חכמה, די גרעסטע תענוג וואס איז פאראן!

הלכה ואגדה, מוסר וחסידות
באניצער אוואטאר
דיכטער
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 288
זיך רעגיסטרירט: מאנטאג מערץ 13, 2023 8:50 pm
האט שוין געלייקט: 730 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1527 מאל

שליחה דורך דיכטער »

יישר כח מי אני.
נאך צוויי און דו האלסט ביי: 4444 וואס איז א פאלינדראם און אויך איז דער צאל פון די ציפערן צוזאמען, א סקווער נומער...
באניצער אוואטאר
berlbalaguleh
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 20420
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג יולי 17, 2012 12:57 pm
האט שוין געלייקט: 25361 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 15512 מאל
קאנטאקט:

שליחה דורך berlbalaguleh »

נישט פאר אונזערע (פרימיטיווע) מוחות...!
הקטן
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 3315
זיך רעגיסטרירט: דינסטאג מאי 15, 2012 7:30 pm
האט שוין געלייקט: 2006 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 1413 מאל

שליחה דורך הקטן »

שמעקעדיג האט געשריבן:איז דאס נישט א שטיקל סתירה צום מאמר הידוע יוסיף דעת יוסיף מכאוב? אדער אולי אדרבה, אט די מוטשעניש און מכאוב, דאס איז א אינוועסטמענט און וועג צו דערגרייכן דעם גרויסן תענוג? משא"כ דער מימיני מיכאל איד וועט טאקע זיך קיינמאל נישט מוטשען אבער אויך קיינמאל דערגרייכן דעם תענוג?
וואס מאכט דיך מיינען דאס "מכאוב" איז א סתירה מיט "תענוג"?
I want atheism to be true and am made uneasy by the fact that some of the most intelligent and well-informed people I know are religious believers

Thomas Nagel
באניצער אוואטאר
מי אני
שריפטשטעלער
שריפטשטעלער
הודעות: 5784
זיך רעגיסטרירט: פרייטאג אקטאבער 05, 2018 4:32 pm
האט שוין געלייקט: 12391 מאל
האט שוין באקומען לייקס: 8057 מאל

שליחה דורך מי אני »

דער רלב״ג איז דארט מפרש בקהלת:
שאנחנו נמצא שרוב ההשתדלות בחכמה מזיק עד שברוב החכמה יהיה רוב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב. ויתחייב מזאת המחשבה לפי מה שיחשוב לפי המפורסם שההתעסקות בחכמה הוא רע וזה מבואר לפי המקומות הלקוחים מהפחות והיתר. וכבר נבאר זה בכאן ונאמר שאם היה ההתעסקות בחכמה טוב, היה התוספת בזה ההתעסקות תוספת בטוב, אבל הענין בזה בהפך לפי זאת המחשבה, ויחשוב שיחויב שיהיה ההתעסקות בחכמה דבר רע ומזה יתבאר לפי זאת המחשבה שהסכלות הוא יותר נבחר מהחכמה.

אמרתי אני בלבי לכה נא אנסה אותך בשמחה וראות בטוב ולא אטריח אותך בענין החכמה אשר היא מונעת האדם מהתענוג בשמחות הגופיות.
ע״ש.

די געדאנק איז אז עס איז א סתירה ומניעה צו תענוג גופני. (ווייל עס איז אזא סארט סתירה ווי די געדאנק המובא בתוד״ה לא בכתובות קד. עד שאדם מתפלל שיכנסו דברי תורה לתוך גופו, יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו ע״ש, וכידוע מספרי מוסר. ועיין לדוגמא במו״נ ח״א פל״ד וח״ג פל״ג.)
"איך בין אפילו נישט זיכער אז איך עקזיסטיר, ווי אזוי קען איך זיין זיכער אז...?" - יאיר
"אלס וואס איך ווייס איז אז איך ווייס גארנישט (אחוץ דעם עצם פאקט)" - סקראטוס
און אפילו אין דעם בין איך אויך נישט זיכער (וכן הלאה והלאה)
פארשפארט