דיני חג האכילה ביום ג' אייר.

ווערטלעך, הומאר, און סתם קאפ פארדרייענישן
רעאגיר
באניצער אוואטאר
קהל'ס נער
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 2459
זיך רעגיסטרירט: זונטאג אקטאבער 25, 2020 1:25 am
געפינט זיך: ווי א נער אויפן מארק
האט שוין געלייקט: 6134 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 5901 מאל

דיני חג האכילה ביום ג' אייר.

שליחה דורך קהל'ס נער »

ק"פ


א) מתחילים לאכול מחצות של ערב חג, כדאי שהאכילה בשעת מצוה יהיה על השובע. הגה: ומי אשר מוכנה איש קרסטיער, יתחיל לאכול מנץ החמה.


ב) נוהגים לאכל דווקא בשר בהמה, וכל היקר יותר, הרי זה משובח.
יש ‏המדקדקים לאכול עד ריב השביעי של השור. לקיים מה שנאמר ביזן זיבעטער ריב!
הגה: ובדיעבד אפשר לצאת ע"י בשר עוף.
אבל בחלבית בוודאי שלא יצא. (בעניין המנהג של פיצה ראה סימן ד׳)

ג)מה טוב לאלה שאפשר להם לעלות ולאכול בתוך העיר קערסטיר, כי שם המצוה הוא מן התורה.

מנהג אנשי קערסטיר לעשות תחרות מי יכול לאכל יותר הן להרבות במידת האכילה והן במיני בשר וכל המרבה באכילה ביום זה הראי זה משובח, ומרבים לו הפרנסה כל השנה.

לפני האכילה אומרים יהי רצון כשם שכרסי מתפוצץ היום כך יתפוצץ הכיס כל השנה. וצעקים ג' פעמים בזכות ר' שייע בן ר' משה בנשימה אחת בקול רם.


ד) מנהג ישראל לאכל מיד בבוקר פיצה, והוא מנהג טוב. יש אומרים שאין זה מנהג נכון כלל, כי נמצא שיהא אסור בבשר כשש שעות מאכילת בשר, ובוודאי שזה לא היה רצון רבנו.

ה) היה פורצי גדר שרצו לנוהג שכלל לא להרבות באכילה, אלא עשו פדיון נפש ונתנו לצדקה, אבל על זה כבר יצאו כל גדולי אנשי קערסטיר במחאה אדירה, שעיקר המצוה הוא לאכול עד שיפוצץ כריסו.

ו) תענות בה״ב מתבטלת לכל השיטות והפוסקים, מפני חג האכילה.

כל האוכל ושותה בשלישי – מעלה עליו הכתוב כאילו התענה בחמשי (ויאול משה).
רעדאגירט געווארן צום לעצט דורך 1 אום קהל'ס נער, רעדאגירט געווארן איין מאל בסך הכל.
If I could do it all again, I'd be a plumber.

Albert Einstein

דער אשכול פארמאגט 12 תגובות

איר דארפט זיין א רעגיסטרירטער מעמבער און איינגעשריבן צו זען די תגובות.


רעגיסטרירן איינשרייבן
 
רעאגיר