הרב יחיאל גאלדהאבער אין אמעריקע!

[תורה ודעת]

וועלט בארימטער חקרן תורני הרב יחיאל גאלדהאבער וועט בעז"ה זיך געפינען אין אמעריקא די קומענדיגע טעג און וואכן וואו ער וועט איבערגיבן א רייע פון וואונדערליכע שיעורים בכל המקצועות אין אלע היימישע געגנטער איבער גרעיטאר ניו יארק
צו באשטעלן א שיעור קען מען זיך פארבינדן אויף shurim200@gmail.com

[תורה ודעת]

שיעור (אין יידיש) אין שטאט בארא פארק וועט בעז"ה פארקומען מאנטאג פרשת תולדות בשעה 7:30 pm אויף 1454 54th st בבית הרבני הנגיד ר יוסל ראבינאוויטש
בענין פולמוס היתר מכירה פון שמיטה באגלייט מיט ערשטמאליג אויפגעדעקטע כתבי ידות

[תורה ודעת]

ווי אויכעט וועט פארקומין א שיעור אין די נושא אין "ענגליש" אין פלעטבוש מיטוואך פרשת תולדות 7:30 אווענט
בבית הרבני התורני ר מאיר אדלר 962 East 19th st

[תורה ודעת]

פרטים פון די שיעור בענין פולמוס היתר מכירת קרקעות בשמיטה לגוי:

ביים שיעור וועט איופגעדעקט ווערן צום ערשטען מאל אין היסטריה אן ארגינעלע בריוו מאחד תלמידי ממרן בביץ הלוי שנשמע מפה קדשו פון מרן הגאון בעל בית הלוי מבריסק זצ"ל איבער די אוטענטישקייט פונעם חתימת הגאון ר יצחק אלחנן זצ"ל אויפן כתב היתר מכירה

די בריוו איז ארגינעל צוריקגעהאלטן געווארן די לעצטע 15 יאר פון ווערן ארויסגעגיבן דורך עטליכע תלמידי הגאון מבריסק אין שפיץ פון הגאון ר אברהם יהושע סאלאוויטשיק שליטא ראש ישיבת בריסק אבער אויפן אינצוויאטיוו פון הגאוון ר מאיר סאלאוויטשיק זצ"ל וואס האט שוין דאן געשטופט צו פארעפענטליכן די בריוו וועט עס יעצט צום ערשטן מאל געוויזן ווערן פארן ברייטן ציבור משתתפי השיעור

[תורה ודעת]

חלקים פון די בריוו

[תורה ודעת]

הרב ר יחיאל אין א שמועס מיט הרב הגאון מאיר סאלאוויטשיק איבער די אויפגעדעקטע בריוו פונעם בית הלוי

[תורה ודעת]

פירסום ראשון
וועט צום ערשטן מאל געוויזן ווערן ביים שיעור
כתב מכירה פונעם בי"ד הגדול ביפו בנשיאות הגאון ר שלמה הלוי ראהאלד ז"ל תלמיד מובהק פון הגאון הגדול ר יהושע לייב דיסקין זצוק"ל ארום נייצן יאר נאכן ארגינעלעם היתר פון הרב דיסקין

[תורה ודעת]

דער דאקומענט איז אין קעגנזאץ מיט דעם וואס הרה"ק מסאטמאר זצוק"ל שרייבט אין שו"ת דברי יואל אז הרב דיסקין האט צוריקגעצויגן פון זיין היתר ביי די קומענדיגע שמיטה

[תוהו ובוהו]

וואס סאטמאר רב שרייבט אז ר' י''ל דיסקין האט צוריקעצויגן נאכן מתיר זיין בשנת תרנ''ו ''ותיכף אח''כ בשמיטות האחרות חזר לגמרי... ועמד על משמרתו עד סוף ימיו'' איז פשוט נישט מעגליך, ווייל דער מהרי''ל דיסקין איז אוועק צוויי יאר דערויף אין תרנ''ח, און האט ניטאמאל דערלעבט נאך א שמיטה..

(ער האט מעגליך אויסגעמישט מיט 'ר' שמואל סלנט' וואס האט אויך מתיר געווען אין תרנ''ו, און האט צוריקגעצויגן צוויי שמיטות דערויף אין תר''ע, הארט פאר ער איז אוועק.)

מיט 'הרב דיפו' מיינט ער 'ר' נפתלי הירץ הלוי ווידנבוים' וואס איז געווען א תלמיד פונעם מהרי''ל דיסקין.

בכל אופן איז דאכצעך נישטא קיין געדרוקטע היתר פונעם מהרי''ל דיסקין, און ס'דארף צו הייסן אז ער האט געגעבן זיין צושטימונג ''בהוראת שעה''.

וויאזוי ס'זאל נאר זיין, זעה איך נישט אינעם אראפגעברענגטן בריוו עפעס א סתירה צו וואס סאטמאר רב שרייבט, ווייל כו''ע מודי אז דער אויבערדערמאנטער ר' נפתלי הירץ מתלמידי המהרי''ל דיסקין האט מתיר געווען, און ארויסגעגעבן א געדרוקטע היתר בשנת תרס''ב איידער ער איז אוועק, און צוויי יאר דערויף האט מען אויפגענומען הרב קוק וואס האט אויך מתיר געווען, איז אוודאי האט מען אין יפו פארקויפט..

דרך אגב, דער ראב''ד ר' יוסף צבי הלוי וואס ווערט דערמאנט אינעם צעטל איז דער איידעם פון ר' נפתלי הירץ, וואס איז זעלבסט געווען רב אין יפו פאר צוויי יאר, פון תרס''ב (ווען זיין שווער איז אוועק) ביז תרס''ד ווען הרב קוק איז אויפגענומען געווארן, וואס דאן איז ער געווארן אב בי''ד.

[תורה ודעת]

וואס סאטמאר רב שרייבט אז ר' י''ל דיסקין האט צוריקעצויגן נאכן מתיר זיין בשנת תרנ''ו ''ותיכף אח''כ בשמיטות האחרות חזר לגמרי... ועמד על משמרתו עד סוף ימיו'' איז פשוט נישט מעגליך, ווייל דער מהרי''ל דיסקין איז אוועק צוויי יאר דערויף אין תרנ''ח, און האט ניטאמאל דערלעבט נאך א שמיטה..

דאס איז טאקע איינע פון די פראבלעמען פון די תשובה!

מיט 'הרב דיפו' מיינט ער 'ר' נפתלי הירץ הלוי ווידנבוים' וואס איז געווען א תלמיד פונעם מהרי''ל דיסקין.

גערעכט, און די ראש ביד תרע"ו איז געווען הרב יוסף הלוי איידעם פון ר נפתלי הירץ וואס איז געווען די ממונה פאר מצות התליות בארץ ביים ביד הגדול דיפו בחייו פונעם שווער.

בכל אופן איז דאכצעך נישטא קיין געדרוקטע היתר פונעם מהרי''ל דיסקין, און ס'דארף צו הייסן אז ער האט געגעבן זיין צושטימונג ''בהוראת שעה''.

סטאקע נישטא קיין געדרוקטע היתר אבער א קלארע עדות פון זיין תלמיד איז יא דא, און סטאקע געווען א הוראת שעה אבער ער האט קיינמאל נישט חוזר געווען !
וואלט ר יהושע לייב חוזר געווען וואלט עס זיין תלמוד נישט מתיר געווען 3 שמיטה נאכדעם.

[תורה ודעת]

(ער האט מעגליך אויסגעמישט מיט 'ר' שמואל סלנט' וואס האט אויך מתיר געווען אין תרנ''ו, און האט צוריקגעצויגן צוויי שמיטות דערויף אין תר''ע, הארט פאר ער איז אוועק.)

די טעות איז אויך נישט מסתבר ווייל ר שמואל סאלאנט האט קיינמאל נישט מתיר געווען

[דולה ומשקה]

איידער איך פאל אריין אינעם גרוב, וואלט איך זייער געוואלט זעהן זעהן דעם כתב יד פון סאטמאר רב. סיידן אויס דאס איז שוין אזוי געדרוקט געווארן בחייו חיותו משנת תשכ"ז ומפרע.

[berlbalaguleh]

דולה ומשקה: ס'הייסט אז ס'איז דא א מעגליכקייט אז אין שו"ת דברי יואל האט מען אריינגעלייגט עפעס אנדערש ווי אין כת"י...!

[תוהו ובוהו]

(ער האט מעגליך אויסגעמישט מיט 'ר' שמואל סלנט' וואס האט אויך מתיר געווען אין תרנ''ו, און האט צוריקגעצויגן צוויי שמיטות דערויף אין תר''ע, הארט פאר ער איז אוועק.)

די טעות איז אויך נישט מסתבר ווייל ר שמואל סאלאנט האט קיינמאל נישט מתיר געווען

ער האט לכאורה יא מתיר געווען
http://hetermechira.blogspot.com/2015/03/blog-post.html

[מצפצף]

איידער איך פאל אריין אינעם גרוב, וואלט איך זייער געוואלט זעהן זעהן דעם כתב יד פון סאטמאר רב. סיידן אויס דאס איז שוין אזוי געדרוקט געווארן בחייו חיותו משנת תשכ"ז ומפרע.

קונטרס שלש תשובות איז געווען דער ערשטער געדרוקטע ספר פון סאטמאר way before תשכ"ז.
berlbalaguleh@ וועט אפשר קענען זאגן די פונקטליכע יאהר.

[תורה ודעת]

איידער איך פאל אריין אינעם גרוב, וואלט איך זייער געוואלט זעהן זעהן דעם כתב יד פון סאטמאר רב. סיידן אויס דאס איז שוין אזוי געדרוקט געווארן בחייו חיותו משנת תשכ"ז ומפרע.

דאכטצעך מיר אז די קונטרס שלש תשובות איז געדרוקט געווארן ערגעץ תשי"ב-תשי"ג

[תורה ודעת]

פירסום ראשון
א בריוו בכתב יד ובחתימת קדשו פון רבי יצחק אלחנן ווי ער שרייבט צו רבי שמואל סאלאנט אז ער זעט נישט קיין שום חילוק פון מכירת חמץ און מכירת שמיטה!
און שמיטה בזמן הזה איז דרבנן "ואין לנו להחמיר בזה"!
דאס גייט דלא די בריוו פונעם תלמיד פונעם בית הלוי בשם זיין רבי אז די חתימה פון רבי יצחק אלחנן אויפן היתר איז מזיוף.

[קאך_לעפל]

איידער איך פאל אריין אינעם גרוב, וואלט איך זייער געוואלט זעהן זעהן דעם כתב יד פון סאטמאר רב. סיידן אויס דאס איז שוין אזוי געדרוקט געווארן בחייו חיותו משנת תשכ"ז ומפרע.

דאכטצעך מיר אז די קונטרס שלש תשובות איז געדרוקט געווארן ערגעץ תשי"ב-תשי"ג

תשי'''ב, עס איז דאן געוועזן א שמיטה יאר!

[moody]

אויב איינער פון דא וועט זיין ביים, זאל ביטע אויב שייך אפכאפען און שערן מוטען עולם
ייש"כ

[ליב צו וויסן]

ער זעט נישט קיין שום חילוק פון מכירת חמץ און מכירת שמיטה!

את חטאי אני מזכיר... נאך גלייבנדיג פול שטענדיג אין די "שיטה", האט מיך היפש געבאדערט דעם פראבלעם, אבער מען האט פלייסיג געארבעט אוועק צושטופן די מחשבות זרות...

און פאר די וואס מוטשענען זיך נאך יעצט דערמיט:
בארואינגטס ענק... די פריעדיגע רעדן שוין דערוועגן און ס'איז דא מערערע ענטפערס דערויף...

[תורה ודעת]

עס וועט פארקומען א שיעור אין בארא פארק מארגען מיטוואך בענין תפילה בלע"ז און די מלחמה אקעגען דעם

[עסקן בדברים]

אויב איינער פון דא וועט זיין ביים, זאל ביטע אויב שייך אפכאפען און שערן מוטען עולם
ייש"כ

ראשי פרקים שרשמתי מהשיעור ביום ב׳ העבר-חסרים כמה דברים ובלי אחריות

הלכה

עיקר טעם המתנגדים להיתר המכירה הוא משום ׳לא תחנם-לא תתן להם חניה בקרקע׳. (הטעם משום ׳וציויתי את ברכתי׳ הוא בגדר אגדתא, ועד החזו״א לא הועלה כלל).
-ע״פ הפשט ׳לא תחנם׳ הוא שלא ירחמו עליהם ולמנוע מלהרגם. מחלוקת אם הדרשות כגון לא תתן להם חניה בקרקע דאוריתא או דרבנן. מקובל שלרוב הראשונים דאוריתא.
-הב״ח, הנצי״ב, הרידב״ז, והחזו״א מחמירים בכל גוי, אבל כמה ראשונים-רשב״א, סמ״ג ועולה על כולנה המאירי (בז׳ או ח׳ מקומות לגבי כל דיני גויים) שהוא רק בעובדי ע״ז. לפ״ז יש מקום להקל בישמעאלים. (ובWaqf בהר הבית מצאו עשרות שטרות מזמן ? משכירות ומכירות שהיו היהודים שוכרים ומוכרים לישמעאלים ואף אחד לא מחה בידם).
-השמן המור-הרב מחברון מלפני 350 שנה-התיר בישמעאלים. אבל בעיקר הסתמך על סברא שהשלטון הם הבעלים האמתיים כי אם אין משלמים להם מס יכולים לקחת הכל. ר׳ יצחק אלחנן מסתמך עליו, וכן סובר הפמ״ג. הרש״ב מליובאביטש, שלחם כנגד חובבי ציון, השתמש בסברא זו לטעון שאין מקיימים מצוות יישוב א״י בזה״ז.
-הכפתור ופרח (הראשון שסידר הלכות התליות בארץ) התיר למכור קרקע לגוי באונס מחמת עניות. וכ״כ בהלכות א״י המיוחס בטעות להטור. החכמ״א והאבנ״ז מקילים כהכפתור ופרח,וכן התירו ב׳תורת יונתן׳ חבר הנצי״ב והראשל״צ בשנת תרמ״ט, אבל ר׳ שמואל סאלאנט, החזו״א, והמנח״י מחלקים בין יחיד לרבים-שהיתר הכפתור ופרח אינו אלא ביחיד.
-ר׳ יצחק אלחנן, ראש המדברים על היתר המכירה, מתיר בגוי שכבר גר בא״י, שהאיסור אינו אלא לגרום שגוי יגור בא״י, וכן מביא הרב קוק בשם דיינים מיפו. אבל החזו״א חולק שתלוי בהחפצא (הקרקע), וכ״כ ר׳ דוד שפירא תלמיד הרב ממונקאטש.
-עוד יש היתר לעשות חליפין, היינו לקנות בית של גוי אחר בכסף שנתקבל מהמכירה.

היסטוריה

המחלוקת הגדולה הראשונה על ענין לא תחנם היה בתרמ״ט (כמבואר להלן). עד כמה שנים לפני כן לא היו לישראל שדות. עלייה ראשונה של חובבי ציון היה בתרמ״ב (אבל כבר בתרל״ב היה יישוב ׳מקוה ישראל׳). ר׳ אליהו הצדיק מגרידיץ שאל לר׳ צבי הירש קאלישער מה יעשו אודות שביעית והשיב שיש ראשונים ששביעית בזה״ז אינו אלא מנהג. וכן אמרו ר׳ יעקב משה הירשנזון והראב״ד של המרוקאים שאינו אלא מנהג ומעולם לא שבתו היהודים בא״י בשביעית. וכ״כ ר׳ אלכנדר משה לפידות בתרמ״ח. (על שאלת שואל שהבית יוסף התייחס לענין שביתה בשביעית השיב הרב גולדהבר ׳עכ״פ עד הב״י לא שבתו׳). אבל בעיקר סמכו אח״כ על היתר מכירה.
בארון ראטשילד שלח לר׳ צדוק הכהן מפריז מה יעשו אודות שמיטה והוא שלח לר׳ ר׳ יצחק אלחנן, וכן שלח ר׳ שמואל ? לג׳ רבנים בוורשא (ביניהם ר׳ יהושע מקוטנא), וכולם השיבו שימכרוהו לישמעאלי, ור׳ יצחק אלחנן הסכים על תנאי שיהיה המכירה לב׳ שנים שלא יראה כהערמה. אבל הבית הלוי כתב כנגד ההיתר.
בתרמ״ח נתן הראשל״צ (בספר הוראת שעה) עצה שלא יהיה איסור לא תחנם שלא ימכרו כל הקרקע אלא ישאירו ג׳ טפחים.
עוד סניף להקל: המהרש״א אומר שאין איסור לא תחנם אלא בקרקע שהיה בבעלות ישראל מימות יהושע בן נון. ובתרמ״ט הביא ה׳ישא ברכה׳ היתר זה. באגרות משה יו״ד ח״א קיבל שיטה זו אבל חידש שאינו מותר אלא אם מוכר שוב לאותם גויים שהיו הבעלים הראשונים, אבל אי״ז הפשטות.
ר׳ נחום וידנפלד (אחיו של הטשיבינער רב) אסר למכור ור׳ ישעיה זילברשטיין מווייצן טען שאין איסור לא תחנם כיון שאין אנו עושים כל זה אלא לטובתינו ולא גרע ממַכִּירו שמותר לגבי הדרשה האחרת של לא תחנם-לא תתן להם מתנת חנם, שמותר כיון שעושה לטובת עצמו. ואח״כ כ״כ הרב קוק בפרק שלם בספרו. אבל רוב רבני ירושלים לא הסכימו לשום היתר.
השערוריה בתרמ״ח-תרמ״ט
בימים ההם לא היה בית חולים או רופא בא״י רק אצל הנוצרים והיה מביא לידי שמד (הערבים היו הולכים למכשפים כמו שהיו עושים היהודים בדורות קודמים והתירו את זה פוסקים), פנו לרבני גרמניה, בראשם רב הילדסהיימר, לבנות בית חולים, ובכל שבוע היה כתוב בעיתונים היהודיים על נחיצת ענין זה. בתרמ״ב מצאו שטח: הקונסל הגרמני, שרצה האמבסדור הגרמני למכרו, ובתרמ״ג שלחו את הכסף מחו״ל לקנות השטח, אבל הנוצרים (Greek Orthodox) לא הסכימו שיעשוהו בית חולים, ואחר הרבה השתדלנות חינם נודע כי בלא״ה לא יכלו להשתמש בשטח זה כי היה מים תחת כל יסוד הבנין (וזה היה הטעם שהאמבסדור רצה למכרו). ועכשיו היו צריכים למכרו כדי לקנות שטח חדש ופרצה מחלוקת גדולה (בתרמ״ח-תרמ״ט). רבני ירושלים הורו שאסור למכרו לגוי אם יכולים למכרו לישראל במכיר הקרן אע״פ שיפסידו כל כסף ההשקעה, אבל רבני גרמניה לא הסכימו להפסיד כסף ההשקעה.
היו ד׳ דעות:
1) ר׳ שמואל סאלאנט היה עיקר הלוחמים לאיסור אבל סבר שהאיסור רק מדרבנן. ויתכן שהטעם שהיה זה בנפשו כי הוא גייס ממש מיליארדי דולר לצרכי יהודי א״י וחשש שלא יראה כחוכא וטלולא שקונים ומוכרים ויצא קול שעושים הרוחה בכסף ששולחים מחו״ל.
2) רי״ל דיסקין סבר שהוא מדאורייתא (לא נמצא ממנו כלום על פרשה זו, אבל נמצא שר׳ שמואל סאלאנט איים שאם לא ישמעו לו יערב את רי״ל דיסקין).
3) התורת חסד פסק שחליפין מותר (מבואר לעיל בסוף חלק ׳הלכה׳).
4) הישא ברכה טען שהיה מקח טעות וממילא מעולם לא היה ברשות ישראל, ועוד טען שאם יוודע להגויים שיש איסור לא תחנם לעולם לא ימכרו לנו.
לבסוף לא מצאו ישמעאלים שיקנוהו ומכרוהו לנוצרים (ועשו ממנו הנוצרים קירכא) ובכסף בנו ׳ביקור חולים׳.
תשובת הבד״ץ בענין כולל הבוכרים
בשנת תש״ה התרחש שאלה דומה בענין שטח שקנו בשנת תר״פ בהר הזיתים לצד סילואן בשביל בית הקברות (?) לכולל הבוכרים ולא הרשו הערבים לעשות שם בית הקברות והכרחו למכרו לגוי ובתשובה (שעדיין לא נתפרסמה) מרבני הבד״ץ (בתוכם ר׳ פנחס עפשטיין, ר׳ זעליג ראובן בענגיס, רי״צ דושינסקי, ולענ״ד נכתבה התשובה ע״י ר׳ פנחס עפשטיין) כ׳ דפשיטא שמותר אבל ליתר שאת יעשו חליפין, וסמך על המקילים מתרמ״ח וגם הביא שר׳ אלכנדר משה לפידות התיר לא תחנם לגמרי בזה״ז (כמו שמובא לעיל שהתיר ג״כ שביעית בזה״ז).
רי״צ דושינסקי
עוד נמצא שבשנת תש״א נשאל ר׳ משה בלוי ראש האגודה על מכירת קרקע לגוי, הלך עם השואל לרי״צ דושינסקי והשיב (אחר כמה ימים) שלא מצא שום היתר אלא ע״י חליפין (אחר השיעור שאלתי את הרב גולדהבר אם זה סותר להתשובה שהצטרף לו רי״צ דושינסקי שכ׳ שפשיטא שמותר ורק ליתר שאת יעשו חליפין והשיב שעיקר ההיתר בהתשובה בנוי על חליפין)
פוסקי דור האחרון
אבל יש עדיות שהמנח״י לא מצא היתר וכן כשנשאלו ע״ז רי״י פישר ורש״ז אויערבאך אמרו וכי מה אתה רוצה, שאתיר לך איסור תורה?

[תורה ודעת]

צו באשטעלן א שיעור מיט ר יחיאל קענט איר רופען/טעקסט
17864066965
אדער אימעיל צו shurim200@gmail.com