ער ענליך צום רמב״ם׳ס דריטע כת פון מקבלי ההגדה אינעם הקדמה צו פ׳ חלק. והיינו, אז א גרויס חלק פון די (פאנטאסטישע וכו׳) אגדות וואס זעהן אויבן-אויף אויס ווי אומדנות זענען לימודים משלים וחידות אויף ראציאנאלע לערונגען בענין מדות וכדומה - פארטייטשן.
"איך בין אפילו נישט זיכער אז איך עקזיסטיר, ווי אזוי קען איך זיין זיכער אז...?" - יאיר
"אלס וואס איך ווייס איז אז איך ווייס גארנישט (אחוץ דעם עצם פאקט)" - סקראטוס
און אפילו אין דעם בין איך אויך נישט זיכער (וכן הלאה והלאה)
טמיר
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
הודעות: 1145
זיך רעגיסטרירט: מיטוואך אקטאבער 21, 2015 4:07 pm
האט שוין געלייקט: 5304 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1338 מאל

Re: דרשות חז"ל וסיפורי מעשיות

שליחה דורך טמיר »

הייסט עס אז "נארמאלע" זאכן זענען אומדנות, און פאנטאסטישע זענען סודות משלים וחודות. איך הער

Sent from my SM-G960U1 using Tapatalk
געשריבן לזכות א גוטע חבר וואס זיכט א חברותא אין ווילי http://www.kaveshtiebel.com/viewtopic.p ... 83#p535783
באניצער אוואטאר
מי אני
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 5784
זיך רעגיסטרירט: פרייטאג אקטאבער 05, 2018 4:32 pm
האט שוין געלייקט: 12391 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8057 מאל

שליחה דורך מי אני »

לכאורה. דאס איז די לשון הרמב״ם דארט:
אותם בני אדם שנתברר אצלם גדולת החכמים זכרונם לברכה וטוב שכלם, ממה שנמצא בכלל דבריהם מורים על ענינים אמתיים למאוד. ואף על פי שהם מעטים ומפוזרים במקומות מחיבוריהם הם מורים על שלמותם וכי הם השיגו האמת, ושנתברר גם כן אצלם מניעת הנמנע ומציאות המחויב להמצא. וידעו כי הם עליהם השלום אינם מדברים הֲתֻלִּים. ונתאמת להם שדבריהם יש לו נגלה ונסתר, וכי הם בכל מה שאומרים מן הדברים הנמנעים – דברו בהם בדרך חידה ומשל, כי הוא זה דרך החכמים הגדולים.

והיינו, אויב נעמט מען אָן בהנחה קדומה אז זיי זענען געווען חכמים אמתיים (צי מקבלה צי פון אנדערע מאמרים זייערע וכו׳) דאן דאס וואס זיי זאגן בסתם בעניני טבע וכדומה קען מען תולה זיין בהחכמה ומדע שבזמניהם (וידוע מש״כ הרמב״ם במו״נ ח״ג סופי״ד) אדער אלס אומדנא (סתם, בעניני פרשנות). אבער דאס וואס איז ממש ״פאנטאסטיש״ ומן הנמנע ונראה כהיתול מוז מען פארטייטשן אלס חידה און טיפערס, ווארום זיי זענען דאך געווען חכמים וכנ״ל און א חכם קען דאס נישט מיינען ליטערעלי.
"איך בין אפילו נישט זיכער אז איך עקזיסטיר, ווי אזוי קען איך זיין זיכער אז...?" - יאיר
"אלס וואס איך ווייס איז אז איך ווייס גארנישט (אחוץ דעם עצם פאקט)" - סקראטוס
און אפילו אין דעם בין איך אויך נישט זיכער (וכן הלאה והלאה)
באניצער אוואטאר
berlbalaguleh
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 20420
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יולי 17, 2012 12:57 pm
האט שוין געלייקט: 25361 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 15512 מאל
קאנטאקט:

שליחה דורך berlbalaguleh »

מי אני: זיכער. אזוי ווי א סאך פון די אגדתא'ס פון רבה רב בר חנא וועלכע ווערן דערציילט (כ'מיין אין מס' בבא בתרא). אז מ'קען עס נישט אננעמען ליטערעללי. ווייל ס'זעהט אויס ווי טשאדעלע באדעלע מעשיות (ח"ו). נאר ס'איז געמיינט אלעגאריש...!
באניצער אוואטאר
מי אני
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 5784
זיך רעגיסטרירט: פרייטאג אקטאבער 05, 2018 4:32 pm
האט שוין געלייקט: 12391 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8057 מאל

שליחה דורך מי אני »

בנוגע די געדאנק פון משפט ר״ה, דאס איז וואס דער תשב״ץ שרייבט אין זיין אוהב משפט (פ״ז):
D6E93061-175E-4B03-9517-692DCD6B88A7.jpeg
"איך בין אפילו נישט זיכער אז איך עקזיסטיר, ווי אזוי קען איך זיין זיכער אז...?" - יאיר
"אלס וואס איך ווייס איז אז איך ווייס גארנישט (אחוץ דעם עצם פאקט)" - סקראטוס
און אפילו אין דעם בין איך אויך נישט זיכער (וכן הלאה והלאה)
באניצער אוואטאר
מי אני
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 5784
זיך רעגיסטרירט: פרייטאג אקטאבער 05, 2018 4:32 pm
האט שוין געלייקט: 12391 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8057 מאל

שליחה דורך מי אני »

6D6DBA24-9FE1-466E-8A42-7E849992C6B6.jpeg
אוצרות יוסף (מאמר לבנה אות יא) מר׳ יוסף ענגיל זצ״ל.
"איך בין אפילו נישט זיכער אז איך עקזיסטיר, ווי אזוי קען איך זיין זיכער אז...?" - יאיר
"אלס וואס איך ווייס איז אז איך ווייס גארנישט (אחוץ דעם עצם פאקט)" - סקראטוס
און אפילו אין דעם בין איך אויך נישט זיכער (וכן הלאה והלאה)
באניצער אוואטאר
מי אני
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 5784
זיך רעגיסטרירט: פרייטאג אקטאבער 05, 2018 4:32 pm
האט שוין געלייקט: 12391 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8057 מאל

שליחה דורך מי אני »

משה לייב לילינבלום שרייבט אין זיין אָטאָבּיאָגראַפיע ״חטאת נעורים״:
בימים ההם קניתי לי ספר “שאלות ותשובות הרשב”א“. קראתי בו והרבה דברים היו לי חדשים ואיזו מהם – גם מועילים. בחפץ לב קראתי את דברי החרמות על חכמי פרובינצה ועל לימודי הפילוסופיאה, שבכללם נודעו לי אותן החרמות כבר מפי השמועה ומפי ספרים. אך התנצלותו של הבדרש”י קראתי פעמים הרבה בענג רב. כל מי שקרא את התנצלותו של הבדרש"י יכול להבין את הרושם שעשתה אותה התנצלות על פרא-מבקש-אמת כמוני אז. חדלתי להאמין באגדות זרות, ולא עוד אלא שלא השתדלתי כלל לתת לאותן האגדות הזרות איזה באור, מפני שברור היה בעיני שהאגדות הזרות יש להן איזה פירוש שלא כפשוטן. פירוש שאין עלי האחריות לדעת אותו. אם הפירוש כך או באופן אחר, אם הוא נודע לי או לא – אחת הוא לי, ובלבד שלא יהיו הדברים כפשטם.

ממילא מובן, שלא בכל האגדות הזרות הכחשתי. הבדרש“י עצמו בהתנצלותו אומר, שהוא מאמין בכל האגדות המספרות איזו נסים שאירעו לבעלי המשנה והתלמוד, ואנכי שלא ערבתי את לבי לחשוד אותו, שאפשר שהוא אינו אומר כן אלא כדי להפיס דעתו של הרשב”א, יראתי מלכת לבדי הלאה מן המסלה שהראו לי האויטוריטטים, שהיו נר לרגלי.

אמונתי בפעולת הסגולות ובקמיעות היתה רופפת ומתמוטטת, ותמהון גדול היה בעיני בשעה שהרב האב“ד מעיר מגורתי התיר לי בשנת תרכ”ב לשתות סתם יינם לרפואה שמצאתי בספר “מפעלות אלהים”; אבל החזקתי באמונת הגלגול, אף על פי שהבדרש“י מכחיש בה בפירוש בהתנצלותו שזכרתי. טעמי ונימוקי היה עמי: אמונת הגלגול הוא אחד העיקרים החשובים שבחכמת הקבלה ובספר הזהר! ואם אמנם הבדרש”י לא האמין בגלגול – הנה הוא לא ידע עוד מחכמת הקבלה ואם היה הזהר נודע בימיו היה גם הוא מאמין בגלגול.

בכלל לא הייתי מבין דבר מתוך דבר, לחדש לי דרכים חדשים באותה שיטה שנגלתה לפני מתוך ספרי חכמי ישראל שהיו חשובים בעיני. בשום אופן לא רציתי להיות “אפיקורוס”, ובשעה שנולד בלבי ספק באמתת איזה דבר שנזכר בתלמוד, בקשתי לי איזה אויטוריטט מגדולי ישראל לסמוך עליו, ומכיון שלא מצאתי אויטוריטט כזה הכרחתי את שכלי להאמין. אמת היא שאי אפשר להכריח את השכל להאמין. אבל במה דברים אמורים? בשכל שיכול להקרא בשם “שכל”, כלומר: שנתפתח די צרכו, מה שאין כן בשכלי אז, שהיה אוצר בקרבו ערבוביא נוראה של הבלים וחקירות פילוסופיות של הבל, ועם זה – פחד והכנעה לפני הדר גאון התלמוד וגדולי ישראל. שכלי היה אז כבית-הדפוס, שמכינים בו הרבה דעות חפשיות לפתרון איזו שאלות ולפני צאתן לאויר העולם תעמודנה למשפט הצענזאר המקיים ומבטלן בהיותו נשען על חק פלוני ופלוני. כבר היתה לי השגה בלתי צלולה בדבר שהוא אפשר ובדבר שהוא נמנע, אך לא ידעתי את הגבול המגביל בין שתי הקצוות האלה. כל כלי שכלי פעלו תמיד לפתור את השאלות שהכבידו עלי אכפן; אך בטרם שהחלטתי בעצמי לקבוע הלכה מחלטת באיזה ענין קיימתי את דעותי ובטלתין בהיותי נשען על דברי התלמוד, במקום שלא מצאתי את הרמב"ם ותלמידיו מסייעים לי.
"איך בין אפילו נישט זיכער אז איך עקזיסטיר, ווי אזוי קען איך זיין זיכער אז...?" - יאיר
"אלס וואס איך ווייס איז אז איך ווייס גארנישט (אחוץ דעם עצם פאקט)" - סקראטוס
און אפילו אין דעם בין איך אויך נישט זיכער (וכן הלאה והלאה)
היסטאריע
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
הודעות: 1428
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מערץ 01, 2021 4:58 pm
האט שוין געלייקט: 43 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1375 מאל

שליחה דורך היסטאריע »

התנצלות פין דער בדרשי.

געגאנגען, ווי איז עס?
בערל דער בעל עגלה'ס הסכמה אויף מיר דא

ווען אזא לאו-לייף (טאקע, אויך מיר א שריפטשעלטער) ווי דו (שאינו יודע להבחין בין..."דו" ל' "די"... קומען אויף מיין באס, ווארף איך זיי אראפ נאך איידער זיי האבן א טשענס צו טון זייערע מעשים תעתועים
באניצער אוואטאר
מי אני
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 5784
זיך רעגיסטרירט: פרייטאג אקטאבער 05, 2018 4:32 pm
האט שוין געלייקט: 12391 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8057 מאל

שליחה דורך מי אני »

בשו״ת הרשב״א ח״א סימן תיח. (ס׳איז אַן אריכות און די מליצות זענען מורא׳דיג.)

(כ׳האב עס צוגעברענגט אפאר מאל [סערטש "ידעיה"].)
"איך בין אפילו נישט זיכער אז איך עקזיסטיר, ווי אזוי קען איך זיין זיכער אז...?" - יאיר
"אלס וואס איך ווייס איז אז איך ווייס גארנישט (אחוץ דעם עצם פאקט)" - סקראטוס
און אפילו אין דעם בין איך אויך נישט זיכער (וכן הלאה והלאה)
באניצער אוואטאר
מי אני
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 5784
זיך רעגיסטרירט: פרייטאג אקטאבער 05, 2018 4:32 pm
האט שוין געלייקט: 12391 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8057 מאל

שליחה דורך מי אני »

משה לייב לילינבלום אין זיין ארחות התלמוד צוטיילט אגדות חז״ל אין צו 3 סארטן:

1). מדעיות - די ״סייענס״ סארט אגדות וואס דערציילן למשל איבער מערכות השמים, עניני רפואות הקמיעות והלחשים, עניני השדים והזוגות, ושיטת חז"ל בעולם המלאכים וכדומה. די זענען געזאגט געווארן לפי המדע בזמניהם וכש״כ הרמב״ם במו״נ ח״ג פי״ד.

2). אמתיות - דאס זענען די משלי הקדמונים ומוסר ועניני המדות איבער ווי אזוי זיך צו פירן עטיש. די זענען א תפארת וכבוד פאר עם ישראל. (ער רעכענט די אגדה של שלש שבועות בכתובות קיא. אלס א משל פון די סארט.)

3). דמיוניות - דאס זענען די אגדות וואס רעדן פון מעלות התורה וישראל, והליכות הא-ל והמלאכים און היסטאריע ונסים שנעשו ע״י החסידים און די פארשעמטע מעשים וואס היסטארישע רשעים האבן געטוהן, ווי אויך די סארט עסכעטאלאגישע גאולה העתידה אגדות; די וואס זענען שווער פאר קלוגע מענטשן צו גלייבן (עכ״פ אין א ליטעראלן סענס). די מטרה דערפון זענען בעצם אויך געווען כעין די צווייטע סארט (נאר דא איז עס דעסקריפּטיוו משא״כ ביי די צווייטע זענען די סארט אגדות מער פּראסקריפּטיוו זאגענדיג ווי אזוי זיך צו פירן) כדי ארויסצוהייבן דאס ליבשאפט צו טוב און דאס פיינטשאפט צו רע און צו שטארקן די אמונה בפרט בעת צר דורך לדוגמא אויפבלאזן און אויסברייטערן די מעשיות שבתורה פי כמה מיט נסים אא״וו. דאס איז בפרט געווען געגארט פאר די חלושי שכל בהעם פאר וועמען דאס איז א גוטע מיטל.

ער טענה׳ט אז דאס האט למעשה נישט געברענגט קיין נזק בעם, ווייל די חכמים האבן דאס אלס קיינמאל נישט אָנגענומען, און די חלושי שכל וואס האבן דאס יא אָנגענומען האבן נישט געשטערט די חכמים שכחשו בהן און וואלטן ממילא געגלייבט שטותים; אז נישט די איז אנדערע.
"איך בין אפילו נישט זיכער אז איך עקזיסטיר, ווי אזוי קען איך זיין זיכער אז...?" - יאיר
"אלס וואס איך ווייס איז אז איך ווייס גארנישט (אחוץ דעם עצם פאקט)" - סקראטוס
און אפילו אין דעם בין איך אויך נישט זיכער (וכן הלאה והלאה)
באניצער אוואטאר
מי אני
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 5784
זיך רעגיסטרירט: פרייטאג אקטאבער 05, 2018 4:32 pm
האט שוין געלייקט: 12391 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8057 מאל

שליחה דורך מי אני »

דר. יגאל בן-נון זאגט:
IMG_6888.jpeg
IMG_6889.jpeg
IMG_6890.jpeg
IMG_6891.jpeg
IMG_6892.jpeg
"איך בין אפילו נישט זיכער אז איך עקזיסטיר, ווי אזוי קען איך זיין זיכער אז...?" - יאיר
"אלס וואס איך ווייס איז אז איך ווייס גארנישט (אחוץ דעם עצם פאקט)" - סקראטוס
און אפילו אין דעם בין איך אויך נישט זיכער (וכן הלאה והלאה)
באניצער אוואטאר
berlbalaguleh
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 20420
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יולי 17, 2012 12:57 pm
האט שוין געלייקט: 25361 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 15512 מאל
קאנטאקט:

Re: דרשות חז"ל וסיפורי מעשיות

שליחה דורך berlbalaguleh »

מי אני: ייש"כ. איך וועל נאר קאמענטירן הויפטזעכליך איבער דעם "פשט" וואס דר. יגאל בן נון האט געזאגט.

זיין "פארטעי" (שטארקייט) איז פסוקי התנ"ך ופירושיהן.

זיין (פארגרייזטע) שיטה אז די אגדות/הגדות חז"ל זענען אלע פיקטיווע מעשיות. פי' נישט אמת. נאר זיי האבן א ליטערארישע ווערד מוזן מיר נישט אננעמען. (אויסער די אמונת חכמים שבו).

לעומת דער ערשט פארשטארבענער פראפעסאר און געוועזענער ישיבה בחור (חברונ'ער ישיבה) יאסי/יאסקע (ווי זיין מיטלעבערין האט איהם גערופן).אגסי. ער איז געווען אן אמת'ער תלמיד חכם און געהאלטן אז די אגדות חז"ל זענען אין די מערסטע אמת'ע געשעהענישן.

איבער די "גוזמאות" פון רבה בר בר חנא אין מס' בבא בתרא ווייס איך נישט.

ער איז געווען (מער-ווייניגער) א מאמין. ניין. א קאפל האט ער נישט געטראגן. אבער ער האט זיך באצויגן מיט גרויס דרך ארץ צו דברי חז"ל.

דרך אגב: איך האב מיר לעצטנס איינגעהאנדלט א סעט עין יעקב. געדרוקט אין ארץ ישראל. שטייט דארט אויפ'ן שער בלאט. ..."ליקוטי "הגדות" חז"ל. האביך מיך געוואונדערט. פארוואס שטייט נישט "אגדות" חז"ל. נאר. כנראה. ווייל אין עיברית הייסט "אגדה" א לעגענדע א מעשה וואס איז נישט געשעהן. האבן זיי ( די מוציאים לאור) עס געשריבן מיט א ה"א.

דאס גייט שוין אריין אין די שיטה פון בעל ויואל משה מאמר לשה"ק. וואס ער מאכט דארט א שטארקע נקודה איבער די שפראך עיברית. (ועיין שם).
פארשפארט