בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת

[תוהו ובוהו]

מְשׁוֹטֵט בָּרְחוֹב
מִסְתַּכֵּל סְבִיבִי
הֲיֵשׁ מַכְאוֹב
כְּמַכְאוֹבִי

פּוֹגֵשׁ בֶּחָבֵר
שָׁקוּעַ בְּוִכּוּחַ
כֻּלּוֹ חִוֵּר
בְּדַעְתּוֹ בָּטוּחַ

לֹא, הָפוּךְ!
צוֹעֵק הָאַחֵר
גַּם הוּא דָּרוּךְ
לֹא מְוַתֵּר

"וּמָה אַתָּה חוֹשֵׁב?"
הוּא מוּכָן לִקְרָב
צַר לִי לְאַכְזֵב
דַּעְתִּי קְצָת מֻרְכָּב

אַתָּה לִי חָבֵר
וְחָשׁוּב שֶׁתֵּדַע
וַדָּאוּת מְמַכֵּר
אֲבָל זֶה לֹא מַדָּע

אֵין רַק לָבָן
וְכָל הַשְּׁאָר שָׁחֹר
אֵיפֹה לַעֲזָאזֵל
הֶחְבֵּאתָ אֶת הָאָפֹר

אֵין לִי דֵּעָה!
רוֹצֶה לִצְעֹק בְּקוֹל
לְחָבֵר הַמְּשֻׁכְנָע
שֶׁפָּתַר אֶת הַכֹּל

אֲנִי רַק מַשְׁקִיף
בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת
תּוֹהֶה מָה תַּקִּיף
מִכָּל הָרַעֲיוֹנוֹת

אִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ
מָה מֹחִי חוֹשֵׁב
לֹא הָיִיתָ לִי רֵעַ
אוּלַי גַּם אוֹיֵב

תָּעִידוּ עָלַי
שָׁמַיִם וְאֶרֶץ
זָרוּק אֲנִי בֵּינֵיכֶם
טוֹבֵל וּבְיָדִי שֶׁרֶץ

אֲנִי אוֹהֵב קְצוֹת
וְגַם נָשִׁים יָפוֹת
מִתְעַנֵּג בַּחֲקִירוֹת
וְסוֹבֵל מִסְפֵקוֹת

מַאֲמִין בֶּאֱלוֹקִים
כֹּפֶר בַּחַיִּים
לַמְרוֹת שֶׁגַּם זֶה
הָפוּךְ לִפְעָמִים

בַּת זוּג מִי יִתֵּן לִי
מְחַפֵּשׂ נוֹאָשׁוֹת
עַד שֶׁמָּצָאתִי
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת!

הַאִם תִּהְיִי לִי?
יִהְיֶה לִי לִזְכוּת
כָּמוֹךְ כָּמוֹנִי
אֵין וַדָּאוּת

לֹא לַיְלָה לֹא יוֹם
אֲבָל קְצָת מֵהַכֹּל
אֵין אֱמֶת וְאֵין שֶׁקֶר
יָמִין וְגַם שְׂמֹאל

נָעִים לְהַכִּיר
בֶּן זוּג יַקִּיר
כִּשְׁמִּי כֵּן אֲנִי
תֹּהוּ וָבֹהוּ

[me smart]

!Wow! I found myself in every word... Wonderful job
Is it really fully yours or you stole it from the eyven ezra or from reb lezer hakaler?

[מי אני]

איום ונורא!

בין השמשות איז טאקע לר׳ יוסי (שבת לד:) אי אפשר לעמוד עליו בוודאות.

ובדרך אחר קען מען אולי זאגן נאך א רמז בזה דזהו שמרמז הגמרא שם (להלן לה.) אז א"ר חנינא הרוצה לידע שיעורו של ר' נחמיה [בבין השמשות] יניח חמה בראש הכרמל וכו׳ ע״ש. והיינו, אז על הר הכרמל האט מען דאך פראקלאמירט דאס אמונה בעת מעשה של אליהו (מלכים א חי לט), און רש״י בשופטים (ה ג) ברענגט צו פונעם מדרש שוח״ט (סח ט) אז וויבאלד הר הכרמל איז געקומען און געוואלט מען זאל אויף איר געבן די תורה (עיין במגילה כט.) האט מען איר צוריקגעצאלט דאפעלט אז בזמן אליהו האט מען אויף איר געדאפעלט ״ה׳ הוא האלקים ה׳ הוא האלקים״ ע״ש. ובאו״ח סימן רסא סעיף א ווערט גע׳פסק׳נט אז שיעור בין השמשות איז 13.5 מינוט ע״ש, והיינו כמנין תיבת ״אחד״. איז קען מען זאגן אז דאס דאס איז טאקע די געדאנק ורמז אז לגבי רעכענען בין השמשות איז מען מרמז להר הכרמל וואס דארט האט מען פראקלאמירט אמונה, אבער אזוי ווי בין השמשות אליין איז א מזג און נישט קיין וודאות, אזוי איז די געדאנק אין דעם אליין, שהוא כשיעור מספר ״אחד״ און איין מבורר׳דיגע זאך (ועיין בנתיבות עולם להמהר״ל דאחדות מקושר עם מדת אמת וברור ע״ש), וואס דארט אויף הר הכרמל האט מען דוקא דאס געזאגט צוויי מאל, ולרמז אז אין דעם גאנצן רעיון בלייבט אלס דעם יִן און יענג ודבר והיפיכו אָן קיין וודאות.
‏(הגם לויט ר׳ נחמיה אליין איז עס טאקע 4.5 מינוט ווייניגער. שוין.)

און טאקע דעמאלטס בביהשמ״ש בע״ש אין מעשרין את ״הודאי״ כדפסקינן התם בסימן רסא; ולרמז אז מ׳קען נישט פונאנדערשיידן בין קודש לחול בוודאות. אבער ״מערבין עירובי״ חצירות - פארשידענארטיגע פעלדער ווערן ״מעורב״.

ובסתם איז דאך דאס א רמז בהמשך הכתובים (ישעיה לד י-יא) לילה ויומם לא תכבה וגו׳ ונטה עליה קו תוהו ואבני בוהו. והיינו, דעם עירבוב פון לילה ויומם און קיין איינס איז נישט אויסגעלאשן, איז דאך דאס דער בחינה פון אונזער @תוהו ובוהו.

וידוע דאם כולו הפך לבן איז דאך טמא.

איך האב מיר געטראפן מרומז דא ״כשמי כן אני תהו ובהו״. ״כן אני״ עולה ״כמי אני״, ועיין בחתימתי.

[היסטאריע]

תהו ובוהו איז א מחלוקת ראשונים, לויט רש"י איז עס ליידיג, ביידע טייטשען ליידיג.
לויט דער רמב"ן איז תהו ובוהו א יש, א בריאה, היולי, דער ערשטער בריאה איז תהו, און אויף דעם באקליידעט בהו.
דער הערליכער שיר גייט לויט דער רמב"ן.

[שאלתיאל]

אמעיזינג!

[קל וחומר]

מילים אין בלשוני
שבחים לספר
אולי יעלה הגיוני
רצות פי לכפר

כולו הפך לבן
בן שיניים מחלב
בסוכתו כיון
נפל בקרב

לא לתוהו בראה
מחשבה לעצר
ממחשכים קראה
ואל תפן ליצר



תוהו, דיין פאעזיע איז אויף אן אנדערן לעוועל, שרייב מער!

[דער גאלדענער אדלער]

מילים אין בלשוני
שבחים לספר
אולי יעלה הגיוני
רצות פי לכפר

כולו הפך לבן
בן שיניים מחלב
בסוכתו כיון
נפל בקרב

לא לתוהו בראה
מחשבה לעצר
ממחשכים קראה
ואל תפן ליצר



תוהו, דיין פאעזיע איז אויף אן אנדערן לעוועל, שרייב מער!

און דו ביסט אויך נישט אוועק צו מאכן! אוואו זענען דיינע?? פארוואס זעהט מען נישט מער פון דיינע פאעזיע??

[חדשים]

הפלא ופלא!


בדרך משל קען מען זאגן אז אויף דעם האפן מיר, ווי די נביא זכריה (יד ו-ט) זאגט:

וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן
וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלִַם חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן בַּקַּיִץ וּבַחֹרֶף יִהְיֶה
וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד

אבער ביזדערווייל דא אין גלות,

שאל בן דמא בן אחותו של רבי ישמעאל, כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מה הוא ללמוד חכמה יוונית? קרא עליו המקרא הזה, לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה. צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמד בה חכמה יוונית (מנחות צט, ע"ב).

פאר די חכמת יוונית זוכט זיך א צייט פון לא יום ולא לילה.

שרייט זיך ארויס א הארציגע געבעט,

קָרֵב יוֹם אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה
רָם הוֹדַע כִּי לְךָ הַיּוֹם אַף לְךָ הַלַּיְלָה
שׁוֹמְרִים הַפְקֵד לְעִירְךָ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה
תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַת לַיְלָה.

[מי אני]

1.jpg

פונעם אָטאָבּיאָגראַפיע פון משה לייב לילינבלום "חטאת נעורים".