מי אני האט געשריבן:ווי ווייט איך ווייס און ווי איך פארשטיי, איז די שאלה אויף:
עיקר ד' של קדמות הבורא וואס דאס איז
ביחד עם חידוש העולם.
וידוע שיטתן של הנרבוני אבן כספי ועוד, דהרמב"ם אכן אחז והאמין בקדמות העולם כאריסטו.
עיקר ז' של מעלת נבואת משרע"ה על שאר הנביאים, וכלשונו בהקדמתו לפרק חלק: שנאמין כי הוא אביהם של כל הנביאים אשר היו מלפניו ואשר קמו מאחריו, כולם הם תחתיו במעלה. (ובפרט טאמער לערענט מען דאס אפ אז דאס מיינט אז עס איז
נישט שייך צוצוקומען למעלת נבואת משרע"ה.) ר' יוסף אבן כספי האט
געהאלטן אז דאס האט ער נאר געשריבן אלס אמונה הכרחית, און נישט באמת געהאלטן/געגלייבט אזוי.
עיקר ח' שנאמין כי כל התורה הזאת המצויה בידינו עתה, היא הנתונה על ידי משה,
שהיא כולה מפי הגבורה. ועיין
כאן (ו
כאן במה שהבאתי מדר. חיים קרייסל). ולפי"ז איז דאס אויך מרפה עיקר ט' פון ולא תבוא תורה מאת הבורא זולתה (וואס, כאבן כספי, איז דאס נכלל אינעם פריערדיגן אמונה הכרחית אודות מעלת נבואת משרע"ה).
עיקר י"א של שכר ועונש, עכ"פ במובן הפשוט. ועיין
במאמר שלי על זה בוועקער 19. (ווי אויך האט אבנר מבורגוס געהאלטן אז דער רמב"ם האט באמת נישט געהאלטן פון בחירה חופשית. און בחירה חופשית איז
נכלל אין דעם עיקר.)
עיקר י"ב של
ביאת המשיח (דר. סטיִווען שווארצטשיילד
האלט אז דאס איז גישת ושיטת הרמב"ם בזה).
און, ידוע, עיקר י"ג של תחיית המתים, אשר על זה כבר תפסו עליו עוד בחייו אז ער גלייבט נישט דערינען, וואס דעריבער האט ער זיך מתנצל געווען מיט זיין איגרת תחיית המתים. און אפילו נאכדעם,
זענען דא וואס צונעמען דעם איגרת און צייגן אז צווישן די שורות לייקענט ער נאך אלס אין דעם.
ואפילו עיקרים א' ב׳ וד׳
איז נישט אינגאנצן פשוט אינעם פּאזיטיוון סענס פון וויאזוי ער שרייבט דאס דארט בפירוש המשנה (וכעי"ז בריש הל' יסודי התורה) ע"ש.
