אז דו ווילסט, וועל איך דיר געבן צו עסן לעפל ביי לעפל
הייב אן מיט די מאמר 'עדיין לא נשקט הריב'
והמשך יבוא
שראליק מיט שמחה שמועסן איבער אומאן אין ראש השנה תשפ"ג
-
Nanach
- היימישער באניצער
- הודעות: 389
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג יולי 11, 2021 9:31 pm
- האט שוין געלייקט: 1104 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 417 מאל
איז אזוי, איך האב דורכגעליינט די גאנצע מאמר (דא צוגעלייגט) און נישט נאר וואס עס קומט נישט ארויס דערפון עפעס קעגן ר’ נחמן ווי דו לייגסט עס אראפ, פארקערט, עס קומט דא ארויס ווי ר’ איציקל סקווערער און ר’ דוד’ל טאלנער זענען געווען גאר נידריגע 2 פעיסערס און אוהבי בצע, און צוליב א פחד אז מען וועט צונעמען אביסל פון זייערע געלט גניבות, זענען זיי געווען גרייט צו מפקיר זיין אידיש בלוט. (נישט חלילה אז איך האלט אזוי, נאר דאס האב איך געזען דא ארויסגעברענגט אין די קונטרס וואס דו האסט מיר געשיקט ליינען)באהעלפער האט געשריבן:אז דו ווילסט, וועל איך דיר געבן צו עסן לעפל ביי לעפל
הייב אן מיט די מאמר 'עדיין לא נשקט הריב'
והמשך יבוא
-
היסטאריע
- וְאֶת־הָאֶ֜לֶף
- הודעות: 1428
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מערץ 01, 2021 4:58 pm
- האט שוין געלייקט: 43 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 1375 מאל
א מין שקר דאס.
ס'נישט קיין ספק אז קיינער האט נישט געהאלטן פון רבי רבי רבי נחמן, און דאס גאנצע אויפוואכונג איז געשען נאכן שואה.
נאר וואס דען,
ווילסט נישט האלטען אז ר' נחמן איז געווען וואס מען מאכט פין אים, געזונטערהייט. אבער קיינער ברענגט אים נישט? ביסט אויפן קאפ געפאלען? דער דברי חיים איז נישט גענוג גרויס?
די אלע וואס זענען געווען מחולק אויף ר' נחמן זענען געווען מחולק אויף אנדערע אויך, וואס פין זיי האלסטו יא. ווייסט פארוואס? ווייל דיין אדמו"ר וואס האקט נאך היינט אויף ר' נחמן, האט נישט מורא מער פין די אנדערע וואס מען האט אויף זיי געהאקט, משא"כ ר' נחמן, פין אים האבן די רעביס נאך היינט מורא!! ער איז נאך היינט א קאמפעטישן, אפילו ער לעבט שוין נישט העכער צוויי הונדערט יאר.
פרעג איך דיר, איינער וואס א היינטיגע רבי נאך 200 יאר! האט נאך די העזה צו בארעדען, פשוט אויס פחד אז ער וועט אים צונעמען אפאר חסידים, איז נישט עפעס א גרעסערע זאך? אוודאי יא!!!
דער גרעסטער חידוש אז אין דיין עבודה זרה גלייבסטו אזוי ווייט, אז די טראלסט ארום מיט ניקס אויף ניקס פאר יארען!!! וואס האבן די חברה אריין געלייגט אין דיר? רבש"ע. קענסט נישט ארויס פין דיין גלות הדעת?
און דיין עבודה זרה, איז פה להם ולא ידברו, ער קען אפילו קיין תורה נישט זאגען, און דאך מיינסטו ער איז עפעס. נעם ר' נחמן, האט מגלה געווען א נייע אור,א נייע מהלך אין יעדע חלק התורה, גמרא מדרש זוהר קבלה, א נייע אור אין דער חלקי הנפש פין א מענטש. זאלסט לעבן טויזענט יאר וועסטו נאך אלץ נישט אנקומען צו פארשטיין זיין עמקות.
ממילא, ווען דו אדער דיינע קאקערס האקן אויף ר' נחמן, איז עס נישט א שאלה צו ווייסן וואס זיי רעדן, זיי זענען נעבעך א רחמנות אז זיי כאפן נישט דער ליצנות וואס מען לאכט פין זיי!! אפאר גראבע יונגע מאכן אויף די פיסקעס און הערשט זאגן זיי גארנישט וואס איז ראוי לתשובה.
בערל דער בעל עגלה'ס הסכמה אויף מיר דא
ווען אזא לאו-לייף (טאקע, אויך מיר א שריפטשעלטער) ווי דו (שאינו יודע להבחין בין..."דו" ל' "די"... קומען אויף מיין באס, ווארף איך זיי אראפ נאך איידער זיי האבן א טשענס צו טון זייערע מעשים תעתועים
ווען אזא לאו-לייף (טאקע, אויך מיר א שריפטשעלטער) ווי דו (שאינו יודע להבחין בין..."דו" ל' "די"... קומען אויף מיין באס, ווארף איך זיי אראפ נאך איידער זיי האבן א טשענס צו טון זייערע מעשים תעתועים
-
Nanach
- היימישער באניצער
- הודעות: 389
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג יולי 11, 2021 9:31 pm
- האט שוין געלייקט: 1104 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 417 מאל
Nanach האט געשריבן:איז אזוי איך האב דורך געליינט די גאנצע מאמר (דא צוגעלייגט) און נישט נאר וואס עס קומט נישט ארויס דערפון עפעס קעגן ר’ נחמן ווי דו לייגסט עס אראפ פארקערט עס קומט דא ארויס ווי ר’ איציקל סקווערער און ר’ דוד’ל טאלנער זענען געווען גאר נידריגע 2 פעיסערס און אוהבי בצע, און צוליב א פחד אז מען וועט צו נעמען אביסל פון זייערע געלט גניבות, זענען זיי געווען גרייט צו מפקיר זיין אידיש בלוט. (נישט חלילה אז איך האלט אזוי, נאר דאס האב איך געזען דא ארויסגעברענגט אין די קונטרס וואס דו האסט מיר געשיקט ליינען)באהעלפער האט געשריבן:אז דו ווילסט, וועל איך דיר געבן צו עסן לעפל ביי לעפל
הייב אן מיט די מאמר 'עדיין לא נשקט הריב'
והמשך יבוא
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.
-
פרייוויליג
- שריפטשטעלער
- הודעות: 1778
- זיך רעגיסטרירט: מיטוואך דעצעמבער 10, 2014 4:44 pm
- האט שוין געלייקט: 1168 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 2184 מאל
ספר הנשרףNanach האט געשריבן:Nanach האט געשריבן:איז אזוי איך האב דורך געליינט די גאנצע מאמר (דא צוגעלייגט) און נישט נאר וואס עס קומט נישט ארויס דערפון עפעס קעגן ר’ נחמן ווי דו לייגסט עס אראפ פארקערט עס קומט דא ארויס ווי ר’ איציקל סקווערער און ר’ דוד’ל טאלנער זענען געווען גאר נידריגע 2 פעיסערס און אוהבי בצע, און צוליב א פחד אז מען וועט צו נעמען אביסל פון זייערע געלט גניבות, זענען זיי געווען גרייט צו מפקיר זיין אידיש בלוט. (נישט חלילה אז איך האלט אזוי, נאר דאס האב איך געזען דא ארויסגעברענגט אין די קונטרס וואס דו האסט מיר געשיקט ליינען)באהעלפער האט געשריבן:אז דו ווילסט, וועל איך דיר געבן צו עסן לעפל ביי לעפל
הייב אן מיט די מאמר 'עדיין לא נשקט הריב'
והמשך יבוא
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.
-
נעקסט לעוועל
- ידיד השטיבל
- הודעות: 294
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 08, 2021 12:58 pm
- האט שוין געלייקט: 427 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 507 מאל
פארוואס דארף קאווע שטיבל פארוואנדלט ווערן אין א קינדער גארטן ?
איינער ווייסט ?
פארוואס קען נישט זיין א נארמאלע דעבאטע אן א ציפיגן שטעך שלא מאותו ענין ?
ריקסט צוריק די אשכול אויף די גראדע רעלסן מיט א דעבאטע אויף צוויי גראדע שינעס, מיט קאנקריט ראיות און זאכליכע טענות
טשעפערייען און ציפעס אויף אייוועלט ביטע
שקויעך
איינער ווייסט ?
פארוואס קען נישט זיין א נארמאלע דעבאטע אן א ציפיגן שטעך שלא מאותו ענין ?
ריקסט צוריק די אשכול אויף די גראדע רעלסן מיט א דעבאטע אויף צוויי גראדע שינעס, מיט קאנקריט ראיות און זאכליכע טענות
טשעפערייען און ציפעס אויף אייוועלט ביטע
שקויעך
-
באהעלפער
- היימישער באניצער
- הודעות: 401
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מאי 09, 2022 3:06 pm
- האט שוין געלייקט: 42 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 142 מאל
היות אלע היינטיגע ברעסלעווע ביכער זענען געווארן צענזורירט, און די אמאליגע איז נישט 'תחת ידי' אצינדער.
קען איך נישט דא ארויפלייגן ציטאטן פון דאס וואס איך פראביר צו ציטירן, מיט די ערשטע מקורות. און כ'וואלט געוואלט לייגן א דבר השלם, די גענוי שטיקל ווי ס'שטייט.
ממילא, קען איך בלויז לייגן וואס כ'האב יא, און ווען כ'וועל עס האבן.
אבער ווי איינער האט דא ערווענט, בין איך נישטא אראפצורייסן און אוועקשלעפן א פארכאפטער בראסליווער פון זיין טעפל. נאר, איך וויל אויסלייגן וואס איז היסטאריע און ריכטיג. און ווער ס'וואלט געוואלט הערן די 'גאנצע' סטארי, זאל וויסן גוט פאר ער טאטשט די זיסע ממתקים וואס ציעט זייער שטארק. וואס רופט זיך ברעסלעוו
קען איך נישט דא ארויפלייגן ציטאטן פון דאס וואס איך פראביר צו ציטירן, מיט די ערשטע מקורות. און כ'וואלט געוואלט לייגן א דבר השלם, די גענוי שטיקל ווי ס'שטייט.
ממילא, קען איך בלויז לייגן וואס כ'האב יא, און ווען כ'וועל עס האבן.
אבער ווי איינער האט דא ערווענט, בין איך נישטא אראפצורייסן און אוועקשלעפן א פארכאפטער בראסליווער פון זיין טעפל. נאר, איך וויל אויסלייגן וואס איז היסטאריע און ריכטיג. און ווער ס'וואלט געוואלט הערן די 'גאנצע' סטארי, זאל וויסן גוט פאר ער טאטשט די זיסע ממתקים וואס ציעט זייער שטארק. וואס רופט זיך ברעסלעוו
-
Nanach
- היימישער באניצער
- הודעות: 389
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג יולי 11, 2021 9:31 pm
- האט שוין געלייקט: 1104 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 417 מאל
זאג וואס דו ווילסט דא ארויס ברענגעןפרייוויליג האט געשריבן:ספר הנשרףNanach האט געשריבן:Nanach האט געשריבן:איז אזוי איך האב דורך געליינט די גאנצע מאמר (דא צוגעלייגט) און נישט נאר וואס עס קומט נישט ארויס דערפון עפעס קעגן ר’ נחמן ווי דו לייגסט עס אראפ פארקערט עס קומט דא ארויס ווי ר’ איציקל סקווערער און ר’ דוד’ל טאלנער זענען געווען גאר נידריגע 2 פעיסערס און אוהבי בצע, און צוליב א פחד אז מען וועט צו נעמען אביסל פון זייערע געלט גניבות, זענען זיי געווען גרייט צו מפקיר זיין אידיש בלוט. (נישט חלילה אז איך האלט אזוי, נאר דאס האב איך געזען דא ארויסגעברענגט אין די קונטרס וואס דו האסט מיר געשיקט ליינען)באהעלפער האט געשריבן:אז דו ווילסט, וועל איך דיר געבן צו עסן לעפל ביי לעפל
הייב אן מיט די מאמר 'עדיין לא נשקט הריב'
והמשך יבוא
-
נעקסט לעוועל
- ידיד השטיבל
- הודעות: 294
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 08, 2021 12:58 pm
- האט שוין געלייקט: 427 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 507 מאל
א שיין חלק איז דא אויף היברו בוקס, און דאכזעך איך האב שוין געזעהן א שיין חלק דא אויף קאווע שטיבל און איינע פון די אלטע אשכולותבאהעלפער האט געשריבן:היות אלע היינטיגע ברעסלעווע ביכער זענען געווארן צענזורירט, און די אמאליגע איז נישט 'תחת ידי' אצינדער.
קען איך נישט דא ארויפלייגן ציטאטן פון דאס וואס איך פראביר צו ציטירן, מיט די ערשטע מקורות. און כ'וואלט געוואלט לייגן א דבר השלם, די גענוי שטיקל ווי ס'שטייט.
ממילא, קען איך בלויז לייגן וואס כ'האב יא, און ווען כ'וועל עס האבן.
אבער ווי איינער האט דא ערווענט, בין איך נישטא אראפצורייסן און אוועקשלעפן א פארכאפטער בראסליווער פון זיין טעפל. נאר, איך וויל אויסלייגן וואס איז היסטאריע און ריכטיג. און ווער ס'וואלט געוואלט הערן די 'גאנצע' סטארי, זאל וויסן גוט פאר ער טאטשט די זיסע ממתקים וואס ציעט זייער שטארק. וואס רופט זיך ברעסלעוו
און די רעסט איז דא אויף גוגל
-
נעקסט לעוועל
- ידיד השטיבל
- הודעות: 294
- זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יוני 08, 2021 12:58 pm
- האט שוין געלייקט: 427 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 507 מאל
אה..באהעלפער האט געשריבן:היות אלע היינטיגע ברעסלעווע ביכער זענען געווארן צענזורירט, און די אמאליגע איז נישט 'תחת ידי' אצינדער.
קען איך נישט דא ארויפלייגן ציטאטן פון דאס וואס איך פראביר צו ציטירן, מיט די ערשטע מקורות. און כ'וואלט געוואלט לייגן א דבר השלם, די גענוי שטיקל ווי ס'שטייט.
ממילא, קען איך בלויז לייגן וואס כ'האב יא, און ווען כ'וועל עס האבן.
אבער ווי איינער האט דא ערווענט, בין איך נישטא אראפצורייסן און אוועקשלעפן א פארכאפטער בראסליווער פון זיין טעפל. נאר, איך וויל אויסלייגן וואס איז היסטאריע און ריכטיג. און ווער ס'וואלט געוואלט הערן די 'גאנצע' סטארי, זאל וויסן גוט פאר ער טאטשט די זיסע ממתקים וואס ציעט זייער שטארק. וואס רופט זיך ברעסלעוו
און נישט פארגעסן @העניך און @פרייוויליג 10 כללים !
-
Nanach
- היימישער באניצער
- הודעות: 389
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג יולי 11, 2021 9:31 pm
- האט שוין געלייקט: 1104 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 417 מאל
זאגן פאקטן אן מקורות איז נישט היסטאריע, עס איז טראלןבאהעלפער האט געשריבן:היות אלע היינטיגע ברעסלעווע ביכער זענען געווארן צענזורירט, און די אמאליגע איז נישט 'תחת ידי' אצינדער.
קען איך נישט דא ארויפלייגן ציטאטן פון דאס וואס איך פראביר צו ציטירן, מיט די ערשטע מקורות. און כ'וואלט געוואלט לייגן א דבר השלם, די גענוי שטיקל ווי ס'שטייט.
ממילא, קען איך בלויז לייגן וואס כ'האב יא, און ווען כ'וועל עס האבן.
אבער ווי איינער האט דא ערווענט, בין איך נישטא אראפצורייסן און אוועקשלעפן א פארכאפטער בראסליווער פון זיין טעפל. נאר, איך וויל אויסלייגן וואס איז היסטאריע און ריכטיג. און ווער ס'וואלט געוואלט הערן די 'גאנצע' סטארי, זאל וויסן גוט פאר ער טאטשט די זיסע ממתקים וואס ציעט זייער שטארק. וואס רופט זיך ברעסלעוו
אז עס איז נישט תחת ידך, איז זאג גארנישט ווילאנג עס איז נישט תחת ידך, אלץ היסטארישע פאקטן. ווען איינער לייגט אראפ אן היסטארישע ”פאקט” אן א מקור און יא מיט א אג’ענדע איז ער א נידריגע טראל.
-
באהעלפער
- היימישער באניצער
- הודעות: 401
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מאי 09, 2022 3:06 pm
- האט שוין געלייקט: 42 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 142 מאל
איך קען נישט ארויפלייגן קיין פידיעף, דערפאר לייג איך עס קאפי-פעיסט - ואתכם הסליחה.
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך 1 אום באהעלפער, רעדאגירט געווארן איין מאל בסך הכל.
-
באהעלפער
- היימישער באניצער
- הודעות: 401
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מאי 09, 2022 3:06 pm
- האט שוין געלייקט: 42 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 142 מאל
[איבערגעשריבן ווארט ביי ווארט פונעם ארגינאל] (ס’דא אויף יודיש איבערגעטייטשט פון אביסל א שפעטערע צייט)
בעזרת השם יתברך
פניו האמיתי של נחמן מבראצליוו, שהשתיקו הבראצליווערס
פן יש בכם שורש פורה
ראש ולענה
הקדמה
בימים אלו נתרבו דוברי כזב והאמת נעדרת, ושמענו אומרים שכל ההחרמה שהיתה נגד כיתות הבראצליווערס, היתה טעות ואולי כהוראת שעה לבד, וכבר בטלה ועברה לה. על כן אזרתי אומץ, לחרוט לזיכרון למען דורותינו הבאים אחרינו, למען ידעו דור אחרון כי זאת התורה לא תהא מוחלפת.
אין כאן מריבה לשם קנטור או כבוד ח"ו, ולא תחרות ושנאת חינם כלל, אלא אך ורק הוראת רבותינו הק' שרפי מעלה, שהזהירו לנו מאוד מאוד כבר אז ועד עולם, שנישמור את נפשינו ובמיוחד נפשות ילדינו היקרים, מאותו צרעת ממארת נושנת הנקרא 'בראצליוו', כי זהו פסול ומוקצה וטמא כזיבה, כי המה מיוסדים ויונקים ממקום שהיא היפוך יסוד היהדות והחסידות בכלל, ומקור קדושה וטהרה בפרט.
ולכן, ורק לצורך זאת, רשמתי זאת למשמרת, למען יעמדו ימים רבים, אם יבוא זמן שלא ידעו את מציאות הדברים, ותבער אש בעדתם להבה, ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים, ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש, ויזבחו את בניהם ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם, הנה באתי במגילת ספר כתוב וחתום, לשבור עצתם ולהפיר תחבולותם ולהציל עם רב משחיתותם.
9
פרק א'
ויהי בימים ההם, ולהרה"ק המפורסם רבי יודא לייב בן ר' ברוך – הידוע בשם 'דער הייליגער שפאליער זיידע' זצוק"ל - היתה חבורה נאה בחסידות, עם חברים ותלמידים חשובים ששותים דבריו הקדושים, ובין חבריו ותלמידיו היקרים היתה גם תלמיד צעיר לימים, בשם 'נחמן', נינו של הבעשה"ק - בן בתה של בתו, ונכד הרה"ק ר' נחמן מהארודענקא זכותם יגן עלינו ועכ''י.
הוא – נחמן - היה צעיר לימים ענוג ורך, וכל רוח מצויה השפיע על בריאותו, אבל הוא התמיד בלימודו והצליח לחדש יפות בתורה ובדרושים, כיאות לנצר קדוש כמותו, וכאשר נמצא בין חבריא קדישא של תלמידי המגיד ועליהם הסבא קדישא משפאליע מתלמידי הבעשה''ק, והיה גר באותם הימים ב'זלאטיפאליא.
ברבות הימים אחר חתונתו, כשנולדו לו כמה ילדים רכים, קרה אסון, ו'נחמן' שהיה מאוד פגוע ורגיש לכל מצב, גבר עליו חולשה של הפרעה נפשית. ובגלל שלא רצה בשום אופן לקבל טיפול רפואית כמו שצריך, כי החזיק בעקשנות שהרופאים לא יודעים כלום, ובחר להיות לבדו לעצמו ומזה התדרדר מצבו מרוב דיכאון נפשי עמוק, והרגיש בנפשו לנוס מהסביבה.
ויהי היום, ונחמן הצעיר החליט לפתע לארוז חפציו ולברוח מאיקראינע, במטרתו לעלות לארץ הקודש. ואמר להתנצל בפני רבו הק' משפאליע, שהוא רק יסע למקום אחר לשנות מזלו, וגם להתאוורר ולהשיג רפואה נפשית. אבל רבו הק' – הסבא משפאליע – שידע היטיב כל אשר נעשה - וגם מחשבתו לעלות לארץ הקודש, והרגיש בקדושתו כי לא טוב הדבר בשבילו. ומיד כששמע דבריו, אמר לו בתוקף; חלילה לך לעשות כדבר הזה, ולא אסכים בשום אופן שתסע למרחקים, כי ידוע תדע שזה יגרום לך ירידה בגוף ונפש מאוד.
ובגלל שחשב מחשבות לבלתי ידח, גילה לו נסתרות שאם ירחיק לכת מביתו, יארוב לו הסטרא אחרא ר''ל וירדוף אחריו, וזהו סכנה נוראה בגשם ורוח, על כן יקבל דעת רבו ולבטל מסעו, כי הדרכים בחזקת סכנה ובפרט לו ולמצבו.
אבל נחמן איבד שיקול דעת אמונתו ברבו, ובהיותו במבוכה איומה ובמצב קשה מאוד, לא ציית לרבו הקדוש. ובאישון לילה אחד הוא התחמק לבד מעירו, אף בלי רשות אשתו שהפצירה בו מאוד שלא יעזוב, אבל התעלם מהכל ונסע לדרכו, והרחיק לכת רחוק מאוד, והפליג עד מדינת טערקייא.
9
להבין קצת מן הקצת, מי היה רבו הגדול הסבא משפאליע ושגב דעת מחשבתו הקדושה, זהו יותר גבוה מדעתנו. כי רבינו הבעל שם הק' העיד עליו, שמה שהוא בעצמו משיג בכל יום בגדולות ונסתרות, כן גם הסבא הקדוש משפאליע משיג בגבוהות. וכמעט אין בדורו נשמה גבוה כמותו, שנולד בברכתו עצמו של הבעל שם הק', והוא קרא לו 'זיידע', באמרו, שהוא יהיה כאבא של הדור, בגואלם מצרת הפריצים בגוף, ומגלות הנשמה ברוח, נגד כוחות החיצונים ה''י.
כל הצדיקים ידעו שהסבא משפאליע קדוש יאמר לו בכל מסקנותיו, כי רואה הוא ללבב מעבר לעבר כזכוכית. וגם מה שסיפרו עליו, שהניח מרן ר' ישראל בעל שם הק' ידו הקדושה על לבו הטהור של הצדיק הצעיר אז - ר' לייב, וברכו בשפע טללי רוח לעד, ומאז הרגיש הסבא משפאליע ההתלהבות, עד שהיתה בכוחו להלהיב נשמות פזורי ישראל בכל רחבי גלות אוקראינה, ומחוצה לה.
ואכן כך היה, שהצדיק וקדוש עליון - הסבא קדישא משפאליע, שהיו קוראין אותו בחיבה, ה'שפאלאנסקיער', היה בצדק נמנה בין הראשונים שזכו להיות בצל הקודש, בהיכלו כבוד של הבעשה"ק. וגם קיבל תוספת קדושה מהחברים, ר' פנחס מקאריץ ור' מיכל מזלאטשוב, והתולדות יעקב יוסף מפולנאה, שזה עוד הוסיף הערצה כפולה לו מכל גדולי ומאורי החסידות.
9
נחזור לענינינו, אחרי כשהגיע נחמן לארץ טערקייא, הוא התעכב שם זמן מה בעיר הבירה אינסטאנביל, וכפי שנקרא גם קונסטאנטינאפאל, ושם הורע מצבו מאוד ממחלת מאלנכאליע העצבות שלו. ונפרץ מעשיו באופן חמורה, עד שסבל מהתמוטטות עצבים קשה, והסתובב בחוצות העיר הגדולה עירום בלי בגדים ממש כמטורף ואובד. ופיטפט לכל שואל, שעכשיו הוא הגיע למדריגת אדם הראשון לפני החטא, ונתעלה במדריגות למעלה מאבות העולם, וכהנה עוד.
ולאחר זמן קצר, ריחם עליו אחד מכומרי העיר גוי נוצרי אדוק, והכניסו לבית אפדנו. ושהה שם נחמן כחצי שנה, מניסן עד תשרי, כשהכומר עוזר לו להחלים בדרכיו הקסומות, ולימד עמו רפואות ועצות וחכמות ממקורותיו הנוצרים רח''ל, ואכן בראש השנה נתרפא נחמן די, שעמד על רגליו והתחיל לצאת לבד. ואז אחרי שהחלים וקם על משענתו, גמר נחמן בדעתו לא להמשיך נסיעתו לארץ ישראל, אלא לחזור לביתו באיקראינע.
ומיד בהגיעו הביתה, לפליאת כולם הוא ביקש מכל חבריו, שישכחו מכל העבר עליו קודם, וגם לא לצטט שום דבר מאמרותיו הקודמים - לפני נסיעתו, כי הוא עכשיו אדם חדש ושונה לגמרי מהעבר. והוא אכן החל להתנהג כמגיד מישרים בדרך חדש אבל מוזרה מאוד. וטענתו בפיו, שכמו סבו הבעש''ט עשה דרך חדשה, כמו כן גם הוא עושה. אבל זאת היתה טעותו, כי ידוע שגם הבעש''ט קיבל דרכו ותורתו מ'אחיה השילוני' כמובא בספר הק' תולדות יעקב יוסף, ולהבדיל בין קודש לחול, הוא נחמן קיבל דרכו המעוות מכומר נוצרי באינסטאמבול.
ואכן, דרכו החדשה הביאה עליו בתוך זמן קצר ביקורת והתנגדות חריפה מהחבריא הקדושה, וכשגם התחיל לדבר באופן חצוף נגד הצדיקים שבדורו, הקדושת לוי, הבעל התניא, המאור עינים, רבי אברהם מקאליסק, רבי צבי ארי' מ'אליק, רבי מרדכי מנעשכיז ועוד, מיד הרגישו סביביו שמשהו נורא קרה עמו.
והביאו הדבר לרבו - הסבא הקדוש משפאליע, וסיפרו לו שנחמן שינה טעמו לגמרי, ודורש בציבור דברי פגם וניאוץ נגד דרך החסידות. כגון ש'היצר הרע' עובד קשה כדי להסיט את האדם מדרך האמת, ולכן הושיב כל-כך הרבה אדמו"רים בעיירות שיעזרו לו, ועלינו להתחכם נגד דרך הבעל שם הקדוש סבו שיצטרך להשתנות מיד, והוא נחמן יורה דרך חדש לגמרי איך להתקרב אל ה', באופן שגם יביא את הגואל במהרה ממש, ודווקא על ידו.
כשרבו הקודם – זקן הצדיקים המפורסמים גיבור הרוח הרה''ק ''הסבא משפאלי" שמע כל זאת, צעק מרות ובכה בלי הפוגות, כי מיד הריח והבין הצרה הגדולה, שתלמידו נחמן נחטף ברשת הטומאה ה"י. ומיד הכריז עליו חרם חמורה ברבים, שדבריו הם מינות ומחשבתו פסולה ומתועבת, ומחוייבים כולם להרחיקו מכל הקדוש, כי הוא סכנה חריפה ומדבקת. וכששמע נחמן אודות החרם הקשה שהטיל עליו הסבא קדישא, התחיל לחרף נגדו ואמר; לכן קוראים לו 'הסבא משפאליע' כי הוא הזקן מצד ההיפוך [עפ"ל] ואכ אסור להזדקן כמותו.
והתחיל לכתוב כמה קונטרסים בדרכו החדשה, שכללו גם דברי הסתה נגד רבו וכלפי צדיקי דורו. ולעומתו, כל צדיקי רוסיא סביביו ראו בו סטייה מוחלטת מדרך האמת והקדושה, כי התבטא נגד הקדוש הסבא משפאליע במילים קשות באופן כה גרוע, ומדחציף כולי האי, שמע מינה רשיעא הוא.
[ימחול לי מי שיקרא הדברים, שאני גורם להם לקרוא דברי ניאוצין הללו, אבל בכדי לצורך מציאות הדברים, העתקתי כל זאת.]
וכך כתוב בקונטרסים שהוציא נחמן, ב'פיסקה קכ"ג: דעו אחי ורעי שהזיידע מעיר שפאליע, יודה לייב בן ברוך המפורסם, תדעו שאני בקדושה והוא כנגדי בטומאה, ואני הזקן האמיתי שבקדושה זקן זה שקנה חכמה, דברים של עתיק יומין, והוא זקן שבטומאה שהוא זקן שבס"א היינו אבי אבות הטומאה. ובשביל זה עסק הזקן משפאליע כל ימיו בצדקה, כדי לבטל כח הצדקה של ישראל עם קדוש, שנותנים כדי להכניע כח של אבי אבות הטומאה, והוא השתדל בצדקה כדי להתגבר על צדקות ישראל עם קדוש.
בפיסקה רס"ט ובפיסקה שצ"ג; אני עניו יותר מכל המפורסמים, ואפילו אם היה הבעש"ט והאר"י ז"ל בעולם, לא היו יכולים להשתוות עימי. ומימות אברהם אבינו לא היה חידוש כמותי בכל הבריאה, וכל מה שעשה הבעל שם ושאר הצדיקים, היו רק לדורו, וכשנפטרו נסתלקו ונפסק מעשיהם. אבל אני נחמן היה ויהיה, ואש שלי תוקד לעולם.
ובקונטרס שיחות שלו, אות רי"א; מי שהי' יודע ומכיר את זקיני ר' נחמן הארידענקיר, יודע שלא הי' בכלל בעל תורה כמותי... ובספר שבחים שלו, אות י' כתב; אותי צריכים כל העולם, אפילו כל הצדיקים צריכים אותי, כי אני צריך להחזיר אותם למוטב, וגם אפילו אומות העולם צריכין אותי, אך דיו להיותם כרבם...
הוא טען שהוא לבדו "צדיק האמת" ושכל האדמו״רים הם ״מפורסמים של שקר״, ובמיוחד נגד הקדושת לוי הוא התריס, שכל הקדושות הכתוב בספר קדושת לוי, נגנבו ממנו והוא השיג אותם קודם לו. וביום מן הימים שרף נחמן ספר שלם של חידושי תורה של רבו לשעבר, ואמר; כמה אותיות שכתובות על חתיכת נייר זה, יש כמה וכמה קליפות שניזונים ויש להם חיות מעשן התורה שלו [עפ''ל].
9
פרק ב'
כל זה קרה בסוף דור ראשון של החסידות, והצדיק המפורסם משפאליע זצוק"ל היה מזקני הצדיקים בדור המעלה ההיא, והוא ציוה לכל צדיקי דורו לצאת בפומבי נגד נחמן ושיטתו, וכולם בלי יוצא מן הכלל השתפפו תחת דגלו הטהור.
גם הצדיק ר' ברוכ'ל ממעזיבוש, שנחמן היה בן אחותו, לא הרפה מהאמת ובלי חשבונות אפילו היותו שאר בשרו, הוא ניהל מאבק קשה נגד הקליפה הזאת, שנדבק ביפות שבכרם ישראל רחמנא ליצלן, אבל נחמן לא שמר על שמריו, והלך לדודו ר' ברוכ'ל ממעזיבוש להתווכח בעמדתו. אבל תיכף תפסו ר' ברוכ'ל בשתי ידים, ודחפו בכח למטה כל המדריגות, מחוץ לביתו ורשותו.
וגם ה'רב מליאדי, שאכן צידד מיד עם הסבא הקדוש משפאליע נגד הצרה החדשה, אבל פעם שאל לו, למה הוא מחרף כל כך נגד נחמן? הלא נחמן הצעיר לא כל כך גדול, שכבודו צריך לעשותו כל כך קטן?... והשיב לו הסבא הק', שהשפעתו של נחמן די מסוכן, כי יכול לסחוף עם רב, והסכנה על העתיד עוד יותר כפולה.
9
כעבור זמן, החלו החבריא קדישא לדאוג ולחשוב במצב של נחמן, אם יש מה לעשות במקום החרם. והגם שכולם בטלו דעתם בפני הסבא קדישא, אבל הם הקשו לאכל המציאות שהוא נין הבעש''ק, ואולי יש צד מה לתקנו ואז להצדיקו.
אבל לא מצאו שום דרך איך יכולים לוותרו ולהמתיקו. והדיון היתה די סוערת, כי להוציא אותו מהכלל היתה היפוך דרכם בקודש, וכאן אין ברירה. אז התקבצו כמה מגדולי הצדיקים והלכו לבית הסבא קדישא, ושם היו הרה''ק ר' וועלוועלע מזיטאמיר, והשפיטיווקער רב, והבארדיטשעווער רב, ודנו לפניו אם יש צד להקל אודות נחמן הסורר, ואולי יש להתנהג אליו יותר ברחמים.
ענה להם הסבא ה'שפאליער זיידע' בזה הלשון; בארדיטשעווער רב, אתה יכול לפקוד עקרות ולעזור במצב כשיש מקשה לילד!... ואתה השפיטיווקער רב, כוחך גדול, ולגאון כמוך הולכים במצב כשיש שאלת עגונה סבוכה.. וגם אתה ר' וועלוועלע מזיטאמיר, אני מודה שאתה באמת חכם הגדול שבדור, אבל! מיהו צדיק אמת ומי לא, זאת אני לייב שפאליאנסקער מכיר הדק היטב, ואני אומר לכם בוודאות, שנחמן הזה הוא מקולקל לגמרי, ודרכו היא סכנה עצומה לנו ולזרעינו עד מאוד.
עם כל זה, הסכים הסבא קדישא משפאליע לערוך אסיפה גדולה ומיוחדת, איפה שכל הצדיקים ביחד יבררו הדבר אחת ולתמיד. ועל תקופה ההיא סיפרו האחים הקדושים מסלאוויטא, רבי ר' שמואל אבא ורבי ר' פנחס – נכדי ר' פנחס'ל מקאריץ זצוק''ל - מה ששמעו מפי קודש של הרה''ק ר' רפאל בערשאדער – תלמידו הגדול של זקינם הקדוש וגאון מידת האמת.
וככה סיפרו; פעם אחת היתה אסיפה גדולה של ששה ושלושים צדיקים, בחצר בית הרה''ק מבארדיטשעוו בענין החרם על נחמן מבראצליוו. ובראש האסיפה ישבו הרה"ק מבארדיטשעוו, הרה"ק הסבא משפאליע, הרה"ק רבי ברוך ממעזיבעש, ר' משה שוהם מדאלינא, ר' דוד לייקיס, האור המאיר, התשואות חן, רבי ר' פנחס מקאריץ, ר' שלמה לוצקער, המגיד מטשארנאביל, ר' שלום פראבישטער, רבי אהרל'ע מטיטיאוו, ר' ברוכ'ל מקאסאוו, המגיד מסטעפין, ר' הערש מנאדווערנא, ור' מרדכי מלעכעוויטש, ור' יעקב שמשון משיפעטיבקע ור' יודא לייב הכהן אנעפאליער, ור' איציקל ראדווילער, ועוד ועוד.
והמשיך הרה''ק ר' רפאל לספר; אני לא נכנסתי בפנים, אבל הצצתי דרך סדק בפתח, וערכו הצדיקים בקדושתם 'שאלה מן השמים'. והנה אני רואה במו עיניי, את אליהו הנביא זכור לטוב שהופיע שם, ושאלו לו הצדיקים בענין מה לעשות אודות נחמן בן שמחה ופייגא.
והשיב להם אליהו הנביא ז''ל תשובה חדה וברורה; לא באלה חלק יעקב. זהו כעין פסוק בירמי' י, טז, שפירושו הוא, שאין בשיטתו ודרכו שום שייכות ליהדות כלל. ובזה הסירו כל ספק לעולם, שלפי התשובה מן השמים ראו בעליל, שדעתו של הסבא קדישא משפאליע נכון וקדוש. ומאז, כבודו של נחמן שמו לשימצה, אותו השתיקו ואת תורתו גנזו ואת שמו לא רצו להזכיר עוד.
ועוד סיפרו, שמאז כל פעם שהזכירו דבר מה אודות נחמן וקבוצתו, הוא הגיב מיד; ''פע, פע, לא באלה חלק יעקב''... והבארדיטשעווער רב זצוק''ל, אפילו חתם והחתים כמה צדיקים עמו על 'קול קורא' להחרימו.
9
חובה עלינו להבהיר, שהמחלוקת שהסעיר הצדיק הסבא קדישא משפאליע, היתה כולו לשם שמים בלבד, כי חזה ואמר שזה ימשך הרבה נשמות לאבדון, שריפת הנשמה והגוף קיים. והוא היה הראשון שגילה קילקולו ברבים, וגם הבטיח בכוחו שמי שיערער נגד נחמן וקבוצתו, יזכה לעולם הבא, וכל אבן שיזרק עליהם היא קיום מצות סקילה לעובדי עבודה זרה.
כמו כן הקדושת לוי יצא מגדרו נגד נחמן, גם האור המאיר, והתשואות חן, והמגיד הק' מטשארנאביל , ור' הערש לייב אליקער, ר' זושא מאניפאלי, ור' ארי' לייב מוואלטשיסק, ור' מענדל מלינסק, ור' זאב מטשארני-אויסטראה, ור' אברהם דוב מחאמעלניק, ה'אורח לחיים, ור' יהודה מאיר משפיטיווקא ור' אשר צבי מאוסטראה, והמגיד מקאזשניץ והבעל ההפלאה, ובמיוחד הצדיק ר' רפאל בערשאדער - שהיה ממש אש להבה נגדם, וכן כל תלמידי הבע"ש ותלמידי תלמידיו, ומי לא.
ועם הזמן כבר נתגלה חרפתו לעיני כול, כאשר התיידד עם משכילי אומאן והיה משחק עימהם, והאזין לסיפורי עם בדייטש, שהקריאו לו הגרועים שבמשכילים למיניהם. ובימי חייו האחרונים התגורר נחמן עם המשכילים ביחד, והיה מנותק לגמרי מכל עדת היראים.
ובגלל קשריו האמיצים עם המשכילים, איבד גם קצת החסידים שכבר היו לו, למעט אחדים כמו נתן שטערנהארץ שהיה כרוך אחריו ככלב, וכתב ספרים שלמים מפיו ומפי חבריו המשכילים. וכהיום כבר ידוע, שרוב דבריו ושיטותיו וחלקים נרחבים בספריו, מקבילים לספרי הנצרות. ובוודאי התרחקו מהם כי זוהו הסטרא אחרא בעצמו, שמצליח להפיל לרשתם אלפים ורבבות, ולא לחינם חלקו עליו כל צדיקי דורו ללא יוצא מן הכלל, כל אלו שהתגוררו בסביבתו שידעו על פעליו הרעים ודרכיו המוזרים והשפעתה המרה.
9
פעם אירח הרה''ק בעל אוהב ישראל מאפטא את המגיד מטשארנאביל, שהגיע לאפטא על שבת קודש. והוא הרב מאפטא כמעט לא טעם כל השבת, רק קצת מן הקצת מן המאכלי שבת, הגם שדרכו ועבודתו בקודש היתה לאכול הרבה. ועל תמיהת חסידיו על שינוי דרכו, הוא הסביר להם ככה.
כשהגיע על שבת קודש אורח חשוב כמו 'ראש חודש', נותנים לו הקריאה בתורה וגם תפילת המוסף, וכשהגיע אורח יותר חשוב כמו 'יום-טוב', נותנים לו גם כל התפילות. אבל כשמגיע אורח קדוש ומקודש כמו 'יום הקדוש', כבר נותנים לו אפילו כל הסעודות ולא אוכלים כלל וכלל, והכל כדי לכבדו ביותר.
לאחר זמן, רצה 'נחמן מבראצליוו' להגיע לעיר אפטא על שבת קודש, אבל למעשה איחר דרכו והגיע רק למחרתו ביום ראשון. אז ליגלג עליו הצדיק הקדוש מאפטא, ואמר כהמשך על הנ"ל והוסיף; אבל עכשיו כשהגיע אורח לא רצוי כמו 'תשעה-באב', מדחים אותו לגמרי ליום ראשון, כי אין לו שייכות כלל עם שבת קודש, וגם ביום ראשון אין בו שמחה ולא תורה, רק יללה.
9
לא היה לנחמן מתחילה הרבה מעריצים, אבל עם הזמן הוא המשיך כמה צעירים עמו. ולמזלו הצטרף אליו אויבער'חכם הדיוט קופץ חדש, בשם נתן שטערנהארץ, שהיה קודם אצל הרה''ק רבי ר' שלום מפראבישט זצוק''ל – דער גרויסער ר' שלום – אביו של הצדיק מרוזשין, ועכשיו נתן לבו בנחמן.
אבל מפאת המאבק החריפה של כל הצדיקים נגדו, נאלץ נחמן לנדוד ממקום למקום. ובשנותיו האחרונות סבל נחמן קשות ממחלת השחפת, וגם בשנת תק"ע גם ביתו בזלאטיפאלי נשרף כליל, והוא נשאר גלמוד ומיוסר נורא, בקפידת הצדיקים המלאכים הקדושים שבדור ההיא. כי אשתו וגם בניו נפטרו בחייו, ובנותיו נסו מביתו לחצר טשארנאביל, כי הן לא רצו להשתדך לתלמידי בראצליוו, ונתגדלו בביתו של הצדיק ר' אהרן בנו בכורו של המגיד הק' מטשארנאביל זצוק''ל, ובבוא פרקן השיאו אותם עם נכדיו הקדושים.
בסוף ימיו, בהימלט נחמן דרך עיר אומאן הוא מת שם, בשנת תקע''א ב-16 ב'אקצטיבריע בגיל 38 בלבד. ולאחריו לא מונה שום יורש, לכן בפי כולם נקראו הבראצליווערס "קבוצת המתים" די טויטע...
עם הימים נתעלם מקום המדויק איפה שקברו אותו, ושמעתי עדות נאמנה מפי צדיקי אמת בדור הקודם, שקבורת נחמן היתה באומאן פלך קיעוו – אבל לא באותו מקום שמצוין עכשיו, כי שם קבור כומר פראסטאנטי ממאהלעוו, שקנה הבית ליד הקבר מאיוואן פאטראוויטש - בעל האחוזות הידוע. וכיוון שנכתב שמו של הכומר בתיבות ביבעליש, טעו הנחמאנטשקיס ונמנו וגמרו שזהו מקום בורו. והבאים אחריו האמינו להם שהוא קבור בין שני הרים, והם באים שם כל ראש השנה כפולחן לשיטתו, ובאמת הוא קבור כשני רחובות מרחק מאותו מקום.
נחמן אכן מת בעודו, אבל מימיו הרעים כבר ירדו בחדרי אפלים, ותלמידו הנודע לשמצה, נתן שטערנהארץ המשיך להפיץ מורשתו בנופך נפוח ומכופל משלו. ומעשה שטן הצליח שהִרבה ספרים אין קץ, ובנה חרבות עולם על צרעת נושנת, ופער פיו בלי חק ונפל עם רב. ואכן בזמן מיתתו של נחמן לא היו לו אלא חמישה תלמידים, שלושה משכילים צעירים בעירו, ונתן שטערנהארץ ועוד אחד מ'מעדוועדיווקע.
צאו וראו כיום, שיש ספרים וכתבים ומימרות חסידות, הן בין רביים ראשי החסידות ותלמידיהם, וגם בין שושלת זו לחברתה, אך אין זכר למימרא של נחמן בראצליווער וכתביו, כאילו לא היה ולא נברא, כי התעלמו ממנו כמו ע"ז בבל יזכר ובל יפקד.
9
פרק ג'
ידע גם ידע הסבא הקדוש משפאליע שהסיטרא אחרא לא יחריש, וינסה להילחם נגדו ובעבודתו הק' להפיץ תורה וחסידות בקדושה וטהרה. ופעם כשהיה באם הדרך בחורף מושלג, רצה לחצות נהר הדינעפער שהיה קפוא, ותמיד לקח עמו משמשו הנאמן 'יאריק', שהיה איש פשוט ושמו היהודי יואל.
ברוח קדשו הרגיש הסבא קדישא אז שאורב לו סכנה בדרכו, ומסר הודעה ברורה למלוויו עד הנהר, שאם יקרה לו חלילה איזה אסון, לא תגידו חלילה שזהו סימן לא טוב משמים כי נלחמתי נגד נחמן מבראצליוו - ואולי אני מתחרט. לא ולא, כי אני מוסר מודעה, שלעולם לא אתחרט על דבר הקנאות הזאת, ומעיד אני עלי שמים וארץ ונהירין לי שביליו, כי הצדק עמי, ודרכי נחמן אפילות ומסוכנות.
על כן בבקשתי אליכם תלמידי וחברי, שתתאמצו עוז ללחום למען השם ותורתו הקדושה, שלא תאבד האמת הקדושה ממכם. וגם תדעו, שלולי היה נחמן נינו של קדוש ישראל ותפארתו - הבעל שם הק', הייתי כבר יודע מה לעשות עמו לנצח. אבל לכבודו של אותו זקן נשגב, אני עוצר כוחותי לא לפגוע בו עד הסוף, אבל תורתו ודרכו יחרם למען לא יזכר קילקולו בתוכינו.
ובאמצע הנהר זה קרה, שכשנסעו בעגלת חורף עלי נהר, נבקע הקרח מתחתיהם והיו בסכנה גדולה על חייהם. ומיד פנה הסבא קדישא למשמשו הפשוט ואמר; יאריק! לי יש עוד מה לפעול גדולות בעולם הזה, ולכן אם אתה מוכן להחליף אותי, ותסכים להיטבע תמורתי, אני מבטיח לך שבגן עדן תגיע למנוחתך בקל מאוד. ונענה יאריק משרת הסבא קדישא, הנני מוכן למען כבודו הקדוש למסור נפשי עכשיו.
אז הקפץ הסבא קדישא, והגיע על חתיכת קרח גדול וניצל לחיים, ומיד נבלע יאריק המשרת בהרף עין במצולות המים ונטבע. וכשהגיע הסבא קדישא לחוף מבטחים, התריע לדייגים לעבור בספינה עלי נהר ולהוציא גופו של יאריק, ולהביאו לקבר ישראל. ולא עברו זמן הרבה, והצדיק תפוס שערפים קרא בקול, אה!! יואליק'ל איז שוין אין גן עדן, מיר האבן באזיגט...
זה היה אחר ט''ו בשבט כשערך סעודת הודאה ברוב עם, ובאותו מעמד הבטיח הסבא קדישא ליוצאי חלציו של יאליק, אריכת ימים ושמירה מעולה וברכה כל ימיהם. וגם זכו בברכתו הק' לזרע תלמידי חכמים קיימים, ואנו מכירים כמה ממשפחתם בסביבתינו, וגם בעיר זיטאמיר, שגם סיפרו לי הנ''ל ברוב רגש.
והוסיפו לאמור לי מילים חריפים שנמסרו מפי קדשו של הסבא הקדוש משפאליע, שדרש על הפסוק במשלי ל, כח; שְׂמָמִית בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ וְהִיא בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ. וקשה להבין זאת, איך זה שבהיכל המלך המצוחצח ימצא עכביש מקומו? אלא מה, שזה רק נראה לעינים כהיכל הקודש של מלך, אבל באמת אין זה היכל של מלך קדוש כלל, ולכן עכבישים מצאו נחת מקומם שמה, והנמשל על נחמן ודרכו המקולקל מובן מאוד.
9
וכאן אביא סיפור קדוש, שנתפרסם לפני כמה שנים על כח צדיקי האמת. שלהרה''ק מרוזשין זי''ע הגיע אברך פשוט על ירח האיתנים, וכשהקריב פתקא דרחמי שלו, ראה הצדיק הקדוש מרוזשין שלא כתובה שמות ילדיו. ושאל לו על כך ב'ממה נפשך; אם יש לך משפחה וילדים, למה לא רשמת אותם בפיתקא? ואם אין לך, למה לא תכתוב בקשה לזכות לזרע של קיימא?
והאברך התנצל לפניו וגילה את עברו, כי הסנדק שלו היה נחמן מבראצליוו, והוא אמר עליו אחר הברית שאין בי כח ההולדה, וממילא לא יהיה לי ילדים לעולם, ולכן נשאתי לאלמנה עם בנים לכתחילה. וכששמע ה'רוזשינער הקדוש את דבריו, הוא הרים את עיניו הקדושים והכריז; אם נחמן ההיא אמר לך שלא יהיה לך בנים, הרי הסבא הקדוש משפאליע בטח היה אומר להיפוך ממנו, שאדרבה יהיה לך בנים חיים וקיימים... וכן אני אומר לך בביטחה, שעוד תיוושע בקרוב.
בשנה הבאה חזר הסיפור כנ''ל, והרה''ק מרוזשין הבטיח לו עוה''פ בדיוק כנ''ל, ועבר עוד שנה, ואז נולד לו בן זכר למז''ט. וכששמעו הכת ה'בראצליווערס מה שקרה לו, רתחו מכעס והוציאו לעז על שמו של האברך, שזה התינוק לא ממנו, כי הלא הוא לא יכול להביא זרע לעולם - כפי דברי נחמן שלהם. והאברך הרגיש בצער גדול מזה, וחזר ונכנס להקדוש מרוזשין לשפוך צערו על דבר הליצנים.
ענה לו הצדיק מרוזשין בחיוך רב; אויף איינע קינד קאן מען נאך מעשיות זאגן, אבער אויף צעהן?.. אויף צעהן וועט מעין ניט קאנען זאגן... [פי', על ילד אחד יכולים להוציא פעם לעז, אבל על עשרה ילדים לא יתכן להם...].
ואכן לא נפל מדבריו הנשגבים מאומה, וזכה האברך ההיא להיפקד בעשרה בנים! ולימים ידעו כולם להצביע על אותו משפחה ברוכת ילדים, שהם נולדו בזכות ברכתו המופלא של הצדיק מרוזשין קדוש יאמר לו, ושזו היתה נגד נבואת שקר של נחמן מבראצליוו, ונתקדש שמם של צדיקי האמת, עבדיו הנאמנים של בורא אחד יחיד ומיוחד שאין לפניו עוולה.
9
פרק ד'
24 שנה עברו אחרי מות נחמן, והייתה הנאכמאנטשיקעס קבוצה קטנה ונרדפת, אבל נתן שטערנהארץ מנעמיראוו השריץ ספרים חדשים, ושוב פרה ראש ולענה בשדה הקודש, ונדבק בכמה קהילות הקודש ברחבי עיירות וגלילות של איקראינא ועוד רחוק, ובמיוחד בין היהודים הפשוטים, שלא הבינו הסכנה בהצטרפם עמם בחלקלקי לשונם וכתבם.
אז קם נגדו בעוז ותעצומות הרה"ק המפורסם רבי משה צבי מסאווריין זצוק''ל, תלמידם החביב של רבי ר' ברוכ'ל ממעזשיבעש והסבא הקדוש משפאליע ורבי לוי יצחק מבארדיטשעוו, אשר היה רבי לאלפי אלפים ומהבולטים באוקריינא, והיה מפורסם הן כגאון ותלמיד חכם מובהק וסמכותי, שבכל מקום שדבר ה' מגיע ברחבי איקראינע כולה היה שרביט הנהגת ההלכה בידו, והן כמנהיג רוחני ובעל מופת. והוא המשיך מלחמת ה' ברמה, וזעק מרות נגד הספחת ששוב פשטה טלפיה בתוך עם החרדים ויראים, עדת החסידים ברחבי רוסיא ומסביב.
הוא הגביר החרם נגדם עוד יותר מרבו הסבא הקדוש משפאליע, כי אמר שפסה נגע הצערת ממארת הזאת עד להפליא, ובמאבקו החריפה נגד הכת ה'בראצליווערס, שלח מכתבים עם פסק הלכה ברורה לכל הערים ועיירות שסביבו, ששוחטיהם ושחיטתם פסולה, ושליח ציבור וחזנם לא מוצאים את הקהל בתפילה ושום מצוות התורה. ועיקר מאבקו החלה באותו חצוף ועז פנים מנעמעראוו, מושך קורי העכביש של נחמן, המפיץ העיקרי של כתבי נחמן ומנפחו, שהיה לכל הצרות גם כזבן ענק, ולכן נידלק אש להבה נגדו להעביר גילוליו מן הארץ.
והגם שלא נהגו לשרוף ספרי נחמן אלא לגנוז אותם, כי אחרי הכל היותו נכד הבעשה''ק, אבל ספרי נתן ניתנה דת בכל קהילות הקודש, לשרוף ולבער אותם כס''ת שכתבה מין וכשריפת ע''ז ותועבה. ואמרו על זה בדיחה, אם לא נתן לא עכב, אם לא היתה נתן, לא היתה נחמן כל כך מעכב, כי הצדיקים היו מתקנים הענין בכוחם. אבל עכשיו שיש כבר נתן ג''כ, אז, אלו ואלו נשרפין...
ואילולי תלמידו נתן, ג''כ לא היו הצדיקים מוותרים מתוקף התנגדותם ומלהחרימם, כי דרכם נגוע במינות מיסודו ושורשו רע. אלא הצדיקים חישבו, שבמותו של נחמן ישכח הכל, אבל בעקבות פעולתו של נתן, נמשך המלחמה נגד הכת ההיא ביתר עוז.
ומעולם לא רצו הצדיקים לנקוב את שמו כלל, כי את הראשון היו קוראים 'יענע נחמן', אבל את שם התלמיד מעולם לא העלו על שפתם, רק קראו לו – דער תלמיד זיינע...
ואמרו עליו, שהוא היה חנפן עצום לכל שקריו, ושיחק שתי פנים בכתבו דברי שלום לכמה גדולים כדי לחננם. וכוונתו היתה למשוך יותר מעריצים לדרכו כשהמשיך בשתי הקצוות, כי מצד אחד דיבר כנרדף שרוצה לעשות שלום ולהכליל כולם באהבה, ומצד שני פיטפט, שכל הדרכים ומנהיגיהם הם שקר ורק דרכו יתקיים. וגם בנותיו של נחמן הוא ניסה לחטוף בחזרה ולא עלתה לו, כי הם ניצלו ממלתעותיו בעוד מועד.
9
הרב הגדול רבי ר' משה סאווריינער זצוק''ל התיר דמם של תנועת עובדי נחמן לכול, ונתן צודק ליחס הכי קשה נגדם, כשכתב כרוז חריפה נגדם להדפם ולהמם עד הסוף, וזהו כרוז חריף שהוציא נגדם.
מודעת זאת בכל הארץ, כי קמו כת הבראצליווער תחת אבותיהם, תרבות אנשים חטאים, חוטאים ומחטיאים את הרבים. על כן הנני מזהיר את הסרים למשמעתי, להרחיק את הרשעים האלה בכל מיני הרחקות.
לא תתחתנו בהם כי אסורים המה לבוא בקהל ה'. מלמד מעדת הבראצליווער לא ילמד את בניכם תורה, כי תתהפך למינות במעיו. שוחט בראצליווער שחיטתו פסולה, ושליח ציבור לא יהיה מעדת הזדים האלה כי תפילתו תועבה.
כללו של דבר, התאמצו לשבור להם כל מטה לחם, וכל המרחם עליהם אסור לרחם עליו, וכל השומע לדברי, ישלח ה' ברכה בכל מעשי ידיו, והוא בן עולם הבא.
עד כאן לשון הכרוז.
שיאן של המאבק נתלהב בשנות תקצ''ה כל שיקוץ לתעב, כשצר ואויב נתן הרע הזה הרבה להכפיש בקדושת יסוד מנהיגי דורינו, ובפרט על קדוש ה' מכובד הרב הק' מסאווריין הוא טימא פיו, והרחיב כתהום לשונו בחסרונות וגרועות מאוד, אשר קשה לי להעלותם על הכתב. ודווקא ככה נתרבה קבוצתם ככת שקרנים וחנפים, ומאז בכל דור ודור מי שמרבה לשקר יותר בבראצליוו, נעשה משפיע וראש לפתנים שלהם.
וכמו חבריהם כמותם, האפיקורסים המשכילים ומופקרים למיניהם, סיפחו לשיטתם פי שניים סיפורים מסולפים, וסלפו בכוונה תחילה מציאות ההיסטאריע לגמרי, כדי להצדיק מעשיהם ושיגעונותיהם.
ראשית כל, סיפורם על נחמן בשהותו בארץ הקודש, ומעולם בכל חייו לא הגיע לארץ הקודש. ומה שכתבו שדודיו הדגל ור' ברוכ'ל זי''ע תמכו בו, זהו שקר מפורסם, וכן ההסכמות שהדפיסו במהדורה השניה של ליקוטי נחמן שלהם, ובפרט ההסכמה מכבוד הרה''ק החוזה מלובלין, המה מזויפות מתחילה ועד סוף.
ובהאחרונה, סתירות גלויות נראו בה. ראשית, צץ ההסכמה כבר אחר הסתלקות החוזה זצוק''ל - ואין משיבין לאחר החיים. והגם שהזייפן עשה מעשה נפלא, כי נראין הדברים ממש כדברי החוזה הק', אבל במציאות היא זיוף גמורה. כי לא יעלה על הדעת שהוא יתן הסכמה, נגד דברי מחותנו המגיד הק' מטשארנאביל, ובטח לא היה אומר נגד דברי הצדיקים הקדמונים מלפניו. ובכלל, מאימתי נותנים הסכמות על מישהו שלא מכירים אותו כלל. ויותר מזה, כי הבראצליווערס לא האמינו כלל בהלובלינער הק', וגם לעגו עליו ועל דרכיו, כמובא בספרי המשכילים.
ומה יש עוד להוסיף אל המציאות, שכל המשכילים למיניהם שהיו מפרסמים ספרי לעג וכפירה נגד החסידות בכלל, חיש מהר נתאהבו בכת הבראצליווערס, והשתמשו בזה כחרף וכחנית נגד כל מנהיגי החסידות בדורם - תלמידיו ותלמידי תלמידיו של הבעשה''ק בכל אוקריאינע.
גם המשכילים הנאורים וגם המתנגדים שנתחברו עימהם - כצירוף שקר ושלימזל, אותם שהציגו פניהם כלפי חוץ כאוהבי שלום, ובתוכם רתח שנאת עמי הארצים נגד יראי השם, ובפרט לחצרות טשארנאביל ורוזשין, הם התדבקו לכת הכלבים הבראצליווערס.
וכמה מהם אפי' לא היו בני ארצינו אלא באו מארץ ליטא ועוד רחוק, אבל מצאו שניהם שפה אחת להתבולל, וזהו דבר פשוט מאוד, כי לא בחינם הלך הזרזיר אצל העורב.
וכזה אירע גם אז, בין הרבה המאורעות מזמן ההיא, שפעם נתהווה שערוריא אודות מלמד לנערים, שנתפס לכת הבראצליווערס, ומיד כשנודע הדבר, פיטרו אותו כפי פסק מנהיגי הדורות. ואז באו חבריו וטענו בפני הרבנים הגאונים, שאותו מלמד הוא מטופל במשפחה גדולה, וכמעט יגיע לבלי פת לחם וטרף לביתו.
אבל ההוראה לא נשתנתה, ופסקו בחריפות - שבכל זאת אסור בכל אופן מישהו ששייך לכת המוחרם הזאת - לחנך את ילדי בני ישראל. ופה קפצו מיד המשכילים בעם, כזאבי טרף על עדר כבשים, והשמיצו הרבנים בשנאה גלויה. וכן הירבו להפיץ סיפורים כאילו, וכתבו מאמרים על גבי ספרים, על פרשת הרדיפות ותלאות שלהם.
9
עם הזמן גם נתן נעמריווער גורש בבושת פנים מעיירות רבות, כמו שעשו בזמן התנאים להצדוקים, ולהנוצרים ודומיהן, כדי לא להתערב עמם. וכמו שעשו הכשרים בישראל בכל הדורות, נגד כיתות משחיתים ומסלפים, כגון שבתיניקעס ופראנקיסטען ודומיהן, עד שהצליחו לפוררם עד דק, ונשארו רק אחדים במסתור.
כי גם נתן נעמריווער ניסה לעשות עצמו כנביא וגואל - כמו נחמן קודמו, ולא עלתה בידו. ובדמיונו כממשיך מהנביאים גם ניבא על הצדיק הרב מסאווריין, שהוא חלילה כירבעם בן נבט עפ''ל שרוצה להפיל אותו, וטען כי הרב מסאווריין מתקנא בשיטת נחמן מרוב חשיבות...
וכן שארי הטפשות ושקרים שהגה מבטנו, שהוא עשה בעצמו מקור לכל דברי עצמו, שכל כולו מינות שמפעפע בתוכם כאש האבדון. ובעצם זאת לעצמה היתה דרכו של נחמן, שעשה כל היהדות לזרה, בדרשותיו שפיטפט, שלא צריכים שום מקור על דבריו, כי הוא בעצמו המקור לכל דבריו, עד שסתר בדברי עצמו נגד שיטתו - במעשים הפוכים שעשה בעצמו.
וכך הוא דרכו של משקרים, שנעשו מקורות לדברי עצמם, שנובעים מחלודה וצחנת באשה, מבארות נשברים וחרבים שלא יכלו מים, כי אם עקרב וצימאון לחידלון.
עם הזמן גם נתן הפסיד הרבה ממעריציו, כי הבאיש ריחו. וגם התנגדות עזה שהוביל לכליאתו בידי השלטונות, על דבר בית דפוס אסורה, שהקים בביתו בנעמיראוו לספרי נחמן. והמשכילים השתדלו לטובתו, ושוחרר אחר חודש ימים ונמלט מעיר לעיר בחשאי. וכשהגיע לביתו, שוב נעצר מאסר בית תחת צו בית המשפט, כי המשיך בדרכיו בלי עוצר.
אבל שיטת נחמן היתה כבר נפוץ אז אצל עשרות צעירים, בהרבה משפחות, והרבה אנשים עצבים נמשכו לספריו. וצדיקים אמרו על זה כי שאני מינות דמשכי, וזה מושך מאוד. ואכן נמשכו אחר דרכו המוזרה, ונתפרדו משפחות רבות רק בשביל הלכם בדרך עצבות ומוזרה הזאת, ולמדו בספרי נחמן ואביזרייהו. וזה ידוע, שאם מישהו נחטף בתוך כת שלהם, היו יושבים שבעה וקורעין קריעה כדת וכדין.
וגם הרבה מאלו שחזרו בתשובה דרך בראצליוו, לבסוף לא מצאו את מקומם בינינו, ועזבו דרך התורה והישר, ולבשו את היהדות במוזרות שלא שערום אבותינו, וכל זה גרמו הבראצליווערס בדרכם המרה והשחורה.
9
פרק ה'
אחר מות נתן השקרן המצוין, שוב נקלעה הקבוצה למצוקה, ובחסדי שמים הם צמקו ונמחו, כי גם דרכו של נתן לא היתה מקובלת להרבה מהם. אבל עם הזמן נשכחו חומר הדברים וסיבת ההתנגדות, ושהמאבק ארוך השנים לא תלוי בדבר שמה בכך. כי אכן הבראצליווערס חיפוי על האמת, כדרכם ויסודם, ועי''ז תרשלו התמימים ויזנב אחריהם.
כי בראצליוו זהו פח אשפה גדול, וכל מצורע מוצא שם את מקומו, כי שם אין הבדל בין גיל ולבוש, ואין שם גדרים וסייגים ומנהגים, אלא רוח שטות מקשה אחת.
אז גילו הצדיקים טפחיים מעומק עיוות הדרך שלהם, כדי שיבינו היטב שזה לא חרם בלי טעם, אלא עצם תורתם של כת בראצליוו מבאיש ומכלה יסודות הדת. ובשביל לנו החסידים הדבקים בהצדיקים, זה באמת לא משנה מה היתה שיטתם, כי אין לנו אלא דברי רבותינו הקדושים – שבראצליוו זה פסול ומוקצה לגמרי.
אבל אם בדיעבד כבר נחקור דרכיהם של הברצליווערס, נבחין כמה דברי כפירה יש בהם. ראשית, כלל הראשון שהכל מותר שם לגמרי, וכאילו אחטא ואשוב זהו לכתחילה, ושעוד לפני שחטא כבר שב, ולא נרתע מחטאו ר'''ל. ובכלל אין להם שום צדיק חי שראוי להם - להורות דרך ה', רק התבודדות והליכת לקברים בלבד. וכל כולם לרדוף קברים ומתים, כאילו אין שום צדיק כיום, ומקורם היא רבם המת, שכבר בחייו יסד שיטת המוות הזאת, שהוא לבדו היה ויהיה.
וגם בין עשרות תפילות חדשות, שנתן נעמראווער חיבר שיסודם כפירה, יש תפלה מזוהמת אחת, שהורה לדרוש את המתים, שהמתוודה ביום כיפור על חטאיו, יכוון כאילו הוא מתוודה לפני נחמן רבם... ודברים מיותרים. ומי שיתדבק אליו, כתב נחמן בעצמו כצוואה, 'אשתדל לאורך ולרוחב בשבילו'... ופה נרמז ברור שתי וערב.
והלא אחד העיקרים בחסידות היתה, התקשרות מוחשית לצדיק חי, ובבראצליוו ביטלו זאת. בנוסף לזלזול וביטול כל צדיקי הדור ולמעלה בקודש, והם עזי פנים להפליא ואינם כפופים לשום הלכה והוראה, ואין להם אמון בצדיקים החיים עמנו בכלל. ויסוד כפירת דרך הבעש''ט וטענת שיכחת תורת החסידות, מסריח מראשו.
וכל המושג שנשתרש בין פשוטי עם לא לציית לגדולי הדור, זהו כבר תוצאה של דרכם. כי בבראצליוו כל אחד בונה במה לעצמו, כי בעיניהם כל העולם היא הפוך ומשוגע. זאת אומרת, שאין נשמה ויהדות חלילה רק משחק של מילים, וזה בפועל מוציא את האדם מן העולם, ומרחק את נפשו ממקור מחצבתו. הלא זהו אחד מדרכיו של נחמן, שכידוע היה שואג בתנועת עצבות עמוקה; קצתי בחיי למה לי חיים...
ובכלל כל ספרי נחמן אין להם שום קשר לשיטת החסידות הטהורה, כי כל כולה על פסיכאלאגיע בנויה, שזהו חכמת חיצונית. ונכון שהיה לו כשרון מזורז לאמנות הכתיבה והדמיון, אז לא היה שונה משארי אומנים זרים, שאין בהם רק זאת, וממילא במצבים קשים אין מוחם שליט על הלב. ואיך זה ישפיע על דרך ועבודת ה' הקדושה והטהורה, ובמיוחד שבבראצליוו מדברים כ"כ הרבה על שמחה, ודווקא שם מצוי המרירות במידה גדושה.
ובזה אמרו הצדיקי אמת עליהם; זיי וואשין זיעך און וואשין זיעך און בלייבן תמיד שמוציג... זיי טאנצן און טאנצן און בלייבן בעצבות תמיד... כי הכל הוללות עם עצבות בלולה. ועוד אמרו; ס'ניטא נאך אזאלכי וואס ריידן אזויפיל פון שמחה, און זיינען גאר אזוי בעצבות... וכל מי שמסתכל טוב רואה ברור, שמי שהוא אדוק בהם, ואפילו הוא מלובש אחרת, זהו ניכר מיד. ועצבותם על פניהם, והוא רוחף בהרי חושך בלי תכלית, בדרך חיים מוזרה. והסיבה פשוט מאוד, כי מקורם לא טהור, ובמקום היפוך קדושה אין שמחה.
9
והאופן איך שהצדיקים התאבקו נגד הבראצליווערס, לא היתה כזאת כנגד שום אחד, כי זאת היתה יוצא מן הכלל כדי להציל החסידות מרשתם, כי הם הכירו אותם מקרוב.
ולא שהיו מתווכחים אם הדרך יכול להיות מכשול לעבודת ה', כדרך הקאצקער או חב''ד, כי דרך של קאצק היתה מאוד חריפה, וממשיכי דרך הבעל שם הקדוש - דהיינו כלי ראשונים תלמידיו ותלמידי תלמידיו, אמרו שדרך הבעשה''ק לא יכול להתאים עם חריפות כמוהם. אבל חלילה לומר שהם פסול, אלא לא זו דרך ושיטת חסידות הבעל שם נבג''מ.
וגם דרך חב''ד היתה שיטת היחיד - הרב מליאדי זצוק''ל - שהיה צעיר התלמידים של המגיד הגדול, ורובם של התלמידים קיבלו דעת של גדול התלמידים של המגיד - המאור עינים זצוק''ל - שהיה תלמיד הבעל שם גם כן. והוא הורה דרך לעבוד על המידות, חג''ת נהי''מ. וגם שעבודת עניני חב''ד לא מתאים לכולם, ויכול להיות חלילה חכמתו מרובה ממעשיו, ובזה היתה דרכם שונה משיטת החסידות המקורי.
- עד כדי כך, שהאחים הק' מדפיסי ספרי קודש דפוס סלאוויטא, לא הדפיסו ספרי חב''ד, כי לא נתקבל דרכם אצל רובם של התלמידים. אבל שו''ע הרב היה ציווי של המגיד הגדול לכתוב, לכן למדו ושקדו בה, ובדרך כלל גם קיבלו הלכה כמותו.
וכמו כן, יש הבדל גדול בין חילוקי דיעות שהיה בתקופות שונות בין צדיקים אחרים, למשל בין ר' ברוכ'ל והבארדיטשעווער זצוק''ל וכדו'. כי הם אכן נתווכחו איזהו דרך העבודה להדריך את העם, אבל לא ביסודות ממש, והם היו צדיקי אמת מקובלים אצל כולם.
לא כן דרך נחמן ושיטתו הנקרא בראצליוו, כי הם היו לחלוטין מוחרם ממקורו ופסול לגמרי. כי דרכם דרך שיכרות חמורה ורע לכולם, הן לנו והן להם. ונחמן ותורתו כזב והשפעתו מסוכנת מאוד, עד שאמרו צדיקי אמת הראשונים, שמקור השיטה שלו משורש סיטרא אחרא בא.
9
בשנת תקצ''ט בסוף אותו התקופה, נסתלק למרום קדוש ה' מכובד הרב הקדוש מסאווריין זצוק''ל. ומאז כל הצדיקים היו ממשיכים להזהיר את רבבות אלפי החסידים ברחבי פלכי קיעב וואלין ופאדוליע, לא להימשך אחר המחלה המדבקת הזאת, ונקטו יד קשה כלפי המפיצים דרכי בראצליוו. ולעומתם המשכילים הידועים ברשעתם ושנאתם לחרדים ויראי ה', נתחברו גם יחד לעזור לכת של בראצליוו, כי ראו בזה כח חזק לשאיפתם הפוקרת.
והגם שהמשכילים עשו חוכא וטלולא מאת נחמן, וציינו בקטעים שלמים בדבריו, שהם כבר ידועים מלפני מאות שנים בספרי העמים, והוא רק הוסיף לכל רעיון גל של הבלים משלו, דברי הזיה מתוך קדחת של מחלתו בגוף וברוח. אבל כשדיברו המשכילים אודות הצדיקים האמיתיים, הם נהפכו פתאום לרחמנים ורכי לבב, בהרשיעו אותם בשפה גסה. בתיארם בפרטי פרטים מעשי החרמים והרדיפות של החסידים ורבותם, נגד נחמן וכנופייתו, וליבם כאילו נשבר בקרבם לראות כל זאת...
אבל בכח הצדיקים הכחידו החסידים את שארית כוח הנחמאנטשיקעס עד לאחת, והצליחו בעזר שמים במידה רבה מאוד. כי רובם של ערים וגלילות באיקראינע, הם תחת ממשלת הצדיקים, וגם העיר אומאן היא מלא חסידים ואנשי מעשה, שמחלת הבראצליווערס כמעט לא ניראים שם, רק המעט הרובצים על הקבר שם, כמוחרמים ומצורעים.
ושמעתי, שלהרה''ק ר' משה מסלאוויטא זצוק''ל – אבי המדפיסים הקדושים בזיטאמיר וסלאוויטא - הגיע פעם איזה רב מארץ אחרת, ושאלה בפיו. איך זה שצדיקי רוסיא יצאו בכזה קנאות נגד נחמן ועדתו ושיטתו, ובארצינו הגיע כבר ספריהם, ושם לא שמענו התנגדות כזה נגדם.
ענה לו הצדיק בחריפות; וואס מיינסטו ווער איז דאס די גאנצי וועלט? דו מיט נאך צען טויזענט שוטים?.. איך מיט נאך ניין יודען זענען דעת תורה, אויף דעם שטייט די וועלט. [פי', מה אתה חושב מיהו כל העולם בכלל, אתה וריבבות השוטים? הלא אנו דעת התורה ועמנו עשרה הבטלנים שעוסקים בתורה, ועליהם העולם עומד, והם העולם כולו...]
ובאמת כך כתוב בתורה, כי לא מרובכם בחר ה' בכם. כי בעולם יש אלפי רבבות בני אדם, מהם עובדי ע''ז, מהם כופרים, ורח''ל אלפי אלפים יהודים שלא נוהגים כפי רצון הבורא ית'. ואיך משערים את הדרך אשר ילכו בה, האם לפי מספר אנשים? אולי לפי מספר הברואים? אלא לפי דעת התורה וחכמיה, להם ניתנה כלי חמדה ושרביט מבחן ההנהגה של אמת.
9
פרק ו'
וזה ברור, שהחרם מעולם לא בוטלה, כי הצדיקים הקדושים הסבא הק' משפאליע עשה זאת, וגם הרב מסאווריין אישר זאת מחדש, ולא רק ממה שקיבלו במסורה, אלא ממה שידעו וראו בקדושתם העליונה, ודבריהם לא נשתנו כי הם נצחיים.
וכנזכר, היו כולם בדעה אחת נגדם בדורות אחריהם, בכללם חצרות טאלנאה וסאדיגערי, סקווירא ובערשאד, זשינקיעב וסלאוויטא ומאקאריוו, סאווריין טשארנאביל וסלאנים, רחמיסטריווקא וטעריסק, וגם בעלדז זלאטשיב ליניעץ, טשערקאסי קאריסטשעוו וקארלין. כל חצרות החסידים התנגדו לבראצליוו, ובהעיר בארדיטשוב גזרו וחתמו בחרם מי שיעסוק חלילה עמהם. וברוזשין וקארלין וסלאנים השתמשו נגדם בביטויים נוראים, בצורה חריפה ביותר.
כשאמרו אל תפנו אל האלילים התכוונו לזה, עד שאמרו צדיקי דורו, שלולי היה נחמן נינו של הבעשה''ק, היתה חלילה צץ שתי וערב על קברו. וזכות אותו צדיק נשגב הגינה, שזרעו ומשפחתו ניצלו נשמתם בברחם לטשארנאביל, ונכנסו לחיים, והשאר הנושר נבלו ונשכחו מאילן הקודש.
במיוחד עמדו בזה כל הצדיקים לבית טשארנאביל, כי פקודה היתה בידם מאת מרן קודש הקדשים המגיד מטשארנאביל זי''ע, שהוא היה בשעתו הרבי של כל הרבי'ס ברוסיא - ובעל הבית של העולם. ובגלל שאביו הק' המאור עינים זי''ע נסתלק באותם ימים של החרם הראשון נגד הבראצליווערס, לכן היה הוא מי שהעביר האזהרה לבניו הק', לעמוד בתוקף נגדם.
ובגלל שהתגבשותם היתה בפלכי קיעוו וואלין ופאדאליא, לכן עיקר המאבק היתה שם, כמו בטשערקאסי וטאלנאה אומאן וסאמיליע. ובטיראוויצא אכן גברו העליונים, גם בטאראטשציע אזרו חיל ולא היססו לנקוט יד קשה כלפי המומרים וטובעים ביוון מצולה.
ולכן הצרכו לעמוד בתוקף ובחוזק, כי הבראצליווערס היו מנסים לחטוף נשמות בכשפם, והמגיד הק' מטאלניע אמר על זאת; כ'בין אוועקגעגאנגין פון בראד, ווייל ס'געווען דארט א קלויסטער, און יעצט דא אין טאלניע גייען מאנכע צו אומאן דא דערנעבין, איז ווידער א קלויסטער...
גם הצדיק ר' איציקל מסקווערי קרא עליהם; בראצליוו זה עבודה זרה ממש! ופעם אמר; לעולם אל תעבירי אותי בדרך ליד אחד ממקומותיהם. ופעם באישון לילה כשהיה הצדיק באכסניא עלי דרך, הריח ברוה''ק משהו מנוגד לקדושה, וציוה לבדוק כל האכסניא, עד שנמצא ספר בראצליוו שם, ואכן נודע הדבר.
ופעם בא אחד להרה''ק מטאלנא והתעקש להסבירו פשר חרף ההתנגדות נגד נחמן. אז סיפר לו הרה''ק בדרך משל; פעם היה אברך שפגשו כלב שחור בדרכו ללמוד, והצטרף להיות מורו ללמד אותו סודות נשגבים, ואכן לימד אותו הכלב סודות נעלמים, ומאז האברך נעשה משפיע לאחרים בכח זה. ויום אחד בא אליו חבר, שחקר לגלות סוד יניקתו, והוא לעומתו הראה לו דברים חדשים נפלאים בשני דרכים להנהגת הבריאה. ושאל אותו החבר, הלא יש רק אל אחד בשמים. אמר לו, אני יראה לך בגלוי שיש שתי רשויות [רח''ל], ומיד פירש ממנו אותו חבר. ע''כ דברי הטאלנער בתשובתו. והמשכיל יבין.
ונכון שכל אחד משמונת בני המגיד הק' מטשארנאביעל עמדו על המשמר להחרימם, וכבר מתחילה ע''י ר' אהרן מטשארנאביל הציל משפחתו, והרה''ק מטשערקאסע ציווה להעביר את הרב שלהם מעיר טשערין, כי היה לכל הצרות אחד מהם. ובפרט שאותו גלילות היתה תחת מגידותו, והם מינוהו נגד רצונו. וכן ר' יוחנן מראכמיסטריווקא ציוה לאנשי שלומו באומאן, להיזהר מלהרשות להם להיכנס במחיצת בית מדרשו, שהיתה מקום הכי גדול לציבור.
גם ר' משה קאריסטשאווער ור' נחומ'קע מאקארעווער והמגיד מטוריסק, הגדירו אותם כסכנה ומחוץ לחיי הקדושה. ואחד הצדיקים אמר, על מה שהבראצליוורס מתפללים בקול רם והתלהבות, שגם נביאי הבעל הרעישו ושאגו בתפילתם... וב'לעליוו אמרו, אפילו גמיעת מים לא תקחו מהם. וצדיקים היו שואלים בעת הזכרות של חולי נפש, האם החולה לומד ספרי נחמן, כי זהו הגורם הכי גדול לעצבות ומרה שחורה מכופלת.
וגם לאחרונה שמענו על אחד מצדיקינו, שכשהגיע בשנת תרכ''ג לעיר אחת באותו גלילות, וכשראה קויפאל גדול מעל בנין נאה, שאל ושמע שזה מאותו חברה, הגיב בתמיהה; 'און דאס שטייט נאך?'..כלומר, שרמז להרוס הכיפה וגם השול שלהם, ולמחר כבר לא היה כיפה ולא בנין... כי בעוד מועד הרסו כנסת שלהם עד היסוד.
ואנחנו החסידים שומרים רגלינו, ואפילו אצל המקוה הגדול באומאן, שהבראצליווערס קיננו שם בכניסה למקוה, הרחיקו החסידים את רגלם מפסוע בד' אמות של ע''ז, וקופצים לחדר המקוה דרך החלונות, כדי לא להימצא קרוב להם חלילה.
9
ארשום פה אמיתת הדברים מה שקרה לאחרונה בעיר טעפליק. הרב ר' אהרן שליט''א - מרא דאתרא דעיר טעפליק, שהוא חסיד רוזשין ונתמנה על ידי הצדיק מסקווירא, הוא הבחין באברך ששמו דוב'ל ששימש כשוחט בטעפליק, והוא הקדיח תבשילו. כי מצאו אותו לומד בספרי נחמן המתועבים, והתחילו בדרכי נועם לשדלו להפסיק מזה בעוד מועד. אבל למעשה לא חדל מזה, וגם נתחצף להרב, ומיד עוררו הענין להחליפו באחר.
וכדי להחליפו, הלכו להצדיק שימנה שוחט אחר, עד שבא דוב'ל השוחט הנ''ל ונשבע להפסיק ללמוד בספרי נחמן. אבל הוא שיקר פעמיים ולא הפסיק, וכששמע זאת הצדיק הוא שלח שוחט אחר לשרת בטעפליק, ועל דוב'ל אסרו שחיטתו. אז עוררו חבריו של דוב'ל רעש בסביבה ללא הועיל, וחשבו לנוס לנאמירעוו, שמשם גירשו לפני זמן את נתן ראש הבריונים, ושם הוצרכו מזמן לשוחט קבוע, והיו שם מן הקבוצה הבראצליווערס, שהכשירו לו בשתיקה לדוב'ל את המקום, להיות שם השוחט.
אבל את הצדיק מסקווירא לא יכולים לרמות, כי הוא עלה על תחבולם. וכשהגיע דוב'ל השוחט בנעמיראוו, הבחין מיד שכבר נתמנה שם שוחט חדש - ע''י הוראת הצדיק מסקווירא. וחרה אפו מאוד והלך להמשכילים לעזור לו, והם הפיצו דברי חוצפה נגד הצדיק ונגד ר' אהרן טעפליקער רב, ובו בזמן הלכו לבית דין המחוז שיתעברו בענין ולהשיב לו המשרה. אבל הרבנים הסכימו, שיש לו דין כמי שחולק על דברי הרב - שזה הצדיק שיש לו המגידות על אותו הגלילות.
וכשיצא דוב'ל חייב, הוא המשיך לשחוט שם כשוחט-שני בעיר. אז יצא כרוז לכל נאמני העם ושלומי אמוני ישראל, שכת הבראצליווערס הם אוכלי טריפות, וכי נחשדו לאכול משחיטת דוב'ל הקצב שהִמרה דעת הרב, וסירת לציית דינא, ולכן יזהרו כולם לבל יתערבו עמהם. לא ישאילו להם, ולא ישאלו מהם שום כלי, ולא ידירו סביב אוהליהם.
אז הקריב דוב'ל הקצב הדבר להגאון ר' שלמה קלוגער, וגם אנשי טעפליק שלחו מכתבים וראיות משני הצדדים, שדוב'ל קרא תגר על מה שגרמו לו לאבד משרתו, בגלל דברי הצדיק מסקווירא, ומחויבים לשמור הוראתו לא ללמוד בספרים שלא נוחה דעתו הק' מהם.
וע''ז ענה הגאון פסק דין באריכות, ולבסוף הסכים וכתב; 'רבו אוהבי שקר ומחזיקים ידי שקר, לכך יהיה מה שיהיה, היה מן הראוי לדחותו מאומנתו'... ואכן כל מקום שהגיע בערל השוחט הנפסל, יצאו נגדו כל הקהל ועשו שער חרסית, דהיינו שזרקו כל כלי בישול שנגעלו מבשר שחיטתם של הבראצליווערס.
וכמו כן היתה אצל הצדיקים מטשארנאביל וזשינקוב, שגזרו אומר ונתקיים על פיהם, את מי להשיב על מינוי משמורת הדת. ומי שנמצא לומד בספרי נחמן, נדחה ממשמרתו. וכך היה במעזיבעש ובכל מקום שמלכות מגידות שלהם שלטה, ונתרבה כח החסידות להכחיד את הכלבים עזי נפש מן האדמה. ושמענו שגם בעיה''ק צפת גורשו הבראצליווערס מהתערב עם החסידים, כי גורשו אותם מבית הכנסת הארי''זל, כי ככל זבוב לדבש ימשך, כמו''כ הם רצו לחטוף מעץ החיים, וגם שם נפרדו מקהל ה', וחסידים לא ילכו בם ולא יכשלו.
9
פרק ז'
לסיכום.
כל השנים עד היום, היתה כת הבראצליווער קבוצה בזויה מבודדים מכולם, כי לא הורשו להם ליטול חלק בשום ענין ולא נתקבלו בשום חברה, ונמנעו מלבוא איתם בשום מגע ומשא. הם התפללו במרתפים חשוכים מרוחקים מכולם, וכך באפלולית הקלויז שלהם רקדו לקול עצבות צילצוליהם.
ובגלל שהצדיקים לא רצו לעשות סתם מריבות עימהם בחינם, לכן לא דיברו בגלוי אודותיהם, רק הזכירו מפעם לפעם בלחישה ובקריצת עיניים, שזה מוקצה מחמת איסור ולא יותר. אבל אם קרה פעם שנתערבו מהם בין החסידים, היו הצדיקים מצווים בפירוש להפריד ביניהם, אפילו בשידוכים. כי רבותינו הק' הורו, שאין ברצונינו לעשות סתם מחלוקת בעולם, אבל גם לא שידוכים עמם, כי הם צרה לנו.
וכל עוד שחשבו כולם שהם משוגעים, לא התריעו הצדיקים כל כך, כי כולם ידעו שהם מוקצים ומוחרמים. אבל כשקמו אצלם קבוצות יותר גדולות, ואמרו ככל החסידים כת בראצליוו, אז הצדיקים צעקו מרה שהיו לא תהיה. אבל להתגרות בהם זה בלא! כי במציאות הבראצליווערס ממילא לא יעזבו דרכם, כפי שאמרו עליהם הפסוק; כל באיה לא ישובון, כי דרכם היא מינות דמשכי. ומה בצע לנו לצער אותם סתם, אבל לשמור את ילדינו מדרכם, זה מה שמשתדלים בכל אופן שהוא.
כי אין שנאה לעצם נשמותם, רק למעשיהם ושקר אמונתם, וכדי להישמר מתנועה המקולקלת הזאת. ומאידך, הבראצליווערס עשו ככל יכלתם לסרס הראיות ולהתעלם ממי שבקיא בכל פרטיה. כן המשכילים הקדישו ספרים להנציח את נחמן וכת דיליה, וחקרו את דרכו ומורשתו כזבוב בזבל אשפתם, כי שמחו לצרפם בכלל המתקנים הרעפארמער באשכנז.
כי גם נחמן חשב לחדש דרך חדש כאילו לעזור לנשמות ישראל, אבל במציאות היא רק קילקל. כי כל כולה היא סטיה גרועה מדרך הישר, וקילקול ביסודות היהדות. וההתנגדות נגדו לא היתה בדבר שטחי אלא ביסודות, כי ספריו מסוכנים למעיינים בה, כי הם מיסודם שקר ורעוע ודרכם מסולפת ופסולה, כפי דעת קדשם של כל אבות החסידות.
והיו ביניהם משקרים בלי מודע, אבל גם היו אלו שיודעים שמשקרים והיו מכוונים לשקר. ומי שמרבה לשקר אצלם נעשה ראש, כי כל הדרך שלהם נוסד על הגזמה וניפוח, ולכל מנהיג שלהם יש לאקשין ורפש מחדש לספר, ועם הזמן הם נעשים מקורות לעצמם. והצד השווה שלהם, שאלו ואלו דרכי מוות ואחריתם עדי אובד.
בכלל אין לה קדקוד מנהיג אחד, וכל אחד מפרש שיטתו בתוך שיטת נחמן כשטות המקורי. והכל בנויה על שקר, והרי אצל שקר שום דבר לא צריך לתאם. וכדאי להוציא מליבן של שקרנים, שכאילו כל ההתנגדות היה ענין של קנאות למען כבוד צדיקים, כי הבראצליווערס העזו נגדם - ומזה נבע כל ההתנגדות. או אולי היתה פה מחלוקת בשביל סיבה גשמי, נצעק האמת בקול רם, לא ולא! אלא כי זה היה מעיקרו מעופש ומוסרחת
9
חטאתי וחיפשתי בצייטונג של המתחדשים, כי רציתי לחקור הכל עד היסוד. וב'המליץ' של צעדערבוים המשכיל, יש שם מישהו כותב מאמר אודות הרדיפות שלנו נגד בראצליוו, והוא מתחסד לפנים וכותב; יראתי פן אכוה בגחלתם של צדיקים כי דמו בראשו... אבל יש לנו להבין צד החסידים, כי בזכות מעשי גירושם זכו חסידים רבים להינצל מהרבה צרות, כי זה היתה ברכת הצדיקים להם, להינצל מן הרשעים הגוים, אם יחרימו השוטים המעוותים את התורה מביתם וסביבתם.
הרי אנו רואים, שגם המשכילים הבינו שהבראצלוויווע חברה אינם מן הישוב. וזה שהמשכילים מוחים על השערוריה שאנו עושים נגדם, כי ההשכלה ידרוש אהבה לכל אדם אפילו מינים, ובפרט משכילי אומאן וקשריהם בכל הלב עם נחמן ונתן שמכרו נשמתם לשטן. הלא זהו העימות בין ההשכלה והארטאדאקסיע, וצדיקי האמת בכלל לא טעו בהאבקם נגדם, וניבאו מרורות למו
ועד הנה החסידים לא רשמו כל הנעשה, כי מעולם עשו אותם עיקר. אבל הנאכמענטישקעס הכלבים, שרצו לזייף כל הנעשה, מלאו ספרים שלמים בדברי שקר וכזב להכחיש האמת. הם המציאו סיפורים מאגודל הנקת חלומם, ואין לייחס שום אמינות למסורת שלהם, ובטח לא סיפורי בדויים שלהם שבואשת ממקור. וכן המנהגים שעשה נחמן ונתן, אין להם בכלל מקור בשום מקום זולתם, כגון; לא לאכול תרנגול הודו, כי היא מביאה גאווה ורציחה. או לא לאכול בצל חי, כי גורמת בלבול המוח. וכל מה שכתבו מעורב עניני קבלה עם חכמות חיצונית ביחד עם דמיונות שלהם כאחד. ויכול להיות דברים שגם מוזכרים בתורה ובדברי סופרים, אבל אם זה נלמד מספרים שלהם, זה טומאה מדבקת כמו ספר תורה שכתבה מין.
והרבה ספרים אין קץ הוציאו כפיטריות אחר הגשם, וכשרצים ורמשים בלי מספר, לאחוז בקורי עכבושיו ולהחזיק בכסלי רגביו. בכללם שלל מכתבים ומערכות שלמות של סיפורים, כנהוג אצל הנוצרים והמשכילים ודומיהן, בכתיבת דמיונות וראמאנען, מחזות ומשלים, טראגעדיעס וקאמעדיעס, שכל כולם מושך הלב והכסל לדמיונות ורוחות.
אסיים באחת, זאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו.
בעזרת השם יתברך
פניו האמיתי של נחמן מבראצליוו, שהשתיקו הבראצליווערס
פן יש בכם שורש פורה
ראש ולענה
הקדמה
בימים אלו נתרבו דוברי כזב והאמת נעדרת, ושמענו אומרים שכל ההחרמה שהיתה נגד כיתות הבראצליווערס, היתה טעות ואולי כהוראת שעה לבד, וכבר בטלה ועברה לה. על כן אזרתי אומץ, לחרוט לזיכרון למען דורותינו הבאים אחרינו, למען ידעו דור אחרון כי זאת התורה לא תהא מוחלפת.
אין כאן מריבה לשם קנטור או כבוד ח"ו, ולא תחרות ושנאת חינם כלל, אלא אך ורק הוראת רבותינו הק' שרפי מעלה, שהזהירו לנו מאוד מאוד כבר אז ועד עולם, שנישמור את נפשינו ובמיוחד נפשות ילדינו היקרים, מאותו צרעת ממארת נושנת הנקרא 'בראצליוו', כי זהו פסול ומוקצה וטמא כזיבה, כי המה מיוסדים ויונקים ממקום שהיא היפוך יסוד היהדות והחסידות בכלל, ומקור קדושה וטהרה בפרט.
ולכן, ורק לצורך זאת, רשמתי זאת למשמרת, למען יעמדו ימים רבים, אם יבוא זמן שלא ידעו את מציאות הדברים, ותבער אש בעדתם להבה, ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים, ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש, ויזבחו את בניהם ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם, הנה באתי במגילת ספר כתוב וחתום, לשבור עצתם ולהפיר תחבולותם ולהציל עם רב משחיתותם.
9
פרק א'
ויהי בימים ההם, ולהרה"ק המפורסם רבי יודא לייב בן ר' ברוך – הידוע בשם 'דער הייליגער שפאליער זיידע' זצוק"ל - היתה חבורה נאה בחסידות, עם חברים ותלמידים חשובים ששותים דבריו הקדושים, ובין חבריו ותלמידיו היקרים היתה גם תלמיד צעיר לימים, בשם 'נחמן', נינו של הבעשה"ק - בן בתה של בתו, ונכד הרה"ק ר' נחמן מהארודענקא זכותם יגן עלינו ועכ''י.
הוא – נחמן - היה צעיר לימים ענוג ורך, וכל רוח מצויה השפיע על בריאותו, אבל הוא התמיד בלימודו והצליח לחדש יפות בתורה ובדרושים, כיאות לנצר קדוש כמותו, וכאשר נמצא בין חבריא קדישא של תלמידי המגיד ועליהם הסבא קדישא משפאליע מתלמידי הבעשה''ק, והיה גר באותם הימים ב'זלאטיפאליא.
ברבות הימים אחר חתונתו, כשנולדו לו כמה ילדים רכים, קרה אסון, ו'נחמן' שהיה מאוד פגוע ורגיש לכל מצב, גבר עליו חולשה של הפרעה נפשית. ובגלל שלא רצה בשום אופן לקבל טיפול רפואית כמו שצריך, כי החזיק בעקשנות שהרופאים לא יודעים כלום, ובחר להיות לבדו לעצמו ומזה התדרדר מצבו מרוב דיכאון נפשי עמוק, והרגיש בנפשו לנוס מהסביבה.
ויהי היום, ונחמן הצעיר החליט לפתע לארוז חפציו ולברוח מאיקראינע, במטרתו לעלות לארץ הקודש. ואמר להתנצל בפני רבו הק' משפאליע, שהוא רק יסע למקום אחר לשנות מזלו, וגם להתאוורר ולהשיג רפואה נפשית. אבל רבו הק' – הסבא משפאליע – שידע היטיב כל אשר נעשה - וגם מחשבתו לעלות לארץ הקודש, והרגיש בקדושתו כי לא טוב הדבר בשבילו. ומיד כששמע דבריו, אמר לו בתוקף; חלילה לך לעשות כדבר הזה, ולא אסכים בשום אופן שתסע למרחקים, כי ידוע תדע שזה יגרום לך ירידה בגוף ונפש מאוד.
ובגלל שחשב מחשבות לבלתי ידח, גילה לו נסתרות שאם ירחיק לכת מביתו, יארוב לו הסטרא אחרא ר''ל וירדוף אחריו, וזהו סכנה נוראה בגשם ורוח, על כן יקבל דעת רבו ולבטל מסעו, כי הדרכים בחזקת סכנה ובפרט לו ולמצבו.
אבל נחמן איבד שיקול דעת אמונתו ברבו, ובהיותו במבוכה איומה ובמצב קשה מאוד, לא ציית לרבו הקדוש. ובאישון לילה אחד הוא התחמק לבד מעירו, אף בלי רשות אשתו שהפצירה בו מאוד שלא יעזוב, אבל התעלם מהכל ונסע לדרכו, והרחיק לכת רחוק מאוד, והפליג עד מדינת טערקייא.
9
להבין קצת מן הקצת, מי היה רבו הגדול הסבא משפאליע ושגב דעת מחשבתו הקדושה, זהו יותר גבוה מדעתנו. כי רבינו הבעל שם הק' העיד עליו, שמה שהוא בעצמו משיג בכל יום בגדולות ונסתרות, כן גם הסבא הקדוש משפאליע משיג בגבוהות. וכמעט אין בדורו נשמה גבוה כמותו, שנולד בברכתו עצמו של הבעל שם הק', והוא קרא לו 'זיידע', באמרו, שהוא יהיה כאבא של הדור, בגואלם מצרת הפריצים בגוף, ומגלות הנשמה ברוח, נגד כוחות החיצונים ה''י.
כל הצדיקים ידעו שהסבא משפאליע קדוש יאמר לו בכל מסקנותיו, כי רואה הוא ללבב מעבר לעבר כזכוכית. וגם מה שסיפרו עליו, שהניח מרן ר' ישראל בעל שם הק' ידו הקדושה על לבו הטהור של הצדיק הצעיר אז - ר' לייב, וברכו בשפע טללי רוח לעד, ומאז הרגיש הסבא משפאליע ההתלהבות, עד שהיתה בכוחו להלהיב נשמות פזורי ישראל בכל רחבי גלות אוקראינה, ומחוצה לה.
ואכן כך היה, שהצדיק וקדוש עליון - הסבא קדישא משפאליע, שהיו קוראין אותו בחיבה, ה'שפאלאנסקיער', היה בצדק נמנה בין הראשונים שזכו להיות בצל הקודש, בהיכלו כבוד של הבעשה"ק. וגם קיבל תוספת קדושה מהחברים, ר' פנחס מקאריץ ור' מיכל מזלאטשוב, והתולדות יעקב יוסף מפולנאה, שזה עוד הוסיף הערצה כפולה לו מכל גדולי ומאורי החסידות.
9
נחזור לענינינו, אחרי כשהגיע נחמן לארץ טערקייא, הוא התעכב שם זמן מה בעיר הבירה אינסטאנביל, וכפי שנקרא גם קונסטאנטינאפאל, ושם הורע מצבו מאוד ממחלת מאלנכאליע העצבות שלו. ונפרץ מעשיו באופן חמורה, עד שסבל מהתמוטטות עצבים קשה, והסתובב בחוצות העיר הגדולה עירום בלי בגדים ממש כמטורף ואובד. ופיטפט לכל שואל, שעכשיו הוא הגיע למדריגת אדם הראשון לפני החטא, ונתעלה במדריגות למעלה מאבות העולם, וכהנה עוד.
ולאחר זמן קצר, ריחם עליו אחד מכומרי העיר גוי נוצרי אדוק, והכניסו לבית אפדנו. ושהה שם נחמן כחצי שנה, מניסן עד תשרי, כשהכומר עוזר לו להחלים בדרכיו הקסומות, ולימד עמו רפואות ועצות וחכמות ממקורותיו הנוצרים רח''ל, ואכן בראש השנה נתרפא נחמן די, שעמד על רגליו והתחיל לצאת לבד. ואז אחרי שהחלים וקם על משענתו, גמר נחמן בדעתו לא להמשיך נסיעתו לארץ ישראל, אלא לחזור לביתו באיקראינע.
ומיד בהגיעו הביתה, לפליאת כולם הוא ביקש מכל חבריו, שישכחו מכל העבר עליו קודם, וגם לא לצטט שום דבר מאמרותיו הקודמים - לפני נסיעתו, כי הוא עכשיו אדם חדש ושונה לגמרי מהעבר. והוא אכן החל להתנהג כמגיד מישרים בדרך חדש אבל מוזרה מאוד. וטענתו בפיו, שכמו סבו הבעש''ט עשה דרך חדשה, כמו כן גם הוא עושה. אבל זאת היתה טעותו, כי ידוע שגם הבעש''ט קיבל דרכו ותורתו מ'אחיה השילוני' כמובא בספר הק' תולדות יעקב יוסף, ולהבדיל בין קודש לחול, הוא נחמן קיבל דרכו המעוות מכומר נוצרי באינסטאמבול.
ואכן, דרכו החדשה הביאה עליו בתוך זמן קצר ביקורת והתנגדות חריפה מהחבריא הקדושה, וכשגם התחיל לדבר באופן חצוף נגד הצדיקים שבדורו, הקדושת לוי, הבעל התניא, המאור עינים, רבי אברהם מקאליסק, רבי צבי ארי' מ'אליק, רבי מרדכי מנעשכיז ועוד, מיד הרגישו סביביו שמשהו נורא קרה עמו.
והביאו הדבר לרבו - הסבא הקדוש משפאליע, וסיפרו לו שנחמן שינה טעמו לגמרי, ודורש בציבור דברי פגם וניאוץ נגד דרך החסידות. כגון ש'היצר הרע' עובד קשה כדי להסיט את האדם מדרך האמת, ולכן הושיב כל-כך הרבה אדמו"רים בעיירות שיעזרו לו, ועלינו להתחכם נגד דרך הבעל שם הקדוש סבו שיצטרך להשתנות מיד, והוא נחמן יורה דרך חדש לגמרי איך להתקרב אל ה', באופן שגם יביא את הגואל במהרה ממש, ודווקא על ידו.
כשרבו הקודם – זקן הצדיקים המפורסמים גיבור הרוח הרה''ק ''הסבא משפאלי" שמע כל זאת, צעק מרות ובכה בלי הפוגות, כי מיד הריח והבין הצרה הגדולה, שתלמידו נחמן נחטף ברשת הטומאה ה"י. ומיד הכריז עליו חרם חמורה ברבים, שדבריו הם מינות ומחשבתו פסולה ומתועבת, ומחוייבים כולם להרחיקו מכל הקדוש, כי הוא סכנה חריפה ומדבקת. וכששמע נחמן אודות החרם הקשה שהטיל עליו הסבא קדישא, התחיל לחרף נגדו ואמר; לכן קוראים לו 'הסבא משפאליע' כי הוא הזקן מצד ההיפוך [עפ"ל] ואכ אסור להזדקן כמותו.
והתחיל לכתוב כמה קונטרסים בדרכו החדשה, שכללו גם דברי הסתה נגד רבו וכלפי צדיקי דורו. ולעומתו, כל צדיקי רוסיא סביביו ראו בו סטייה מוחלטת מדרך האמת והקדושה, כי התבטא נגד הקדוש הסבא משפאליע במילים קשות באופן כה גרוע, ומדחציף כולי האי, שמע מינה רשיעא הוא.
[ימחול לי מי שיקרא הדברים, שאני גורם להם לקרוא דברי ניאוצין הללו, אבל בכדי לצורך מציאות הדברים, העתקתי כל זאת.]
וכך כתוב בקונטרסים שהוציא נחמן, ב'פיסקה קכ"ג: דעו אחי ורעי שהזיידע מעיר שפאליע, יודה לייב בן ברוך המפורסם, תדעו שאני בקדושה והוא כנגדי בטומאה, ואני הזקן האמיתי שבקדושה זקן זה שקנה חכמה, דברים של עתיק יומין, והוא זקן שבטומאה שהוא זקן שבס"א היינו אבי אבות הטומאה. ובשביל זה עסק הזקן משפאליע כל ימיו בצדקה, כדי לבטל כח הצדקה של ישראל עם קדוש, שנותנים כדי להכניע כח של אבי אבות הטומאה, והוא השתדל בצדקה כדי להתגבר על צדקות ישראל עם קדוש.
בפיסקה רס"ט ובפיסקה שצ"ג; אני עניו יותר מכל המפורסמים, ואפילו אם היה הבעש"ט והאר"י ז"ל בעולם, לא היו יכולים להשתוות עימי. ומימות אברהם אבינו לא היה חידוש כמותי בכל הבריאה, וכל מה שעשה הבעל שם ושאר הצדיקים, היו רק לדורו, וכשנפטרו נסתלקו ונפסק מעשיהם. אבל אני נחמן היה ויהיה, ואש שלי תוקד לעולם.
ובקונטרס שיחות שלו, אות רי"א; מי שהי' יודע ומכיר את זקיני ר' נחמן הארידענקיר, יודע שלא הי' בכלל בעל תורה כמותי... ובספר שבחים שלו, אות י' כתב; אותי צריכים כל העולם, אפילו כל הצדיקים צריכים אותי, כי אני צריך להחזיר אותם למוטב, וגם אפילו אומות העולם צריכין אותי, אך דיו להיותם כרבם...
הוא טען שהוא לבדו "צדיק האמת" ושכל האדמו״רים הם ״מפורסמים של שקר״, ובמיוחד נגד הקדושת לוי הוא התריס, שכל הקדושות הכתוב בספר קדושת לוי, נגנבו ממנו והוא השיג אותם קודם לו. וביום מן הימים שרף נחמן ספר שלם של חידושי תורה של רבו לשעבר, ואמר; כמה אותיות שכתובות על חתיכת נייר זה, יש כמה וכמה קליפות שניזונים ויש להם חיות מעשן התורה שלו [עפ''ל].
9
פרק ב'
כל זה קרה בסוף דור ראשון של החסידות, והצדיק המפורסם משפאליע זצוק"ל היה מזקני הצדיקים בדור המעלה ההיא, והוא ציוה לכל צדיקי דורו לצאת בפומבי נגד נחמן ושיטתו, וכולם בלי יוצא מן הכלל השתפפו תחת דגלו הטהור.
גם הצדיק ר' ברוכ'ל ממעזיבוש, שנחמן היה בן אחותו, לא הרפה מהאמת ובלי חשבונות אפילו היותו שאר בשרו, הוא ניהל מאבק קשה נגד הקליפה הזאת, שנדבק ביפות שבכרם ישראל רחמנא ליצלן, אבל נחמן לא שמר על שמריו, והלך לדודו ר' ברוכ'ל ממעזיבוש להתווכח בעמדתו. אבל תיכף תפסו ר' ברוכ'ל בשתי ידים, ודחפו בכח למטה כל המדריגות, מחוץ לביתו ורשותו.
וגם ה'רב מליאדי, שאכן צידד מיד עם הסבא הקדוש משפאליע נגד הצרה החדשה, אבל פעם שאל לו, למה הוא מחרף כל כך נגד נחמן? הלא נחמן הצעיר לא כל כך גדול, שכבודו צריך לעשותו כל כך קטן?... והשיב לו הסבא הק', שהשפעתו של נחמן די מסוכן, כי יכול לסחוף עם רב, והסכנה על העתיד עוד יותר כפולה.
9
כעבור זמן, החלו החבריא קדישא לדאוג ולחשוב במצב של נחמן, אם יש מה לעשות במקום החרם. והגם שכולם בטלו דעתם בפני הסבא קדישא, אבל הם הקשו לאכל המציאות שהוא נין הבעש''ק, ואולי יש צד מה לתקנו ואז להצדיקו.
אבל לא מצאו שום דרך איך יכולים לוותרו ולהמתיקו. והדיון היתה די סוערת, כי להוציא אותו מהכלל היתה היפוך דרכם בקודש, וכאן אין ברירה. אז התקבצו כמה מגדולי הצדיקים והלכו לבית הסבא קדישא, ושם היו הרה''ק ר' וועלוועלע מזיטאמיר, והשפיטיווקער רב, והבארדיטשעווער רב, ודנו לפניו אם יש צד להקל אודות נחמן הסורר, ואולי יש להתנהג אליו יותר ברחמים.
ענה להם הסבא ה'שפאליער זיידע' בזה הלשון; בארדיטשעווער רב, אתה יכול לפקוד עקרות ולעזור במצב כשיש מקשה לילד!... ואתה השפיטיווקער רב, כוחך גדול, ולגאון כמוך הולכים במצב כשיש שאלת עגונה סבוכה.. וגם אתה ר' וועלוועלע מזיטאמיר, אני מודה שאתה באמת חכם הגדול שבדור, אבל! מיהו צדיק אמת ומי לא, זאת אני לייב שפאליאנסקער מכיר הדק היטב, ואני אומר לכם בוודאות, שנחמן הזה הוא מקולקל לגמרי, ודרכו היא סכנה עצומה לנו ולזרעינו עד מאוד.
עם כל זה, הסכים הסבא קדישא משפאליע לערוך אסיפה גדולה ומיוחדת, איפה שכל הצדיקים ביחד יבררו הדבר אחת ולתמיד. ועל תקופה ההיא סיפרו האחים הקדושים מסלאוויטא, רבי ר' שמואל אבא ורבי ר' פנחס – נכדי ר' פנחס'ל מקאריץ זצוק''ל - מה ששמעו מפי קודש של הרה''ק ר' רפאל בערשאדער – תלמידו הגדול של זקינם הקדוש וגאון מידת האמת.
וככה סיפרו; פעם אחת היתה אסיפה גדולה של ששה ושלושים צדיקים, בחצר בית הרה''ק מבארדיטשעוו בענין החרם על נחמן מבראצליוו. ובראש האסיפה ישבו הרה"ק מבארדיטשעוו, הרה"ק הסבא משפאליע, הרה"ק רבי ברוך ממעזיבעש, ר' משה שוהם מדאלינא, ר' דוד לייקיס, האור המאיר, התשואות חן, רבי ר' פנחס מקאריץ, ר' שלמה לוצקער, המגיד מטשארנאביל, ר' שלום פראבישטער, רבי אהרל'ע מטיטיאוו, ר' ברוכ'ל מקאסאוו, המגיד מסטעפין, ר' הערש מנאדווערנא, ור' מרדכי מלעכעוויטש, ור' יעקב שמשון משיפעטיבקע ור' יודא לייב הכהן אנעפאליער, ור' איציקל ראדווילער, ועוד ועוד.
והמשיך הרה''ק ר' רפאל לספר; אני לא נכנסתי בפנים, אבל הצצתי דרך סדק בפתח, וערכו הצדיקים בקדושתם 'שאלה מן השמים'. והנה אני רואה במו עיניי, את אליהו הנביא זכור לטוב שהופיע שם, ושאלו לו הצדיקים בענין מה לעשות אודות נחמן בן שמחה ופייגא.
והשיב להם אליהו הנביא ז''ל תשובה חדה וברורה; לא באלה חלק יעקב. זהו כעין פסוק בירמי' י, טז, שפירושו הוא, שאין בשיטתו ודרכו שום שייכות ליהדות כלל. ובזה הסירו כל ספק לעולם, שלפי התשובה מן השמים ראו בעליל, שדעתו של הסבא קדישא משפאליע נכון וקדוש. ומאז, כבודו של נחמן שמו לשימצה, אותו השתיקו ואת תורתו גנזו ואת שמו לא רצו להזכיר עוד.
ועוד סיפרו, שמאז כל פעם שהזכירו דבר מה אודות נחמן וקבוצתו, הוא הגיב מיד; ''פע, פע, לא באלה חלק יעקב''... והבארדיטשעווער רב זצוק''ל, אפילו חתם והחתים כמה צדיקים עמו על 'קול קורא' להחרימו.
9
חובה עלינו להבהיר, שהמחלוקת שהסעיר הצדיק הסבא קדישא משפאליע, היתה כולו לשם שמים בלבד, כי חזה ואמר שזה ימשך הרבה נשמות לאבדון, שריפת הנשמה והגוף קיים. והוא היה הראשון שגילה קילקולו ברבים, וגם הבטיח בכוחו שמי שיערער נגד נחמן וקבוצתו, יזכה לעולם הבא, וכל אבן שיזרק עליהם היא קיום מצות סקילה לעובדי עבודה זרה.
כמו כן הקדושת לוי יצא מגדרו נגד נחמן, גם האור המאיר, והתשואות חן, והמגיד הק' מטשארנאביל , ור' הערש לייב אליקער, ר' זושא מאניפאלי, ור' ארי' לייב מוואלטשיסק, ור' מענדל מלינסק, ור' זאב מטשארני-אויסטראה, ור' אברהם דוב מחאמעלניק, ה'אורח לחיים, ור' יהודה מאיר משפיטיווקא ור' אשר צבי מאוסטראה, והמגיד מקאזשניץ והבעל ההפלאה, ובמיוחד הצדיק ר' רפאל בערשאדער - שהיה ממש אש להבה נגדם, וכן כל תלמידי הבע"ש ותלמידי תלמידיו, ומי לא.
ועם הזמן כבר נתגלה חרפתו לעיני כול, כאשר התיידד עם משכילי אומאן והיה משחק עימהם, והאזין לסיפורי עם בדייטש, שהקריאו לו הגרועים שבמשכילים למיניהם. ובימי חייו האחרונים התגורר נחמן עם המשכילים ביחד, והיה מנותק לגמרי מכל עדת היראים.
ובגלל קשריו האמיצים עם המשכילים, איבד גם קצת החסידים שכבר היו לו, למעט אחדים כמו נתן שטערנהארץ שהיה כרוך אחריו ככלב, וכתב ספרים שלמים מפיו ומפי חבריו המשכילים. וכהיום כבר ידוע, שרוב דבריו ושיטותיו וחלקים נרחבים בספריו, מקבילים לספרי הנצרות. ובוודאי התרחקו מהם כי זוהו הסטרא אחרא בעצמו, שמצליח להפיל לרשתם אלפים ורבבות, ולא לחינם חלקו עליו כל צדיקי דורו ללא יוצא מן הכלל, כל אלו שהתגוררו בסביבתו שידעו על פעליו הרעים ודרכיו המוזרים והשפעתה המרה.
9
פעם אירח הרה''ק בעל אוהב ישראל מאפטא את המגיד מטשארנאביל, שהגיע לאפטא על שבת קודש. והוא הרב מאפטא כמעט לא טעם כל השבת, רק קצת מן הקצת מן המאכלי שבת, הגם שדרכו ועבודתו בקודש היתה לאכול הרבה. ועל תמיהת חסידיו על שינוי דרכו, הוא הסביר להם ככה.
כשהגיע על שבת קודש אורח חשוב כמו 'ראש חודש', נותנים לו הקריאה בתורה וגם תפילת המוסף, וכשהגיע אורח יותר חשוב כמו 'יום-טוב', נותנים לו גם כל התפילות. אבל כשמגיע אורח קדוש ומקודש כמו 'יום הקדוש', כבר נותנים לו אפילו כל הסעודות ולא אוכלים כלל וכלל, והכל כדי לכבדו ביותר.
לאחר זמן, רצה 'נחמן מבראצליוו' להגיע לעיר אפטא על שבת קודש, אבל למעשה איחר דרכו והגיע רק למחרתו ביום ראשון. אז ליגלג עליו הצדיק הקדוש מאפטא, ואמר כהמשך על הנ"ל והוסיף; אבל עכשיו כשהגיע אורח לא רצוי כמו 'תשעה-באב', מדחים אותו לגמרי ליום ראשון, כי אין לו שייכות כלל עם שבת קודש, וגם ביום ראשון אין בו שמחה ולא תורה, רק יללה.
9
לא היה לנחמן מתחילה הרבה מעריצים, אבל עם הזמן הוא המשיך כמה צעירים עמו. ולמזלו הצטרף אליו אויבער'חכם הדיוט קופץ חדש, בשם נתן שטערנהארץ, שהיה קודם אצל הרה''ק רבי ר' שלום מפראבישט זצוק''ל – דער גרויסער ר' שלום – אביו של הצדיק מרוזשין, ועכשיו נתן לבו בנחמן.
אבל מפאת המאבק החריפה של כל הצדיקים נגדו, נאלץ נחמן לנדוד ממקום למקום. ובשנותיו האחרונות סבל נחמן קשות ממחלת השחפת, וגם בשנת תק"ע גם ביתו בזלאטיפאלי נשרף כליל, והוא נשאר גלמוד ומיוסר נורא, בקפידת הצדיקים המלאכים הקדושים שבדור ההיא. כי אשתו וגם בניו נפטרו בחייו, ובנותיו נסו מביתו לחצר טשארנאביל, כי הן לא רצו להשתדך לתלמידי בראצליוו, ונתגדלו בביתו של הצדיק ר' אהרן בנו בכורו של המגיד הק' מטשארנאביל זצוק''ל, ובבוא פרקן השיאו אותם עם נכדיו הקדושים.
בסוף ימיו, בהימלט נחמן דרך עיר אומאן הוא מת שם, בשנת תקע''א ב-16 ב'אקצטיבריע בגיל 38 בלבד. ולאחריו לא מונה שום יורש, לכן בפי כולם נקראו הבראצליווערס "קבוצת המתים" די טויטע...
עם הימים נתעלם מקום המדויק איפה שקברו אותו, ושמעתי עדות נאמנה מפי צדיקי אמת בדור הקודם, שקבורת נחמן היתה באומאן פלך קיעוו – אבל לא באותו מקום שמצוין עכשיו, כי שם קבור כומר פראסטאנטי ממאהלעוו, שקנה הבית ליד הקבר מאיוואן פאטראוויטש - בעל האחוזות הידוע. וכיוון שנכתב שמו של הכומר בתיבות ביבעליש, טעו הנחמאנטשקיס ונמנו וגמרו שזהו מקום בורו. והבאים אחריו האמינו להם שהוא קבור בין שני הרים, והם באים שם כל ראש השנה כפולחן לשיטתו, ובאמת הוא קבור כשני רחובות מרחק מאותו מקום.
נחמן אכן מת בעודו, אבל מימיו הרעים כבר ירדו בחדרי אפלים, ותלמידו הנודע לשמצה, נתן שטערנהארץ המשיך להפיץ מורשתו בנופך נפוח ומכופל משלו. ומעשה שטן הצליח שהִרבה ספרים אין קץ, ובנה חרבות עולם על צרעת נושנת, ופער פיו בלי חק ונפל עם רב. ואכן בזמן מיתתו של נחמן לא היו לו אלא חמישה תלמידים, שלושה משכילים צעירים בעירו, ונתן שטערנהארץ ועוד אחד מ'מעדוועדיווקע.
צאו וראו כיום, שיש ספרים וכתבים ומימרות חסידות, הן בין רביים ראשי החסידות ותלמידיהם, וגם בין שושלת זו לחברתה, אך אין זכר למימרא של נחמן בראצליווער וכתביו, כאילו לא היה ולא נברא, כי התעלמו ממנו כמו ע"ז בבל יזכר ובל יפקד.
9
פרק ג'
ידע גם ידע הסבא הקדוש משפאליע שהסיטרא אחרא לא יחריש, וינסה להילחם נגדו ובעבודתו הק' להפיץ תורה וחסידות בקדושה וטהרה. ופעם כשהיה באם הדרך בחורף מושלג, רצה לחצות נהר הדינעפער שהיה קפוא, ותמיד לקח עמו משמשו הנאמן 'יאריק', שהיה איש פשוט ושמו היהודי יואל.
ברוח קדשו הרגיש הסבא קדישא אז שאורב לו סכנה בדרכו, ומסר הודעה ברורה למלוויו עד הנהר, שאם יקרה לו חלילה איזה אסון, לא תגידו חלילה שזהו סימן לא טוב משמים כי נלחמתי נגד נחמן מבראצליוו - ואולי אני מתחרט. לא ולא, כי אני מוסר מודעה, שלעולם לא אתחרט על דבר הקנאות הזאת, ומעיד אני עלי שמים וארץ ונהירין לי שביליו, כי הצדק עמי, ודרכי נחמן אפילות ומסוכנות.
על כן בבקשתי אליכם תלמידי וחברי, שתתאמצו עוז ללחום למען השם ותורתו הקדושה, שלא תאבד האמת הקדושה ממכם. וגם תדעו, שלולי היה נחמן נינו של קדוש ישראל ותפארתו - הבעל שם הק', הייתי כבר יודע מה לעשות עמו לנצח. אבל לכבודו של אותו זקן נשגב, אני עוצר כוחותי לא לפגוע בו עד הסוף, אבל תורתו ודרכו יחרם למען לא יזכר קילקולו בתוכינו.
ובאמצע הנהר זה קרה, שכשנסעו בעגלת חורף עלי נהר, נבקע הקרח מתחתיהם והיו בסכנה גדולה על חייהם. ומיד פנה הסבא קדישא למשמשו הפשוט ואמר; יאריק! לי יש עוד מה לפעול גדולות בעולם הזה, ולכן אם אתה מוכן להחליף אותי, ותסכים להיטבע תמורתי, אני מבטיח לך שבגן עדן תגיע למנוחתך בקל מאוד. ונענה יאריק משרת הסבא קדישא, הנני מוכן למען כבודו הקדוש למסור נפשי עכשיו.
אז הקפץ הסבא קדישא, והגיע על חתיכת קרח גדול וניצל לחיים, ומיד נבלע יאריק המשרת בהרף עין במצולות המים ונטבע. וכשהגיע הסבא קדישא לחוף מבטחים, התריע לדייגים לעבור בספינה עלי נהר ולהוציא גופו של יאריק, ולהביאו לקבר ישראל. ולא עברו זמן הרבה, והצדיק תפוס שערפים קרא בקול, אה!! יואליק'ל איז שוין אין גן עדן, מיר האבן באזיגט...
זה היה אחר ט''ו בשבט כשערך סעודת הודאה ברוב עם, ובאותו מעמד הבטיח הסבא קדישא ליוצאי חלציו של יאליק, אריכת ימים ושמירה מעולה וברכה כל ימיהם. וגם זכו בברכתו הק' לזרע תלמידי חכמים קיימים, ואנו מכירים כמה ממשפחתם בסביבתינו, וגם בעיר זיטאמיר, שגם סיפרו לי הנ''ל ברוב רגש.
והוסיפו לאמור לי מילים חריפים שנמסרו מפי קדשו של הסבא הקדוש משפאליע, שדרש על הפסוק במשלי ל, כח; שְׂמָמִית בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ וְהִיא בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ. וקשה להבין זאת, איך זה שבהיכל המלך המצוחצח ימצא עכביש מקומו? אלא מה, שזה רק נראה לעינים כהיכל הקודש של מלך, אבל באמת אין זה היכל של מלך קדוש כלל, ולכן עכבישים מצאו נחת מקומם שמה, והנמשל על נחמן ודרכו המקולקל מובן מאוד.
9
וכאן אביא סיפור קדוש, שנתפרסם לפני כמה שנים על כח צדיקי האמת. שלהרה''ק מרוזשין זי''ע הגיע אברך פשוט על ירח האיתנים, וכשהקריב פתקא דרחמי שלו, ראה הצדיק הקדוש מרוזשין שלא כתובה שמות ילדיו. ושאל לו על כך ב'ממה נפשך; אם יש לך משפחה וילדים, למה לא רשמת אותם בפיתקא? ואם אין לך, למה לא תכתוב בקשה לזכות לזרע של קיימא?
והאברך התנצל לפניו וגילה את עברו, כי הסנדק שלו היה נחמן מבראצליוו, והוא אמר עליו אחר הברית שאין בי כח ההולדה, וממילא לא יהיה לי ילדים לעולם, ולכן נשאתי לאלמנה עם בנים לכתחילה. וכששמע ה'רוזשינער הקדוש את דבריו, הוא הרים את עיניו הקדושים והכריז; אם נחמן ההיא אמר לך שלא יהיה לך בנים, הרי הסבא הקדוש משפאליע בטח היה אומר להיפוך ממנו, שאדרבה יהיה לך בנים חיים וקיימים... וכן אני אומר לך בביטחה, שעוד תיוושע בקרוב.
בשנה הבאה חזר הסיפור כנ''ל, והרה''ק מרוזשין הבטיח לו עוה''פ בדיוק כנ''ל, ועבר עוד שנה, ואז נולד לו בן זכר למז''ט. וכששמעו הכת ה'בראצליווערס מה שקרה לו, רתחו מכעס והוציאו לעז על שמו של האברך, שזה התינוק לא ממנו, כי הלא הוא לא יכול להביא זרע לעולם - כפי דברי נחמן שלהם. והאברך הרגיש בצער גדול מזה, וחזר ונכנס להקדוש מרוזשין לשפוך צערו על דבר הליצנים.
ענה לו הצדיק מרוזשין בחיוך רב; אויף איינע קינד קאן מען נאך מעשיות זאגן, אבער אויף צעהן?.. אויף צעהן וועט מעין ניט קאנען זאגן... [פי', על ילד אחד יכולים להוציא פעם לעז, אבל על עשרה ילדים לא יתכן להם...].
ואכן לא נפל מדבריו הנשגבים מאומה, וזכה האברך ההיא להיפקד בעשרה בנים! ולימים ידעו כולם להצביע על אותו משפחה ברוכת ילדים, שהם נולדו בזכות ברכתו המופלא של הצדיק מרוזשין קדוש יאמר לו, ושזו היתה נגד נבואת שקר של נחמן מבראצליוו, ונתקדש שמם של צדיקי האמת, עבדיו הנאמנים של בורא אחד יחיד ומיוחד שאין לפניו עוולה.
9
פרק ד'
24 שנה עברו אחרי מות נחמן, והייתה הנאכמאנטשיקעס קבוצה קטנה ונרדפת, אבל נתן שטערנהארץ מנעמיראוו השריץ ספרים חדשים, ושוב פרה ראש ולענה בשדה הקודש, ונדבק בכמה קהילות הקודש ברחבי עיירות וגלילות של איקראינא ועוד רחוק, ובמיוחד בין היהודים הפשוטים, שלא הבינו הסכנה בהצטרפם עמם בחלקלקי לשונם וכתבם.
אז קם נגדו בעוז ותעצומות הרה"ק המפורסם רבי משה צבי מסאווריין זצוק''ל, תלמידם החביב של רבי ר' ברוכ'ל ממעזשיבעש והסבא הקדוש משפאליע ורבי לוי יצחק מבארדיטשעוו, אשר היה רבי לאלפי אלפים ומהבולטים באוקריינא, והיה מפורסם הן כגאון ותלמיד חכם מובהק וסמכותי, שבכל מקום שדבר ה' מגיע ברחבי איקראינע כולה היה שרביט הנהגת ההלכה בידו, והן כמנהיג רוחני ובעל מופת. והוא המשיך מלחמת ה' ברמה, וזעק מרות נגד הספחת ששוב פשטה טלפיה בתוך עם החרדים ויראים, עדת החסידים ברחבי רוסיא ומסביב.
הוא הגביר החרם נגדם עוד יותר מרבו הסבא הקדוש משפאליע, כי אמר שפסה נגע הצערת ממארת הזאת עד להפליא, ובמאבקו החריפה נגד הכת ה'בראצליווערס, שלח מכתבים עם פסק הלכה ברורה לכל הערים ועיירות שסביבו, ששוחטיהם ושחיטתם פסולה, ושליח ציבור וחזנם לא מוצאים את הקהל בתפילה ושום מצוות התורה. ועיקר מאבקו החלה באותו חצוף ועז פנים מנעמעראוו, מושך קורי העכביש של נחמן, המפיץ העיקרי של כתבי נחמן ומנפחו, שהיה לכל הצרות גם כזבן ענק, ולכן נידלק אש להבה נגדו להעביר גילוליו מן הארץ.
והגם שלא נהגו לשרוף ספרי נחמן אלא לגנוז אותם, כי אחרי הכל היותו נכד הבעשה''ק, אבל ספרי נתן ניתנה דת בכל קהילות הקודש, לשרוף ולבער אותם כס''ת שכתבה מין וכשריפת ע''ז ותועבה. ואמרו על זה בדיחה, אם לא נתן לא עכב, אם לא היתה נתן, לא היתה נחמן כל כך מעכב, כי הצדיקים היו מתקנים הענין בכוחם. אבל עכשיו שיש כבר נתן ג''כ, אז, אלו ואלו נשרפין...
ואילולי תלמידו נתן, ג''כ לא היו הצדיקים מוותרים מתוקף התנגדותם ומלהחרימם, כי דרכם נגוע במינות מיסודו ושורשו רע. אלא הצדיקים חישבו, שבמותו של נחמן ישכח הכל, אבל בעקבות פעולתו של נתן, נמשך המלחמה נגד הכת ההיא ביתר עוז.
ומעולם לא רצו הצדיקים לנקוב את שמו כלל, כי את הראשון היו קוראים 'יענע נחמן', אבל את שם התלמיד מעולם לא העלו על שפתם, רק קראו לו – דער תלמיד זיינע...
ואמרו עליו, שהוא היה חנפן עצום לכל שקריו, ושיחק שתי פנים בכתבו דברי שלום לכמה גדולים כדי לחננם. וכוונתו היתה למשוך יותר מעריצים לדרכו כשהמשיך בשתי הקצוות, כי מצד אחד דיבר כנרדף שרוצה לעשות שלום ולהכליל כולם באהבה, ומצד שני פיטפט, שכל הדרכים ומנהיגיהם הם שקר ורק דרכו יתקיים. וגם בנותיו של נחמן הוא ניסה לחטוף בחזרה ולא עלתה לו, כי הם ניצלו ממלתעותיו בעוד מועד.
9
הרב הגדול רבי ר' משה סאווריינער זצוק''ל התיר דמם של תנועת עובדי נחמן לכול, ונתן צודק ליחס הכי קשה נגדם, כשכתב כרוז חריפה נגדם להדפם ולהמם עד הסוף, וזהו כרוז חריף שהוציא נגדם.
מודעת זאת בכל הארץ, כי קמו כת הבראצליווער תחת אבותיהם, תרבות אנשים חטאים, חוטאים ומחטיאים את הרבים. על כן הנני מזהיר את הסרים למשמעתי, להרחיק את הרשעים האלה בכל מיני הרחקות.
לא תתחתנו בהם כי אסורים המה לבוא בקהל ה'. מלמד מעדת הבראצליווער לא ילמד את בניכם תורה, כי תתהפך למינות במעיו. שוחט בראצליווער שחיטתו פסולה, ושליח ציבור לא יהיה מעדת הזדים האלה כי תפילתו תועבה.
כללו של דבר, התאמצו לשבור להם כל מטה לחם, וכל המרחם עליהם אסור לרחם עליו, וכל השומע לדברי, ישלח ה' ברכה בכל מעשי ידיו, והוא בן עולם הבא.
עד כאן לשון הכרוז.
שיאן של המאבק נתלהב בשנות תקצ''ה כל שיקוץ לתעב, כשצר ואויב נתן הרע הזה הרבה להכפיש בקדושת יסוד מנהיגי דורינו, ובפרט על קדוש ה' מכובד הרב הק' מסאווריין הוא טימא פיו, והרחיב כתהום לשונו בחסרונות וגרועות מאוד, אשר קשה לי להעלותם על הכתב. ודווקא ככה נתרבה קבוצתם ככת שקרנים וחנפים, ומאז בכל דור ודור מי שמרבה לשקר יותר בבראצליוו, נעשה משפיע וראש לפתנים שלהם.
וכמו חבריהם כמותם, האפיקורסים המשכילים ומופקרים למיניהם, סיפחו לשיטתם פי שניים סיפורים מסולפים, וסלפו בכוונה תחילה מציאות ההיסטאריע לגמרי, כדי להצדיק מעשיהם ושיגעונותיהם.
ראשית כל, סיפורם על נחמן בשהותו בארץ הקודש, ומעולם בכל חייו לא הגיע לארץ הקודש. ומה שכתבו שדודיו הדגל ור' ברוכ'ל זי''ע תמכו בו, זהו שקר מפורסם, וכן ההסכמות שהדפיסו במהדורה השניה של ליקוטי נחמן שלהם, ובפרט ההסכמה מכבוד הרה''ק החוזה מלובלין, המה מזויפות מתחילה ועד סוף.
ובהאחרונה, סתירות גלויות נראו בה. ראשית, צץ ההסכמה כבר אחר הסתלקות החוזה זצוק''ל - ואין משיבין לאחר החיים. והגם שהזייפן עשה מעשה נפלא, כי נראין הדברים ממש כדברי החוזה הק', אבל במציאות היא זיוף גמורה. כי לא יעלה על הדעת שהוא יתן הסכמה, נגד דברי מחותנו המגיד הק' מטשארנאביל, ובטח לא היה אומר נגד דברי הצדיקים הקדמונים מלפניו. ובכלל, מאימתי נותנים הסכמות על מישהו שלא מכירים אותו כלל. ויותר מזה, כי הבראצליווערס לא האמינו כלל בהלובלינער הק', וגם לעגו עליו ועל דרכיו, כמובא בספרי המשכילים.
ומה יש עוד להוסיף אל המציאות, שכל המשכילים למיניהם שהיו מפרסמים ספרי לעג וכפירה נגד החסידות בכלל, חיש מהר נתאהבו בכת הבראצליווערס, והשתמשו בזה כחרף וכחנית נגד כל מנהיגי החסידות בדורם - תלמידיו ותלמידי תלמידיו של הבעשה''ק בכל אוקריאינע.
גם המשכילים הנאורים וגם המתנגדים שנתחברו עימהם - כצירוף שקר ושלימזל, אותם שהציגו פניהם כלפי חוץ כאוהבי שלום, ובתוכם רתח שנאת עמי הארצים נגד יראי השם, ובפרט לחצרות טשארנאביל ורוזשין, הם התדבקו לכת הכלבים הבראצליווערס.
וכמה מהם אפי' לא היו בני ארצינו אלא באו מארץ ליטא ועוד רחוק, אבל מצאו שניהם שפה אחת להתבולל, וזהו דבר פשוט מאוד, כי לא בחינם הלך הזרזיר אצל העורב.
וכזה אירע גם אז, בין הרבה המאורעות מזמן ההיא, שפעם נתהווה שערוריא אודות מלמד לנערים, שנתפס לכת הבראצליווערס, ומיד כשנודע הדבר, פיטרו אותו כפי פסק מנהיגי הדורות. ואז באו חבריו וטענו בפני הרבנים הגאונים, שאותו מלמד הוא מטופל במשפחה גדולה, וכמעט יגיע לבלי פת לחם וטרף לביתו.
אבל ההוראה לא נשתנתה, ופסקו בחריפות - שבכל זאת אסור בכל אופן מישהו ששייך לכת המוחרם הזאת - לחנך את ילדי בני ישראל. ופה קפצו מיד המשכילים בעם, כזאבי טרף על עדר כבשים, והשמיצו הרבנים בשנאה גלויה. וכן הירבו להפיץ סיפורים כאילו, וכתבו מאמרים על גבי ספרים, על פרשת הרדיפות ותלאות שלהם.
9
עם הזמן גם נתן נעמריווער גורש בבושת פנים מעיירות רבות, כמו שעשו בזמן התנאים להצדוקים, ולהנוצרים ודומיהן, כדי לא להתערב עמם. וכמו שעשו הכשרים בישראל בכל הדורות, נגד כיתות משחיתים ומסלפים, כגון שבתיניקעס ופראנקיסטען ודומיהן, עד שהצליחו לפוררם עד דק, ונשארו רק אחדים במסתור.
כי גם נתן נעמריווער ניסה לעשות עצמו כנביא וגואל - כמו נחמן קודמו, ולא עלתה בידו. ובדמיונו כממשיך מהנביאים גם ניבא על הצדיק הרב מסאווריין, שהוא חלילה כירבעם בן נבט עפ''ל שרוצה להפיל אותו, וטען כי הרב מסאווריין מתקנא בשיטת נחמן מרוב חשיבות...
וכן שארי הטפשות ושקרים שהגה מבטנו, שהוא עשה בעצמו מקור לכל דברי עצמו, שכל כולו מינות שמפעפע בתוכם כאש האבדון. ובעצם זאת לעצמה היתה דרכו של נחמן, שעשה כל היהדות לזרה, בדרשותיו שפיטפט, שלא צריכים שום מקור על דבריו, כי הוא בעצמו המקור לכל דבריו, עד שסתר בדברי עצמו נגד שיטתו - במעשים הפוכים שעשה בעצמו.
וכך הוא דרכו של משקרים, שנעשו מקורות לדברי עצמם, שנובעים מחלודה וצחנת באשה, מבארות נשברים וחרבים שלא יכלו מים, כי אם עקרב וצימאון לחידלון.
עם הזמן גם נתן הפסיד הרבה ממעריציו, כי הבאיש ריחו. וגם התנגדות עזה שהוביל לכליאתו בידי השלטונות, על דבר בית דפוס אסורה, שהקים בביתו בנעמיראוו לספרי נחמן. והמשכילים השתדלו לטובתו, ושוחרר אחר חודש ימים ונמלט מעיר לעיר בחשאי. וכשהגיע לביתו, שוב נעצר מאסר בית תחת צו בית המשפט, כי המשיך בדרכיו בלי עוצר.
אבל שיטת נחמן היתה כבר נפוץ אז אצל עשרות צעירים, בהרבה משפחות, והרבה אנשים עצבים נמשכו לספריו. וצדיקים אמרו על זה כי שאני מינות דמשכי, וזה מושך מאוד. ואכן נמשכו אחר דרכו המוזרה, ונתפרדו משפחות רבות רק בשביל הלכם בדרך עצבות ומוזרה הזאת, ולמדו בספרי נחמן ואביזרייהו. וזה ידוע, שאם מישהו נחטף בתוך כת שלהם, היו יושבים שבעה וקורעין קריעה כדת וכדין.
וגם הרבה מאלו שחזרו בתשובה דרך בראצליוו, לבסוף לא מצאו את מקומם בינינו, ועזבו דרך התורה והישר, ולבשו את היהדות במוזרות שלא שערום אבותינו, וכל זה גרמו הבראצליווערס בדרכם המרה והשחורה.
9
פרק ה'
אחר מות נתן השקרן המצוין, שוב נקלעה הקבוצה למצוקה, ובחסדי שמים הם צמקו ונמחו, כי גם דרכו של נתן לא היתה מקובלת להרבה מהם. אבל עם הזמן נשכחו חומר הדברים וסיבת ההתנגדות, ושהמאבק ארוך השנים לא תלוי בדבר שמה בכך. כי אכן הבראצליווערס חיפוי על האמת, כדרכם ויסודם, ועי''ז תרשלו התמימים ויזנב אחריהם.
כי בראצליוו זהו פח אשפה גדול, וכל מצורע מוצא שם את מקומו, כי שם אין הבדל בין גיל ולבוש, ואין שם גדרים וסייגים ומנהגים, אלא רוח שטות מקשה אחת.
אז גילו הצדיקים טפחיים מעומק עיוות הדרך שלהם, כדי שיבינו היטב שזה לא חרם בלי טעם, אלא עצם תורתם של כת בראצליוו מבאיש ומכלה יסודות הדת. ובשביל לנו החסידים הדבקים בהצדיקים, זה באמת לא משנה מה היתה שיטתם, כי אין לנו אלא דברי רבותינו הקדושים – שבראצליוו זה פסול ומוקצה לגמרי.
אבל אם בדיעבד כבר נחקור דרכיהם של הברצליווערס, נבחין כמה דברי כפירה יש בהם. ראשית, כלל הראשון שהכל מותר שם לגמרי, וכאילו אחטא ואשוב זהו לכתחילה, ושעוד לפני שחטא כבר שב, ולא נרתע מחטאו ר'''ל. ובכלל אין להם שום צדיק חי שראוי להם - להורות דרך ה', רק התבודדות והליכת לקברים בלבד. וכל כולם לרדוף קברים ומתים, כאילו אין שום צדיק כיום, ומקורם היא רבם המת, שכבר בחייו יסד שיטת המוות הזאת, שהוא לבדו היה ויהיה.
וגם בין עשרות תפילות חדשות, שנתן נעמראווער חיבר שיסודם כפירה, יש תפלה מזוהמת אחת, שהורה לדרוש את המתים, שהמתוודה ביום כיפור על חטאיו, יכוון כאילו הוא מתוודה לפני נחמן רבם... ודברים מיותרים. ומי שיתדבק אליו, כתב נחמן בעצמו כצוואה, 'אשתדל לאורך ולרוחב בשבילו'... ופה נרמז ברור שתי וערב.
והלא אחד העיקרים בחסידות היתה, התקשרות מוחשית לצדיק חי, ובבראצליוו ביטלו זאת. בנוסף לזלזול וביטול כל צדיקי הדור ולמעלה בקודש, והם עזי פנים להפליא ואינם כפופים לשום הלכה והוראה, ואין להם אמון בצדיקים החיים עמנו בכלל. ויסוד כפירת דרך הבעש''ט וטענת שיכחת תורת החסידות, מסריח מראשו.
וכל המושג שנשתרש בין פשוטי עם לא לציית לגדולי הדור, זהו כבר תוצאה של דרכם. כי בבראצליוו כל אחד בונה במה לעצמו, כי בעיניהם כל העולם היא הפוך ומשוגע. זאת אומרת, שאין נשמה ויהדות חלילה רק משחק של מילים, וזה בפועל מוציא את האדם מן העולם, ומרחק את נפשו ממקור מחצבתו. הלא זהו אחד מדרכיו של נחמן, שכידוע היה שואג בתנועת עצבות עמוקה; קצתי בחיי למה לי חיים...
ובכלל כל ספרי נחמן אין להם שום קשר לשיטת החסידות הטהורה, כי כל כולה על פסיכאלאגיע בנויה, שזהו חכמת חיצונית. ונכון שהיה לו כשרון מזורז לאמנות הכתיבה והדמיון, אז לא היה שונה משארי אומנים זרים, שאין בהם רק זאת, וממילא במצבים קשים אין מוחם שליט על הלב. ואיך זה ישפיע על דרך ועבודת ה' הקדושה והטהורה, ובמיוחד שבבראצליוו מדברים כ"כ הרבה על שמחה, ודווקא שם מצוי המרירות במידה גדושה.
ובזה אמרו הצדיקי אמת עליהם; זיי וואשין זיעך און וואשין זיעך און בלייבן תמיד שמוציג... זיי טאנצן און טאנצן און בלייבן בעצבות תמיד... כי הכל הוללות עם עצבות בלולה. ועוד אמרו; ס'ניטא נאך אזאלכי וואס ריידן אזויפיל פון שמחה, און זיינען גאר אזוי בעצבות... וכל מי שמסתכל טוב רואה ברור, שמי שהוא אדוק בהם, ואפילו הוא מלובש אחרת, זהו ניכר מיד. ועצבותם על פניהם, והוא רוחף בהרי חושך בלי תכלית, בדרך חיים מוזרה. והסיבה פשוט מאוד, כי מקורם לא טהור, ובמקום היפוך קדושה אין שמחה.
9
והאופן איך שהצדיקים התאבקו נגד הבראצליווערס, לא היתה כזאת כנגד שום אחד, כי זאת היתה יוצא מן הכלל כדי להציל החסידות מרשתם, כי הם הכירו אותם מקרוב.
ולא שהיו מתווכחים אם הדרך יכול להיות מכשול לעבודת ה', כדרך הקאצקער או חב''ד, כי דרך של קאצק היתה מאוד חריפה, וממשיכי דרך הבעל שם הקדוש - דהיינו כלי ראשונים תלמידיו ותלמידי תלמידיו, אמרו שדרך הבעשה''ק לא יכול להתאים עם חריפות כמוהם. אבל חלילה לומר שהם פסול, אלא לא זו דרך ושיטת חסידות הבעל שם נבג''מ.
וגם דרך חב''ד היתה שיטת היחיד - הרב מליאדי זצוק''ל - שהיה צעיר התלמידים של המגיד הגדול, ורובם של התלמידים קיבלו דעת של גדול התלמידים של המגיד - המאור עינים זצוק''ל - שהיה תלמיד הבעל שם גם כן. והוא הורה דרך לעבוד על המידות, חג''ת נהי''מ. וגם שעבודת עניני חב''ד לא מתאים לכולם, ויכול להיות חלילה חכמתו מרובה ממעשיו, ובזה היתה דרכם שונה משיטת החסידות המקורי.
- עד כדי כך, שהאחים הק' מדפיסי ספרי קודש דפוס סלאוויטא, לא הדפיסו ספרי חב''ד, כי לא נתקבל דרכם אצל רובם של התלמידים. אבל שו''ע הרב היה ציווי של המגיד הגדול לכתוב, לכן למדו ושקדו בה, ובדרך כלל גם קיבלו הלכה כמותו.
וכמו כן, יש הבדל גדול בין חילוקי דיעות שהיה בתקופות שונות בין צדיקים אחרים, למשל בין ר' ברוכ'ל והבארדיטשעווער זצוק''ל וכדו'. כי הם אכן נתווכחו איזהו דרך העבודה להדריך את העם, אבל לא ביסודות ממש, והם היו צדיקי אמת מקובלים אצל כולם.
לא כן דרך נחמן ושיטתו הנקרא בראצליוו, כי הם היו לחלוטין מוחרם ממקורו ופסול לגמרי. כי דרכם דרך שיכרות חמורה ורע לכולם, הן לנו והן להם. ונחמן ותורתו כזב והשפעתו מסוכנת מאוד, עד שאמרו צדיקי אמת הראשונים, שמקור השיטה שלו משורש סיטרא אחרא בא.
9
בשנת תקצ''ט בסוף אותו התקופה, נסתלק למרום קדוש ה' מכובד הרב הקדוש מסאווריין זצוק''ל. ומאז כל הצדיקים היו ממשיכים להזהיר את רבבות אלפי החסידים ברחבי פלכי קיעב וואלין ופאדוליע, לא להימשך אחר המחלה המדבקת הזאת, ונקטו יד קשה כלפי המפיצים דרכי בראצליוו. ולעומתם המשכילים הידועים ברשעתם ושנאתם לחרדים ויראי ה', נתחברו גם יחד לעזור לכת של בראצליוו, כי ראו בזה כח חזק לשאיפתם הפוקרת.
והגם שהמשכילים עשו חוכא וטלולא מאת נחמן, וציינו בקטעים שלמים בדבריו, שהם כבר ידועים מלפני מאות שנים בספרי העמים, והוא רק הוסיף לכל רעיון גל של הבלים משלו, דברי הזיה מתוך קדחת של מחלתו בגוף וברוח. אבל כשדיברו המשכילים אודות הצדיקים האמיתיים, הם נהפכו פתאום לרחמנים ורכי לבב, בהרשיעו אותם בשפה גסה. בתיארם בפרטי פרטים מעשי החרמים והרדיפות של החסידים ורבותם, נגד נחמן וכנופייתו, וליבם כאילו נשבר בקרבם לראות כל זאת...
אבל בכח הצדיקים הכחידו החסידים את שארית כוח הנחמאנטשיקעס עד לאחת, והצליחו בעזר שמים במידה רבה מאוד. כי רובם של ערים וגלילות באיקראינע, הם תחת ממשלת הצדיקים, וגם העיר אומאן היא מלא חסידים ואנשי מעשה, שמחלת הבראצליווערס כמעט לא ניראים שם, רק המעט הרובצים על הקבר שם, כמוחרמים ומצורעים.
ושמעתי, שלהרה''ק ר' משה מסלאוויטא זצוק''ל – אבי המדפיסים הקדושים בזיטאמיר וסלאוויטא - הגיע פעם איזה רב מארץ אחרת, ושאלה בפיו. איך זה שצדיקי רוסיא יצאו בכזה קנאות נגד נחמן ועדתו ושיטתו, ובארצינו הגיע כבר ספריהם, ושם לא שמענו התנגדות כזה נגדם.
ענה לו הצדיק בחריפות; וואס מיינסטו ווער איז דאס די גאנצי וועלט? דו מיט נאך צען טויזענט שוטים?.. איך מיט נאך ניין יודען זענען דעת תורה, אויף דעם שטייט די וועלט. [פי', מה אתה חושב מיהו כל העולם בכלל, אתה וריבבות השוטים? הלא אנו דעת התורה ועמנו עשרה הבטלנים שעוסקים בתורה, ועליהם העולם עומד, והם העולם כולו...]
ובאמת כך כתוב בתורה, כי לא מרובכם בחר ה' בכם. כי בעולם יש אלפי רבבות בני אדם, מהם עובדי ע''ז, מהם כופרים, ורח''ל אלפי אלפים יהודים שלא נוהגים כפי רצון הבורא ית'. ואיך משערים את הדרך אשר ילכו בה, האם לפי מספר אנשים? אולי לפי מספר הברואים? אלא לפי דעת התורה וחכמיה, להם ניתנה כלי חמדה ושרביט מבחן ההנהגה של אמת.
9
פרק ו'
וזה ברור, שהחרם מעולם לא בוטלה, כי הצדיקים הקדושים הסבא הק' משפאליע עשה זאת, וגם הרב מסאווריין אישר זאת מחדש, ולא רק ממה שקיבלו במסורה, אלא ממה שידעו וראו בקדושתם העליונה, ודבריהם לא נשתנו כי הם נצחיים.
וכנזכר, היו כולם בדעה אחת נגדם בדורות אחריהם, בכללם חצרות טאלנאה וסאדיגערי, סקווירא ובערשאד, זשינקיעב וסלאוויטא ומאקאריוו, סאווריין טשארנאביל וסלאנים, רחמיסטריווקא וטעריסק, וגם בעלדז זלאטשיב ליניעץ, טשערקאסי קאריסטשעוו וקארלין. כל חצרות החסידים התנגדו לבראצליוו, ובהעיר בארדיטשוב גזרו וחתמו בחרם מי שיעסוק חלילה עמהם. וברוזשין וקארלין וסלאנים השתמשו נגדם בביטויים נוראים, בצורה חריפה ביותר.
כשאמרו אל תפנו אל האלילים התכוונו לזה, עד שאמרו צדיקי דורו, שלולי היה נחמן נינו של הבעשה''ק, היתה חלילה צץ שתי וערב על קברו. וזכות אותו צדיק נשגב הגינה, שזרעו ומשפחתו ניצלו נשמתם בברחם לטשארנאביל, ונכנסו לחיים, והשאר הנושר נבלו ונשכחו מאילן הקודש.
במיוחד עמדו בזה כל הצדיקים לבית טשארנאביל, כי פקודה היתה בידם מאת מרן קודש הקדשים המגיד מטשארנאביל זי''ע, שהוא היה בשעתו הרבי של כל הרבי'ס ברוסיא - ובעל הבית של העולם. ובגלל שאביו הק' המאור עינים זי''ע נסתלק באותם ימים של החרם הראשון נגד הבראצליווערס, לכן היה הוא מי שהעביר האזהרה לבניו הק', לעמוד בתוקף נגדם.
ובגלל שהתגבשותם היתה בפלכי קיעוו וואלין ופאדאליא, לכן עיקר המאבק היתה שם, כמו בטשערקאסי וטאלנאה אומאן וסאמיליע. ובטיראוויצא אכן גברו העליונים, גם בטאראטשציע אזרו חיל ולא היססו לנקוט יד קשה כלפי המומרים וטובעים ביוון מצולה.
ולכן הצרכו לעמוד בתוקף ובחוזק, כי הבראצליווערס היו מנסים לחטוף נשמות בכשפם, והמגיד הק' מטאלניע אמר על זאת; כ'בין אוועקגעגאנגין פון בראד, ווייל ס'געווען דארט א קלויסטער, און יעצט דא אין טאלניע גייען מאנכע צו אומאן דא דערנעבין, איז ווידער א קלויסטער...
גם הצדיק ר' איציקל מסקווערי קרא עליהם; בראצליוו זה עבודה זרה ממש! ופעם אמר; לעולם אל תעבירי אותי בדרך ליד אחד ממקומותיהם. ופעם באישון לילה כשהיה הצדיק באכסניא עלי דרך, הריח ברוה''ק משהו מנוגד לקדושה, וציוה לבדוק כל האכסניא, עד שנמצא ספר בראצליוו שם, ואכן נודע הדבר.
ופעם בא אחד להרה''ק מטאלנא והתעקש להסבירו פשר חרף ההתנגדות נגד נחמן. אז סיפר לו הרה''ק בדרך משל; פעם היה אברך שפגשו כלב שחור בדרכו ללמוד, והצטרף להיות מורו ללמד אותו סודות נשגבים, ואכן לימד אותו הכלב סודות נעלמים, ומאז האברך נעשה משפיע לאחרים בכח זה. ויום אחד בא אליו חבר, שחקר לגלות סוד יניקתו, והוא לעומתו הראה לו דברים חדשים נפלאים בשני דרכים להנהגת הבריאה. ושאל אותו החבר, הלא יש רק אל אחד בשמים. אמר לו, אני יראה לך בגלוי שיש שתי רשויות [רח''ל], ומיד פירש ממנו אותו חבר. ע''כ דברי הטאלנער בתשובתו. והמשכיל יבין.
ונכון שכל אחד משמונת בני המגיד הק' מטשארנאביעל עמדו על המשמר להחרימם, וכבר מתחילה ע''י ר' אהרן מטשארנאביל הציל משפחתו, והרה''ק מטשערקאסע ציווה להעביר את הרב שלהם מעיר טשערין, כי היה לכל הצרות אחד מהם. ובפרט שאותו גלילות היתה תחת מגידותו, והם מינוהו נגד רצונו. וכן ר' יוחנן מראכמיסטריווקא ציוה לאנשי שלומו באומאן, להיזהר מלהרשות להם להיכנס במחיצת בית מדרשו, שהיתה מקום הכי גדול לציבור.
גם ר' משה קאריסטשאווער ור' נחומ'קע מאקארעווער והמגיד מטוריסק, הגדירו אותם כסכנה ומחוץ לחיי הקדושה. ואחד הצדיקים אמר, על מה שהבראצליוורס מתפללים בקול רם והתלהבות, שגם נביאי הבעל הרעישו ושאגו בתפילתם... וב'לעליוו אמרו, אפילו גמיעת מים לא תקחו מהם. וצדיקים היו שואלים בעת הזכרות של חולי נפש, האם החולה לומד ספרי נחמן, כי זהו הגורם הכי גדול לעצבות ומרה שחורה מכופלת.
וגם לאחרונה שמענו על אחד מצדיקינו, שכשהגיע בשנת תרכ''ג לעיר אחת באותו גלילות, וכשראה קויפאל גדול מעל בנין נאה, שאל ושמע שזה מאותו חברה, הגיב בתמיהה; 'און דאס שטייט נאך?'..כלומר, שרמז להרוס הכיפה וגם השול שלהם, ולמחר כבר לא היה כיפה ולא בנין... כי בעוד מועד הרסו כנסת שלהם עד היסוד.
ואנחנו החסידים שומרים רגלינו, ואפילו אצל המקוה הגדול באומאן, שהבראצליווערס קיננו שם בכניסה למקוה, הרחיקו החסידים את רגלם מפסוע בד' אמות של ע''ז, וקופצים לחדר המקוה דרך החלונות, כדי לא להימצא קרוב להם חלילה.
9
ארשום פה אמיתת הדברים מה שקרה לאחרונה בעיר טעפליק. הרב ר' אהרן שליט''א - מרא דאתרא דעיר טעפליק, שהוא חסיד רוזשין ונתמנה על ידי הצדיק מסקווירא, הוא הבחין באברך ששמו דוב'ל ששימש כשוחט בטעפליק, והוא הקדיח תבשילו. כי מצאו אותו לומד בספרי נחמן המתועבים, והתחילו בדרכי נועם לשדלו להפסיק מזה בעוד מועד. אבל למעשה לא חדל מזה, וגם נתחצף להרב, ומיד עוררו הענין להחליפו באחר.
וכדי להחליפו, הלכו להצדיק שימנה שוחט אחר, עד שבא דוב'ל השוחט הנ''ל ונשבע להפסיק ללמוד בספרי נחמן. אבל הוא שיקר פעמיים ולא הפסיק, וכששמע זאת הצדיק הוא שלח שוחט אחר לשרת בטעפליק, ועל דוב'ל אסרו שחיטתו. אז עוררו חבריו של דוב'ל רעש בסביבה ללא הועיל, וחשבו לנוס לנאמירעוו, שמשם גירשו לפני זמן את נתן ראש הבריונים, ושם הוצרכו מזמן לשוחט קבוע, והיו שם מן הקבוצה הבראצליווערס, שהכשירו לו בשתיקה לדוב'ל את המקום, להיות שם השוחט.
אבל את הצדיק מסקווירא לא יכולים לרמות, כי הוא עלה על תחבולם. וכשהגיע דוב'ל השוחט בנעמיראוו, הבחין מיד שכבר נתמנה שם שוחט חדש - ע''י הוראת הצדיק מסקווירא. וחרה אפו מאוד והלך להמשכילים לעזור לו, והם הפיצו דברי חוצפה נגד הצדיק ונגד ר' אהרן טעפליקער רב, ובו בזמן הלכו לבית דין המחוז שיתעברו בענין ולהשיב לו המשרה. אבל הרבנים הסכימו, שיש לו דין כמי שחולק על דברי הרב - שזה הצדיק שיש לו המגידות על אותו הגלילות.
וכשיצא דוב'ל חייב, הוא המשיך לשחוט שם כשוחט-שני בעיר. אז יצא כרוז לכל נאמני העם ושלומי אמוני ישראל, שכת הבראצליווערס הם אוכלי טריפות, וכי נחשדו לאכול משחיטת דוב'ל הקצב שהִמרה דעת הרב, וסירת לציית דינא, ולכן יזהרו כולם לבל יתערבו עמהם. לא ישאילו להם, ולא ישאלו מהם שום כלי, ולא ידירו סביב אוהליהם.
אז הקריב דוב'ל הקצב הדבר להגאון ר' שלמה קלוגער, וגם אנשי טעפליק שלחו מכתבים וראיות משני הצדדים, שדוב'ל קרא תגר על מה שגרמו לו לאבד משרתו, בגלל דברי הצדיק מסקווירא, ומחויבים לשמור הוראתו לא ללמוד בספרים שלא נוחה דעתו הק' מהם.
וע''ז ענה הגאון פסק דין באריכות, ולבסוף הסכים וכתב; 'רבו אוהבי שקר ומחזיקים ידי שקר, לכך יהיה מה שיהיה, היה מן הראוי לדחותו מאומנתו'... ואכן כל מקום שהגיע בערל השוחט הנפסל, יצאו נגדו כל הקהל ועשו שער חרסית, דהיינו שזרקו כל כלי בישול שנגעלו מבשר שחיטתם של הבראצליווערס.
וכמו כן היתה אצל הצדיקים מטשארנאביל וזשינקוב, שגזרו אומר ונתקיים על פיהם, את מי להשיב על מינוי משמורת הדת. ומי שנמצא לומד בספרי נחמן, נדחה ממשמרתו. וכך היה במעזיבעש ובכל מקום שמלכות מגידות שלהם שלטה, ונתרבה כח החסידות להכחיד את הכלבים עזי נפש מן האדמה. ושמענו שגם בעיה''ק צפת גורשו הבראצליווערס מהתערב עם החסידים, כי גורשו אותם מבית הכנסת הארי''זל, כי ככל זבוב לדבש ימשך, כמו''כ הם רצו לחטוף מעץ החיים, וגם שם נפרדו מקהל ה', וחסידים לא ילכו בם ולא יכשלו.
9
פרק ז'
לסיכום.
כל השנים עד היום, היתה כת הבראצליווער קבוצה בזויה מבודדים מכולם, כי לא הורשו להם ליטול חלק בשום ענין ולא נתקבלו בשום חברה, ונמנעו מלבוא איתם בשום מגע ומשא. הם התפללו במרתפים חשוכים מרוחקים מכולם, וכך באפלולית הקלויז שלהם רקדו לקול עצבות צילצוליהם.
ובגלל שהצדיקים לא רצו לעשות סתם מריבות עימהם בחינם, לכן לא דיברו בגלוי אודותיהם, רק הזכירו מפעם לפעם בלחישה ובקריצת עיניים, שזה מוקצה מחמת איסור ולא יותר. אבל אם קרה פעם שנתערבו מהם בין החסידים, היו הצדיקים מצווים בפירוש להפריד ביניהם, אפילו בשידוכים. כי רבותינו הק' הורו, שאין ברצונינו לעשות סתם מחלוקת בעולם, אבל גם לא שידוכים עמם, כי הם צרה לנו.
וכל עוד שחשבו כולם שהם משוגעים, לא התריעו הצדיקים כל כך, כי כולם ידעו שהם מוקצים ומוחרמים. אבל כשקמו אצלם קבוצות יותר גדולות, ואמרו ככל החסידים כת בראצליוו, אז הצדיקים צעקו מרה שהיו לא תהיה. אבל להתגרות בהם זה בלא! כי במציאות הבראצליווערס ממילא לא יעזבו דרכם, כפי שאמרו עליהם הפסוק; כל באיה לא ישובון, כי דרכם היא מינות דמשכי. ומה בצע לנו לצער אותם סתם, אבל לשמור את ילדינו מדרכם, זה מה שמשתדלים בכל אופן שהוא.
כי אין שנאה לעצם נשמותם, רק למעשיהם ושקר אמונתם, וכדי להישמר מתנועה המקולקלת הזאת. ומאידך, הבראצליווערס עשו ככל יכלתם לסרס הראיות ולהתעלם ממי שבקיא בכל פרטיה. כן המשכילים הקדישו ספרים להנציח את נחמן וכת דיליה, וחקרו את דרכו ומורשתו כזבוב בזבל אשפתם, כי שמחו לצרפם בכלל המתקנים הרעפארמער באשכנז.
כי גם נחמן חשב לחדש דרך חדש כאילו לעזור לנשמות ישראל, אבל במציאות היא רק קילקל. כי כל כולה היא סטיה גרועה מדרך הישר, וקילקול ביסודות היהדות. וההתנגדות נגדו לא היתה בדבר שטחי אלא ביסודות, כי ספריו מסוכנים למעיינים בה, כי הם מיסודם שקר ורעוע ודרכם מסולפת ופסולה, כפי דעת קדשם של כל אבות החסידות.
והיו ביניהם משקרים בלי מודע, אבל גם היו אלו שיודעים שמשקרים והיו מכוונים לשקר. ומי שמרבה לשקר אצלם נעשה ראש, כי כל הדרך שלהם נוסד על הגזמה וניפוח, ולכל מנהיג שלהם יש לאקשין ורפש מחדש לספר, ועם הזמן הם נעשים מקורות לעצמם. והצד השווה שלהם, שאלו ואלו דרכי מוות ואחריתם עדי אובד.
בכלל אין לה קדקוד מנהיג אחד, וכל אחד מפרש שיטתו בתוך שיטת נחמן כשטות המקורי. והכל בנויה על שקר, והרי אצל שקר שום דבר לא צריך לתאם. וכדאי להוציא מליבן של שקרנים, שכאילו כל ההתנגדות היה ענין של קנאות למען כבוד צדיקים, כי הבראצליווערס העזו נגדם - ומזה נבע כל ההתנגדות. או אולי היתה פה מחלוקת בשביל סיבה גשמי, נצעק האמת בקול רם, לא ולא! אלא כי זה היה מעיקרו מעופש ומוסרחת
9
חטאתי וחיפשתי בצייטונג של המתחדשים, כי רציתי לחקור הכל עד היסוד. וב'המליץ' של צעדערבוים המשכיל, יש שם מישהו כותב מאמר אודות הרדיפות שלנו נגד בראצליוו, והוא מתחסד לפנים וכותב; יראתי פן אכוה בגחלתם של צדיקים כי דמו בראשו... אבל יש לנו להבין צד החסידים, כי בזכות מעשי גירושם זכו חסידים רבים להינצל מהרבה צרות, כי זה היתה ברכת הצדיקים להם, להינצל מן הרשעים הגוים, אם יחרימו השוטים המעוותים את התורה מביתם וסביבתם.
הרי אנו רואים, שגם המשכילים הבינו שהבראצלוויווע חברה אינם מן הישוב. וזה שהמשכילים מוחים על השערוריה שאנו עושים נגדם, כי ההשכלה ידרוש אהבה לכל אדם אפילו מינים, ובפרט משכילי אומאן וקשריהם בכל הלב עם נחמן ונתן שמכרו נשמתם לשטן. הלא זהו העימות בין ההשכלה והארטאדאקסיע, וצדיקי האמת בכלל לא טעו בהאבקם נגדם, וניבאו מרורות למו
ועד הנה החסידים לא רשמו כל הנעשה, כי מעולם עשו אותם עיקר. אבל הנאכמענטישקעס הכלבים, שרצו לזייף כל הנעשה, מלאו ספרים שלמים בדברי שקר וכזב להכחיש האמת. הם המציאו סיפורים מאגודל הנקת חלומם, ואין לייחס שום אמינות למסורת שלהם, ובטח לא סיפורי בדויים שלהם שבואשת ממקור. וכן המנהגים שעשה נחמן ונתן, אין להם בכלל מקור בשום מקום זולתם, כגון; לא לאכול תרנגול הודו, כי היא מביאה גאווה ורציחה. או לא לאכול בצל חי, כי גורמת בלבול המוח. וכל מה שכתבו מעורב עניני קבלה עם חכמות חיצונית ביחד עם דמיונות שלהם כאחד. ויכול להיות דברים שגם מוזכרים בתורה ובדברי סופרים, אבל אם זה נלמד מספרים שלהם, זה טומאה מדבקת כמו ספר תורה שכתבה מין.
והרבה ספרים אין קץ הוציאו כפיטריות אחר הגשם, וכשרצים ורמשים בלי מספר, לאחוז בקורי עכבושיו ולהחזיק בכסלי רגביו. בכללם שלל מכתבים ומערכות שלמות של סיפורים, כנהוג אצל הנוצרים והמשכילים ודומיהן, בכתיבת דמיונות וראמאנען, מחזות ומשלים, טראגעדיעס וקאמעדיעס, שכל כולם מושך הלב והכסל לדמיונות ורוחות.
אסיים באחת, זאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו.
* * *
-
Nanach
- היימישער באניצער
- הודעות: 389
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג יולי 11, 2021 9:31 pm
- האט שוין געלייקט: 1104 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 417 מאל
נאכען קוקען אביסל דערין זעהט מען קלאר אז עס מזיוף אז איינער היינט האט עס געדרוקט מיט א אלטע פאנט איך האב נישט קיין כח צו איבערגיין יעדע זאך איך וועל נאר ברענגען אפארבאהעלפער האט געשריבן:איך קען נישט ארויפלייגן קיין פידיעף, דערפאר לייג איך קודם ארויף די דעקל ווי א בילד. און די תוכן וועל איך מוזן קאפי-פעיסטן ווי געטייפטע בלעטער - ואתכם הסליחה.
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך 1 אום Nanach, רעדאגירט געווארן איין מאל בסך הכל.
-
Nanach
- היימישער באניצער
- הודעות: 389
- זיך רעגיסטרירט: זונטאג יולי 11, 2021 9:31 pm
- האט שוין געלייקט: 1104 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 417 מאל
די גאנצע זאך אז די ציון איז אפשר נישט אויפן ריכטיגן פלאץ האט זיך אנגעהויבן נאך תש”ללא היה לנחמן מתחילה הרבה מעריצים, אבל עם הזמן הוא המשיך כמה צעירים עמו. ולמזלו הצטרף אליו אויבער'חכם הדיוט קופץ חדש, בשם נתן שטערנהארץ, שהיה קודם אצל הרה''ק רבי ר' שלום מפראבישט זצוק''ל – דער גרויסער ר' שלום – אביו של הצדיק מרוזשין, ועכשיו נתן לבו בנחמן.
אבל מפאת המאבק החריפה של כל הצדיקים נגדו, נאלץ נחמן לנדוד ממקום למקום. ובשנותיו האחרונות סבל נחמן קשות ממחלת השחפת, וגם בשנת תק"ע גם ביתו בזלאטיפאלי נשרף כליל, והוא נשאר גלמוד ומיוסר נורא, בקפידת הצדיקים המלאכים הקדושים שבדור ההיא. כי אשתו וגם בניו נפטרו בחייו, ובנותיו נסו מביתו לחצר טשארנאביל, כי הן לא רצו להשתדך לתלמידי בראצליוו, ונתגדלו בביתו של הצדיק ר' אהרן בנו בכורו של המגיד הק' מטשארנאביל זצוק''ל, ובבוא פרקן השיאו אותם עם נכדיו הקדושים.
בסוף ימיו, בהימלט נחמן דרך עיר אומאן הוא מת שם, בשנת תקע''א ב-16 ב'אקצטיבריע בגיל 38 בלבד. ולאחריו לא מונה שום יורש, לכן בפי כולם נקראו הבראצליווערס "קבוצת המתים" די טויטע...
עם הימים נתעלם מקום המדויק איפה שקברו אותו, ושמעתי עדות נאמנה מפי צדיקי אמת בדור הקודם, שקבורת נחמן היתה באומאן פלך קיעוו – אבל לא באותו מקום שמצוין עכשיו, כי שם קבור כומר פראסטאנטי ממאהלעוו, שקנה הבית ליד הקבר מאיוואן פאטראוויטש - בעל האחוזות הידוע. וכיוון שנכתב שמו של הכומר בתיבות ביבעליש, טעו הנחמאנטשקיס ונמנו וגמרו שזהו מקום בורו. והבאים אחריו האמינו להם שהוא קבור בין שני הרים, והם באים שם כל ראש השנה כפולחן לשיטתו, ובאמת הוא קבור כשני רחובות מרחק מאותו מקום.
נחמן אכן מת בעודו, אבל מימיו הרעים כבר ירדו בחדרי אפלים, ותלמידו הנודע לשמצה, נתן שטערנהארץ המשיך להפיץ מורשתו בנופך נפוח ומכופל משלו. ומעשה שטן הצליח שהִרבה ספרים אין קץ, ובנה חרבות עולם על צרעת נושנת, ופער פיו בלי חק ונפל עם רב. ואכן בזמן מיתתו של נחמן לא היו לו אלא חמישה תלמידים, שלושה משכילים צעירים בעירו, ונתן שטערנהארץ ועוד אחד מ'מעדוועדיווקע.
צאו וראו כיום, שיש ספרים וכתבים ומימרות חסידות, הן בין רביים ראשי החסידות ותלמידיהם, וגם בין שושלת זו לחברתה, אך אין זכר למימרא של נחמן בראצליווער וכתביו, כאילו לא היה ולא נברא, כי התעלמו ממנו כמו ע"ז בבל יזכר ובל יפקד.
ביז תר”פ לכה”פ איז נאך געשטאנען די ארגינעלע ציון און אוהל. די זעלבע ווי מען האט געלייגט נאך זיין הסתלקות.
ווי קומט א פראטעסטאנטישע גלח אין א אידישע ביה”ח?
-
באהעלפער
- היימישער באניצער
- הודעות: 401
- זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מאי 09, 2022 3:06 pm
- האט שוין געלייקט: 42 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 142 מאל
וויאזוי איז דער סקווערער א אייניקל פון זיי?Nanach האט געשריבן:באהעלפער האט געשריבן:שרייב נאר נאך אביסל, און כ'זע באלד ווי ברייט באקאנט דו ביסט...Nanach האט געשריבן:און דרך אגב
ווייטער מיט טשערנאבעל ווייס איך נישט וואס איז געווען אנהייב, אבער קיין מחלוקת זיכער נישט ווייל ר’ מרדכי מטשערנבעל האט זיך משדך געווען מיט ר’ נחמן, און ר’ נחמן האט שוין נישט געלעבט דעמאלטס און ר’ נתן איז געווען אפוטרופוס, ממילא קיין מתנגד קעגן זיי איז ער זיכער נישט געווען דעמאלטס (דרך אגב סקווערע רבי איז א אייניקל פון זיי).
ווי עס האט זיך אנגעהויבן איז נישט קלאר פאר די היסטאריקער עס איז דא אפאר השערות
אויך אזוי אמת ווי אלע דיינע ידיעות...
-
שמעקעדיג
- שריפטשטעלער
- הודעות: 16680
- זיך רעגיסטרירט: דאנערשטאג אפריל 12, 2012 12:11 am
- האט שוין געלייקט: 18071 מאל
- האט שוין באקומען לייקס: 18981 מאל
כ'האב מיר דערמאנט עפעס א גירסא דינקותא ווען איינער דא אין שטיבל האט גענוצט די זעלבע אויסדרוק אז עס שטינקט פון קאפ.באהעלפער האט געשריבן: דאס פיש שמעקט פון קאפ!
והנה:
viewtopic.php?p=145220#p145220
וירח ה' את ריח הניחוח