דר. זאב זאלענקא נפטר געווארן

[cictim]

שעת בוקר מוקדמת במרפאתו של ד"ר זאב זלנקו במונרו. אל דלפק הקבלה התקרב אחד מנכבדי הקהילה, הגזבר האחראי על תשלום משכורות לכל עובדי המוסדות, וגביר גדול בזכות עצמו. הפקידה התייחסה אליו בכבוד הראוי לו, והכניסה אותו בהקדם אל משרדו של ד"ר זלנקו.
ד"ר זלנקו זכר את ביקורו הקודם של אותו חסיד, לפני שבועות ספורים. הוא התלונן על כאבי בטן ממושכים, ולאחר בדיקה יסודית המליץ לו לעבור בדיקת קולונוסקופיה (בדיקה פנימית באמצעות מצלמה זעירה המוחדרת אל חלל הבטן) בהקדם האפשרי. בינתיים רשם לו כדורים נגד כאבים. כעת מבקש החסיד הנכבד לרשום לו מנה נוספת של משככי כאבים.
"האם עברת את הבדיקה?" שאל ד"ר זלנקו.
"לא הספקתי לעשותה", השיב באדישות, "אולי מאוחר יותר".
ד"ר זלניקו הסיר את משקפיו, הצביע לכיוון הדלת וצעק: "צא ממשרדי מיד!"
החסיד היה המום. הוא לא היה רגיל שידברו אליו, החסיד המכובד, בצורה כה בוטה. ד"ר זלניקו עצמו לא הורגל להשתמש בנימת דיבור שכזו, אך הוא חש כי כרופא – חובתו לדאוג לכך שהפציינט שלו יעבור את הבדיקה בהקדם האפשרי.
החסיד התאושש כעבור רגע, התקומם ואמר כי אף אחד לא העז לדבר אליו בסגנון כזה. "אני יכול לפטר אותך בתוך שעה קלה, הבנת?" השיב מנה אפיים. "אתה פה כדי לשרת אותנו בלבד, אז כדאי לך להיזהר בסגנון דיבורך".
ד"ר זלניקו לא נבהל. "במרפאה אני הקובע! אם לא מוצא חן בעיניך, אתה יכול לפטר אותי. אבל כל עוד שאני פה, או שתמלא את הוראותיי או שתסתלק מכאן!"
החסיד התכונן לצאת ומתוך כעס הוא הפטיר: "אוקיי, נראה מי עוזב", וטרק את דלת המרפאה בזעם.
• • •
חודש אחרי התקרית, והחסיד המכובד חזר למשרדו של ד"ר זלניקו עם מתנה יקרה: כוס של אליהו הנביא מכסף טהור, בגודל מרשים, עבור שולחן הסדר. לצד הגביע, גם סיפור.
"לאחר שזרקת אותי מהמרפאה והתעשתי, הבנתי שרק את טובתי אתה דורש, וכי אתה רוצה שאטפל בעצמי בכל הרצינות. הזדרזתי אפוא לבצע את בדיקת הקולונוסקופיה כפי שאמרת, ומצאו אצלי גידול ממאיר! הם אמרו שהגעתי בדקת האפס וכי עדיין יש תקווה. אם הייתי מגיע בעוד שבוע, זה כנראה היה מאוחר מדי.
"עוד באותו יום נשלחתי לחדר ניתוח, וב"ה, הניתוח הצליח והגידול הוסר לחלוטין! אתה צדקת. לולא הגערה שלך, הייתי דוחה את זה עוד ועוד… ומי יודע… אתה פשוט הצלת את חיי!"
עיניו של ד"ר זלניקו אורו. זה היה אחד מרגעי האושר והסיפוק בעבודתו – כשידע שהציל את חייו של מישהו, או שהציל את בריאותו של אחד ממטופליו.
בתוך האווירה המיוחדת ששררה בחדר הרופא באותם רגעים, פתח החסיד וביקש לספר עוד דבר מה: "ברצוני לשתף אותך במשהו", אמר כצופן סוד.
• • •
"אתה בוודאי זוכר את הסיפור עם כיפת ה'יחי' שלך…"
"בוודאי", הנהן ד"ר זלנקו בראשו, ונזכר בוועדת הקבלה אליה הוזמן לאחר שהגיש את מועמדותו להיות הרופא הקהילתי של חסידות סאטמר במונרו. בהגיעו לראיון, בדקה וועדת הקבלה את תיקו האישי, את המסמכים, הרישיונות וההמלצות, וחברי הוועדה התרשמו לטובה. היתה הסכמה לקבלו לעבודה במקום באופן מיידי, אולם אז קרה דבר ששינה את הכל: הוא הסיר את כובעו. פתאום עיני כולם התמקדו במילים שנרקמו על כיפתו: "יחי המלך המשיח". הוא המשיך לשוחח אתם בנושא המקצועי, אולם הם כבר לא שמעו דבר.
לאחר מספר דקות סיימו את הפגישה עם "אל תתקשר אלינו, אנחנו נתקשר אליך". הם אפילו לא לחצו את ידו בפרידה. ד"ר זלניקו לא היה טיפש. הוא הבין מיד מה ארע פתאום. על פניו, התעסוקה כרופא לקהילת סאטמר במונרו, הייתה נראית כדבר אבוד. אף על פי כן, לד"ר זלניקו עדיין היתה תקווה, שמא בכל זאת הוא יתקבל לעבודה.
חמשה שבועות עברו בלי לשמוע מהוועדה מילה. כעת גם הד"ר הבין שאין למה לחכות יותר, והוא החל לחפש עבודה אחרת – ללא הצלחה. לאחר ששה שבועות, לפתע צלצל הטלפון. מהעבר השני היה נציג וועדת הקבלה במונרו שהזמינו לפגישה שניה.
הפעם, כשהוא התיישב מולם, הם דילגו על הגינונים ועל הצדדים המקצועיים, והחלו מיד בנקודה שהפריעה להם: הכיפה. הם הצביעו לכיוון ראשו והחלו לדבר על הסלוגן המופיע על הכיפה.
לפני שהספיקו לסיים את המשפט הראשון, הרופא עצר בעדם: "רבותיי, מדובר בעסקת חבילה. הכיפה ואני הולכים ביחד. אם אתם חפצים בי, אתם מקבלים אותי עם הכיפה, ואם אתם לא רוצים אותה – גם אני לא פה. זו הפעם הראשונה והאחרונה שאני משוחח על נושא הכיפה. אם אתם מקבלים אותי לעבודה בשל מקצועותי, אזי אני בעל הבית במשרדי ואין לכם זכות לומר לי מה לעשות. מחוץ למשרדי, בקהילתכם, אתם בעלי הבית".
דבריו היו נחרצים. הם העיפו בו מבט נדהם, אך השיבו בהיסוס: "נחשוב על זה".
לאחר שבוע התקשרו עם הבשורה לה חיכה כל כך: הוא מונה לרופא הקהילה!
כל האירועים הללו חלפו ביעף בזכרונו של ד"ר זלנקו, כשהוא תמה מה לחסיד נכבד זה ולסיפור קבלתו.
"אתה יודע למה לקח לוועדה ששה שבועות לחזור אליך לאחר הראיון הראשון שערכו אתך?", שאל החסיד כשחיוך ממתיק סוד על שפתיו.
"מיד אסביר לך: כשהסרת את כובעך לראשונה וכולם ראו את הכיפה שעל ראשך, חשבו שאתה לא שפוי. אתה יודע מה חלק מהאוכלוסיה חושבת על חב"ד, ובפרט על אלו שמאמינים בליובאוויטשער רבי כמלך המשיח… עוד לפני שהגעת לראיון ידעו שאתה נמנה על חסידי חב"ד. הם שיערו שלאור הקונפליקט בין חסידי סאטמר לחסידי חב"ד, תתחכם ותסתיר את עצם היותך חסיד חב"ד, והם מצדם יעלימו עין – והכל יבוא על מקומו בשלום. אבל לא, אתה בכיפה שעל ראשך הפגנת את החב"דיות שלך קבל עם ועדה, וכבר אי אפשר היה להתעלם מכך.
"זו הסיבה שהם ביקשו שלא להעסיק אותך, והמשיכו לתור אחר מועמדים אחרים, אך ללא הצלחה. הם לא מצאו עוד מישהו עם המלצות טובות כפי שהיו לך. בנוסף לכך, הותרת רושם חיובי על כל חברי וועדת הקבלה עוד בטרם הורדת את הכובע. חברי הוועדה לא ידעו מה להחליט – האם להחליט לגופו של אדם או גם על פי דעותיו ואמונתו. הם באו אליי אפוא להתייעצות.
"הקדשתי לזה כמה דקות מחשבה, והצעתי להם להתקשר אליך שוב ולשאול אותך אם אתה מוכן להחליף את הכיפה. אמרתי להם, שאם תשיב בחיוב – סימן הדבר שאתה אדם ללא עקרונות, ושלא יקבלו אותך לעבודה. אולם אם תתעקש על עקרונותיך – שיקבלו אותך, כי זה אומר שתתנהג אתם ביושר בלי להסתיר כלום.
"מסתבר אפוא שהתקבלת לעבודה בגלל עקשנותך, ובזכות אותה עקשנות, חיי ניצלו! רופא אחר היה דואג על מקום עבודתו ומאפשר לי לעשות מה שאני רוצה בחופשיות.
"בסופו של דבר" – סיים החסיד את סיפורו – "אני בעצם הצלתי את עצמי, על ידי העצה שנתתי להעסיק מישהו עקשן כמוך"…

[מרדכי מרדכי]

איך געדענק אז דער שטערן האט אמאל געהאט א שיינע אינטערוויו מיט עם

[אינטערסאנטער]

ער האט טאקע ליב געהאט אביסל אטענשן וואס האט עהם צוגעברענגט צי פארשפרייטן די אלע מיסאינפארמעישן , אבער דאך געווען א פיינע איד , האט זיך נעבעך אסאך צאמגעליטן פון די היימישע קרית יואלע מאפיא.

קרית יואל האט דעם איד אויפגעבויט, פאר קרית יואל האט אים געברענגט אויף עזרת חולים האט קיינער נישט געוויסט פין אים

און פאר זעלענקא איז געקומען האט קיינער נישט געוויסט פון עזרת חולים. ער האט אויפגעבויעט עזרת חולים, ביז דעמאלס איז יעדער געלאפן צו דאקטאר ווערצבערגער, זייט ער איז אריינגעקומען אין עזרת חולים האט זיך די סטאקס פון עזרת חולים געהויבן.

[דוד שריפטליך]

עזרת חולם האלט זיך אין איין עדווערטייזן ווי מעכטיג זיי זענען אן וואס פארא סערוויס זיי האבן אבער קוים א פשוטע דענטיסט אפוינמענט קען איך נישט באקומען

[signout]

און פאר זעלענקא איז געקומען האט קיינער נישט געוויסט פון עזרת חולים. ער האט אויפגעבויעט עזרת חולים, ביז דעמאלס איז יעדער געלאפן צו דאקטאר ווערצבערגער, זייט ער איז אריינגעקומען אין עזרת חולים האט זיך די סטאקס פון עזרת חולים געהויבן.

אינטערסאנט ער איז שוין יארן ארויס און עזרת חולים בומט אריין.

[אינטערסאנטער]

אינטערסאנט ער איז שוין יארן ארויס און עזרת חולים בומט אריין

דו פארשטייסט דיין קשיא? איך נישט.
איינמאל עס איז אויפגעבויעט איז עס אויפגעבויעט, אבער זעלענקא האט געשלעפט אהין רוב קרית יואל.

[signout]

אינטערסאנט ער איז שוין יארן ארויס און עזרת חולים בומט אריין

דו פארשטייסט דיין קשיא? איך נישט.
איינמאל עס איז אויפגעבויעט איז עס אויפגעבויעט, אבער זעלענקא האט געשלעפט אהין רוב קרית יואל.

מ'קען מיינען אז זאלענקא איז געקומען מיט א ציהל אויפצובויען עזרת חולים אין יעצט מיז אים קרית יואל פאלען צו די פיס, האסט עס ראנג, קרית יואל האט זיך אריינגעלייגט אויפצובויען עזרת חולים איינס פין די זאכען וואס האבען מצליח געווען איז צו ברענגן גיטע דאקטורים צווישן אנדערע ברענגן דאקטער זאלענקוי פין די פרעמד, יעצט ווען ער גייט קאמפעטישאן מיט עזרת חולים אדער ווען ער רעדט צו די מידיא זאכען וואס קרית יואל האלט אז ס'נישט זייער אינטערעסע דארף מען זיין א העיטער נישט צו פארשטיין אז קרית יואל זאל עס נישט שמעקן, איך ווייס נאר נאכנישט וואס זיי האבען 'טעראזירט' ווי די דריקסט זיך אויס